0:00 / 0:00
לקיחת החוק לידיים במדינה ריבונית | הרב חננאל זייני, ישיבת אור וישועה | כנס אסופות ה-5
188 views
השיעור נמסר בישיבת כרם ביבנה, בכנס אסופות ה-5, כ"ה אדר תשפ"ה. לצפייה בדף המקורות של השיעור לחצו על הקישור: https://drive.google.com/file/d/1xdElgDDkE9Rd6igK8imJYbEMPlNkF1Cs/view?usp=drive_link לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=R1jtrDsKXzU&list=PLhWtq6f1QSkzcTFb1jFF87FX3qh9QZGVa&pp=gAQB0gcJCWMEOCosWNin
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
הנושא שעומד
לפחנו אה
נושא בעייתי א בכלי
מידה
והדבר
ה איך קוראים לזה שנוי במחלוקת
טוב, אז אנחנו אוהבים נושאים שנויים
במחלוקת. לא בגלל שאנחנו אוהבים את
המחלוקת, אלא הפוך בגלל שאנחנו רוצים
לסיים אותה. אז בוא הנושא זה לקיחת החוק
לידיים ומדינה ריבונית.
ומדי פעם אנחנו שומעים על אנשים שלוקחים
את החוק לידיים ואז בכל מיני
הקשרים. אני לא רוצה לתת דוגמאות. כולנו
מכירים דוגמאות.
באים הפוליטיקאים
ופוליטיקאים מהרשות המחוקקת, מהראשות
המבצעת, מהרשות השופטת
ומסבירים לנו שאסור לקחת את החוק לידיים
ותנו למשטרה לעשות את עבודתה וכו וכו וכו.
הגדיל לעשות הראשון
לציון בפרעות שהיו בכל הארץ בשומר החומות
והוא
אמר אזרחי ישראל אחפים מפשע מותקפים על
ידי ארגוני טהור אדם אומנם חם הלב סוער
המראות קשים אבל אסור לנו להיגר
לפרובוקציות ולפגיעה באדם או
ברכוש על פי תורת ישראל אין שום היתר לקחת
את החוק לידיים ולפעול באלימות יש להותיר
את מלאכת השבת הסדר על כנו לידי משטרת
ישראל שזהו תפקידה עלינו להיות אור לגויים
ולא חללה
להפך א
וצריך לבדוק את הדברים האלו
לעומק אז אני לא רוצה להתעכב יותר מדי על
המושג הזה של אור לגויים מושג שבן גוריון
שאב מהתנך
ורוקן אותו לגמרי
מתוכנו רוקן אותו לגמרי מתוכנו
ולקח אותו
מחדש במשמעות א חילונית.
המשמעות החילונית של שבן גוריון יצק למושג
הזה אור לגויים אומרת כזה דבר
ש אנחנו אמורים להבות דוגמה לכל העולם
מבחינת ההתנהגות המוסרית שלנו
וכמובן התנהגות מוסרית שבנויה על פי כללי
המוסר של העולם המערבי איך
לא בשם האור
לגויים לוקחים מוסר נוצרי
ו שמדבר על תואר הנשק לדוגמה
וקשקושים מהסוג
הזה. המונח ב הזה בפירוש החילוני
שלו מרוקן מכל תוכן את המושג אור
לגויים. החילוני מדבר על ערכים שקיימם אצל
הגויים ושובים מהם. ואנחנו צריכים לתת
דוגמה לגויים איך ליישם את הערכים שהם
עצמם יצרו.
מן הבסורד כזה שרק ודים מסוגלים ליצור
אותו. במה אנחנו יכולים להיות דוגמה
לגויים בנקודה הזאת. על כל פנים יש כאלו
שבאים ואומרים תשמע אם אנחנו נעשה כך וכך
אנחנו נהיה כמוהם. כמו
הגויים. אז לא ולא. הנביא יחזקאל אומר
איזשהו פסוק אומר כזה דבר. העולה על רוחכם
היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים.
כמשפחות האדמה. יהודי אף פעם לא יוכל
להיות כמו
הגוי. לא יעזור לו גם אם הוא ירצה. לפעמים
יש יהודים בעייתיים שמצליחים להיות קצת
יותר גרועים, אבל באופן עקרוני אני לא
מכיר אף יהודי שמסוגל לעשות את מה שנעשה
בשבע
לאוקטובר. עכשיו תגידו טוב זה מקרה קיצון?
לא. המקרה קיצון הזה היה כל הגלות
שלנו אצל כל הגויים.
