מבטל כיסו של חברו | הרב אסף הר-נוי, רא"ש ביהמ"ד מבקשי פניך ואב"ד ארץ חמדה ירושלים | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] קודם כל שכוח גדול למארגנים שבחר סניה לתלמידים היקרים שמשתתפים חושב שהיתרון הגדול של מה שמתרחש באולם הזה זה שבסוף כל מה שקורה מכל האולמות שיש מסביב בסוף הכל צריך להתנקז לכאן. לא סתם זה החדר אוכל התחתון כי הכל זה המעיין שממנו שותים במובן הזה שכל הלא חס ושלום להפך מתוך הגדלות שיש שם למעלה בסוף אנחנו באים ועוסקים בפרטים האלה המעשיים וצריכים להחיה ולפסוק א ובאמת זה משהו שגם כן הולך ומתעצם ברוך השם בעם ישראל בכלל ובציבור שלנו בפרט הנושא נושא של בתי הדין לממונות. מורי ורבותיי, זה עניין גדול וחשוב שהולך וצובר תאוצה בכל הציבורים. א, מכל המגזרים, מכל הציבורים מגיעים, יושבים אצלנו בבית הדין. רק אתמול פסקנו דין א במקרה של אנשים שבאים ושומעים איך הדין מתנהל כמו שצריך. ולכן באמת יש בזה שליחות אדירה וחשובה. אני מחזק את כל מי שנמצא בכלל בפה במיוחד מי שיושב כאן שרואה איזשהו שליחות או כיוון בעולם של לימוד החושן משפט הדיינות בתי הדין לממונות זה באמת כמעט לא לגמרי אבל כמעט מת מצווה שצריך להוסיף כל מה שאפשר כוחות חזקים טובים בריאים יצירתיים תוך מסירות נפש של תורה וקדושה באמת להדיר את הדבר הזה וזה זה הולך ופורץ באמת לכל המקומות. הזמן קצר עד מאוד והמלאכה מרובה עד מאוד. ואני צריך לעסוק בסוגיה בעזרת השם שנקראת המבטל כיסו של חברו. זה נשמע משהו לא כל כך ברור למי שלא כל כך בקי בחושן משפט, אבל אתם יודעים איך זה שתמיד הרבנים שהם באים א לשיעור לפני כל חג אז הם מסבירים לך למה החג הזה הוא כאילו החג הכי חשוב. סח כן לפני רגע הוא דיבר לפני חודש על פורים. פורי זה עד לא ידע וזה עכשיו בלי פסח אחרי זה כבר שבועות מגיע והימים הנוראים כן אז כל חג מאיר ובטח כל אחד מהרבנים המכובדים שאני אפר לרגליהם שהיו לפניי ואחריי יסבירו באמת ועוסקים בסוגיות חשובות ועיקרות ואני רוצה להסביר לכם מורי ורבותיי קודם כל כהקדמה למה הסוגיה שהקצרה שנעסוק בה רחבה אבל בזמן הקצר היא באמת אבן יסוד לכל תיק כמעט שמגיע הגיע לבית הדין ואני אתן את זה כדוגמה אולי ממקומות אחרים לגמרי אבל יש לנו בעולם ההלכתי ובכלל בעולם הכללי יש לנו סוגיות שהם ספציפיות שעוסקות בנושא מסוים נזכה שכנים אתה יש לך אדירה והשכן מעליך הוציא מעליך מרפסת שם לך מזגן על הקיר יש נזילה מלמעלה למדת נזכי שכנים או לא למדת נזכי שכנים ככה תדע לפסוק את הדין אם אתה שואל אם אתה שומר שכר אם כל נושא יש לו ספציפי את הדינים ששייכים אליו. למדת אתה יודע שכירות פועלים שלג למדת לא למדת אם אתה יודע מצוין תפסוק אבל יש מורי ורבותיי סוגיות רוחב שהם שייכות לכל נושא כמעט שמגיע בדיני בכל דין וגם בדיני הממנות וזה הנושא שלנו מניעת רווח מבטל כיסו של חברו מניעת רוח אז רגע אני אסביר ב מדובר וני אכנס פנימה אתן לכם רגע דוגמה מעולם של הלכות שבת אם למדת סימן שיאד אתה יודע את בניין