Preparing video...
0:00 / 0:00
לערב אל תנח ידך - איך הראשונים קראו את הגמרא • הרב אורי ליפשיץ, ראש ישיבת שיח יצחק • כנס אסופות ה-6
3 views
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
טוב, בסדר, בסדר, בסדר,
שני דפים, אחד הוא צדדי ואחד חד צדדי.
יש 50 דקות, מספיק הרבה.
אה בוקס פה נפל
40 דקות
>> 40 דקות
>> עד 340
>> טוב לי אין עוד דפים כל הדפים יצאו צילמתי
100 אבל עשיתי מה שאמרו לי במערכת פה
>> טוב רבותינו נו, צהריים טובים. יש פה עוד
מקומות בפנים למעוניינים?
התלמידים הישיבה שילכו לשמוע מישהו אחר.
תרוויח רב אחר.
חבר'ה, זכיתם ברבנים אחרים, נראה לי גדולי
תורה.
טוב, אנחנו נתחיל. צהריים טובים. א
לא אז צריך להגיד מי שלא מכיר אותי שמי
אורי, אבל אתם יודעים שקוראים לי אורי, כי
ראיתם את ה א את המערכת ואת התוכנית
העשירה והמגוונת שיש פה ביום הנפלא הזה. א
צערי הגעתי ממש רק עכשיו. מי שיחפש סימנים
יזהה שלא התארגנתי מספיק טוב על המעבר
מהמילואים לשיעור. אז אני עוד עם גופייה
צבאית מתחת. אני מתנצל בפני המצלמה.
ננסה ביחד, יש לנו 40 דקות, זה לא הרבה
זמן, א
ללמוד סוגיה שהיא לא ארוכה בגמרא, גמרא
ביבמות סא עמוד ב, סב, עמוד א', היא לא
מסובכת, אני חושב, ברמת הפשט גמרא שלה.
ומצד שני,
האופן שבו הראשונים התמודדו עם המורכבות
הפנימית שלה, נקרא לזה ככה, הוא בעיניי
שיעור מצוין שחוץ מזה שנלמד גמרא, שזה
תמיד טוב ומשמח, א ונלמד ראשונים, הוא גם
מאפשר איזשהו סוג של א חלון הצצה אל האופן
שבו ראשונים קוראים את הגמרא. אני רוצה
רגע להסביר מה אני מתכוון. סימתי את זה
בכותרת המשנה של ה של השיעור.
אני זכיתי לפני כמה שנים להיות מרכז של
בית מדרש. קראו לו בית מדרש לפניהם. לא
יודע אם שמעתם עליו. אני מניח שלא. עסק
בהוראת גמרא בישיבות תיכוניות. יוזם אותו
מי שהיה אז ראש המנהל חינוך הדתי הרב
שמעון אדלר זכרונו לברכה איש א יקר וצדיק.
וכינסנו קבוצה של רמים בישיבות יכוניות.
ישבנו בשנה הראשונה בתוך כיתה במרכז הרב
במסטרונות שמה מאחורי הארכיבי מי שאומר לו
משהו אחר כך עברנו לכולל מרץ לעוד שנתיים
אחר כך היה עוד שלוש שנים של תוכניות ואחר
כך התוכנית נסגרה
בשנה הראשונה יחד עם הרמים ישבנו ועסקנו
בשאלות של הוראת גמרא בישיבות תיכוניות
יכולים לדמיין שהשאלות לא התחילו אתמול
ולא הסתיימו שלשום
וודברים
טובים שקורים ואתגרים ורעיונות שצריך
ללמוד אחד מהשני ודיוק קים ומבחני בגרות
וכל מיני דברים לבין השאר זכינו בגלל
שישבנו במרכז אז זכינו ככה
לשמוע שיעורים גם מחלק מהרבנים המקומיים
שבנו בזמנו אצל אצל רב אברום עליו השלום
הוא כבר היה לא צעיר גנו אליו הביתה אז זה
זכינו וזכינו לשמוע את הרב מגנס לא יודע
מי מכיר פה את הרב יהושע מגנס א יהודי לא
צעיר כבר שם יערי חמיו בטוב והרב מגנס
העביר לנו שיעור ואז אני זוכר משפט אחד
שהוא אמר מהשיעור שיעור שהוא נחרט בזכרוני
ואיתו אני הולך ואותו אני רוצה רגע לשים
כאן הוא אמר כשלומדים גמרא עם ראשונים
בריאות צריך לחזור אחרי זה אחרי כל פעם
שקוראים כל אחד מהראשונים ולקרוא את הגמרא
כמו שהראשון קרא אותה עכשיו לכאורה זה לא
נראה ברור לא מים את הגמרא כמו שהראשונים
קראו אותם לומר בעצם בגמרא יש אני אומר את
זה עכשיו במילים שלי זה לא מילים של הרב
יהושע בגמרא יש קולות שונים יש מורכבות
הרבה פעמים יש משנה יש ברית יש גמרא, יש
דעה של רב שמואל, כל מיני דברים נאמרים
בגמרא וכל אחד מהראשונים כשהוא קרא את
הסוגיה, עכשיו אני כן חוזר למשפט של הרב
מגנס, הוא שמע כל אחר בסוגיה יותר חזק וכל
אחר הוא שמע אותו
בסדר, כאילו יש אמירה כזאת, אבל זאת
האמירה הדומיננטית שאיתה הוא יצא מהסוגיה.
