מוסקט # פרשת חיי שרה: וגם לגמליך אשקה

[מוזיקה] פרשת חיי שרה התורה מעריכה מאוד בתיאור של החסד של רבקה כבר לפני כן היא למדה אותנו על חסדו של אברהם בפרשה בשבוע שעבר א מה הי מידת הכנסת אורחים של אברהם וצריך לדעת ש יש חילוק בין מה שאנחנו קוראים מידת החסד הוא מידת הרחמים מידת הרחמים זה היא נובעת מתוך פגישה עם מצוקה של הזולת אז אדם רואה דברים שקשה לו לסבול אותם אז הוא עושה מעשים של חסד כדי לתקן את המציאות המעוותת שהוא נפגש בה לפעמים המידת הרחמנות היא נובעת באמת מתוך רחמים על האדם עצמו שהוא לא מסוגל לעמוד לפני מציאות כזאת אז לכן הוא נותן צדקה או מסייע במעשה חסד לזולת כדי להקל מעצמו את ה הלחץ [מוזיקה] ה הנפשי הזה אבל לעומת זאת לעומת מידת הרחמים זה מידת החסד מידת החסד זה אדם שעושה חסד מתוך שהוא מבין שכך צריך להיות רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד איש חסד הוא לא עושה מעשים טובים ומעשה חסד רק שמזדמן לו וקשה לו עם המציאות הזאת אלא כתוב רודף צדקה בחסד הוא הוא מחפש אחרי הזדמ כאלה כי הוא מבין שזה שלמות האדם כך אמר הקדוש ברוך הוא לאיוב עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם אתה יושב בשואה בתוך ביתך אורכים נכנסים אליך וזה באמת יפה מאוד אתה מטפל בהם כמו שצריך אבל אברהם לא עשה כן אלא יושב ומהדר בעולם למצוא אורחים הוא מחפש הוא רודף אחרי זה מפני שהוא מרגיש שהחיים שלו אינם שלמים אם הוא לא עושה מעשה חסד השל כותב יזהר מאוד בגמילות חסדים שלא יעבור יום אחד ממי חייו בלי גמילות חסד אם בגופו או בממונו או בנפשו בסימני הוא אומר חסד אל כל היום כל יום צריך אדם לעשות מעשה חסד וזה לא בגלל שהוא במקרה נתקל אז הוא עושה מעשה חסד כדי מתוך רחמנות על עצמו כי קשה לו לסבול את המצוקה הזאת הגמרא בשבת אומרת למה האות ג' סמוכה לאות ד' זה הלשון גמול דלים הרגל של הג היא פשוטה לכיוון הד' כי דרכם של גומלי חסדים לרוץ אחרי הדלים לא לחכות שהם יגיעו אליהם ודווקא בנקודה הזאת מדד אליעזר את רבקה האם יש בה מידת החסד שהיא ראוייה להצטרף לבית אברהם בית אברהם הוא מיוסד על מעשה חסד אפילו לוט בלט אצ ו הדבר הזה ולכן אמר אליעזר הנערה והייתה הנערה אשר אומר אליך תינה קדך ואשתה ואמרה אלי שתה וגם לגמליך אשקה ואז אותה הוכחת על עבדך ליצחק בדק אותה לא סתם אם היא עושה מעשים טובים אלא האם היא גם יודעת שצריך לרדוף אחרי החסד אם אני מבקש ממנה קצת מים לשתות אז היא לא תגיד לי בבקשה תשתה אלא היא בעצמה תציע אולי צריכים גם לאנשים ואולי צריכים גם לגמלים יש חושבים שתלמיד חכם שתורתו אומנותו אז הוא פטור מגבילות חסדים הרי כתוב שתלמד תורה כנגד כולם אז אם אדם עוסק הרבה בתלמוד תורה אז זה בא כבר במקום גמילות חסדים אבל חזל יש להם הדרכה אחרת בעניין הזה הגמרא מספרת שרבי חנינא בן תרדיון ורבבי לזר בן פדת נתפסו למלכות אז הם דנו שם בשאלה למה באמת מגיע להם את הדברים האלה אז שאל אז זה אמר רבי חנינה לרבי אליעזר אתה ודאי תנצל כי אתה עסקת גם בתורה וגם בגמילות חסדים אבל אני עסקתי רק בתורה כל העוסק בתורה בלבד דומ דומה כמי שאין לו אלוהה רשי כותב שם שאין לו אלוקה שיגן עליו עד כדי כך אבל הגמרא בהמשך שואלת הרי וחנינה גם עסק בגמילות חסדים א ידוע שהוא היה גם גבאי צדקה תירוץ של הגמרא נכון הוא עסק בגמילות חסדים אבל כפי שהיה ראוי לו לעסוק הוא לא עסק כי דווקא מתוך ריבוי תורה צריך גם להרבות בחסד מספרים על חסיד אחד ששאל את הרבי שלו האם זה נכון שיש איזה מין סגולה כזאת ש מוצאי שבת מקפלים את הטלית מיד עם צאת השבת וזה סגולה לשלום בית אז אמר לו הרבי תראה אני לא בקי כל כך בסגולות אני לא יודע אם זה סגולה אבל אני אתן לך סגולה לשלום בית שכל מוצאי שבת תעמוד ליד הכיור ותשתו את הכלים בזה תעזור לאשתך זה סגולה בדוקה לשלום בית שבת שלום