מה מפחיד בלהיות מושלם - הפחד הרביעי של השמאל | אורות התשובה- צור עולמים- שיעור 24 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] טוב א בתקווה נחתור לסיום נסביר במה סקינם ו אני מקווה שאני זוכר בדיוק איפה אנחנו עומדים בעצם זה סוגיה שהתחילה ב א אלול שעניינה יצאנו מסעיף אחד באורות התשובה שאומר שהעולם הזה פוחד מהעולם הבא וש אה אדם אדם שבא לעשות תשובה פוחד מהתשובה והרב קושר שמה את כל תהליכי ה תיקון והעלייה לדרגות טובות יותר מהמצב הקיים. אין במישור האישי, אין במישור הציבורי, אין במישור הכלל עולמי הכי רחב שיש מלא רק חטא עץ הדעת, אלא חטא הלבנה, חטא הארץ. הוא קושר הכל למסכת אחת שיש בה עיקרון על שחורז את כולה וזה שלא מתקדמים למדרגות גבוהות בגלל פחד מהם ומצד משם יצאנו לדרך לדבר על הפחד המיוחד של הדור שלנו [מוזיקה] וחילקנו את הפחד הזה לשני צדדים דים פחד מהקומה הבאה של הגאולה פחד אחד זה מצד השמאל ביחוד השמאל הבועט של היום פחד שני זה הפחד של הימין שאליו עוד לא הגענו וכדי לפרט את העניין הזה א לקחנו כלים אה חלק חלק מהכלים שהפסיכולוגיה המודרנית מדברת הרבה על פחד מהצלחה. כלומר אדם מפחד להצמיח, להצליח. ודיברנו על ארבעה עניינים מרכזיים שיש בפחד מהצלחה בפסיכולוגיה המודרנית. אנחנו עברנו שלושה מהם בנוגע לפחדים משמאל והיום אנחנו רוצים לדבר על הרביעי. הראשון היה איבוד הזהות, שזה אולי הפחד הכי פשוט של השמאל, שהמדינה תאבד את זהותה כאשר זה יותר מאשר אם, אלא זה כאשר הגוש האמוני, כלומר מסורתיים, דתיים, חרדים א יהיו פה רוב כל כך רציני שבעצם אופי המדינה היא קבעה על ידיהם ודיברנו על כמה וכמה בעיות ש כלולות בתחום הזה של הפחד מעובדן הזהות כאשר אנחנו מגיעים למדרגה חדשה וניסעה יותר הפחד השני שהפסיכולוגים מדברים עליו זה פחד מ כישלון ובצורה אחרת קוראים לזה התחזון זות כלומר שם מנכל פוחד מלהיות מנכל כי אז כולם יראו שהוא לא מתאים לזה. כלומר, כישלון זה מצד המצב האובייקטיבי והתחזות זה מצד זה שכולם יראו את הכישלון שלו. ו העולם ה אה חילוני שמאלי א פוחד גם מזה שהוא לא יכול לעלות למדרגה חדשה. הוא לא יכול לעלות להיות בתביעות של הדתיים, לא באידאליזם שלהם, לא ב מסירות שלהם, לא בדקדוק שלהם. זה קצת הפוך מהקודם. הקודם זה עיבוד זהות. כלומר, אני לא אהיה אני. עכשיו זה גם אם אני מבין שיותר טוב לי להיות לא מה שאני עכשיו אבל אני לא אצליח ויראו שאני כישלון על זה גם דיברנו אחרי זה דיברנו שיש פחד שהוא עלום מהלא נודע כלומר אל תזיז אותי מהמקום שלי כי את זה אני מכיר ואני לא מפחד ממשהו מסוים גם אלא אני לא יודע מה זה אז אין לי שום ביטחון שאני יכול להסתדר שם עובדה הוא פחד מהצלחה מסוג שלישי אני לא יודע איך א זה יהיה כשאני אגיע לשם וכשאני לא יודע איך זה יהיה אז הדמיון מתחיל לעבוד בצורה מפותחת ולצייר כל מיני ציורים מטורפים לגמרי כמו סיפורה של שפחה שזה היה הדוגמה לעניין הזה בשיעור שעבר שהיה לפני שבועיים אולי שבוע שעבר היה רגוע מה אז אה עד כאן הגענו עכשיו יש את הפחד הרביעי שמי שסימן אותו זה אותו רשע פרויד אבל גאון הגאונים עמוק יותר מכולם וגם גדולים ישראל א אמרו כך זה לא המצאה שלי אבל גם כל העולם הפסיכולוגי ולהבדיל בין א חול וטומאה לבין קודש גם חכמי ישראל א ראו ב כישרונות שלו אה ראו אה עמקות וגאונות לגמרי צת דופן והוא זיה עוד דבר אחד מפתיע אה וזה הפחד לרצוח את אבא למה כי כשילד גדל חלק מהבריאות שלו זה שדמות האב זה הדמות של ה כמעט בהתחלה זה ככה ולאט לאט משתחררים הכל יכול הוא הדואג הוא המפרנס הוא המצליח הוא הפוטר את הבעיות