מותר בפיך - פרק 3: מעבר לים: סודות הכשרות במפעלי הענק | עם הרב יוסף דורפמן

מותר בפיכה מבט הלכתי מקצועי ומעשי על אתגרי הקשרות בימינו מגיש הרב ישראל אברמובסקי >> ברוכים הבאים לפרק נוסף של פודקאסט הכשרות מותר בפיכה לפני כ-170 שנה כשנולדו קופסאות השימורים הראשונות בצרפת הקהילה היהודית באירופה עסקה בשאלה איך אפשר לדעת מה באמת הכניסו לתוך קופסה אטומה שנאתמה בקצה העולם הבעל שם טוב הקדוש לימד אותנו שמאחורי כל מאכל שנכנס אל פינו עומד מסע שלם פיזי ורחני של אנשים דרכים וסיעתא דשמיא שדאגו שהמאכל הזה ישאר בטהרתו חלפו 170 שנה הטכנולוגיה השתנתה אבל המסע הזה הפך לדרמה תעשייתית שלא תאמן בפרק של היום אנחנו פותחים צוהר נדיר אל עבודתם בלשות השקטה של משגיחי הכשרות מעבר לים איך מרגיש אדם שטעס לקצה השני שני של העולם ונוחט במפעל של 5000 עובדים ומגלה שמה שהבטיחו לו שונה לחלוטין ממה שקורה בפועל בקו היצור. איך מוודאים שלא החליפו דג סלומון מדג כשר לדג לא כשר? ואיך מערכת צינורות של קיטור או חרקים במים עלולים להכשיל קו ייצור שלם? ואולי הכי מדהים איך מנהלים את כל הדרמה הזאת במדינות נידחות רק עם חושים מחודדים ואחריות עצומה. איתנו באולפן מומחי הכשרות הרב יוסף דורפמן שמאחוריו עשרות שנים של ניסיון וידע בעולמות הכשרות. שלום כבוד הרב. >> שלום וברכה. >> אז זהו אולי נתחיל בזה שלפני הלרדת לעומקם של דברים הרבה אנשים מכירים אתכם כמומחה לענייני חרקים. המצד שני ידוע המומחיות שלך בתחום של בדיקת ייצור ומפעלים בחוץ לארץ. איך הדברים משתלבים ביחד? אז להתחיל עם זה שבאמת כולם מכירים אותי מאוד בנושא של התחום החרקים אבל אמת אני וכל מי ששואל אותי אני אומר את זה אני בעיקרון לא אוהב את התחום הזה של החרקים זאת אומרת אם עכשיו תיתן לי מפעל של ברוקולי וכרובית לעשות בדיקות כל היום או מפעל של טונה שזה דבר שהוא מאוד מסריח ומאוד קשה אני עדיף ללכת לטונה מאשר לחרקים אבל בתחום הכשרות חלק הנושא של החרקים הוא קשור לכל דבר דבר ודבר, אם זה במאפיות, אם זה במסעדות, אם זה באולמות, ואם זה גם במפעלים, כמו שיכול להיות שבהמשך אני אגע קצת אולי בכמה דברים של בעיות של מפעלים. ולכן כל משגיח כשרות שהוא מתעסק בדברים כאלו שיש בזה גם כן תחום החרקים, הוא חייב להיות בקיא בתחום החרקים. >> אז זה מחדד לנו באמת איזשהו תנאי סף למשגיח כשרות. זאת אומרת, חרקים זה לא איזה מומחיות, אלא זה איזשהו דבר בסיסי שאם נכנסים לעולם הזה צריכים להכיר את ה את המערכת הזאת. >> נכון? זה כמו להיות שוחט א או בלי לדעת לבדוק סכין. זאת אומרת זה חלק מזה. זה חלק מהעבודה של המפעל או של המלון או של המאפייה זה התחום הזה של החרקים וזה חובה לכל משגיח ומשגיח לדעת את זה. >> יפה. אז בוא נצלול. אדם קונה קופסת שימורים, מוצר מדף פה בארץ באיזה סופר. ישר אנחנו הולכים עכשיו אחורה וחושבים על מפעל במזרח, 5000 עובדים ואתה בעצם אחראי לבוא ולתת את הכשרות שמה. אתה מגיע למפעל, איך מתחילים בכלל להשתלט על כזה דבר? >> אז בדרך כלל המפעלים של דווקא הקופסאות שימורים לא הטונה. המפעלים הגדולים ביותר זה הטונות. המבלים של קופסאות שימורים זה בין עשרות למאות עובדים, שזה גם כן מספיק שבן אדם אחד בדרך כלל אמור לשלוט בכל הנושא הזה. א זה לא זה לא דבר שהוא קל, אבל צריך את ה את הידע הניסיון איך ואיפה הנקודות הרגישות בכל מפעל ומפעל. ברגע שאני יודע איך לגשת למפעל א בנוסף שזה מפעל בדרך כלל יש מישהו שבודק אותו לפני שמתחילים יצור. זאת אומרת אני כבר מקבל רקע כללי על המפעל וככה אני יודע איך להתקדם במפעל ואיך לנהל את את היצור עצמו על מנת שלא יהיה ניסיונות רמאויות או דברים כאלו >> ואני מאמין שיש איזשהו הבדלים בין מפעלים באירופה שידועים כיותר מרובעים יותר מערכת של תקינה שעובדת כמו שצריך לבין מדינות עולם שלישי ומקומות כאלה שיש פחות שליטה >> זה נכון מאוד כי באירופה זה לא שבאירופה אין רמאויות, אבל הם הרבה פחות, כי זה המנטליות של האנשים במזרח, במדינות מסוימות, המנטליות ששמה שהם לא מרגישים ששקר זה דבר גרוע. כן, זה בעיה. >> עד כדי כך שהייתי במפעל פעם אחת בסין שהיה איזה שמה בעיה עם הקיטור ואני בא ואני אומר ל לבן אדם, תשמע, יש פה בעיה. הוא אומר לי, לא, מה פתאום? יש לנו שני שני קטורים. אז אני אומר הולך לראות, בוא נלך לראות אותם. הוא לוקח אותי לחדרש ה הוא מראה לי שניים שני דודי קיטור אבל אחד מהם בכלל הוא רזרבה זאת אומרת שאם אחד מתקלקל אז השני יעבוד אבל זה לא מה שהוא אמר הוא החליף תירוצים שש תירוצים שבע תירוצים על אותו דבר בלי אפילו להרגיש א >> וזה הסטנדרט מבחינתם זאת אומרת הוא כמו שאת אומר הוא לא מרגיש שהוא רימה כי הוא צריך לפתור את הבעיה >> נכון יש מדינות שזה אצלהם הסטנדרט הם באים ומבטיחים לך א' בג ובסוף אתה רואה שזה דו בכלל ועם זה צריך להתמודד בשטח >> שמעתי ממך בעבר סיפורים על מפעלים ביוון ובדובאי ובכל מיני מקומות כאלה שבעצם עשית את כל ההרכות כדי להגיע למקום ואתה מגיע ואתה מגלה דברים אחרים זה משהו שאתה פוגש תמיד אולי באמת מה היה במקומות האלו >> כן בדרך כלל שאנחנו מגיעים כמו שאמרת אז בדרך כלל אנחנו או שאני עושה ביקורת ראשונית למפעל >> שזה הכנה >> שזה הכנה כדי לדעת אם אפשר לייצר בו או שאני מגיע למפעל יצור ראשון אז בדרך כלל זה מפעלים ש הם יותר פשוטים אם ניקח לדוגמה מה שאמרת יוון אז לדוגמה ביוון היה שמה נושא של מפעל ששלחו אותי לבדוק מפעל של אוזו אמנם השיחה הנפלאה של שבוע שעבר מה שהייתה לפני שבועיים מה שהייתה שמה מאוד מאוד מרשימה על כל הנושא של המשקאות חריפים אני לא נכנס למשקה עצמו רק אני הולך עם הבן אדם של המפעל עם המנהל המפעל >> אוזו בעצם זה מפעל שמייצר >> משקה שנקרא אוזו כן משקה שנקרא אוזו ביוון זה משקה שהוא מאוד ידוע >> הרבה ישראלים שותים אותו ואני חושב שיש בזה זה בעיה מאוד גדולה. אה, הם קונים אלכוהול לדוגמה ממפעל שהוא מספק ל 70% מהאלכוהול במדינה. ולמפעל הזה יש גם כן א