מהן האבנים הכשרות לבניית המזבח | הרב עזריה אריאל שליט"א בשיעור מיוחד בהר הבית

אז יהיו הדברים לעילוי נשמת רן גובילי וכל השאר הנופלים חוז מזה אני צריך לציין גם מאוד את א ידיד תלמיד חכם האופקים הרב אלי אברמוביץ' שהשבוע הלך לעולמו א היה מחנך מסור בגרעין התורני באופקים הנושא שלנו של אבנים שלמות למזבח אז בוודאי א מכירים שיש בזה לפחות שתי דעות בראשונים דעה שכתובה יותר בצורה בהירה בתוספות בסוכה שאבנים שלמות הם אבנים חלקות בדווקא והחלקה אפשר להחליק אותן באופן מלאכותי רק לא על ידי ברזל רק למעשה השמיר אומרים תוספות לא היה מחליק כדאי בצורה שלא תחגור הציפורן ולכן למעשה תוספות אומרים נצטרך והיו צריכים בזמן בית שני לדעתו כשלא היה שמיר א לחפש חלוקי נחל >> אף על פי שהיה שמד אף על פי שהיה שמ סליחה על פי שהיה שמיר נכון תודה על התיקון א היה צריך לחפש חלוקי נחל דהיינו צריך אבנים וחלקות ש א למעשה צריך חלקות מטבען כי הברזל אסור השמיר לא עושה את העבודה ולכן צריך אבנים חלקות מטבען ואיפה ימצאו בנחל ו א לעומת זאת דעה ש א רואים ב א באבן עזרא משתמע ברמבם לנו דתי נדבר בהמשך שאבנים שלמות פירושו אבנים טבעיות דהיינו כמו שהוצא אותה מהאדמה סליחה לפר מה? יש מישהו שממהר שרוצה לחצוף שך? אם לא נפגמה האבן מאז שהוצאת אותה, גם אם בטבעה יש בה חריצים ופגמים, זה א זה כשר. באדרבה >> שבהתחלה היא שלמה אחר כך תהפוך עם חריץ זה כשר. לפי הבן עזר יוצא ככה ש שאם אתה חופר באדמה מוציא אבן שאתה יודע שמעולם ככה מששמי בראשית מעולם לא פגעו בה >> כן >> אז עכשיו אתה מוציא אותה ואתה רואה בחריצים שהיו לה בטבע שיש לה בטבע אבל זה נקרא אבנים שלמות אבנים טבעיות >> א אז מה זה נקרא אבנים לא תתיות שהתשמחה באופן ידני עשית גם >> כן שבאופן איכותי קרה פה איזה שבר איזה חריץ עכשיו ה אה לדעתו גם יוצא שאם אם תעשה את זה באופן טבעי יש לך אם אם באופן חותי תשייף אפילו לא על ידי ברזל ותחליק את זה זה פסול כלומר בעצם יש פה אה אפשר לומר זה פוסל דינו של זה וזה פוסל דינו של זה שתי דעות כותביות ולמעשה ככשיו רוב הראשונים שדבריהם הם מפורשים לנו נקטו כדעה הראשו ראשונה שצריך אבנים שתהיה נחלקות אה ה והכראה בזה היא אם אנחנו רוצים לצאת את כל הדעות אתה צריך ללכת לפי תוספות שהיה חלקות טבעיות כלומר יש דעה שאומרת טבעיות יש דעה שאומרת חלקות או מוחלקות רק לא על ידי ברזל ותוספות אומרים חלוקי נחל שבזה בעצם יוצאים מדי כל הדעות, אבל מבחינה מעשית זה מאוד מאוד קשה. מן הסתם שמעתם לפני מספר חודשים א נוצר קשר עם איזה מחצבה ליד יריכו לחפש שם שמה נודע שיש איזה מרבץ יחסית משמעותי אחרי חיפושים בים המלח שהניבו תוצאות >> אה >> לא שמענו >> לא שמעתם אז היו חיפושים אה בחוף ים המלח שהניבו אבנים יחסית מעטות להספק של יום עבודה וגם לא היה לגמרי בטוח שלא נגע בהם ברזל מעולם. אתה רואה שם כל מיני פסולת שנסחפה וכל מיני דברים כאלה שקשה לדעת מה היה. ולכאורה נמצא פתרון גואל פגם טבעי הוא לא פגם. מה >> גם שבא מה >> אבל אבל אני אומר זה ויכוח וה זה ויכוח אם רוצים ללכת לפי כל הדעות צריך לחפש אבנים שהם חלקות מטבען שהם גם חלקות הם גם שלמות בחלקות שלהם גם שלמות בטבעיות שלהם וגם לוודא שלא נגן בהם ברזל >> לא אבל גם שטבעי נגיד היה צונמי ואבנים התנגשו זה בזה זה לא פגם >> אז זה בסדר מה שבששתש ימי בראשית קרה ודאי שאנחנו יודעים שהאבנים להיות חלקות אבנים בנחל זה בגלל זרמים של מים אז אנחנו לא מתעסקים בפרי היסטוריה כן אבל העיקר שאתה מוצא את זה בטבע אם אתה מוצא את זה בטבע חלק כן