מוסקט # לחג השבועות - מהלכות חג הסמוך לשבת

השנה חג השבות חל במצאי שבת ואני רוצה להתייחס להכנות ביום שישי לקראת חג השבועות ולמעבר משבת לחג השבועות כיוון ששבת קודמת בחג השבועות אז אין לא עושים עירובי עירוב תבשילים ערוב תבשילים זה רק כשיום טוב לפני שבת מחג השבות היה חל ביום שישי כפי שקורה לפעמים אז היו עושים ערבים תבשלינית כדי לבשל מחג השבוע לשבת אבל משבת לחג השבועות ודאי שלא ולא עושים שום הכנה משבת לחג השבועות ולכן גם כמובן שלא עושים אהובי תבשלים א לפני לפני שבת א ביום שישי צריך להכין את הדברים שאי אפשר יהיה להכין אותם בשבת להכין מספיק נרות ופתילות כדי שאפשר יהיה להדליק מיד במצאי שבת שאפשר יהיה יש כאלה שמקפידים לא פטיל צף לא להכניס את הפטיל לתוך המצוף לא כולם מחמירים בדבר הזה זה אבל מי שמקפיד על ככה שיכין את ה את הפטילי את הפטיליות מי שמתק בשמן אישה שמתקה בשמן להכין את הפטילות הללו א ביום שישי ומי שמדליקה בנרות אז אי אפשר להדביק נרות ביום טוב לחמם אותם ולהדביק אותם צריך לסדר דרך אחרת כצד להדליק נרות מבלי שיהיה צורך להדליק אותם בפמותות אה אה נר נשמה להדליק ביום שישי כדי שידלק שידלק במהלך השבת וניתן לי להדליק ממנו נרות במוצאי שבת נרות של חג השבועות כיוון שחלק גדול מנרות הנשמה א לא מחזיקים עמד אפילו 24 שעות ואנחנו צריכים פה נר שנדלק 26 שעות אולי קצת יותר אגב יש היום נרות שהם שדקים 30 שעות. אבל מי שלא השיג הנר כזה, יש גם אפשרות לקנות נר ליומיים. מי שלא יש סיג נר כזה א תוסיף מעט שמן זית לנר נר נשמה הרגיל ובכך תעריך את חייו בכמה שעות ונתניה להדליק נרות נרות נרות א ב נרות ב ביום טוב מהנר נשמה הזה אבל מי שגם צריך להדליק נר נשמה ביום טוב עצמו עצמו לפני שמדליק לפני יום טוב לא ביום טוב עצמו ביום טוב לא מדליקים אלא בלפני יום טוב שמדליק נר נשמה בגלל שיש לה זכרת נשמות בחג השבועות ומקובל שבכל חג שיש ב זכרת נשמות מדליקים נר נשמה בערב החג ואי אפשר יה להדליק בערב החג כי זה שבת אז א שידליקו נר של 48 שעות ביום שישי מהנר הזה יקחו אש להדליק את הנרות של יום טוב ואחר כך זה יהפוך להיות הנר נשמה של חג השבועות. א להערך צריך להערך עם שעון שוני שבת א לקחת בחשבון את שני המצבים הללו שבת ויום טוב כשצריך בעצם זמנים שונים אבל א לשם כך יהיה צורך ארוך שינויים בשעון שבת במהלך השבת או ביום טוב וזה לא טוב לא טוב לרוך שינויים אפילו הדעות המתירות עושות את זה ככה קצת בדיעבד לא לכתחילה והשינויים גם כן לא כל השינויים מותרים. מותר רק להעריך מצב קיים. א לא לא לקצר מצב קיים וגם להעריך מצב קיים לא כולם מזכירים. אז לקחת בחשבון א את האור שצריך לדלוק הן בשבת והן ביום טוב ולעשות שעון שבת אחד לשניהם. סעודות שבת. בשבת הזוהר רצוי מיד בבוקר אחרי תפילת שחרית לעשות סעודת סעודה שנייה ולהתפלל מנחה גדולה אפשר כבר להתחיל להתפלל ב-120 ולאחרי הסעודה שלישית אז מי שמתפלל מוקדם יכול לעשות את הרוחה אפילו ארוחה חלבית א מיד אחרי התפילה 9 וח 10 וח ואחרי מנחה הוא