המקומות היחידים שלא היה דבר כזה זה במזרח
הרחוק. למה? לא בגלל שהם יותר סובלניים,
אלא בגלל ש לא היו שם יהודים. פשוט
מאוד. ככה זה עובד בכל
מקרה. אה ואצל הגויים כשזה נעשה, זה נעשה
באופן
ממוסד. אז בואו נשאיר את זה את העניין הזה
בצד. הבהרה לפני שאנחנו מתחילים לדון
בנושא. אין לעבור על החוק. כל מה שנלמד
היום זה לשם הלימוד,
לשם שאיפה עתידית שאנחנו ננהיג כל מיני
דברים על פי התורה. אין לעבור על החוק
בשום אופן. אה
אם אה אם על פי החוק אסור לעשות כל מיני
דברים אז אסור לעשות אותם. רק אם החוק
דורש ממני לעבור עבירה
אז דברי אבר ודברי התלמיד דברי משומים כך
אומרים חז"ל
ולכן אם החוק דורש ממני להתעלם ממחבל עם
נשק אז זה פשוט זה איסור תורה שלא תעמוד
על דם
ראך בסדר יש פה איסור זה לא איזה מצוות
עשה לותמוד על דבר איך איזה
איסור אסור לעבור על החוק של הקדוש ברוך
הוא קודם לא לשכוח את זה אבל
עכשיו בוא ניגש לענייננו אנחנו צריכים
לברר את הדברים עד טום עד כמה שנכל במסגרת
הזמן המוגבל שיש
לנו במסגרת בעניין שלנו אני ראיתי מישהו
שכתב ככה א זה מופיע
בוויקיפדיה
אה זה יש ערכים בוויקיפדיה שכל אחד כותב
ככל העולה על רוחו ויש מקומות שאתה רואה
שזה מישהו שמבין עניין
שכתב
ואני קורא לכם קצת איזה אצלכם אבל תבינו
מיד על מה מדובר והוא אומר ככה על פניו
במשפט העברי ישנה מגמה של התנגדות לעשיית
דין
עצמית שכן עשיית הדין היא תפקידם של
הדיינים מגמה זו עולה מתוך דוגמאות רבות
בתורה לגואל אדם נאסר להרוג עד שמעמידים
את ההורג לפני היד דה
למשפט בן סורר ומורה ההורים לא מענישים
אותו בעצמם אלא צריכים להביאו אל זקני
עירו ואל שער
מקומו כך גם במקרה בו הופקד פיקדון והשומר
טוען שהפיקדון נגנב
ממנו המקרא קובע שהבעלים המפקיד נדרש
לפנות לבית הדין ונקרב בעל הבית אל
האלוהים למרות זאת בדברי חז"ל חלוקות
הדעות בדבר עשיית דין עצמית וגם לדעת
האוסרים האיסור אינו מוחלט ויש לו חרגית.
טוב, בוא נתמצאת את זה במשפט אחד. הגישה
העקרונית של התורה של חז"ל זה אין לקחת את
החוק לידיים. זה בערך מה שאומר הבן אדם.
ואני אגיד לכם, הבן אדם הזה הוא אדם שלומד
בישיבה שיהיה ברור. לא איזה מישהו מהצד
למד בישיבה ישיבת הסדר. בסדר? בוא נבדוק
את הדברים.
אז בוא ניגש לענייננו. הבאתי לכם כמה
פסוקים מפרשת משאי. וידבר השם על משה
לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם כי
אתם עוברים את הירדן ארץ הקנען
וקרייתם לכם ערים הרי מקלט תהיינה לכם ונס
שמה רוצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים
למקלט מקל ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני
העדה
למשפט. מה זאת אומרת ולא
ימות הרוצח?
עד עומדו לפני העדה למשפט. על מה מדובר?
אז בוא בוא נראה
ברמב"ם. אומר הרמב"ם בהלכות
רוצח בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד קודמים
להרי מקלט ובית דין של אותה העיר שהרג בה,
שולחים ומביאים אותו משם, אותם משם ודנים
אותם. שנאמר: "ושלחו זקני עירו ולקחו אותו
משם. מי שנתחייב מתם ממיתים אותו שנאמר
ונתנו אותו ביד גואל אדם. מי
שנפטר, כלומר הוא פטור בדין פותרים אותו
שנאמר והצילו העדה את הרוצח מיד גואל
אדם מי שנתחייב גלות מחזירים אותו למקומו
שנאמר והשיבו אותו העדה אל עיר
מקלתו אל צריך לשים לב לעוד
משהו בהמשך שמה בפרק הבא אומר הרמבם יש
הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון נגיד
את זה במושגים
התלמודיים שוגג קרוב
לאולס אה סליחה א שוגג קרוב
למזידי והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה או שהיה
לו להיזהר ולא נזהר ודינו שאינו גולה בן
אדם נסע על 180 קמש
ובסוף היה איזה משהו שלא בשליטתו והרג לא
יכול להגיד תשמע אה א אני לא אש זה באונס
לא יכלתי לבלום ברור שונה כמה שאי אפשר
לבלום זה בערך מה שאומר
הרמבם דינו שאינו גולה מפני שעוונו חמור
אין גלות מכפרת לו ואין הרי מקלט קולטות
אותו שאנם קולטות אין מחוייב גלות בלבד
לפי כך אם מצאו גואל אדם בכל מקום והרגו
פטור סליחה
טוב אז מה עושים ומה יעשה זה ישב וישמור
עצמו מגול
אדם אה שמור על הגב שלך
בעברית וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד או
בלא התראה וכיוצא
בהם אם הרגן גואל אדם כלומר ברור שהבן אדם
הרג במזיד אבל סדרי הדין הבן אדם הזה אין
לי רעה או יש לי רק עד אחד מה
עושים שמור על הגב
שלך עם הרגן גואל אדם אין להם דמים לא
יהיו אלה חמורים מההורג בלא
כוונה אז עכשיו אני רוצה
לדבר קצת על המושג של גואל אדם מה זה מה
זה גואל אדם מה אנחנו פלנגות מה אנחנו
מליציה של בן
גביר מה עם לקיחת החוק לידיים
יש גואל
אדם ואנחנו רואים שמי שכתב את האותו ציטות
שאמרתי קודם
מוויקיפדיה הוא הוציא את הדברים
מהקשר התורה מתנגדת לקיחת החוק לידיים
הפוך היא ממסדת אותו אתה גואל אדם מותר לך
אפשר להתווכח האם זה מותר לכתחילה או שהוא
פטור בדיעבד
אבל יש מצב שנטלו אותו ביד גואל אדם.
