מידת התפארת | לאורו של מרן הגאון רבינו מאיר מאזוז זצ"ל | חתנו הרב ליאור כהן, ראש מוסדות אור המאיר

[מוזיקה] ברשות ראש הישיבה הרב אהרון שליטה מוריי ורבותיי רבנים אנחנו מקדמים בברכה את א חתנו של מורנו הגדול מרן הגאון רבי מאיר ניסים מזוז זכר צדיק וקדוש לברכה שכל עולם שוחרי ואוהבי התורה שקצת למד להכיר מגדלותו ו א מאורו של מרן זכר צדיק וקדוש לברכה עדיין מתקשה לקבל את אה להקל את א גודל העבדה וההסתלקות א אנחנו מאוד מאוד מודים לרב שטרח ובא בחפץ לב ואיך שביקשנו ישר נאתר לבקשה ואנחנו מודים לו מקרב לב על זה ידוע מי שנכח ב בהלוויה אז שמע באמת את הצבואה המרגשת של אה של מרן זצל ואחת הבקשות שלו, הצבאות שלו, הייתה שלא יספידו אותו. ובאמת א צריך צריך להסביר מה אנחנו עושים א חלילה לעבור על הוראת א הוראת מרן זצה זה דבר שהוא לא יעשה אבל א באמת א חשבתי מה הסיבה ש מרן זכר הצדיק וקדוש לברכה מה הסיבה משהו הורה בצבואה שלא יספידו אותו. אז ב אז שמעתי אומרים ש שזה בגלל הענווה שלו. ובאמת הענווה של אה מרן הרב מזוז הצל הייתה לשם דבר. זכורני יראו לי שפעם אחת מישהו קם בתחילת השיעור שלו והתחיל לברך בשם ומלכות. ברור ש של ש שלחלק עם חוכמתו לרעב והרב ככה הבחין בו והתחיל לנזוף בו וגער בו ואמר לו אתה מברך ברכה לבטלה ואמר על עצמו שאני כך וכך ואני לא א באמת אה זה נדיר לראות דבר כזה ובכלל בכל ההתהלכות שלו בצורה שהוא התלבש הצורה שהוא דיבר הצורה שהוא התהלך כך גם העידו עליו שהוא התרחק מהפרסום, מתרחק מכל דבר שרדיפה אחר הכבוד. אז אולי זה הסיבה שהוא ביקש שלא יספידו אותו. אני חושב שזה לא נכון. ויש לי יש לי שכחה פשוטה. הגמרא אומרת מרשי בשבת בדף ל כתוב שם בגמרא שדוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא עוד יין נקיצי מתי אני אמות. אז הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא אמר לו בשבת. אז דוד המלך ביקש שהוא אולי ימות באחד בשבת. אז אמר לו, "כבר הגיע הזמן מלכותו של שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה כי לא נימ." אז הוא אמר לו, "טוב, אולי אני ימות בערב שבת." אז אמר לו, "כוב יום בחצרך, מה לבחרתי? טוב יום אחד של תורה שאתה לומד יותר מ1000 עולות שעתיד שלמה בנך להקריב על גבי המזבח. אז אומר שם רש"י, מה באמת הסיבה שלמה, שדוד המלך ביקש שלא למות בשבת? אז אומר רש"י, אז אומר רש"י, כדי שיוכלו להתעסק בהספדי כראוי, כמות בשבת אז מן הסתם הקברו אותו מיד בזמן האפשרי הראשון ובמהלך השבת לא יוכלו להתעסק כפי שצריך בהספדו. דוד המלך שאמר על עצמו אנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם השם לא גבע ליבי ולא רמו עיניי ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלים דוד המלך בן לנו גדול בענבים כמו דוד המלך ודוד המלך רצה שיספידו אותו וככל הנראה הסיבה שהוא רצה שיספידו אותו היא משום שהמשמעות של הספד של תלמיד חכם היא בכדי שבאמת כל מי שנוכח באספד ילמד ויעיין בעיון מעמיק על אורחותיו של הרב, על תורתו, על אישיותו, על כל מסכת חייו וכל מה שאדם, כל מה שתלמיד, כל מי ששומע את הדברים יוכל לקחת איזה משהו מאורחותיו ומתורותו, תורתו והנהגתו וישיותו של הרב הרי שזה המשך חייו של הרב הרי הרב ממשיך לחיות אני זוכר את זה שמעתי את זה שמעתי את הרב אומר הרב זצל מרן זצל אמר אמר את זה על הרב עובדיה זכר צדיק וקדוש שברכה שהוא עדיין חי איתנו למה הוא חי איתנו כי התורה שלו נמצאת כל מי שרוצה פותח את הספרים קורא את הספרים אז הוא עדיין ימשיך לחיות אני אומר על אותו דבר מרן זצא לרב הרב מזוז השאיר אחריו כ3 ספרים זה עדיין חי כל מי שרוצה לראות אותו ולשמע אותו פותח את הספרים שלו וקורא אז זה לא עניין של אין פה עניין של ענווה אדרבה זה כל תכליתו של דוד המלך שכל מי ש כל מי שיוכל לשאוב ולינוק ולקחת משהו מתורתו הרי בזה הגורה בהולך העולמי ששפתותיו דובבות בקבר אז אז מה הסיבה שהוא מה הסיבה ש שהוא מרז יצא למר שלא יספיד אני חושב רבי אומר לי שזה לא בגלל הענווה אלא בגלל מידת האמת שהייתה בו יש כנראה הרב הרגיש את זה שיש איזשהי תופעה לא לא טובה שדרכם של דרכם של מספידים הוא לומר גוזמאות על גבי גוזמאות דברים שהם אינם אמת לפעמים או יוצאים מגדר ה האמת ומי שהכיר הכיר