לפי הז עכשיו יוצא אז א כיוון שני הניב תוצאות אה מעטות מדי >> באמת מה מצאו שם >> מצאו בחופים שחופים בים המלח מצאו מעט אבנים חלקות שנראות אה אה גם טבעיות וגם חלקות כמובן בהשפעת זרמי מים של מי יודע מי יד כמה שנים ואבל ההספק היה דל מאוד ליום עבודה וגם לא היה ביטחון מלא שלא לגע בהם ברזל לאחר מכן נמצאה איזה מחצבה באזור יריכו שמה יש איזה מרבץ משמעותי יחסית של אבנים חלקות מטבען בעומק הקרקע, גם אחוז יחסית גבוה וגם ביטחון מלא שלא נגע בהם ברזל. זאת אומרת בעצם ודי עתיק פרי היסטורי שאחרי זה נשפח עליו איזה שפך עפר שהכל שמה מכוסה. איפה קרק? >> מה >> איפה בדיוק? זה ליד קיבוץ נערן ו ושם א שמה קוראים את האבנים הללו משווקים את זה כאבני נוי וגם כל מיני שימושים שיש לאבנים הללו ויש שם איזה מסוע שמיין את העפר מהאבנים וכולי >> מה אתה אומר על מחצבה חוצבים את זה או פשוט חופרים את זה מחצבה היא חוצבת אבנים מהסלהע או שהיא מוציאה אבנים לא לא עם טרקטור >> עם טרקטור >> לאור לא צריך לשבור אותו סלע לא צריך לשבור אותה מהסכן כן המילה מחצבה אולי כן אולי לא לא מדויקת בסדר >> כן קריאת אבנים מהטבע >> מכרי אבנים >> מכרי אבנים כן ו >> אה >> טוב >> רגע איך לראות את האבנים האלה איזה גודל הם איזה צורה יש להם >> יחסית גודל א מכובד א יכול אתה יכול להגיע לאבן א כזו עם א עם חלקה כמו כדור טנס כן שזה זה יח מאוד חסכוני יחסית כן ככל שהאבנים יותר גדולות אז זה הרבה פחות מצריך א חלוקי אחרים הרבה יותר קטנים >> בדרך כלל כן עכשיו זה לא נאמר >> עגולות מה מה הצורה שיש להם >> עגולות אליפטיות העיקר חלקות >> חלקות כלומר אין להם ש >> הציפורן לא חוגרת >> אין להם שום זווית >> הציפורן נכון והציפורת לא נתקעת >> השאלה היא אם הדרישה של חלקות של פוספות היא כוללת גם שלא יהיה זוויות טבעיות לאבן אבן סגנון קובייתי יחסית אבל חלקה בכל הצדים חלוקים לא מרן >> לא יודע אני שואלטם זה אם זה קובייתי אז >> אמר אם זה זוויות אבל א חלקות כלומר חוץ מהזווית זה עובר חלק זה בסדר >> כלומר יש נגיד שש דפנות פחות אוקרי חלקות ויש גם 12 פינות שמונה פינות סליחה פינה זה הורס את החלקות סתם הבנים חלק אתה מכניס לפינות אני אני רציתי קודם כל לזכור לזכור את העניין בסדר אני במבו >> אה לי פינות טרתי משהו >> נכון [‏צחוק] אז אז רציתי קודם כל להציג את הנושא אז תראו יש כאן השתלבדות קשה כי מבחינת רוב ראשונים שלפנינו הרוב נקטו בדעה של חלקות א לעומת זאת יש ראיות שנדבר עליהם בהמשך א לא מבוטלות לדעה של טבעיות ולהחמיר עכשיו אבל עדיין המחצבה המכרי אבנים הזה אחרי שגם באנו בדברים איתו שאת את המסוע נצפה חלקי ברזל בנחושת וכל מיני פתרונות כאלה שלא יהיה מגע של ברזל א עשו שם איזה ניסוי של איזה יום ממים עבודה וזה הניב גם כן תוצאות א מעטות משהו 20 ליטר אבן ליום עבודה כאשר על מזבח מינימלי שצריך לדון כמה זה מינימלי אבל נניח צורך העניין חמש על חמש אמות על גובה שלוש אה זה אומר אה זה שלוש שנות עבודה >> שלוש שנות עבודה כן כבדים לטר >> עם הכלים הכבדים >> כן >> כמה ליטר אבנים צים >> צריך >> צריך איזה 40 מטר קוב או לא סליחה 20 מטר קוב בערך 20 מטר קוב א כל מטר קוב זה בערך שני טון אבן עכשיו היפה שמשיך לקודם >> שהיה אי פעם בפרי היסטוריה היה שמה נחל שוטף ואחרי זה הוא התכסע באיזה שפך עפר א עכשיו אה אז אז אני חושב שעכשיו אילו היינו אה תקציב מדינתי כן עכשיו בכנסת מדברים על התקציב אם היה לנו שם איזה סעיף ש תקציב המדינה כמו שהיה ראוי שיהיה שהמדינה לוקחת אחר תעריות על קמת מזבח