זאת אומרת מה שאנחנו צריכים להגיד זה משהו
מה שכתוב בתורה
ולא א ולא ימות את הרוצח עומדו לפני הידן
למשפט אתה אומרת חכה לפני שגבעת שאתה
מוציא אותו להורג את בוא תבדוק שהוא
השם היה צריך להגיד משהו אחר אם מתגלה
שהוא רוצח במזיד בית הדין יגיד לך תשמע אה
אתה תליין אתה גואל אדם אתה תליין אם
מתגלה שהוא רוצח בפשיעה לא נעמוד בדרכך
להרוג
אותו רק אם הוא רוצח בשוק תן לו לגלוט
לעיר
מקלט זה
הפשט א יכלתי לפתוח דיון ארוך על העניין
הזה אבל א כיוון שיש לנו הרבה דוגמאות
אנחנו צריכים ולחץ של זמן אז בוא נראה מה
אנחנו יכולים עכשיו הדוגמה השנייה שהוא
הביא זה בן סורר ומורה בוא נקרא ביחד פרשת
כי תצא כי יהיה לאיש בן צורר ומורה איננו
שומע בכל אמו ויסרו אותו ולא ישמע עליהם
ותפסו בו אבי ואמו והוציאו אותו אל זקני
עירו ואל שער מקומו ואמרו אל זקני יבו
בנינו זה סורר ומורה איננו שומר בכולנו
זולל וסורה וגמוהו כל אנשי עירו באבנים
ומת וביערתה הר מקרבך וכל ישראל ישמעו
ויראו והדבר
הזה איפה הבעיה פה בסיפור
הזה ההורים מביאים את הבן שלהם לבל לבית
הדין, לא להתבלבל. מה זה אומר? הם לא באים
א
מה כשאנחנו משווים תלוי למה אנחנו משווים
הוא בא ואומר, תשמע, אין להם סמכות להרוג
את הבן שלהם. זה נכון. אבל השאלה מה מישור
איחוס שלך? ומישור הייחוס פה זה שההורים
לא באים לבית הדין
ואומרים אנחנו מגישים תלונה במשטרה על
בנינו. זה כי הוא שורר ומורה זולל וסובא
זה לא מה שהם נדרשים
לעשות תופסים אותו ביד בעורף ומביאים אותו
לבית
הדין הליל צלטלין יש לו ספר
שהוא כותב אותו כדי לקרב בתחילת המאה ה-20
כותב כדי לקרב כל את הנוער היהודי א
באירופה
שבשלבי התבוללות מתקדמים הוא כותב כדי
לקרב אותם
ליהדות באחד האגרות הוא כותב
שמה אגרות לנו
ובאיגרת באחת האיגרות הוא מציין חוקרים
בעלי שם מהמאה
ה-19 אותם
חוקרים מתארים מצב שבעולם העתיק לאדם מותר
לשפוט את הילדים שלו את אשתו אם צריך גם
למוות על פי
החוק. על פי
החוק. והוא מציין שיש מקומות שזה דבר שהוא
מקובל עד ימיו, כלומר עד תחילת המאה
ה-20. זאת אומרת מאוד משווים מאוד חשוב
להשוות למה למה על מה אנחנו מדברים.
כלומר, אם אתה משווה את זה למה שקורה
בעולם העתיק, אז מה שהתורה מציעה, מה
שהתורה אומרת, זה לא נקרא שנותנים לאדם
שום סמכות. אבל אם אנחנו משווים למה שקורה
בימינו, זה מה פתאום? לקחת את החוק לידן,
כך
בהצלחה. אתה תביא את הבן שלך לבית הדין.
לעומת זאת,
בימינו א תחת שלטון בג"ץ, אז אם אתה נותן
לילד פליק בגלל שהוא עשה משהו רע, אתה
עובר עבירה
פלילית. אז זה
המצב. עכשיו, שתי הדוגמאות האלו הם
דוגמאות בעייתיות. כי גם אם נגיד שבמקרים
האלו אין מקום לקחת את החוק לידיים, תשמע,
לקחת את הדוגמאות הכי חמורות. מדובר בדין
נפשות. מה לגבי דברים
אחרים? אז בוא נראה הדוגמה
השלישית. כי יתן איש אל ראהו כסף אוכלים
לשמור וגונב מבית האיש. אם ימצא הגנב ישלם
שיניים. אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית
אל האלוהים. אם לא שלח ידו במלכת ראהו.
