מיזוג התלמודים בסדר נזיקין | הרב אומר אלשייך, ישיבת נווה דקלים אשדוד | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] א שלום ככה לכולם. אה השנה השנה החמישית אני חושב שעושים את הכנס המדהים הזה. א זכיתי גם בתור תלמיד לבוא לכנס הזה וזה חוויה מיוחדת במינה ככה לפגוש את עולם הישיבות אז אפשר כוח ל לישיבת קרם ביבנה א שמעגדת בעצם את הדבר הזה האמת אני חושב כשבאתי לפה חשבתי בדרך שהפעם הראשונה שנכנסתי לבית מדרש זה היה כאן פעם ראשונה בתור ילד עשו לנו היינו בבית ספר יסודי א בנימין ולקחו אותנו בסיור בבתי מדרש ואני חושב שפה זה הבית מדרש הראשון ש שככה דרכתי בו גם חוויה מיוחדת אה אז הישיבה ברוך השם עושה הרבה פירות לא סתם נשמע קרם באבני על שם אותה אותו קרם כן אותו ככה מהחכמים שיצאו מפה בעזרת השם יחוצו מעתם חוצה ויגדילו תורה וירו בעזרת השם אה נושא ככה ש שנשלחתי ככה לעסוק בו ככה מורנו ורבנו הרב דוד גבריאלי מישיבת אשדוד מסתכל ככה בלוז של השיעורים ו חיפש כן האם האם מדברים עוסקים קצת בירושלמי א והורה שלו אז ביקש ממני ללכת אז אני כשליח של הישיבה לעשות קצת בנושא שהוא ככה לפעמים א בישיבות קצת נשכח וזה הנושא הזה של תלמוד ירושלמי גם בדבר הזה אנחנו עוברים תהליכים איך לומדים ירושלמי הדבר הזה הוא משפיע עלינו א בכמה צורות וא אולי ניתן פה איזה כמה נקודות שבעזרת השם גם יעזרו לנו לבאר קצת את הסוגיה שנעסוק בה בדיני בדיני בסדר נזיקים ונראה את המבט הירושלמי על [מוזיקה] הדבר אדברים המרתקים מי שיצא לו לפתוח ירושלמי אחד הדברים המרתקים זה הקיצור שיש בירושלמי אנחנו רגילים לתלמוד הבבלי שהוא הוא מפולפל וארוך. פתאום שאדם פותח את הירושלמי הוא מגלה תמציתיות כזאת א שכבר התייחסו אליה ולהבדלים ביניהם. אה למשל ניתן דוגמה הכי פשוטה מהסוגיה שנעסוק בה היום. בוא נעסוק בסוגיה בבטרה בפרק שני. בבטר כמה דפים יש בבאב בטרא? ככה הרשב"ם גם גר גרם לנו להריכות דברים. כמה דפים יש בוטרה? 176 כן מעל 170 דפים בסדר בבבלי יש מעל 176 דפים כן זה דבר עצום בגודל שלו באמת מבחינה דפים זה המסכת הכי ארוכה אני אשאל אתכם עכשיו שאלה כמה דפים יש בירושלמי על מסכת בבאב בטר אמרנו בבבלי 170 דפים כמה יש בירושלמי [מוזיקה] אה 40 מה זה 80 דווק איזה דפוס איזה דפוס אה הדפוס ויילנה ישן אז אז באמת יש 34 דפים רק רואים את הפער הזה את ההבדל הזה עכשיו הוא לא נמצא רק בבטראה הוא נמצא גם בכל סדר נזיקים וזה דבר שקיים בקיצור שלו אני חושב שבסדר נזיקין הרבה יותר מסכת בבא קמה יש שמה 40 דפים יש שמה בצורה מאוד מאוד מטומצטת ראיתי שמישהו יאיר על זה הרע וכתב שבאתי פה במקור הראשון זה הזכיר את מה ש מה שכתוב אמנם בבלי זה כתוב בגמרא בסנהדרין מי שלומד דף יומי למד את זה לפני כמה חודשים אמר רבי הושיה מי דכתיב ויקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים נועם אלו תלמידים תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנאימים זה לזה בהלכה חובלים כן נשמע כמו משהו שהוא חבלה של נז זק אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה אז ראיתי אותו מערה הרע שהתפיסה בבבל יותר של חובלנות אז כל העיסוק בנזיקין הוא דבר שהוא יותר מפורט אני רוצה מצד אחד להסכים עם המקור הזה כן עם ההבואת המקור הזה בהקשר הזה מצד שני לטמוע עליו כן האם מה שכתוב פה חובלים זה הכוונה חובלים של סדר נזיקי יש איזה חבלה שהוא גורם לחברו. אז אז בהמשך הדברים בעזרת השם בלי נדר נתייחס חזרה למקור הזה ומה זה חובלים ויותר מזה למה אנחנו צריכים את החבלות האלה כן מה זה החובלים הזה כידוע גם הראשונים עסכו בירושלמי אפשר למצוא אותוספותים שהם מצטטים ירושלמי המאירי שמזכיר את תלמוד המערב אפילו ברשי רואים בכל מיני מקומות שהוא מזכיר את