מוסקט # פרשת חקת

[מוזיקה] פרשת חוקת מתחילה כידוע עם המצווה של פרה אדומה זאת חוקת התורה אשר ציבה השם לאמור ורשי מאוד ידוע לפי שהשטן ואומות העולם מונ את ישר לומר מה המצווה הזאת ומה הטעם יש בה כר כתב בחוקה גזרה הי מלפני אין לך רשות להרר אחריה ומטבע הלשון הזאת שרשי מביא פה אין לך רשות להרר אחריה לכאורה זהו הקדוש ברוך הוא מצווה ואיין מה אין מה לערר אבל האמת היא שמי שקורא את המשך הפרשה אז רואה שדווקא יש הרבה טעמים יפים מאוד שרשי מביא ל ל כך רשי מביא ש מפרש את כל הפרשה לפי גדרי ההלכה אומר רשי מדרש הגדה הגת מיסודות של משה הדרשן ורשי מתחיל מהתחלת הפרשה שוב רוורס ויקרו אליך משלהם פרה אדומה משל לבן שבך ש למה אדומה ולמה פרה ולמה עץ ארב ולמה אז רשי מביא טעמי טעמים מאוד נפלאים ן של פרה אדומה אני לא מבין איפה איפה נעלם הגזרה לפני אישות לר אז יש טעם או אין טעם א' ב גזרי מלפניי אין לך רשות להרר אחריה אניין ספר החינוך הרמבם כמעט אין לך מפרש או או או חכם שכתב שאיין לו טעמי המצוות בגמרא יש טעמי המצוות בתורה יש לפעמים טעמי המצוות בגמרא יש טעמי המצוות יש טעמי המצוות בחינוך כל אחד משורשי המצווה יש ברמבם מורי נבוכים יש ברמ בן על כל אחד יש לו אתה אחד על דרך הסוד אחד על דרך הפשט אחד הדרך הזה לא משנה אבל יש טעמים למצוות אז מה זה גזר מלפני אין לך רשות להרר אחריה אני חושב שאפשר לתת לזה את הפירוש כדי לקמן המילה טעם יש לה שני שתי הוראות טעם זה גם טעם באוכל וטעם זה גם טעם במצווה טעם של דבר מה ההיגיון שעומד אחרי המצווה וכולי א מה מה עושה הטעם באוכל אנחנו לא אוכלים בגלל שאוכל טעים אנחנו אוכלים בגלל שאם לא נאכל נמות אז אנחנו חייבים לאכול מה עושה הטעם באוכל אם האוכל טעים מה הנפ קמינה האוכל טעים האוכל לא טעים אז אם האוכל טעים אני אוכל יותר כי כי סתם בשביל לאכול בשביל לחיות מספיק אולי לאכול רבע מהכמות שאנחנו אוכלים מספיק לאכול לא יודע כל אחד מודר גדילי אבל וודאי לא צריך לאכול שלוש פעמים ביום בשביל לחיות ודאי לא צריך לאכול כל כך הרבה כמו שאנחנו אוכלים מספיק פעמיים ביום לאכול רבע כמות אם האוכל מאוד טעים נו אז זה מגרה אז אוכלים יותר אז אוכלים שלוש פעמים ביום אוכלים יותר ממה שצריך א' ב אם האוכל מאוד מאוד טעים אז אוכלים בשמחה זאת אומרת אם אני אוכל רק כדי לצאת ידי חובה רק בשביל להתקיים אני אוכל כמי שכבר ושד אני אני אוכל אני גומר את האוכל נרצ הלה אבל אם האוכל טעים אם האוכל טעים מאוד אז קודם ל אמרנו אני אוכל יותר אבל זה ש אוכל אני גם אוכל יותר בשמחה בנקודה שלישית אם האוכל מאוד מאוד מאוד טעים אז לא רק שאני אוכל יותר ולא רק שאני אוכל בשמחה אני גם מצפה לאוכל נו יש בישיבות מסויימות ששם ידוע יום רביעי יש אוכל טוב או אדם לפני שהוא מוזמן לחתונה או לאיזה אירוע במקום מאוד מיוחד אז הוא בקיצור הוא מחכה לעניין הזה יכול להיות שצריך להשוות בין תם באוכל ן טעם במצווה אנחנו עושים את המצוות כי הם חיינו ואורך ימנו כמו שהגוף צריך אוכל גשמי כדי שהנשמה תתחבר בו כדי שהגוף יחיה ככה הנפש צריכה אוכל רוחני כדי שהיא תוכל לחיות אם לא נספק לה את האוכל שלה שזה תורה ומצוות