הכל דבר פשע על שור על חמור על סא על סלמה
על כל דל אשר יאמר כי הוא זה עד האלוהים
דבר שניהם אשר רשון אלוהים ישלם שיניים
לראהו
טוב הטענה היא ונקרב בעל הבית אלוה אלוהים
זאת אומרת אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה
קרא לו לבית
הדין אז בוא נראה מה אומרת הגמרא בבבא קמה
ודתניה ונקרא בעל הבית אלוהים לשבועה
מה עדיף שתחליף את הכיסא תשב על זה ותביא
את השני זה יותר
בטוח לשבועה מה זאת אומרת
לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלה לדין
נאמר שליחות יד למטה ונאמר שליחות יד
למעלה מה לעניין נשבוע אף כאן נשבועה עזבו
את הכרגע את
הדיון בגמרא שהוא חשוב מאוד אבל אין לנו
זמן להסביר כל פרט ופרט מה שחשוב
שאני לא מזמין את ה את האדם שהפקדתי אצלו
כדי לשפוט אותו אלא כדי להשביע אותו. מה
זה משנה? בוא בואו תראו ברמבם יש לכם את
ה את הרמבם שבועת הדגינים כך היא הנשבע
אוכל ספר תורה בזרוע והוא עומד ונשבע בשם
או בכינוי או בשבועה או
בהלה אה אני מדלג
א להשגת הרעבד היא
חשובה אמר אברהם שמעתי שתיקנו הגאונים
שאין משביעים עכשיו לא בשם ולא בכינוי, לא
בשם השם ואפילו לא בכינוי, בחנון, רחום
וכדומה, כדי שלא יהיה העולם חרב על ידי
החוטאים. אדם נשבע לשקר, הוא מחריב את
העולם.
תבינו כמה השבועה היא
חמורה. אלא שמחרימים אותו ומקללים אותו
ומחרימים עליו בשופרות וכיבוי נרות ומיתות
כפויות לאיים עליו שאם יחתה לעצמו
יחתה. מישהו ראה פעם טקס
כזה? לא.
כמדומני שהפעם האחרונה שעשו משהו כזה
הייתה לפני כ-100
שנה. אני לא רוצה לספר באיזה הקשר. מי
שרוצה
שיחפש.
אבל תדמיינות את הסיטואציה. מזמינים בן
אדם לבית הדין
לישבה וכשהוא נשבע, לפני שהוא נשבע עושים
טקס שלם, שמים מיטה של מת. אלונקה של מת.
במרכז בית הדין.
ומכבים נרות על נר משהו נר אשר נשמת הדם
ותוקעים בשופרות טקס שלם כדי להפחיד את
הבן אדם תיזהר שלא תשאר על השקר אם אתה
תישר אתה
תמות לא אומרים לו את המילים האלו אבל זה
ברור
לכולם זאת אומרת למה אני קראתי לו לבית
הדין האם כדי לשפוט אותו מה פתאום
כדי לוודא כדי שלהשביע אותו כמו שצריך
לוודא שאדם לא
משקר מבחינת השפיטה אני לא צריך בית
דין אני לא צריך בית
הדין איך זה עובד נראה
תכף בשביל זה הבאתי
לכם אה הוא אמר שבמשפט האחרון שבדברי חז"ל
יש מחלוקת
שאף על פי שחז"ל הם כעיקרון מתנגדים לכך
שבן אדם עושה דין לעצמו על יש לזה
חרג בוא נראה קטע קצר מהגמרא נקרא
אותו ונטרגם לכל מי
ש לא מכיר את הגמרא הזאת שלח לרב חיסדה
לרב נחמן ושולח לו
שאלה הרי אמרו חז"ל לרוחובה שלוש לבעיתה
חמש לסנוקרת שלוש
13 חז"ל אומרים שמי שנותן ל ליהודי אחר
רחובה כלומר בלשון הבסלנג של ה של החכם
קוראים לזה ברקיה בסדר נתנו בעיתה עם
הברך שלוש שלושה סלעים זה הסכום של
הקנס ביתה בגלל שיש פה בושה יותר גדולה
חמישה סליים סנוקרת
13 יש דיונים מה זה סנוקרת?
אנחנו רגילים להסביר שסנוקרת זה אגרוף
לסנטר לא מדויק לפחות לפי כמה חכמים
הכוונה סתירה בגב
היד
בסדר
פרט אז הוא שואל לפנדה דמרב ולקופינה
דמרמי בן אדם לקח את הברזל של המעדר ונתן
לבן אדם מכה עם זה או נתן לו עם המות של
המעדר
מכה, כמה הוא צריך לשלם
לו? קודם כל תזמין לו
אמבולנס. הוא שואל כרגע כמה צריך לשלם
באופן
כללי. שולח לו רב נחמן חיסדה חיסדה קנסה
כמגבית בבוה. האם יכול להיות שאתה תן דיני
כנסות בבבל? אין שום היתר לכזה דבר. דיני
כנסות זה רק בארץ ישראל. דיינים
סמוכים. אין כזה דבר. דיני כנסות בחוץ
לארץ. אמה עכשיו הוא מבין שרב חיסדה הוא
לא בא ואומר איזה משהו. לא יכול להיות שרב
חיסדה טועה בכזה דבר. אז הוא אומר אמלי
גוף הדובד יפה. תג בוא תספר לי איך היה
הסיפור.
