מוסקט | פרשת פנחס | הרב שאול אלעזר שנלר

[מוזיקה] שלום וברכה אנחנו נכנסנו לתוך שלושת השבועות שבהם אנחנו עוסקים בענייני האבלות ענייני הגעגועים והציפיה בעזרת השם א א לקודש והמקדש ופרשת השבוע שלנו פרשה הראשונה בתוך שלושת השבועות אנחנו באמת מוצאים עיסוק נרחב בענייני הקורבנות בסוף הפרשה התמיד ומוספים כולם אלא שבאמת הפרשיה הזו מתמיהה מאוד משתי סיבות סיבה אחת פרשת התמיד נאמרה כמעט ככתבה וכלשונה כבר בספר שמות בסוף פרשת תצווה כמעט מילה במילה איזה צורך יש לחזור עוד פעם על אותו ציווי עצמו של קורבן התמיד והשאלה השנייה לא פחות קשה מכך מדוע כל קורבנות המוספים נכתבים כאן אנחנו נמצאים עכשיו בשנה ה-40 כאשר בני ישראל כבר קרובים להיכנס לארץ ישראל כבר כבשו את סיכון ועוג ועומדים ממש ממש מול הכניסה לארץ בעצם בעצם העניינים הבאים שבהם אנחנו עומדים לעסוק זה ממש עניינים של החנה לכניסה לארץ במטות משאי וספר דברים הנאומים של משה רבנו ההתכוננות לקרא וזה זהו נכנסים לארץ למה כאן מופיעה פרשת המוספים למה לא בתורת כהנים למה לא בבניית המשכן לפני לפני 40 שנה אז תשובה לשאלה הראשונה מופיעה במדרש בפרשתנו המדרש אומר מביא דברי רבי יהודה שרבי יהודה אומר היו סבורים ישראל שכל זמן שהמסע נוהגים התמיד נוהגים אבל כאשר בטלו המסעות כאשר עומדים לה נס לארץ ישראל יבטלו התמידיים כלומר באמת היה צורך לומר את הפרשיה הזו של התמידיים דווקא עכשיו סמוך לכניסה לארץ לחדש לבני ישראל שמצוות התמיד נוהגת גם בארץ ישראל ולא רק בזמן המסעות במדבר אבל מדוע שבני ישראל יחשבו שהמצווה הזו תבטל מה מה היא שונה מכל שאר המצוות מדוע שהיא תהיה רק בזמן שמעות נוהגים אפשר אולי היה לומר שכיוון שיש תמ כיוון שתמיד מוקרב בבוקר ובין הארבעים אולי הם סברו שזה כנגד כבוד השם שהולך לפניהם במסעות בעמוד א א ענן יומם ולילה בעמוד אש להעיר להם כנגד התחלפות המשמרות כביכול בשכינה אז אולי לכבוד זה תמידים אבל אבל למה שלא יהיה שום חיוב בתמיד בארץ ישראל הדבר הזה עדיין איננו מובן לחלוטין ונשארת לנו גם השאלה השנייה מן המוספים ולכן אפשר להביא כיוון נוסף הרמבן אצלנו בפרשה אומר שבאמת מדוע מוספים נאמרים רק כאן אומר הרמבן כך כי אחרי שאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה ציווה להשלים תורת הקורבנות שיעשו כן בארץ כי במדבר לא הקריבו המוספים וכך כותב הרמבן כבר בפרשת אמור מוזכרים שמה החגים כותב הרמבן הזכיר המועדים כאן בתורת כהנים בעבור שם ימי הקורבנות רמוז עליהם אבל לא העריך לבאר המוספים שלא רצה שינהגו להם במדבר ואחרי שמנה באי הארץ וחומש הפקודים וציווה לילד החלק הארץ ביאר המוספים כולם בפרשת פנחס שייעשו אותם בארץ מיד ולדורות באמת דברי הרמבן הם תלויים במחלוקת תנאים מסויימת האם המוספים תקרבו במדבר או לא אבל כך מסביר הרמבן בפשט הכתובים ונשאלת השאלה מדוע אבל מדוע הקדוש ברוך הוא לא רצה שיקרבו המוספים במדבר מדוע מדוע רק בארץ יכול להיות ש לאור דברי הר שמוס כרבים רק בארץ נוכל קודם כל להסביר טוב יותר את הה המינה שהייתה לעם ישראל לגבי קורבן התמיד ודברי רבי יהודה שחשבו שכש נכנסים לארץ כבר לא יהיו תמידים יכול להיות שבני ישראל חשבו הקורבן שהאומה מקריבה קורבן הציבור שהאומה מקריבה לפני הקדוש ברוך הוא זה באמת מורה על קרבה ודיבוק עם הקדוש ברוך הוא בשעה שבני ישראל היו במדבר הם היו מנותקים מהעולם מעולם החומר מהעיסוק החומרי לא ניתנה תורה אלא אוכלי המן הם היו יושבים ויכולים לעסוק בתורה ובקדושה אבל כאשר עומדים להיכנס לארץ והתעסק כל אחד