אלכוהול שהוא עשוי מיין. ולכן זה בעיה כמו שכבר ראינו דיברתם על זה בפעם הקודמת אבל אני רוצה להדגיש ש שאני הולך לבדוק בדקתי את שני המפל ג את המפעל של האלכוהול ומצאתי פתרון איך להסתדר עם האלכוהול אבל במפעל יצור עוצמו של האוזו אז הבעלים עובר איתי ומראה לי פה אנחנו מזקקים פה אנחנו מוסיפים טעם כאן אנחנו אוסיפים מים וזה כל הקו הזה הוא אך ורק למשקה אוזו והוא מוליך אותי את כל הקו ואני בא ואני רואה אומר לי כן רק לאוזו אני מסתכל כל באחד הטנקים שהוא מראה לי ושזה רק לאוזו ואני אומר לו כן אבל עכשיו יש פה בדיוק ליקר אז זה לא רק לאוזו אומר לי בדרך כלל זה לאוזו למרות שהוא רצה להגיד שזה קו מיוחד לאוזו וכבר נושא של ליקרים נכנסתם על זה מאוד בעומק לדעת את הבעיות הגדולות שיש בליקרים >> אז זה דוגמה של בן אדם שהוא הוא וזה דווקא יוון ולא המזרח הרחוק אבל גם שמה אנחנו רואים שהם מנסים ברוב המפעלים הם מוכנים והם הם יודעים את ה בגלל היום כל התקשורת הזה כל המדיה הם יודעים בדיוק מה אנחנו מחפשים אתן לך דוגמה הגעתי למפל לבדוק מפעל דבש ורציתי לדעת אם יש שמה תל דבש תל דבש זה דבר שהוא הוא עשוי שלא מהפרחים עצמו אלא הדבורים לוקחים את זה מהפרשות של קנימות הפרשה מתוקה בחורף שאין להם שאין להם פרחים אז הם לוקחים את זה ומזה מייצרים דבש ורציתי לבדוק במפעל שם מייצרים שמה גם גופה פה כשרות והלכתי ומסבי ואני שואל שאלות כמובן לא ישר כדי שלא יקלטו מה אני רוצה ואז מנהלת המפעל עוצרת אותי ואומרת לי אתה רוצה לדעת אם יש פשוט דבש תל דבש או לא >> פ >> אז זאת אומרת הם הם הי מוכנים גם במפעל של האוזו לדוגמה הוא אמר לי מיד אבל אנחנו לא משתמשים בחלבי זאת אומרת לפני שאני שאלתי אותו בכלל >> זאת אומרת למרות שהם עשו משהו שהוא לא תקין מבחינת מה שאמרו לך בהתחלה אבל הוא יודע מה הבעיה אז אומר זה לא תקין אבל זה לא החשש שזה זה מה שאתה חושש. >> הם מוכנים מראש לדברים, הם יודעים איפה הנקודות, >> נכון? לכן צריך לבוא בחוכמה ולא השאלות לא תמיד הישירות זה יבוא ויזו. אנחנו צריכים לדעת בדרך הקיפה כלל בדיקת המחסנים שלהם ושמה אנחנו רואים כבר את כל הבעיות בדרך כלל. אז בעצם משגיח כשרות ודאי במפעלים בעולם נדרש לזה תכונות אופי מיוחדות מעבר לוודאי ידיעת ההלכה והכרת החומרי הגלם של המוצר. איזה עוד תכונות הוא צריך כדי להתמודד עם כל הדברים האלה להביא לנו מוצר כשר בסוף >> המשגיח הוא צריך לדעת בחוכמה איך למנוע רמאיות שזה סוג של בלשות הוא צריך לדעת כמה המפעל יכול לייצר הוא צריך לתת קודים יומיים ברגע שאתה נותן קוד יומי שלך אז הם לא יכולים להכין סחורה לפני יכול להגיד בהרבה מאוד מהמפעלים וקרוב ל80% מהרמאויות זה בדרך כלל מוצרים שהכינו אותם בכלל לפני שהגעתי. זאת אומרת הם אם זה קופסאות שימורים הרי בקופסת שימורים הזה סך הכל פחית. את הפחית הזאתי הם אחר כך שמים עליה את התבית. אז אם הם מכינים את הפחיות לפני ויכניסו את זה בזמן היצור יהיה קשה לדעת את זה. לכן אתה נותן להם קוד יומי >> וזה מודעים לדעת >> מוטבע לקופסה. אז יש מפעלים שכבר הם הכינו את הרמאות לפני והם רוצים לנסות לעקוף את זה אז הם מספרים סיפורים הם אומרים לך תשמע אנחנו קונים את המכסים ממפעל אחר שיש עליו כבר קונים אותם עם קוד >> עכשיו זה לא נכון ברוב המקומות יש להם מכונה שמדפיסה את הקוד ולא בעיה לדעת את זה זה דבר ראשון דבר שני משגיח צריך לדעת כמויות משגיח שהוא חייב לחשבן כמה כמות מקסימלית המפעל יכול לייצר וככה הוא יודע >> אם יש חריגה אז הוא בעצם יודע לזהות >> כ הוא יכול לזהות שלא מכניסים לו דברים מלפני אם נגענו במפעל של דובאי שמה זה היה מפעל של טפוצ'יפס מה שהזכרתם מקודם זה מפעל של סוג של תפוצ'יפס כמו כמו שלא עושה אבל חברה אחרת >> חטיף בעצם >> חטיף של תפוחי אדמה מטוגנים >> שעשיתי שם בדיקה למפעל אז מספרים לי שאני עובר איתם על הקו אז אומרים לי תראה זה הקו הזה זה קו של חלבי ועוד כל מיני תוספות יש שמה אפילו תוספות שנבלות הטרפות בקו הזה אבל אומרים לי אנחנו משתמשים רק בקו הזה בקו הזה זה קו שהוא נקי ובלי שום תוס תוספות ואני בדק את המפעל אני כותב את זה בדוח אבל ב תמיד אני מוסיף בדוחות שה מה שיהיה בפועל בשטח זה רק ביצור נוכל לדעת כי אנחנו כרגע ניזונים בבדיקת המפעל על מה שהם מספרים לנו אבל ביצור עצמו אתה יכול לראות את השינויים ובאמת בייצור הראשון שהגעתי לשמה אז פתאום מתברר שהם עובדים גם בקו הזה ע עם תבלינים וגם בקו הם תבלינים וזה רק ההבדל הוא איך להכשיר ומה ניתן להכשיר מה לא ניתן להכשיע אבל רואים את את הסגנון של האנשים שמנסים לרמות או דברים >> אז זה נקודה חשובה כי אנשים לפעמים באמת מחזיקים חטיף של צ'יפס ביד ואומרים תפוחי אדמה ועוד כתוב על זה טבעי אז זה עושה רושם שמה יכול להיות בצ'יפס >> נכון בצ'יפס הזה שמה אני אומר ממש היה שמה תבלינים של נבלות הטרפות שהם שמים שמה סוגי סרטנים וכל מיני תבליני של פיצה ובשרי >> אה בתבלינים שעצמה שהם מוסיפים בשבילהם גם כן חלב חלב וקום אבקת חלב וקום וכל מיני דברים דים כאלו אפילו שאני לקחתי מוצר שעשינו מוצר בטעם צ'ילי אחד הטעמים היה בטעם צ'ילי והגיע מחברה עם כשרות הגיע שני צ'ילים כל אחד יש קוד אחד ההבדל בקוד הוא מילה מספר שמונה בסוף או תשע בסוף והם רצו לבוא ולהערבב אז התבלינים מערבבים אותם לפניי אני בודק את כל עסקים ואז אני רואה הורידו את המספר נגיד לדוגמה תשע והתשע הזה הוא בעצם מוצר שכתוב בתעודת כשרות אפילו שזה חלבי חלב העקום חלב חלבי צ'ילי והצ'ילי של המספר שמונה בסוף בברקוד הוא פרווה. >> באמת הרבה אנשים אומרים שהסיפור של חלבי הוא לא רלוונטי היום בגלל האלרגנים. זה נכון? זה לא נכון כי א א' הייתי לדוגמה במפעל באודרו מפעל שמכין עוגיות הוא מגיע גם לארץ וגם הוא מכין גליליות הוא במפעל הוא כותב על כל כמעט על כל האריזות שלהם ש מה שהוא מוכר מייצר לא מה שבא עם הכשרות הוא כותב על זה מפורש מכיל אבקת חלב ומכיל ככה וככה וככה ושמה זה דווקא הפוך