הירושלמי א אבל הראשונים שונים שהזכירו כן אם למשל ניקח את התוספות ב ברבא מציע בדף פז שמה הוא אומר שאדם צריך להשוות בין התלמודים כן ללמוד אומר אפילו ללומד כדאי שצריך לשבות בין התלמודים כלומר תלמד בבלי ותלמד גם ירושלמי אל תזניח את הירושלמי הראש גם חוזר על זה בכמה מקומות התוספות ישנים גם חוזר על זה בבום המציע חוזר כמה פעמים שלא להזניח את התלמוד הירושלמי צריך ללמוד גם רוצה וזה נקודה שהיא פשוטה כן אולי הייתי אומר זה השלב הראשוני השלב הראשוני לומדים באבלי וירושלמי רואים בעצם את המחלוקת ביניהם ומה הם חולקים השלב השני שהרב קוק דיבר עליו זה השלב של איחוד התלמודים מה זאת אומרת איחוד התלמודים איחוד התלמודים זאת אומרת שיש לי בבלי ויש לי ירושלמי אני לומד את שתי סוגיות מעמיק בהם ואז אני שואל את עצמי רגע למה זה נאמר נמר בבבל בגלות למה זה נאמר בארץ ישראל שואל את עצמי את השאלות האלה ואז מה שאני יוצא שם בעמידה הנפשית שבאמת באמת בעומק כל אחד הוא משלים את השני הכוונה בבבלי הוא עוסקים מה שהיה צריך בתקופתם בזמן שלהם ובארץ ישראל העיסוק הוא טיפה שונה מאוד הגיוני איפה אנחנו נמצאים בבבל או בארץ ישראל השלב השלישי שעליו ה שעליו הרב חרלב דיבר, שזה שלב שהוא האמת שלקח לי הרבה זמן לנסות להגדיר אותו. א זה המיזוג. מיזוג התלמודים. הבאתי במקור השני, רק נקרא את הלשון שלו. רק זה דבר כן שרואים אותו. אני אישית מתרגש ממנו. לימוד התלמוד הירושלמי מעודד את הזיכרון ומחדד את השכל. ואם ממזגים את התלמוד הירושלמי עם התלמוד הבבלי, מביאים בזה אורה וברכה ומקרבים את הגאולה. ותלמידי חכמים כאלה העוסקים במיזוג, כן? הוא מזכיר עוד פעם את המיזוג, במיזוג הזה, הם הם התלמידי החכמים האמיתיים המרבים שלום ונועם בעולם והם מבטלים כל קטתה ומריבה מן העולם. מזכיר את מה שאמרנו. לאחד קראתי נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנימים זה לזה בהלכה. אומר הרב חרלפ, יש עלב שלישי כן אמרנו קודם כל ללמוד במחלוקת ביניהם דבר שני על האיחוד של כל איחוד וייחוד של כל שיטה ושיטה והדבר השלישי זה מה נולד מהמפגש בין שניהם כמו איש ואישה כן מבחינה כזאת והנולד התוצר שנולד מזוג כן התלמודים נולד דבר שלישי מהמפגש הזה ועל זה הרב חרלפ אומר עכשיו זה דבר מאוד קשה כן לעשות אותו אבל נראה אולי דרך הלימוד שלנו היום איך נשתדל לעשות אותו אז נראה את את הדברים בשלושה שלושת החלקים הללו אמרנו בכלל את ההבדלים בין אמר לירושלמי הצד השני זה הייחוד של כל אחד והשלב השלישי זה המיזוג המיזוג של שניהם בחרתי סוגיה ש ככה עסקתי בה קצת אמרתי אני אולי אפתח את זה טיפה יותר סוגיה ש של גם במחשב כן סביר את מעודד את הזיכרון כן אמית שזה שאלה טובה חשבתי על זה כן הרב חרלפ אומר ש שמי שלומד ירושלמי זה מעודד את הזיכרון אבל הוא לא סתם לומד את הירושלמי אלא הוא לומד את זה במיזוג שלו עם עם הבבלי אה אחד הדברים המעניינים שככה קצת יצא לי לעסוק בהם זה הדף יומי על הירושלמי עומדים דף יום ירושלמי ועליהם אנחנו מדי פעם שולחים מערות עכשיו כשרואים דבר בפני עצמו ופתאום רואים את ההבדלים שלו בבבלי אז הדבר הזה הוא לא גורם לך רק כן ללמוד את הדבר עצמו אלא ההשוואה גורמת לך גם להפנים את שני ה שני הצדדים בסדר זאת אומרת עד עכשיו הבנתי דבר מסוים יכול להיות שכבר שכחתי ממנו כשפתאום אני מעלה את הירושלמי שהוא אומר דבר אחר אז זה מעלה לי גם חזרה את מה? את הבבלי. כן. היום בעיסוק של של הדף היום אני קצת רואה את זה. אז העיסוק בירושלמי יש בו בחינה שלחדד את הזיכרון כי זה לא מה זה חידוד? חידוד זה לקחת שני דברים כן ולישיף אותם כן לחדד את הזיכרון זה לקחת בבלי וירושלמי כשני סכינים ולשאיף אותם זה בזה. זה הכוונה החידוד הזיכרון. זה בעצם מעלה לך את כל מה שכבר