מוסקט # פרשת נח

[מוזיקה] אחד הדברים החשובים שיש יש הרבה דברים חשובים בפרשה אבל דבר ידוע בפרשה אף על פי שהוא לא תופס מקום כל כך מרכזי זה העניין שאדם צריך לדבר בלשון נקיה כולם מכירים את הגמרא הזאת במסכת פסחים בדף ג' שכתוב מן הבהמה אשר איננה טהורה מה שנוח הביא לתיבה לא כתוב מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה הטמאה חס ושלום לא כתוב טהורה לא כתוב טמאה כתוב מינה במה אשר אננ תורה אומרת הגמרא במסכת פסחים שהתורה קמה כך וכך תיבות כדי לא לדבר בלשון לא נקייה צריך לדבר בלשון נקיה זה כולם מביים אף על פי שכדאי לדעת שהמסקנה של הגמרא המסקנה של הסוגיה היא שיש כלל יותר חשוב וזה שצריך בלשון קצרה הכלל ש בלשון קצרה הוא קודם לכלל שצריך לדבר בלשון נקיה אלא לפעמים אנחנו מעריכים בלשון כדי ללמד משהו אחר לפי זה מתרצים קושייה מאוד ידועה את לשון נקייה אבל בספר ויקרא כתוב עשרות פעמים את המילה טמא בכל התורה כולה כתוב טמא טמא טמא טמאה טמאים מה אצ רשון נקיה התשובה היא שבדרך כלל צריך לדבר בלשון קצרה ולכן משתמשים כן במילה הזאת פעם אחת תורה אמרה אין התורה כדי למן שכשאין הבדל במספר המילים צריך ודאי להשתמש בלשון א בלשון נקיה יש גם מי שאומר שלפעמים בשעת הצורך הה מדברת על הלכות שמשהו טמא התורה לא רוצה להשתמש בלשון הפורה כי לשון נקייה יש לה חיסרון לשון נקייה זה לשון עגולה זה לשון נעימה כזאת היא לא לשון חדה הלא כשאני רוצה להגיד שהדבר הזה טמא אל תתקרב אליו אני לא יכול להשתמש בלשון שמה שמה ככה ומה שמה ככה להתפלפל בה ואולי בשמע וכולי אני רצה להגיד את המילה הכי חריפה שיש לי בארסנל אני רוצה להגיד את המילה אוי י לך אסור אסור אני אומר ישאר את המילה טמא ואז כולם מבינים שאם הדבר הזה לא מתנסים וים פצצה פצצה אתה לא מתקרב מסביב ומנסה וככה וככה מפצצה מתרחקים אז לפעמים כן משתמשים בלשון לא נקיה שמדברים על הלכות סתם שמספרים סיפור על מה שהיה לפני ימי טרפטו אז אפשר צריך להשתמש בלשון זה הסוגיה במסכת פסחים דף ג מה שאנשים אולי לא כל כך יודעים זה ההמשך של הסוגיה הגמרא מביאה שם עוד שני מקורות לדבר הזה שצריך להשתמש בלשון הקיה יש פסוק אחד מויקה שאני לא אתייחס אליו עכשיו ויש פסוק שלי שאני כן אתייחס אליו וזה כתוב אצל שאול יש הפטרה ידועה של מחר חודש אז יש פסוק אחד בהפטרה הזאת שהוא פסוק ממש בך נגיד מזעזע שהוא פסוק לא יודע זה אסור להגיד דבר כזה כתוב ששאול אומר ויח רב שאול ביונתן פרק שמואל א' פרק כ פסוק ל ךב שאול ביונתן ומר לו בן אהבת המרדות אלא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישיי לבושך ולבוש את רבת אמך זה ביטויים ושאול היה צנוע ושאול היה ענב בכל הלכות צניעות בשירותים ובק כאלה לומדים משאול איך מתאים לו להגיד דבר כזה אני עכשיו לא נותן שיעור בשמואל ואני לא ארץ את השאלה הזאת יש תירוץ אבל אני לא ארץ את זה אני רוצה להגיד שארבע חמש פסוקים לפני הפסוק הזה כתוב על שאול ולא דיבר שאול מאומ ביום ההוא הסיפור הוא גדול מחר חודש כן שדוד רצה לדעת אם שאול מאוד מאוד כועס עליו או סתם כועס עליו קצת אז הוא תכנן עם יונתן שהוא לא יבוא לסעודה של החודש ואז הם יראו איך שאול מגיב אם שאול השתולל מכעס אז סימן שדוד צריך לברוח ואם הוא יהיה מתון אז איך דוד יכול לעזור ו צריכים להיות דרך אחד ושני דרך החיצים גם הסיפור של החיצים קשה כי אם הם נפגשו יותר מאוחר