את את אישיותו של הרב יודע שהאמת הצרופה הייתה בוערת בו מול עיניו הוא לא סבל לראות שאנשים מדברים בשקר מדברים בגוזמאות ומסלפים הוא לא אהב חנפות הוא לא האב ש שמשפחים בדברים א מופקעים וכנראה ככה אני ככה אני חושב שאני טועה אבל אני חושב שזו הסיבה כנראה הוא חשש שאנשים יגידו כל מיני גוסמאות ודברים לא אמיתיים וזה וזה זה לא זה לא לא לא ניחלה באחי יש בזה אני חושב שתי חסרונות חיסרון אחד שברגע שאומרים גוזמאות כאלה שכבר הופכים את הרב להיות איזשהו תופעה על טבעית אז כל אדם ששומע את זה אומר בא לי אני אני שייך בכך אני יכול להתקרב בכלל לדמות יכול לשאוף להיות דומה אז ממילא מי שמאמין לגוזמאות אז הוא בעצם אומר אין לי סיכוי להגיע לשם ומי שלא מאמין לגוזמאות כן אז הוא אז אז גם דברים של האמת הוא כבר אומר שזה גוזמה לכן חשוב מאוד לשמוע את הדברים כפי הווייתם וליבי אומר לי שאם אם מרן זצל היה יכול לומר בצבעתו מי הוא רוצה שיספיד אותו שהוא יגיד את הדברים כבעייתם וכל מה שתשמעו כרגע זה זה אני מה שהספקתי להכיר זה אמת לאמיתה אז ודאי שהוא היה רבי אומר לי שוודאי שהוא היה אומר שאם יש מישהו שראוי להשפיד אותו הרי זה כבוד הרב ראש הישיבה ראש ישיבת מור יוסף חתנו ונאמן בתור שהוא יודע לספר את הדברים כפי שהם וו שנוכל ללמוד מהישיות נוכל ללמוד מתורתו ולכן אנחנו מודים שוב לרב וובאמת אם נוכל אחד ואחד מאיתנו לקחת משהו משהו כי הוא זה משהו מסוים משותו ותורתו של של מרן זצל ויעזרנו אז בבקשה כבוד ברשות ראשי הישיבה בחורים חשובים קטנתי באמת לעמוד כאן ולדבר לפניכם אבל אני קודם כל מאוד שמח שההבנה של הצבואה ממש קדמותה כצל מה אני יודע את התיוטה שהרב כתב אז הוא כתב שמה כשם שנפרעים וכולי כך הוא כתב אחרי הצורך לא להשפיד ובתורה שבעל פה הוא אמר הייתי בהספט של רב פלוני ודיברו מילים גבוהות וכולי אני יודע שהמדבר לא באמת מאמין למה שהוא אומר אומר אני לא רוצה וכפי שאמרנו פעם בסיום של השבעה בספר האחרון שיצא לרגל יום ה-80 יום השנה ה-80 לחייו של הרב שהרב קיבל אותו לבית החולים שם יש דרשה שהרב דרש על סבי זל זה היה חנוכה תשמז והוא פתח ואמר שנכון שבחנוכה לא מספידים אבל היה מעשה עם מוראנו הרב רבי רפאל חדיר סבן היה רבה ראשי של נתיבות הוא היה חברותהא של מרן האיש מצליח והוא הגיע בשבת לטבריה לבית הכנסת של הגאון בעל ידי משה רבי משה הכהן דרייהם היה הגאון העצום יש ספר ידי משה על פסחים שנכתב בגיל 13 14. הספר הזה נדפס בג'רבה והגיע לצרפת. הם שלחו לרבני ג'רבה אם אפשר לשלוח להם את הרם הזה אצלם לישיבה שיתן כמה שיעורים. אמרו לו זה אמרו להם זה תלמיד אצלנו בישיבה 13 14 אז הגיע לשם מורנו הרב רבי רפאל חדיר צבן ובשבת בליל שבת והיה אחר פטירתו של הגאון בעל ידי משה הוא סיפר סיפורים מאישיותו ממידותיו והוא ראה שבקהל היו כמה תלמידי חכמים שהרגישו לא בנוח ממתי מספידים בליל שבת ואז תוך כדי דרשה הוא אמר להם שהגאון בעל בינה לעיתים רבי עזר יפיג'ו חם לפני 400 שנה יש לו דרשות בשבת על חכמים שנפטרו לכן הוא אמר להם כשמספרים סיפורים על הרב הנפטר ולומדים מהם מוסר שזה סיפורים זה לא גדר אספד בכלל זה לימוד ממעשיו זה לא גדר דרספד גם פשט לשון הגמרא הגרדספדה דלויה זה הרמת הכל זה המילים הגבוהות האלה את זה הרב באמת לא רצה וכמו בדיוק כמו שכיוון הרב להבנתו הנכונה אני אנסה באמת לפגוע בכמה נקודות כדי שנוכל לקיים והחי יתן לליבו לקחת לעצמנו ולהתחזק אני חושב ש מידת תפארת היא נוגעת כחוט השני בדרכו של אבינו הגדול כפי שאמרתי כמה פעמים אמר לי אל תקרא לי מרן אפילו אל תקרא לי הרב אמרתי לו אני לא יכול אמרתי תקרא לי אבא אמר אבא הגדול שלנו. אז אני משתדל בציבור לקיים את דבריו. מידת התפארת הזאת זה שילוב של ידוע אברהם איש החסד זה קו החסד. יצחק פחד יצחק קו הגבורה יעקב תפארת. זה החיבור של שני דברים שנראים מנוגדים ומתחברים יחד ומתחברים יחד תיתן אמת ליעקב שהיא גם מידתו של יעקב כי כשיש אמת אז אפשר לשבת אצל כאלה שהם אפשר ללכת לגוש כטיף לפני העקירה הנוראה ולדבר כמה זה חשוב ובאותו יום אפשר להיות במקום אחר ששם זה עולם אחר לגמרי אבל אין אין אין סתירה בין הדברים. וננסה ככה בכמה נקודות במהלך חייו של הרב. ראיתי הוא כתב שמגיל 7 וחצי כל הזמן הראש שלו היה חושב