שלח לה והוא שולח לו הכל בחליפת מכתבים
דהו גרגותה דבת רד כל יוםחבה דלחד מן העיר
יש בור
מים שכל יום מישהו אחר
בתורו א שואב מים כלומר הבור בבעלות
משותפת יום אחד אני שואב יום אחד אתה
שואב את אחד קדלה ביום הדלג ג יום אחד אחד
שעב מים ביום שזה לא היום שלו אומר לו
השני יום הדידי הוא זה שלי לא השגח בה הוא
לא
מקשיב שקל פלמדמרה
מחיה לקח את המקל של
המעדר נתן לו מכה לא כתוב נתן לו מכה בראש
במקום אחר לא כתוב נתן לו
מכות אמר לה מה פתאום שישלם לו קנס
100 פנדה בפנדה
למחיה שיביא לו 100
מכות
גזלן אפילו למנדה אמר להבד אין דינה לנפשי
במקום בסדר אביד אין דינה לנפשי אפילו למי
שאומר שאדם אסור לו לעשות דין לעצמו כאשר
יש פה
הפסד מותר לו לכל הדעות על מה מדובר בוא
נראה בגמרא בוא נמשיך בגמרא
דיתמר רב יהודה אמר להבידש דינה לנפש הרב
נחמן אמר אבידש דינה
לנפשה יש מחלוקת האם מותר לאדם לעשות דין
לעצמו לכאורה צודק
הוויקיפדיה מסתבר
שלא אומרת הגמרא דעיק בסדה כול עלפליקדין
דין נפש כי פליגה
כיפליגה הכדליק פסדה המחלוקת היא רק כאשר
אין
הפסד זאת
אומרת אם יש מצב שבו עד שאני מגיע לבית
הדין אני מפסיד בגלל זה כסף יש נוצר לי
נזק לא צריך ללכת לבית הדין בשום מצב לכל
הדעות הוא לוקח לי את המים המים האלה הוא
לא יוכל להחזיר אותם
ולכן אני עושה דין לעצמי בעברית לוקח את
החוק
לידיים אתה תיקח לי את המים שלי מכת מעדר
אחת ואם צריך גם
100 זה מה שאומר רב
נחמן רב יהודה
אומר הקיפליגה המחלוקת אחד דליקה בסדה
כשאין מחלוקת רב כשאין הפסד רב יהודה אמר
לאבנשה דכיוון דליק בסדה לי קמדה אליך
הפסד לך לבית הדין הרב נחמן אמר אביד נפש
כיוון דבדין אביד
לאתרח שמע זה
שלך למה שתלך לבית הדין צריך עוד להבין את
המושג הזה מה זה לתרח תכף
נראה אבל הרעיון המחנה המשותף לכולם זה
שיש מצבים שבהם קח את החוק לידיים.
הרב,
המקורסברה. שאלה
מצוינת אגיד
לך אין כך
דבר. האמוראים זה לא חכמים בני ה-121. מה
השאלה? מה השאלה? האם המחלוקת שלהם מקורה
בסברה?
חכמים המוראים זה לא בני
121 מה שהם אומרים תמצא מקור
בתורה אפשר לדון עליו אבל הוא קיים קרות
שהגמרא אומרת סברה הוא נכון
למה אז גם נכון אבל א אם אני אכנס לדיון
הזה אני לא אצא
משמה לא משנה כרגע עכשיו אה א לא משנה
הדיון הזה הוא חשוב מאוד אבל בואו נתקדם
לנושא
שלנו טוב יש מחלוקת רב יהודה ורב נחמן מה
עושים אומרת הגמרא
תשמ
ויש ויש תשמע ראשון ויש תשמע שני ותשמ
שלישי ותשמ שמיני
ומה
המסקנה אין מסקנה
שלוש תשמע שמתקיפים את א רב
יהודה והוא נותן דחייה נותן תירוץ
וחמש תשמ שמתקיפים את
שניהם זה
נדיר והגמרא נותנת תירוץ אז מה המסקנה טוב
בוא נראה רמבם יש לאדם לעשות דין לעצמו אם
יש בידו
אתה יכול
בבקשה יש לי רישיון לנשק
בבקשה תעשה דין
לעצמך הועיל וחדת וכה הלכה הוא עושה אינו
חייב לטרוח ולבוא לבית
הדין אף על פי שלא היה שם הפסד בנחסיו
אילו נתאחר הוא בא לבית דין עכשיו הפסיקה
הזאת של הרמבם אם אתם רוצים מי שיסתכל
בראשונים בג
הגיונים חוץ מחכם אחד אף אחד לא
חולק מי החכם החולק מי החכם החולק רבנו
אפריים רבנו אפרים זה זה המתקדמים זה האלה
שלומדים הלכה רבנו
תלמיד של הריף אבל לא תלמיד של הריף בספרד
תלמיד של הריף עוד
באלג'יריה מהמה שנקרא דור א'
ור רבנו אפרים בא ואומר תשמע הנימוק הזה
של הלחתה כרב נחמן בדין לא
נכון למה כי פה אנחנו לא עוסקים בדין
אנחנו עוסקים בהאם מותר לו לתת מכות זה לא
עניין של בין אדם לחברו זה עניין של בן
אדם
למקום מאוד מקורי נקרא לזה ככה אני אחסוך
לכם את הדיון א אפשר אפשר להוכיח
מהירושלמי מסוגיות מכל מיני מקומות שהלכה
כמו כל הראשונים והגאונים שכולם מסכימים
הרמבם הבאתי לכם דוגמיות אה זה רבנו חננל
זה ריף רמבם ראש ועוד ועוד
ועוד אפתו בניות חשובות תסתכלו בפסקי
ריז בהלכה
המניח כדי יין וכדי שמן בחצר חברו אין
צריך שילך בעל החצר לטוב או לבית דין אלא
רשאי לעשות דין לעצמו משבר כדי חברו בתוך