כן למדת. סליחה הרב יש תכף נג יש היום איזשהו תרמות מהשני כל אה אני חושב שניסו לעבוד על זה מיזוג לא המיזוג זה המפגש של שתיהם הוא יוצר דבר שלישי אתה אומר הדפסה כזאת אה אז שאלה טובה אני חושב שלא יש מכון יש מכון ירושלמי תציע להם את זה אני בטוח שהם ישמחו נראה לי פעם זה עלה הדבר הזה חושב שניסו לעשות את זה בסוגיות מסוימות זה מאוד מורכב וקשה כי אתה תלמד סוגיה במסכת ברכות בירושלמי על ברכת כהניםזה נוגע כן וזה בכלל נוגע במסכת סותטה במשהו אחר אתה מבין הרבה פעמים זה גם עניינים שנוגעים במקומות שונים לגמרי בסדר זה מורכב אבל זה אפשרי בסדר הנה בעזרת השם אתה צריך למכון רגע מסורת השס לירושלמי אז זהו מסורת השס לא הביא ירושלמי אה הוא לא הביא ירושלמי יש מהדורה חדשה אה שהביאו את הירושלמיביס יפה יפה מאוד מאוד יפה מאוד. טוב, אז בוא בוא נצלול לסוגיה שלנו. ככה נראה דוגמה קטנה לזה. א זה להכניס לכם לזה סוגיה. לכן נעשה את זה בצורה פשוטה א כמה שאפשר. רק נראה שאנחנו בזמנים. טוב, הסוגיה היא בפרק שני. א סוגיה שחשבתי עליה גם קצת בהקשרים שלנו שאנחנו נתקלים גם נראה איך זה קשור לבבלי לירושלמים מתקלים בהם גם קצת היום אבל בסגנון שוני אומרת המשנה במקור השלישי מרחיקין את האילן מן הבור 25 אמה ובחרוב בשקמה 50 אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם, ספק זה קדם לא יקוץ. רבי יוסא אומר, אף על פי שהבור קודמת לילה לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. טוב, משנה נסביר אותה בצורה פשוטה. נתחיל מה מהתיאור של הדברים ואז המחלוקת. שני אנשים גרים בשכנות. לכל אחד יש חצר. כן? אחד יש לו בחצר בור מים. השני רוצה בחצר שלו ליטוע עץ. עכשיו מה הבעיה שאתה נותעץ? השורשים של העץ כן הם לא אופריירים. אם ראיתם הרבה פעמים איזה מדרכות או כל מיני כבישים ששורשים של העץ ממש הרימו אותם יצא לכם לראות מן הסתם השורשים של העץ הם מתפשטים השורש של העץ מתפשט ויכול להזיק לבור שנמצא בכלל בשטח של השכן שלי אומרים חכמים לכן כשאתה נוטה העץ תרחיק 25 אמה בסדר יש חרוב ושקמוש שזה 50 אמה כנראה שורשים הרבה יותר גדולים אז תרחיק 25 שנה ושמה בעצם תיטע את העץ שלך. אומר רבי יוסי, למה אתה אומר ככה? כן, לכאורה למה שאני ארחיק אני נוטע, כן? כמו שהוא חפר בור בתוך שלו ויש לו בור בחצר, אני נוטע בתוך שלי. כן? כל אחד בעצם חכמים אומרים דבר נוסף כן לא משנה איפה כן איפה איפה נמצא הבור בין מלמעלה בין מלמטה אומרים דבר נוסף אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים ואם מילן קדם לא יקוץ זאת אומרת אם הבור קדם והיה אדם שבכל אופן נתה את האילן אז יגיד בעל הבור לבעל האילן תקשיב חבר תקצוץ את העץ שלך כן הוא מזיק לי כן אומר א אומר בעל לילה אני קוצץ אותו קוצץ את העץ והוא מבקש מבעל הבור שישלם לו כמה עולה האילן הזה יודע 1000 שק צריך לפצות אותו 1000 שק איך כן המחלוקת הזאת מובנת חכמים רבי יוסי בצורה פשוטה איך הבבלי מבין את המחלוקת הזאת בצורה פשוטה בוא נראה אומרת הגמרא תנא בן שעבור למטה ואילן למעלה בן שעבור למעלה ואילן למטה מישלם עבור למטה ואילן למעלה כאזורשין מזקלה לבור כמו שהסברנו השורשים של העץ אומרים חכמים יורדים למטה כן ובעצם הם מגיעים עד הבור של של השכן שלי כן עברו בעצם את ה את הגבול ביני לבין השכן ויכולים לשבור לו את הבור ישברו לו את הבור כן לא יהיה לו מים כן הדבר הזה הזה התנועה הזאת של השורש יכולה בעצם להזיק לחבר שלי או יותר מזה היא לא יכולה להזיק היא תזיק לחבר שלי ולכן מה אני עושה אומרים חכמים אני לא נותע את האילן עד 25 אמה מרחיק זאת אומרת אומר אורים חכמים נטיאת האילן מזיקה כן רואים את זה אחרי זה גם אם הבור הוא מלמעלה אז רואים ש שהשורשים מחלידן את הקרקע ומלקין