ומתבונן כל הזמן. אפילו נותן את הדוגמה הראשונה שהוא התחיל ככה להתבונן בה בגיל 7 וחצי דברי היעבץ בפירושו על המשניות לחם שמיים קודם כל בכלל לפתוח ספר יעבץ ללחם שמיים בגיל 7 וחצי זה דבר גדול ולראות שם כתוב אנדרוגינוס ביאורו כמספרו וישר זה גירה את החשיבה של הרב מה מה זה אומר מצאתי מצאתי אנדרוגנוסינוס גימטריה 390 זכר אונקבה בדיוק גימטריה 390 א זה כוונת היעבץ וכל הזמן אומר הייתי חושב גם בשולחן שבת הרב היה גדוש מלבד תורה גם בהרבה סיפורים היה מרתק את הנכדים בסיפורים אבל אני זוכר כשהוא התחיל ככה אמרו לו סבא תספר לנו סיפור אמר לו קודם כל תגידו במקלה סבא רוצים סיפור טוב אז כולם אמרו סבא רוצים סיפור אמר רגע עכשיו תעשו חשבון כמה זה גימטריה רוצים סיפור לא עלה אותכם בדיוק גימטריה שבת נתן להם לחשב שבת אז רוצים סיפור אז אפשר לספר וכך הוא כל הזמן דאג אומר לי שישחקו זה טוב אבל בין לבין תרגיל אותם לחשוב עצלות המחשבה היא העצלות הגרועה ביותר כך הוא היה חוזר ואומר לנו אז באמת מגיל ילדות כל הזמן היה במחשבות בהתבוננות היה עם דרישה עצמית מאוד גבוהה כילד סביב הגיל דיל הזה 7 וחי וגם שמעתי מפיו הוא היה יום שישי ומרנש מצליח אביו אמר לו תראה יש גמרא בברכות דף כ"ז הגמרא מקשה אם אדם שכח אתה חוננתנו אינו חוזר לפני שאומרה על שתה הגמרא אם אדם לא תפלל מנחה מתפלל ערבית של שבת מתפלל ערבית של מוצאי שבת שתיים מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשנייה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה חוזר שואלת הגמרא למה חוזר הוא לא הבדיל בראשונה מה יש הרי אמרת שלא צריך לחזור קשיה אמר לו מרן יש מצליחנו תעיין מה התשובה לקשיה סיפר לי הרב אומר לי שלוש שעות ילד סביב גיל שבע שלוש שעות ישבתי לנסות למצוא תשובה לשאלה אומר בסוף לא מצאתי אבא חזר שאל אותי אמרתי לו אבא לא מצאתי אמר לי טוב תעיין בהראש בשם רב הי גאון שם יש תשובה שהסיבה לא בגלל השכחה של אתה חוננתנו על זה לא חוזרים אבל כיוון כשאדם עושה תשלומים הראשונה צריכה להיות תפילת הקבע והשנייה צריכה להיות תשלומים אז הראשונה תפילת הקבע היא של מוצאי שבת. בראשונה מזכיר, בשנייה אינו מזכיר. כי השלמה של מנחה. אם הוא עושה הפוך, לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה, אם כן, הראשונה היא כתשלומים. תשלומים בהתחלה לא מועיל, הוא צריך לחזור על תפילת התשלומים כדי להשלים את מנחה. אבל שוב, באמת תכונה שלבותה אותו כל ימי חייו. לא היה רגע עד שהרדימו את הרב שהרב לא היה בצלילות יוצא דופן. הגיע אליו אחיו הגאון הרב צמח לבית החולים יומיים לפני פסח והוא הזכיר לו שבילדותו הרב כבר היה בקושי מדבר היה חלש מאוד הזכיר לו שבילדותו הרב צמח אמר לו אתה זוכר הייתי ילד אז הוציאו מים מהראות לרב צמח במזרק שני מזרקים ואז הרב אומר לו כן הרב דיבר חלש הרב צמח לא שמע מהנכד היה יותר רגיל הדיבור של הרב אמר לו כן זה היה ביב חשבן שנת תשכ וכתבתי אז שני חידושים לרפואתך וכשהייתי שואל אותו לפעמים באמת בזמן חולשה איך הרב זוכר את הדברים האלה אמר לי את לשון הגמרא חמין ושמן ששחטני עמי בילדותם שעמדו לי בימי זקנותי אומר זה שאני כל הזמן הפעלתי את הראש בצורה טובה והרב היה תמיד מה שנקרא סליקרב כל שאלה כשהיה בגיל 14 הוא היה לומד הרי רק תורה כל החשבון הוא למד ממשניות בכיליים תשובת חוות יאיר ועוד וטוניס של אותו זמן הייתה טוניס ריקה מתורה בקושי היה מניין שומרי שבת אז היו חברים הוא התחיל ללמוד בגיל שבע הגמרא תלמידים היו בגיל 13 14 אז תלמידי כיתתו עם פער של כמה שנים הם מלבד הגמרא שהם למדו איכו ללמוד באוניברסיטה וכל פעם היו מקניטים אותו למה אתה לא בא איתנו פעם אחת הציגו לו שאלה חשבונית מה שנקרא היום משוואה עם שני נעלמים אמרו לו, "נו, תפתור את זה. זה קצת מורכב." הוא הסתכל, אמר לו, "לא יודע, תגידו לי איך". אמר לו, "לך תלמד גמרא, אנחנו עומדים באוניברסיטה." אמר לי, "קאב לי, ככה ידברו על התורה." הלכתי הביתה, מצאתי פתרון והמצאתי שאלה מה שהיום קוראים משוואה ריבועית ומצאתי גם את הנוסחה. הוא אמר לי, "תנוסחה קצת שונה מהנוסחה המקובלת היום. למחורת באתי אלי אמרתי להם הנה התשובה לשאלה ויש לי עוד שאלה לשאול אותכם הסתכלו אמרו לו זה היה מרצה