בשדהו ובחרמון אולי אנחנו לא דבוקים כל כך בקודש ואולי מצוות המוספים שתינתן לנו בארץ היא מחליפה מחליפה את התמיד בזמן שאנחנו במדבר יכולים כל יום ויום להקריב קורבן הקרבה לקדוש ברוך הוא של עם ישראל אבל כאשר אנחנו בארץ אז הקורבן עובר להיות רק בזמנים המיוחדים במועדים בחגים שבהם אנחנו מתנתקים שובתים מעשיית המלאכה ונבדלים ומייחדים עצמנו לקדושה רק אז אפשר להביא את קורבן השם אבל לא לא מדי יום ביומו וזו הטעות שבא התורה לשלול בפרשה שלנו בפרשת התמיד ואומרת התורה לא לא רק במדבר יש קרבת אלוקים ויש קורבן תמיד כל יום ויום גם בארץ גם בחיים המעשיים גם כאשר אתה עמל ועוסק בענייני העולם הזה אתה יכול וצריך ומצווה להקריב קורבן השם כי הכל זה חלק מעבודת השם זה לא נבדל ונפרד חלילה מעבודת השם עבודת השם משפיעה ומעצבת את כל החיים המעשיים שלנו שכולם קודש מוקדשים לעבודת השם וקרבת השם המוספים הם רק תוספת מעבר לדבר הזה תוספת כקומה על גבי קומה אבל מדוע באמת לא נהגו מוספים במדבר יכול להיות שאפשר לומר שהטעם לכו מפני שעם ישראל במד דבר א א באמת למרות מעלתם הרמה הם היו כ נזופיור קורבן המוסף זה באמת עניין של עוד תוספת מיוחדת של אהבה וקרבה בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא ובמדבר כיוון שבהתחלה חט העגל ואחר כך בחטא המרגלים לא נתייחד הדיבור עם משה היה איזשהו ריחוק הקרבה לא היייתה שלמה ולא הייתה לא היייתה מלאה חזל מדמים את ה עם ישראל במדבר לארוסה יחס של רוסה לקדוש ברוך הוא בארץ ישראל ליחס של נשואה אולי כיוון שהקרבה לא היייתה מלאה ולא הייתה שלמה לכן לא היו יכולים עדיין להקריב את המוספים של התוספת אהבה וקירוב וזה דבר ששייך רק בארץ ולפי זה אולי אפשר לבאר את הפסוקים שהרבה סכו בהם הפסוקים שנראים מאוד מאוד מוזרים שירמיהו אומר בפרק ז' כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולו הזוח כי אם את הדבר הזה ציוויתי אותם לאמור שמו בקולי וייתי לאלוקים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצווה אתכם וכולם תמהים מה וכי הקדוש ברוך הוא לא דיבר איתנו על דבר עולו הזוח קדם לירמיה הנביא הרבה שנים הנביא אמוס שאומר בצורה אולי בותה יותר הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר 40 שנה בית ישראל כן כן בוודאי הגשנו זבחים ממנחה מה זא מה מה זו השאלה הזו שמוכיחים תעסקו בעבודת השם אתם צריכים לתקן את מעשיכם ביקשתי מכם קורבנות ודאי ביקשת יכול להיות שדברי מתבארים על פי הרמבן אצלנו כוונת ירמיה ואמוס לקורבנות המוספים של החיבור החזק תסתכלו מדוע לא ביקשתי מכם מוספים במדבר כיוון שהקורבנות הם לא תחליף לקרבת אלוקים הם לא מייצרות בעצמם קרבת אלוקים כשהיא מנותקת מהמציאות בשטח כאשר המעשים לא מתאימים אי אפשר להביא קורבנות ולהגיד בסדר הקרבנו קורבנות במקדש אז לא נורא מה שאנחנו עושים בחוץ הפוך הקורבנות יכולים לבוא רק מכוח מתוקנים מכוח התנהלות מתוקנת אפשר להגיע באמת לתוספת קרבת אלוקים גדולה אבל כאשר המעשים לא מתוקנים תלמדו מה מוספים במדבר שלא ביקשתי מכם ולא ציוויתי אתכם עד שתיכנסו לארץ עד תום כל הדור שמעס בארץ חמדה רק אז אתם יכולים להקריב את קורבנות המוספים אם כן אולי בימים האלה אנחנו נתחזק בקדושת כל חיינו ביחוד כל חיינו לעבודת השם בעיצוב כל מעשינו על פי רצון השם בעזרת השם נזכה לתוספת גדולה מעלה ומעלה של קרבת אלוקים בבניין בית המקדש בתמיד כהלכתם תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם בעזרת השם במהרה בימינו אמן שבת שלום ומבורך [מוזיקה]