כפי שיהיה בעזרת השם בראה בימינו >> אז א אני חושב שהיה אני לדעתי היה רצוי כיוון שזה מחלוקת אה אה שאחרב באמת לא פשוטה אני היה רצוי להחמיר בדבר עם כל המאמץ שזה דורש אבל ככל שאנחנו מדברים על על השאלה שהתרחי שאנחנו עוסקים בו הוא אה לא יצויח שעזרת השם יהיה איזה שעת כושר א לזמן מצומצם לקבוצה בינתיים לא כל כך גדולה משבים דלים וכולי אז בערך כמו שחשבו הרב קלשר בשעתו איך הרו לעצמם את העניין כן אז ואגב ה השאלה דוד בין השער טען כנגד הרב קליש איפה נשיג אבני מזבח אבנים שלמות לא יתכן שנשיג לא ייתכן שנשיג אבנים שלמות כמו שצריך זה אחת הטענות כנגד חידוש העבודה בקונטרס ציון בירושלים שלת דוד אה א שלכאורה לעצמו לכאורה זה טענה שהיא היא הבסורות מצד עצמה אם אתה אומר שאנחנו לא יכולים אז סימן שמשהו בחשבון לא לא טוב >> יבוא המשיח יחד עם התכלתו גם את האבנים חלקות >> אבל אבל אה הובן ככה >> אולי הכוונה לאכול באמצעים שלך נכון נכון שבצריך איזה מאמצים גדולים של ציבור גדול שמסור לעניין שנרתם לעניין ובאמצעים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו זה לא מעשי עכשיו א אז הוליל וכך אם אנחנו ואם אנחנו כן נדרשים פה בכל זאת לקבל איזה החלטה אה אז מבחינת אין להדיין ללמאות אז השאלה מה איננו רואות אז מזה ככה כפתיח לסוגיה אז תראו קודם כל אנחנו אה נתחיל מהתורתנו הקדושה אה אז התורה אומרת בפרשת יתרו מזבח אדמה תעשה לי וכולי ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחליה כאן לא כתוב המבנים שלמות כאן כתוב לא גזית כי הנפת את החרב וחיללת עכשיו המילה גזית וש משל גזוזות ככה ככה מכיל את ה אה חתוך >> מסוטט אז הנימוק חרבכן נפת עליה זה זה פסול של ברזל אבל בעצם בפשט הפסוק גם כתוב שאל תעשה את זה אבנים מסותטות כן ז בעצם ה גם אם יש איךמצי כשר הלכתית לסיטות שלא עם ברזל כשר כאשר מציאותית כן התורה לא דיברה עליו. כן. התורה א זאת אומרת אם זה כשר התורה הניחה שזה לא זמין לך. זה לא אתה לא צריך את זה. כן. איפה מופיע האבנים שלמות? בפרשת מזבח הריבל. א ושם א לשון התורה ובנית שם מזבח לשם אלוקיך מזבח אבנים לא תליף עליהם ברזל אבנים שלמות תבלי תזמח לשם אלוקיך ועלית לבלות לשם אלוקיך עכשיו בואו חשבון מה בדיוק ההגד כאן של אבנים שלמות יש פה דרישה שאל תעניף עליהם ברזל ויש פה דרישה שזה אבנים שלמות אם אבנים שלמות פירושו אבנים חלקות מסו תותטות או לא חלקות מטבען חלקות אם הכוונה אבנים חלקות זו דרישה חדשה שטרם נאמרה כן לא נאמר ביתרו וגם פה מזמח אבנים לא תבין ברזל זה דין אחד א' לא ברזל ב' תיקח אבנים חלקות לעומת זאת אם אנחנו מפרשים אבנים שלמות כאבנים טבעיות אז זה לא דרישה חדשה אלא זה לא תליף אליהם ברזל >> אלא אבל אם שלמות תבנה את מזבח השם אלוקיך ומה יותר נוח בפשט בפשט הפסוק האם נוח יותר בפשט לפרש את זה כ א דין חדש או כ אלא >> ודאי אלה >> אה >> ודאי ודאי אלה >> ודאי פשט זה של על פרשת א >> יפה גם מתד ההשוואה ליתרו >> וגם בושע אסון שלוש אבנים שלמות אשר להם ברזל >> כן אבל פה אני רוצה לחדד עוד איזה נקודה שהמד אותנו רבנו הגדול המלבים המלבים כידוע הוא עסק הרבה בחיבור של תורה שבכתב תורה שבעל פה וקבע כללים יש לו ב בפרשת בספר ויקרא הקדמה שנקראת איילת השחר ובא תרייג כללים שבדקדוק הלשון שעל פיהם חז"ל דרשו את התורה והוא מראה וזה מאוד יפה את העקביות בצורת הדרישה של חז"ל זה ממש פילי פלאות ללמוד תורת כהנים יחד איתו זה זה ממש פילי פלאות >> תורת קהנים המדרש או החומש >> אה >> תורת כהנים המדרש או החומש >> המדרש המדרש