לא אמר לנו עדיין אמרת זה כבר התורה לימדה אותי אז זה כמו שאמרתי נקודה אחת של תכונה שהראש עובד כל הזמן זה אדם שדורש מעצמו שומר על על רגע ממש כך. יחד עם זה הזמן היה עומד מלכת כשהיה צריך להחיות רוח שפלים, לאחיות לב נתקעים. סיפר לי גיסי רבי יצחק כהן רב קהילה ב קריית גת היה בחור בישיבה וחווה איזה עובדן של קרוב משפחה שהיה מאוד מאוד דומיננטי אצלו בחיים ובלילה אחד הוא חפש סיוטים קשים מאוד הוא בא לרב אמר לו הרב אני עברתי הלילה כל מיני דברים מאוד מוזרים. חלמתי שאני יוצא מהגוף. אני הרב אמר לו, תראה, אני יש לי חמש דקות אני אשב איתך. כשהתחיל לספר, הרב כנראה הרגיש שיש פה מצוקה. אומר, הוא פתח לי חובת הלבבות. והתחלנו ללמוד. והחמש דקות האלו הפקו ל-40 דקות. אומר הרב, סיים, מסתכל עליי בסדר. אמרתי לו כן הרב תודה רבה ואז תראו חוכמה כפולה מסתכל בהי לקחתי לך עוד 35 דקות אני ממש מתנצל אני חייב לשלם לך על הזמן הזה שגזלתי לך תלמיד בישיבה אומר לו הרב מה פתאום הרב לא ויטר לו הוציא 200 שק אומר לו תשמע אתה ישבת איתי ללמוד חובת הלבבות מעבר לזמן קח 200 שק אומר יצאתי עם אישה לא יודע איפה אני שם את עצמי שמירה על דקויות. סיפר אחד שהיה לומד אצל הרב בטוניס. אומר הרב מגיע לישיבה תפילת הערבית. שתי דקות לפני הזמן הם הגיע אומר לו שנייה שאחרי שהרב נכנס הוא כבר צלל בתוך גמרא שתי דקות האלה ה מונח בסוגיה עצר. תפילת ערבית לא לאבד אף רגע וכשמדובר להעניק ולתת הנהגה אחרת לגמרי הגיע אליו אברך שאני מכיר שיש לו לא הלחם בן על הרצף בגיל ה הרב ליוהד הילד הזה מילדות הגיע אליו אבא עם הבן הקטן יותר שהגיע לגיל שלוש זה הרב מברך נותן איזה ממתק ואז הוא אומר הרב יברך הוא הגיע לגיל שלוש וכולי אז הרב שואל אותו איפה האח הגדול אומר לו בחוץ אומר לו לא אני לא אברך את הקטן עד שתכניס את הגדול עכשיו היה בבית של הרב מספר לי אותו עובר לא רציתי להכניס אותו לא נעים לא כל כך אני יכול לשלוט עליו. זה לא נעים בתוך הבית אבל הרב לא ויטר. טוב, הכנסתי אותו. הוא מגיע ורב מחבק אותו, אומר לו, " כמה התגעגעתי אליך, מה אתה אוהב? איזה ממתק?" צ'יטוס אתה אוהב? אז תביאו לו צ'יטוס. הביאו לרב, הרב נתן לו. הוא יצא מאושר יצא אמר לו, "עכשיו אני אברך את הקטן." אומר לו, "אתה חושב שהוא נמצא בחוץ? הוא לא יודע מה קורה פה? הוא לא יודע שכולם מכררים סביב אחיו הקטן ואותו זרקו בחוץ. לא לא לא. קודם כל אני אתן לו את מה שמגיע לו אחר כך. מתי יהיה לו זמן לחשוב על זה בכלל? תבין שכש תלך גם זה יפה. אהבתו והרצתו של הרב לרמבם היא שם דבר לכל מי שאי פעם שמע שיעורים מי שלומד בספריו הרב חיבר שיר על הרמבם גם שמו של הרב רומז רמבם רבי מאיר בן מצליח זה גם כן רמבם הוא כמה פעמים אמר אני אני הנשמה שלי קשורה ברמבן בקי גדול מאוד היה כשאחד הבנים שלו לא עליכם היה חולה ממש במצב קשה היה אומר הרב היה יושב בבית החולים משגיח עליו אומר עין אחת במוניתור לראות שחלילה לא קורה משהו לא בסדר עין שנייה אני כותב חידושים על הרמבם הרמבם זה היה סדרים ברמבם ויחד עם זה פעמים לא מעטות היה אומר לנו אמונה פשוטה אדם צריך להיזהר לא להכניס דברים של היגיון באמונה פשוטה אמונה בבורא עולם אמונה בדברי חכמים אמר לי אני זוכר משפט הזה זה צריכים לקבל את דברי רבותינו בגמרא כנבואה ממש. לא אמרו חכמים גם אם אנחנו לא מבינים לקבל את זה. כמובן דברים שקשורים לטבע. ידוע הרב היה אומר חכמים אמרו יש דברים שהשתנוים בזמנים מביא דברי רבנו אברהם בן הרמבם שאמר למה נקרא רבי יהודה הנשיא רבנו הקדוש כי הוא יכל להגיד הצדק עם חכמי אומות העולם למרות שחכמי ישראל חשבו אחרת אבל מאוד כאב לו דברי הרמבם למשל א על אריסטו שמ פסגת השכל האנושי ובספר רביו לא יבוא בהם ערל טמא וכסיל אריסטו לא יבוא בהם טמא וכסיל יש יותר טמא ממנו היום אנחנו יודעים שהרבה מחוכמתו שמו אותה לעין ולאפס שוב פעם באמת ההרצה לרמבן עד קצה הגבוש אנחנו יכולים לתאר יחד עם זה האמת ניתנת לאמר בלי כחל וסרק. הרב היה ידוע ב פתיחות לקבל גם בדעות אחרות, אפילו לבאר דברים בדרכים מקוריות חדשניות. ידוע דעתו על תקופת העומר שהוא פרסם את הדעה הנוספת שיש על פטירתם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא שזה היה במלחמה מלחמת בר כוכבה