הוא הוא הכל וככל שאדם גודל אז הוא מבין שאבל לא כל יכול ולא כל דבר הוא פתר לפעמים גם הוא חלק מהבעיה ככל שהילד מתבגר אז הוא גם מתחיל ליטון שאבא הוא הבעיה ולא הפתרון ו בכל זאת אם אבא הגיע לדרגה מסוימת והבן עכשיו עומד ל לקבל דרגה יותר גבוהה אז משהו תשתיטי מהדמות של האבא שהוא הכל כביכול שהוא ה אה קומת על של החיים שלי יבטל כי במקום שהוא יהיה מעליי אני אהיה מעליו זה לא צריך להיות אחד לאחד כמו הדוגמה שנתן כלומר הדוגמה שנתן היא פשטנית ש אה ה אבא עבד והגיע לדרגת המנכל והבן נבחר להיות המנכל אז זה קל למדוד לסמן אבל כל הצלחה יש בה משהו איזה טעם שאם אני מצליח יותר מדי אז בעצם אבא שלי נעשה פחות בעל משקל בתהליך הזה או רק פחות בעל משקל לעומת מה שחשבתי קודם או פחות בעל משקל ממני וממילא לא בעל ערך כמו שהכנסתי לו עד עכשיו יש בזה איזה אלמנט של לרצוח את אבא זה משהו הרבה יותר עמוק ועד פרויד אף אחד לאה על דעתו נדמה לי להגיד א דברים כאלה מפורשים אם כי חוקרי תרבות מוצאים את זה בכל מיני מקומות א קודמים אה גם בחז"ל א להבדיל בין קודש לכול אפשר אולי למצוא איזה סימנים לדברים כאלה אבל זה שאתה יכול למצוא את זה אחרי שמישהו ירא לך זה לא אומר שזה מה שראית לפני שהוא אה א כמו שיש בגמרא שאם לא הייתי מסיר את החר לא היית מצא את המרגנית כלומר מה אתה אומר זה משנה מפורשת אומר כן אחרי שאני אמרתי לך אתה רואה זה משנה מפורשת אה אז אנחנו היום באים לדבר על העניין הזה ולגבי הפחדים משמאל אנחנו רוצים לדבר על זה בשני הקשרים אחד זה נוגע למה שדיברנו כבר בסכנה של ההתחזות. בסחקנה של התחזות דיברנו על טענה ש זה לא יצליח וזה לא פחד רק מזה שזה לא יצליח לי אלא הדתיים והעתיד שהם רוצים להביא אני מזכיר יש פחד של עיבוד זהות יש לנו עולם ערכים שלם שהם רוצים לחמוס ואז הם רוצים לעשות אותנו לא מוסריים רוצחי תינוקות כתחביב שעכשיו כל המדינה א מרכחה על האמרה הנוראית הזאת אז כשהוא טוען אני לא רוצה ללכת לקומה הבאה כמו שאנחנו מפרשים עם ישראל התקדם קדימה קדימה, הוא לא מחכה להעיר גולם כן או לא? אז כשיש איזה משהו שחוסם, אני רוצה להבהיר פה משהו בסוגריים. אנחנו עושים פה דבר ש הוא לא פשוט ואם הם ישמעו אותנו, ויכול להיות שהם יקחו את ה אסרטות ויעשו מזה סרט. יכנסו לסרט אה יכול להיות אני מודע לסיכון הזה אה אבל לא הסתמו לנו את את הפה קצת יותר זעירים אבל לא נמנעים אה יש כאלה שצריכים לא להיות יותר זעירים כי הם לא בתפקיד שלנו תפקיד שלנו מגוש דן והתפקיד הזה גורם ום לנו לשקול אה יתרונות וחסרונות של כל צד שאנחנו עושים. אה האם אני יכול להזיק יותר מה שכבר הזקתי עד היום? נראה לי שכן. אה אני לא מנסה אבל נראה לי שכן. אז אה יש כאן שיקודת. אבל אחרי כל זה יש פה עסק שקוראים לו במילה אחת פסיכולוגיזציה. כלומר, אם אני מתווכח עם מישהו ובמקום לטעון טענה, אני מנתח אותו פסיכולוגית ועל ידי זה אני מוריד את העוגן של הטענה שלו, כי אני אומר שכל מה שהוא אומר זה רק בגלל בעיה פסיכולוגית שיש בו, אבל אני בכלל לא דן בטענה, הוא אמור להתרגז. זה פסיכולוגיזציה של תהליך הפסיכולוגיזציה זה שהוא אמור להתרגז. כלומר א' לא שילמתי לך כפסיכולוג אל תשב על הכיסא הזה. ב זה אסיון נועל אה להשתלט עליי במניפולציה בלתי מקובלת. עכשיו האם כשאם היו מקרינים את כל מה שדיברנו עד עכשיו לאותם אלה שאנחנו מאשימים אותם בפחדים האלה אז האם הם היו מתעצבנים עליי האימור שלי לא הרבה יותר גרוע מזה מה שאני חושב וצריך להיות רגיש לזה לכן אני לא אומר להם את זה אני אומר את זה פה ואני גם מודה שפסיכולוגיזציה זה לא דבר