עכשיו לפעמים הסוגיה אומרת והילכת כה
רבשי. בסדר, הסוגיה אמרה והילכת כ רבשי אז
אפשר לדעת גם מה המסקנה של הסוגיה. אבל
לפעמים הסוגיה לא אומרת והלחתה היא אפילו
לא אומרת מי טב היא פשוט מניחה שני חלקים
שני החלקים הוא אה הלל הזקן הגיע הוא מחכה
לשלושמות שלג טוב צדיקים
היא היא שמה שני חלקים אחד ליד השני היא
מעוטת או לא מאוטטת שהיא עוברת ביניהם הם
סותרים אחד את השני אבל הם לא ממש סותרים
אחד את השני אולי הם סותרים אחד את השני
הם איכשהו יכולים לחיות ביחד כן או לא
ועכשיו השאלה איך הראשונים קראו אותם האם
אחד מהם שמע שוב תדמיינו רגע אחד מערכת של
אה ערוצים של מוזיקה בסדר באולפן הקלטות
את את החלק הראשון של הסוגיה בצורה יותר
חזקה ואת החלק השני אומר כן זה לא מחייב
או שהוא שמע את החלק הראשון וא החלק השני
כנראה שהחלק השני חולק על החלק ה יש פה
שאלה של איך לקרוא את הסוגיה בעיניים של
הראשונות
זה בעצם מה שאני אנסה לעשות לא יודע אם
נספיק את כולם הבאתי לא מעט אבל אה
נראה מה שנספיק נספיק ואני רוצה להוסיף
עוד משפט אחד אם יהיה לנו זמן
צריך להשתדל שיהיה. נשים לב, לא רק איך
הראשונים קראו את הסוגיה במובן של איזה
מהמוראים או הבריתא או משנה או מהחס
ביניהם הם הם יותר נתנו לו מקום בפסיקת
ההלכה שלהם. אלא גם איך הם קראו את
הסוגיה. מה הם שמעו בסוגיה? כי הסוגיה
מעבר לדברים שהיא אומרת א אני מניח שאתם
יודעים את זה יש לה גם מנגינה לסוגיה
נכון? מנגינה זה לא רע. כל הגמרא שזה ודאי
המנגינה של הסוגיה. גשוגיה זה ה א
הלבן שבין האותיות בסדר יש יש הסוגיה יש
לה איזשהו מסר איזשהו רעיון לפעמים זה
מורכב לזהות לפעמים זה קל והראשונים כל
אחד על פי דרכו מזהים בתוך הסוגיה את
הקולות הללו זאת הטענה שלי אחד הדברים
המעניינים שאפשר גם לפעמים לשים לב למה
הניע אותם למה הם קלטו מתוך ה מתוך האוויר
של הסוגיה וכמובן צריך להתחבר אל הדעות של
המורה הם לא יכולים לפסוק על פי אוויר הם
פוסקים על פי הדעות
אז זה מה שנסה לעשות. מקדים ואומר הסוגיה
הזאת היא סוגיה עם נפקויות הלכתיות מאוד
משמעותיות. בסדר? אני כבר אומר יש מצווה
עשה מן התורה פרו ורבו. המשנה שמופיעה
לפניכם בדף אומרת לא יבטל אדם מפריאה
ורבייה אלא אם כן יש לו שני יש לו בנים.
בית שמאי אומרים שני זכרים. בית הלל
אומרים זכר ו נקבה שנאמר זכר ונקבה ברהם.
ובעצם לכאורה ההלכה למעשה אם הייתי סוגר
עכשיו את השיעור ופוסק הלכה מתוך המשנה
גודל המשפחה היהודית ההלכתי הוא
שני ילדים חולת בית הלל בית שמיים שני
ילדים שימו לב לניסוח לא יבטל אדם מפריאה
ורבייה אלא אם בסדר מניסוח קצת
אה
>> עקיף כזה כן קצת כאילו יש מצוות עשה תגיד
מצוות עשה אחרי העורביה אגב המשנה תגיד
עוד שתי משניות קדימה האיש מצווה על פריאה
ורבייה ואישה היה מצווה על פריה ורביה
וביוחן בברוקה אומר על שניהם הוא אומר
כאילו אפשר לדבר בשפה שמדברת על ציווי
המשנה כאילו מתנסחת קצת אחרת אולי נתייחס
לזה אבל זה בעצם מה שאומרת המשנה והדיון
שאליו אנחנו נכנסים שנמצא תחת הכותרת לערב
על תנך ידיך שזה ציטותט מתוך כהלת שעוד
רגע נראה אותו בתוך הבריתה בשמו של רבי
יהושע הופך להיות הבסיס לכך שלדעת כל
הפוסקים יש חיוב ויש מחלוקת מה רמתו ונדבר
עליו עוד מעט להוליד יותר ילדים בסדר
בסדר? ולכן זאת שאלה הלכתית מאוד מאוד
מאוד משמעותית.
אני לא הולך לפסוק פה הלכה, בסדר? אני
ודאי לא אפסוק הלכה, אני לא הרב שלכם, אבל
אני גם לא הולך להתעסק פה בהלכה, יש לי
בדפים איתי, מי שרוצה, הוצאתי כבר את
הקובץ, אז יש גם תשובות של רמוש פיינשטיין
של המשנה הלכות. יש המון המון שעסקו בנושא
הזה, גם רבנים מודרנים אני לא מתעסקה כרגע
לא זאת אומרת השורה התחתונה של השיעור לא
תהיה הלכתית בהכרח, בסדר? היא תהיה נסה
לראות איך הראשונים קראו את הגמרא. יש עוד
מעבר שצריך לעשות מהדף הזה אל השולחן
ערוך, השולחן ערוך, אל הפוסקים. אני כרגע
מניח את זה בצד.
שאלות לפני שאני יוצא לדרך? מתודולוגיות?
בסדר יש כואך. אומרת הגמרא תהיו איתי ביחד
מישהו פה במקרה למד הגמרא הזאת כבר ביון
שירים את היד שאני יודע איפה אני חי?
ישכך. אומרת הגמרא אני חוזר למשנה לא יבטל
אדם מפריאה ורוביה אם כן יש לו בנים. בית
שמאי אומרים שני זכרים. בית הלל אומרים
זכר ו נקבה. שנאמר זכר ונקבה ברע.
אומרת הגמרא
רק אגיד אמרנו לא יבטל אדם מפריה ורביעה.
בסדר זה כנראה אומר אם צריך להגיד את
המשנה הזאת ככה לימד אותנו מורי ורבי הרב
שגר שאם המשנה אומרת משהו צריך לשאול מה
אנשים חשבו לפני שהמשנה אמרה את מה שהיא
אמרה. ומה היה אפשר לחשוב?
שתי אפשרויות. אפשרות אחת אפשר לחשוב ש
>> אסור לבטל פרי הרוביה קטגורית לא אבל זה
לא נשמע כי כשכתוב לא יבטל אדם פריה רוביה
אלא זה נשמע בסברה שהיה המוטיבציה להבטל
מפריה ורבייה אנשים רצו להבטל פרביה למה
אנשים רוצים לבטל מפריה ורבייה אפשר להציע
כל מיני הצאות זה ספקולציות או מחשבות
אפשר להגיד שזה תגובת הפרושים שמופיעה
בבבת רדס בשיחה שלהם עם רבי יהושע שהם
אומרים
מ שרבו פרושים מי שחרב הבית בשנייה רבו
פרושים בישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות
יין
נכון? בית המקדש חרב. אולי כחלק מתוצאת
בית המקדש חרב. זה גם תגובה שאומרת
בית ישראל אומרים הנה עבדה תקוותנו נגזרנו
לנו יבשו עצמותינו. כןמדרש
מתעין את זה כשהוא מדבר על א וילך איש
מבית לוי ויקח את בית לוי. אמרו לא גזר על
הזכרים נקבות. איך אפשר לחיות בעולם הזה?
