מהודאה לתודה - עיון במזמור לתודה | הרב טוביה ליפשיץ

אז בעזרת השם אנחנו פה ואני מקווה שתהיה לנו שתהיה לנו תועלת מהעיון שאני מבקש יחד איתכם לעיין בפרק ק בתהילים. אנחנו בתקופה רבוית דיבורים. מדברים כולם כולם מדברים. סגנונות שונים, דגשים שונים, קולות גבוהים, קולות נמוכים. אם מנסים וכדאי לנסות לבודד את הקולות הללו, לדייק, לשמוע ובעיקר להקשיב, וזה הכי קשה לנו, אני חושב שיש מילה מאוד שחוקה שמאוד צפה ועולה בתקופה האחרונה. והיא תופסת אצלנו מקום גדול ולמילה הזאת קוראים תודה. אני לא זוכר בצעירותי שכל כך הרבה אנשים אמרו לכל כך הרבה אנשים תודה. אולי זה בעקבות המלחמה, אולי זה בעקבות ה הכיתובים שאנחנו עדים להם, אבל תחשבו על פדוי השבי שחזרו. איזה אמירות של תודה לעם ישראל, למי שדאג להם, למי שהתפלל עליהם, לנשיא ארצות הברית שהיה לו חלק ב בשחרור שלהם. שמענו תודות מיוחדות לאנשי המילואים, לנשות אנשי המילואים. שמענו תודה ללומדי התורה. מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה. וכך הלאה וכך הלאה כל מיני מעגלים של עזרה ושל סיוע ושל אכפטיות מאוד מאוד בולט בחברה הישראלית מאוד עד כדי כך שאפילו שירים מסוימים לפי כך אנחנו חייבים להודות יש איזה ישיבה שלא שרים בה את זה בואו שהרב בתודה חצרותיו בתהילה נשמת כל מיני דברים שאני אומר עוד פעם אני אה אני מנסה לשחזר אני מנסה לחזור לאחור. פחות זוכר את הנוכחות של הדברים הללו בעבר. מאוד מרגיש אותם בהווה. מאוד מרגיש אותם בהווה במציאות שאנחנו נמצאים בה. והרגשת הלב הזאת מצטרפת ליום שאנחנו נמצאים בו. אנחנו נמצאים בליל ראש חודש כסלב ובסיומו יש לנו חובה של להודות ולהלל. מורי ורבי רבי יעקב קץ שליטא אומר שהוא חושב שזה עבודת השם הקשה ביותר. שמונה ימים להודות ולהלל. מילה שמונה ימים לאכול סופגניות. חברה צעירים עומדים בזה. וירא שמיים יאכל גם לביבות. יצא ידי חובת שניהם. אבל להודות ולהלל שמונה ימים זה קשה מאוד. זה עבודה. עבודת השם שהיא קשה. אומרים לנו לצום בתשעה באב. בסדר? צריך לצום ביום אחד. אנחנו צמים בתשעה באב. להודות ולהלל שמונה ימים. איך עושים דבר כזה? להודות להגיד תודה לריבונו של עולם על מה שהתרחש ועל מה שהיה. באמת השפת אמת בעשרות קטעים ב יש דברי תורה משופעים שלו מאוד על חנוכה. הוא חוזר על הנקודה הזאת והוא אומר שהתודה היא קובעת את המציאות. זאת אומרת, ככל שאדם מודה, ככל שאדם יותר שייך ומחובר לעניין הזה, הוא לא עושה את זה רק כדבר טכני. טוב, בסדר, צריך להגיד תודה. אני אומר לך תודה. לא, לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על איזשהו תהליך נפשי, על איזשהו מהלך, על איזשהו עניין שאדם עובר בתוך כל ה בתוך כל הסיפור הזה. אז אני רוצה ברשותכם בזמן שעומד לרשותנו לנסות דרך מקורות מהתנ"ך חז"ל פרשנים ראשונים ואחרונים פוסקי הלכה ובעלי אגדה להבין טוב יותר את ה את הנקודה הזאת את העניין הזה ואולי נצליח ליישם את זה בחיים שלנו אולי נצליח לקחת מזה משהו כי ממנו ניקח לעבוד את השם. אז א אני רוצה לפתוח דף המקורות לפניכם כפי שאני רואה. תודה למי שצילם והתעסק עם העניין הזה. אה קודם כל תשימו לב לנקודה לנקודה מעניינת. אין במקרא תודה של אדם לחברו. או של איש לאשתו, או של אח לאחותו, או של אח לאחיו. כל מושגי התודה במקרא עניינם בינינו לבין ריבונו של עולם. ורוב המופעים של של תודה במקרא זה קשור לקורבן תודה. אבל אין מציאות של תודה ש ששכן אומר לשכנו, תודה, עזרת לי לבנות הסוכה, ישאר כוח, אני מודה לך. אין אין דבר כזה בתנך. בתנ"ך כל מושגי התודה הם קשורים לקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. הערה. אה עכשיו מהיא המשמעות של המילה תודה? אני לא יודע בכמה יחידות נבחנתם בלשון עברית מה שנקרא אצלנו דקדוק. ואני לא יודע כמה שנים חלפו מאז שעשיתם את המבחן הזה, אבל השורש של המילה תודה הוא ידע יד ה. זה השורש של המילה הזאת. וכבר במקרא אנחנו נפגשים בדבר מאוד מוזר ואני אביא רק שתי דוגמאות ונתקדם הלאה. הדוגמה הראשונה היא מאדם הראשון. פרשיות שכבר קראנו ואנחנו אומרים את זה כל שבת בפרק צב בתהילים מזמור שיר ליום השבת. טוב להודות להשם. כתוב על זה בשוחר טוב שזה מדרש חז"ל על תהילים. טוב להודות, טוב להתוודות. אומר אדם הראשון, עשיתי תשובה ונתפשרתי. זאת אומרת, עשיתי תשובה והקדוש ברוך הוא מוותר לי. והטוב להודות הוא טוב להתוודות. להתוודות זה תמיד דבר שחסר לי. על מה אני מתוודה? על משהו שאני לא טוב בו, על משהו שאני חסר אותו, על משהו שאני נהדר אותו, עליו אני בא להתוודות. אז אומר אדם הראשון, טוב להודות ואנחנו בפשטות כשאנחנו אומרים את הפרק הזה בליל שבת ובשבת בבוקר וואינו הספרדים אומרים את זה במנחה של שבת אז הטוב להודות הזה הוא הופך להיות לטוב להתוודות הוא טוב יש משהו בתודה שהוא משולב גם בוידוי ובצורה מאוד בולטת