פשוט זה לא כלי ששמים אותו בדיון אה בלי לשקול טוב טוב מה ההקשר ומה זה אמור לעשות כשעושים לי פסיכולוגיזציה אז א אני א שוקל כמה דרכים איך להתחמק מזה או אלימות או עלמות יותר יש גם עדינות אבל אלימות אין הכוונה בגשמיות אלימות בשיח אבל אה אני לא נותן את זה לקרות אם מישהו משרג אותי אני לא נותן לזה לקרות ורוב בני אדם או הרים לזה מאוד ולא נותנים לזה לקרות או הרים לזה חלקית ולא נותים לזה לקרות או לא יודעים איך לצאת מזה אנחנו לא מנסים לשכנע אותם שמה שאנחנו אומרים זה נכון. דרך אגב, עכשיו אני נזכר שאת הטענה הזאת טען בזמנו עמוס עוז, הגיע להופרה. זה חלק מהשיחות של פעם והוא טען אז בהופרה כמה טענות שידדו אחרי זה הרבה בציבוריות הישראלית. אחד זה הוא נתן משל ספרותי כסופר גנבתם לנו את הדובונים דובון היה ה א סמל של חלוציות שהוא בשטח עם מעיל שזה והוא רץ על הג'בלאות זה הסמל של ההתיישבות של המערך של מקימי המדינה והם עזבו את הדובון לטובון לטובת אה אה או משהו מכובד או משהו אה אה זרוק אבל לא חלוצי באמת מאז שהמוסו הזה היה בהופרעה אני לא ודאי נסגרו יותר א נראה לי ככה אני צריך לעשות שוב בחשבון פעם הלכתי לבדוק את זה אבל כמדום מלי לי שנסגרו למפלגת העבודה יותר יישובים מאשר הוקמו. אחד היישובים שנסגרו למשל ידוע המפורסם זה שומריה. הוא עבר ממרץ ל אה מגורשי גוש כתיף. זו דוגמה היא לא היחידה. [מוזיקה] אה עכשיו בעזרת השם מאשרים את התיישבות בה הרחבה של חומש ובסנו ולמה היה גירוש מחומש וסנו כי זה היה יישובים חילוניים והאמת היא שכרוב הציבור היה שם עזב שמה והרישרון אמר זה שלי זה של החבר'ה שלי מותר לי גם לקפל את זה. זה גם גנים קדים ככה. ולפני שהוא הספיק לקפל הדתיים כבר הגיעו והתיישבו בחומש וסנור ואותם גרשו עכשיו הם חוזרים. עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה וגם לא מדרך קצרה כנדה. וכול שחלק מאלה שאומרים שעם ישראל לא מפחד בדרך ארוכה היו מתנגדים מאוד להצעה של בצלל. לאשר עכשיו 22 אשובים בעקבות הרצח הוא זרז את זה הוא היה אצלי בבית בדיוק בשעת הרצח וכבר אז התחיל הדיון היה דיון על משהו אחר אבל הוא אמר חייבים ישובים ישובים מיד שהוא אוד לא נודע כבר הבינו שהיא כנראה כבר לא תהיה בחיים צאלה השם מקום דמה היום קמו מהשבעה אה היינו שם אתמול אז אה יש כאלה שלא מפחדים מדרך ארוכה ואמרו לו 22 לא להגזים בוא ננסה אחד נראה איך זה וברוך השם עם ישראל גם לא מפחד מדרך קצרה ואני לא יודע למה רק 22 מה ראה ב-220 אבל טוב שיהיה איזה איזון בסדר נחזור לענייננו נחזור אז אה איפה גנו? מה? אז המוסוז אמר גנבת לנו את הדובונים. זה הייתה טענה אחת והייתה לו עוד טענה שהרבה פחות ידדה בציבור אבל אותי הרבה יותר סיקה וזה שאמר שמכל הרבנים הכי קשה לו עם הרב קוק. למה זהו איש רציני? האם אני מסכים איתו על כל דבר? כל אחד ינחש מה שהוא מנחש. אם הוא ינחש לא נכון אני אבוא אית חשבון. אבל כל אחד ינחש משהו ינחש. אבל המוסוז אמר הכי קשה לי עם הרב קוק. כי רבנים שאומרים שאני רשע אז אומר לא מחלוקת אתה רשע אתה רשע אבל כשיש רב אחד שאומר שהוא מבין את עצמי יותר ממני ושמה שאני זה בכלל אני מתכוון למשהו אחר זה אני לא יכול לסבול את זה כמו אל תעשה לי פסיכולוגיז ציתה של הנפש והרב קוק עשה את זה כל הזמן. הוא עשה את זה בכזאת אהבה ובכזה חם ובכזה עומק שלא כל אחד הצליח להבחין שזה אמור להוציא אותו מדעתו. המוס הבחין. עכשיו אנחנו עושים פה דבר שאנחנו צריכים להיות מודע. מודעים לכך שאנחנו גם לא באהבת ישראל ובעמקות של הרב קוק כמובן הלוואי הלוואי הלוואי בשיפולי גלימתו וגם