שהוא מראה את העקביות בצורת הדרישה והוא מפנה גם להרבה מאמרי אגדה וכל מיני מקורות בכל מכל הספרות חז"ל כן הוא מראה את העקביות בצורת הדרישה וזה הדברים מדברים בעד עצמם ומשכנעים לקרוא אותו זה זה משכנע א עכשיו אז בן השר הוא כותב דרך הלשון שבמאמר המסודר יקדים את הפועל אל השם תמיד. כלומר, בניגוד לשפתנו שאנחנו רגלים קודם כל להגיד את השם של האדם ואחרי זה מה הוא עשה? רובן הלך בתורה הזה וילך רובן הרבה כל הזמן ככה. וכל מקום שהקדים את השמן אל הפועל אז זה חריג. אם כתוב רובן הלך יש פה איזה חריגה שבא להגיד איזה משהו יכוון איזה סתירה והיפוך בין שם זה לשם של לפניו פלוני וילך שמעון ורובן הלך כן >> בגמורה רואים את זה >> בגמרא רואים את זה הרובה אמר ככה הבאי אמר >> יפה יפה עכשיו >> אה ה וכן במשפט שנאמר דרך היפוך וסתירה למשפט שלפניו אם סות הסתירה של החיוב השיליה ובין השמות יגידים את השם דוגמה לנוכחי תשיך ולאכיך לא תשיך ה הוא מביא את זה נקרא עוד מדבריו מבואר לך הוא קריא לשון שהמשפט שנאמר רק בדרך היפוך וסתירה על משפט שלפניו אז אם סוד הסתירה ובין השמות הקדים את השם אל הפועל לדוגמה ומוות כל בני ממצרים הוא מפני בני ישראל לא מת אחד כן לא וימות כל מיני מצרים ולא מת אחד ממקני בני ישראל אלא ויעמות כל מפקני מצרים קודם כל הפועל ואחרי זה השם מצרים ואילו מקני בני ישראל מת אחד ועלית אתה ואהרון מך והכהנים והעם אל ירצו לעלות עכשיו ויש לזה עכשיו לפי הרעיון הזה אז זה שכתוב פה בתורה לא תניף עליהם ברזל. יש את זה גם בגמרא שהגמרא אומרת אה ככה אה ככה אז אני מה ראשון מהשני >> נכון >> למשל במסטרים תבקי נפשי ו >> אה בגב באתגאי באת גב שגוני בר יש בזה מחוקת מחת גדולה בין הרמבם ורשי הרמבם גבי כנגד רשי לגבי מה הראשון מה השני >> אז שורה אב ש מזבח שם אלוקך מזבחנים לא תעליף להם ברזל ואחרי זה אבנים שלמות תבנה אם היה כתוב תבנה אבנים שלמות חלוקיך היה נוח להבין את זה כציווי חדש אבל אם כתוב אבנים שלמות תבנה על פי מה שלימד אותנו המלבים המובן הוא בניגוד לו >> בניגוד לברזל לא תלב לברזל אלא אבנים שלמות נבנה זה סיו לשיטת בן עזר >> כן כן ויש לזה תראו הסדר הזה המבנה של פסוקים בתורה חוזר הרבה מאוד >> אפשר גם ללמוד >> אפשר להבין שהנגודיות פה היא כלומר אף על פי לא ברזל לא לפני ברז על אבנים שלמות אפילו אחי לא אפילו >> ובכל זאת אבנים שלמות שאתה נדרש לא חסר המילה הזאת לגודשאלה מה הניגודיות >> לא אני חושב שזה בוא >> נדקודיות בוא נד תן דוגמאות כן וקרמך לא אתה עולה לפחקת להני ולקר תעזוב אותם כלומר אלא להני ולהקר תעזוב אותם כן לא צריך ללביך אלא הוכיח דווקיח את אמיתך א רק אדם לא תאכלו אלא על הארץ תשבחנו כמים לא תאכלו כנבלה >> אלא על הגרש של תנ בהחלה המון המון במבנה הזה המלבים הזה >> המלבים זה א' שחר חר בהקדמה שלו פרק יב ויקרא פשת ויקרא אות קלח יותר בהרחבה אה אז אני חושב שזה ה אז אה אז נראה לי ממש ברור בפשט הכתוביםזה איזה פסוקים ביטרו >> אהבח אבנים אדמה מזבח אדמהחבלי >> זה זה בביתו >> שמה לא כתוב אבנים שלמות >> כן כן ובכתבו כתוב אבנים שלמות אבל זה כתוב כהנגדה לברזל אל תליף להם ברזל אלא אבנים שלמות תעשה כן והאלה הזה משמעו שהשלמות פירושו טבעיות זה עכשיו יתן מונח בפשט הדברים >> השלמות זהפוק הברזל >> המלבים בדברים כו לא כתב כלום המלבי בדברים כב כב סיים את חיבורו כל מה שמשם והלאה זה המצאה של מדפיסים הדפיסו על דרך המעלבים וזה מטאה כי זה לא זה מודפס באיזה שורה אחת שמה בדברים כב כב והמשך חוכמה מדברים כב כב הוא מכאן על