יוכל לשבת לסעודה בערך בשעה 2 לסעודה שלישית שהיא תהיה הסעודה הבשרית א על כל פנים מי שלא מי שלא נוהג כך ורוצה לעשות סעודה שלישית מאוחר יותר א מן הראוי לאחר את הסעודה אחרי זמן מלאכה קטנה שזה 9 וחצי שעות של היום והשנה זה יוצא בערך בשעה 4 וחצי א 4:40 יותר דיוק 4 זה זמן מנחה קטנה אז מן הראוי לאכול את הסודה לפני זמן מנחה קטנה סודה שלישית מי שלא עשה כך לא הספיק לאכול לפני זמן מלחה קטנה א יאלץ לאכול סעודה שלישית אחר כך אבל כיוון שזה סמוך ליום טוב ומן הראוי לא לקבוע סעודה כל כך סמוך ליום טוב כדי לא לפגוע בסעודת יום טוב טוב אז הוא יעשה סעודה שלישית מקוצרת, יאכל את המינימום פת מעט יותר מכביצה וובזה יצא חובת סעודה שלישית. יש גם כאלה שמקפידים להתפלל קודם מנחה ורק אחרי זה סודה שלישית. לכן המלצה הזו להתפלל מנחה גדולה ולעשות אחר כך את הסדה השלישית אני חושב שהיא המלצה טובה ביותר. אסור להכין משבת ליום טוב. אז אחרי סעודה שלישית מותר להוריד את הכלים מהשולחן כדי שהבית יראה נקי ויפה עד צת השבת זה לחבות שבת גם אם נעשה סודה שלישית שעתיים שלוש לפני לפני צד השבת לפני כנסת יום טוב אנחנו רוצים בית נקי במשך השעתיים שלוש הללו אז לכן מותר להוריד את הכלים ולהוריד את המפה לא נקיה מהשולחן אבל אסור לשטוף כלים במטבח לצורך יום טוב ווודאי שלא להוציא אוכל ולשים על הפלטה לחימום אלא להמתין עד צ הכוכבים שזה א בערך 30 דקות 30 35 דקות אחר אחר השקיעת השמש מקובל בדרך כלל במוצאי שבת 35 דקות אחר שקיעת השמש ואז זכרת הבית יכולה לומר בורך מבדיל בין קודש לקודש ולשטוף וף את הכלים ולהערוך את השולחן ולהוציא מהאכלים ולשים על הפלטה. אם יש צורך להוציא מאכלים מהפריזר כדי שיאפשרו ואם יוצאו אותם מיד במוצאי שבת הם לא יספיקו להתחמם לסעודת הלילה אז יש מקום להקל להוציא אותם בשבת וצהריים כיוון שלא ניכר שהוא עושה את זה לצורך הלילה כי בעיקרון המאכלים הלילה יכולים גם לאחל בשבת אז כיוון שלא ניכר יש מקום להקל להוציא מאכלים מהפריזר אה כדי שיפשירו אבל לא לשים אותם לחימום על הפלטה עד צת השבת שזה אמרנו כ-35 דקות אחר שקיעת השמש באורך המבטיל בין קודש לקודש ואז עושים ואז מכינים את הנרות של יום טוב וניתן להדליק להעביר אש מהנר נשמה לשים מאכלים על הפלטה לשטוף את הכלים שינה בשבת בכל שבת שינה בשבת תענוג בערב חג השבועות אנחנו רוצים גם לישון כדי שיהיה לנו כוח ללמוד אז אפילו מעריכים קצת בשינה של ערב חג השבועות מותר לעשות את זה בשבת זה לא נחשב הכנה משבת לכול א ראשית כי זה התנוג של עצמו כן אדם משן עוד חצי שעה עוד שעה אחת זה גם כן טוב א נוסף לכך אם הוא לא אומר בפירוש שוא שהוא עשה את זה כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה. אז א לא ניכר שזה הכנה לקראת חג השבועות. ולכן מותר לישון כמה שאדם זקוק לישון כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה. גם לא להגיד לילדים תלכו לישון כדי שיהיה לכם כוח ללמוד בלילה. למרות שזה צורך ללמוד תורה אבל זה לא צורך השבת. אז