0:00 / 0:00
מי שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו • אורות המקדש | הרב אלישע וולפסון
98 views
Categories:
Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
טוב אין היה מסכת
ברכות אומר מרן הרב על הגמרא
אומרת ואמר רבי
אלעזר קודם כל הגמרא אומרת ש שגדולה דעה
שניתנה בין שתי דעות בין שתי אותיות כן נו
שבן ש שתי זכרות השם אל דעות השם כן לא
נתקנו עלילות אז שתי שמות של הקדוש ברוך
הוא הדעה ביניהם ואותו דבר גם ך פעלת
אדוני מקדש אדוני ידך אז מקדש נתון בין
שתי אותיות השם הגמרא אומרת ואז הג גם
נקמה אם ככה גם נקמה זה טוב אין נקמות
השם
במקומה זה בול
כן ט אז אומר פה מרן הרב ואמר רבי אלעזר
כל אדם שיש בו דעה כאילו נ בית המקדש
בימיו תנה בין שתי אותיות בית המקדש ניתן
בן שתי אותיות כן אז מכך שיש פה בעצם
א שניהם ניתנו באותו צורה אז יש גם איזשהו
קשר עמוק ביניהם שכל מי שיש בו דעת
כאילו נבנה בית המקדש
בימיו כך אומרת הגמרא אז זה אומר מרן הרב
גדר הדעה האמיתית הוא להסתכל איך לכונן את
כל מעשיו וצורי רגשותיו על פי השכל שלמות
האמיתי שהוא רצון השם יתברך כן מה זה דעת
דעת זה בעצם חיבור נכון זה מה שהרב פה בא
להדגיש בפסקה פה דעה זה זה חיבור זה
יכולת לשקלל את כלל
הנתונים רגש שכל דמיון
א תראו מה אומר הרב א אז עוד פעם גדר הדעה
אמיתית הוא להסתכל אך לכוונן את כל כל
מעשיו ג וציורי רגשותיו על פי השכל
והשלמות האמיתית שהוא רצון השם יתברך והנה
הדברים שמבלבלים את פחותי הדע ומפני
שחפצים לדון כל דבר רק על פי משפט השכל פ
עצו המשפט הזה והם אינם יודעים שהשכל אינו
כי אם כוח אחד מכוחות המציאות שמצוי בנפש
האדם זה משפט מפלי מה שאומר פ חשבים הפוך
שמי שיש בו דעה זה מי שהולך לפי השכל אומר
הרב
לא
הדעה זה משלך רק לפי
השכל פלא
גדול למה שבתחילת בתחילת הואו בתחילת
הפסקה הוא אומר שכוון את כלש צור על פי אך
הלשון של על פי השכל על פי השכל ושלמות
האמיל המית מבלבל זה בדיוק אז לכן זה
בדיוק הנקודה פה לכן זה מבלבל אומר מבלבל
את פחותי הדעה מפני שחפצים לדון כל דבר רק
על פי משפת השכל ם יודעים שהשכל אנוק עם
כוח אחד מכוחות המציאות שמצוי בנפש האדם
אבל עם השכל יש לו מידות רבות וציורים
והרגשות שצריך שצריך שכפי מה שכולם יחד
מסיגים יתפעל ללכת בדרך טובה ושלמה ושכלול
כל ההשלמה הזאת בה רק על ידי שלמות התורה
כולה וכל דרכי
האמונה כלומר לא יודע בדיוק אבל אומר הרב
לא מספיק השכל אלא א קודם כל צריך להבין
שיש תורה אמן יש ורא לעולם יש תכלית יש לא
מספיק להגיד אני אני אגיד לך מה טוב כן
כשאדם הולך רק עם השכל בלי להבין שיש בורא
לעולם יש תורה יש אמת יש צדק יש מוסר דם
ולך הוא חושב אז בעצם שהוא אומר הוא הולך
רק עם הסכת בעצם חושב שהוא אלוהים כן זה
עץ הדעת שאדם נפקחו עיניכם איתם כאלוהים
חושב שכבר הוא אלוהים הוא יודע מה טוב ומה
רע וזה מביא למקומות הכי נמוכים כמו
שאנחנו מוצאים היום אז אומר הרב הנה בית
המקדש נקרא נויו של עולם הניי הוא שלמות
הציור להורות שכדי שישתלם העולם בכוח
המידה משהוא אב לכל הפעולות וממנו יצר כל
המעשים על כן בהיות בית המקדש בעולם באה
שלמות גדולה לכל הציור האנושי וממנו
מתיישרים המעשים והתכונות ויושר המעשים
שבא מצד שלמות הציור כתבנו שהוא נך נערך
בערך כפול מצד עצם הציור והמד אפר כוח
ריבונו של האדם מצד ההכנות הזה בפועל שנסו
מיד השם יתברך ין כי המדה מ גמור נברא
בחוכמתו כונת השלמות בקיצור אם אני מבין
נכון קצת אומר הרב באמת מה שבעיקר מפעיל
את האדם זה הדימיון
שלו כן אדם יש לו מה זה הדמיון זה בעצם
התשוקה כן בצד השלילי של זה כתוב יורי
עבירה קשים מעבירה כלומר יש לאדם איזה
איזה תשוקה למשהו ואז השכל מייפה לו את זה
השכל הוא נהייה בעצם שרת לרצון ולא הפוך
כן כן אנחנו ממש מסיימים אה
אז אומר הרב לכן בית המקדש זה שלמות שגם
שימוש בשכל אבל עם תיקון כוח המדמה שזה
בעצם כוח הנבואה כוח האלוהי שאתה הולך על
פי דרך השם על פי השכל אבל שמכוון לרצון
האלוהי ומסיים הרב על כן מי שיש בו דע
ויודע להביא גם את ציוריו ודמיוני בחוג
השכל והשלמות ולהשכיל רקם הוא כאילו נבנה
בית המקדש בימיו שבחו מביא לעצמו ולזולתו
קצת מתכלית תכונת בית המקדש במציאות ההוא
בנוי על ההכרה הכפולה שהקיר כילו טו הם
הציורי הלב אף שהם ההבל מצד האדם החושב
אבל מצד כשם כוננים בכוחם ולא טו ברעם על
כן גם הליכות שצריכות קשם לשלמות כולן
מקודשות הנה בקדושת האמת כלומר מה שאני
קצת מבין שבעצם בית המקדש זה מקום שהוא
מכיל את השלמות הזאת הגדולה של כן יש לנו
את עבודת הקורבנות עבודת הלב יש את את
הכהן חוכמת לב סנהדרין יש מכלול של כוחות
שבסך הכל הגדול יש לנו גילוי השם בעולם
ואדם שיש ודעת זה אדם שיכול גם לחבר את
הכוחות כוחות הלב הרגש הדעת השכל המחשבה
המידות את כולם לכוון לרצון השם וכך הוא
זוכה להיות משכן לשכינה נזכה גם אנחנו
בעצמנו וגם מקדש ממש מקדש אדוני קנו ידיך
אדוני לאכ רבי חנ