ומאוד ומאוד פשוטה אני מניח גם שזה מוכר הרבה יותר נגמרת המלחמה מלחמה ביריכו יהושע פרק הו מסתיימת המלחמה הזאת ונראה שאפשר לקחת בהליכה עיר שנקראת האי ואומרים לא כדאי להוציא את הטנקים מהימחים לא צריך להוציא הרבה צווה שמונה כמה חיילים אנחנו כאילו נפטרים מכל העניין ומסדרים את כל הדברים ואז מסתבר שבעקבות מה שאחן עשה במלחמת יריכו עם ישראל נוכל כישלון ויהושע נופל על פניו והקדוש ברוך הוא מעודד אותו. לא עוסקים כרגע בלימוד יהושע, אבל זה הרקע לפסוק הבא. וכתוב שם כך ויאמר יהושע אל אחן, בני, שמנ כבוד להשם אלוקי ישראל ותן לו תודה. מה זה ותן לו תודה? מה שאחן יגיד לקדוש ברוך הוא, שכויך. מה זה ותן לו תודה? אומר הרדק, יהושע אומר לאחן, תתוודא, תודע על מה שעשית. תודה על העבירה שעשית. אז הנה בתנ"ך אנחנו נפגשים במילה תודה שבאמת המשמעות שלה היא לא תודה א ישאר כוח כמו שאמרנו אלא היא תודה תתוודה. תעשה איזשהיא פעולה תתוודה על הדבר הזה. והרדק כידוע לכם שואם לא ידוע אז כדאי לדעת. הרדק היה בלשן. הוא כתב שני ספרי דקדוק מכלול ושורשים והוא עוסק הרבה מאוד בפירוש שלו כשיש לנו אותו על התורה יש לנו רק על בראשית על הנח יש לנו גם לא על הכל אבל בכל אופן אז הוא אומר ש שהעניין הזה אה ביקש ממנו שיתוודה על עוונו ולכן הוא אומר לו תן תודה נגד השם זה מביא אותנו למקור מספר אחד בדף המקורות שלפנינו ובואו נסתפק בלקרוא רק את השורות המודגשות זה הקטע בעולת ראייה הקטע הראשון אני לא מתכוון להקדמות שרב צבי יהודה הכניס בהתחלה אלא מה שהרב כתב כידוע שלעולת ראייה יש שני חלקים יש חלק שהרב כתב וזה עד יהי כבוד ואם תסתכלו בעולת ראייה מי יהי כבוד כתוב שמה למעלה ליקוטים כי רב צודה אסף מאין היה ומקב קבצים ומכל מיני מקומות וכדרכו בקודש סידר את זה בצורה מופלאה על סדר הסידור אבל הרב הגיע עד עד לפני פסוקי דזמרה ואחרי זה יש עוד חלק בשבת כי הסידורים ה הוא עבד הרבה עם א עם סידור השלב ושמה זה חלוקה שונה מהסידורים שלנו היום בכל מקרה כותב הרב כך ההוראה הלשונית של חובת ההודעה בביטוי מודה מה שתפס את הרב קוק מה הפשט שודי קם בבוקר והמילה הראשונה שהוא אומר מודה אני לפניך מודה זו המילה הראשונה שאדם אומר כשהוא קם בבוקר מה המשמעות של זה אומר הרב ההוראה הלשונית של חובת ההודעה בביטוי מודה בייחוד משותפת היא להוראה להודעה מגזירת תודה הבאה מתוך הכרת הטובה של המיטיב אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא איך החבר'ה הצעירים אומרים היום יום קמת בבוקר פלא פלאים כל השער בונוס כאילו אז אז קמת בבוקר אתה אומר מודה אני אתה מודה לקדוש ברוך הוא לא פשוט בכלל הדבר הזה לא צריך להרחיב בזה הבא מתוך הכרת הטובה של המיטיב אני הקדוש ברוך הוא המיטיב אז זה בא מתוך הכרת הטובה של המיטיב ומגזרת התוודות והודעה על האמת על מה אני מודה שלי לא היה את הכוח הזה אין לי את כוח להחיות את עצמי כל בוקר מחדש. הקדוש ברוך הוא, נשמה שנתת בי טהורי. אתה נותן לי הזדמנות להתחיל את היום שלי מחדש, להתחיל את החיים שלי מחדש. נשמה שנתת בי טהורי. אז מה אני עושה? אני מודה אני אומר לך תודה ואני מתוודה. ניתן לזה דוגמה כדי שנבין את זה יותר טוב ונעבור לדברים של הרב וטנר שנוגעים בענייני חנוכה. אני הולך ברחוב לצורך העניין אני הולך ברחוב בירושלים ואני לא ירושלמי וגם אם אני ירושלמי אני לא יודע איפה נמצאת שמתה פלונית או על אלמוינית ואני שואל אדם שיגיד לי היכן הרחוב הזה אז הוא אומר לי תשמע תעבור את שני מעברי החצייה יש שם בפינה בנק תיקח ימינה יש מכולת תפנה שמאלה זה הרחוב שאתה צריך אם אני מנש ואם אני בן אדם מה אני אומר לו >> תודה אבל מה מונח בעצם התודעה הזאת. אני מתוודה פה. על מה אני מתוודא? שאני לא ידעתי איפה השמטה הפלונית הזאת. היה לי חיסרון, אני לא ידעתי איפה השמטה הזאת. זאת אומרת, אני לא רק אומר לך תודה כי אני רוצה להודות לך על מה שעשית. אני אומר לך תודה ואני מתוודא שלי הידיעה הזאת הייתה חסרה. אז ממילא זה לא סתם מה שהרב קוק אומר פה, יש פה איזשהו משחק מילים. זו המשמעות של הדברים. שבכל תודה מסוימת מקופלת גם התוודות, מקופלת גם איזשהיא אמירה לי הידיעה הזאת לא הייתה. ולכן אני אומר לך תודה על הדברים הללו. את הדברים הללו מסביר תלמידו של הרב, לא כל כך מוכר כתלמידו, אבל בעל הפחד יצחק בבי יצחק הוטנר במאמר המוסגר, אני לא יודע אם אתם יודעים איזה קשר היה לו עם קרם ביבנה ועם ראש הישיבה והוא כותב בספרו על חנוכה כך בבניין המילים של לשון הקודש נזדמנו לפונדק אחד שני מושגים הבאת החזקת טובה במקור מופיעה פה מילה ביידיש מחילה שחשדתי בכם שלא כולם פה יודעים ידיש אז הורדתי את זה אבל אם תסתכלו בתוך הפחד יצחוק אז יש שמה המילה ביידיש הבעת החזקת טובה והסכמה והסכמה לדעת הצד השני לשני המושגים הללו יש בלשון הקודש ביטוי משותף הודעה הודעת בעל דין