נטול בית מקדש. אולי תנועה אחת. אולי זו
תנועה שהיא תנועה נזירית. בסדר? אנחנו
יודעים שמסתובבים בתקופה הזאת פה בארץ
אנשים שמקדשים
את הנזירות ואת הפרישות המינית, חלקם יצאו
מתוך היהדות. אולי זה מחלחל ומשנה צריכה
להוק בזה. אגב, בית שמאי יגידו שני זכרים,
מאיפה הם יקחו את הדוגמה? תגיד הגמרא
>> ממשה רבנו שהוא בעצמו
>> פרש מהאישה. אז הנה יש לנו מודל האיש
האלוהים. אדם לא קם בישראל נביא עוד כמשה,
אבל גם הוא הוליד שני ילדים לפני כן.
אוקיי, אפשר לומר שזה השפעות א לא קדושות
כל כך ולא חורבניות כל כך, אלא אולי להפך
א נהאליסטיות, רוצים לחיות החיים, לא
רוצים להתחייב ורוצים לטייל בהודו, כל
מיני דברים אפשר להגיד שרוצים ללמוד תורה
גם זה יש לנו דוגמה מהתקופה הזאת מכירים
>> מי
>> בן הזי בן הזי אמרו לו יש נה דורש ונה
מקיים בן הזי אומר כל מי שאינו עוסק בפריה
רוביה הרי זה שופך דמים הוא ממעט את הדמות
אמרו לו יש נה דורש ואינו מקיים ונה מקיים
אתה נה דורש ינך נה מקיים אמר להם בן
הזייתי
>> מה אעשה זה אחת השורות האהובות עליי בשס
מה אעשה חשקה נפשי בתורה
יתקיים העולם באחרים עכשיו השאלה לתשובה
לשאלת מה עשה מה היא
>> לך לשטחני תגיד לה שלום אני מחפש אישה
כזאת וכזאת אלא קדימה תלך על זה מה העסק
אבל בן עזר אולי לא מתחתן כי חשקן נפשו
בתורה אולי זאת הסיבה שהמשנה אומרת לא
יבטל אדם פרי הורי כך או כך או כך בסדר לא
שוהב בזה יותר מהדקות שהשכנו זאת המשנה על
גבי המשנה מתחילה הגמרא ואומרת ה יש לו
בנים מפריה ורבייה בטיל מאישה לא בטיל
אומרת זה שהוא יכול להבטל בפריה ורביעה
זה דין ב פוריות בסדר במצוות פורבו אבל
הוא לא יכול לא להתחתן או
אם חלילה אשתו נפטרה או התגרש הוא לא יכול
לעמוד בלי אישה מסי לרב נחמן אמר שמואל
ואמר דאמר אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים
אסור לעמוד בלא אישה שנאמר לו טוב היות
האדם לבדו שמואל אומר חבר'ה תקשיבו אני
מגיב למשנה לא מגיב למשנה אני לא יודע אבל
שמואל אמר והגמרא אומרת שהמשנה מסייעת
לשמואל שגם אם יש לאדם כמה בנים עדיין
אסור לו לעמוד בלא אישה למה בלי קשר
לפוריות למה
לא טוב להיות אדם לבדו? אפשר להעמיק מאוד
בשאלה מה זה אומר לטוב מה מה מתכוון שמואל
מה
המחייב של זה שהוא צריך להתחתן עם אישה
אבל כרגע נניח את זה אולי נצליח לחזור לזה
בהמשך ויקד אמרי יש כאלה שאומרים בוא נקרא
את המשנה קצת אחרת דייק אחרת ה יש לו בנים
בטיל מפריה ורבייה ובטיל נעמם מאישה נכון
לא יבטל אדם מפריה רוביה אלא אם כן יש לו
בנים אם יש לו בנים אז הוא כבר לא צריך
להתחתן שוב או הוא הוא יכול לגרש ולא
להתחתן או נכון האם זה כתוב בדיוק במשנה
לא האם אפשר לדק את זה במשנה כן הגמרא
דיקה שואלת הגמרא כמובן הצד השני נעים
תהיה ותיובתא דרב נחמן אמר שמואל שאמר אף
על פי שיש לו אדם אסור אונה הגמרא לא למה
תחזיקו חזק אין לו בנים נושא אישה בת בנים
כלומר אסור לו לעמוד בלא אישה אבל אם אין
לו בנים הוא חייב לשת אישה שמסוגלת ללדת
כדי לקיים את מצוות עשה של פורבו יש לו
בנים נושא אישה דליו בת בנים למה פרי
העורביה הוא כבר קיים ואת לא תביא את האדם
לבדו הוא עדיין צריך להחזיק ולכן שמואל לא
נסתר על ידי המשנה ובעצם מסקנת הגמרא כרגע
בשני הצדדים של האיקד אמרי ש
המשנה אומרת שצריך ילדים ובלי קשר לזה
מה זה ובלי קשר לזה שיטת שמואל
עומדת להלכה צריך להיות נשוי בסדר עד כאן
גמרא פשוטה נכון צד אחד צד שני מסלה
למטיובתא לא תיובתא הסתדרנו
נפקמינה אומרת הגמרא למכור ספר תורה בשביל
בנים אנחנו נחזור על זה בעזרת השם בהמשך
אם נעמיק ככה בתוך הראשונים הגמרא מתקדמת
קדימה כתבתי פה בערת שוליים מספר אחד מה
פחות או יותר קורה שם בסוגיה זה דיונים
שהם דיונים על פרו ורבו מה קורה אם אדם
היו לו בנים ומתו
רחמנא ליצלן כה מצוות פרורבו לא כהיה מה
קורה אם אדם היו לו בנים כשהוא היה גוי
ואז הוא התגייר קיים מצוות פורבו או לא
קיים מצוות פורבו מה קורה אם אדם היה לו
בן אחד והבן הזה נולדו לו שני ילדים
קיים מצוות פרו והוא לא כמצוות פרור ואם
זה בנות ואם זה בת לבן מחלוקת הבא ורבא כל
הסיפור הזה א מעסיק את הגמרא במשך אה
דף ככה לא יודע קצת פחות א אחרי שהיא
מפתחת א עיסוק במשנה ובבית תל בבית שמאי
בסדר יש פה סוגיות גמרא על גבי המשנה
שבעצם עוסקות בגבולות של מצוות פריאה
ורבייה בהגדרות ההלכתיות שלה אני מאיר
בכוכבית שכמובן הקושי בלהגדיר את מצוות
פרורבו הוא מאוד גדול בקיום שלה למה
אדם היו לו ילדים מה המצווה סליחה השאלה
מה מה מצווה בפרי הוביה התחתן קיים יחסים
שתהיה לידה
שתהיה לידה והילד ישרוד את גיל שוב אנחנו
חיים בעולם ברוך השם שבסך הכל רוב הילדים
אבל בעבר זה לא היה ככה שלא תהיה מגפה
כשהוא יהיה בן 16 18 50 שהוא יתחתן אם
