למה התניא הוא הספר הכי רלוונטי לעידן שלנו? | פרשת בהר בחוקותי הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שנת תשפ"ה

האם יש דרך להקל על האתגר היומיומי בחיים לחיות בצורה מוסרית בשליטה מלאה עם התלהבות וחשק לעבודת הבורא ולחיים של משמעות האם אנשים רגילים ופשוטים כמונו עם כל האתגרים והספיקות והמבכות והכאבים יכולים באמת לחיות חיים של שליטה והתלהבות מלאה. האם יש דרך להקל את האתגר לחיות על פי שולחן ערוך? אולי מישהו כותב לי התורה היא לא עבור כל אחד. זה כל כך קשה עבורי. ולמה? הרבה שואלים אני עושה קבלות והחלטות אבל בפועל ברגע של האמת שום דבר לא משתנה. מישהו אומר הייתי בשבת איזה שבת מרממת ונעליתי מהמשפיע רבי אלימלך שליטה. אוקראתי שוב את המסילת ישרים את הרכות צדיקים את השערי תשובה. ספרים כאלה וכאלה החלטתי להתפלל לעשות סגולה כזו ללכת למקום כזה לקבל על עצמי קבלה זו ללמוד התורה בכל יום ויום וכולי החלטתי לא להסתכל על דברים כאלה שלא צנועים בפועל ברגע האמת אני נופל שוב ושוב בפרט אנשים או אנשים שהם יותר רגישים המלחמה הפנימית והחיצונית כל כך קשה אם יש דרך למצוא יותר מנוחת הנפש והשתייכות עם היהדות ומהתורה ומצות מעבודת הבורא שהיא יותר מלא תענוג ושמחה פנימית. היום אנחנו נלמוד באזן השם לכאורה הלכה שהיא טכנית הלכה בהלכות קניינים איך מעבירים חפץ מרשות אחת לרשות שנייה יסוד הלכות קניינים זה בפרשת בהר שמה מדובר על מכירה וקנייה אבל כפי שנראה כמו בכל הלכה יש כאן מבט עמוק ומרהיב לחיים נראה איך שהלכה אחת שלכורה מדובר ממש על עניינים של כספים ומסחר תומנת בתוך תוכה יסוד ההצלחה בחיים וגם מה ניקה לנו אשניו למהפכה הגדולה של ספר התניה שנכתב על ידי בל התניה אדמון הזקן בשניזמיאד שלמרות שנכתב לפני יותר מ200 שנה תניה נתפס בשנת הל תקנז זה 97 עדיין הרבה מהספר לא מובן להרבה בוא נקפץ בעזר השם לתוך ים החכמה נדבר כמה דקות של ההלכה וגם אלה שזה קשה להם אני מבקש מכם שתשארו פה איתנו וזה יהיה כדאי בעזר השם יתברך ויתעלה יש כלל בהלכה זה בתלמוד זה ברמבם הלכות מכירה פרק כב כר כג זה בשולחן ערוך חושן משפט סט ריב הלכה ידועה בהלכות קניינים אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הרמבם אומר ככה אני מצטט רמבם הלכות מכינה פרק כב אם אני אומר לך מה שתוציא שדה זו מכור לך אפילו אם אתה נותן לי כסף מה שיוציא אילן זה נתון לך תנו מה מה שטלד תנו מה שטלד בהמה זו לפלוני לא קנה כלום כלומר יש לי חווה יש לי שדה יש לי אילן כמובן אני יכול למכור לך את השדה את האילן את המכונית את המכונה את הבית את החווה אבל אני לא עושה את זה אני רוצה למכור לך לתן לך במתנה משהו שעדיין לא בא לעולם אני לא מוכה לך אילן או שדה. אני אומר לך הפירות שיצמחו כאן בעוד שנה אתה רואה התפוחים התפוזים האלה שיצמחו בעוד שישה חדשים הם מכורים לך או נתונים לך במתנה ההלכה היא שאין כאן קניין המוכר פרט דקל לחברו כותב הרמבם יכול לחזור בו אף לאחר שבאו הפירות לעולם כלומר אם אתה נתת כסף אני צריך להחזיר לך את הכסף ודאי אבל אפילו עשינו כל הקניינים זה כלום