בשבל מה בכלל י צריך את הסיפור של החיצים אבל אנחנו לא לומדים עכשיו את הפרק אז כתוב ככה ולא דיבר שעול מאומה בימו כשהוא לא ראה את דוד נפקד מקום דוד הוא לא דיבר מומה כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור למה הוא אומר בלתי טהור הוא כי לא טהור צריך להגיד מקרה הוא טמו טמו מכאן אומרת הגמרא לומדים ש שצריך לדבר בלשון נקיה אני רוצה להדגיש במסגרת השיעור הקצר הזה שהלימוד משאול הוא הרבה יותר חזק הרבה יותר מקיף ויורד לתהומות יותר גדולים מאשר הלימוד מפרשת נוח אני רוצה לדבר על שלושה פרמטרים השלוש נקודות שבהם אני רואה שהלימוד משעול שהוא פחות ידוע אנשים בדרך כלל יודעים את הסיפור של פרשת שבוע לא כל כך יודעים את הסיפור של של של שעול קודם כל סתם ככה אני רוצה לשאול מה זה בלתי טהור הוא כי לא טהור למה פעמיים כי אמר מקרה הוא בלתי טהור מה זה בלתי ור כי לא טוב אז יש כאלה ש מתרצים בלתי טהורות זאת אומרת כיוון שהיה לו מקרה לדוד היה לו קרי אז הוא נהיה בלתי טהור בלתי טהור הראשון זה פועל והוא עדיין לא טהור הוא עוד לא הלך להטהר אז הוא עדיין לא טהור הראשון זה פועל השני זה שם כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא לא לא כמו שאומרים השומר שומר אז אחד זה זה זה פועל אחד זה אחד זה שם אחד זה פועל אז גם פה אחד זה פועל די זה פירוש אחד פירוש שני יש כד שאומרים ש ש למה זה קורה לאדם זה חטא שקורה דבר כזה אז בספרים כתוב ש שזה תלוי אם אדם חס ושלום במשך היום היה לא בסדר ויר הר או דברים כאלה אז לפעמים אז זה וודאי שזה לא בסדר אם אדם כל מה שקוע בתוספות ושבו ובריתו אז זה דבר טבעי יכול להיות גם כן לא צריך אבל אם זה ככה אומר שאול כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא הוא הוא הוא טמא עכשיו למה כי לא טהור הוא כי לפני כן ביום הוא היה ללא טהור אז לכן קרא לו המקרה כ אמר מקרה הוא קרא לו קרי והוא נהיה ללא טהור למה כי הוא לא טהור מפה אני רוצה להגיד דבר אחד ש המקרה של שאול הוא יותר חריף כי בס ר בראשית בפרשת נוח מדובר ע על סיפור נטרלי סיפור רגיל נו מה פתאום שנשתמש בלשון לא נקיה בברור ש בלשון נקיה פה מדובר על חומרים זאת אומרת שאול מאשים את דוד בדבר לא טהור והוא אומר את זה בלשון נקיה בדרך כלל כשאתה מתעסק עם חומרים מלוכלכים ומלכלכים אז אתה משתמש גם בביטויים לא נעימים אז שאול מדבר על דברים לא טהורים אבל הוא נשאר מופק נו זה הרבה יותר חזק מאשר השימוש אצלנו בפרשה בלשון נקיה א' ב פרשת השבוע בש בלשון נקיה זה התורה הקדוש ברוך הוא אז קוח נו בטח פה מדובר על בן אדם שהוא כועס בן אדם שגונבים לו את המנוחה מדובר על בן אדם שעולמו חרב עליו ובכל אופן הוא משתמש בלשון הק והנקודה השלישית הו הנקודה הכי חשובה אני קורא פעם את הפסוק ולא דיבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר למי זה פשוט שכפי אמר לא הכוונה שהוא אמר כי אמר הכוונה הוא חשב כי אמר הוא חשב לעצמו מקרה הוא בלתי שאול מלמד אותנו משהו הרבה יותר חזק לא רק שצריך לדבר מלשון נקיה שאול מלמד א שצריך לחשוב נקי כשאול חושב על דוד שהוא משהו לא בסדר שהוא שהוא לא הוא חושב עליו לא חושב שהוא טמא הוא חושב עליו שהוא לא טא זה דרגה הרבה יותר גדולה הרבה יותר עמוקה ממה שלומדים פרשת שבוע יהי רצון שנזכה כולנו לדבר בלשון נקיה יהי רצון עוד יותר שנזכה כולנו לחשוב לשון נקיה הכל טוב