הילדים שלי לא יתחתנו אף אחד אז אז קיימתם
כאילו אתם מבינים את את המורכבות בהגדרת
כן הרב שגר היה אומר המצוותיות של המצווה
זאת שאלה מעניינת הגמרא קצת ממששת את זה
גויים כמובן ילדים של גויים זה נחשב כאילו
מה המצווה שיהיו ילדים בעולם או שיו ילדים
יהודים בעולם או שהיו ילדים כשהייתי מצו
מצווה בעולם אלה השאלות שהגמרא עוסקת בהם
שוב זה לשיעור אחר אנחנו ממשיכים אומרת
הגמרא מתניתין דלו כרבי יהושע
דתניה רבי יהושע אומר אישה בילדותו ישא
אישה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו
בנים בזקנותו שנאמר בבוקר זרע את זרך
ולערב אל תנח ידיך כי אינך יודע איזה יכשר
הזה או זה ואם שניהם כאחד טוב
רבי עקיבא אומר למד תורה בילדותו ללמד
תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו היו
לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבוקר זרע את
זרך וכולי אמרו 12,000 זוגים תלמידים היו
לו לרבי עקיבא מגוט ועד אלטיפטרוס וכולם
בפרק אחד מני שלא נהגו כבוד זה על זה והיה
עולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו
שבדור המושנע להם רבי מאיר ורבי יהודה
ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר והם הם
העמידו תורה תנא כולם מתו מפסח הדצרת כולם
אנחנו מכירים את זה זה היה לו מזמן אמר רב
חמא ברבא וית רבי חיא ברבין כולם מתו מטרה
מה היא אמר רב נחמן
שכוך נגמרה הברייתה עם העיירות של הגמרא
עליה
אמר רב מתנה
הלכה כרבי יהושע עכשיו בוא רגע אחד נסתכל
מה יש לנו פה תסתכלו על הבריתה הזאת בתוך
עצמה
מה הייתם אומרים עליה
מה אתם אומרים על הבריתה הזאת היא נראה
כפסיקת הלכה
>> מדרש
>> זה נראה מדרש א מדרש אגדה אני קורא לכם
מעבוד רבי נתן רבי דוסטיי ברביני אומר אם
ביקרת וזרת ברביעה ראשונה שוב ולך זרע
ברביעה שנייה השם ירד ברד לעולם אין לכם
את זה אצלכם וילכו ראשונים ויתקיימו
אחרונים רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה
בילדותך אל תאמר איני לומד תורה בזקנותי
אלא ללמוד תורה כי אני חי יודע איזה יכשר
רבי עקיבא אומר אותו דבר כמו שראינו רבי
מאיר אומר אם למדת מרב אחד אל תאמר דעי
אלך אצל חכם אחר הוא למד תורה בסדר יש פה
עצה טובה ואל תלך אצל הכל אלא מישהו קרוב
לך מתחילה שנאמר שתי מים מבורך רבי יהושע
אומר שהא אישה בילדותך אישה בזקנותך הוא
היה אומר אם נתת פרוטה לאני שחרית ובא אני
אחר ועמד לפניך ערבית תן לו כי אינך יודע
אם שניים יתקיימו בידיך עם שניים כאחד
טובים שנאמר בבוקר זרע את זרך וכולי כלומר
יש פה מדרש על פסוקים בקהלת שמופיעים
לפניכם פה למטה פסוקים מאוד מאוד מאוד
יפים שלח לך מך על פני המים תן חלק לשבעה
וגם לשמונה יש פה אמירות של כהלת שהם
אמירות א נכון א מוסריות כאלה ערקיות שמה
אומרות לבן אדם בסוף
>> תקשיב אתה לא יכול להגיד עשית ניתי את זה
למה כי העולם מורכב והחיים מתפתחים ולך
תדע לאן דברים ילכו והנה רבי עקיבא היו לו
מלא תלמידים וכולם מתו צריך כל החיים
להיות בתנועה בסדר הייתה את הפרוטה לאני
בבוקר אולי האני הזה הוא והוא זה תן עוד
אחת בערב אל תגיד כבר עשיתי יצאתי ידי
חובה סיימתי את ההסדר למדתי תורה תמשיך כל
החיים תהיה בתנועה זה כאילו הייתי קורא את
המדרש הזה זה יעבוד לרבי נתן קלאסי
כשרב מתנה אומר בסוף הסוגיה או בסוף המקטע
הזה של הסוגיה הלכה כרבי יהושע מה הוא
בעצם עושה זה
את השר
>> מה זה
>> מבטל את הש
>> הוא מבטל את השר זה שאלה מעניינת הלכה
כרבי יהושע להפוק מד רבי עקיבא זה אפשרות
אחת אתה לא צריך ללמוד תורה בזיכנותך כי
הלך כרבי יהושע ולא כרבי עקיבא זה קריאה
אחת אפשרית מה עוד אפשר להגיד הנהגת
>> הלכה כרבי יהושע רבי יהושע לא סתם אני לא
אומר סתם במובן אני לא מתכוון לזה אבל הוא
לא סתם אומר אמירות תרשניות כאלה שעושות
אנרגיה דתית רוחנית וקרבות אותך לקדוש
ברוך
הלכה כרבי יהושע.
מה עוד אפשר?
>> נגד המשנה.
>> נגד המשנה. אם הגמרא אמרה לפני הבריתה
מתניתן דלא כרבי יהושע, סיוון שיש לי פה
מחלוקת בין המשנה לבין רבי יהושע. ואם יש
לי מחלוקת בין המשנה לבין רבי יהושע, יכול
להיות שרב מתנה בא ואומר הלכה רבי יהושע
נגד המשנה. המשנה אמרה לא יבטל אדם מפרי
ערובי אלא אם כן
יש לו שני בנים. ורבי יהושע אומר לא
יפריה. נקודה. בסדר אני מציע. שוב עוד רגע
נראה ראשונים לא הדעות שלי פה פחות חשובות
אבל בסדר סת אלה קריאות אפשריות בתוך
המשפט הזה של רב מתנה שנאמר איפה שהוא
נאמר בגמרא מה היחס בין רב מתנה רבי יהושע
לשמואל
אה מה אמר שמואל
שמואל אמר לו טוב אדם לבדו לא שמואל אמר
לו טוב את אדם לבדו אבל שמואל אמר אף על
פי שיש לאדם בנים אסור לעמוד בלא אישה
שנאמר לא טוב את אדם לבדו
איפה זה עומד ביחס לרבי יהושע? זה לא כמו
>> זה לא כמו רבי יהושע. למה זה לא כמו רבי
יהושע?