קרקעית של בור ולא משנה איפה הבור נמצא תמיד השורשים יכולים א להחליש את הקרקע רבי יוסי אומר כן צריך תגובה לחכמים חכמים אומרים שהעץ הזה הוא בעצם מזכה לבור הוא מזיק חכמים אומרים רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קודם את לאילן לא יקוד שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אומר רבי יוסא אמר רב שמואל אמר אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסא אוקיי כן תסתכלו ברשי הבאתי מלמטה שהלאה ניזק להרחיק את עצמו זאת אומרת אני נוטע בתוך שלי כן זה שיש לך בור בחצר שלך תרחיק את הבור שלך אני לא אחראי על הבור שלך אני אחראה על מה שאני עושה בשטח שלי אבל אומרים חכמים אמר הבשה כי אבן ברב קנה אבא אמרינן מודה רבי יוסא בגיר דידה שאלה פשוטה מה רבי יוסי אתה אומר שאתה אתה יכול לשתול עכשיו אצבע שלך והשורשים יזיקו לבור של החבר. בוא ניתן דוגמה אחרת. בן אדם מפעיל ממתרה ב בחצר שלו וזה הורס את כל העגבניות שחבר שלו שתה. למה? זה שוטף אותם במים. למה? המתרה זזה כל הזמן וגם שוטף בדבר כזה. מה נגיד? כן. אומר רבי יוסף בזה אני מודה. מודה שזה נקרא מזיק ואדם כזה צריך לכבות לו את הממתרה. למה? כי זה נקרא גירדילה. גירדה זה אסור לאדם לעשות נזק לחברו גם אם הוא נמצא בשטח שלו כן אתה נמצא בשטח שלך אתה מפעיל משהו כמו חצים גירדילה אתה מפעיל חצים מסוימים אם זה ממתרה או משהו שמזיק ישירות ל לחבר שלך ודבר כזה אסור אז במה מה המשנה שלנו מדברת אומר רבי יוסא המשנה שלנו מדברת בנזק שלא קורה באופן ישיר אלא איך הוא קורא באופן עקיף, אתה שוטל את העץ, העץ הזה יורד למטה ובצורה עקיפה הוא בעצם הולך ושובר את ה את הבור. דבר כזה יהיה מותר. למה? כי הנזק פה הוא עקיף. תנאי שני זה בתוך שלך. ברגע שלבי יוסי יש שני התנאים האלה שא' זה נמצא בתוך השטח שלו. דבר שני זה נזק עקיף ולא ישיר. הדבר הזה יהיה מותר. זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. גם הלשון פה של המשנה היא טיפה מורכבת. עוד שנייה ננסה להעמיק בזה. א אם אני כן אם הייתי לומד רק את הבבלי עוד שאני אראה מה זה כן. לפי רבי יוסי אם קיים בו אני יכול בכל זאת עכשיו לשתול מראש עוד כאילו זה רק במקרה וכאילו שניהם כזה קיימים והוא מגלה בדיעבד שהוא היה קודם. הוא יכול מלכתחילה לטוע בתוך שלו עץ. מלכתחילה מלכתחילה טוב מה שאמרו חכמים מרחיקין רבי יוסף לא סובר ככה רבי יוסף אומר לכתחילה אתה יכול לשתול עץ שאתה יודע שבצורה עקיפה יכול להיות שחבר שלך ינזה כן דבר מעניין גם שיטת רבי יוסי מעניינת א אם הייתי לומד רק את הבבלי והייתי נשאר בזה הייתי פחות מנסה להגדיר בוא בכל אופן ננסה להגדיר מה הנושא של הסוגיה כן איך הייתם מגדירים את הנושא של הסוגיה איזה דינים? דיני שכנים. יפה. אז לא יודעים להגדיר איזה דיני שכנים, אלא ממש דיני נזיקים. כן? ממש דיני נזק. כן. רואים האם אדם מזיק בצורה עקיפה או ישירה. א ולחכמים אסור להזיק כוונה גם בצורה עקיפה. ואומר אומר רבי יוסי שאדם כן יכול לטוב בתוך שלו. ההגדרה הזאת. אם נעבור לירושלמי כן דבר מעניין שימו לב לירושלמי ככה לא נמתח אותכם יותר מדי כן מקור אחד לפני האחרון בעמוד הראשון אומר הירושלמי ככה שימו לב רבי יעקב בר אידי על אותה מחלוקת חכמים אומרים מרחיקין את את האילן מהבור של חברו למרות שזה בתוך שלו ורבי יוסי אומר שאפשר לטוע בתוך שלו ולא חייב להרחיק רבי יעקב ברידי בשם רבי יהושע בן בן לוי תעמון דרבנין מה הטעם של חכמים מפני שיישוב העולם בבורות כן שמעון ברבבה אמר בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יוסא לחכמים כמה דעת לחון יישוב העולם בבורות ופענה את ליישוב העולם באילנות כן בכלל מה החלוקת של חכמים ורבי יוסי ביישוב העולם מה הכוונה ביישוב העולם