חסרו חסמת לי את החניה אין שום בעיה יש לי
טרקטור אני מעיף לך את
האוטו זה
המצב והוא עכשיו פה הוא הוא אומר איזה
משהו שלא מופיע בכל החכמים והוא שיתרע בו
לסלקה קודם כל תפנה
אליו אנחנו לא אנחנו לא באים וססים אלי
קרבע עם הגויים אנחנו כן אבל כשזה עם
יהודים לא מחפשים א לריב לא מחפשים להילחם
בוא תיגש אליו קודם כל לך תתעולי
אה לפני כמה
שנים הלכתי אה עם הבן
באיזשהו לאיזשהו טהול
והאוטו הלך ב במקום שכתוב עצור גבול לפניך
טוב הלכתי משמה הרכב לא מניע אין מה לעשות
מתקשר ב12 בלילה איפה אתה א חנית במקום
אסור מהמשטרה מתקשרים אליי אמ הרכב הלך
מסתבר שהם חששו שחטפו אותי ללבנון או משהו
זה היה ממש כוב לגבול. אה, זה היה קצת
לפני כל הפלאגן. אבל תשמע, לך תדע, אולי
הרכב שלו נתקע. לפני שאתה משמיד לו את
הרכב, אולי הרכב שלו נתקע, דבר
איתו. דיברת איתו והבן אדם אומר לך, לא
אכפת לי, אני חוסם לך את הרכב.
שבור אם זה מה שצריך.
אה הלכה ט וכן כל המחמיס את
חברו הבן אדם בא נכנס לבית שלי ולוקח לי
משהו ויכול זה להציל את שלו מיד המכמיס
רשאי להציל את שלו אף על פי שיכול להציל
על ידי בית דין אין לו שום הפסד אם ילך
לבית דין רשאי לשות דין לעצמו ואינו צריך
לטרוח לבית
דין ואם חבל חבל בחברו להציל את שלו. פטור
בחבלתו. הוא מנסה לגנוב לי משהו ואני מנסה
לעצור
אותו וזה לא עוזר. הוא חזק
ממני. ואז לקחתי את המעדר והורדתי לו על
הכתף. לא הרגתי
אותו. אם אני צריך אפילו לפצוע אותו בשביל
למנוע ממנו, לגנוב לי משהו ששלי, מותר.
הועיל ולא יכול להציל בעניין אחר. אני לא
צריך לגשת להתקשר מוקד משטרה, מישהו פועץ
לי
לבית. היה אמור להגיד לי
המוקדן, חביבי, אתה מסתדר
לבד? אם אתה לא מסתדר, נבוא לעזור לך, אבל
אם אתה מסתדר לבד, אל תקרא לנו. אבל דין
יש דל נפשה. זה אמור להיות זה דין תורה.
[מוזיקה]
א עכשיו מבחינת ה לשים על קודת זה אותו
דבר מה לשים על קודץ זה אותו דבר
יש דיונים על זה בואו נשאיר את זה ל למשהו
אחר כן הרב מהם להיכנס לרשות חברו כאשר יש
שם חבר שזה שלך בתוך ה1% נגל אתה אופיים
למשל יש על זה המון דיונים כי בבא בת רמש
שזה בעייתי אומרת הגמרא בסוגיה
שלנו אל תיכנס לבית חברך לקחת את שלך אלא
אמור לו שלי אלא שבור את שיניו ואמור לו
שלי אני נותן אני
נותן בגמרא
שלנו אל תנסה לגנוב את זה כי זה יראה
כאילו גנבת תבוא אני לוקח הוא בא ועומד
בדרכך שמ את
השיניים זה מה שאומרת הגמרא
עכשיו אני אחסוך מבחינת הזמן הראש מי
שהסתכל ב באמצע הראש יש שמה הוא מדבר על
זה שהמחלוקת בין רב יהודה לרב נחמן זה לא
האם מותר לי לקחת את החפץ שלי אלא המחלוקת
היא האם מותר לי כשאין בסדה לחבול
בו הדיון הוא רק לחבול כי אם זה רק לקחת
את החפץ שלי גם רב יהודה אומר אתה לא צריך
בית
דין זה
הראש זאת
אומרת כשאנחנו אה מסתכלים על
הגמרא אדם עושה דין לעצמו אין על זה דיון
אין על זה שאלה בכלל בשום אופן כל מי
שמציג משהו אחר הוא מסייף הוא מסלף את
התורה עכשיו יש המון דוגמאות לעניין הזה
זה אבל הזמן שלנו קצת
א כוטש אותנו אני אתן בעל פה מי שיסתכל זה
מופיע בדפים דוגמה
ראשונה
פנחס בסיפור של פנחס אומרת הגמרא ש ויר
פנחס בן אלעזר שואלים חז"ל מה מה הוא
ראה ואז אומרת אומר שם רב ראה מעשה ונזכר
הלכה אבואל הרמית כנאים פוגעים בו. ואז
הוא שואל את משה רבנו אה
נו זה הלכה נכון? אומר לו משה רבנו קרינה
דאיגרת הוא לא פרבנקה אתה זכרת את ההלכה
קדימה המתחיל במצווה אומרים לו
גמר מה עם לקיחת החוג לידיים משה רבנו לא
שמע על
זה המושג שקיים בהלכה כל דעלים גבר יש
מקרים שבהם חז"ל אומרים כל דעלים גבר אז
יש ראשונים שהסבירו מה הכוונה כל דעלים גב
לא
באלימות
בראיות אז זה נשמע מאוד נחמד ב-121 אבל
רובו הראשונים הזה לא חולקים על הדבר הזה
כל דלים גבר שבור לו את העצמות אם צריך זה
שלך
קח אתם
יודעים
אה יש מצבים אני לא מדבר על דין מוסר דין
רודף אה אה
ועוד אה אבל בוא נדלג למשהו שמבחינת
הזמנים שלנו אנחנו חייבים לדלג אליו.