להיות בנים בנים
>> לפי רבי יהושע
זה לא מספיק לא מספיק בשבילי נכון איפה
בוא נמצא נפקמינה בקלות אדם עכשיו היו לו
שני בנים רחמנא ליצלן אשתו נפטרה מן העולם
עכשיו מצאים לו שתי נשים להתחתן איתם אחת
שיכולה ללדת ואחת שלא יכולה ללדת אם יש
מחלוקת אני לא יודע אבל אם יש מחלוקת
שמואל ורבי יהושע אז שמואל היה אומר לו
קיימת מצוות עשה שפ רביעה שכך מצווה גדולה
מצווה רבה משחררים עבדים בשבילה עושים כל
מיני דברים בשבילהם יכולים לותר כל מיני
די ד רבנן חשקך עכשיו לא טוב את אדם לבדו
ורבי יהושע היה אומר לו אז זאת אומרת טוב
את אדם לבדו בבוקר זה צריך לרב על תנח
ידיך אתה צריך אישה שהיא יהיה לה ילדים כי
אינך יודע איזה אפשר כשר אז זהו בסדר אז
זה פחות או יותר השדה שבתוכו אנחנו נמצאים
זאת הסוגיה יש פה עוד הבאתי בערת שוליים
שתיים הגמרא ממשיכה ככה צד אחד קדימה מפה
מי אמר רב מתנה הלכה כרבי יהושע ומתקדמת
אל כל מיני דיבורים בשבח הזוגיות
כל שרווי בלא אישה, שרווי בלא טובה, שרוי
בלא ברכה, שרוי בלא שמחה. במערב ואמרי
שרוי בלא חומה, שרווי בלא שלום. בסדר? לא
טוב. היות האדם לבדו ו
דיבורי כאילו מליצות ודברי מוסר בענייני
זוגיות. ואחר כך יש עוד כל מיני דברים
שהגמרא מתפתחת. הרבה מאוד מיסודות נקרא
לזה הסוגיות של הזוגיות בחז"ל נמצאים
בגמרא פה ביבמות סבסג. זה ההקשר. זה ממש
מתחיל מפה. למה אני אומר את זה? אולי
בהמשך אני גם אתן לכם דין וחשבון ואנסה
להסביר.
עד כאן. זאת הגמרא שאלות.
יופי. עכשיו כאילו גם אם יש שאלות זה
יופי. כן.
עכשיו כתבתי פה שאלות שאפשר לשאול בקריאת
הגמרא. אפשר להציע עוד אבל בוא רק ככה
בשביל ה מה היחס בין רבי יהושע למשנה? האם
הכרחי לומר מתניתלוק רבי יהושע? מה משמעות
האמירה הזאת? מתנין דלא כבי יהושע. מי
אמר? אולי חושבים אותו דבר. אולי רבי
יהושע
מוסיף עצה הוא מסכים שאדם יכול להיבטל אבל
לא יודע עוד רגע שוב נראה ראשונים שאומרים
את זה מה מובן הלכה כרבי יהושע בדברי רב
מתנה שאלתי את זה פה עלו כמה רעיונות מה
בין פסיקה לרבי יהושע לדברי שמואל דיברנו
על זה מה המשמעות עברתי שפה מה המשמעות של
נולדת ילדים לפי רבי יהושע מה מה איך רבי
יהושע תופס את הדבר הזה של הוליד ילדים
אגב איך המשנה תופסת אותו איך בית הלל
תפסו אותו איך בית שמאי תפסו אותו בסדר יש
יש אה
יש מנגינה לגמרא יש מה רבי יהושע תופס
האם רבי יהושע מדבר בשפה הלכתית וכיצד
נקראת הסוגיה כמכלול אה ואני אשאל עוד
שאלה אחת האם הסוגיה פוסקת כרב מתנה
אפשר להגיד שכן כן
>> לא הבנתי כל כך מה האפשרויות של משמעות
הולדת לדין לפי רבי יושב
>> מה המשמעות של מה מה איך רבי יהושע תופס
את תולדת הילדים? אני עכשיו מתלבט אם
להוליד עוד ילדים
>> מבחינת אם זה מצווה או השקעה בעתיד כאילו
>> אה אני שואל למשל הנה שפה אחת נכון יש לי
חבר שהוא בן למשפחה עם 10ה ילדים הוא
הרביעי או החמישי אני לא זוכר בדיוק הלך
לאבא שלו והוא אמר לו תגיד למה למה עשיתם
את זה אבא שלו אמר לו זה אידור מצווה
ומלחמה דמוגרפית
עכשיו זה תשובה אחת שמוכבת משני סעיפים
בסדר זה תשובה זה סיפור אמיתי בסדר אה א
יש תשובות אחרות אתה יכול ללכת למשפחה 10ה
ילדים לשאול למה עשיתם את זה אז מה הם
יגידו זה מה שהקדוש ברוך הוא נתן תשובה
אחרת יש תשובה שלישית למה עשיתם את זה
ילדים זה שמחה יש תשובה אחרת למה עשיתם את
זה לא עשינו שום דבר א לא התערבנו בבריאה
יש איסור תורה להשתמש באמצעי מניעה את
יכול להגיד גם למה עשינו את זה כי א לא
ידענו איזה מהם מכשר הזה או זה שניהם כאחד
טובים אנחנו חיים בעולם של מלחמות ו בסדר
עכשיו זה זה נשמע כאילו קצת א אני לא אומר
את זה בצחוק אומרת לשאלה הזאת אתם נראים
לי צעירים בסך הכל לשאלה הזאת יש הרבה
משמעויות בסדר הרבה משמעויות
אבל אנחנו לא בשיעור א לא הלכה ולא מחשבה
אנחנו לומדים גמרא אני רוצה עכשיו לקרוא
איתכם ראשונים בסדר אנחנו לא נספיק את
כולם כמובן אבל נתבסם קצת מהאופן שבו
הראשונים קראו את הגמרא ושוב כמו שאמרתי
בשם הרב מגנס נשאל את עצמנו איך הראשונים
קראו את הגמרא איך הראשונים קראו את הגמרא
אה
בוא נתחיל בריף בסדר חל רווח הגאון אבל
נתחיל בריף כי הריף הוא הוא מספיק מאתגר
בשביל ששלושה ראשונים שונים יחלקו על מה
הוא אומר וזה יהיה בשבילנו אולי בסיס
מספיק טוב ארבעה אפילו יחד עם רבי ישעוד
תרנים
אומר הריף דף יט עמוד ב מדפי הריף בסדר יש
לכם בדף
שכוח לא יבטל אדם מפריה ורבייה אלא אם כן
יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכרים בית
הלל אומרים זכר ו נקבה שנאמר זכרו נקבה
ברה אמר רב נחמן אמר שמואל אף על פי שיש
לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אישה
שנאמר לו טוב ותא אדם לבדו תני רבי יהושע
נשא אישה בילדותו ישא אישה בזקנותו היו לו
בנים בילדותו היו לו בזקנותו שנאמר בבוקר
זרע את זרך ולערב אל תנח ידיך אמר רב מתנה
הלכה כרבי יהושע והמילתא דרבונוני אבל
דאורייתא כיוון שיש לו זכר ונקבה כיה
מצוות פריאה ורבי זה הריף הריף א בדרכו
הרגילה והשגרתית מה עושה
>> לוקח את הגמרא מצטט לא את הכל
>> רק את מה שוא
מכריע כמותו לפעמים הוא מביא מחלוקת
לפעמים לא אנחנו לא תמיד יודעים הוא לא
תמיד מוסיף מילים. הפעם זכינו לשתי שורות
מדברי הריף, נכון? הוא הוסיף לנו ככה איזה
הערה חשובה. מה שיותר מעניין בעיניי כאן
זה לא מה לא רק בעיניי את הראשונים זה לא
מה הוא הוסיף אלא גם מה הוא
>> מה הוא השמיט. עכשיו בוא תעשו רגע אחד מצד
את ההבדלים. הריף עושה שני דברים. הוא
הדבר המרכזי ש בעיניי המרכזי שבהם זה שהוא
משמיט את ה
>> את המתנין דלוק כרבי יהושע. יפה מאוד.
