מוסקט | פרשת כי תשא | הרב יצחק שטרן

[מוזיקה] שלום וברכה לכולם פרשת השבוע פרשת כי תיסה היא פרשה מיוחדת מאוד לתקופה זו במיוחד תקופה שעם ישראל נלחם ונלחם על כבוד ישראל ורוצה לרומם את קרן ישראל פותחת הפרשה שלנו בעניין של כי תיסע את ראש בני ישראל על כדי שהגמרא אומרת במסכת בבא בטרה דף י אמר רבי יבאו אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם במה תרום קרן ישראל שאלה נפלאה מאוד במה תרום קרן ישראל איך אפשר לרומם את קרנם של ישראל ועונה הגמרא אמר לו הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו שאל את משה אמר לו בכי תיסה בכי תיסה מתרוממ את קרנם של ישראל מה העניין ש כי תיסה כי תיסה זה מצוות מחצית השקל כי תיסה את ראש בני ישראל פקודיהם ונתנו איש כופר נפשו נותנים מחצית השקל כותב על זה המארשה למה זה מרומם את קרנם של ישראל כי על ידי נדום למשכן יתרוממו ישראל מכל האומות שירדה השכינה בישראל ודי שאנחנו נודים למשכן מורידים שכינה לישראל וכל אחד באחד מישראל לוקח חלק בהשראת השכינה זה החלק שלו מחצית השקל שלו וככה כל ישראל מתרוממת קרנם אז לכאורה אם אנחנו רוצים עכשיו לנצח את המלחמה ורוצים להחזיר את כבודם לרומם מ קרנם של ישראל פשוט מאוד צריך לקיים את מצוות מחצית השקל אנחנו כיום רק מקיימים זכר למחצית השקל ולא את מצוות מחצית השקל אבל מה שאני רוצה להגיד במילים קצרות שאולי באמת הגיע הזמן לחזיר מחדש ולחדש את מצוות מחצית השק שקל מדאורייתא ונסביר את זה בקצרה למרות שיש בזה אריכות דברים למה בעצם לא נוהגים היום מחצית השקל ממש לרק זכר למחצית השקל על פניו זאת משנה מפורשת במסכת שקלים פרק ח משנה ח השקלים והביקורים אין נוהגים אלא בפני הבית אז אם אין בית מקדש אי אפשר לקיים את מצוות מחצית השקל אבל מה הסיבה שהאשכים לא נוהגים בפני הבית מפורש בראשונים שזה לא איזו גזירת כתוב שאנחנו לא יכולים עכשיו לקיים את מצות החצי השקל כי אין מזבח כי אין בית או כל מיני דברים ביכורי למשל תלויים דווקא במזבח כי כתוב קרבתו אצל המזבח צריך להניח אותו אצל המזבח אבל השקלים הם לא נוהגים הסיבה הפשוטה אומר למשל רבי עובדיה מברטנורה שם במשנה כ השקלים צורך קורבן נינהו וכיוון שאיין קורבן אין שקלים אין מה לגבות מחצית השקל כשאין מה לעשות עם מחצית השקל כל מחצית השקל והכסף שאוספים מעם ישראל נועדו לצורך הקרבת הקורבנות וכיוון שאנחנו ניסואים בגלות ואין לנו מזבח ואין לנו קורבנות אז אין שום טעם לאסוף את מחצית השקל הרי אחרי שנה כבר אין מה להשתמש באותה מחצית השקל ולכן אן גובים את מחצית השקל אבל לפי זה באמת יוצא שכאשר עם ישראל חוזר לארצו וכאשר אנחנו כבר א מתארגנים לקראת בניין המקדש דוש שבדת הקורבנות וגע בשביל לקלש את הקורבנות כידוע לא צריך בניין המקדש מספיק מזבח כי מקריבים אף על פי שאין בית אז אפשר להתחיל לאסוף מחצית השקל כדי להתארגן