פירושה הסכמה לדבריו של הצד השני הודעה לעבר פירושה הבאת החזקת טובה על מעשה חסד הסברת השיתוף הזה היא כי בתכונת נפשו של אדם תמונה היא השאיפה להיות סמוכה על שולחן עצמה. כל אדם רוצה להיות עצמאי. אני מסתדר ואני יודע ואני אפעל ואני אנוות ואני אגלגל ואני אעשה הכל אני יודע מה אני צריך מישהו שיעזור לי. זה ה זה תכונת נפשו של אדם מבלי להזדק לעזרתו של הזולת. ובשעה שאדם מביע את הכרת טובתו לחברו ונותן לו תודה, באותה שעה יש כאן הודעת בעל דין. כי בפעם הזאת, לצורך העניין, הדוגמה שהבאנו, איפה שמתה פלונית או על אלמונית, מה אני מודה בפעם הזאת? אמנם לא עלתה בידו, אני לא יודע איפה הרחוב הזה. נזכקתי לשירותים שלך כדי שתגיד לי איפה הרחוב הזה. והיה עליו להשתמש בטובתו של חברו באופן שהשורש הנפשי העמוק של כל הבאת תודה הוא מעשה הודעה. אז ממילא מה שהבאנו מאדם הראשון טוב להודות להשם טוב להתוודות להשם מה שהבאנו מהכן תודה להתוודות מה שהרב פותח את עולת ראייה מודה אני לפניך איך הוא מסביר את זה אז ממילא אז התלמיד שלו אחד התלמידים שלו רבי יצר קוטנר בלשון המיוחדת שלו והוא היה אומן בניסוח הלשוני שלו והמעניין את זה בית עירקי אנקדודה במקור שלוש הרב נריה מספר שבתש יח כרככם לפני כמעט 70 שנה הוא ביקר באמריקה והוא הלך לבקר את רבי יצחק הוטנר הוא הכיר אותו מבית מדרשו של הרב כשהוא היה פה בארץ ואז הם דיברו דיברו הרבה על הרב קוק זה מופיע בשדה הראיה אפשר לראות את זה ובסוף הוא שואל את הרב וטנר הוא שואל אותו כבוד הרב אומר איזה שיעור או שיחה או משהו כזה אומר לו כן בעוד יומיים אני אומר שיחה או משהו כזה. אז הוא אמר אני הוא אומר תבוא אתה מוזמן. כשהוא סיים את השיחה הוא אמר את המשפט הבא. ראית כיצד אינני מאבד קטע של עולת ראייה. זאת אומרת מאבד בכאילו איך אני עובד עליו, איך אני עושה אותו. ואני חושב זה לא הייתה שיחה לחנוכה, אבל אני חושב שיש פה יש פה ממש דוגמה לעניין הזה ולדבר הזה איך באמת מילים קצרות של הרב קוק הפכו מאוחר יותר לנכסת צון ברזל אצל אצל התלמידים שלו ושם זה מאמר שלם שהולך מסביב ל מסביב לעניין הזה זה מביא אותנו אה להתבונן קצת בפרק קהילים הוא הפרק היחיד שהכותרת שלו מזמור לתודה. תודה. המילה תודה נזכרת בו. עכשיו לא לא נעסוק עכשיו במבואות לספר תהילים ולמקום שלו בתוך התנך וכולי, אבל צריך לזכור שבניגוד לחומש בראשית, בניגוד לספר שמואל, בניגוד לספר דניאל, בניגוד למגילת אסתר, שהם כולם ספרים שהם מתארים. מה ראו אותם אנשים? אנשים מח נביאים עמדו להם לישראל אומרת הגמרא במגילה נבואה שנצרכה לדורות נכתבה ספר תהילים הוא מסוג אחר לגמרי ספר תהילים הוא לא שייך לא לזמן ולא למקום הוא הוא נותן איזשהו נכון הוא שגם בספרי החוכמה איוב משלה וכהלת גם יש איזשהו מימד כזה אבל זה ספר של השתפכות הנפש כל אחד מוצא בספר הזה את מה שהוא צריך אישה שעומדת לפני לידה היא מוצאת את הפרקים שמדברים עליה. חייל שנמצא בעזה ועומד לפני הכניסה, הוא מוצא את הפרק שרלוונטי אליו. אדם מבוגר שמבקש שהקדוש ברוך הוא יתן לו כוחות, הוא מוצא את הפרק שמדבר אליו. וכך הלאה וכך הלאה. ופרקים שמתאימים לפסח, ופרקים שמתאימים לסוכות, ופרקים שמתאימים לשבועות, ופרקים שמתאימים לימים נוראים. כל זה הדבר המיוחד בספר תהילים. ושימו לב לפארים העצומים שיש בספר הזה. בתחילת הספר בפרק ו' אנחנו אומרים את זה כל יום. חוני השם כי הומלל אני רפאיני השם כי נבהלו עצמי. קטסטרופה. הקדוש ברוך הוא תציל אותי אני לא יכול להמשיך עוד רגע. ולעומת זה 10ה פרקים אחר כך פרק יט שאנחנו אומרים אותו בפסוקי דזמרה של שבת. השמיים מספרים כבוד כל מעשה ידיו מגיד הרקיע יום ליום יביע העומר משהו ושני הדברים הללו באותו ספר באותו עניין באותו דבר באותו באותה מערכת פרק ק שעליו אנחנו רוצים להתעכב הוא אחד משבעה מזמורים בתהילים שיש בהם רק חמישה פסוקים יש שבעה פרקים כאלה בתהילים חמישה פסוקים למען הגילוי הנאות כפי שרגילים לומר היום יש חמישה פרקים בתהילים קטנים יותר. זאת אומרת, יש לנו שלושה פרקים בתהילים שהם בני שלושה פסוקים. יש לנו פרק אחד שיש בו ארבעה פסוקים ויש פרק אחד שיש בו שני פסוקים. אבל במזמור לתודה יש חמישה פסוקים. והפרק הזה שייך לקבוצה שנקראת מזמורי תהילה. מה זאת אומרת מזמורי תהילה? וכאלה יש בערך 30 בספר תהילים מתוך 150 הפרקים. יש כאן ציווי או קריאה של הדובר, לא ברור תמיד מי הדובר, להלל את הקדוש ברוך הוא. מסתום כולכם הייתם בקרם ביבנה בראש השנה האחרון, לפני שידידי הרב ידיד פרנקל תקע בשופר, מסתומן נוהגים פה כמנהג הארי ואמרו שבע פעמים למנצח לבני קורח מזמור. אכן אני רואה שזה לא ברור לכולם כן אז מה זה הפרק הזה למצח לבני קורח מזמור כל העמים תיקופריעו לאלוקים בכל רינה כי השם גדול ונורא מלך גדול על כל הארץ זה פרק תהילה זה פרק שקורה לכולם להלל את הקדוש ברוך הוא