חכמים סוברים שיישוב העולם זה על ידי המים כן בורות המים לבר ולא הבער למים מה זה לא הבער לעץ העץ בסופו של דבר ספול גם לבר כן לא סוכה לעץ יפה יפה אז אה יפה אהבתי את הסברה אז באמת המים זה הדבר כן שהעולם צריך אותם אומרים חכמים אל תיטע בתוך שלך שלא מה תעשה תגרע מהבור מים שנמצא בחצר של החבר שלך אומר רבי יוסי, לא, אני סובר שיישוב העולם לא רק בבורות מים, אלא מה? גם בעצים, באילנות כן אדם צריך לאכול. א', המחוקת הזאת מצד עצמה היא מאוד מרתקת מה זה ישוב העולם. האם בבורות מים או גם וגם או בעצים ובורות מים? א אבל רבי יוסא אומר, למה שידחה העץ מפני הבור מים? זה מבחינתי יישוב העולם. איך הייתם מגדיל את המחלוקת המדהימה הזאת בירושלמי? כן, את הנושא שלה. אה, בדיוק דין ביישוב העולם. בעצם לפי הירושלמי, כל המשנה הזאת בכלל לא עוסקת מה? בפרטים של דיני נזיקין. אלא במה היא עוסקת? בכלל באיך מיישבים את העולם? האם ישבים, כן? זה להעלות קומה. האם ישבים את העולם כן על ידי בורות מים או על ידי אילנות? כן, יש פה איזה צמיכה כזאת, כן, עליית קומה. א והדבר הזה הוא מי שחש ככה את הבבלי, את הירושלמי, כן? א' רואים את ההבדל ביניהם. אמרנו השלב הראשון בכלל הבבלי לא רואה את זה, הירושלמי לא רואה את זה כ ססוגיית נזיקים. כן? לעומת זאת כן הבבלי מגדיר רק את הנזק. זה מה שמעניין אותו. האם יש פה נזק עקיף, נזק ישיר? האם מותר לעשות דבר כזה? אסור לעשות דבר כזה? זה מה שמעניין את את הבבלי. לעומת זאת הירושלמי מעניין אותו בכלל כן יישוב העולם כן מה מה מיישב את העולם? האם בורות המים או ש מיישב את העולם העצים? כמו שאומר רבי יוסי איך הירושלים מתייחס לסוף של המשיחה אומר שזה קוצץ בתוך שלו וזה מתי בתוך שלו אה זה קוצ מה זה זה חופר בתוך שלו בתוך שלו וזה בתוך שלו כל אחד לעצמו זה לאכ אתה אומר אתה אומר איך הוא איך הוא מתייחס לאמירה הזאת אז אז יפה האמירה הזאת לשני הצדדים היא מורכבת בסדר גם ל גם לבבלי היא מורכבת למה אנחנו ניגע בזה למה למה גם הבבלי מורכבת? כי אם זה חופר בתור שלו הוא יכול להזיק לחברו לכאורה גם בנזק הקיף. לא אבל זה זה הבנה זאת אומרת רק אם זה מגיע רק אם זה משפיע על על אבל בנזק הקיף זה מגיע לכאורה בנזק הקיף לא בנזק הגיף אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה לכאורה בצורה פשוטה נכון זה מודה רבי יוסי בגירי דילה הוא מודה רק בנזק ישיר מצד שני אני אני איתך אני איתך מצד שני בירושלמי באמת קשה לכאורה מה זה זה חופר בתוך שלו וזה נות בתוך שלו לכאורה זה נשמע כאילו שכל אחד עושה מה שבא לו נכון בחירה כזאת באמת לרבי יוסי קצת רואים את זה בירושלמי רבי יוסא לא אומר יישוב העולם באילנות וזהו אלא איך הוא אומר את זה אומר אם אתם אומרים שיישוב העולם בבורות מה אני אומר שישוב העולם יכול להיות גם בעצים בסדר זה הכוונה זה חובר בתוך שלו וזה נט בתוך שלו בסדר ככה ככה נראה להבין את את הנקודה הזאת אבל עוד שנייה ניגע קצת לא בחלק הזה במשנה אולי בחלק אחר תברך אחת השאלות שהם מתמודדים בהם הראשונים, כן? רואים את זה גם ברשי, רואים את זה ברמבן ועוד לפי הבבלי, כל הסוגיה פה אמרנו זה בית דין של נזק. כן? אם הייתי שואל אתכם בצורה פשוטה, מי צריך להרחיק? המזיק או הניזק? הנמזיק. המזיק. נכון מי צריך לפצות את מי? המזיק או הניזק? הנזיק. המזיק. שימו לב, דבר מעניין. אם הבור קדם, זאת אומרת היה בור מים אצל חבר שלי, אני נתתי עץ. העץ הזה כן נתתי אותו 10 שנים אחרי שהבור של חברי קיים. העץ הזה קיים, בא חבר שלי, אומר לי, "תקשיב, השורשים שלך עוד שנייה שוברים לי את הבאר, אתה בוא, אתה יכול לקצוץ את האילן?" אולי מביא אפילו את בית דין. בית דין אומרים לו, "אתה חייב לקצוץ את האילן." טוב, הוא קוצץ. עכשיו זה שקצץ את