לצורך חידוש עבודת הקורבנות ועשיית כל צורכי ירושלים עם מחצית השקל היו עושים מבואות לירושלים מתקנים את חומות העיר כל הדברים הנצרכים גם הדברים הנלוים לקרבת הקורבנות גם איתם היו משתמשים מחצית השקל ועל פניו אפשר כבר לאסוף את מחצית השקל בשביל להערך לעבודת הקורבנות אבל אם זה נשמע לכם מחודש מאוד מה שאני אומר אז אני רוצה להביא לכם שניים מגדולי האחרונים והפוסקים גם החתם סופר וגם רבי יונתן אייבשיץ שבעצם אמרו את הדברים האלה בצורה מפורשת והדברים קשורים לגמרא במסכת מגילה הגמרא מסכת מגילה דף יג עמוד ב אומרת כך אמר ארש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל כן 10,000 כיכר כסף אשכול על ידי יושה המלאכה הכיכר הרבה שקלים רצה המן לאסוף כדי להשמיד חלילה את עם ישראל לפיכך הקדים שקלי הן לשקלי והיינו דתנן באחד באדר משמין על השקלים בעצם אומר הש לקיש מה מנה את הצלחת הפעולה של המן באיסוף השקלים זה איסוף השקלים של עם ישראל הקדים שקם לשליו המחצית השקל שאספו עם ישראל זה בעצם הפר את צת המן ושואלים פה אחרונים מה זאת אומרת איך ספו מחצית השקל בזמן שעם ישראל היה מפוזר בשושן במדעי בכל המקומות הרי זה היה בגלות ואיין שקלים אלא בפני הבית אני אקריא לכם מה כותב הזה החתם סופר בדרשות החתם סופר דרשה לפורים והוא כותב כך והנה איטא בירושלמי סוף מסכת שקלים וביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה ביטלו את איסוף מחצית השקל מפני התקלה שוב מה אותה תקלה אוספים את מחצית השקל אין מה לעשות עם הכסף כי אין קורבנות אז רק עלולים לבוא להשתמש בזה ולמול בקודש אז ביטלו את איסוף מחצית השקל ולכאורה שואל החתם סופר אחרי שבית הגמרא על ר שרש לקיש שעסקו את השקלים הלו בימי גלות בבל גם כן לא היה בית מקדש קיים ואפילו האחים מצינו שהפרישו שקלים אז איך בימי המן איך בימי מרדכי ואסתר אספו את השקלים ריה הגלות ונראה לחלק דווקא בזמן הזה שאיין קצבה לגלותנו וערכה הגלות בעוונותינו הרבים לכן חיישין לתקלה אבל הם מרדכי וסנהדרין ובני דורו היו בטוחים שלאחר זמן 70 ש יגלו לא שייך התם תקלה זאת אומרת זה לא כלל כזה שלא גובים בזמן שבית המקדש קיים זה כשלא גובים כשבית המקדש לא נראה באופק שאנחנו לא יודעים מתי הוא בנה יש חשש תקלה כי לך תדע מתי בנה בית המקדש אבל כשאתה כבר מתקרב לגאולה ואתה בטוח שהגאולה עוד מעט מגיעה אז אנחנו יודעים שיש מה לעשות עם השקלים אין מה לחשוש לתקלה ככה אומר החתם סופר דברים מפורשים עוד יותר כותב רבי יונתן שיץ בספרו יערות דבש והוא כותב לא רק למה בעצם למה מחצית השקל הפרה את עצתו של המן אז בגלל שזה שקלים וזה שקלים זה כל העניין אומר היערות דבש זה לא יש פה עניין עמוק עמוק מאוד אבל להבין כותב ה רבי יונתן ה בישיץ למה הגנה הפרשת שקלים מה איך זה מועיל איך זה פותר הוא כי ישראל נענשו שנהנו מסעודת אחשוורוש והיינו אף כי לא אכלו