ידי אחד מעלבים ככה הוא >> הוא ניסה ככה להשלים כן אני לא זו לא זוכר מה הוא כותב פה >> שרוחמה השלים מלבד >> משהו כזה >> איפה זה במשך חוכמה בספר משך חוכמה כבקב >> בדפוסי המלבים בדפוסי המלבים >> הדפיסים >> בדפוסי המלבים מופיע מה שנחזק כאילו כמלבים כי רק באיזה שורה קטנה בדברים כב כב כתוב שפה זה נגמר החיבור ומכאן אנחנו חידשנו >> איזה פרשה זה >> מי כתב את זה >> אה זה בקיצצא באמצע כיצא לקראת הסוף כן אבל הפסוק שלנו אין כן אז ה >> מה כתב שמה >> במשך חוכמה >> שמה בתפיסים >> לו מה רבינה החתים עלי >> אנחנו לא יודעים מזה >> זה זה לא מה המן שחוכמה הרגיש שזה לא זה לא זה אז הוא אה תקן >> ניסה לתתקן כן סתם זה ידיעה שחשוב לדעת כי זה מטה אתה זה לא כתוב בשער בת רבים ככה ב בשער הספר. אה, טוב. אז אחרי שאנחנו יוצאים האידיאה הזו עם הפסוק, אז תראו, אנחנו יודעים שיש אה עכשיו כשנגשים מהתורה שבעל פה, כן? אנחנו אנחנו יודעים שיש לא מעט מקומות שמפשט הפסוקים נראה א' ובתורה שבעל פה אה נראה ב' ואנחנו אין לנו אלא לקבל את דברי רבותינו. אבל בכל זאת ה כעמדת פתיחה לעיון בדברי חז"ל חושב שחשוב להיות מצויידים בתובנה הזו שראינו עד כה ונראה אם יש לה סתירה בדברי רבותינו או לא זה בעיניי קו מנחה פה א ב בחשיבה עכשיו מה יש לנו על זה ב אה א בדברי חז"ל אז יש לנו טוב כולכם א למדתם כן משנה במידות הגמרא בזבחים א גמרא בעבודה זרה דף נב על אז המשנה במידות מדברת על א ביקת בית הקרם שהולכים לשם ומוצאים משם אבנים אה עכשיו איפה זה בקט בית הכרם אה רבנסתר על הגלוי ישערות שונות ש או בסת ירושלים או איפשהו בצפון בביקת בית הקרם שמוזגר ב בנידם באזור קרמיאל חוב זה ביקה גדולה ורחבה למיסה קשה להגיד באזה נקודה מאוד מסוימת שעכשיו בוא נראה מה יש שם ונדע במה הזכנה אה אבל א אני חושב ש א מי שסבור שיש שמה אבנים חלקות מטבען עליו ההוכחה כלומר זה לא נראה >> בטולת קרקע תמצוא בבתולת קרקע אבנים אק לא בנחל אלא מקום שזה קרקע >> כן >> אה סליחה לפר יש עוד פעם אופציה יש מישהו שממהר ורוצה לחזור חזרה >> אין סיבה שיש שם חלקות בגלל שזה לא נחר למרות ש המשנה מציימת מקום מסוים נכון מה מיוחד במקום הזה שלה הוא נראה כמו נהר גדול אחרי הגשמים שהיו >> תראו אני א אני לא אומר את זה באופן החלטי אני חושב שבחינת סבירות מה שאנחנו מכירים אלא אם כן מי שיעשה פה עבודה להוכיח אחרת ובינתיים לא ראיתי המציאות של אבנים חלקות מטבען היא אה באיזה כמות גדולה זה משהו שלא לא מוצאים א בכל מקום אלא צריך איזה תנאים מיוחדים כדי שזה יוותר כן בוודאי במקום שהוא שאתה רוצה כן שלא היה שמה אה אה לא לא מקום מנוצל אה אז בקיצור אז משמה אני חושב שהדברים יותר א אה הפשוט יותר שאו שזה אפשר לקחת אבנים טבעיות או שאפשר להגיד לוקחים אבנים ומחליקים אותם מסתטים אותם לא עם ברזל עם איזה אמצעי אה כנראה שכן היה בימי בית שני משהו כמו נייר זכוכית אה אפשרות להחליק קראתי לא בדקתי טוב לאיזה רמת חלקות זה הגיע שהיו אמצעים ל אה הטכנולוגיה הזו יותר ידועה פה בארץ ישראל הכירו אותה זה שהיה קיים בעולם בהודו >> במצרים >> במצרים מצרים הביאו צורים למקדשמר בעצם זה אבקת יהלומים השתמשו באבקת יהלומים >> שהרמבם כותב מפה מתכבד למפת מפה זה מפת כמו נייר זכוכית מה מה שם לבנים זה המזבח מפה כותב מפה זה >> לא זה ודאי שם זה כבר מזבח בנוי >> שם זה רק לנקות שם זה רק לנקות זה קיות זה סמטות מפס >> היום יש >> אפשרי אבל אנחנו רוצים לברר על המקורות מה התכוונו רבותינו שהיה >> אז מה המיוחד של קרם אם זה לא יכול לקרות אז