וסתירה בכלים אם למה אתה שנת אתה יודע דיני אוהל בשבת יבוא אליך מישהו אפשר לעשות אוהל לילדים או אי אפשר לעשות אוהל לילדים אם למדת ש יח אתה יודע בישול אומר לך אפשר לשים את על הפלטה אי אפשר לשים על הפלטה אז אתה יודע ספציפית בישול אתה יודע בורר אתה יודע בניין וסתירה בכלים אבל יש דברים שהם רכבים ששייכים לכל המלאכות דין מלאכה שאין צריך לגופה זה שייך להכל דין של שינוי בשבת זה לא קשור רק לבניין וסתירה לבור לסוחט למלבן למוקצה זה משהו שהוא רחב במובן מסוים אתה חייב שאתה רוצה לדעת ולפסוק ולהתנהל קודם כל לעצמך למשפחתך בוודאי לרבים אז הסוגיות רוחב האלה אתה חייב לדעת אותם ואחת מסוגיות הרוחב הללו שבבית הדין זה הסוגיה של מניעת רווח המכונה המבטל כיסו של חברו הכיס זה כנראה הארנק זה הכסף שאתה מבטל אותו אתה איך שהוא גורם לו לכך שהוא לא יכול להשתמש בכסף, ברכוש שלו, באוטו שלו, בדירה שלו, מכל מיני טעים, כפי שניתן דוגמאות עוד רגע. וזה בא והוא טובע אותך בבית הדין. הוא רוצה לתת כמה דוגמאות ככה תוך כדי נסיעה חשבתי, רשמתי לי, לא תוך כדי נסיעה רשמתי, אחרי כן חשבתי עליהם. אתה הזמנת הובלות והמוביל בא ורגע לפני בלילה פתאום אמר החבר שלך תשמע אחי מה עכשיו הובלות 3000 4000 שק אתה לא יודע שיש לי טנדר שאיתו אני עושה חסדים בוא זה תבוא כמה עולה דלק 200 300 נסגור את הסיפור כמה הובלות תביא כמה אברכים בין הזמן נגמור אתה אומר וואי רעיון טוב 8 וח בערב אתה מתקשר לנהג של ההובלות אומר לו, "תשמע, בסוף לא צריך." אומר לך, "מה לא צריך? אני מחר בבוקר אצלך. זה יום עבודה, קבעתי, פועלים, התקשרו אליי. כן. אתה בעצם עשית לו נזק, הרבצת לו, לקחת פטיש, שברת לו את ה את המשאית, פינצ'רת לו את הגלגלים, מה עשית? מנת ממנו רווח. ואם יש נזילה, בסדר, בוא נלך רגע לספי שכנים. יש נזילה של השכן שלך מלמעלה. אתה יש לך דירה שאתה מזכיר אותה לאחרים. בא אליך הסוחר אברך יקר וטוב שגר שמה. אני רואה פה חיוכים. אני מבין שזה סוגיה שהיא מצויה. כן. נזילות הרבה יש בבית הדין. ובא אליך הוא אברך טוב אומר לך תשמע ופה ושם. עד שכבר באה האישה ואומרת נכון בעלה את הבית אומרת זהו אי אפשר. אתה אומר לו אני יוצא. אתה בא לשכן מלמעלה. וחוץ מהשאלה בנזקי שכנים, מי חייב לתקן כשיש נזילה ומי השם בדבר הזה? שזה שאלה ספציפית בדיון הזה. הוא בא ואומר לך, חוץ מזה שמי מתקן, עכשיו חודשיים אי אפשר לגור בבית. כל חודש 4,000 שק שכירות מנעת ממני את האפשרות להזכיר את הדירה שלי. סוגיה שהייתה בבית הדין לא מזמן. אחד נתן הלוואה למישהו ויש שם סוגיה שלמה של ריביות והתר עסקה וכל הדברים האלה דינים של הלכות הלוואה קצת ריבית יותר עסקה הוא היה צריך להחזיר לו אבל חוץ מזה שהוא צריך להחזיר לו מכל הדינים האלה הוא אומר לו בינתיים יכולתי להרוויח כסף שאתה חייב לי אפילו את הקרן לא החזרת לי אתה יודע מה הייתי עושה עם הקרן אתה יודע כמה הייתי יכול להרוויח אם היית נותן לי את הכסף בזמן הנכון שנה שלמה אתה יודע כמה הבורסה