מוסקט # פרשת ויקהל: ויכלא העם מהביא

[מוזיקה] בפרשת השבוע התורה מתארת בפרוטרות את המהלך של הנדבה שבני ישראל הביאו למשכן. בפרשת תרומה ותצווה. שהקדוש ברוך הוא מצווה לאבי וכאן התורה מתארת איך באמת זה היה והתורה יוצאת מגדרה להראות את ה תופעה המיוחדת הזאת איך שבני ישראל מביאים את הקורבנות בצורה ממש מוגזמת ויפה ויצאו כל אדם שם לפני משה ויבוא כל איש אשר נשעו ליבו וכל אשר נדבר רוחו אותו הביאו את תרומת השם למלכת מד ויבואו האנשים על אנשים כל נדיב הביאו חר וכולי וכולי וכל איש וכל איש אשר נמצא איתות חלת גמן וכולי הביאו ויבואו ויביאו וכל אנשים אשר נסב טבעו את העיזים ואיש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא למלאכה הביאו בני ישראל נדבה להשם ואכן מביאים עד כדי כך כל כך הרבה ויקחו לפני משה את כל התרומה והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר ויבואו כל החכמים העושים איש במלאכתו וימרו אל משה לאמור מרבים העם להביא מדי עבודה למלאכה יותר מדי תרומה יותר מדי אי אפשר של מות שני בתי מקדש ויצב משה ויביר כל במחנה לאמור איש ואישה ליסוד מלאכה לתרומת הקודש ויקלה העם מאב אני הייתי מבקש להעיר פה שתי ערות קודם כל כדאי להשוות את הבניין של המשכן שאנחנו מוכרים עליו בפרשות השבוע לבניין של המקדש בימי שלמה ה המשכן הוא מאוד עממי קודם כל הוא בנוי מנדבה של העם הוא לא בנוי ממס ששלמה הטיל על עלל על על בני אדם וגם עבודה עברית. הכל עבודה עברית. המקדש זה הכל עבודה של של נוכרים, עבודה של של זרים, צור, צידון. אמנם היה איש אחד שהוא פיקח על המלכה שגם כן הוא היה מיצור. על כל פנים אנחנו רואים את ההבדל הזה. המשכן דווקא יחסית בפשטות שלו לעומת המקדש הפורמלי כנראה שיש הבדל בין משכן שעם בונה אותו וכשעם בונה הוא יותר מטימי הוא יותר הוא יותר אתה מרגיש את הלב אתה מרגיש את הנדבה של הלב אתה מרגיש שמביאים עוד ועוד ועוד ועוד ואצל שלמה אתה אתה מרגיש את הממלכתיות את את הרשמיות את ה את ה כל פעם זה דבר שצריך צריך אה אה לשים לב אליו. אולי זה גם תלוי באופי של שלמה, אבל על כל פנים זאת מציאות שהתורה מדגישה מאוד מאוד את הנדבה. הביאו, הביאו, הביאו המילה הזאת. הביאו, הביאו הביאו, חוזרת המון פעמים. ואני עכשיו רוצה לדבר דווקא על העניין שלה יותר מדי. אז ככה כתוב ויצב משה ואבירו כל מחנה לאמור איש ואישה אל יעשו מלאכה לטומת המשכן תומת הקודש יש יותר מדי כתוב ויקלה העם מאבי אומרים בעלי המוסר ויקלה העם מאבי מלמד על גודל האנשים שהביאו את התרומה ובעצם יש ניסיון יותר גדול בויקלה העם מאבי מאשר בניסיון להביא את התרומה כי בפשטות היינו חושבים שאדם עומד ואומרים לו תביא תרומה תביא תרומה לא נעים לו אז הוא מביא תרומה אבל ברגע שאומרים לו לך לא צריך הוא יכתוב את החתכת זה וילך הביתה זה ממש לא כך זה ממש לא כך כי אחרי שאדם כבר נכנס לאקסטז של הנתינה והוא כבר רוצה לתת והוא רוצה לתת והוא נכנס כבר מתפ ש עומד בתור וכל אחד לפניו ואחריו מתאר ווא אני עכשיו נותן את הצמידים של אשתי אני עכשיו נותן את העגילים אני עכשיו נותן את זה השל נותן את זה הטבעת של החתונה וכל אחד מתאר איך כל חפץ יהפך לחלק מהארון וחלק מהמזבח וחלק מה וכולי וכל אחד מתאר והנה עוד עוד שניים בתור לפניו ועוד אחד בתור לפניו הוא גם כן מדמיין כבר יקבל אולי איזה פתק ולא יטודה שפלו להתרב וגם בלי פתק אבל הוא רוצה להיות חלק מה ופתאום מישהו ניגש שם לכהנים ולוחש משהו באוזניים שלהם ואז הכהן פתאום פתאום מוציא פתק הקופה נסגרה לא צריך לא יודע חושב שאם אני הייתי שם הייתי הייתי מנסה לדחוף הייתי מנסה מה מה רק אני זה לפני כן זה לפני רק אני לא הייתי הייתי ויקלה העם אבי כמו שאמרתי בעלי סרום שזה ניסיון יותר גדול ואנחנו מוצאים ניסיון כזה בכמה וכמה מקומות למשל כתוב בעקדה שהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אל