וכולי וגם בפרקי קבלת שבת גם שם צי עד צט שירו להשם שיר חדש שירו להשם כל הארץ יש איזה קריאה כזאת של המשורר בואו בואו נהלל נשבח נהלל את ריבונו של עולם ונעשה את הדברים הללו בצורה מיוחדת וכמובן שכל פעם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הסיבה מה קרה שהמשורר מבקש פתאום להלל את הקדוש ברוך הוא יש איזה סיבה מסוימת עכשיו חלק מהפרקים בתהילים בכלל לא קשור לפרקי תהילה הכותרת שלהם מאוד מארגנת אותם מבחינתנו כשאנחנו קוראים בתחילת ספר תהילים מזמור לדוד בברכו מפני אבשלום בנו ישר אנחנו מתחברים לפרק ודוד הולך ועולה במעלה הולך ובוכה במעלי הזיתים מרד אבשלום אין לנו ספק על מה הפרק הזה התחבר כשאנחנו אומרים בהלל מחר בבוקר בעזרת השם בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז אז לא מדובר פה על שווי ציון של בבל מדובר פה בצת ישראל ממצרים זה ברור השאלה שאלה הגדולה היא כשאנחנו עומדים פה במזמור לתודה, בוא נקרא את הפרק, מקור מספר ארבע בדף שלפנינו, מזמור לתודה, אריאו להשם כל הארץ אבדו את השם בשמחה, בואו לפניו ברננה דאו, כי השם הוא אלוקים, הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאון מראיתו. בואו שעהרב בתודה חצרותיו בתאילה אודו לו ברכו שמו כי טוב השם לעולם חסדו והדור ודור אמונתו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את אותם שאלות מי הקורא הריאו להשם כל הארץ מי זה להריע להשם כל הארץ למה יש איזה גורם יש איזה סיבה קרה משהו יש איזה אירוע היסטורי מסוים שעליו מדובר על מה אנחנו מדברים פה מה אנחנו רוצים פה ולמה דווקא עכשיו להלל את הקדוש ברוך הוא? עכשיו אני בכוונה בחרתי פרק שאנחנו אומרים אותו והוא מצוי אצלנו וו טיפה טיפה להעמיק בו ולחד את ההבנה שלנו. האם הקריאה הזאת נענתה בחיוב? הריאו להשם כל הארץ. יש לנו איזה ידיעה האם באמת באו להריע להשם כל הארץ או שאף אחד לא בא להריע או שבאו מעט אנשים. אין לזה שום שום ביטוי בפרק, אין לזה שום שום איזשהיא ידיעה שאנחנו יכולים לנסות ולהבין אותה כדי לראות מה בדיוק קורה. עכשיו, אם אנחנו נדע את הדברים הללו, אז כמובן נוכל להבין את הפרק ומה המשמעות שלו. אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת מתוך כל השאלות הללו וזה מופיע במקור מספר חמש. כתוב בתרגום שבח על קורבן תודעתה מזמור לתודה כולנו יודעים שהקורבנות באים עם שיר אומר לנו התרגום על ספר תהילים מה זה מזמור לתודה כשאדם היה מביא קורבן תודה וכולם פה אני מניח מכירים את הגמרא בברכות ארבעה חייבים להודות יש לנו הגדרות מאוד מאוד מסודרות על העניין הזה וזה יור יורדי ים, הולכי מדבר, חבוש בבית האסורים וכולי שנתרפא, אלה חייבים להביא קורבן תודה. קורבן התודה הזה בא יחד עם שיר. מזמור וזה מה שכתוב פה, מזמור לתודה ריאו להשם כל הארץ. כשאדם מביא קורבן תודה, הוא מסמיך את הטורבן יחד עם אמירת שיר. מה הוא השיר? מזמור לתדע. כך כתוב בתרגום. לעומת זאת, הרדק שכבר הזכרנו אותו קודם, פירוש שתודעו לו על החסד שעשה עמכם. אומר הרדק, אל תיקח את הפרק הזה ותחבר אותו רק למי שמביא קורבן תודה. לאו דווקא. סתם אדם שרוצה להודות לקדוש ברוך הוא, יצאתי בשלום מהמלחמה בעזה. זה לא מספיק בשביל לומר מזמור לתודה. זה מצוין. אז תודעו לו על החסד שעשה עמכם. כל חסד שהקדוש ברוך הוא עשה עמכם, קחו את הפרק הזה ותאמרו אותו מזמור לתודה. כמובן שזה פער עצום בין שני הדברים הללו. אם אני אומר שזה שייך רק לעבודת המקדש, שזה נוגע רק למי שמביא קורבן תודה, זה דין אחד. אם אני אומר שזה תופס את כל ענייני התודה שהם, אז זה כמובן זה כמובן עניין אחר. לצורך הדבר הזה, בואו נקדיש שלוש דקות להבין מה זה קורבן תודה. מה המיוחד שבו? קורבן תודה הוא קורבן נדבה והוא הודעה לקדוש ברוך הוא על ישועה שהייתה לזה שמביא את הקורבן. הוא סוג מסוים של קורבן שלמים כי הוא תמיד קורבן יחיד. אין קורבן תודה של ציבור. והמיוחד הוא שגם לעתיד לבוא שכתוב בחז"ל שכל הקורבנות התבטלו, קורבן תודה לא יתבטל. הוא הוא נשאר. עכשיו מה זה אומר שהוא קורבן שלמים? שהוא נאכל בכל השטח המקודש של ירושלים. חלקו קרב על גבי המזבח, חלקו נאכל על ידי הכהנים וחלקו נאכל על ידי הבעלים. זה הכוונה שלמים. זה שלם ב בעניין הזה ובדבר הזה. עכשיו בואו נראה את הפסוקים. בואו נראה את הפסוקים שמופיעים בתורה על קורבן תודה ונראה את המיוחד שבהם. וזאת תורת זבח השלמים. פרשת צו בחומש ויקרא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב להשם. אם על תודה יקריבנו, אם הוא מביא את השלמים הללו על תודה והקריב על זבח תודה, חלות מצות בלולות בשמן, 10, רק מצות משוחים בשמן 10 וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן, עוד 10 30 לחמי מצה מגיעים יחד עם קורבן התודה על חלות לחם חמץ שיקריב קורבנו. חידוש עצום. אין לנו שום קורבן שיש בו לחם חמץ כי חול שעור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה להשם. קורבן תודה הוא קורבן שיש בו גם לחמי מצה וגם לחמי חמץ. כמה לחמי חמץ? 10. ה-10 הללו בכמות מקבילים ל-30. ה-30 וה-10 הם במידה שווה. סך הכל 40 לחמים. 