עלתה אתה יודע איזה הצאות היו לי? איזה עסקאות? אני בדיוק רציתי לקנות את המניה של וז שנמכרה, אתם אברכים, ברוך השם שנמכרה עכשיו אתה יודע כמה יכולתי לזה או אז זה מבטל כיסונת ממנו רווח. פועל היה אצלך בבית עבד כמו שצריך הכל והשאיר את הכלים שלו בגג. הוא אמר לך, אני אבוא לקחת מחר. בסדר, סכמת. אמרת לו, בסדר גמור. אחרי זה אתה בדיוק נוסע לחופשה. שכחת שאתה נוסע לחופשה. מתחיל בין הזמן עם כמה ימים בגולה. ברוך השם הכל פתוח, אפשר לטייל. ואז הוא מתקשר ללכת בבוקר. אתה כבר נמצא שמה ליד צומצמ זריזים מקדימין והוא אומר לך מים הזה. אומר אה שכחתי המפתח אצלי בכיס. אומר לך אבל מה אני אעשה בלי המקדך? זה כלי עבודה שלי. כמה זמן? שבוע ויומיים. מה שבוע ויומיים? שלח שליחים. דוד עכשיו שבן לא יוכל לעבוד אני צריך לזכור ממישהו אחר את כלי עבודה כל הדברים האלה זה דוגמאות של אדם שלא רק בסוגיה של הנזק שהוא הזיק אותך המעשה שהוא עשה לך שכל מקרה לגופו דיני הלוואה זה דיני הלוואה ונזכה שכנים זה נזכה שכנים וזכירות פועלים זה שכירות פועלים אבל יש את הנושא הכללי של הייתי בינתיים יכול להרוויח והאם אפשר לחב על זה בבית או לא זו שאלה עם קבלן היה צריך למסור לך דירה והוא אומר לך תשמע היה קורונה מכת מדינה היית מלחמה חרבות ברזל הכל התעכב טוב אז תפתח סימן שכא שכב תלמד הלכות מכת מדינה אפשר לחייב בפיצויים אי אפשר לחייב בפיצויים אבל חוץ מכל השאלות שבחסים שביניהם שזה השאלות של הסימנים הספציפיים בשולחן ערוך ובהלכה בכלל עכשיו אתה לא יכולת להיכנס לדירה הזאתי לא יכולת להזכיר אותה והדברים האלה שווים כסף. זה נקרא מניעת רווח בכל מיני אפשרויות ודרכים. וכמעט תמיד אתם מבינים שכשמישהו חייב למישהו כסף מאיזשהיא סיבה, לא משנה איך, בדיני נזיקין, בדיני שכנים, בדינים של פועלים, בדינים של עבודה, בכל בהלוואות, בכל דרך שמישהו חייב למישהו כסף, הוא אומר, חוץ מזה אם אתה חייב לי או לא, אוו מה יכולתי להרוויח בזה, האם אפשר לחייב על זה או לא? זאת השאלה. ואני בכוונה פותח קודם כל בקצרה במה להבדיל 1000 אלפ דולר מקודש לכול אומר החוק הישראלי בדבר הזה ובאופן פשוט אפשר לומר שהחוק הישראלי אומר אין הבדל בין אם הזקת אותו או מנת ממנו רווח יש לזה כמה מקומות בחוק יש פקודה שנקראת פקודת הנזיקין אגב אתם יודעים א הרב סדן דיבר לפני כן על דינה דמלכות הדינה שמעתי את הדברים והנקודה הזאת שיש פקודה אז היא הרבה פעמים מבוססת על איזשהיא פקודה בריטית כן אז שמה מפורש ואני אקריב בפניכם מה כתוב שם נזק שווה ככה כתוב בפקודת הנזקין בסעריף שתיים נזק שווה גם מניעת רווח נזק ככה הגדרתו בחוק עובדן חיים נכס רווחה או חיסור מהם אתם מבינים או חיסור מהם אם איבדת לו משהו או החסרת אותו ממש מנעת ממנו וגם בחוק החוזים כתוב נזק לרבות מניעת רווח אם היה לך על פי החוק הישראלי איזשהו הסכם עם מישהו ואתה הפרת את ההסכם אם על ידי זה ממש עשית לו נזק זה דבר אחד אבל גם אם הנת ממנו את היכולת להרוויח בגלל הפרת החוזה