אם רבי עקיבא היה נוסק אליו אז תלמידיו ייתכן מאוד שהיו גם כן שותפים למלחמת הקודש הזאת ומצא לכך סימוכים באיגרת רב שריר הגאון שכתב כתב הבה שמדה שוב זה דברים שלא היו מקובלים וגם קיבל על כך כמה מכתבים איך אבל הרב היה מאוד מאוד בעל אם יש דברים שמתקבלים ויכולים לא משנה מי אמר אותם קבל את האמת ממי שאמרה ויחד עם זה כמו שאמרתי האמונה הפשוטה בדברי חז"ל אני זוכר פעם הרן מסר שיעור על זהירות בקבות תלמידי חכמים מי זה פוסע על ראשי עם קודש ווא אומר נכון אנחנו יכולים אולי להגיד מה יש בזה הוא נכנע צריך להגיע למקום שלו לומדים מכאן כמה זהירות צריך, כמה כבוד האחר צריך להיות למעלה מההגיון. כפי שהגמרא שם מי שיראה הוא נכנס למקום שלו גדול החכמים. כך צריך לנור בהקשר הזה של כבוד חכמים אני זוכר פעם כשהיה בית המדרש החדש של ישיבה גדולה אז הרב לימד שם זה היה כמה חודשים לפני שפתחנו את הישיבה באלעד אז הלכתי אמרתי את החודשים האלה אני אשב אשמע יחזור לשיעורים אצל הרב למדנו בבאמציע דף י דף יא תוך כדי הדברים הרב אמר הערה על דברי הרב תפארת ישראל אמרו איזה דקה שניים המזגן למעלה התחיל לטפטף מזגן חדש ככה כבר הרב ישר אמר הערתי על דברי הרב תפארת ישראל ולא אמרתי אחר המחילה רבה אז כבר קיבלתי איתות אני צריך לשים לב למרות שלא אמר שום מילה רב אמר פירוש כך וכך נראה יותר לא אמרתי אחר המחילה רבה ושוב הרב היה ידוע ש כשיש לו אמת לא חט מפני איש זה לא סותר כבוד והתייחסות לרגשותיו של הזולת או כבוד חכמים אין קשר בכלל באותו הקשר של זהירות ושמירה על הזמן מן אני אזכר עכשיו באמת אמירה יוצא דופן הרב פעם למד בסלון והגיע מישהו מהמשפחה של הרבנית על השלום זה אחרי פטירתה אמרתי לו הרב לומד אבל טוב אחת של הרבנית אז בן בית ואז הוא נכנס ואמרתי הרב יש פה אחיין של הרבנית א הרב הרים ככה את הראש ראש ענה לו בחצי דקה והוא יצא ואז הוא אמר לי כשאני לומד אני לא אשכח את המשפט הזה גם אם יבוא המשיח אל תפסיק אותי מה זה משנה שחיין של אני באמצע הלימוד גם אם יבוא המשיח אל תפסיק אותי אני באמצע הלימוד ושוב משיח לא להפסיק אבל אם היה מישהו סובל תכניס אותו. אני סיפרתי פעם ביום הפטירה של בתו גאולה עליה השלום לפני שבע שנים. חזרנו ממש מבית העלמין. היה אוהל למטה הרב ישב בקצה האוהל. עמדתי לידו פתאום דפיקות מאחורה. הסתובב מ אני צריך דחוף את הרב. אמרתי לו מחילה כבודו לא יודע. אולי עבד עליו עכשיו חזר מקבורת ביתו אז הוא תבוא עוד שבוע לא לא לא דחוף זוכר אמרתי לו הרב לא מנתח לב מה מה יכול להיות דחוף אומר לי לא הרב דיבר איתי לפני שבוע בטלפון ואמר לי זה עצה לעשות וזה עוד לא הסתדר ואני אני לחוץ מאוד טוב לא ידעתי מה לעשות ובאמת לא מתאים עכשיו לדבר על איזה עצר שהרב נתן לך לפני שבוע בסדר אבל הרב שמע אותו אמר לי מה מה יש שם אמר לי אמרתי לו מישהו לחוץ אז הוא אומר, "טוב, תכניס אותו." הוא בא ישב ככה על ארבע כדי להגיע לגובה של הרב. הרב דיבר איתו איזה שש שבע דקות. בן אדם עומד, אומר, "א עשה אותי בן אדם חדש." ויצא. זוכר? זכרתי לרב את הסיפור הזה. הרב דיבר על הענווה שלו לפני חודש לפני הפטירה. קשה לדמיין את זה, אבל זוכר הרב אמר לי, אני כבר מה אני מועיל בעולם? מה אני מועיל בעולם? אמרתי לו, הרב, מה הרב באמת מועיל? אני באמת אין לי השגות בזה, אבל אני אספר לרב סיפור שעכשיו עולה בדעתי ברגעים הכי קשים של הרב. הרב הצליח להחיות בן אדם. סיפרתי לו את הסיפור הזה. ככה חייב חסו באמת לעזור לאנשים זה מי שזוכר היה זמן שהרב רצה להפסיק את השיעור במוצאי שבת ומה שהחזיר אותו לשיעור זה איזה מכתב לא זוכר ילד או ילדה קטנים שכתבו לו כתב ילדותי כזה אנחנו כל מוצאי שבת שומעים את השיעור משמח אותנו אמר אם אני מצליח לשמח ילדים למרות את הקושי שלי למרות הכל אני חוזר לשיעור לפני הנושא הבא אני אספר עוד מעשה שפתח לי את הצוואה לזה. זה היה מוצאי שבת כי תצא ב שנת תשסב או תשס לא זוכר נראה לי תשסב הרב הזה היה מתפלל בהנץ החמה ובאלול היה עושה סליחות באשמורת צריך לקום סביב הושח רבע ל4 שעה כבר הייתה 11 בלילה והרב התארגן לשינה פתאום תפיקות בדלת אני פותח משפחה רוצים לדבר עם הרב אמרתי להם תהיה מישהו כבית לא בנו טוב הרב צריך מחר לקום זה לא הזמן יש פה טלפון של העוזר