האילאן בא אלאן באה חזרה למי? בעל הבור מה אומר לו? תביא לי כסף. כן. מה זה תביא לי כסף? אתה המזיק. אתה לא צריך לקבל ממני כסף. אתה הזקת לי. לא אני צריך לשלם לך אתה. אבל מה המשנה אומרת? שימו לב. כן. אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים. הכוונה בעל הבור נותן דמים כן לבעל העץ. לכאורה מה אמרנו עכשיו שבעל העץ הוא המזיק לפי חכמים? למה הוא צריך שלם? כן. ה ה המזיק צריך לשלם, לא הנזק צריך לשלם. אתה תפסיד את מה שנתת, נתת את זה באיסור. כן, לכאורה. כן. אז גם פה ננסה להבין את הנקודה הזאת, בסדר? גם את השאלה הזאת שהראשונים שאלו, הם ענו, הם ענו על זה תשובה, אבל דרך ההבנה של נזיקין אני רוצה שנענה תשובה דרך המיזוג של התלמודים. אז מה ההבדל באמת כן בנושא הבבני כמו שראינו מגדיר את כל הנושא הזה כן כנזיקים לעומת זאת הירושלמי מגדיר את הנושא הזה בדין של יישוב העולם כן יישוב העולם זה ה כן מה איך איך הייתם מגדירים את את הראייה הבליית מול הראייה הירושלמית הארץ ישראלית כן בצורה פשוטה הנה נגו באיזה אחרונים הרב קוק ככה דיבר על זה אה יפה באמת רואים זה בולט מאוד בירושלמי שהוא מרומם אותך לבל כן הבנה יותר כללית ככשניסיתי לחשוב על זה יישוב העולם כן יישוב העולם כן עולם ישוב העולם איפה דנים על זה למשל מה ישוב העולם בבורות או שזה ב זה דיון כבר שכן שהכלל צריך לדון בו כן הכוונה מגמה כללית לעומת זאת עניינים של נזיקין כן אדם נזיק לחברו זה כבר דברים שהם יותר יורדים לרמה הפרטית כן הרב קוק הבאתי את זה פה במקור האחרון בעמוד הראשון שהוא אומר שיש הבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ שבארץ ישראל יש א רוח הכללי כן הוא מתאר את זה שהרוח הכללי בעצם שופעת לעומת זאת כן בחוץ לארץ יש כן בחינה יותר של הפרטים כן יותר כל פרט שואף לעצמו א אז רואים ממש את ה את ההבדל הזה בהסתכלות בבליים מסתכלים בצורה פרטית ולכן כל פרט ופרט זה מה שמעניין חשבתי אולי על פי הדבר הזה להסביר את ה את החובלים כן מקל נועם ומקל חובלים נראה בצורה אמיתית ופשוטה כן אולי אולי אתם מכירים את זה יש שני סוגי חברות כן יש חברות ותה אחת שכל מה שאתה תגיד הוא יגיד הפוך. מכירים את זה? כל מה שאתה תגיד הוא יגיד הפוך. כן? בחינה כזאת של למה. אבל מצד שני מה שהוא מוציא ממך זה את הפרטי פרטים. אתה תגיד לו משהו הוא יגיד הפוך. כן? ואז זה יורד עוד למטה. אתה תגיד משהו יגיד הפוך. כן. היכולת הזאת שלעמוד כנגדך זה אולי להוציא את הכי הרבה פרטים. כן. לחתוך את הסוגיה להכי הרבה חלקים. כן. לשאול עליה כמה כמה שיותר שאלות. הכוונה מחבלים זה לזה בהלכה זה אתה אומר משהו ואני אחפש לראות איפה אני מקשה עליך איפה אני אז אז זה לא רק דבר שלילי כזה דבר חיובי מאוד כן זה היכולת לפרט את הכל לפרטי לעומת זאת תלמידי ארץ ישראל כמו שמדובר פה מנימים זה לזה לזה בהלכה חשבתי שאולי זה באותה בחינה כ אתה אומר משהו לא שהוא חולק עליך אלא מה הוא עושה מנסה לרומם את המבט שלך כן אולי יש פה משהו יותר כן יותר כללי משהו שהוא יותר כולל, כן? להביא מבטים שהם יותר עליונים. אז באמת שני הדברים האלה הם עדיין שתי מגמות שונות לכאורה, פרט, כן? וכלל. כן? אמרנו אם נלך להבנה הראשונה, קודם כל ראינו את המחלוקת בין הבירושלמים בבחינת התפיסה. האם אנחנו רואים את זה כדיני נזיקים או כדיני אישוב בעולם? עכשיו לשלב של הייחוד, הבבלי הוא יורד כבר יותר לפרטים, לכן במה הוא עוסק? בדיני הנזק. הירושלמי הוא עוסק במה? בכלל בכלל בדיני יישוב העולם. כן? זה אפשר להגיד האיחוד ביניהם. מה הכוונה הייחוד ביניהם? גם בירושלמי, כן? אם תשימו לב, בסוף הוא צריך לרדת לפרטים, כן? הוא מביא כלל יישוב העולם בבורות כמו שיטת חכמים. לכן אדם לא יכול ליתו עץ ולהזיק