שמה הוא טוען שאין בזה בכלל חלב >> ובסוף זה יהיה מוצר פרווה >> אם זה באמת זה שמה באמת יכול להיות שהמוצר יהיה פרווה בגלל שהוא טוען שהוא לא זל למרות שבדי בבדיקת מעבדה אחת לא מצאו את זה א בייצור של מישהו אחר שהוא טען לי שכן דרשו חלבי והוא אמר לו שאפשר לעשות חלבי אז קשה לדעת בזה אבל לא תמיד מה שכתוב האלרגנים לא תמיד יהיה כתוב על זה בפרט לא במזרח א על מה הם מסתמכים קשה לדעת יכול להיות של כל מיני אחוזים מסוימים שהם יכניסו או כלים שזה בעיה אחרת שיש לנו בעיה בכלים נכון אז להם יכול להיות שבחינת אלרגנים אין אז בקשרות לדוגמה שמייצרים על קו חלבי אז יכול להיות באלרגנים כתוב עלול להכיל או ב למה כדי להגיד שזה היה מיוצר על קו חלבי יכול להיות שהוא לא הוכשר או יכול להיות שרק נוקה וכדומה >> אוקיי בוא נתחיל לדבר על דגים שזה באמת אחד הנושאים המורכבים א למשל הטונה שהוא אחד המוצרים הפופולריים בקופסאות שימורים שמגיע לארץ איך נראה פס ייצור בדרום אמריקה או במזרח ומה בעצם המוקשים באמת שהופכים את המוצר הזה למוצר שהוא מורכב השגחתית אז בדרך כלל התונה זה מפעלים מאוד מאוד גדולים במפעלים האלו בחלקם הם גם כן משתמשים ממש בנבלות הטרפות זאת אומרת קופסאות שימורים של חיות ששמה הם מוסיפים בשר ומוסיפים עוד כל מיני תוספות כי זה לחתולים לכלבים ועושים את זה באותו מפעל אז אם אין לנו הפרדה בכיתור זה דבר אחד שיכול להיות לנו בעיה >> כדאי באמת לחדד את הנושא של קיטור אנחנו נפגוש את זה גם בהמשך בעצם איפה זה אה אה פוגש אותנו בתהליך היצור הכיטור. מה למה משתמשים בו? >> את את הדגים מבשלים על ידי כיתור. הדגים נכנסים לתוך תנור מסוים ששמה הוא עובד על כיתור והקיטור הזה זה מה שבעצם מבשל אותם גם בנוסף. אחר כך זה נכנס אחרי שנכנס לקופסאות שימורים אז זה עובר פיסטור אז זה נכנס לאוטוקב. האוטוקב יש איזה כל מיני שמות אוטו קלב קוקר קולר יש כל מיני שמות כל מיני מכשירים גם לזה. במכשירים האלה גם כן זה עובד על קיטור. אז לכן ברגע שהיה לי לפני זה ייצור עם נבלותפות או במקביל אם זה בפחיות ואין הפרדה בין הקיטור בין דודי הכיתור לקשר וללא כשר אנחנו יכולים להתקל בבעיות מאוד מאוד גדולות הייתי לדוגמה במפעל אחד בקבודו ששמה עשינו סיבוב אני והמשגיח הנוסף הייתי ביצור מאוד קצר יצור של של בערך 48 שעות זאת אומרת זה היה הכשרה מיד תנורים למחרת פירוק אריזה וסיימנו את היום ואני אומר למשגיח שהוא מכיר אותו, אני אומר לו, תשמע, בדרך כלל אני אוהב מאוד לחפור בכל המפעלים ולחפש ולראות מה יש פה. אפילו אני אין לנו את הזמן להכיר את כל המסביב. אז הוא אמר לי, תשמע, עכשיו יש לנו הפסקה, בוא נלך. אנחנו הולכים, אנחנו מוצאים מאחורה, מאחורי המפעל, כניסה נפרדת, יש למפעל גם כן בשר. הם מכינים נקניקיות ומכינים כל מיני דברים כאלו. וזה עובד על אותו כיתור. וואו. אז שמה במקרה הכיטר לא חוזר אז יותר קל אבל גם לא היה ייצור באותו זמן בגלל שהייצור שלנו היה מאוד קטן מאוד קצר ואנחנו עושים הכשרה לדודי כיתור אז לא היה להם איך לעבוד בנקניקים אז הם עבדו על בשר טרי שמו רק ארזו בשר טרי שלות הטרפות אז זה אנחנו רואים גם כן דבר שקורה אבל עיקר הבעיות בטונה זה בדרך כלל דגים שמוסיפים אותם כמו פירורים שמוסיפים לקופסאות שימורים שיש להם שקיות בהקפעה שמפשרים אותם אותם ואת הפירורים האלה מוסיפים בקופסאות תלוי בכל יבואן כמה הוא רוצה. זאת אומרת, חוץ מהטח תונה שיש, אז מוסיפים עוד פירורים שאת הפירורים כמובן מכינים מאיכות נמוכה יותר מהשעריות, אוספים את המנקים, עושים מוציאים את הפירורים שהם ראויים לאכילה. >> זאת אומרת אבל בקופסאות שם אומרים הכשרים לא יהיה את זה >> יהיה פירורים, אבל יהיה פירורים מהייצור שלנו. >> אה >> וכמה פירורים, כמה אחוז הפירורים זה תלוי ביבואן ותלוי במה שהוא מבקש. >> אז התפקיד של משגיח במפעלים האלה זה שני דברים בעצם. זה גם לוודא הערכות נכונה לקראת ההכשרה כדי שלא יהיה באמת הכשרות מקבילות ודברים מהסוג הזה וגם בפועל א לבד את ההפרדות ואת הדברים האלה ש אה בין אם יעשו בכוונה או לא בכוונה אבל שלא קראו פה תקלות כאלה של ערבובים >> ויש ויש תקלות בזה א טונה זה מוצר שהוא מאוד מורכב א אני חושב שברוב המפעלים בטח במפעלים הגדולים צריך ארבעה משגיחים אבל כמעט כולם שולחים שני משגיחים א זה בדרך כלל מחולק ל-12 שעות 12 שעות המפעל עובד במפעלים האלו בדרך כלל זה מפעלים של 24 שעות יש מפעלים שעובדים פחות המפעלים הגדולים זה מפעלי ענק לדוגמה באקוודור לא באותו מפעל במפעל אחר שהייתי זה מפעל שהוא מייצר קרוב ל-18 קונטיינרים ביום שזה מפעל ענק התנורים שלו הם תנורים כפולים של כמויות אדירות שנכנסות שמה >> זה אולי מסביר אני אגע בזה עוד מעט בהמשך אבל זה את הנושא של פערי אחרי המחירים בין מוצרים כשרים יותר כשרים עוד יותר כדי להצליק כמה משגיחים מגיעים ואיך שולטים בכל האירוע >> ודאי ש ודאי שיש הבדל גם כן בדרך כלל במחיר לא מחייב תמיד שהמחיר הנמוך הוא לא טו אבל ודאי שיש קשר לזה אני חשוב לציין שזה העלות של המשגיחים זה לא הדבר שמייקר את המוצר זה במוצר במפעל כזה שהוא מייצר כל כך הרבה כמויות ה המשגיח אפילו לא 10 אגורות לפחית אפילו לאן לא קרוב, לא מתקרב לזה. אז זה לא הבעיה הכסף אבל בדרך כלל זה גם כן היבוענים והגוף כשרות בהתאם לזה זה קשור למחיר גם >> הבנתי בוא נישן שנייה על דג מושט או דג סול שלפעמים מגיעים בעצם בלי אור איך דואגים שיגיעו הדגים הכשרים שאפילו אור אין לנו ושלא יאיר בובים של כל מיני דגים דומים או או דברים כאלו >> זה נקודה מאוד רגישה אה יש הבדל גדול בין הקשרויות זאת אומרת מי שרוצה באמת לאכול דג שנבדג, דג ללא אור שראו את הדג הזה לפחות את הדג שהוא שלם על ה על הליין בכניסה למפעל הוא חייב לאכול כשרות הטובה ביותר זאת אומרת ללכת על הקשרויות הרמה הטובה ביותר כבן אנחנו לא ניכנס לקשרויות אבל אנשים צריכים לדעת מה הקשרות הטובה ביותר למה כי הקשרויות הטובות ממש הם שולחות בדרך