להגיד להם את זה ביום שישי שילכו לישון בשבת כדי שיהיה להם כוח ללמוד. סביר להם שבשבת אי אפשר יהיה להתרות בהם ולהגיד להם את הדבר הזה אז שיקחו בחשבון שאם אמא רומזת אז הולכים לשם תפילה תרבעית במוצאי שבת שזה לב חג השבועות מחכים אה עד א א שיהיה ודאי תמימות זאת אומרת עד כ 30 35 דקות אחרי השקיעה כדי שיהיה ודאי לילה לקיים שבעה שבועות תמימות בתפילת הרבית אומרים ותודיאנו וזה ההבדלה שבין קודש לקודש ומי שאמר ותודיאנו יכול לעשות מלאכה מי ששכח ולא אמר ותודינו לא חוזר על התפילה בגלל זה אבל יהיה אסור לו לעשות מלאכה עד שהוא יבדיל בבית יקנעז על יין קידוש נרדלה זמן א שיבדיל בבית על או לחילופין אם הוא רוצה לעשות לפני לפני הקידוש הקידוש שמהבדלה בבית רוצה לעשות איזשהי מלאכה א אחרי תפילת רבעית אז שיגיד גם כן בורך מד קודש לקודש ואפשר לעשות מלאכה אמרנו כבר שהקידוש זה הקנאה הזאת אה מדליקים אנשים מדליקות נרות א מעבירות אש מברכות אה להדליק נר של יום טוב וניתן לברך שחיינו כמנהג אנשים שמברכות בזמן זמן לדלקת הנרות. האנשים הספרדיות נהגו לא לברך אלא מעדיפות לשמוע את השכיינו מהבעל בקידוש. אה גם אם הם בכל זאת מברכות זה לא עבירה בידם. אבל אישה שברכה על הנרות אז לדעת חלק גדול מהפוסקים לא יכולה לומר אמן לענות אמן על הברכת שחיינו בקידוש של הבעל א מכיוון שהיא שמעה קידוש וכדי שלא יהיה הפסק בין ברכת היין והקידוש לבין שתיית היין אסור לה לענות אמן שהוא לא נצרך שהוא לא מסדר הברכות שלה אבל אם היא לא ברכה שחיינו על הדלקת הנרות אז היא יונה מן מכיוון שזה חלק מסדר הברכות יין קידוש א נר הבדלה זמן אה להחליף בגדים לכבוד יום טוב ניתן אפילו בשבת לעשות את זה וזה לא נקרא הכנה משבת ליום טוב כי הוא נהנה מהבגדים החדשים הוא לבש חולצה מחובסת ב4 אחרי הצהריים הוא נהנה בשבת עצמה יש לו כבר את ההנאה מהבגד דנקי שהוא לובש כעת לכבוד יום טוב. לכן אין פה איסור של הכנה משבת ליום טוב. א רחיצה ודאי שבשבת אסור. ביום טוב יש בזה מנהגים שונים. יש כאלה שנהגו להקל א ברחיצה במים חמים שוחמו בדוד שמש. ללחוץ הגוף ומים חמים שוכבו בדוד שמש א ויש שמחמירים בדבר הזה אני לא רוצה להיכנס למחלוקת זה קצת הסבר קצת ארוך אז יש מנהגים יש אבל ברור ש שבשבת עצמה אין לרחוץ בכלל אפילו לא במים חמים שוחמו בדוד שמש ניתן לקחת מעט מים וללחוץ חלק מהגוף לקחת מ מ מ מ מדוד השבת של המים החמים שעומד לצורך שתייה לקחת בכוס מעט מים ולרחוץ אזורים מסוימים בגוף שמפריעים אולי לאדם אם הוא מזיע אבל לא לרחוץ את כל הגוף זה ביחס לשבת וביום טוב כפי שאמרנו יש בזה מחלוקת אם ניתן לרחוץ ממים לחמים שהוחכמו בדוד שמש בלבד ויהיה רצון שנזכה לקבל לקבל תורה יש הערה. בכל חג יש את ההערה של החג. בחג השבועות כתוב בספרים אדם נידון על ה על צורת לימוד התורה שתהיה לו במהלך כל השנה כולה. אז יהי רצון שנזכה ללמוד תורה כראוי בחג השבועות ולהיות מאלה שנידונים ליכולות גדולות ולכלים טובים ללמוד תורה במשך כל השנה כולה. שיהיה לנו שבת שלום וחג שמח.