לחברו. בסדר? הוא לא יכול לטוע עץ בתוך שלו כדי לא להזיק לחברו, לבור מים של חברו. כי ישוב העולם זה בבורות. בעצם הירושלמי תמיד יחזיר אותך לכלל. הבבלי הוא לועס אותך בפרטים. כן, מתפלפל איתך. פתחנו בזה שבבלי יש אריכות פי כמה וכמה ממה שיש בירושלמי, כי הוא רוצה להגיע עד הפרט האחרון. בירושלמי נותן לנו התרומות של מבט. הדבר הזה לפעמים הוא סותר. כן. למה זה סותר? חשבתי על זה. אולי יצא לכם. יש פה גם באזור דבר כזה מעניין. א, יש דבר שנקרא הפקעת קרקעות. המדינה רוצה לבנות כביש, מה היא עושה? עכשיו היא בונה כביש, אבל הכביש איפה עובה? וואי, בדיוק בחצר שלי. זה מה שהיא רוצה לבנות. כביש בדיוק בחצר שלי. או הפקעת קרקעות. יש בזה שתי בחינות. בחינת הרמה הפרטית, אם אני דן בזה רק ברמת הנזק, מי אתה בכלל? אוף לי מהחצר. אם אני אדן בזה ברמה הכללית מה אני אומר כן מי אתה הכלל צריך מה לעשות כן דורסים אותו כן מלך פורץ לעשות לו דרך כן דורסים אותו לא שואלים אותו יש מקומות אם תשימו לב כל מיני מקומות בארץ לי על איזה מקום מאוד בולט שלפעמים אתה נוסע בפיתולים כאלה מוזרים וזה בגלל שיש בן אדם שגר ממש באמצע למה הוא לא מוכן כן הוא ויש לו לא יודע לא יודע איך הוא עשה את זה הביא עורכי דין מפה משם שם הוא לא מוכן לזוז. אתה עושה איזה מין סללום כזה כי הוא לא מוכן. כן. כן. הפרט פה ניצח את הכלל. כן. רואים את זה בכל מיני מקומות. ויש גם הפוך. יש מקומות בארץ שם תיסו לא יודע על כביש שש ובכלל לא תדעו שהיה פה חצרות של בתים של אנשים. כן? יש גם בחינה כזאת. אז אז באמת רואים ששתי הגישות האלה הם תופסות אותנו בהרבה נקודות ודרכם אולי חשבתי לחשוב על המיזוג. באמת לפי הבבלי אם זה הכל דיני נזיקין למה שהכביש יעבור לי בחצר תרחי תלך לא יודע מי אתה בכלל לפי הירושלמי אם הדין זה ביישוב העולם אז מה אז זה יישוב העולם החצר שלך לא מעניינת אותנו ואנחנו נסלול שם כביש כן מה זה המיזוג הזה שניסינו לדבר עליו שהוא מוליד כן והיו לאחדים בידיך המקל נועם והמקל חובלים איך הם היו לאחדים בידיך איך הם יכולים להת תאחד יחד. איך מה אתם אומרים? אני חשבתי על איזה נקודה מסוימת ואז אמרתי וואי זה ממש כתוב במשנה. קודם כל ההבנה של מה זה משנה. מה זה משנה? אז אז בתפיסה הראשונה שלי מה זה משנה? הייתי בטוח שמשנה זה יש היא אומרת משהו הרבה דברים סתומים ולא ברורים ואז כל אחד מהתנאים סליחה מהאמוראים ברייתות ראיות לכאן ולכאן בעצם באב לירושלמי מנסה להגיד מה המשנה אמרה עכשיו אצלנו יש משנה לא הכי ברורה במה היא עוסקת המשנה שלנו לא אומרת לא דיני נזיקין והיא לא אומרת כן לא אומרת את המילה נזק ולא אומרת דיני יישוב העולם בא בלי ואומר זה נזיקין באירושלמי ואומר לו זה דיני שוב בעולם כן מה אני עושה עם זה לכאורה בצורה פשוטה אז מה המשנה באמת התכוונה אז אני חשבתי לתומי שהבבלי אומר ככה כי זה מה שהוא חושב הרושם אומר ככה והמשנה התכוונה באמת לאחד מאלה אבל האמת היא שזה הפוך תסתכלו במקור האחרון שהבאתי א אני זוכר את החוויה שראיתי את המקור הזה למדנו מסכת שקלים כן הסדר של הדף היום יומי זה ירושלמי יש פירוש של הגאון מוילנה שנקרא משנת אליהו על מסכת שקלים בירושלמי ועל זה כתב הקדמה תלמידו רבי חיים מבולוז'י כתב הקדמה שימו לב להקדמה שנייה לתקור התפיסה בכלל על המשנה אומר רבי חיים בולוז'ין לי השם צווקות הפלי חסדו עמנו גם בהיותנו בארץ לו לנו לא געלנו מימי רבי רבי סידר לנו שיטה סדרי משנה שישה סדרי משנה וברוח השם אשר דיבר בו כלל בה כל התתק סדרי משנה ששנו דורות הראשונים כן צריך להסביר את זה אולי יש גמרא בחגיגיגה בדף יא הגמרא אומרת שלפני שרבי העשנה היה 600 יש גרסה של 700 ויש גרסה של 900 סדרי משנה אנחנו היום אתם זוכרים עם שש כן תחשבו מה זה 900 תחשבו מה זה 