כלל לפחות שני משגיחים משגיח שהוא נמצא בקבלת הדגים שמוצאים אותם מהמשאיות הוא צריך לדאוג שיהיה רק שורה אחת של דגים שהוא יוכל לראות את כל הדגים דג >> כןכא' כל מגיע גם דגים טמאים אבל בדרך כלל הם מוציאים אותם את הדגים הטמעים הוא צריך לראות שם מוציאים אותם הוא צריך לזהות כל דג הוא לא רואה הוא לא בדיק כסכסים אבל הוא רואה את הדג הוא מזהה שזה פילי אמנון שזה מה שנכנס למפעל והמשגיח השני הוא נמצא באריזה ששמה זה נושא מאוד מאוד רגיש כי אם חסר להם גודל דג לדוגמה הייתי עכשיו לפני שבועיים ביצור של גם כן שפילמנון ובלי אור והיה חסר להם דג של 79 הגודל 79 והדג הזה אז המשכנו לייצר עוד כמה שעות רק בשביל הדג הזה זאת אומרת הגיעו >> היה חסר להם בכמות שהם >> בכמות עבורמה שהזמנה של ההזמנה של האבון אז אם אין פיקוח טוב הם יוציאו מהמקפי כי יש להם במקפיים שלהם טונות עשרות טונות או מאות טונות שהם מוכנים להם כבר רק הם צריכים להוציא את זה >> ובמפעלים האלה הניסיונות רמאות שמה אני מעריך קרוב ל-90% ניסיונות רמהות אלא אם הם כבר מכירים את ה את המשגיחים והם יודעים שהם מסמנים >> מי משחקים ומי לא משחקים >> כן אחד הדברים שגורמים לבעיות האלה זה כמו שהזכרתם את ההבדל בקשרויות זה אחת הבעיות שמגיע לפניי שבוע לפניי מגיע גוף כשרות ושם משגיח אחד וגם כן הוא יוצא ונכנס ולא בודק את הדגים הוא לא מצליח להבין הוא רואה זקן הוא רואה פאות לא תמיד כן לצרנו ר בקשורות הפחות טובות שולחים אנשים שני >> כן ממש אנשים שאני אומר שלפעמים אפילו לא דתייםלא שומרי שבת או כל מיני דברים כאלו בתור אנשים שמייצגים אותם א הציבור פשוט לא יודע את זה הציבור לא יכול לדעת מי היה משגיח בשטח א ואין פיקוח על זה וזה וזה דבר שהוא מאוד מאוד נושא שהוא נושא רגיש בנושאים האלה אבל שמה הם לא רק זה שהם שולחים משגיח אחד לפעמים אתה יכול לראות שיהיה כתוב על האריזה נבדג נשא בהשגחת צמודה וזה לא נכון בשטח עצמו לא היה המשגיח היה יוצא ונכנס ויותר מזה אני יודע ויש לי הוכחות יש לי דברים סרטונים או דברים כאלה שאנשים נותנו לי שגופי כשרות שמשאירים אוליגרמות משאירים אוליגרמות >> עכשיו מפעל יכול להשתמש אחרי זה אולי נציין פה נקודה מאוד חשובה יש הבדל בין א יבואנים בארץ לבין חוץ לארץ לדוגמה >> אז אז שנייה אני נגיע לכבר לנקודה הזאת כי גם כל הנושא שלית עכשיו הוא נושא ש אני רוצה להתעכב עליו אבל רק נקודה אחת לפני זה >> אה א בנושא של הדגים אנחנו יודעים שיש דגים כשירים לפסח ודגים שלא קשר כשרים לפסח איזה חשש של חמץ אנחנו אנחנו חוששים שמה זאת אומרת למה זה לין נפרד מה הבעיה בזה >> במפעלים האלו מוסיפים לדגים כל מיני אבקות עכשיו זה לא רק הSTP מה שכולם מדברים על הSTP אני ראיתי תוספי מזון שמוסיפים. אני ראיתי א מפעל ששם חומר שהוא מונע קצף למנוע כסף. חומר מונע הכסף זה חומר שומני שהוא צריך כשרות בגלל שזה יכול להיות משומן מן החי שזה יש את החומרים האלה בוודאות גם כן משומן מן החי וזה דבר שהוא די שכיח. אז יכול להיות לנו בעיה של חמץ, יכול להיות בעיה של קטניות ויכול להיות בעיה שלא כשר. הלא כשר זה פחות יהיה שכיח במפעלים גדולים שמייצרים שמה הרבה כשרויות כי בדגים עם אור גם הקשרויות הטובות לא שולחים השגחה צמודה כי בן אדם בבית שלו יכול לראות לפחות את בית הקסקס לפי הכתב סופר ששמה אתה יכול לזהות שהיה קסקסי ואז אתה יודע שהדג הוא כשר לפסח הקשוות הטובות תמיד ישלחו את ההשגחה גם אם זה עם אור וגם אם זה בלי אור כמובן אבל עם אור אפילו הם ישלחו בגלל בגלל החומרי ניקרו, בגלל התוספות שמסריקים לדגים ומוסיפים לדגים. יש חלק בהזרקות ויש חלק בתוספות. הייתי במפעל שהוא הוסיף קרוב ל-13 אפקות בדגים ויש כל מיני שיטות איך להכניס את זה לדגים. מכניסים את זה חומרים שיכול להיות איתם ממש בעיה של כשרות. >> זה ממש מעניין מה שאתה אומר. אז זאת אומרת שכשאני קונה דג כשר עם אור יש עליי איזה חובה עדיין לבוא ולהסתכל ולבדוק אם זה דג עם אור אז זהו זה אנשים שלא יודעים בעיקרון ברגע שלא בדקו את הדג הזה לבמפעל וכמעט אף אחד לא בודק אותו אמרתי גם הקשרות הטובות עושים מדי פעם ייצור עם אור רק בשביל לראות את המפעל עוד הפעם לבדוק אותו אבל אם הם מייצרים שמה גם בלי אור אז בדרך כלל הם כל היצור בלי אור עם אור הוא יהיה ללא השגחה חוץ מפסח בפסח בכשרויות הטובות היא השגחה לכן אתה יכול לראות לפעמים שני חותמות אחד כשר לפסח ואחד לא איך יכול להיות הרי זה אותו ייצור >> ואפילו שזה זה לא בעיה רק של קטניות כי לפעמים אתה יכול לראות שני קשרויות אשכנזיות שהם לא אוכלים קטניות והם לא כותבים שזה מכיל קטניות אלא במפעל לא היה משגיח אני עכשיו שלפני שבועיים הייתי מול העיניים שלי יצרו לשני אבואנים בארץ דגים עם אור לשני גופי כשרות בלי שום השגחה בכלל לא היה קשור עליי בכלל. רק ראיתי שמרזו בחלק אחר של המפעל בשביל בשביל הגופי כשרות האלו. אז אז זה דבר שהוא לכן צריך בפסח בפרט אנחנו צריכים להקפיד על כשויות טובות. >> אז נעשה שני הסדר. כשרות של פסח גם במפעלים שמייצרים ממור תמיד יהיה לנו השגחה בקשרויות הטובות. >> כן. >> כשזה לא לפסח ויש אור אז אנחנו צריכים לפכוח עין בבית. להסתכל. רצוי שאדם שרוצה שמישהו יזהה את הדג הזה צריך בהפשרה לדוגמה שבתי באחד גופי הכשרות היו נותנים לנו לבדוק על הדגי סול את הקסקסים באזור של הזנב אנשים חושבים שהדגי סול הדגי סול מגיעים לארץ אצלנו מגיעים עם אור אני לא ידע לא זכור לי שיש איזה חברה אחת שמביאה דגים סול בלי אור רק בגלל שאנחנו לוקחים את הצד הלבן של הסול לסול יש לו שני צדדים יש לו צד אחד חום שחור ויש לו צד אחד לבן הצד הלבן זה מה שמגיע לארץ רץ בדרך כלל ויש לו אור ויש לו כסקסים הקסקסים הם מאוד מאוד דקים בסול לכן שעבדתי באותו גוף כשרות היה הוראה לבדוק דג דג עם הזנב ואני יכול להגיד לך שלפעמים מגיעים דגים בלי אור בודדים שנכנסו לתוך הארגז אבל אבל צריך לשים לב אז כל בן אדם שרוצה באמת לחשוש להלכה למה שצריך