מה כן >> אז אז מה שיכול מה שאפשר לומר אמירי אומר אולי אבנים שנוחות להחלקה אבני גיר זה שיחסית קל להחליק אותן למה יותר קל שם יותר באופן טבעי יותר שפחות קשות רחל >> טוב אני עכשיו יש לו גמרא בכן בזבחים מביאים אה כן בונים מבלבל מביאים אבנים מפולמות חלוקי אבנים אה ה מה זה המושג הזה של מפולמות מילה נדירה בלשון א חז"ל אה לפעמים זה נשמע בהקשר של א טרי רטוב לא אה הרמבם כנראה הבין שהכוונה שמה רטוב א ה המושג חלקי אבנים או חלוקי אבנים א לכאורה הולך לכיוון של אבנים חלקות אה בכשמחפשים את המונח הזה בדברי חז"ל זה שבירושלמי בשבת בשני מקומות ש א סיפור שרבי חנינא אומר שהיינו עולים עם רבי רבי נשיא לחמת גרר חמת גדר והיה אומר לנו בררו לכם חלוקי אבנים ואתם מותרים לתתם למחר זה מקביל למיסה בשבת קי ובבלי המלך פעם אמר רבי זר מרבי חנינאה פעם חת רבי למקום אחד מתן נדבח של אבנים זאת אומרת בעצם המושג חלוקי אבנים מקביל לנדבח של אבנים אה >> וח לישיבה כן משהו נוח לישיבה בירושלים שבוע שם ככסא >> מה בירושלים שב ככסא כן שהם ככסא אז ה >> אז גם לגבי מזבח הריבל >> נדבח אבנים מה הכוונה הכוונה לחומה כזאת >> מה >> מה זה נדבח >> 1 2 3 חומה זה שורה של >> 1 2 3 >> אבנים שמדרגות נזבר שורה של בניין שאפשר לשים שורה לגבי שורה במני אבנים מאבנים אמונים קוראים בראש האילן או בראש הנטבח מה שאנשים לעשות כן בתפילה >> כן כן אז אז חלוקה אבנים פה זה אבני גזית כאלה שהם חלקות ומרובעות דוק גזית של הגז >> לא דוק >> מטבח אבנים זה אבנים לא אבני בניין אבני בניין יש אבנים שהם מטבען הם הם או באיזה עוד איזה עיצוב מיני מינימלי בלי להיות מסותטות הם טובות לבנייה סתכל פה על ה על החומה שמאחורך כלומר הם לא הם לא מסותטות ברמה מי יודע מה אבל מישהו עבר על זה שזה לא אני מתכוון שהרעיה הזאת מהירושלמי אין בה ראיה שחלוקי זה לא חלק כיוון שגם הבני מדבח של אבני בניין מדובר על אבנים א חלקותאות >> אבל ה אבל זה לא הנושא זה לא מעניין אותו אם חלק שח לשבת אם הוא היה חל מעוגל אם הוא היה חל שגל אם הוא היה חלץ שמעוגל זה לא יהנו נכון >> לא לבנות הוא מדבר על השמש רבי רצה לשבת אז הוא תביא לי אבנים שהם ישרות והכל זה לא >> אבנים ישרות יחסית סתכל פה בשטח מה ש מוצא פה זה הכוונה היא שזה אבנים טבעיות אבל שאפשר לעבוד איתם >> זהו אני חושב שזה יותר הפשט לנו לדעתי זה הפשט יותר בתורה כן שה אתה צריך כמזבח שהוא הוא יחזיק את עצמו ש עכשיו כדי שיחזיק את עצמו אז יש את התוספת חומר מלת שחז"ל אומרים אבל החומר הזה הוא יכול להיות רק תפל ל אה אגב בוודאי במלבן שעליו מדובר מלבן בחז"ל זה מלבן מסגרת עץ זה לא יכול להיות יש לנו תיאור של יסוד ואחרי זה חמש אמות ל כן עד גובה הסוב סובב זה לעשות מסגרת קרשים ולהכניס לתוכה גל אבנים חלקות עגולות ואז ליצוק את המילוי זה לא יכול להחזיק תבדקו זה אה אין זאת אומרת מבחינה הנדסית אם האבנים הם יחסית ריבועיות ואז המשקל שלהם יקרם אחת לשנייה אז זה יכול להחזיק כמה זמן זה עדיין לא בטיחותי יחזיק לך כמה זמן עד שתביא את המילוי והוא יעשה לך את העבודה. אבל אם זה גל אבנים עגולות שבאופן טבעי א כזה פירמידה ואתה עכשיו תובר עוד אבנים עגולות עד לגובה חמש אמות אה זה יקרוס זה צריך לקחת >> אם אתה שם לזה מלבן כאילו אתה בעצם שם לזה גדרות כאילו בכל הכיוונים >> מלבן זה פירושו קרשים ככה הרש גם אומר שמה שם שרים כמו ש קרשים כמו ששים מציקה היום אתה עושה אתה שם קרשים אחרי שזה מתייבש תפרק את זה כבר לא התפרק. >> לא, עוד לפני שתה תשים את המילוי זה כבר יתפרק. זה