600 סדרי משנה יש א זה כל כך הרבה סדרי משנה רבי בא לקח את כל הדבר הזה זה אני עדיין הוא חשבתי שמה הוא עשה ליקט מה שנראה ושימו לב מה הוא אומר לא ככה אלא הוא כלל במשנה את הכל כן את כל התתק סדרי משנה כל הברייתות כל התוספתות לייקה מיד מיניו דלא רמי זה במתניתין אין דבר אחד שלא רמוז במשנה ולא מעשה במי האמוראים מה אז מה האמוראים עשו הכל רמוז במשנה עקרו ותחנו עד אשר ד הוציאו את כל הפרטים פרטי פרט של המשנה ועמדו על רמיזות המשנה על פי רומי דמתנית כן על פי ההבנה העמוקה של המשנה עדדי והברייתות בשני התלמודים הירושלמי והבבלי כן הוא מוסיף פה שגם הירושלמי והבבלי כל אחד עדיין הוא מסביר כדרכו אבל הוא מסביר איזה מין קומץ ממה שנמצא במשנה עצמה בסדר זאת אומרת הפוך ממה שחשבתי במשנה כלול הכל יש שמה הכל כן כל מה הכל סברה של אמורה בגמרא זה נראה מחלוקת אבל תדע שכל שיטה בעצם שנמצאת בגמרא זה כבר כלול במשנה כן שראיתי את הדבר הזה ניסינו קצת לעסוק בזה וראינו דברים מופלאים איך המשנה בלשון שהרבה פעמים לא ברורה כל מיני שאלות וקושיות שעולות מהמשנה אתה מבין שבמשנה בעצמה כלול הכל איך במשנה הזאת כלול המיזוג בין הבליירושלמי אז זה נראה לי דבר מדהים אז נחזור חזרה לכביש זוכרים מה אמרנו על הכביש אז יש או את הפרט כמו הלכות נזיקין בעצם הפרט אומר אל תעבירו את הכביש אצלי בחצר מצליח לדחוט אותם לעומת זאת הכלל מה אומר מי אתה בכלל שמים כביש ולך הביתה ומה המיזוג ביניהם יוצר וזה נראה לי נקודה עמוקה זה באמת הכלל באמת בונה כביש אבל לא מתעלה ממנו אלא מה הוא עושה אותו תפצע אותו פיצוי כן זה המיזוג של שניהם לכו פרט וכלל כן אם אפשר להגיד את זה אולי על פי המידה שהתורה נדרשת כלל ופרט וכלל כלל הוא דורס הפרט אומר יש לי איזה חשיבות מסוימת הכלל האחרון מה אומר אומר בדיוק את המיזוג של שניהם הכלל באמת גובר אבל איך אני מפצא את הפרט שימו לב שזה ממש כתוב במשנה אומרת המשנה אם הבור קדם הבור קדם לכאורה יישוב העולם בבורות אדם נטה עץ בכל זאת קוצץ מי בעל העץ קוצץ את האילן שלו וכן נותן דמים מי נותן לו דמים בעל הבורק כן הנזק נותן לו דמים יפצא אותו זאת אומרת בתוך המשפט הזה גלו ממש שני הדברים מצד אחד ישוב העולם בבורות כמו שאומר הירושלמי מצד שני אני לא מתעלם מהפרט כן מהני מהאדם עצמו שעכשיו העץ שלו נקצץ כן כן נכנס פה פה דיני נזיקי. הדבר הזה בעצם במשנה עצמה היא ממזגת לנו בהבנה של הבבלי הירושלמי מכלל ופרט את הכלל האחרון שבאמת הכלל כן הוא בעצם אפשר להגיד א א קובע מגדיר אבל לא מתעלם גם מהפרטים כי הדבר הזה הוא מאוד חשוב לכן כתבה הגמרא קוצץ ונותן דמים ולא קוצץ ונותל דמים יפה מאוד יפה מאוד את אומר הנתינה היא ממש פיצוי לא זה קוצץ וזה או אחד יפה מאוד יפה מאוד אז אה חזק וברוך תודה אז באמת ראינו פה אפשר להגיד שלושה שלבים בעצם בהבנה בין הבביל לירושלמי הדבר הראשון שראינו זה את המחלוקת ביניהם דיני נזיקין מול יישוב העולם דבר שני ראינו זה את הייחודיות של הבבלי שהוא יורד יותר לפרטים החובליים הרצון לדעת ולהגיע עדהת התחתונה והירושלמי שהוא דווקא מנסה להביא את הכללים החיבור חיבור של שניהם, המיזוג של שניהם יוצר דבר של חיבור של כלל ופרט ויוצר לנו כלל חדש, שזה הליכה עם הכלל, אבל בלי התלמות מהפרטים. כן? והדבר הזה בעצם רמוז הכל כבר במשנה. בבלי וירושלמי, כמו שאומר רבי חיים בולוז'ין שהכל כבר נמצא במשנה. אז המשנה ככה בהבנה הפנימית שלה, היא בעצמה רומזת הכל. באים התלמודים וחוספים לנו את כל הדבר הענק הזה כדי שנצליח בכלל ללמוד. כן? אז הם חוספים לנו את הדבר הגדול הזה, את הכלל ואת הפרט ומגיעים לכלל נוסף שזה בהבנה של נזיקין, הבנה של יישוב הארץ, יישוב העולם, איך הם ישבים בעזרת השם חזקים [מוזיקה] ורוכים. เฮ [מוזיקה]