הנשמה הגוף הנפש תמות אז כדי לתחזק את הגוף צריך אוכל גשמי והסברנו קודם שאני אוכל לא בגלל הטעם הטעם מוסיף שלושה דברים כמו שראינו אבל אני אוכל לא בגלל הטעם אז גם באוכ רוחני אותו דבר אני צריך את המצוות זה מה שרשי אומר גזירה מלפני אין לך רשות להרר אחריה אוכלים בגלל שחייבים עושים מצוות בגלל שחייבים אבל אם המצווה טעימה זאת אומרת יש לה טעם בואו נעתיק את שלושת הדברים שאמרנו קודם על האוכל הגשמי על הטעם באוכל הגשמי לטעם במצווה אם המצווה היא טעימה יש לה טעם אנחנו עושים אותה יותר לא עושים אותה רק קצת לצאת ידי חובה בשיעור דאורייתא אנחנו מהדרים במצווה אנחנו עושים אותה יותר פעמים אנחנו עושים אותה כשאנחנו עושים אותה אננו עושים כמות יותר גדולה ואם המצווה היא מאוד מאוד טעימה אנחנו ממש שמחים כשאנחנו עושים אותה אנחנו לא עושים אותה משקו שד אנחנו שמחים ככך שאנחנו עושים אותה ם המצווה מאוד מאוד מאוד טעימה אנחנו מחכים לה אנחנו מצפים לה חלים לה לא יודע שאלת מתי בפעם האחרונה קמנו נגיד בשלוש פנות בוקר הסתובבנו כמו הריב סוגר א א עוד מעט אני מניח תפילין עוד שעה אני מניח תפילין עוד חצי שה אני מניח תפילין וכבר אנחנו בדמס אה אני אקח את התפילין של יד ואני אשם אות הזה ואני אקח תפין של ראש אנחנו לא כל כך אבל אם דבר מאוד מאוד טעים אז בעניינים גשמיים אנחנו עוברים את התהליך הזה של דמיונות את הת של ציפיה של תשוקה ככה צריך ות גם במצווה אז נסכם עושים את המצווה בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה עושים את המצווה לא בגלל הטעם בגלל שאנחנו חיייבים אבל אם זה זה הרשי הראשון אבל אם המצווה טעימה אז יש לזה הרבה הרבה יתרונות אז זה חשוב שנטעם טעם טוב במצוות כדי שנעשה אותם יותר פעמים כדי שנעשה אותם בשמחה כדי שנשק אליהם בסוף בפ של דבר גם אם יש תעם זה הניסיון יותר קשה כם לא מבינים את המצווה אז זה לא קשה לקיים גזירה אם מלפני אין לך רשות להרר אחריה החוכמה היא אחרי שהמצווה טעימה אחרי שאתה מבין את הטעם של המצווה כשזה בא למיסה אתה צריך להפקיע מעצמך את ההבנה את המתיקות של המצווה ולעשות אותה כאשר ציוונו ב שצ ציונו צים אותה בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה ככה אנו ממזגים גם את הרשי ראשון וגם את ההמשך גם את העניין של גזירה א מלפני אין לך רשות להרח אחריה וגם את העניין של טעמי המצוות שאנחנו טועמים בכל מצווה איזשהו טעם איזשהו זה ברור שאדם מקיים את המצוות זה טוב שהוא יהיה שמח הוא חייב להיות שמח בתלמוד תורה השמחה והתשוקה זה חלק מהמצווה ידוע ששאלו את העגל איטל אדמור מסוו מישהו שאל אותו אם אני נהנה מהתוספות אז זה שלא לשמע אז אומר לו זה לשמ לשמ הכי גדול וערב נה השם אלוקינו כאן חלק מהותי מהמצווה זה ההנאה אז אני אומר אנחנו צריכים ללכת על גבול דק להנות וזה חשוב להנות שי תבות הדלת תתה זה חשוב שהדר קיבלו במחש חשוב יותר אבל יחד עם זה בסופו של דבר אנחנו לא עושים את זה בגלל שאנחנו מבינים אנחנו לא עושים את זה בגלל שאנחנו נהנים אנחנו עושים את זה בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה זריי מלפניי אין לך פשוט להרר אחריה