עכשיו שוב אני לא כזה חכם בעל המור אומר
את זה
הריף קורא את הגמרא עכשיו איך הוא מרשה
לעצמו להשמיט את מתניתן דלוק רבי יהושע
אני לא יודע בסדר אבל הוא אני רגע נכנס
לראשו אם אני מבין אותו נכון הוא אומר אני
לא חייב לקרוא ככה את מערכת היחסים שבין
רבי יהושע לבין המשנה אני אגיד המשנה אולי
חולקת על רבי יהושע אבל אני לא בטוח שרבי
יהושע חולק על המשנה ואז בוא נקרא את הריף
בפנים, את סליחה סיימנו את הריף. בוא נגר
עוד רגע את בעל המאור, אבל אבל בקריאה
הזאת של הריף בעצם יש פה אמירה שאפשר לשים
את המשנה כעיקרון ולהניח על גביה את
הדברים של רבי יהושע. אם אני שואל איך
הריף קרא את הגמרא, בסדר? כשהוא קרא מתן
דלוק רבי יהושע, הוא הוריד טיפה את
הווליום. זאת אומרת, הוא לא שמע את זה
כמשפט מכריע ב במערכת הזאת של הסוגיה.
אומר בעל המאור בעל המאור רבנו זרחיה הלוי
מילוניל
בסדר מה12 מחכבי פרובנס כתב חיבור על
הגמרא הדפיסו אותו על הריף הוא חולק כל כך
הרבה פעמים על הריף שזה נראה שהוא כתב
אותו על הריף כותב בעל המאור כך כתב עלה
הריף זל והמילתא דרבונוני אבל מדאורייתא
כיוון שיש לו זכר ונקבה כי מצוות פריה
ורבייה ולא פרש למען אפקמינה דאורייתא
דרבנן בדרך כלל שאדם אומר משהו על
דאורייתא דרבנן צריך להגיד ולכן מה מה מה
לפיכך של הדבר הזה? מה המשמעות של החלוקה?
והשמי את מי לכתוב מה דמרינן עלה בגמרא
מתניתין דלא כרבי יהושע
ומה שכתב במשנתנו דלא יבטל אדם מפריע
אורבי כן יש לו בנים כתב עליה ממר דרב
נחמן אמר שמואל אף על פי שיש לו בנים אסור
למוד בלא אישה נראה עברנו לעמודה השמאלית
נראה מדברי הרב זל דאיתה למתניתין
ואית לדרב נחמן
נכון הוא מניח אחד ליד השני את המשפט של
המשנה שאומרת לא יבטל דם פריה ורבייה אלא
אם כן יש לו שני בנים הוא מניח את רב נחמן
אמר שמואל אף על פי שיש לו בנים לא יבטל
מאישה שנאמר לא טוב להיות אדם לבדו אסור
למו בלא אישה
והוא מניח
הבעל המאור ולשינוי הדשני לנו בגמרא עלי
בדידי אין לו בנים נושא אישה בת בנים יש
לו בנים נושא אישה דל דלו בת בנים הוא
מבין שהריף בעצם בזה שהוא מניח את המשנה
ולידה את שמואל בעצם פוסק את שתיהם המשנה
אומרת תוליד שני ילדים אחר כך תבטל שמואל
אומר אל תבטל מאישה בשביל לא טובות האדם
לבדו
אף כמנה ספר תורה אם יש לי ספר תורה אין
לי כסף לטבעת בסדר מה שלשון של רב חיגון
כן מי שאין לו כסף לטבעת אלא יש לו ספר
תורה למכור את הספר תורה כדי לקנות טבעת
בשביל אישה שהיא לא בת בנים יגיד שמואל
יגיד אריף יגיד בעל המאור כן כן זה מצדיק
פסקנו הלכה לא טוב את האדם לבדו יהיו
ראשונים שיקרו את הריף אחרת
אבל אומר בעל המאור ואנו לא כך נראה לנו
דבדיה אמרנן בגמרא מתניתין דלא כרבי יהושע
אתם שומעים מה בעל המאור שומע בעל המאור
יצא מהשיעור מהסוגיה והוא אומר חבר'ה אתם
תפספסים כתוב אתתלו כרבי יהושע מה זה
הדאורייתא דרבנן שוב אני לא בזלזול אבל
כאילו איך אתה כאילו מטשטש את הגבולות זה
לא עובד ככה יש פה מחלוקת ואז כיוון
דיפסקא חטלה כרבי יהושע הוא גם קורא את
אמרב מתנה הלכה כרבי יהושע כ
>> פסיקה שורתח תחתונה הכראה של הסוגיה הוא
צודק כן ככה שם הגמרא הולכת עוד רגע נראה
שיש מיש חולק הוא מגיע עד הסוף ואז
ממילא אידח למתניתין דלא יבטל וליתא
למתניתין מקמי ברייתא בסדר ממש נכון הוא
ברור איך הוא קרא את הגמרא הוא קרא משנה
אחר כך הוא קרא שמואל אהלוק רבי יהושע רבי
יהושע אומר הלכה כרבי יהושע אומר אוקיי אז
כל החלק הראשון לא רלוונטי
כוכבית מה זה יעשה לשמואל
האם אפשר להחזיק את שמואל בלי המשנה
יחד עם רבי יהושע או שלא? אומר בעל המור
אלא אפילו יש לו בנים לא יבטל מפריאה
ורבייה ואנכתחילה אינו נושא אישה דלו בת
בנים אף על פי שיש לו כמה בנים הוא מוכר
ספר תורה ליסא אישה בת בנים
ואף על גב דמי דרבנן אין הפרש בין הרבנן
דאורייתא אלא בעניין שאם אדם קיים והוא 10
שנים עם האישה השנייה לא נקרא את זה כרגע
שלא אמר רבי יהושע אלא במנהג דרך ארץ