לראות סימנים בדגים אז הוא צריך לבדוק גם בבית שלו תפילה אמנון אימור לראות את זה את הבית קסקס ואיך רואים את זה מעבירים את היד רואים את ה את הבתים של הקסקסים ששם ישבו כסכסים כמעט ולא יהיה אף פעם >> עכשיו המפעלים שמנסים לזייף כשזה אימור הם ינסו פחות בגלל שהם יודעים שזה ניתן לגילוי >> או ש שזה לא משנה את הניסיונות שלהם הם יעשו בכל מקרה >> א זה לא משנה להם אבל בעיקרון הם לא צריכים לרמות בבלי עם האור >> כי אין השגחה רוב הפעמים >> אז אין להם מה לרמות בבלי אור זה נעשה בלי נעשה בהשגחה צמודה ויש להם מחסור הם לא רוצים שיתעקבו היצר טוב אז אני אומר כשזה הגיע עםור אז הם יכולים כסדר לדחוף גם דברים אחרים כי אם זה אם זה בלי השגחה וסומכים עלינו שנבדוק בבית >> כן בעיקרון חשוב לציין שהסיכוי להגיע דק טמא אלינו לצלחת הוא הפסי הוא ממש אפסי למרות שהיה פה סיפור לפני כמה שנים שבאחד המפענים פה בארץ הם קיבלו דגים של דגי בקלה קיבלו ארג משטח של דגי בקלה והתחילו לטגן אותם למצופים לטגן את זה מגיע היה המשגיח והוא מסתכל הוא אומר זה לא נראה לי דג בהקלה והתברר שזה תמנונים שהגיע בארגזים של דג כשר של דג בקלה >> וואו >> בגלל שאין השגחה במפעל אז ככה זה יצא והגיע אבל זה דברים שבדרך כלל זה עוד הפעם זה בקשרות הטובות ודאי שדבר כזה לא יכול לקרות גם כן במפעלים שמייצרים ללא השגחה עם אור זה מפעלים שעברו בדיקה יסודית ולא לא לא יגיעו למצב הזה שיש שמה דגים טמאים ברמה כזאתי שיגיע משטח שלם של דגים טבעים עם כשרות. >> כשאנחנו משווים עבודה של משגיח כשרות במפעל בישראל, לעומת מפעל בחוץ לארץ, אז זה פערים מאוד מאוד גדולים מבחינת הסיכון שהמשגיח נתון בו. לא סיכון לא, אלא סיכון לדברים שאמור לתפוס. זאת אומרת, בארץ העסק הוא מאוד מאוד פשוט ביחס לכל מהסיפורים שאתה מספר מחוץ לארץ. >> בארץ הרבה יותר פשוט כי בדרך כלל בכל מפל יש לך רבנות. ויש לך ביקורת איךשהוא. זאת אומרת מפעל הוא עובד עם כשרות כל השנה אז הוא מחזיק מוצרים כשרים אז גם כן אם נכנס לך לייצור של מהאדרי של בדץ כלשהו נכנס לך איזה מוצר בדרך כל המוצר הזה יהיה כשר לפחות רבנות בחוץ לארץ אם נכנס לך מוצר או נכנס לך חומר אז זה יכול להיכנס לך חומר של נבלות הטריפות אם זה תבלין של נבלות הטרפות שבטעות הכניסו אותו במקום במקום התבלין שצריך או דברים או רוטבים או קיטור או דברים כאלו שיש לנו בעיה שמה של נבלות הטריפות ממש שדברים טמאים >> זאת אומרת שבעצם יש לנו איזה בסיס בארץ שאנחנו נישנים עליו וכל החששות הם יהיו בדברים א של >> קומות מסות אורלה כל הדברים האלו זה >> תרבבו תרבוביות של דברים אבל הבסיס הוא הבסיס הוא טוב במפל שהוא כשר כמובן >> נכון הבסיס המכשול בארץ הוא הרבה יותר קטן מאשר הדברים שאנחנו יכולים להקשל בהם בחוץ לארץ >> וכשמתייחסים בכל מערכות הכשרות בחוץ לארץ גופי הכשרות שזה מספר מאוד מאוד מאוד גדול של גופי כשרות זה בעצם איזה סוג של מערב פרוע כל אחד מקים כשרות ויכול לתת כשרות כי בארץ שוב יש לנו איזשהו לכאורה איזשהו מעטפת איזשהו מסגרת שאנחנו יכולים לשלוט אולי גם בארץ זה קצת היום כבר נהיה קצת בלאגן אבל בחוץ ארץ זה נשמע ממש א משהו מסובך >> זה נכון ולא נכון אני ואני אסביר תמיד היו נוהגים לומר הקשרות הכי טובה בחוץ לארץ זה ברמה של הקשרות הכי נמוכה פה זה כבר לא היום זה כבר לא ככה הקשרויות הטובות בארצות הברית אם זה באירופה לא משנה. הקשרויות הטובות הם ברמה מאוד גבוהה לעומת הקשרויות החלשות שבארץ. עכשיו ההבדל הנוסף לפחות בשנים שאני עובד עם חוץ לארץ ואני עובד עם כמה גופה קשרו בחוץ לארץ א ועובדתי באמת בגופים הטובים וגם אני היום עובד לחלק מהגופים הטובים היבואנים שמה הם אנשים יראי שמיים זאת אומרת אני א' כל אין לי קשר עם יבואן בדרך כלל כי זה הגוף כשרות לא נותנים לך קשר עם יבואן אתה עם הכל עם הגוף כשרות לעומת הארץ שרוב היבוענים אני לא אומר כולם לא בא להחליל את כולם כולם אבל ודאי שחלקם הגדול הם לא שומרי תורה ומצוות ולא מעניין אותם כשרות >> של האבואהנים >> כן ורמאויות מאוד גדולות זאת אומרת יתן לך דוגמה לפני כמה שנים הלכתי לבדוק מפעל של עליי גפן מוצר מאוד מורכשא אני אישית לא ממליץ להשתמש במוצר הזה א הוא עלה גפן והיה איזה גוף כשרות שכמה פעמים הערתי לו שבדיקות שעשיתי לו לקופסאות שימורים שלו היה הרבה חרקים הוא אמר לי אני הפסקתי לייצר אני כבר לא מייצר שנתיים מחכים רק שיגמר מה שהביאו לארץ הגעתי מפעל של לבדוק אותו, לראות אם אפשר לייצר שמה ואני רואה הוא אומר לי המתגאה בעל המפעל לוקח אותי מראה לי תביות שזה שעות אותו הולך להיות לו יצור עם אותו גוף כשרות שאמר לי שכבר הוא הפסיק עם זה וחבר אחר שהיה במפעל באותו חודש היה במפעל אחר הוא שולח לי תמונות של ערמות של קופסאות שימורים ריקות שמחכות למילוי ליצור זאת אומרת אז זה דבר שהוא מאוד מאוד בעייתי עכשיו זה בעיה גם של גוף הקש מצד שני גם היבוענים מרמים אתה עושה היה לי חבר שעשה ייצור של עלי גפן אז הוא אומר לי שהוא עשה כמעט חצי קונטיינר בכל השבוע מאוד קשה היה מאוד זה הגיע לארץ איזה שבע קונטיינרים עם הקות שלו >> א >> למה וזה לא מפעל שרימה פה מדובר על יבואן שרימה >> ולצערנו הרב אין עונש ליבואן זאת אומרת גוף קשור אותו מקבל עונש לפעמים מהרבנות הוא מונעים ממנו אותה עכשיו לא יכול להביא תקופה לא יכול ככה אבל היבנים אין להם אין להם שום מרטת הם ממשיכים וממשיכים את הניסיונות שלהם >> ובעצם היבנים בחוץ לארץ >> זה מה שאמרתי אני עד כל היבוענים שנת נתקלתי מחוץ לארץ אנשים ירא שמיים אני לא נתקלתי בדיו >> כי היבוענים שמייבים כשר הם אנשים דתיים >> זהו בחוץ לארץ זה בדרך כלל ככה אני לא נתקלתי בלא יכול להיות שיש אנשים שלא אבל באנשים ועבדתי עם הרבה הרבה הרבה גם עם הגופי קשות וגם עם הרבה יבואנים ממש אתה רואה שאתה פוסל אני לא פוסל אני מעביר את הנתונים אבל שנפסל ייצור והוא מפ מפסיד הרבה כסף אתה לא שומע ממנו רגע למה מה קרה בוא תנסה בוא