בהרבה מהמקומות אתה תהיה חייב על הדבר הזה כמובן יהיה שאלה כמה יכולת להרוויח האם בטוח יכולת להרוויח או לא אבל לקרונית החוק מסתכל על זה ככה לעומת זאת להבדיל ההלכה לא בדיוק אומרת כך וזה דבר שאנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מתמודדים איתו. כי המציאות היום שכסף שנשאר אצל בן אדם והוא לא נותן לחברו היא יכולה באמת למנוע ממנו הרבה מאוד רב אחרי זה אנחנו מתמודדים עם זה בוא ניכנס רגע לסוגיה ההלכתית הסוגיה הזאתי מבוארת זה מאוד מעניין אין את זה בבבלי אין את המושג מבטל כיסו של חברו במפורש יש לזה התייחסות מכל מיני א אה א דרכים עקיפות אבל באופן מפורש אין בב להתייחסות למושג מבטן כיסו של חברו אלא דווקא רבי יצחק בירושלמי במסכת ב מציעה ב שמה בהלכה בפרק הלכה ג אמר רבי יצחק אדה אמרה המבטל כיס של חברו אין לו עליו אלא תרעומת או מה זה תראומת תרומת אתם יודעים מה זה כזה קרחצן א כזה אה אתה לא בסדר איזה בן אדם זה תרומת כשאתם רואים תרומת דבר אחד תדעו כסף לא יצא לכם מזה פרצוף חמוץ יצא לכם זה התרומת חייבים משהו שיהיה עם התרומתומת נכון לא אז יש גם בהמשך כל מיני אחרונים שמדברים איך בדיוק אבל עקרונית זה אפילו לא מי שפרע שיש בקניין של כסף שביטלו חכמים נכון זה אפילו לא מי שפרע יש דיון שלם אם זה נחשב מחוסר המנה גם זה לא בטוח אבל אין לו עליו תרומת זה מבטל כיסו של חברו מעניין מאוד על מה זה מבוסס זה מבוסס על תוספתא שאדם נתן מאות לחברו ו לקחת לו פירות בהם והיה מכירה בזול אמר לי אחד האברכים אצלנו בארץ חמדה אמר לי תשמע הרב אם אתה הולך יש שמה מכירה של ספרים ואסופות וזה מחירים טובים אתה יכול אה ברשות הרב האם אתה יכול אה לקנות ספרים בזול הוא ירוויח 50% הנחה כן אז על המקרה הזה אומרת התוספתא שאין לו עליו אל תרום מת לומד רבי יצחק שמי שמבטל כיסו של חברו אין לו עליו אל התרומת כלומר ממון הוא לא יוכל להוציא ממנו אבל משהו שרבים לא יודעים למרות שרבים מדברים על בטל כיסו שפטור יודעים שבהמשך אומר שם רבי יצחק אבל המבטל שדה חברו חייב לשפות הוא כן חייב לשלם לו לא ברור למה מי שמביטל את הכיס את המאות שלו כן הוא פטור למעשה אומנם תרעומת אבל פטור מלשלם. לעומת זאת מי שביטל את שדה חברו, מה זה ביטל את שדי חברו? למשל שהוא מנע ממנו להיכנס ולעבוד שמה, שהוא סיכם איתו שהוא עצמו יעבוד שם. הוא אמר לו, אני אכנס, אני האריז שלך, אני אעבוד שמה ובתמורה לקח אתה תיתן לי 50% 30% והוא מחוייב על הדבר הזה. מה ההבדל בין ביטול כיסו לבין מי שמבטל שדה הוא שחייב? זו שאלה מאוד גדולה. עכשיו יש בזה הרבה שיטות בראשונים. זמננו לא ארוך בשביל לבאר את כולם ממש בקצרה אבל אני רוצה ללכת בשני מסלולים אפשר לדייק אם היה לנו זמן לשיעור כללי קטונטי אבל היה אפשר לפרט ממש לרדת האם זה מדין הרב האם זה הסכם מכלל האם זה הסכם מפורש אבל באופן כללי אני רוצה ללכת בשני קווים של הסברים מה ההבדל בין ביטול כיס בין ארנק לבין מי שביטל את השדה אומר הפני משה שם במקום בירושלמי אתם