דבר איסור חס וחלילה רק הסעודה היייתה והשמחה שישראל לא יגלו עוד כם מבואר והם נהנו מזה נתייאשו גם כן מהגאולה בשביל זה חרה אף השם בם מה היה החטא של אותו הדור שנהנו מסעודת אחשוורוש לא ממובן שאכלו מאכלים שאינם כשרים הרי היו מאכלים כשרים כרצון נשב איש אלא הבעיה היייתה שהייתה סעודה לסיום לסיום הג לסיום להבטחת הגאולה נגד הבטחת הגאולה אחשורוש הוציא כלי המקדש אחשוורוש אמר כבר לא יהיה גאולה לישראל עברו 70 שנה ואתם לא תגאלו אז זהו חגג אז זה עשה את הסעודה ומזה נהנו ישראל ואז זה הם נענשו כי יתייאשו מהגאולה מה התיקון לזה התיקון לזה להיות אופטימים לגאולה להיות מלאי תקווה מלאי שמחה שהנה אנחנו כן הולכים להיגאל וזה היה עניין של מחצית השקל ולעומת זה כאשר התחיל כורש לבנות הבית והיו מעלים קורבנות תנן מקריבים פפי שאין בית היו ישראל מפרישים שקלים כבר היו קורבנות במי כורש וכאשר אחשורוש בתחילת מלכותו ביטל הבניין כמו שכתוב בספר עזרא היו רשאים מלהפסיק להפריש שקלים אם אחשוורוש ביטל את הבניין וכבר אין עכשיו הקרבת קורבנות אז כבר אין מה להקריב אין מה לאסוף שקלים היו רשעים להפסיק את השק ים אבל הם בכל זאת הם הביאו שקליים כדי מה שמ זה מהגמרא כמו שראיינו הקדימו שקם מה הסיבה כי חיכו כל יום שתתבטא הגזירה ויהיו השכלים מוכנים לעבודת השם למה הם אספו שקלים הם ידעו שאין להם קורבנות אבל הם היו הם חיכו וציפו שהם השקלים האלה שם אוספים יכלו לחדש את עבודת הקורבנות הם היו בטוחים שהנה אנחנו עומדים להיגאל מאמינים בגאולת של ישראל וזה בא לידי ביטוי באיסוף השקלים כי הנה אני אוסים שקלים כדי שוכל עכשיו ממש להקריב את הקורבנות והיה זה לכפרה זה מה שקיפריה מסעודתו של אחשוורוש כי בהתחלה הם התייאשו מהגאולה עכשיו כש מוספים את השקלים למרות שאין בית ואין קורבנות אנחנו ממרים שאנחנו מאמינים שהגאולה קרובה לבוא כי מזה נראה שמחכים לישועת השם כי תבוא וכל שנה זמנה הוא אז אם בימי אחשוורוש בעומק הגלות מתוך גזירת השמד שהייתה על ישראל בכל זאת הם היו מלאי תקווה למרות שהם חשבו שלפי חשבונם כבר עברו 70 שנה בכל זאת היו בטוחים שהנה מצפים לישועה ובאים לידי ביטוי בזה שהם אוספים את מחצית השקל ולא חוששים שאולי לך תדע מתי בני המקדש אז אנחנו כשחזרנו לארצנו קמנו פה את המדינה הר הבית בידינו ודאי יש עדיין מהלכים שלמים עד שנוכל לחדש את הקורבנות זה לא נראה ממש ממש הולך לקרות מחר אבל אנחנו מלאי תקווה מלאי אמונה מלאי ביטחון שאנחנו בתהליך שמוליך לחידוש עבודת הקורבנות ואם ככה זה הזמן לחדש את מצוות מחצית השקל לא רק זכר ולתת ד לצדקה אלא לאסוף מחצית השקל ממש לצורך עבודת הקורבנות שתתחדש במרה בקרוב בימינו ושוב נחזור ונזכור שבמה תרום קרנם של ישראל בכי טיסה שכל אחד יתן את חלקו ואת אמונתו במקדש וב הראת השכינה בזה תרום קרן ישראל שנזכה באמר בימנו לרוממות קרנם של ישראל שבת שלום