40 לחמים וזה הרבה מאוד לחמים בייחוד לאור המשך הפסוקים והקריב ממנו אחד מכל קורבן תרומה להשם לכהן הזורק את דם השלמים לא יהיה ובשר מה זאת אומרת אחד מכל אחד מכל אחד מהסוגים של המצות אז אחד מקריבים ובשר זבח טובת שלמיו ביום קורבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר בניגוד לכל השלמים קורבן תודה נאכל רק ליום ולילה, ללילה אחד, לא יותר מזה. הוא נאכל ויש בו כל כך הרבה לחמים. מה הסיבה לדבר הזה? אני מפת קוצר הזמן מדלג על התורה תמימה. בואו נעבור לעמוד השני לדברי הברבנל. אומר לנו הברבנל והנציב חוזר על הדברים הללו בפירושו לתורה. ואפשר לומר עוד שהיו שלמי תודה באים עם לחם רב. למה שלמי התודה באים עם 40 לחמים? 40 לחמים. מה העניין המיוחד בזה? כדי שבעל השלמים כשהוא מקדיש קרועיו לא יחסר לחמו. זאת אומרת שיהיה הרבה לחם. למה? כי אם לא יהיה לו לחם בריבוי וסובע, ימנקדיש קוריו לאכול עמו שלמיו, כי הבשר לא יאכל מבלי לחם. כנראה שחלו כמה שינויים בצורת האכילה. בשנים האחרונות. אבל נניח שלצורך העניין הזה כותב לנו האברבנל, לא אוכלים בשר בלי לחם. ואז מה? ולכן ציווה להבים השלמים לחם רב מספיק לכל בשר שלמי התודה ביותם מן המין הבינוני שהוא כבש. כי הנה הכבש הבינוני הוא כמו 20 ליטרים ויצריחו לו 40 לחמים. שני לחמים לליטרה אחת וכך היה מספר לחמי התודה ואם זה נשיב גם כן למה הבדיל השם שללמי תודה להיותם נאכלים ליום ול אז הבנו את הכמות את הכמות אנחנו מבינים למה יש 40 עוד לא ברור לנו למה חמץ הוא מצא למה לא 40 מצה למה לא 40 לחם למה צריך את שניהם יחד וחוץ מזה מה קורה עם הזמן למה לילה אחד למה יש אדם מביא תן לו יומיים לא היו מקררים לא היו זה אבל בכל אופן שאפשר יהיה לעשות משהו אומר הברבנל כי הנה היה זה כדי לפרסם הנס וזה שהבעל שלמי תודה כשהוא רואה ששלמיו אינם נהכלים אלא ליום ולילה עד חצות הוא מזמין על שלמי תודתו אחיו ואוהביו ומודעיו לאכול ולשמוח עמו הוא צריך לגמור את הכל בלילה אחד אז הוא צריך להזמין הרבה אנשים כי אחרת ישאר לו וזה יהיה נותר ויצטרכו לשרוף את זה. אז ממילא 40 לחמים הסברנו כדי שזה יאכל עם הבשר. את הזמן הקצר אנחנו מסבירים כדי שהוא יזמין הרבה אנשים. ואז מה? כל אחד שואל את השני, תגיד א שמירל הזמין אותך היום לאכול קורבן תודה? אז הוא אומר כן בטח. למה הוא מביא קורבן תודה? מה קרה? מה היה? מה אתה לא יודע מה היה לו? היה זה וזה וזה וזה ומתוך זה מרבים בשבחיו של הקדוש ברוך הוא. מספרים איזה תודה הקדוש ברוך הוא עשה לאדם הזה. אז ממילא הזמן הוא קצר אבל צריכים לבוא הרבה אנשים וזה מה שמעריך ברבנל ואומר והוא יגיד להם הניסים והנפלאות שעשה אמו השם וירוממו בקלם ובמושב זקנים יעלו. ואילו היו שלמי תודה נאכלים כשאר השלמים לשני ימים ולילה אחד. אמרנו יום ולילה פה זהזה זה האחרים אחרת לא היה הבעל מזמין לשום אדם כי לשני ימים ולילה אחד בבית אחד יהיה אחל המשפחה שלו כבר הייתה אוכלת את זה פעמיים בארוחת צהריים בארוחת ערב וזה היה נגמר אבל בירותו הבשר והלחם רב בביתו ושלא יאכל אלא יום ולילה אחד בהכרח יקרא רבים ממודעה ואחוזת מראהו לאכול פניל ביום המחורת להגס לבני אדם הרואים אותו שורף כמות גדול ככה זה במקור מתודת שלמה ואת אחת ואוהביו לא קרה אז ממילא יש לנו פה תשובה לשני הדברים נותרנו עם שאלה אחת מה פשר החיבור של חמץ ומצה לאור מה שפתחנו זה נפלא ביותר מה זה חמץ ומה זה מצה מה ההבדל בין חמץ למצה. חמץ זה אני. מצה זה העדר, זה חסר. תודה. קורבן תודה הוא הקורבן היחיד שבו אני יכול לשלב בין הדברים הללו. כי למה אדם מביא קורבן תודה? יורדי הים באוניות. יש לנו פרק שלם על זה בתהילים. קז כמדומני. אדם היה בים והייתה שערה עצומה והוא ניצל ממנה. הוא מביא קורבן תודה. מה זה אומר בקורבן תודה שהוא מביא? ריבונו של עולם הייתי בבעיה, הייתי חסר, לא ידעתי איפה רחוב פלויני הים הים רעב היינו נוסים הלך וגעש וכולי וכולי ואני כמעט חלילה איבדתי את חיי ואת עולמי אז ועכשיו מה עזרת לי הצלת אותי השלמת לי את מה שצריך אז ממילא זו התודה על שני חלקיה אני מודה על מה שהקדוש ברוך הוא הציל אותי ואני מתוודה על העובדה שאני לא הייתי יכול להציל את עצמי כי הים היה בשערה נוראה וזה השילוב של המצב והחמץ איפה אני נמצא ואיפה אני הולך ומבטל את עצמי בתוך כל העניין סיכום ביניים פתחנו ב פתחנו סתם בהרגשת הלב שאנחנו חיים באיזשהיא מציאות של תודה שהרבה מדברים על זה שרים על זה מנגנים את זה זה ניסע בראש חוצות זה תופס איזשהו מקום. מזה הזכרנו שבמקרא יש רק הכרת תודה כלפי הקדוש ברוך הוא. אין לנו