אנחנו עושים פה את זה במסה מפורטת עוקצת ודוקרת מכל כיוון אפשרי וזה בעיה אבל דבר אחד אני אומר לגנתי אנחנו עוד מעט נעשה את זה גם על הימים אז זה ניתוח שהוא נצרך לכולם וכמובן שכיוון שהעד של ההצלחה המדוברת היינו הקומות הבאות של הגאולה הם יותר רחוקות מהחלק בעם ישראל שאנחנו מדברים על עכשיו בתודעה שלו הגלויה אז אז לכן זה יותר כואב שמה אפילו ומבחינה הזאת זה יותר מעצבן אז לא כל שמאלני שאתם פוגשים גדשמ יש לנו לפני שאתה מתחיל לדבר שיעורי צור העולמים תשמע ואחרי זה תגיד מה שאתה רוצה להגנתך אז לא אל תעשו ככה טוב אז עכשיו כשדיברנו על זה שזה לא יצליח דיברנו על זה ש העולם החילוני הבאנו דוגמאות בפעם שעברה לזה שהעולם החילוני רואה את הנוער הדתי [מוזיקה] לאומי עכשיו במלחמה זה מתחד מאוד הוא אומר אנחנו לא הצלחנו להעביר את השרבית החינוכית כך נגיד את זה במילים אחרות נביא עוד דוגמה לפני 30 פלוס שנים גרבין חשב למסור את הגולן לאסד כחלק מתהליך המכונה אצלם שלום ואנשי הגולם הבינו שהבית שלהם בסכנה ואז התחיל א קמפיין ענק כולל אה הפגנן ענקית בכיכר מלכי ישראל. אני הייתי אזה הקמבטס של גוש אימונים ו קראו לזה העם עם הגולה. נדמה לי שאת הסלוגן הזה נתנה הבת של הרב תאוו הרבנית אפלבון. היא הייתה תיכוניסטית. היינו באיזה אני לא הייתי באותה שעה אבל זה היה באיזה בית ספר בקריאת משה בחצר כתבו שלטים והיא כתבה עם הגולן וזה זה היה הסלוגן של ואני בעצמי נסעתי לגולן להיפגש עם ראשי ההתיישבות בגולן כדי לתאם כמה וכמה עניינים הגדול שבם היה אפג הפגנת ענק בכיכר מלכי ישראל, ההפגנות הכי גדולות שהיו שם בכיכר אי פעם בתודלות המדינה. ו אחרי הפגנה באנו לישיבת סיכום. ואחד מה אנשים החשובים יותר בגולן בתחום החינוך שהוא היה בן בממשק בין חינוך להסכנות הוא אומר אני האמת אני אגיד לכם אני שבור ורצוץ לא זוכר הוא אמר את המילים האלה אבל הוא הוא אומר חטפתי מכה למה אומר ניסינו להוציא את הנוער שלנו להפגנה על הבית שלו, על היות שהוא מטייל כל הזמן, על הנוף של ילדותו. התאמצנו, התאמצנו, התאמצנו, רצנו חצי אוטובוסים ואתם באת עם שבות ויהודה ושמרון זה לא הבית שלה, הם לא גדלו שמה, הם לא זה לא הספקתם לגמור את השריקה והאוטובוס התמלא והיה צריך אוטובוס נוסף גם הוא התמלא הוא אני ראיתי את הפער נכשל שלנו בחינוך עכשיו זה אומר איש בגולן יש מקומות קצת פחות א מנותקים מהבעיות החינוכיות כמו תל אביב ושם מאוד קשה להעביר את השרבית לדור הבא אז הקושי הזה זה אמרנו זה הפחד אני לא יכול להגיע אני לא יודע איך אתם עושים את זה. יש יש לכם איזה קסם כזה שאתם מעבירים את זה על הדור הבא. בטח שיש לנו קסם. יש לנו אור אלוקי. מה הקסם? ואז אמרנו עוד דבר. והוא יותר עדין ויותר נסתר ויותר עמוק אבל גם יותר חשוב. זה שאומרים בעצם זה טענה הפוכה קצת עכשיו. בעצם גם הדתיים לא מצליחים. תראו, הרב ההוא ככה והרבה ההוא ככה. ולצערנו יש פעמים שזה גם אמת, אבל זה לא מעכב. ואפשר לספר סיפורים על רבנים גם כשזה לא אמת. ויש הרבה. אז אה גם הדתיים לא מצליחים. אז מה אתם מצפים שאנחנו נצליח? זה בלתי אפשרי ואם ננסה להיות כאלה ניכשל וכולם יראו שנכשלנו זה התחזות גם אם יראה כאילו בסוף הכל יקרוס זה לא עומד על זה כבר דיברנו עכשיו אני רוצה להגיד בזה ממד עומק עוד לחזור עוד יותר עמוק ולומר שזה גם לרצוח את אבא. למה? כי בעצם אומר הניסיון להיות מושלם שהוא ניסיון של דתיים ועוד יותר של חרדלים ועוד יותר של שיעור א'. אני מקווה שאף אחד לא נעלב פה. בעצם אולי להלב זה טוב. הניסיון להיות מושלם זה בכלל לא יעבוד. וה בעיה עם זה שזה