יודעים מה ההבדל אני אקרא לכם בפנים אומר הבני משה תמה שבפירות השדה הרווח מצוי וידוע ואמעבד נכסה חברו בידיים כלומר בפירות הסדר הוא אומר לו זה בטוח נכון שיכול להיות פתאום שידפון וכל מיני דברים כאלה גם הרביה אומר את זה אומר ברור הרווח ששידפון לא שכיח ילקח אפילו אם לא הרוויח בו מידח חייב לשלם לו כן כלומר במקום שבו הרווח הוא ברור שמה צריך לשלם ביטול כיסו אני אספר לכם סיפור זה אפילו חצי מצחיק, אבל זה משהו למיומיים האחרונים חבר שהוא חצי חבר, חצי תלמיד, מתקשר אליי ביום ראשון אומר לי, אני חייב לדבר איתך. אמרתי מה קרה? סדר בור כי חייב לדבר איתך. אז אני אומר לו, טוב, חבר יקר ובאמת איש, אומר, אני חייב שתברך אותי. אמרתי לו, מה פשט? מה עכשיו ברכות וזה? הנה אני אומר, אל תשאל. אני בדיוק לקחתי כסף, הלוואה, אמרו לי להשקיע באיזה משהו ועכשיו הבורסה על הפנים וזה אמרתי לו, "מה אתה רוצה ממני? אני יודע, אני מבין אני את שבעזרת השם שיזכה לשפע ברוכה ואצלוכי אמן. יום למחרת הוא שולח לי זה הצליח. אומר זה חז"ל. מה אני רוצה לומר? אתה יודע השקאות מצליחות או לא מצליחות? אתה יודע מה יהיה? מדינת ישראל יום אחד אלה באים ואלה עושים אי אפשר לדעת פה מלחמות דברים עולים זה לא כסף בטוח אם היה לי כסף הייתי יודע והייתי משקיע אדוני היקר אתה לא יודע באמת זה מבטל כיסוף אבל שדה זה נכס קבוע שעובד כדי שהיא לא תעבוד ולא תוציא במיוחד במציאות של טכנולוגיה של ימינו שעל אף בצורת לצרנו נורה והיתה לנו באמת שנה קשה בעניין זה אבל אפשר אפשר לכפות על כך, זה לא אותו דבר כמובן, אבל זה כסף בכיס, מה שנקרא, אפשר לומר. כך אומר הפני משה, ככה אומר הרביה, ככה אומר הבך באיזה תשובה על הרשבא שנשאל גם כן בעניין הזה וככה הוא מסביר אותו והוא אומר ככה שמניעת רווח בסחורה למה דמי ערב בדבר שהיה רווח ככה הבח כותב בחושל משפט סימן סא מי ערב בדבר שהיה ודאי רווח דילמה היה מגיע הפסד אתה יודע אתה מרוויח את המפסיד אז איך אתה רוצה שאני בית הדין יתן לך כסף או יחייב אותו לשלם לך על משהו שהוא באביר אולי כן, אולי לא. זה קו אחד, זה גישה אחת. כלומר, לפי הגישה הזאתי, במקום שיש רווח ברור וודאי כמו שדה, כמובן רק אחד יודע מה ודאי, הוודאי שמו כן תהילתו, יש אחד. אבל לפי המציאות של העולם הזה, אז אפשר להוציא בזה ממון. וככה הוא מסביר, מדוע רבי יצחק אומר שבשדה מוציאים ממון. לעומת זאת הנימוקי יוסף ועוד רבים הראשונים והאחרונים אומרים מה פתאום הרי בסופו של דבר איך שלא תסתכל על זה גם אם יהיה לך פה רווח וודאי מה הוא עשה מה הוא עשה אולי במקרה שהוא קלה את חברו יש גמרא כזאת שהוא קלה את חברו והכניס אותו וסגר אותו זה מעשה אקטיבי שהוא עשה אבל סך הכל הוא לא החזיר לו את הכסף עכשיו מה הוא הזיק אותו מה זה גרמה זה גרמי? זה שום דבר. ולכן הם הולכים בכיוון אחר ומסבירים את רבי יצחק שם של השדה ועוד הרבה גמרות שאפשר להביא אותם. הזמן שלנו ממש לא ארוך אבל שאפשר להביא אותם כמו גמרא למשל בבציע קד עמוד ב