תשלח אתך אל הנהר ולאנו נדמה שכשהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם עד שנתן לנער איזה רווחה יצאה מקרבו של אברהם ברוך השם והוא שמח זאת אומרת שזה לא היה כך כי בטח היה קשה לאברהם המחשבה הזאת להקריב את יצחק הייתה מאוד קשה לאברהם אבל שלושה ימים הוא הולך ושלושה ימים הוא בטוח שזה מה שהוא צריך לעשות ושלושה ימים הוא חושב על קידוש השם שיהיה יהיה בשלושה ימים הוא חושב בשמיים מה שיהיה השטן ה מתווכח עם הקדוש ברוך הוא והוא הוא יראה לשטן שהקדוש ברוך הוא צודק וכולי וכולי וכולי והבלון מתנפא ופתאום מישהו דוקר את הבלון וכל הרוח ריצאת מהמפרסים והקדוש ברוך הוא אומר אל תשלח אתך אלנ זו נפילה כל כך גדולה המדרש גם אומר שאברהם הקדוש ברוך הוא תן לי לפחות ככ כי אברהם צריך להביע את כל הגדלות שיש בו בפנים, את כל המתח, את כל הדרגות שהוא שהוא צבר באופן פוטנציאליות. הוא צריך איזה [מוזיקה] לתת בריקס. זה לפעמים יותר קשה מאשר כשאתה אתה פורק. אתה אתה פורק. אז אל תשלח ידך אל הנר. זה שהקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם ואברהם מצייט. ואברהם לא נכון הוא שואל אולי אבל הוא לא אני כן עושה ויפילו המאפילים אל תעלו אל תעלו לא אנחנו כן נעלה אם אדם עובד באמת את הקדוש ברוך הוא אז כשהקדוש ברוך הוא אומר תיתן הוא נותן בשמחה וכשהקדוש ברוך הוא אומר סטופ הוא עושה סטופ בשמחה לפי העיקרון הזה מתרסים שאלה אחת מאוד קשה כתוב שהקדוש ברוך הוא חזר עם התורה על כל עומה ולשון לפני שהוא נתן את התורה לבני ישראל אז הוא בא לבני ישראל והבא למו כתוב אז הוא אמר להם לא תנאף לבני ישמעאל לא תגזול לבני עשו לא תרצח ואף אחד לא הסיבים לקבל את התורה הוא בא לבני ישראל ברור שהקדוש ברוך הוא בחר לכל אומה איזשהו דבר שהוא בניגוד לטבע שלו שואלים כולם למה לבני ישראל הוא לא בחר משהו בניגוד גם לבני ישראל היום היו מרגישים בגץ נגד הקדוש ברוך הוא. מה זה? לכולם עשית טסט, לכולם הכשלת אותם בדבר שמאוד קשה להם. בני ישראל ככה העברת איפה השוויון? התשובה הראשונה היא שבני ישראל לא שאלו מה כתוב בה. אם אתה שואל מה כתוב, אני כבר אמצא לך משהו שהוא באמת בניגוד לטבע שלך. בני ישראל הוא לא יכול להגיד להם משהו כי על כל עוד לפני שהם יודעים הם אומרים אנחנו מוכנים לכל. אז מה הוא יגיד להם כתוב זה כתוב זה מוכנים? הרי הם הודיעו לפני כן שם מוכנים. ככה מרן גם מסביר שבני ישראל באמת הם מתאימים לתורה. הגויים לא מתאימים לתורה. כל אחד יש לו את הבעיה שלו שהוא לא שייך בתורה. אבל בני ישראל הם שייכים לתורה. אז לכן לא צריך לשאול אותם. זאת תשובה אחת. אבל התשובה השנייה היא קשורה לנושא שאנחנו מדברים עליו. התשובה השנייה היא שגם לבני ישראל היה ניסיון. מה היה ניסיון של בני ישראל? הפך המידה שלהם. כי המידה הטבעית של יהודי זה להיפרץ. מה אומרים לו? אש אוכל אש. 200 מטר בראש ההר ויהודי אומר מה אני אלך אני אקפוץ בתוך האש אני ישרף ישרף בשביל לחוות אומר הקדוש ברוך הוא למשה עגל את העם תעשה סיבוב אף אחד לא עובר אף אחד התנועה הברקס הזה התנועה הזאת של העצירה כשהקדוש ברוך הוא רוצה פעילות רוצה התקרבות צריך חום וכשהקדוש ברוך הוא רוצה רוצה ברקס רוצה שתכל את עצמך הרבזר חוזר בהרבה מאוד מקומות אני אתן לכם דוגמה אחת פשוטה אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא אבינו מלכנו ואבינו מלכנו אנחנו שומעים גם כן הד לשתי התכ אבינו אבינו זה זה קרה אבינו זה התקרבות זה זה דבר חם זה דבר אבל אז צריך לבוא הרחוק אז צריך לבוא גם הפחד והרטיה אז בני ישראל מביאים נדבה מביאים מביאים וזה וזה מתואר בפרשה בצורה יוצאת מן הכלל. אבל כשהקדוש ברוך הוא אומר סטופ אז עבודת השם היא ויקלה העם מאבי. ולעבוד את הקדוש ברוך הוא בויקל העםבי זה לא פחות חשוב מאשר לעבוד את הקדוש ברוך הוא בנדבה שמתוארת בצורה כל כך יפה בפרשה.