שלא תקבעו זמן אמרו לי לו רק תגיד לרב את שם המשפחה אם יבוא יבוא אם לא יבוא הכל בסדר לא קרה שום דבר אנחנו הולכים אני לא מתווכח הלכתי אמרתי לרב יש פה משפחה פלונית הרב הגיע ואז הם מספרים לו את הסיפור הבא. אבא זה היה אבא ושלושה בנים. אז הבן אומר, "הנה הרב, זה אבא שלנו." לפני שבועיים הייתי אצל הרב, סיפרתי לו שרבא שלהם 12 שנה לא הלחם בית החולים לחולי נפש וכבר כדורים לא עוזרים. הוא מקבל מכות חשמל כדי לאזן אותו. לא ידענו מה לעשות. אז לפני שבועיים הייתי אצל הרב והרב אמר לי לארגן תיקום כרת והרב התפלל מסיים את התהילים. הרב היה מסיים את התהילים באותו זמן כל שבוע בסיום התהילים הרב התפלל עליו אז הנה הרב אמר את המילים ומספיק לו מה שסבל. אז הנה באמת הוא יצא מבית החולים אין מכות חשמל הוא לוקח כמה כדורים בתיים הכל בסדר. הסברנו להגיד לרב תודה על הפלא העצום הזה. 12 שנה נגמרו תוך אמירה אחת, מספיק לו מה שסבל. ואז הם ביקשו קשה עכשיו לאבא לדבר. אמר להם עד ראש השנה בעזרת השם ידבר. לא יודע מה המשך הסיפור. עד פה אני יודע. כשהם סגרו את הדלת אז אמרתי לו הרב מה זה 12 שנה? אולי הרב נעשה סיור בבתי חולים הרב יקים שמה. מה? אמר לי, "אתה חושב שזה אני פשוט הוא סיפר לי, כאב לי והתפללתי מתוך כאב." זהו זה. למחורת זה ידוע מדבר על זה גם הרבה בשיעורים על חשיבות התפילה כתינוק, כבן המתחתא לפני היום. אז הוא אמר לי את הפסוק בתהילים המפורסם, כגמול עליה אמו, כגמול עליי נפשי. אמר לי, "מה הפירוש?" אמר לי, "אדם נוסע איזה נסיעה מצפון לדרום, תרימי לו טלפון אחרי איזה חצי שעה, מה קורה? איפה אתה?" האישה בבית דואגת, "מה, איפה אתה?" אני עכשיו נמצא בצומת זה וזה. טוב, עוד חצי שעה, 40 דקות. נו, איפה אתה עכשיו? אני פה, אני שם. גומר את המסע היומי, חוזר חזרה הביתה. איפה היית היום? הייתי פה. נסעתי לשם, עשיתי את זה, הלכתי לזה, דיברתי עם ההוא סיפור. הוא אומר, אם יש ילד קטן יונק שנוסע עם אמא שלו את אותו מסע בדיוק ולא יוצויר שהיה אפשר להרים לו טלפון, לשאל אותו, חמוד שלי, איפה אתה? אני עם אמא. עוברים 40 דקות, איפה אתה? אני עם אמא. יגמר כל הסיבוב. נו, איפה היית היום? איפה הייתי היום? הייתי עם אמא. לא הייתי לא בהר ולא בביקה ולא במפעל ולא בשום צומת. הייתי עם אמא. דוד המלך הרי אמר שמה השם לא גבע ליבי ולא רמו עיניי. הגמרא מסבירה לא גבע ליבי כששמואל משח אותו למלך. לא רמו עיניים גולידית. זה דברים להתבונן בהם. זה הרי למעלה מן ההיגיון. בחור שהיה זרוק כרועה צאון כי ציפו שאולי איזה בעל חיים רוף אותו ככה תסור חרפת המשפחה מעליהם אדם כזה אחרי כמה שנים של בזיונות אשר לא גזלתי אז השיב ישיחו בי יושב שער נגינות שותה שכר כל הבזיונות שרק אפשר ופתאום הגיע הרגע שלא רק הוא כשר לבוא בקהל הופך להיות מלך מינימום קצת ככה להסתכל על הפרצוף של האחים שלו ונו בעיניים אפילו לא צריך לדבר צוחק מי שצוחק אחרון חשבתם רציתם מה עכשיו תגידו דוד המלך אומר לא לא שום דבר לא שום דבר מאיפה מקבלים כוח כזה אמר לי הרב זהו דוד המלך לא היה זרוק כרועצון ולא הפך להיות למלך והוא לא ניצרח את גוליד ולא שום דבר כגמול עלי אמו כגמול עליי נפשי אמר אם אדם זוכה להתפלל באותה פשטות באותה תמימות באותה השתבחות זה מספיק לעשות ניסים ונפלאות ולמי שחושב שהרב אם ככה היה מנותק לגמרי מעולם הקבלה ראיתי כתב ידי התקתי אותו פה כי להגיד אותו בעל פה אני בטח לא לא מבין ולא לא יכול לזכור אותו אני אקריא לכם קטע אחר כך אני אגיד לכם איפה הקטע הזה חודש הרב כתב ככה בראשית רמז לג' ראשונות כתר חוכמה בינה ב' של בראשית זה חוכמה התג של הב זה כתר המילה ראשית זה בינה שהיא ראשית לב ספירות הבאים שמיים וארץ זון הרי כל 10 ספירות עוד אינמי בראשית עם האותיות גימטריה בריאה יצירה עשייה עולם האצילות הוא עולם נעצל מאיתנו וזה מה שכתוב בראשית בראה שמעולם הבריאה שהוא הכי גבוה מבין השלושה ואלך כמו שכתב רבנו הארי והרב ציין המקור ברא אלוקים גימטריה רפח עם הכוללת לתקן רפח ניצוצות את השמיים ואת הארץ גימטריה 1499 ננקה ארבע תיבות אף תצה זה בדיוק המניין של האותיות מא' ועת א' ועוד בוד ג עד ת 1495 לרמוז ששמיים וארץ נבראו בכב אותיות כל החשבון הזה זה הרב כתב אני התקתי את זה פה היה