במקרא הכרת תודה של חברים או של ידידים או דברים כגון אלו. ראינו מטוב להודות להשם ומאכן תודה שה למילה תודה שהשורש שלה הוא י ידע שיש למילה הזאת משמעות כפולה היא מצד אחד להודות מצד אחד להתוודות לומר את מה שהייתי חסר מי שנתן לזה ביטוי בפועל זה הרב בתחילת בתחילת עולת ראייה במילים המיוחדות הללו הוא מודה אני תלמידו רבי יצחק קוטנר איבד את זה הביא את זה ללשון שאנחנו כאילו יותר קל לנו להבין את זה לשון יותר מדוברת ומצויה מזה אמרנו כמה מילים על על פרק על פרק ק מזמור לתודה בתהילים והתעכבנו עכשיו על המעמד המיוחד שיש לקורבן תודה כדי להבין כי אם התרגום אומר שזה השיר שהיו אומרים על קורבן תודה תודה. אז אנחנו רוצים להבין מה הוא קורבן תודה. אז הסברנו א' יש בו ריבוי לחמים והסברנו למה. יש בו מיעוץ זמן והסברנו למה. ויש בו הרכבה מופלאה של חמץ ומצה. ויש לכם פה מי שרוצה שיעורי בית אז יש פה עוד מראה מקומות על א על העניין הזה של חמץ ומצה. בסוף מקור שבע. גם הרב אירש בפירושו לתורה, גם הרב באין היה כל מי שמשמח חתן וכלה כאילו הביא קורבן תודה על הגמרא בברכות וגם רב חיים פרינדלנדר תלמידו של הרב דסלר בשפתי חיים במועדים למטה במהרל הוא למטה בהערה שמצויינת פה הוא מביא מהרל ב בנתיבות עולם מסביב ל מסביב לעניין הזה אז זה החלק הראשון שלנו בהבנת בהבנת העניין כולו. עכשיו הזכרנו שהתרגום אומר שמזמור לתודה זה שיר שאומרים אותו על קורבן תודה. וראינו שהרדק אומר שאדם אומר אותו על כל תודה שיש לו, על כל מציאות של תודה שיש לו. הוא אומר את הדבר הזה ואת העניין הזה. יש יהודי יקר בשם הרב אל חנןסמת שהוציא הרבה מאוד, הרבה מאוד בשנים האחרונות, זה לא לא הגזמה, ספרים א כשהוא א הוא מנתח, הוא לוקח לפי הפרשנים ולפי לפי עוד כל מיני כללים כאלה ואחרים. אה והוא יש לו מאמר, יש לו גם ספר על תהילים ושימו לב איך הוא מציע. לא חייבים לקבל את זה. אפשר להתווכח, אפשר להסכים, אפשר לומר דברים אחרים. איך הוא מציע לקרוא את הפרק הזה? אז הכותרת היא כמובן מזמור לתודה והוא מציע לחלק את זה לשניים. המחצית הראשונה כנגד העולם כולו, המחצית השנייה כנגד עם ישראל. ואולי זה יכול לעשות לנו את ההשלמה בין האם זה לקורבן תודה או שזה לתודה. סתם לכל תודה שהיא אפשר לבוא ולומר את זה. בואו נקרא את זה לפי ההצאה שלו. מזמור לתודה. הרי להשם כל הארץ. אל מי הוא פונה? הוא פונה אל כל ה אל כל העולם כולו. כמו שאמרנו קודם. אבדו את השם בשמחה. באו לפניו בהרננה. ויש הנמקה. מה היא ההנמקה? גם אם אתם גויים, דאוו. כי השם הוא אלוקים, הוא עשנו ולא אנחנו. אין לנו אין לנו שום דבר בעולם חוץ מריבונו של עולם. עכשיו גם הגויים יודעים את הדבר הזה. ואז מגיעה קריאה לעם ישראל. הוא כמובן הוא מחלק את פסוק ג' באמצע. לכן כתבתי פה ג1 י עמו וצאון מראיתו בניגוד לכל העולם כולו. עמו וצאן מראיתו. בואו שהרב בתודה חצרותיו בתהילה. לנו יש מקדש לנו יש קורבן תודה. לנו יש קשר אינטימי ריבונו של עולם אז אנחנו לא סתם אריאו להשם כל הארץ אלא אנחנו בואו שהרב בתודה חצרותיו בתהילה אודו לו ברכו שמו כי טוב השם לעולם חסדו והדור ודור אמונתו אז יכול להיות שבמאמר הזה שבחלוקה הזאת שהיא דרך אגב חלוקה מוזרה רוב הפרשנים לא מקבלים אותה אלא הם מסבירים אחרת אז יכול להיות שבחלוקה הזאת אנחנו קורחים את שני ה את שני ההשקולות הפרשניות. האם מדובר על המקדש דווקא או מדובר על תודה דווקא? יכול להיות שאנחנו קורחים אותם בכחיבה אחת. מה הקשר בין העובדה שאדם נעשה לו נס והוא רוצה לומר תודה לכל העולם? מה הקשר? למה אם אדם רוצה לומר תודה, מזמור לתודה, למה זה אריאו להשם כל הארץ? יש לך עסק עם תודה, תעמוד לפני הקיר, תעמוד לפני הכותל, תעמוד לפני העמוד, תעמוד לפני זה, תגיד תודה לריבונו של עולם. למה זה נוגע לכל העולם? הריאו להשם כל הארץ. עד כדי כך מה המיוחד בזה? כותב הרב בעולת ראייה, מזמור לתודע הרי הוא להשם כל הארץ. אני במקור 10. אל תהיו מותרדים, אנחנו נגמור בזמן. אף על פי שכל אדם הוא פרטי, פרטי, סגור בענייני עצמו, מרגיש לעצמו בעצמו את מחוביו ועינוייו, וכמו כן, הוא בעצמו יותר מאחרים מרגיש את שמחותיו. בסוף האדם הוא נכון שהרמב"ם מביא בשם אריסטו שהאדם הוא ייצור מדיני והוא חברתי והוא צריך לעשות עוד כל מיני דברים אבל בסוף אדם שמח עם עצמו אדם חלילה עצוב עם עצמו זה נשאר בינו לבין עצמו אבל הלא הוא גם כן כללי מדיני משותף בחיי החברה הוא פועל עליה אשר על כן כל הופעה לטובה ולברכה לישועה ולהערה רוחנית הבא מתוך ההתרומות הנפשית, מזמור לתודה. אני מבקש להודות לקדוש ברוך הוא. היא מוכרחת להתפשט על חיי הכלל כולו. ואני חושב שכל מי שזוכה ללמוד בישיבה מכיר את זה ויודע את זה. כאילו כל מי שנמצא בחברה, יש לפעמים שאתה נמצא בחברת אנשים שכל הזמן הכל רע להם. הכל רע להם. זה לא נעים להיות עם אנשים כאלה. כל