תעשה אין לחץ של האבואן בארץ האבואהנים לוחצים את המשגיחים ישירות כמובן לא בקשור >> זאת אומרת הבעיה המרכזית היא ביבואנים שמייבו בעצם למדינות בחוץ לארץ לבין היבונים שמייבים למדינות ב מחוץ לארץ לארץ אבל גופי הכשרות הכמות הגדולה מאוד של גופי כשרות בחוץ לארץ על המון המון מפעלים אם זה כל כך מורכב כמו שאתה מספר לנו אז כל גופי הקשרות בחוץ לארץ שהם יכולים להיות גופים קטנים גדולים מצליחים להשתלט על כל הס >> לא לא ודאי אני אמרתי אני מדבר על הגופי כשרות הטובים בחוץ לארץ יש כל כך הרבה גופי כשרות כמו שאתה אומר זה זה לא לא נגמר >> איך אומרים אתה הולך בארצות הברית אתה נכנס למסעדה אתה רואה שם כחול מלא מלא אלפים אז זה נראה נזשים טוב >> אני יכול לתת התקשרות אז אני מסודר >> כן אבל אני אומר באמת תחל מעשה שהיה הלכתי עם ראש כולל אחד א שני קשור מאוד אליהם הלכתי איתו ביקש שאני אעזור לו קצת גם באנגלית וגם כן ב בדרכים נסעתי איתו והוא רצה לאכול משהו אז הוא נכנס לאיזה פיצריה עם כשרות באמת שם עם כל כך הרבה שם כל כך ארוך שקשה לקרוא אותו אפילו ואתה רואה אנשים חרדים יושבים ואוכלים שמה אני ניגשתי ושאלתי תגיד לי אני רק רוצה לדעת מאיפה הגבינה תגיד איפה המשגיח אני רוצה לדבר עם המשגיח שאלתי כל מיני שאלות ומישהו לידי שהוא הוא ניגש אליי אחר כך אומר לי תשמע שמעתי אותך שואל אני אוכל פה קבוע אני גר פה קרוב ליד ואף פעם לא חשבתי לשאול את את השאלות האלה תגיד לי מה הוא ענה לך אז ש את התשובה לא קיבלתי תשובות על כל הדברים כמובן לא אני לא אכלתי אבל בכל אופן ה אתה רואה שזה דברים שהם זה זה פרוץ שמה זה כן פרוץ אבל אי אפשר לזלזל בגופי כשרות של ארצות הברית או אירופה בגופי כשרות הטובים יש שמה נעלים ויש שמה מאוד מאוד חזקים לא נופלים ברור בכל קהילה וקהילה באמת מה מה הדברים ה >> כן בדרך כלל הקשרוות הטובים יודעים עליהם יודעים עליהם קל לזהות אותם >> אוקיי נעבור לעוד עוד איזשהו נחזור לקופסות שימורים אבל באיזשהו זווית אחרת אדם קונה קופסת שימורים של אננס מיוצר בתאילנד אתה אומר לעצמך פירות במים מה כבר יכול להיות >> אז נתחיל ככה יש כמה בעיות יש בעיה של פסח בעיה של פסח זה בחומצת לימון הסיטריקסיד שזה יכול להיות שמה א יכול להיות גם כן קטניות יכול להיות חמץ חמץ כמעט ולא שכיח היום אבל יכול עדיין להיות ויכול להיות קטניות ויכול להיות גם כן כשר לפסח שזה דבר אחד אז לפסח יש לנו את הבעיה של החוצת לימון שמוסיפים את זה בקופסאות שימורים דבר נוסף בעיית חרקים אז יש שני בעיות יש בעיה חרקים במים שבמזרח הרחוק אני יכול להגיד לך ברוב המפעלים שביקרתי בקופסאות שימורים ברוב יש נגיעות במים >> וזה לא אכפת למפעל כי מבחינתו זה לא בעיה א >> הם חרקים קטנים שרואים אותם בעין רגילה אני שם אותם במבחנה או משהו ורואים את זה יש לי המון סרטונים של זה שרואים אותה בעין רגילה והכל אמפעל זה פחות מפריע זה פחות מפריע שאתה מראה לו גילות שם שאין דם גם לא הם גם לא הם לא מסתכלים על זה הם לא הם לא מתייחסים לזה ושאני מגיע ורואה דבר כזה אז אנחנו צריכים לשים מסננים מיוחדים ליצור ולא בכל מפעל אתה יכול לשים א את הדברים האלה זה בעיה אחת במפעל אננס בעיה נוספת זה באננס עצמו יש אחד המפעלים באמת הגדולים בתאילנד שמייצרים שמה כל גופי הגשרות עכשיו יש שמה עצירה של גופי הכשרות. לפני כחצי שנה גוף כשרות אחד א משגיחים שלו שגם יודעים לבדוק חרקים בדקו ומצאו שיש בעיה עם האננס עצמו שהתחילו התחיל להיות חרקי בננס. השטיפות שלהם לא מספיק טובות. ושלחו אותי גם כן והלכתי לשמה ואני עושה בדיקות ואני מוצא חרקים. מוצא ומוצא ומוצא ומנסה לשפר תשתיפות ומנסה ג'קוזי ומנסה עוד משהו ועוד משהו ולא הצרחלו להתגבר על זה. יש שמה בעיה של מחסור של מים והכל. לכן כל גופי הקשרות עצרו ואני מדבר שהרבה גופי כשרות מייצרים שמה עצרו כרגע את היצור שמה ומחפשים פתרון מחפשים מפעל אחר אז המוצרים האלו שזה גם כן אם יש השגחה טובה אז הם בודקים את זה שאין השגחה טובה היצורים האלה בכלל ללא השגחה וללא בדיקות כאלו >> זאת אומרת הכל מוצר בעצם שאמנם הוא רק במים ואנחנו צריכים לחשוש לחרקים של מים מה קורה עם מוצרים מעובדים שגם בהם יכול להיות חרקים כמו כמו איזה מוצר לדוגמה >> כל מוצר של שימורים שמגיע בעצם מחוץ לארץ שאני לא חושש למ לחרקים במים האם חרקים נכנסים לנו גם לאוכל עצמו >> כמו כמו באנס יש את הבעיה של החרק >> כן אז אז באנס אבל אני שמעתי גם שיש הבדלים בין מדינות בתוך המזרח בין עודו לסין >> יש בעיות במוצרים לדוגמה בהודו כן בגלל נגיעות היא נגיעות שמשתנה בין מדינה למדינה בירקות עלים כמובן זה בכל העולם הנגיעות היא רבה וזה לא כמו שאנשים חושבים באירופה זה לא וכדומה אבל אם ניקח לדוגמה כמו שאתה מדגיש זה המלפפון בהודו יש זב >> מלפפון חמוץ או >> מלפפון רגיל שגם עושים אותו לחמוץ >> חמוץ אחרי זה >> עושים לוקחים לאפונים אפילו בני יומיים ויש שמה בעיה שיש שמה זבוב שזה זבוב הדילואין והוא פשוט מטיל ביצה שזה עוד מחובר הוא מטיל ביצים שק של ביצים עושה חור קטן יש חלל מטיל ביצים אחרי כמה שעות הביצים האלה בוקעים נהיה זכל חלים ומהר מאוד מתפשטים לכל הפרי אז זה לדוגמה בעיה שיש בהודו בעיה מאוד ידועה באודו מהז אותם לפפונים האלו תיקח תעשה את זה בטורקיה תבדוק בטורקיה אין את הבעיה הזאתי יש כנראה מצליחים לטפל בזה עודו זה מדינה מאוד פרימיטיבית לכן גם הדרך שמה של הטיפול והכל הבדיקות כל החומרים כנגד התולאים הוא פחות טוב אז זה שכיח שמה שכיח שמה גם בקישויים במקומות האלה שכיח בתאילנד לדוגמה שכיח מאוד בחצילים שכלים לעומת מה שבארץ אין את זה זאת אומרת להיות שבסוף א האזרח הפשוט לא צריך להיכנס לכל התורה הזאת אבל הוא בוחר את הגוף כשרות שעשה את עבודת המחקר כדי לדעת באמת כל מוצר מוסר כמו שאתה מציג פה כרגע מה החששות באיזה מדינות ולהשתלט על האירוע הזה אז מה עושים המטיילים כנראה יותר שומרי מסורת שמסתובבים בעולם ואומרים אני רוצה