זמן שהיה הפסקת חשמל בבית א' ראש חודש אדר שנת תשמ לפני 45 שנה רב היה אז פחות מגיל 40 אומר בזמן הזה שהיה שקת חשמל לא היה אפשר לקרוא אז ישבתי חישבתי את כל החשבונות אז אמונה פשוטה ותמימה ולא קשור לכלום לא סותרת ידיעות מופלגות ומפליאות. וכמו שאמרנו, אני חושב שהתפארת של יעקב הולכת עם האמת, כמו שראש הישיבה אמר כאן, מידת האמת הייתה ממש קשה לנו היה לפעמים להכיל את זה. אני זוכר בשלב מסוים בשנים האחרונות הרב קיבל מכתב מחוצף מאוד ואז הרב היה מקבל את כל המכתבים, לא היה עובר שום הכל הרב ובתוך כדי גליל של חוצפה היה שמה הערה יש תשובה ראשונה ביבי עומר הרב מזכיר שמה ספר עולה תמיד והוא מקשה עליו ומפלפל כמה עמודות. בזמנו אבינו הגדול כתב שנראה לו שהפירוש בעולה תמיד שונה ואם כן כל הדיון לא שייך. אז ה מדלת העם הזה ששלח את המכתב כתבנו וגם הפירוש בעולת תמיד לא נכון כי כתוב בעולם תמיד ככה מכתב רצוף שקרים כתב שמות בדועים לא משנה אני זוכר אותו לילה הגעתי לרב שעה 12 בלילה ראיתי שהוא לא ישן אז לראות שהכל בסדר נכנסתי אמרתי לו הרב מרגיש טוב אומר לי אני לא רגוע תביא תביא עולה תמיד אולי הפירוש שלו נכון חשבתי שאני רוצה לקרוא את הפג מי הוא בכלל מי זה פירוש 30 שנה אף אחד לא מצא את הפירוש הזה רק החוצפן הזה הוא מצא את הפירוש האמיתי והוא וזה לא לא מדיד שינה מעיניו של הרב אבל את מה שחשבתי שאמרתי לעצמי הלכתי להביא עולה תמיד הרב קם פתח זה לא הפרסגרת עכשיו אני יכול לישון עכשיו אני יכול לישון הרב סיפר לי שבצעירותו נסע פעם אחת מטוניס לצרפת להיות שם חזן ביום הכיפורים ו באותו זמן היה אסור להוציא כסף מטוניס החוצה א כשהיו מוצאים דרך המחרים הרגילים זה ב-40% ב-50% אז כשהיה מישהו שהיה יוצא והיה אפשר להחביא איפה שהוא אז א הייתה הזדמנות אז הוא אומר יצאתי ואבא וסבא אמרו יופי עכשיו אתה יוצא נשים לך בתיק א כסף ותיקח לצרפת אומר לא ידעתי מה לעשות להגיד להם לא אני לא אגיד להם לא מצד שני אני אעבור שם בבכס אם הוא ישאל אותי שאלה אני לא יכול להגיד לו שאין לי אני אני אגמגם תבלבל אני להוציא שקר מהפה אני לא אומר לא ידעתי מה אני עושה עם עצמ להגיד להם לא אני לא יכול להוציא שקר מהפה אני לא יכול והם יראו שאני ככה פעם ראשונה שאדם גונב מאחזה בכל זאת יש איזה תפיקות לב להוציא שקר מהפה אני לא יכול אומר הלכתי הביתה ערב הנשיעה פתחתי גמרא בברכות גמרא מפורסמת על רבן יוחנן בן זכאי עמוד הימני פטיש החזק וכולי מה אתה מצטער אמר להם אם אני הולך לפני מלך בשר ודם שאם כועס הם כעסו כעס עולם סרנין מעשרו מעשר עולם ניתן מיתתו מיטת עולם הייתי עכשיו לפני מלך מלכה לחיל אחד כמה וכמה אומר ישבתי וקראתי את הגמרא הזאת ואמרתי לעצמי אתה עכשיו עומד לעבור במכ ואתה חושש יאללה תפיקות לב אתה אבל תזכור אתה הולך עכשיו לתפילות יום הכיפורים לעמוד לפני מלך מלכי המלכים. הפחד הגדול יפיג את הפחד הקטן. אומר, חזרתי על הגמרא הזאת כמה פעמים, יצאתי בביטחון, עברתי שם רגוע לגמרי. אומר, כשחזרתי, חזרתי אחרי יום, יומיים, מי נושא השפת, סתם יומיים, כנראה הלכת להבריח משהו, אומרת, טוב, כבר אין להם מה להסתכל. לא זה זה אחרי אומר להוציא שקר מהפה לא יכולתי אבל זה נתן לי את הכוח לעמוד רגוע בלי לחשוש אני רוצה לסיים ב איזה רמז שכתב הרב שאלו אותו איך הוא הצליח באמת לעמוד בייסורים שמי שקצת מכיר מקרוב זה ייסורים ייסורי גוף ונפש מכל הצורות שרק אפשר לדמיין פרנסה באותו יום שהוא נפל מקומה שלישית חמישה גרוש זה מה שהיה לו בכיס בכיס זה היה כל רכושו מינימום להביא פורץ כמה עולה להביא פורץ גם זה לא היה לו מאחרי הנפילה ייסורי גוף בעיות בריאות של הרבנית עליה השלום ניתוח לב בעיות במעין אירוע מוחיד נסיעות לדרום אפריקה למה הילדים ילדים, הבת שעברה תאונה בגיל צעיר ואחר כך עד גיל 43, כל הטיפול שבה, אי אפשר לתאר מהשנים האחרונות ואת עלית על כולנו והרב היה מסוגל לעודד, לשמח, לעורר, בכל דבר למצוא איך לקחת את זה בקלות. אני זוכר הייתי בא אלול האחרון היינו אצל איזה רופא שפעם ראשונה ראה את הרב אז הוא מסתכל כתוב פה שאתה הרב בן 80 הרב לא נראה בן 80 אמר לו כן בטח אני סך הכל בן 79 בטח איך תראה שאני בן 80 אמר לו לא הרב נראה ממש ברוך השם ממש טוב תמיד היו פניו מהירות