לא החזיק את הגל אבנים. >> למה? כי קרשים לא מחזיקים עומס כזה. זה מדובר פה על על בערך 1000 טון. >> עושה קושיה על הטוספות עכשיו. >> אה כן כן >> אבל זה זה עדיין לא מוכרח כמו אחד הצדדים. אומר יכול להיות >> אז אני אומר אז החלוקי אבנים אם כן צריך לומר א או א בסדר אני מסכים. כן אז שאו שגם בבית שני החליקו בצורה אחרת כן או שחלקו אבנים הכוונה אבנים יחסית א יחסית בצורה גיאומטרית קרובה לריבוע >> לקחו אבנים טבעיות ובחרו >> אבנים טבעיות בחרו מתוכם אלה שנוח להציב אותם אחד על השני >> זה לא מצד ההלכה של רבים שלמות סתם מצד ה >> אבל אני חושב שזה גם פצד הפסוק כי >> אל תעליף עליהם ברזל אז איך זה יעמוד תיקח אבנים שלמות בוא עוד נקודה המושג אבן וזה כתב בעל הכתב הקבלה אבן זה מלשון מיועד לבנייה טוב לבנייה אז אבנים שלמות אבנים מושלמות מה זה שנקרא שלמות של אבן אבן מצויינת אבן טובה לבנייה עכשיו בהרבל המחינה הרגע בהר אמר לי מחני שהוא גר שם הייחוד של האבנים לא רק במזבח שם אלא כל ההר אבנים בצורה גאומטרית נוחה לבנייה בטבע כן קרוב למלבן כזה האבנים אתה שם אחת על השנייה וזה מחזיק כן >> אני יוצה לטאום שאפילו התוסות לא אומרים את זה ואומרים אברים חלקות כדגון חלוקי נחת למה שיעשה חלוקי נחת צריך שיהיה חלק חלק כמו חלוקי נחת איך זה יכול להיות אבן בנית רגילה כמו שאנחנו יודעים שבונים החלקות תהיה כמו >> אבל מקשים איך נמצא שאבן שלא שלא תרגו בציפורן >> לא זה קושיתם לא >> יש אבנים שלא פוגר בסיפור >> טוב אז אם תמצא אבנים כאלה אז פתרת את הבעיה כן אנח הדיון פה האם החגת ציפורן >> אין אבנים חלקות >> מה >> אין אבנים חלקות >> אבנים חלקות שלא שלא הסיבור לא חוגרת יש מעט מדי אז אני אומר זה דורש שנות עבודה בשביל אה להקים את המזבח שלנו >> איך הרב איך הרב מפרש עבוד מפולמות >> מפולמות אני חושב שהכוונה אה א כמו טריות כמו בדגים בבית כד כן לא מעובדות >> לא מעובדות יותר >> לא מעובדות >> אני חושב שכ אז אתה לא מפרש את זה כמו בשבת הרב לא מפרש את זה כמו בשבת שהם חלקי אבנים א שנוכחים לישיבה כאילו >> נראה לי שכן זה זה פסח חלוקי אבנים לא אולי לא דווקא כדרישה הלכתית א >> טריות או >> טריות לא מעובדות אני אומר אני אומר מבחינה הלכתית אני לדעתי הפירוש טבעיות אבל למה זה א התורה לא בונה רק על החומר מילוי על החומר דבק שתשים אלא הנחיה היא תיקח אבנים בצורה גאומטרית מטיבה שנוח לבנייה לשים אחד על השני >> הדברים של הרב הם הלכה למעשה חושב שלמעשה ככה צריך לעשות במזבח >> אני אומר אמרתי אני לא זוכר אם היית פה בדקות הראשונות לא >> אה אז אני אומר למה יצא אם היה לנו את התקצת הדרוש היה צריך ללכת לכתחילה לצאת כל הדעות ככה נראה לי אבל אה אה תרחת על ממונם של ישראל מדינה שנימה לכתפיים זר איך מתמודדים הגמרא בעבודזור >> הגמרא דבר זרה שאומרת מנצרינו כן אז שתי פירושים אה או נצרינו בין האבנים לא את האבנים >> צריך לראות שם בפנים אם זה מסתדר זה שיעורי בית אנחנו צריכים לסיים >> שזה בעצם מפקיע את ה פוסל את המזבח את האבנים או שהגמרא ב בעצם אומרת רגע כתוב אבנים שלמות אה נכון רגע נסרינו אבנים שלמות רגע >> נתברינו אבנים שלמות נסרינו לא תנים בברזל שהגמרא בעצם מתלבטת באותה התלבדות שאנחנו מתלבטים >> נתברינו אבלים שלמות נצרינו ואולי זה נקרא שלמות לא תני מברזל אז אנחנו מבינים שהשלמות בכלל >> שהשלמות זה ה זה טבעיות וזה יותר פשט בזבחים נד שמה חסב >> אם הגמרא עונה על השאלה הזאת נינסרינו זאת אומרת הגמרא מתלבטת אז אולי ננסר הגמרא אומרת לא זה לא נקרא