מוסקט # פסח: דיינו שקרבנו לפני הר סיני

[מוזיקה] דה מובאה היא לא קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו כולם שואלים לקרב להר סיני ולא לתת את התורה אז איזה מעמד זה מהגיד ראש של הדבר הזה יש כל מיני צירצים יש הרבה מצרצים עצם ההתקרבות למעמד הר סיני הממד בעצמו כבר משהו הרבה מאברים אחרים לי הייתי ברב חיים רב חיים בריסק שאומר אילו קבענו לפני הר סיני ולא נתן לנו התורה מהפירוש לא נתן לנו את כל התורה אבל הוא היה נתן לנו שבע מיסוס למנוח תלילה צריך להבין את הנקודה נתן לנו שבע מיצוס הרי בן קבוך יש לנו את השבע מיצוס בנוח מה צריך כאן את הנתינת התורה לדבר הזה אז פשוט דבר שכל המצוות שהשבע מצוסנו בלי נתינת התורה זה רק איך תמצא כדי שיוכלו להתקיים למה נאמרו אשר המצות האלו על כולם על כל בנוח נאמר זה למה כדי שיוכל להתקיים ברגע שאפשר יהיה לגול מהמון אז לא יהיה קיום להם צריך לכת לקיום מאשר אין אם כן כש היה מצווה לנו במקום את התורה היה מצווה לנו את השבע מצוות מנוח יקבל עכשיו המצוות האלו השבע מצוות ציווי לא בגלל ה הקיום לעולם אלא זהם בעצמם המצוות בעצמם שבא על ידי ציווי של הקדוש ברוך הוא זה גופה גדר של מעמד מיוחד על זה אנחנו אומרים דיינו את המעמד הזה זה כללית אני אומר אבל נפרד יותר בפשטות להבין את הנקודה הזאת של אחר הציווי יש הרב מבריסק הבן שלו הגריז אומר יעקב שלקח שתי אחיות איך כולם שואלים איך יעקב לקח שתי אחיות להיות אומר הרב מבריסק תשובה שצריכים לעבוד אותה מה היא תשובתו תשובתו שכל עוד שלא ניתנה התורה אז לא היה מצוות האלו שקיימו לא היה איסור של שתי החיות היה רק איסור של אשת חברו כמו בן נוח ממש אבל לא היה הייסור של הריס כל הראיות כמה הראיות שלי אחיות לא היה יסו רק על ידי נתינת התורה אז מקבל חלות שם יסו שואלת השאלה למה באמת מה מה הגדר רואים מכאן גדר מסוים הרי הם קיימו כל התורה כולה ובתורה הרי כתוב שסו לקחת שתי החיות מה זה מכאן שלשות חלוטן חלות של יסוס שמה שיהיה היא אסורה לא רק אשכחי כמו במנוח אלא לעשות חלות של קדוש שיהיה על זה על דין של הריס זה אי אפשר כל עוד שלא ניתנה התורה אז אפילו אם ההובות קיימו את כל התורה כולה מה שלא שייך לחלות המציר של אדמור אבל החלות שנוצר כזה זה אין דבר כזה. זאת אומרת ששתי החיות יהיו אסורות זה איננו רק על ידי קידוש. כך בלי נתינת התורה זאת אומרת השבע מצנוח רק אז הרג קידוש בן נוח ואיסור אחות אישה לא הייתה ערבה אבל אחר שניתנה שנתנו לנו את השבע מצוץ בני נוח הפירוש שזה לא רק עניין של דינים מסוימים אלא זה חלות אחר חלות חדש שרק על ידי כוח כוח התורה אנחנו יכולים לקבל את הדין של אריס הדין של ארבו וכל הדינים האלו זה פירושו מתי יש חלות רבה רק לא נתינת התורה ישתחלות רבה ולכן אנחנו מובן את הגדר של הרב מביסק שאומר לא היה אפילו שישאל קיימו את כל האבות קיימו את כל התורה כולה אבל לא היה על זה שם חלות של ארבה של אחות אישה. מה רואים לכאן? שחלות שהדין של קיימו כל התורה כולה הם קיימו כל התורה כולה מה שמצית פשוט בשביל שכתוב שכתוב לא לגנוב כתוב זה כתוב זה אז אבל את הזה קיימו עוד לפני כבלת התורה אבל שיתן דינים מסוימים זה רק על ידי החלות של נזינת התורה במעמד ש הרד לכן בא עכשיו רב חיים ואומר אילו נתן לנו רק את השבע המצנוח היה נותן לנו את זה. זאת אומרת אז רק הפנימנוניצ חלות חדש חלות דבר כזה דהיינו דהיינו היה היה חלות של מה של אשס בן נוח אשס היה חלות של אה היה חלות של אשא אחות אישה הייתה אחות אחות אישה ואז את הכוח של אבל כל שעוד לא ניתנה מהתורה זה אומר רב חיים עזינו התנו לנו את המצוות האלו השבע מצוות כן כמתון כהגדומס לתת את התורה במים הדר סיני כאן דיינו וזה ולכן כאן אפשר לומר דבר פשוט ביותר מדוע מעלים את החתן בשבת לפני החתונה נכון א זה מנג אשכנז אבל בכל אופן מנהג אשכנז שמעלים יש מעלים את התורה את לחתן לעלייה בתורה בשבת לפני לפני הנישוא לפני שעושה נישואי אז כולם שואלים מה הגדר הזה מה לפני זה אז יש דיה למשל שכתוב תימה מצפוס אומר את זה כתוב ששער ניקונו שער ניקנו לא היו עוברים משער נקאוור רק בשבת כשהחתן עולה לתורה לפני לפני הנישואים אז הוא היה עובר דרך שרקנו רואים שיש כאן איזה שיבוס מיוחדת אבל מה הוא אך שיבוס עדיין לא עכשיו אנחנו אנחנו נביאים את החשיבות הזאת. אומרים לו, אתה הולך עכשיו הרי לשת אישה, תדע לך מעלים אותך לתורה ואומרים לך אתה יודע מי נתן לך כוח לעשות חלות אישוס התורה נתן לך כוח לכן מעלים את החתן שבת לפני ה הנישואין מעלים אותו לעלייה לתורה ולמור לו הנה אתה עכשיו נקבל את הכוחות של לחוס התחלות אישה שזה זה ניתן לך ומה אם אתה ער ‏S