לא עובד, זה לא רק ההתחזות, אלא גם שאתה מוריד את ערך השלמות והורג אותו. במקום להכיר בגדולתו הבלתי ניתנת להשגה, כשאתה מנסה להשיג את זה, אז אתה הורג את השלמות האמיתית הבלתי ניתנת להשגה. אני לא חושב שזה מודע אצלנו. כאן אנחנו עושים פסיכולוגיזציה עוד הרבה יותר חמורה. הם יגידו שזה לא נכון. ואנחנו נגיד אז מה אז אמרתם בזוקת זה בעיה חמורה מאוד פסיכולוגים סובלים מזה הרבה הם אומרים על המטופלים שלהם דברים שהמטופל אומר מה פתאום לא היה ולא נברא משנה מה שאתה אומר פרויד אמר שזה ככה מה זה משנה מה שאתה אומר ומי שבאמת רואה מבין שהרבה פעמים אדם מכחיש את מה שעובר עליו באמת. כל אחד רואה את זה בחיים שיש הכחשות. אתמול אשתי כך ו רציתי לשמוע את זה כי פעם עסקתי בזה, היום עסקתי בזה אבל בהקשר אחר טיפול בכטות. כתות זה דבר נוראי שמלפ בני אדם ומוצץ להם את תמצית לשד חייהם. ולצערנו יש כתות בציבור הדתי והן בעייתיות ומסוכנות. ישבתי פעם בבי דין על קת ואז למדנו את זה עוד יותר ליוויתי משפחות שיש להם קרובים בכת והיו בנות שהיו בכת ויצאו משמה ומגוללות בפודקאסט ארוך איך הם נכנסו ואיך הם יצאו והם מאוד כולם אמרו לנו א' ב ג והם אמרו את האמת שאנחנו התכחשנו אליה אבל ככל שמ אמרו לנו את האמת אז כך יותר אמרנו הם אוינים התרחקנו מהם והשתבלנו עוד יותר בשקר שלו שזה קלאסיקה של כתות עכשיו מישהו מבחוץ רואה את זה ואומר נו כולם ראו אך איך לא ראיתם הכל אדם רואה חוץ מנגאי עצמו קשה לראות מה קורה אצלך. אלא מה? אם מישהו אומר לי שאני לא רואה את נגי עצמי, אני גם כהן. זהזה מדובר. אז שמישהו יגיד לי שאני לא רואה את ניגה עצמי, אני אגיד לו את הנגע שלך. אני רואה עכשיו שאתה חושב ככה. זה זה יש התקוממות. לכן זה אנחנו הולכים לאזור עוד יותר עדין ורגיש. אבל חייב להמן כי הוא אמת. שבעצם בלא מודע יש ב עולם החילוני יאוש משלמות מפני סיבה פשוטה יש הערכה בשלמות כמשהו שהוא כל כך עליון ונשגב אז הוא בלתי ניתן להשגה עכשיו האמת היא זה נורא הגיוני כל ניסיון החיים שלנו אומר לכאורה הם צודקים אלא מה? ש אנחנו סוברים שכשאנחנו הנחנו תפילין היום בבוקר ולמדנו תורה אז כל מילה השכינה שלמות הרבה למעלה מכל מה שמענים על דעתם בקרבנו. כי תורה ומצוות זה סוג אחר לגמרי של תקשורת עם שלמויות. אנחנו מתקשרים עם שלמויות אלוקיות. איך תורה ומצוות? לכן אנחנו אומרים אשר קידשנו במצוותיו. מה זה קידשנו? שיש קדושה שהיא למעלה מגדרי המגבלות שלנו והיא אור שלמות. זה נכון שגם אנחנו מסתמכים הרבה עם זה שלא כל אור השלמות מופיע. והוא גם לא מופיע בכל הצדדים שלנו. לכן למדנו רואות התשובה. הכל בא מזה. ויש מה ללמוד רות התשובה. אין אחד שאומר לא אני צדיק גמור, אני שלם, אני לא רלוונטי. מבחינת מבחינה זאת כביכול גם לנו יש איזה יאוש. הרב אומר בארות התשובה שהמחשבה שאני רוצה להיות צדיק גמור היא בעצמה מעכבת מלהיות בעל תשובה כי להיות צדיק אתה גמור אתה לא יכול ולהיות בעל תשובה אתה לא מנסה אז אתה כרח מכאן ומכאן אז יש צדק בדברינו אנחנו לא מכחישים את זה אלא שלנו בכל זאת יש דבקות בשלמות שלמעלה מכל מה שהם יכולים לעלות על הדת. ובכל זאת יש פה מנגנון שהם מפחדים על האיכות העליונה של השלמות אם אנחנו חותרים אליה. כי זה לא רק התחזות שלנו אלא זה בעצם גם פגיעה בתפיסת השלמות. וזה כבר לרצוח את אבא. אז זה קומה אחת של לרצוח את אבא. קומה שנייה בעצם כבר דיברנו עליה די בתחילת הדרך. אולי החידוש הכי משמעותי כאן א הוא מפולפל מאוד, עוד יותר מפולפל ממה שאמרנו. ו נראה לי שיש בו משהו עמוק ונסתר מאוד, אבל זה מופלג. בכל זאת אני