מדכנסיב תלמודה בבוקר זרע את זרעך אבל לא
חייב לגרש בכך כלומר בעל המאור פתאום
מתגלה כמי ששם לב לעוד משהו זה לא שוב סתם
דרבנן אלא רבי יהושע בעצם אומר אמירה שהיא
>> מה זה
>> המלצה
>> הוא לא אומר המלצה כי הוא יגיד מוכרים
בשביל זה ספר תורה אסור אסור להיבטל אבל
הוא הוא כשוב לשפה של רבי יהושע הוא אומר
השפה של רבי יהושע
זה איזה פסוק כזה של בבוקר זרע את זרך אז
צריך לעשות את זה אבל בקצה שתגיד לי האם
לגרש אישה אחרי 10 שנים בשביל להתחתן עם
אישה אחרת שתלד לילדים זה לא בסדר אז אז
הוא כאילו שוב ואני שואל איך הראשונים
קראו את הגמרא בעל המאור כאילו אני אני
מדמה את זה רגע הוא שומע את זה בסטריואו
בסדר הוא שומע באוזן אחת את בבוקר זר את
זרך לערב אל תנח ידיך זה פסוק מכהלת זה
מנהג דרך ארץ אל תגרש בגלל הדבר הזה בסדר
זה הדרבנניות של הדין ומצד שני הוא שומע
שהגמרא אומרת זה לא כרבי יהושע הלכה כרבי
יהושע אומר אוקיי זה הלכה מה אכפת לי זה
דורית דרבנן אסור להבטל תח למור ספר תורה
ככה בעל המור קורא טריף ככה הוא קורא את
הגמרא ולמולו כמובן יוצא
הרמבן במלחמות השם נכון אומר הרמבן אנחנו
מתקדמים קצת קדימה אקצת מערבה בעולם
מפרובנס לברצלונה לגירונה אומר הרמבן אמר
הכותב בכ לא בא רבנו אלא לפרש האמת מתו
לתרץ השמועות שאילו היו דברי רבי יהושע מן
התורה על חינם נחלקו בית שמאי ובית הלל
בבלדות ועל חינם נחלקו רבי רבי יוחנן
ורשלקיש בגר ורב הונה ורבי יוחנן באיו
בנים ומתו ובאי ורבה בבני בנים כל הסוגיה
לא היה מה לעסוק בה בכלל אם המשנה הלא
רלוונטית
כלומר הוא שומע רמבן את מה שאני דילגתי
בשיעור כי לא היה לי זמן גם ככה אני לא
מספיק כלום מה שהופיע פה בעירת שוליים אחד
הוא אומר יש פה סוגיה לא אומרים
סוגיה סוגיה סוגיה סוגיה סוגיה נדחה זה לא
עובד ככה על חינם הם חלקו עכשיו אפשר
להגיד שכן אבל הרמבן שוב בשמיעה שלו אומר
המשנה יש לה מקום הדיון הזה על פריאה
ורבייה של שני בנים מה הגבולות שלו מה
הגדרים שלו איך זה קריטריונים היו לו
באמתו זה דיון רציני אתה לא יכול לעשות
ככה ולך כבית הלל
ועל כך אמירו על ממרדומה דרבנן זורע לעולם
כמה שאפשר לו לזרוע נפקמינה למידקוש
דמילתה כן מה נפקמינה אם זה דאורייתא או
דרבנן שאלת את הבעל המאור על הריס את האמת
צריך לדעת אם זה דאורייתא דרבנן זה ההבדל
זה המסקנה אבל הוא לא מסתפק בזה
ומי הוא לעניין דין מנף קמינה
למה אי דאורייתא היו מכין אותו כעניין
שאמרו במי שאומרים לו עשה לולב ואינו עושה
סוכה ואינו עושה שהיו מכים אותו עד שתצא
נפשו והיו משמטים ומחרימים ועושים הרדפה
אבל משום מצווה דרבנן דלו תקנתאי אלא כאין
יישוב דרך ארץ אין מחמירים עליו כל כך
אומר הרמ"בן אני לא צריך את הנפקמינות שלך
בעל המאור ולהגיד אין הבדל באמת רק בשביל
לגרש ואישה וזה ברור שיש נפקמינה
מה נפקמינה אם זה דאורייתא
עייפים אה 3 וחצי שעה קשה אם זה דאורייתא
אז מה זה דאורייתא כן אנחנו צריכים לדאוג
שאתה תעשה מצווה עכשיו אני רק אומר אני
קורא את זה רגע בקריאה שלי אני קורא את
הרמבן קורא את המשנה אני אומר לעצמי אם זה
דאורייתא זה לא רק שאני צריך שבית הדין
יבוא להרביץ לי וגם שאני מרביץ לעצמי או
לא מרביץ אה אה מחזק את עצמי
אגב נפקמין על ההלכה יש פער בין הפוסקים
מאוד גדול לגבי שאלת מתי אפשר להפסיק
לנסות להיכנס להריון אחרי איקס ילדים לבין
תחיית לידה את הילד הראשון
שוב זה אפשר מקרה מסוימים מחלוקת שומעים
שכן שומעים שלא זה לא שיעור בהלכה אבל יש
לזה נפקמינה הנה נפקמינה פה אומר הרמבן זה
שונה זה חשוב מאוד אם זה דאורייתא או
דרבנן עכשיו שוב הוא משתמש בדרבנן
בניסוכים של בעל המאור, תשימו לב, כאין
יישוב דרך ארץ. כאילו זה זאת אמרת עצה או
המלצה, אני לא יודע אם זה המלצה כי זה
מצווה, אבל הוא שומע גם את המשמעות שלה
בהקשר של יישוב העולם.
אה וואי מה נעשה?
בוא נעבור לעמוד הבא. נהפוך דף. בסדר? אני
מתנצל שזה אבל א מה שהלב חושק וכולי.