לאכול כשר אולי לא בקיאים ממש בכל מערכות הכשרות אז אומרים חי מסעדה טבעונית צמחוני דברים כאלה שלא יהיה לנו בשר לא כשר. יש לזה כיסוי? כי לפי מה שאתה אומר אנחנו בבעיה. >> נכון כי שמה יהיה לך הרבה יותר בעיה של חרקים בפרט בירקותלים וכל הדברים האלה שמשתמשים במסעדות כאלו. אין לך משהו אחר. הרוב בנוי על קטניות ושזה גם בעיות של חרקים וגם כן על ירקות עלים וכל מיני הדברים האלו. אז יש את הבעיה הגדולה הזאתי. חוץ מזה שברותבים וכל מיני דברים שמגיעים ממפעלים אחרים שבהם יש בעיות של כיטור ונבלנות הטרפות >> בתהליכי ייצור של החומרי גלם >> בדיוק אז יש המון המון בעיות שגם אם העובד עצמו לדוגמה עכשיו ירצה לאכול איזה שניצל הוא יכניס לתנור שמה שניצל אבל הוא לא יתן להם את השניצל אבל יהיה לנו בעיה של בליות יהיה בעיה של המון המון בעיה של חרקים ועוד הרבה הרבה בעיות ב >> אז ודאי שלכל מי שמקפיד הקשות הוא מבין שבאמת אי אפשר לסמוך על זה אבל היה חשוב לחדד את זה זאת אומרת שגם כשאנחנו נמצאים באיזשהו סיטואציה שאתה אומר אולי נקל בכל מיני קולות אנחנו עדיין נמצאים בבעיה אי אפשר לסמוך על הנס בדברים האלה >> נכון בפרט שאנשים חושבים שלפעמים שכשרות זה מצווה תלויה בארץ ולא בחוץ לארץ והולכים ומתחילים שמה להכניס מוצרים שהם לא מכניסים לא אוכלים אותם בארץ וזה נהיה מתחיל להיות בעיה >> כמו שאני אומר שלפעמים אנחנו איך שאנחנו עולים על המטוס אנחנו כבר סומכים על כל בן אדם שרק נראה כשומר תורה ומצוות יכול להיות שבארץ לא יודע אם היינו מתפללים באותו מניין אבל בחוץ לארץ הכל נהפך להיות כשר בהקשר הזה. יש בזה גם כיוונים חיוביים. אנחנו ככה מרבים אחדות בישראל, אבל לגבי כשרות אנחנו צריכים קצת כן. ראינו שלפני שלוש ארבע שנים היה פרסום מאוד ידוע על הנושא של באחד המקומות של פסח >> שהיה שמה ממש חמץ תענו ועוד הרבה הרבה בעיות. וזה בגלל שאנשים מסתמכים על כל מיני א אנשים כמו שאתם אומרים רואים זקן, רואים פאות. ויכול להיות שהבן אדם בכלל לא היה בכל השלבים. הוא הגיע רק בסוף ואז הוא מול הקהל נמצא שזה דבר שגם כן קורה גם בארץ לפעמים באירועים פרטיים או דברים כאלו אנשים הולכים למקום של רבנות אולם של רבנות ושמים אחר כך משגיח שבערב יבוא ויגיד כן אני הייתי ואני ראיתי >> חלק מההפקה >> אי אפשר בלי לגעת בתולאי האנסקיז אה איך מתמודדים עם זה א זה זה וזה קשור גם לדג סלומון או ששמה יש משהו אחר >> בדג סלומון שאם הוא מגיע מנורווגיה ומצ'ילי שזה מגיע אם זה מגיע מכלובים אז אין לנו בעיה של התוליה ניסיס בסלמון שמגיע מסין וכדומה אז יש שמה בעיה של תולה ניסיס יש בעיה של תולי ניסקיס בסול שמגיע בדרך כלל מסין בבקלה בכל הדגים האלו יש להם בעיה של תולעת האניסכיס התולת הניסכיס בקצרה זה תולעת שהיא נמצאת גם במעיים וגם בבשר ובשולחן ערוך כתוב שתולאים ש בבשר מותרות רק את התולעת הזאתי בגלל שהיא נמצאת גם במים וגם בבשר. יש על זה נידון בפוסקים האחרונים שאחרוני הדור שהם שמה ממש דנים בנושא של התולת הזאתי אם להתיר או לעשור. האם זה לא מה שהתכוון השולחן ערוך. אה אנחנו רואים במפעלים האלו אנחנו רואים תולעת שהיא נמצאת חצי בבשר וחצי במעים. אז מה נגיד שהיא חצי אסורה חצי מותרת או כל מיני דברים כאלה. אבל זה יש על זה מחלוקת על התולים שבבשר. כמובן מה שבמאיים זה ודאי אסור. זה שולחן ערוך גם שעוסר. האם מה שבבשר זה התולעת שהשולחן ערוך התכוון אליה או שזה בגלל שה יכולה להיות שהיא מגיעה מבחוץ לפי אלוה שעוסרים אותם אני שי צובר שזה באמת מגיע מבחוץ במה שאני רואה במפעלים אבל אי אפשר להתעלם מפוסקים שמתירים ויש פוסקים שעוסרים שכל אחד יעשה כפי רבותיו >> וגופי הקשרות הטובים איך הם מתייחסים לזה >> אה זה גם תלוי זה גם תלוי בעיקרון בארץ כל גופי הקשרות גם אלו שסוברים גם יש גוף כשותטות אחד מאוד מכובד שהוא סובר שהתולת הזאתי לא אסורה אבל הוא אומר אני אנשים הציבור לא רוצה אז אני לא נותן >> לא אתן את להגיע לצלחת שלו את הדבר הזה אבל יש פתרונות כמעט כמעט לכל הדגים בתעשייתי כמעט לכל הדגים יש פתרונות ולכן בקשרויות הטובות אם זה בקשרות המאוד טובה אז אפשר לראות שהם הם כותבים בדיוק איפה יש חשש ומה יש חשש ובדגים איזה שהם משתמשים אם יש חשש או אין חששות >> אז זה מוביל אותנו בחזרה לנושא שהפתחתי לסכם אותו אה איך באמת מתמודדים עם גופי כשרות שזה עסק מאוד תחרותי גם בארץ אבל אבל בעיקר בעולם כש כמו שאתה אומר יש כל מיני סוגים של משגיחים שמגיעים ומפעלים שיודעים לזהות לפי המשגיח את רמת הכשרות ואני האדם הפשוט שרוצה לקנות מוצר כשר איך אני מתמודד מזה ואיך משגיחי הכשרות בעולם מתמודדים כשיש לנו בעצם אתה יודע שאם אתה תפסול עכשיו את הקו ייצור מחר יבוא מישהו אחר ויתן כשרות ונאבד בעצם את קו ייצור הזה לגופי כשרות אולי פחות טובים שפחות יקפידו >> זה בעיה מאוד קשה א בעיקרון גופי הקשות הטובים אני חושב שכולם יודעים פחת או יותר מם גופי הקשות הטובים לגבי החלשים יש כאלו שקצת הולכים לפי מגזרים או זה וזה טעות זה לא לא צריך להסתכל אם זה אשכנזי או אם זה ספרדי כן אין הבדל הקשרות אין הבדל הקשרות היא צריכה להיות טובה ברגע שאתה תיקח גוף כשרות שהוא הכי טוב אתה פחות תעקל בבעיות התחרות היא תחרות לא כל כך בריאה שבפרט בגופה קשות הטובים שאם יש ביניהם תחרות ונסים לקחת מפעלים אחד לשני תמיד יש התפשרות איכשהו על כשרות זאת אומרת יכול להיות התפשרות מאוד קטנה ויכול להיות התפשרות גדולה אה בהחשש שמגוף כשרות טוב אה שיבוא יבואן ויגיד עכשיו אני אעביר אותך לגוף כשרות אחר חלש הוא הוא סיכוי יפסי כן כי הוא לא סתם פנה לטוב הוא משלם לטוב את המשמעות של מבין את הדרישה של הציבור הוא מבין את זה >> בקשרויות החלשות אמרתי הנושא הזה הוא נושא צה מאוד מאוד מאוד רגיש במוצרים בעייתיים. זה ממש יכול להגיע לייסורים. ממש לייסורים. אני לא מדבר פה רק על דברים. הדוגמה הייתי עכשיו באיזה מפעל טונה לדוגמה. מפעל טונה דווקא בפרוסות. והוא מראה לי