אגיד אותו בגלל שגודל האמת שאני מתייחס לו. אולי אז הבאנו את המקור בעצמו. יש פה אורות לא חשוב נגיד בל פה הרב זצל אומר באורות בתוך מאמר ייסורים ומרכים שמאמר ייסורים מרכים זה אה הריגה של כמה וכמה אה מאמרים מהקבצים. לא יודע מי היה פה כשלמדנו ייסורים מרקים עם הצבעים לראות כל חלק מאיפה הוא בא לאיזה הוא שייך זה זה נתן איזה בהירות אבל היה שמה שידוך של הרבה הרבה חלקים ובאחד מהם הרב אומר שהכפירה בדור שלנו היא מגיעה רצון לזכך את האמונה, את הזיכוך האחרון. הרמב"ם רצה לזכך את האמונה מהגשמה. גשמה זה סרח עבודה זרה. יש גשמה שהיא עבודה זרה. יש דרגות ב איזה אחירות של עבודה זרה יש בהגשמה. בסוף הגשמה זה עבודה זרה. ומבם עמל הרבה מאוד בעיקר במורה חלק ראשון אבל לא רק לפשט את הגשמה ו הרב אומר בכל דור אנחנו בעצם מורידים עוד קליפה מהאמונה של הגשמה יותר עדינה ובדור הזה זה הכפירה היא להוריד קליפה הכי דקה באמונה, אבל זה קליפה של האמונה. מה הקליפה הכי דקה של האמונה? להגיד יש אלוקים. בעצם להגיד יש אלוקים זה לכפור במה שאומרים חז"ל הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. להגיד יש אלוקים כאילו יש מציאות מאוד מאוד רחבה ומאוד מאוד מדורגת גשמית רוחנית מלמעלה מרוחנית למעלה למלה רוחנית נרן חי נרן חי יותר עליונים דרגות דרגות דרגות דרגות כמו ובסוף למעלה הדרגה הכי גבוהה קוראים לאלוקים בתוך ה מציאות ואין אלוקים כזה הוא לא שמר הוא לא יושב בפסגה של המדרגות אין העולם מקומו ממילא כשאנחנו אומרים אין לנו מקומה אנחנו לא יכולים לייחס לו יש כי כשאנחנו אומרים יש אנחנו מתכוונים לכל מה שהעולם מקומו יש פה מחשב יש פה הם בתוך ה מרחב שנקרא עולם. אבל לא רק הם, גם המלאכים, גם עולמות עליונים ועליונים מהם, גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם. הכל זה מציאות בתוך העולם. יש עולמות יותר עליונים אבל אחרי שלכל אלה אנחנו קוראים יש, אנחנו לא יכולים להגיד יש. עליו יתברך כי הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ולכן האמירה אין אלוקים היא מצילה מה שרך עבודה זרה סרך הגשמה שיש במילים יש אלוקים וה התיהור האחרון של מושגי האמונה והתיאור של הדור האחרון של מושגי האמונה זה להטהר מהכותרת יש כלפי אלוקים כי היא שקר כמובן שגם הכותרת האין היא שקר ולכן האין אלוקים הוא לא פתרון כי על מה שאנחנו יודעים אין זה ודאי לא שייך אליו ואפשר גם ליטאול שזה עוד פחות שייך אליו צריך להסביר למה ואין כאן מקומו אבל בעצם הוא למעלה משאלת היש ועין. וכל זמן שאתה אומר יש אלוקים אז אתה כאילו מוריד אותו ללמטה מהיש ועין והוא ואתה צריך לבחור בשבילו או יש או עין. ואז אתה מעדיף לבחור יש ובזה יש הגשמה. ובעצם יש פה אינטואיציה מופלאה. עמוקה שבעמוקות של הכפירה שאומרת האמונה הזאת היא לא אמת היא לא נקייה היא לא תורה אלא מה שהאינטואיציה הזאת את רוב רובם של בעלי האינטואיציה הובילה למקום יותר גרוע לאדם יש תלונות על בית הספר אז הוא אומר שאם הוא עוזב את בית הספר אז הוא יגיע למקום יותר טוב. לפעמים יש דבר כזה אבל לפעמים הוא יגיע למקום יותר גרוע. הוא עוזב את בית הספר. הוא יגיע לכיכר שמים אלכוהול וחתולות. אם זה לא יהיה לו יותר טוב. ממש לא יהיה לו יותר טוב. אה אבל היה לו טענות על בית ספר. כן. אבל האלטרנטיבה שלך עוד יותר גרועה. אז אלטרנרתי ולהגיד אין אלוקים היא בכלל לא הפתרון. זה לא אומר שאין בעיות בבית הספר. יש נער שטוען טענות אמיתיות על בית הספר וזה עדיין לא אומר שכדאי לו לשרם מחירים עוד יותר גרועים. ולכן אלה שממשיכים להאמין טוב עשו. אפילו