ומי הוא? אני בפסקה השנייה ברמבן
כיוון במצווה דרבנני כמנהג דרך ארץ
איך אני יודע אומר הרמבן מדכן אסיב
לתלמודה בבוקר זרע את זרך ולא הזכיר
באיסור אלא ישא אישה מצווה לכתחילה הוא
אין כופים ולא קוראים עברינה למי שאינו
רוצה לעסוק בה אבל מאישה לא יבטה לעולם
שאסור הוא לעמוד בלא אישה והכתוב אומר לו
טוב היה את האדם לבדו כלומר
אומר הרמ"בן, אל תתבלבל שאתה לזהות את
שמואל ואת רב מתנה כחולקים את אותה תפיסה.
לא. עכשיו תראו איזה יופי בוא אחרי הקווים
שלי ואיינו דשמואל והיו ורב מתנה מר אמר
חדה ומר אמרחדה ולא פליגי
ואפילו תמד אין מצווה זו גדולה מזו אל רבה
דרבנן ולכתחילה אפילו אכילקמפש דשמואל
פליגה דרב מתנה אלא דשמואל לא נחית לפסק
דרב מתנה ומשומחי אמר אף על פי שיש לו כמה
בנים אז אסור למו בלא אישה נפקמינה לרבי
יהושע שאפילו אם היה עקור או כל מיני
דברים אז הוא כן צריך ואז הוא אומר ככה די
אילו היה שמואל פליג דרב מתנה אדרבה לאיתא
לברייטא ולד רב מתנה מקמי מתניתן ורב נחמן
אמר שמואל כי זה שניים במקום אחד כלומר אם
הייתה לנו תפיסה אומר הרמבן של שמואל
והגמרא והמשנה ביחד שאדם צריך להיות עם
שני ילדים אז הוא יכול להבטל ולהישאר עם
אישה לבד ומולם היה עומד רב מתנה בשם רבי
יהושע ואומר לא לא בבוקר זר את זרך ולרב
אל תנח ידיך לא הייתי יכול לפסוק כמוהו זה
אחד מול שניים בסדר שיקולי כוחות קצת
שמואל רב תנר ב אומר לא הם לא חולקים אחד
על השני שמואל אומר את מה שהוא אומר רב
נתן אומרת את מה שהוא אומר הם חיים בשלום
אחד עם השני והכל בסדר
אז שיטותתו של
הרמבן
הריבד בבעל המאור חולק עליו
על בעל המאור הריבד בכתוב שם סליחה חולק
על על הבעל המאור בדבריו כן הריבד בספרו
כתוב שם חולק על בעל המאור בלי להזכיר
אותו לכן הוא קורא לספר כתוב שם כתוב שם
מצטט משהו מבעל המאור וחולק אומר הרי
וד אמר אברהם תמני על דבריו שילו אמר רבי
יהושע לא יבטל פרי הרו אפילו שכמה בנים
נראה חולק על משנתנו לגמרי
אבל הוא לא אמר אלא היו לו בילדותו היו לו
בזקנותו והביא לו פסוק בדברי קבלה והוא
אינו מפורש אבל כן הסמכתא משנתנו לא הזכיר
מצווה זו כלל מכל מקום טובה איתי אידיני
והי כדיני מצוות פריה ורבייה מוכר ספר
תורה שמואל אמר ככה רבי יהושע שהוא אמר
עצה טובה ובלא אישה זה איסור כלומר אומר
הרב עובד שוב אני טיפה ממהר הרעבד אני לא
מצליח להבין אומר על בעל המאור איך אתה
יכול להגיד שהסטנדרט של המשנה והסטנדרט של
החיוב של רבי יהושע הם חולקים את אותו מה
פתאום הוא מביא פסוק מכהלת הוא אומר
איזשהי אמירה עקרונית הוא לא אומר אסור
לאדם להפסיק ללדת או לא יבטל הוא אומר ישא
אישה היו לו בנים
אסור לעמוד בלא אישה זה שמואל ודאי מישהו
מירור חייב להתחתן אבל ליד ילדים זה
עצובה. ומי שמקצין את זה עד הסוף זה רבי
ישעיהו דטרני
בקריאה שלו את הסוגיה. שוב אני לא לא הפסק
מעניין אותי הקריאה של הסוגיה. וככה כותב
רבי שעו דטרני רבנו משה כמובן הרמב"ם באר
בפרק תוכות אישוד אף על פי שקיים אדם מצוה
פרי ערביה הרי הוא מצוין מדברי סופרים שלא
יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כוח.
כבר בארתי בקונטוס הראיות שאין הלכה כן
אלא הועיל וכדם פריה ורזיה רשאי להבטל
שימו לב וניסה אישה שאינה בת בנים איך הוא
פוסק בעצם
אבל לעמוד בלא אישה כל עיקר אסור שנאמר לו
טוב והיות אדם לבדו
הוא פוסק את שמואל הוא פוסק את שמואל
בניגוד
כחולק על רב מתנה ועל רבי שמואל יכול
לחרבי יהושע אבל כחולק על רב מתנה
והוא פוסק שעל אף שהגמרא אמרה הלכה כרב
מתנה לא שרב מתנה אמר הלכה כרבי יהושע הוא
פוסק כשמואל
וכמו המשנה ולא כמו רבי יהושע הראיו אני
רגע אחד מסכם יכול להיות שלא החזקתם ראש
איתי עד הסוף אבל א אני רגע רוצה להרוז את
זה מתי השיעור הבא
>> 10 דקות טוב אז אני אעשה את זה מהר לא
השארתי גם זמן לשאלות אבל בסדר
מבחינת מה שלמדנו
ראינו את המשנה שאמרה לא יבטל אדם שמה בטל
בית שמאי ראינו את שמואל שהוסיף וחידש את
הרכיב שלא טוב אדם לבדו אף על פי שיש לו
בנים יש עוד רכיב יש עוד דין יש עוד זווית
יש עוד מקור יש עוד צד בהלכה שמחייב אישה
בלי קשר לבנים בשביל לא טוב להיות אדם
לבדו והגמרא התלבטה מה היחס בין המשנה
לבין שמואל ונפקמינה עם ספר תורה ראינו את
הבריתה של רבי יהושע ורבי עקיבא שהיא בעצם
רייתה שמקורה בדברי אגדה אבל הגמרא בזה
שהיא אומרת מתנית דלא כרבי יהושע מכניסה
אותם למסלול של התנגשות ורב מתנה בזה שהוא
אמר הלכה כרבי יהושע אולי גם סוגר את
הדיון וראינו את העמדה של נתחיל רגע בבעל
המאור שאומר כן הלכה כרבי יהושע רבי יהושע
והמשנה לא חולקים אחד על השני ‏N