הרמבן הרמבן מתייחס לשמעון ולוי
בשכם והוא אומר ככה רבים שאלו איך עשו בני
יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם
נקי חפים מפשע בלתי
מאורבים והרב הרמבם השיב שופטים ואמר שבני
נוח מצווים על
הדינים והוא להושיב דגנים בכל פלך ופלך
לדון בשש מצוות שלהם בשר בסופו של דבר
רמב"ם אומר תשמע אחד משא צות בני נוח זה
שהם א להעמיד בתי
דין הם לא העמידו בתי דין הם ראו את שכם
לוקח את דינה ולא שפטו אותו כולם חייבים
איתה כך אומר הרמבם אומר הרמבן
סליחה מה
פתאום אם זה ככה למה יעקב אבינו בא ולא
עושה לא עושה את הדברים בעצמו תהרוג את
אותם אם זה
[מוזיקה]
ההלכה ואם זה בגלל שאתה מפחד ונאספו עליי
ויקוני אז למה אתה כועס על הילדים שלך
שעשו את
ההלכה למה אתה כועס עליהם שמעון ולוי אחים
בסוף ימיו וכלי חמס
מכירותיהם הם עשו את המצווה פתחו בשם
מה אתה רוצה מהם?
והוא מקשה עוד כמה קושיות והוא
מסיים תסתכלו בפסקה הראשונה האחרונה ברמבן
ומה יבקש בהן הרב חיוב מה אתה מחפש למה הם
חייבים מיתה אנשי שכם וכי אנשי שכם וכל
שבעה ממים לא עובדי עבודה זרה מגלי עריות
וכל דועבות השם היו הם עוברים על כל מצי
שבע מצוות בני נוח מה אתה צריך את התירוץ
הזה
כי לא הביאו לכם את הדף השני
יש והכתוב צובח עליו וכמה מקומות על
היערים הרמים על הגבעות ותחת כל עצר
הענן לא תלמד לעשות וכו ובגילוי עריות כי
את כל התואבות עשו האלה עשו אנשי הארץ אשר
לפניכם אלא מסכם הרמבן שאין הדבר אסור
ליעקב ובניו לעשות בהם הדין זה לא אחריות
שלכם תגשו למערכת המשפט אה אין מערכת משפט
בזמנכם בעיה
שלכם אני הוספתי משפט שלא מופיע ברמבן אבל
זה לא אחיות שלכם זה אחריות של הקדוש ברוך
הוא טוב הרמבן
מקשה על הרמבם אז איך מתמודדים עם הדבר
הזה קושות טובות
מאוד לחלק ציונים זה זה מאתגר להתמודד
איתם
תראו מה אומר האור החיים
הקדוש. ויהרגו כל זכר ואת חמור קשה למה
יהרגו מי שלא חטא? למה אתם מורגים את כל
אנשי שכם? תהרגו רק את שכם.
ועוד למה לא הקדימו בבעל עבירה תחילה?
תהרגו אותו
ראשון. אכן הנה בני יעקב לא היה בדעתם
להרוג אלא הבעל עבירה אלא שכל בני העיר
רצו לעמוד בפרץ כנגדם לב יהרגו מלכ.
הם מנסים להרוג ואז כל אנשי העיר באים
ונאספים, הורגים את המלך, הורגים את
הנסיר, את יורש העצר. טוב, אין ברירה צריך
להרוג את כולם. מה שנקרא זה לא זה לא חפים
מפשע, זה מחפים על
פשע. אז כולם צריכים למות.