מהמפעל הוא מראה לי תמונה. אומר לי, "חבר שלך היה פה גם כן, עשינו יצור לפני שלושה חודשים הוא מראה לי תמונה של בן אדם שיושב באיזה בר ואין שום חזות של בכלל של יהודי, לא נש זה כלום. לא רואים כיפה, לא רואים שום דבר. יכול להיות שיש לו איזה כיפה קטנה מאחורה אולי לבוש צבעוני אתה רואה שהבן אדם הוא לא שייך בכלל והוא מראה לי את ה את ה התבית של התגו שאלתי אותו איזה מהיבואה סתם עניין אותי לדעת הוא מראה לי תבית כתוב שמה בתבית במודגש בכוכבית אדומה נעשה בהשגחה צמודה שאלתי אותו טוב אותו בן אדם לפחות היה פה במפעל הוא אומר לי הוא היה פחות משעה בתוך המפעל רוב הזמן הוא היה במשרד אז אז אבל זה זה זה דבר שהוא שכיח. עכשיו צריך לקחת בחשבון שיש הבדל גדול בין הארץ לחוץ לארץ. שאתה מייצר בארץ אז יש לך מפקח עליך, יש לך רב, מנהל מחלקת כשרות. >> יש גם מערכת האנשים שבעצם יכולה לבוא לבקר. יכולה לבקר אותך. בחוץ לארץ אתה עם הקדוש ברוך הוא. אם אין לך יראת שמיים, >> אם אין לך יראת שמיים, אתה יכול לא להגיע למפעל, הם ישמחו. >> כן. >> ויתנו לך כספים ותקנה וקניות ויקחו אותך, כל העיקר שלא תהיה. לא אכפת להם. וזה בעיה שצריך לכן צריך להקפיד מאוד ובקשורות הטובות זה מה שבעצם מקפידים מקפידים לקחת משגיחים אני לא אומר שאין נפילות עם משגיחים קורה נפילות עם משגיחים שמשגיח הוא נראה הכל וזה ובסוף התבר ש היה לו קצת בעיות אז אז זה קורה אבל זה קורה פחות מראש אם אתה לוקח בן אדם שלא היית אוכל אצלו בבית פעם מפקח סיפר לי שהוא שאל אחד מגופי הקושרות החלשים הוא שאל את ה את ה את אחד הבחירים תגידי למה אתם משתמשים באנשים כאלו זה אנשים שמייצגים את הקשרות אז א' כל באמת לא רואים את הבן אדם אז לא יודעים מי היה באצור אבל התשובה שה הייתה הם יודעים אנגלית הש הם לא יודעים אנגלית הבני תורה הם לא יודעים אנגלית אז בשביל זה אני אשלח מישהו שהוא >> כן >> זאת אומרת זה פחות אולי א אתה מדגיש את הנושא של הנראות אבל זה פחות הנושא הזה אלא באמת היראת שמיים של מי הבן וכשיש לנו גוף כשרוץ רציני הוא ידע לזהות >> מתי המשגיח הוא יראה שמיים ואת מי לשלוח, לאיזה מפעל לשלוח בהתאמה וכשאתה צריך להשתלט על מערכות גדולות ואין לך את הכוח שמה זה בעצם נאבד >> ודאי חלילה אנחנו לא עושים בן אדם עם כיפה סוגה או לא אנחנו מדברים על ירת שמיים >> אבל לפעמים אתה רואה גם בחזות של האדם שזה מייצג איפה אתה שייך >> לקראת סיום בכל אופן מיומנו של משגיח איך זה לנסוע למפעלים בחוץ לארץ אתה גר בארץ משפחה ילדים איך זה עובד זה מאוד קשה. אנחנו מקריבים הרבה בנושא הזה. אי אפשר להגיד שלא. איך אומרים קוראים לי אבא של שבת? כי אני דואג להגיע. כן. אני בדרך כלל משתדל לא לעשות שבתות אלא אם אין ברירה. >> זאת אומרת אני יכול לחזור מהמזרח עכשיו לסוע 20 30 שעות לנחוט ביום שישי בבוקר במוצאי שבת. אני מיד בצאת השבת כבר יוצא לשדה ולחזור עוד 30 שעות שיכלתי להישאר שבת ולעשות שבת באחד המקומות. וזהו. והכי פשוט. אבל זה ההקרבה הזאתי היא מאוד גדולה. דבר נוסף, הקושי, לפעמים אנחנו נתקלים בקושי מאוד גדול בבח בקורונה. בקורונה היה לי טיסה שהייתי מעל 50 שעות לא יכלתי להיכנס אפילו פשוט עקבו אותנו בשדות תעופה. לא נתנו לנו לא נתנו לי לצאת החוצה בגלל שהגעתי ממדינה אדומה מקוודור והייתי צריך לישון בשדה ובמשך 50 שעות לקחת דרך להגיע כי התחילה מלחמה בארץ ולא היה אפשר לנחוט ובסוף הלחיתו אותנו ברמון ליד אלט ושמה א היינו צריכים לקחת אוטובוס של עוד חמש שעות זאת אומרת כל המהיציאה מהמלון להגיע לבית שלי לקח מעל 50 שעות בדבר אחד >> אולי אולי זה גם מסביר שוב את הנושא של היראת שמיים של המשגיחים שצריך שיהיה שמוכן להקרבה הזאת ולהתמודד עם >> ודאי שאנחנו מקריבים. אני חושב במשפט ככה חשוב שיש בן אדם שמגיע איך אומרים לעבודה ויש בן אדם שמגיע לעבוד. אדם שמגיע לעבודה הוא מחכה רק לסיים והעבודה שלו נראית בהתאם. אדם שמגיע לעבוד הוא בא לעבוד. >> הוא רואה את זה בתור שליחות. אני אישית רואה את הקשרות בתור שליחות. אני מאוד אוהב את התחום הזה. אני חושב שיש לי המון סיעתא דשמיא. וזה אמר לי מורי ורבי רבי ינקודשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא אמר לי, הוא הוציא אותי בכלל לכשרות לעבוד והוא אמר לי שיש לי המון סיעתא דשמיא ואני אמרתי לו, אני חושב שזה התיקון שלי. אז הוא אומר לי, יכול להיות, אתה לא יכול לדעת, אדם לא יודע מה התיקון שלו בעולם, אבל אני חושב שבין היתר התיקון שלי בוודאות זה להכיל את האנשים בכשר. ולכן אני גם בדרך כלל נקרא לוחם בתחום הזה וכואב לי שאחרים על גופי כשות אחרים שמכשילים ואני מנסה לתקן, אני מתקן דברים מאחורי הקלים אפילו בלי שיודעים. לפעמים אני מביא לרבנות הראשית כל מיני דברים אה ובאמת מוצרים יורדים א מוצרים מאוד בעייתיים שיורדים מה מה מהמדפים בגלל זה >> היה מעניין ומחקיים יש פה עוד הרבה מה ללמוד ולו רק איזה הדרכה ואיזה הכשרה עוברים משגיחים לפני שנוסעים לחוץ לארץ ואפשר להרחיב עוד על כל הנושא הזה שהוא באמת מעניין אולי נרחיב בהזדמנות נוספת אה משפט לסיום טיפ לאדם שבאמת רוצה לאכול כשר ולא להיבהל מהשיחה בעינינו אלא ההפך לקחת א את הפרקטיקה למקום של איך אנחנו שומרים על עצמנו בנושא הזה. >> לאכול מהגופי כשרות הטובים ביותר בלי פשרות. בלי פשרות. אין מה להתפשר לא להסתכל על מגזר כזה או מגזר אחר. כולם יודעים מה הקש הגופי כשרות הטובים. חשוב להקפידו על זה. מוצרים שהם נראים מאוד פשוטים יכולים להיות מאוד מאוד מאוד בעייתיים. >> הרב יוסף דורפמן מהמוומחים ביותר לתחום הקשרות בארץ ובעולם משר כוח. תודה רבה. >> טה. תודה רבה. הזנתם למותר בפיכה מבית משפחה פודקאסט אני ישראל אברמובסקי תודה לעורכת התוכן תהילה סיטון למנהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסאנ והוידאו עברים מויזל דניאל וין והיילה ויללם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 71 להתראות בפרקים הבאים