הזמן זה ופה ושם ולעומת זאת יש אנשים שכל הזמן טוב להם מה זה אומר שאין להם בעיות שאין להם צרות שאין להם עניינים אבל הם מדברים בטוב אז אז אומר הרב מזמור לתודה רי להשם כל הארץ אם האדם הפרטי משתף בשמחה שלו משתף בדבר שלו גם את החבר שלו והחבר שלו את החבר שלו זה הופך הופכת להיות חברה מתוכנת חברה ש שהיא היא בראת אחי כדי לפעול וכדי לעשות וכדי כדי להשפיע היא מוכרחת להתפשט על חיי הכלל כולו על ידי האמצעים השונים של הובלת הרגשות מאדם לחברו וכל חלק קטן מהתנועות הרוחניות הללו הולך ומצטרף לחשבון גדול עד שהוא פועל את הרושם הרצוי להגברה של האצילות העליונה ושל הקדושה של דעת השם העליונה אני מחפף טיפה אני לא נכנס פה לכל פרט ההולכת ומפלסת לה את נתיבה בעולם על ידי כל מהלכי ההוויה של כל ענייני הכלל וענייני הפרט. על כן הד הכל, בת הכל, מה שאנחנו שומעים, הד הכל של מזמור לתודה, גם בהבעתו היוצאת מהמית ליבו של היחיד, המלא רגשי תודות לאל המושיע והעונה בעת שרה, הולכו ונשמע בתורה הד כללי המקיף ועולה עד כדי המידה הכוללת, הריאו להשם כל הארץ כי זה מתפשט. הטוב הוא הוא מכירים את המושג ההלכתי טפח סוחק מה זה טפח סוחק טפח זה גודל מה זאת אומרת שהוא צוחק הכיסא הזה יכול להגדיל את את את שטחו הוא כיסא בסופו של דבר אבל יש לפעמים משהו שיוצא מתוך הגבולות זה שמחה שמחה זה דבר סוחק מלשון מלשון שמחה זה משהו שיוצא מתוך הגבול אז כשאדם יש לו את אמירת התודעה הזאת אז ממילא הוא מבין הוא מבין את המשמעות הוא משפיע בזה, הוא פועל בזה, הוא עושה את זה על כל העולם כולו. הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס לפרק הזה זה השימוש שחכמים עשו בו בסידור התפילה. בקבלת שבת. א הנוסח הספרדי. יש גם פה חלוקה בין הרמק להרי. האם אומרים רק פרק אחד? אומרים שישה פרקים כנגד ימות השבוע. אבל מי שאומר את שישת הפרקים אומר מצדיקי עד ק כולל ק. האשכנזים לא אומרים ק ואומרים כט מזמור לדוד ואבל זה אין לזה שום יד ורגל בשולחן ערוך כי קבלת שבת נקבעה בתקופתו של השולחן ערוך והוא לא ניסח את זה הוא לא כתב על זה משהו שלא מופיע אבל יש בפוסקים הקדמונים כך מופיע בסידור רש"י מקור 11 ואומר סדר ברכות על נטילת ידיים תחילה ואחרי הכל כל הסדר עד מזמור לתודה הרי להשם כל הארץ ואם שבת הוא ידלג מזמור לתודה למה למה לדעתכם בלי שנמשיך למה לדעתכם אם זה שבת ידלג מזמור לתודה כי לא מביאים תודה בשבת >> כי מה >> לא מביאים תודה בשבת >> אי אפשר להביא קורבן תודה בשבת זה קורבן יחיד זה קורבן נדבה אי אפשר להביא אותו בשבת ואם אנחנו אומרים הוא נשלמה פרים שפתינו זה לא רלוונטי אין מה לעשות איתו בשבת ואם דלג מזמור לתודה וממילא מה אנחנו מבינים על ידי זה? מתי יש שני ערבי חג שלא אומרים אזמור לתודה? >> מה? >> ערב פסח לא אומרים מזמור לתודה. למה? כי מה יש בתודה? לחמי חמץ ומתי עוד? >> ערב יום הכיפורים. לא אומרים מזמור לתודה. כי אי אפשר לאכול בלילה. אז אין מה לומר מזמור לתודה. אז לא אומרים את זה בשני הימים הללו. הוא כמובן גם בכל ימי חול המועד של פסח שזה שזה לא רלוונטי. הוא מתחיל אומר רש"י הוא מתחיל למנצח מזמור לדוד השמיים מספרים כבוד כל וראיתי כתוב מפני מה הן אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שעל קורבן תודה היו אומרים אותו הלביאים במקדש ועל ידי זה תקנו משה רבנו דהו מהמזמורים הנאמרים על ידי משה מצדק תפילה למשה איש האלוקים דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוקים ולא נזכר בהם שדוד המרן תדע דמשה המרן ואף מזמור זה על קורבן תודה תיקנו ונראה דבר שעל כן לא ירבה בו יותר מד פסוקים תצעקו חמס הרי יש חמישה פסוקים למה הוא כותב ארבעה פסוקים כנגד ארבעה מיני לחמי תודה ואם תאמר חמישה הן פסוק ראשון אלונה דברי סופר ומעיבדו את השם בשמחה מתחיל המזמור זה כאילו כותרת כך כותב רשי הועיל על קורבן תודה נתקן וקורבן תודה אינו דוכה את השבת בעל שיבולי הלקת אומר הפוך מזמור לתודה יש מקומות שאומרים אותו בחול ולא בשבת ומצאתי איתם למנהגם בשם רבינו שלמה לפי שאין קורבן יחיד קרב בשבת ותודה קורבן יחידי והיא יכולה להיקרב בכל יום חוץ מן השבת ובמקומינו שיבולה עלקת איפה היה חי >> איטליה שיבולה לקת זה איטליה אז במקומנו מנהג לאומרו בשבת ולא בחול וכתב אחי רבי בן ימין הטם לפי מנהגנו לפי שהשבת היא יום הודעה זה כל עניינה של השבת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להשם ולזמר לשמך עליון אז מה לא נגיד מזמור לתודה זה הפרק של זה למה יש לנו בעיה עם קורבן תודה אז אז תראו מה מה תכף מה הרוקח מצא בגלל הדבר הזה שבת היא יום הודעה ובלשון זה פתח אדם הראשון מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להשם והלשון הזה וכולי כותב הרוקח רבי אלעזר מגרמיזה ראשונים מה שנהגו לדלג מזמור לתודה בשבת ובימים טובים לפי