עם הסיג של האכירות של ההגשמה. של המושג יש אלוקים. אבל ה לא מודע של העולם החילוני הוא בעצם אומר כל זה דברי הרב אני אומר את זה במילים שלי וברכות אבל כל זה דברי הרב מובא בייסורים מרכים הם בעצם אומרים אני לא יכול לקבל את זה ש אתה מייחס יש לאלוקים ומבחינתי להגיד אין כן, זה תהליך התהרות והזדכחות לא מודע. הם לא חושבים רציונלית ואומרים את זה. זה משהו יותר עמוק שיכול להיות שיש ב חשבות רציונליות שמלוות את זה, אבל הם לא הבשילו להגיד את זה. כך. היחיד שאני מכיר שכל התהליך הזה הבשיל עד כדי אמירה כל כך עמוקה, קולט ו מטלטלת זה מרן הרב זצב. גם בגדולי ישראל אף אחד לא אמר וגם בכוויפרים אף אחד לא אמר להבדיל בין כפירה לקדושה. אז עכשיו כל העולם החילוני הכפרני האומר אין אלוקים הוא בעצם בלא מודע בעומק עומקים עסוק בלתאר את האמונה. עכשיו, אם הוא יוותר על תפקידו וכאילו ילך למדרגה הבאה של הגאולה שגם הוא יחזור בתשובה וממילא יגיד יש אלוקים אז נחזור אחורה עם כל ההתהרות של האמונה ולחזור מההתארות של אמונה זה לרצוח את אבא אבא במובן הכי עליון ונסגב טהרת המושג אלוקים אבינו שבשמיים וכיוון שהאומה לא הבשי עלדי הצורך להגיע למקום שהאמונה היא באמת מעל של ישועיים לא רק איזה אמירה פילוסופית ולמידה פעם באורות ב10 ו3 בלילה ביום חמישי עם צבעים ופלפולים בישיבה כזאת או בשעות אחרות בישיבות אחרות אלא כ תפיסת עולם עמוקה ויסודית ופשוטה שהיא המהירה את הדרך מ הגדולים ל כל המון ש ככל שדי אז הם לא יכולים לוותר את שלהם הם חייבים ל למנוע את השיג עכשיו מה הפתרון שהקדוש ברוך הוא שלח אותכם לתאר תשיג אז כשאתם תחזרו בתשובה במקום שבעלי תשובה עומדים אם תחזרו יחד עם האין אלוקים אלא יש אלוקים כלומר למה שלמעלה משאלת יש או אין אז אתם תהיו לתשוב מקום שצדיקים בורים זה לא פחד שאין לו פתרון ונכון גם לנו יש תפקיד כאן ככל שאנחנו יותר קשורים וקל לנו יותר כי מרן הרב לא רק הראה לנו את הדרך אלא גם בגלל שאנחנו תלמידיו ואנחנו לא פוחדים מהפסיכולוגיזציה שהוא עושה וגם כאן אנחנו בכלל לא המוסע של הפסיכולוגיזציה שהוא עושה. אז הדרך שלנו הרבה יותר סלולה. אבל הכאב שלנו מיש אלוקים הוא לא כל כך גדול כמו שלהם. הראיה שאנחנו ממשיכים בדרך וזה לא נורא אבל הם לא אכלו. עכשיו האם כל אחד באמת אמר הוא בטלש בגלל שאין אלוקים לא. יודעים שאני סבור שרוב ה נפילות הם באות מחוסר אמון בטוב השם א השבוע שעבר שבוע שעבר היה לי שיעור לדתלשים יש לנו בוגר של הישיבה אהרון פוני ברנשטיין ש יש לו אה מקום של קירוב אבל ערב אחד בשבוע זה לדתלשים יש לו חברה דתלשים שבא ללמוד יהדות אני לא יודע אם כמו החילונים זה עם מלגות א איך זה עובד בדיוק אבל הם נראים חילונים לגמרי חלקם אה כבר הרבה שנים שנים חילונים לגמרי ונתתי שם שיעור ו גם השתדלתי לתכור אותם ו ו אחד שמה ככה היה שאלתי אותו איך קוראים לך זה שיהיה יותר קירוב קצת לא יודע איך קוראים לך הוא אומר לי מנדי מסתכל עליו מנדי אומר כן מנדי היה חבדניק א עמוק דלש ו אני לא אמרתי את זה ככה אבל בעצם אני סיפרתי למה על הבעיות של דתיים כמו אני כדתי איזה בעיות מלוות אותי באמונה שלי וסיפרתי את זה פה אולי אפילו בשיעור הקודם מט בשלושה מהלכים דיברנו על זה זה היה בפר מה פעם פעם שדתי מאמין בשלושה דברים בלתי אפשרי שהקדוש ברוך הוא כל יכול שהוא טוב בצורה מושלמת ושהוא ברא את העולם הזה משהו פה לא עובד ו הסברתי למה זה לא עובד קודם כל ואז לפני שהסברתי איך מנסים לטפל בזה שזה יעבוד. אמרתי שאם יש לך רעיונות מצוינים למישהו איך להרוויח המון כסף, רק עכשיו בדיוק נפל