המקבל שדה מחברו ועוברה הוא קיבל לעבוד. זה מפורסמת גם דיני הסמכתא שם והוא מקבל לעבוד בשדה הזאתי והוא פתאום אתם יודעים מה היה לו נעים האוויר היה רוח נעימה ישב בצד החליט הוא לא עובד בשדה הזאתי אבל היא יכלה לעשות הרבה כסף אז מה הדין שן שמין אותה כמה ראויה לעשות ונותן לו הוא חייב אבל מה עשיתי מה הזקתי אותך שרפתי את השדה הבאתי פה משהו מישהו שרסו את זה דרכתי התגלגלתי פה הרסתי את התבואה לא עשיתי שום דבר ומחייבים אותו אז שם היה ביניהם הסכם כי הוא אמר לו כך כותב לו אם הויר ולא האביד אם אני יוביר את השדה לא אעבוד בה אשלם לך במיתב זה קשור גם לדיני הסמכתא אבל שם יש סיכום ביניהם והם לוקחים את זה הרבה הראשונים כאיזשהו מודל לכך שכל מקום שהיה סיכום בין האנשים או אפשר להרחיב את זה לומר בלא רק סיכום רשום או או בעל פה אלא שבדרך העולם יהיה סיכום בדבר הזה שעל הפסד כזה שאני מונ הממחה מחייבים עליו ממון במצב כזה יהיו חייבים לשלם כלומר זה לא כלול בדיני הנזיקין שבגלל שבטוח יהיה פה נזק אתה חייב לשלם על הדבר הזה אלא זה כלול בהסכמות שבני אדם אולי תנאים דיני תנאים חתם סופר משמע מדיני ערבות כן אבל איזשהי הסכמה בינינו שבמקום שברור שאתננו ואמרנו או אפילו ברור מכללה שמחייבים המון על הדבר הזה אז יש אפשרות לחייב על אותו אותו רווח שנמנע ממני. יש עוד כמה גמרות כן שמדברות על הדבר הזה. הזמן שלנו באמת ככה קצר אז אני אקפוס קצת הלאה. יש גמרא במסכת במציא עג עמוד ב באמת על אחד אמרתי לכם כמו המחור ששלח אותי לקנות לו פה כמה ספרים אז אחד היה ביקש מחברו שילך לקנות לו יין בזול. אמר הרב חימן דייב זוזה לחברה למיזבן לחמראה. כן הוא חמור. כן בדיוק ופשה ולא זבין הוא לא איך הוא היה ככה התרגש הוא הלך שמה הסתובב פתאום פגש חבר שלו מה נשמע מה שלומך שכח לקנות לו את היין היה יין ערב פסח מוכרים עכשיו מכירות בזול אמר לו תקנה 30% הנחה מה הדין שלו משלם לכדקעזי לפרט דזולשפת כלומר הוא משלם לו אם הוא לא קנה לו בזו לא הבנתי סך הכל זה לא בסדר אולי תראומת אולי ביקשתי אולי אתה לא בן אדם אולי הייתה לו חבר, אבל איך הוא פתאום צריך לשלם לו את ההפרשים הללו? למה הוא צריך לעשות כן? שואל שם הריטווה, למה חייב לשלם לו? מה ישנה מטל כיסו של חברו שהוא פטור מפני שאין איזה כולה אלא בגרמה? אומר שם הריטו, לא חייב לשלם לו אלא כשקיבל עליו כן בפירוש. כלומר, זה היה הסיכום ביניהם. ם פה אני מגיע, מוריי ורבותיי, באמת להכראה מעשית בדבר הזה. יש עוד הרבה באמת מה לדבר ולדון ולהביא דוגמאות, אבל באופן פשוט אנחנו רואים שיש לנו פה שני גורמים שצריך תמיד לבחון אותם כשאנחנו רוצים לבדוק חובת תשלום על מניעת רווח. אחד זה האם באמת היה מוכרח והיה ברור שיהיה פה רווח כמו בשדה לעומת כיס. מה עוד אתה יכול להשקיע? אתה יכול להרוויח פחות למשל פיקדון בבנק. זה משהו הרבה יותר ודאי מאשר השקעה בקרנות בדברים כאלה זה משהו אחד כלומר אחד זה הוודאות והדבר השני שאנחנו נבחן זה האם היה הסכם ביניהם ואז זה