שאין קרבה בהם לפי שהיא חובה ואין קבוע לה זמן כמו כן אין אומר בכל המועד מפסח כדי אמרינן אין מביאים תודה בפסח מפני חמץ שבה אבל בכל המועד סוכות אומרים אותו אין שום סיבה שלו. ושמעתי על הרב רבי אליהו, אני לא יודע מי זה, שלא היה מדלק עם שתי תיבות הללו מזמור לתודה והיה מתחיל להריאו להשם כל הארץ מפני שזה שבח של הקדוש ברוך הוא. כל הדברים הללו מביאים את בעל השולחן ערוך לומר הלכה מיוחדת. לא ראיתי שנוהגים בה, אבל זה סעיף בשולחן ערוך. אולי תחדשו לי שבקרם ביבנה נוהגים בה. תראו מה כתוב בשולחן ערוך באור החיים בנאט. מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה. זה לא כמו שהיה פסוקי דזמרה. שימו לב גם כל הקורבנות אנחנו מזכירים אותם לפני התפילה. מזמור לתודה אם זה קשור ל אם זה קשור לקורבן תודה זה פרק יחיד של קורבנות שאנחנו אומרים בתוך התפילה. אז אומר לנו בעל השולחן ערוך, אני לא יודע אם מישהו מכיר מקום שזה ספרו לי, אני אשמח לדעת, מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה. זה לא זה לא איזה אמירה של השולחן ערוך כותב את זה להלכה. למה שכל השירות עתידות להיבטל חוץ ממזמור לתודה. ואז מה שהזכרנו קודם הביא הרמה, הן אומרים מזמור לתודה בשבת ויום טוב ובמי הפסח ולא בערב פסח ולא בערב יום הכיפורים. וכן נהגו במדינות אלו וכולי. אם אנחנו מסכמים נאמר כך ניסינו מקווה גם שהצלחנו אבל ניסינו להבין את ה את העניין הזה של התודה, את החידוש הגדול של הרב ושל תלמידו על תודה ובוידוי, על מה שיש ועל מה שאין. ושני הדברים הללו באים לידי ביטוי בתודה. שני הדברים הללו זה כביכול מילים ש שמשות במילה בעברית שמשמשת בשתי משמעויות. יש לנו אוסף גדול כזה של מילים. המילה מפקד, המילה לשרש. מה זה וייפקד מקום דוד? הוא חסר. אבל מה זה מפקד? כשעושים מפקד בצבא מה מתכוונים? לראות את כל מי שנמצא. אז יש מערכת שלמה של מילים בעברית שהם בעלי המשמעות הללו. המשכנו אחר כך לעבר קורבן תודה על המשמעות שלו, על התוכן שלו, על ההבנה של העניין המיוחד שבו, גם מצד הלחמים, גם מצד הזמן ו מספר הלחמים, מצד הזמן וההרכבה הזאת של חמץ ומצא. וסיימנו בשימוש שמתקני התפילות, חכמינו חז"ל, מתקני התפילות עשו לנו בפרק הזה. אני רוצה לסיים במשפט של השפת אמת שאני חושב שהוא נוסחה לחיים והוא לקוח מתוך הפרק הזה. בפרק הזה יש קרי וכתיב אחד לא וכפי שאתם רואים זה גם מופיע בדף שלפנינו במקור ארבע פסוק ג' באמצע הפרק דהו כי השם הוא אלוקים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצול מראיתו וזהו ואנחנו עשרות שנים מתפללים ויש לנו בסידור כתוב קריא וכתיב לא בא' לא בו אני לא יודע אם יש היום בעלי לשון שכשמוציאים את את המילה הזאת מהפה. יש איזה חילוק בין א' לו'? אולי כן. וומה יש פה? תראו את הדברים שהשפת אמת אומר. הוא אומר את זה בשם זקנו בעל חידושי הרים. ואני חושב שזה נוסחה לחיים. זה נוסחה לחיים. ובזה אני מבקש לסיים שכפי מה שלא אנחנו עד כמה שאנחנו מסתובבים בעולם ולא מחזיקים מעצמנו לא אנחנו אנחנו לא כן לא אנחנו כך אנחנו יכולים להיות חיילים נאמנים של קודש בריך הוא למה כי בגסות אין אני והוא יכולים לדור אם אנחנו מסתובבים עם חזה נפוח ואנחנו חושבים לעצמנו מי יודע מה אנחנו כי עשינו א' ועשינו ב' ועשינו ג' אז אז זה אנחנו אז מה אז אז מה איזה מקום יש לקדוש ברוך הוא אנחנו מוצלחים ובחרנו במקום לימודים מוצלח ואנחנו מצטיינים בלימודים ולכן קיבלו אותנו לעבודה ולכן יש לנו משכורת ולכן יש לנו זה ולכן יש לנו זה אנחנו הכל הכל אנחנו אבל אם לא אנחנו אם אנחנו מבינים שמי שמגלגל את כל העולם הזה זה ולמי שחסר אתם אתם בני נוער אתם גדלים בחמש שש שנים מתשפ"א מהקורונה עד עכשיו אני לא יודע אם היה ב-100 שנים האחרונות כאלה שנים שערות השואה בטח אבל נחשוב על ה-20 30 שנים האחרונות מה עובר עלינו פה ואנחנו רואים בקורונה זה היה חיידק שלא ראו אותו במיקרוסקופ והוא שיגע את כל העולם חיידק שלא ראו אותו במיקרוסקופ ואת כל העולם הוא שיגע ומה שעובר עלינו עוד לא גמרנו את את הסיפור סיפור הזה משמחת תורה תשפ"ד אז אומר השפת אמת מה אתם חושבים שזה סתם פה קרי כתיב מה התבלבלו פה לא ידעו אם זה לא בא' ולא בו והמשורה אומר מה זה אומר לנו כעובדי השם אומר השפת אמת שכפי מה שלא אנחנו עד כמה שאנחנו מבינים שאנחנו לא שאנחנו שאנחנו ברגים קטנים שהקדוש ברוך הוא מניע פה בכל העולם כך אנחנו יכולים להיות לא כך אנחנו באמת יכולים להיות עבדי השם אמיתיים. תודה רבה שנזכה. אנחנו עוד שלושה שבועות נאמר מאוז צור והבית הראשון שם מסתיים. מה אוזצור ישועתי לך נאה לשבח תיקון בית תפילתי ושם תודה נזבח. בעזרת השם שנזכה לא רק ללמוד את הדברים הללו א כדרוש וקבל שכר, אלא הרי הקורבן הזה לא בטל גם לעתיד לבוא. אז שאנחנו נזכה להיות חלק מהעתיד לבוא הזה. תודה רבה, חודש טוב ולהתראות.