לו אבן על הבוהן של הרגל ווא צורח מכאבים. אמרתי לו, תשמע, אני נוסע, לא, אני פגש. יש לי רעיון מצוין, איך תהרוח המון כסף? אם עכשיו אתה מקשיב לי אתה עושה מיליונים הוא לא יכול גם לשמוע את זה כי כרגע הרגל מתפוצץ אותו מכה אז אמרתי יכול להיות שחלקכם לא יכול לשמוע את מה שאני אומר כי הרגש שלו מתפוצצת מכאב בגלל איך שהוא ספג את מה שהדתיים עשו לא והוא הרגיש שמהכו אותו ש א הרגו אותו שדיקעו אותו וכולי וכולי וכולי ואחרי זה המשכתי להסביר למי שלא כואב לו הרגל עכשיו אני התכוונתי גם לתת תשובות רציונליות שאני מאוד א אוהב חושב שהם עמוקות וחשובות ועיקרות וגם אנחנו לומדים את זה פה באל השם ואל טובו אבל חוץ מזה גם התכוונתי להגיד להם אתם לא יכולים להקשיב. לא יכולים להקשיב כשהבון שלכם מתפוצצת מכאב כי אתם מרגישים שהחריבו לכם בבית. אז מה הפתרון לזה? אמרתי להם תראו, אני לא הפתרון לזה, אני בא והולך. הפתרון הזה זה ארוני שיש לו לב ענק והוא מזיל כל כך הרבה אהבה שאינה תלויה בדבר שהוא יכול אפילו לרפא בו שנפלה עליו אבן ופוצצה אותו. אז אחרי שאני אלך הוא יעשה את העבודה הזאת למי שצריך את העבודה הזאת כלומר כולם אז אחרי זה אהרון שלח לי שבאמת זה נגע להם אז השאלה הזאת היא שאלה של טוב השם ואם הנציגים של השם זה ההורים הדתיים שלי והמלמד שלי והרמים שלי די והמורה שלי באולפנה וכולי וכולי הוא בסמינר שם גם חרלשים חרדים לשעבר אז אם הם המייצגים והם עשו לי רע אמיתי או מדומיין או תערובת א כזו או אחרת של אמיתי ומדומיין אני חייב לרפא את זה ואנחנו בעל השם אל תובו שזה השעה לשם תובהו רוב השנים. אז אה זה מה שאנחנו משתדלים לרפא וגם רואים את זה עיקר הכפירה ועיקר האמונה. אבל הרב יורד פה למקום הרבה יותר עמוק, הרבה יותר נסתר, שגם אנשים יותר עמוקים עוברים את זה וגם באופן הרבה הרבה יותר לא נראה לעין. ובכל זאת יש מניע שהכפירה עוד לא סימה לצות את תפקידה ולטעון שלהגיד יש אלוקים זה הגשמה זה פגיעה בשלמות האלוקית שהמעלה מכל יש צודקים הרבי מדקדק ברמבם פעם ללכות דעות הרמב"ם אומר יסוד היסודות ועמוד החוכמות דעה שיש שם מצוי ראשון עד כאן הלכה א' הלכה ב' ואם הוא אינו מצוי אין כל מצוי יכול להימצא אז הוא אומר לכאורה לא בטוח שצריך את זה אבל גם אם כן זה צריך להיות חלק מהלכה א' והלמדנים דקדקו ברמבם אם הוא חותך דבר ששייך לשתי הלכות אז א אז הרבי אומר דבר דומה לרב שאם אין אה אם הוא לא אונה מצוי אין כל מצוי יכול להימצא אומר זה משלוכה של הוא מקומו של עולם ואם אין הוא מקומו של עולם אין עולם אז למה צריך אם אין הוא מקומו של עולם הרי הוא מקומו של עולם כי להגיד הוא מקומו של עולם זה חס לו רק את היחס לעולם ומת הוא לא מיחס לעולם לא יודע אם אני אומר בדיוק כמו שהרבי אמר את זה או רק ליד אבל הוא לא מלהיות הוא מקומו של עולם לכן חייבת להיות הלכה בעולם הלכה שאומרת אם הוא אינו מצוי אין כל מצוי לאמצ שעל ידי זה אני דבק בה אין אלוקים שמתאר אותי מהגשמה שלי יש אלוקים וזה א' א' של הלכות דעות של כל האמונה כל יסודי התורה עומדים על זה שיש אלוקים והוא למעלה משלת האיש והעין ולכן לא נוכל נגיד יש אלוקים סתם לכן אני חייב חייב גם להגיד את האין. עכשיו אם תקפקיד הכפירה בלידת האומה החזרה בארצאה זה לזכך לפני הגאולה השלמה את הזיכוך האחרון הזה. אז יש פחד נוראי שאם עכשיו עוד פעם נהיה דתיים נרצח את אבא לא שמעתי מרבותיי את זה וגם לא את רוב הדברים שאמרתי לכם קודם אבל נראה לי שזה דברים יקרים וחשובים עד כאן הפחדים של השמאל. עכשיו, חכו, חכים, נתחיל לעשות לעצמנו פסיכולוגיזציה. איזה מטעמים?