מאוד פשוט ני שבממון קיים אם הם הסכימו ביניהם שאם אתה תבטל לי את ההובלה הרי ככה יש בהרבה עניינים של צרכנות או שיש כללים שם חוק קבע תקנות או שיש הסכמות שחותמים על חוזים הוא אומר לך תחתום לי על חוזה אתה יכול לבטל עד שבועיים מראש משבוע מראש יעלה לך 50% אם היו הסכמות מצוינות או שאם אין הסכמות מפורשות בין שניהם אבל יש מנהג מדינה ברור איזשהו תנאי מכללה אומדברורה שהצדדים מתנהלים עם הסכמה כזו או אחרת זה גם כן משהו שמאוד מקרב אותנו לחיוב הרווח לחיוב על בניית הרווח מה נייר העמדה שלנו שנכתב בארץ חמדה מה ההמלצות שלו אז אנחנו אנחנו וזה מורי ורבותיי הדרך הכי קלה והכי פשוטה ככה אנחנו פותרים כמעט את כל הבעיות וזה מתחבר לעוד הרבה דברים שנאמרו פה לפני כן גם לדין של גרמה ודינה דמלכותה וכל הדברים האלה אנחנו בהסכם הבוררות שהצדדים חייבים לחתום לפני שמגיעים אלינו כתוב שם שיש אפשרות לבית הדין לחייב גם על מניעת רווח הצדדים מסכימים על הדבר הזה כמו שיש אפשרות לבית הדין לחייב גם כן על גרמות אז קודם כל זה נותן לנו את הפתח להיכנס ולפסור גם כן במניעת רווח זה הדרך שלנו קודם כל הסכמת הצדדים מלבד זאת אחרי שיש לנו את האפשרות הזאת מכיוון שהצדדים חתמו על כך שהם ממנים ומאפשרים לבית הדין לחייב בדברים הללו אז הדיינים עצמם יבחנו בעצם את שתי שתי הסוגיות שדיברנו עליהם את שני הקווים את שני המסלולים האם באמת היה פה רווח ודאי עד כמה הוא ודאי איזה סכום הוא ודאי בשילוב זאת האם הייתה התניה בין הצדדים רשומה מפורשת בעל פה או אם יש האם יש הסכמה שבעולם במנהג המדינה אם הדברים הללו השתלבו ביחד כלומר שאנחנו יודעים בוודאות שהיה פה רווח אין זה כמו שדה ובנוסף לכך כמובן הייתה התניה ביניהם או שכך העולם אז יש סיכוי טוב וסביר שיהיה חיוב גם על מניעת הרווח אם אחד מהם חסר אז הדיינים יבחנו את הדברים ויראו ועל פי זה יחו את הדברים. אז לסיכוב הדבר, הסוגיה של מניעת רווח היא סוגיית רוחב בבית הדין. היא נמצאת כמעט בכל תיק שמגיע. אם זה שכירות פועלים, אם זה דיני נזיקין, אם זה דינים ששכנים, אם זה בהלוואות, כי תמיד יש כסף שיושב ומחכה וכולם בטוחים שהם היו יודעים לעשות עם הכסף הזה את הדבר הכי טוב ולהיות עשירי העולם. ולכן חוץ מהתביעה הספציפית שהם ישאלו על הסוגיה שהם מדברים עליה, הם יגידו ומה יכולתי לעשות עם הכסף הזה? גם את זה אני טובע. יכולתי להזכיר את הדירה, יכולתי עם הכסף הזה להשקיע פה ושם וכ יוצא בזה. וראינו שיש בזה המבטל כיסו של חברו בירושלמי שפטור. לעומת זאת מי שבטל את השדה של חברו חייב לשפותו. ובאופן כללי מאוד וגס אמרנו שני מסלולים. מסלול אחד זה האם מדובר ברווח ודאי או לא. מסלול שני האם יש איזשהו סוג של הסכמה, אולי ערבות, הסכמה מכללה, הסכמה מפורשת, כפי שראינו בריתו ובבית הדין. קודם כל נחתים אותם על הבוראות שבה רשו שיש אפשרות לחייב על מניות רווח. ואם יצטלבו לנו שני הדברים הללו, ככל הנראה יהיה חיוב גם בדבר הזה. חזק וברוך לכולם. ברוכים טוב. [מוזיקה] เฮ