ואז שאלו אותו איך הרב יחז כתב כך אומר יש לי שלוש תגופות טבל ויושבי בה תבל ראשי תיבות תהילים תהילים ל יל יכול להחיות האותיות שנשארו זה המתהילים יכול להחיות המת אומר זה דבר שאני משתפך ואמרתי הרב היה גומר מה שהיה שלוש שנים האחרונות כבר לא יכל היה גומר ספר תהילים כל שבוע כל הזמן תהילים היש נמצא אצלו זה דבר ראשון הבת זה ביטחון שער הביטחון זה היה זוכר שגאון רבי שלמה משה אמר סיפר לו שהוא מוסר שיעור במסילת ישרים כל יום חמישי אז הוא ביקש אמר אני מבקש סיימו מסילת ישרים תלמד איתם שער הביטחון מאוד הרב היה מדבר על העניין מסכי הרבים גרבי גל כהן כל העניין של שער הביטחון אומר זה קיבלתי מהרב ביטחון ביטחון לא לירע משום דבר זוכר היה אומר לשון רבנו בחיה בתחילת ש אם אדם בוטח והשם התפשט מבגדי טובתם של אנשים לא יחור אם אני אגיד את זה אקבל טובתנה לא שום דבר אני אומר את האמת שלי הרב סיפר פעם זה סיפרו לי גם תלמידים שהיו איתו א כשהישיבה הייתה בחיתוליה עולים חדשים לא מחוברים לשום מקור כספי רצו הלוואה של 10,000 לירות מאיזה גוף תורני בבני ברק אז לא הכירו אותה אותו נשלח איזה מישהו תלמיד חכם שיבדוק אם אתם יודעים ללמוד או לא כדי שנראה אם אפשר לתת לכם טוב הגיע נכנס לשיעור של הרב למדו איזה תוספות והרב שאל כמה שאלות אחר כך אמר להם לא נראה לי התוספות זה לא הפשט ככה הוא אמר פירוש אחר תלמידים זה התלמיד שסיפר לי אומר הרגשנו לו בן נועה שבא והוא אומר זה לא הפשט אבל לפקח הוא באל כב בשביל להשר בסדר יגיד מה שהוא רוצה שיתן לי ונמשיך הלאה מה אומר הרב עצר אותו אומר לו מחילה אני הוכיח לך ארבע הוכחות שהפשט של כבודו לא נכון כך וכך וכך וכך אומר הבן אדם שתק הלך ולא השאר תעלו אומר למדנו מה זה אמת בלי אתה צריך אותו עכשיו וכשהישיבה זקוקה זה לא טוב אז נאכל פחות זה זה גם ככה חיים בצמצום אז מה העני מה דוחק אותך להגיד לו את הפשט האמיתי לא משנה שכמה ימים אחר כך הרב הגיע לתפילת מנחה ערבית בבית כנסת משהד בבני ברק משה מרנר עובדיה התחיל שם את השיעורים שלו ואחרי תפילת ערבית היה שם שיעור של תלמיד חכם ידוע אז אמרו לו ראו את הרב אמרו לו הרב יגיד כמה דברים הרב די דיבר כמה דברים בדרך הלימוד. לאחר מכן סיפר להם שהישיבה התחוקה ורצו הלוואה. נאסף באותו ערב 40,000 לירות בתרומה. לא בהלוואב מה אבא מה אתם רואים? לא מפסידים. זה ביטחון זה האות ב' של טבל. והשלישי ל זה לימוד. לימוד תורה. אומר לולי תורתך שעשועי אז עבדתי בעוני. ראשי התיבות של הפסוק הזה 734 זה השנה שבה הרב נפל תשד אומר זה כל הזמן חיזק אותי כלולי תורתך שעשועי זוכר הוא היה מגיע לשיעור הכינו עוד אצלו בעיון שנתיים היינו בחורים בישיבה היה מגיע תשוש מאוד כאוב מאוד היה מתיישב בקושי על הכיסא מתחיל ללמד ופניה לא היו לעוד עולם אחר לגמרי גם השיעור במוצאי שבת זוכר הייתי יושב לפעמים ולא יודע יש שיעור או לא יש שיעור הרב מאוד חלש והפעם אפילו שהיה צריך לצאת לבית החולים אומר לו לפני כן אני אעבור עם סור את השיעור אחד אני אבל איך הרב יכול לולי תורתך שעשועי עזבתי בר זה התבל תהילים ביטחון ולימוד אלה שלושת הדברים שהרב אמר אלה שלושת התרופות שנתנו לי את הכוח לעמוד ולהמשיך ההל יותר מה שאמרתי לפניכם כתוב כאן אבל באמת אני קודם כל לעצמי שאני אזכה להתחזק מהדברים האלה כי הם באמת נקודות יסוד שזקוקים לכל לכל האדם באשר הוא אדם ובטח לעבד השם הקשיים והניסיונות הם רצופים איך כתוב שמה משה ניגש אל הערפל אשר שמה אלוקים איפה שיש אלקות יש ערפל יש קשיים זה באמת נקודות יסוד כדי לתת לנו את הכוח להתמודד ולהמשיך ולצמוח וללכת בדרך הסלולה הזאת של האמת שסביב האמת יכולים להתכבץ קצוות מכאן ומכאן כל מגמתנו תהיה לחפש האמת נזכה שהרב יעמוד בתפילה על הישיבה שכאן ודאי זוכרים שרב מסר כאן שיעור בענייני קידוש החודש אני גם כילד הייתי משחק פה פה בחוץ יערב פדר פה 40 שנה אז אז שיעמוד בתפילה על רבני הישיבה על הישיבה ועל כלל ישראל שכל הזמן היו ניצבים על ליבו ממש בימים האחרונים בית החלוים היו באים מאחלים לו הרב רפואה שלמה תברחו את החטופים שיחזרו לביתם תברחו את החיילים שלא יפגעו ממש זה היה על ליבו שיעמוד בתפילה שבורא עולם ימרדי לצרותינו זכה לראות בגאולה השלמה במרה בימינו. ين [מוזיקה]