שלמות אבל הגמרא לא אומרת זה לא נקרא שלמות הגמרא אומרת זאת אומרת עקרונית אין לי בעיה >> לא אפשר להבין לא תן ליברזל אז אז תבין ששלמות זה לא מה שהבנת קודם >> אני מבין אני מבין שזה >> זה לא חייב להיות ביחד זה יכל להיות רגע רבזר איזה הוכחות סוק נגד כל הראשונים איזה ראיות טובות >> ראיות טובות בגמרא שם אנחנו מוכרחים להסביר כמו רשי שזה שאלה אחת על גבי השנייה >> אי אפשר לומר שזה שת אבל סוכ מה מה עומד מנגד מה מנגד טוב תראו מה שעומד חוץ מ אה טוב על פשט הרמבם לא הספקנו לדבר ה >> לאן ידעתי שהוא והוא אומר א לוקחים מוציאים אותם ובונים הוא לא מדבר על שום תהליך באמצע ולא והוא אומר זה מקום הוא מתאר את זה כמקום שלא מקום עבודה בניין לא מתאר איזה איכות מיוחדת של האבנים ואומר לוקחים ובונים הוא לא מתאר איזה תהליך לא שלחלקה כן נראה לי יותר הפשט בדבריו >> רמבם שלוש דקות >> אה >> שלוש דקות לרמבם >> אי אפשר בלי הרמבם זה >> איפה לשון הרמבם אה א כל אבן שנפגמה כנסת לחגו בהציפורן כזקין שכשתדתה הריז פסולה לקב מזבח ונפגמה אז הפירושים אפשריים או נפגמה מצורתה הטבעית או נפגמה מחלקותה כן ומהיכן היו מביאים בני מזבח מן בתולת הקרקע חופרים עד שמגיעים למקום הניכר שינו מקום עבודה ובניין ומציאים ממנו אבנים או מניהם הגדול ובונים מהם עכשיו ה כשהוא אומר אז זה התיאור שלו לבגת בית הקרם מקום שאינו מקום עבודה ניין מוצאים ממנו אבנים הוא לא מתאר את האיזה איכות מיוחדת של האבנים של ה מה הי האיכות של המקום הזה שהוא לא מקום עבודה בניין שאתה יותר בטוח שלא היה בברזל משם מוצאים מנו את האבנים ובונים הן או בונים א בהן סליחה אני חושב זה פה אתתי פורט אני חושב שנוסח הנכון בפרנק בונים קונים בהם >> אני מקווה שאני מדייק אצטרך לעשות ולכת לך בדרך קצת בסדר גמור >> אז א הקיצור הרבה אנשים צ >> אז אני חושב שהיה הפשטות קח את זה כמו שזה תבנה אחרי זה הוא כותב וכן לפני אחד דרות שלמות היו וזה המשפט שלכאורה מתנגש איתנו כן אז אז אני אומר >> זהידור במזבח זה >> כן אז אני אומר השלמות זה שאין אין פגימה אין אין אין חריץ עכשיו אבל כל אחד עם העניין שלו זאת אומרת בהבלי היכל והזרות אתה יכול לסתט ואחרי הסטות שיהיו שלמות בלי חריצים >> פה ה שלא יהיה חרוץ א בחריץ חריץ שמשנה את טבעו ופה שלא יהיה חרוץ ש אחרי ההחלקה >> ואת המורה נבוכים בטח ראיתם שגם כן בכיוון הזה עכשיו מה עומד ככה חזק מנגד חוץ מפשט הפסוקים שאני חושב שהוא גם כן צועק אבל גם א מזבח הרבל כן שאני חושב שאפשר להגיד אילו הירושלים זוכים לראות מה שראינו אנחנו שלם איזה תקופה הוא >> מה >> שלמה איזה תקופה הוא >> אז על קושתך מיריכו א תעיין אבל לא הספקתי אתה בטח סוחב את זה יותר ממני התיערוך המדויק של המזבח הזה וזהכן אבל כבר יש ספר של הרב אמנון בזק א עד היום הזה >> עד היום הזה >> והוא מתייחס את הנושא הזה >> בין חומת יריכו לבין >> כן ומסתבר שביריכו יש ממצאים גם מקבילים בזמנם למזבח הריבל אז >> שמצאו שמה הרור הרומה זה סתם >> אז הרב למעשה אומר לכ למה זה נראה לי אני לדעתי יותר נכון מבין בהברירה הקשה הזאת >> אין מה לעשות זה משהו צריך להחליט ואני חושב שזה נראה יותר >> יותר נכנס טוב ב במקרות >> אפשר לשאול שאלה אחת לגבי אם יש לי אבן שלמה אחרי זה מה שפוס בחגירת הצפורן איך אני יכול למדוד חגרת ציפורן שהאבן לא חלקה מה השאלה שוב >> איך אפשר למדוד חגירת ציפורן אחר כך בפסול בשביל >> אתה רואה אם זה חריץ חדש או טבעי זה נקר אמור להיות נקרא >> ברוך אדוני מציון שוכן ירושלים על אליה רבי חניה ‏Ja.