מוסקט # פרשת וארא, לשונות של גאולה

[מוזיקה] הפרשה מתחילה בארבעה לשונות של גאולה. כתוב א לכן אמור לבני ישראל, אני השם. הוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, הצלתי אתכם בעבודתם גאלתי אתכם בזרוע נטויה ושפחים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם וכולי ובסוף הבאתי אתכם אל הארץ שנסאתי את ידי לתת אותה זה נשמע כאילו יש פה כפילות הוצאתי אתכם מתר הסבלות מצרים צלתי אתכם מהעבודתם גאלתי אתכם הכל לשונות של גאולה אבל זה קשור לכלל שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמו שאי אפשר לצאת ממצב למצב באופן פיתאומי רק בהדרגתיות. אנחנו רואים את הדבר הזה למשל כשיוצאים מאפלה לאורה. כידוע קורים שנתקאו ב במכרה אז אחרי ימים כשמוציאים אותם החוצה קושרים להם את העיניים כדי שלא יסתנברו מאור השמש כי זה עלול להזיק לעיניים שלהם וכך רואים את זה גם בבריאה השמש לא מופיעה באופן פיתומי אלא מאפשרים לבני אדם להתרגל לאט לאט אז בהתחלה יש מצב שלות השחר כך יש הנץ החמה ורק בסוף השמש יוצא יוצאת בגבורתה. אותו דבר גם בכיוון ההפוך. אחרי הצהריים בין הארבעים זה מצב שמתחיל להיות כבר חוסר הורה. יש אחר כך מציאות של שקיעת החמה, אחר כך צאת הכוכבים ואז בא הלילה הגמור. וכך זה גם הגאולה. לא ידועים דברי חז"ל הילד השחר שהגאולה היא בה כמאה קמה כמו השחר ועם ישראל גם כן כשהוא יוצא מהגלות הוא חייב להתרגל ולצאת לאט לאט והגאולה לא באה באופן פתאומי וזה מתחיל בירידה למצרים הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו ידוע תדע כי גר יהיה זרך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם 400 שנה. גם זה נשמע לשון של כפילות, עבדות, תינוי, אבל זה באמת מדויק מאוד כי השלב הראשון זה גריי זרחה. המציאות של גירות עדיין אין בזה שום עבדות, רק שהם יוצאים מארצם למקום אחר, אבל עדיין הם אזרחים בני חורין ושבי זכויות. אחר כך בא קושי נוסף של עבדות, אבל עדיין אין סבל. מדרגה השלישית זה עינוי. לכן גירות, עבדות ועינוי זה מצב הדרגתי שכדי לצאת ממנו צריך גם כן לצאת בהדרגה. והיציאה היא בכיוון הפוך. קודם כל לצאת מהמצב של העינוי, אחר כך מהמצב של העבדות. ובסוף מהמצב של הגירות כשחוזרים למקום המוצא ואלה הם הלשונות של הגאולה כנגד הקושי של עבדום ועינו אותם 400 שנה אז כנגד העינוי בא הלשון הראשון של הגאולה קודם כל הוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הסבל והעינוי לא יהיו קיימים אבל עדיין ישאר תישאר העבדות המדרגה השנייה כנגד העבדות על זה כתוב והצלתי אתכם הם מעבודתם, אבל עדיין הם בארץ לא להם. על זה בא כתוב השלישי וגעלתי אתכם לגעול אותם מן הגלות ובסוף והבאתי אתכם אל הארץ. ה המהרל מוסיף כאן שה הלשונות של הגאולה האלה גם מורים על שני סוגים של התבטלות של עם ישראל במצרים כי הוא טוען שהגזירה של ברית בין הפטרים הייתה שעם ישראל יעבור מצב של התבטלות וכתוצאה מזה יצא עם חדש. זה יסוד שהמרל מדבר עליו הרבה שמכל הוויה חדשה צריך שיקדם לה קודם כל מצב של ההדר לכן עם ישראל במצרים צריך להגיע למצב של ההדר מתוך זה יוצא אחר כך עם חדש וההדר הזה צריך להיות כפול מצד החומר שבו או מצד הצורה שבו לכן הוא אומר שהעבדות היא ביטול של חומר והעינוי זה כבר הביטול של הצורה וגם הגאולה תבוא מתוך ה א חומר ואחר כך מתוך הצורה. אלה הם שני הביטויים שהתורה משתמשת בהם המשמעות של הגאולה. קודם כל זה להוציא גוי מקרב גוי. אומרים חז"ל זה כמו עובר שמכניס ידו למי הבהמה כדי להוציא את העובר. וזה עניין של של גוף, של לידת גוף זה הלידה של החומר. ואחר כך בא השלב השני. על זה כתוב להוציאים ויוצירכם מקור הברזל. קור הברזל זה מצב של התהרות, של זיכוך וזה כנגד ה העינוי, כנגד הביטול של ה צורה. ולכן אנחנו קוראים בברכת ההלל אנחנו אומרים א בצאת ישראל ממצרים. בית יעקב מעם לועז. ישראל מורה על המהות, על הצורה של האומה לעומת בית יעקב, שזה המדרגה הנמוכה שהיא כנגד החומר. אותו דבר גם במצרים. מצרים זה הצורה המיוחד שבמצרים. א עם לועז זה סתם עם זר. כדי לבטל את החומר לא צריכים דווקא את מצרים. מספיק שיהיה עם זר. עם אחד שמשתבט בעם השני הוא מבטל את החומרו אבל כדי לבטל את הצורה של עם ישראל צריך שיהיה עם שמנוגד בתכלית לאומה הישראלית וזה דווקא מצרים ולכן היציאה היא כפולה קודם כל כמו שהירידה היא כפולה קודם כל עבדות של החומר ואחר כך עינוי של הצורה גם היציאה היא כפולה קודם כל בצת ישראל ממצרים ישראל המיוחד ממצרים ובית יעקב קוב המדרגה של עם רגיל של החומר של העם הם יוצאים מעם לועז זה לא דווקא ממצרים אלא כל א עם אחר שמשתעבד והביטוי של הגאולה של הצורה זה מה שכתוב בלשון הרביעית ולקחתי אתכם לי לעם אחרי שהתבטלנו מבחינת החומר והצורה אנחנו יוצאים משחררים את החומר ואחר כך מקבלים צורה חדשה מתוך הזיכוך שהיה במצרים.