יש עוד אריכות
אבל חשוב לשים לב למשהו אחד עם כל הקושיות
היפות של הרמבן יש משהו אחד שהרמבן לא
התייחס אליו ויקחו את דינה מבית שכם ויצא
זאת
אומרת דינה עדיין שמה מה אתה שואל למה הם
הרגו
אותם זה לא עניין של כלפי שמיים הם עברו
על שבע מצוות דנוח אומר
הרמבם שהרי שכם גזל והם לא דנו. זאת אומרת
הטענה היא על גזל כי הגזל אדם
נצלם. אני צריך לחלץ את דינה. יש
חטופים איך מחלצים
אותם? בשיטת שמעון ולוי
בלבד. כך אומרת התורה.
הדבר הזה יש מהלך של המנחתחינו חיים
כשכתוב כשקופים על האדם עד שיאמר רוצה אני
האם זה כל אדם יכול לכפו אותו דווקא בדין
אה זה מחלוקת
אחרונים כלפי שמיים מדובר בכפייה על
המצוות א באופן כללי אומרת התורה עביד אין
איש דין לנפש אתה עושה את הדין לעצמך אין
כזה דבר לא לקחת את החוק לידיים על פי
התורה המדינה לא מופקדת על
החוק אלא
הפוך בתי הדין אחראים לכך שהחוק
ימולה מה היא נפקמנה יהודי נולד אין לו
אבא לצערנו יש לנו כמה במלחמה הזאת שנולדו
בלי אבא כי אבא שלהם נהרג
בעזה מה עושים עם
הברית אז כתוב בית דין מצווים ואמא האמא
רוצה למול אותו אסור מה פתאום תמול לי אם
את לא רוצה אז אנחנו בית הדין לוקחים
פיקוד על
העניין. אנחנו לא אחראים ומפקיעים את
הזכות שלך. בית הדין אחראי לוודא שהכל
מתנהל כלפי שמיים כמו
שצריך. אבל הוא לא מפקיע את הזכות
האזרחית. אתה נכנס לבית שלי בוא נראה
אותך.
נפש הדבר
הזה צריך להבין בית הדין הוא שליח של
הקדוש ברוך הוא לכן נקרא בלשון התורה
ונקרא בעל הבית אל האלוהים שליח של הקדוש
ברוך הוא במדינות דמוקרטיות אז בית הדין
הוא שליח
של
העם של העם ובמדינות
קומוניסטיות אז בית הדין הוא שליח של מה
שלטון או של עצמו.
זאת אומרת לקחת את החוק
לגידיים אז זה מה שהיו משית עושה זה מה
שבג"ץ עושה זה מה
ש הבנתם את העניין זה כדי להגן על עצמי
אני לא צריך
להתקשר לחייג 100
לא זה זכות שלי רק אם אני לא מסוגל לדאוג
לעצמי אתם אחראים
אני רוצה
אה אגב מותר על פי התורה לבטל מצוות לא
תעמוד על דם ראך אני מדבר מבחינת
הגיוס מותר לקחת את החוק לידיים בעניין
הזה רב
שואל אני מדגיש שוב אין לעבור על החוק
בסדר לכל מי שיש לו אבא
אמנה בוא בוא נסיים במה שאומר האור החיים
הקדוש. כאשר שיעקב אבינו בא ואומר לשמעון
ולוי אחרתם אותי מה התשובה שלהם? החזונה
יעשה את
אחותינו. שואל הרור החיים הקדוש מה זה
התשובה הזאת? מה התשובה זו עושה למיכוש
יעקב על השמדתו? הוא מדבר איתם זה מסוכן.
הוא לא אומר זה לא בסדר זה
מסוכן והם עונים לו החזונו יעשה את
אחותינו. מה התשובה?
אני מסכם בשתי שורות האחרונות
ילהשיב כי אדרבה יסתכנו בין האומות כשיאעו
שבזוי אחד שלט בבת יעקב ופעל ועשה כחפצו
ורצונו לא תהיה לשונהם תקומה בין העמים
ואדרבה בזה תהיה חיטתם עלמים וירעדו
מפניהם בוא נתרגם את זה לעברית של המאה
21 אם אתה אבא יעקב אבינו שותק על כזה דבר
זה מסוכן עוד יותר. אם אתה לא מגיב על פשע
כזה שחטפו את דינהר, ענסו אותה ועדיין הם
מחזיקים בה, אתה חושב שמסוכן להיכנס
למערכה?
הפוך. מסוכן לא להגיב כי אז אנחנו
מצטעיירים כעם חלש במזרח
התיכון. זה מה שאומרים שמעון ולוי.
אדרבה, בזה תהיה חיטתם על העמים וירדו
מפניהם. אני מקווה
שהלינק לאירועים של השנה וחצי האחרונות הם
ברורים.
ואני מסיים בעוד משהו אחד בעניין של לקחת
את החוק לידיים. על פי
ההלכה. על פי ההלכה כאשר יש מלחמת מצווה,
עזרת ישראל מיד
צר. אז מה אני אמור לעשות? אומר הרמב"ם
מצווה על כל ישראל שיכולים לבוא לצאת
לעזרת אחרים
נכון לא כתוב לחכות לצב
שמונה תצא
תציל אם אתה מחכה לצב שמונה יהיו עוד אלפי
הרוגים בעוטף זה המציאות
שלנו אתה לא צריך לחכות למערכת של המדינה
זה תשאיר למדינות קומוניסטיות עם ישראל
אנחנו
יש לנו אחריות, אף אחד לא יקח את זה
מאיתנו.
[מוזיקה]