זה שום דבר אם אני אומר לך למשל יש לי רחל כבש הרחל יתון צמר הצמר הזה מכור לך אבל הצמר הזה עוד לא גדל זה לא בא לעולם או אני אומר לך יש לי פרה הפרה שלי תתאבר העובר הזה ההבלד קנוי לך בכל מקרים אלה וכדומה אין כאן שום קניין חוקי הלכתי אני יכול למחור לך הפרה הכבש הרחל האילן החש השדה ואז כמובן כל הפירות שיגדלו יהיו שליכים לך כי זה כבר קיים בורא לעולם אני יכול לבכור לך כל השדה שלי וכל מה שיצא מזה מכור לך לבריאות אבל אני לא יכול להקנות משהו שעדיין בוא לעל עולם אני רק רוצה להק את הפירות עצמם והם לא קיימים אין שום תפוזים אין תפוחים אין תמרים הם יצמחו בעזרת השם בעוד שישה חדשים אין כאן קניין מה הנימוק בזה מפרשי ההלכה בתשבץ הלבוש נתיבות המשפט ועוד מסבירים ככה, קניין זה מונח הלכתי המתייחס לנקודה בה עוברת בעלות על חפץ בין בן אדם אחד לבן אדם שני. איך יוצרים קניין? יש דרכים שונים. יש קניין עם כסף, אתה נותן לי כסף. יש קניין של משיכה, אתה מעביר את החפץ לתחום לרשות הקונה. הגבעה יש עריכת שטר מכר, יש חזקה. אבל הצד השווה הוא שברגע שעושים את הקניין הזה, זה לא סתם עניין פורמלי חיצוני. מבחינה הלכתית החפץ עצמו מובשות לרשות מבחינה הלכתית חוקית. מכיוון שקניין מתייחס לחפץ עצמו לא יכול להיות קניין אלא אם אם החפץ נמצא וקיים ברשות המוכר ואז הקניין יכול יכול לאכול עליו משל אם אני רוצה למכור לך בית בסדר מיליון דולר אבל יש בעיה הבית שזה לא שייך לי זה שייך לשכן שלי אתה אומר לי איך אתה יכול למכור לי בית זה לא שיני אומר או אני הולך לקנות את הבית ממנו בעוד חצי שנה ולכן אני מאחל לך הבית עכשיו זה הזיה, זה שטות זה לא עובד ככה. לאחרי שתקנה הבית מהשכן שלך, אז תמכור לי את זה. זה שאתה מוכר היום הבית של חבר שלך מבלי רשות, זה סתם שטות. שום דבר לא קרה. אין כאן דבר חוקי. אפילו אם נתתי לך מיליון דולר, תחזיר לי את זה. זה שטות. אין כאן קניין. זה צריך להיות שייך לך כדי שתוכל להביא בעלות הזה. איך אני יכול למכור לך בית ששייך לחבר שלי ינקול? אני יכול למכור לך עניבה שלא שייכת אליי, קמפיו שלא שייכת אליי. אחרי שזה שייך אליי אני יכול להביר את הבעלות אותו דבר אומרת הלכה אם משהו לא בא לעולם אין כאן דבר שיכלו לקניין עליו זה לא קיים הפירות האלו לא קיימים סרי הם לא קיים כשיהיו פה בסדר תמכור את זה תתן את זה במתנה ולכן אם אני כן מוכר את זה או נותן על זה במתנה אפילו אחרי שהפירות גדלים אני יכול להתחרט אני יכול סרי החלטתי לא לעשות את זה למה כי שום דבר לא קרה מבחינה חוקית לאחרי שיש פירות ואני נותן לך במתנה ואתה לוקח אני לא יכול לחזור. נתתי, נתתי, מכרתי, מכרתי. אבל פה לא היה שום קניין. כמובן אני יכול לעשות נדר. אני יכול לעשות נדר להתחייב שכל התפוזים שיוציא אילן זה אני נותן נותן לעניים לתומכי שבת ואני מחוייב לקיים. הנדר שלי, לא יכל דברו, ככל יוצא מפי יעשה. אבל הפירות לא שייכים לאני, כי לא היה קניין בהם, כי הם לא קיימים. ולכן אם אני עושה הטרת נדרים בטלת נדרים אני כבר לא צריך לתן הפירות האלה לעניים אבל קניין בפועל אם יש לי הפירות ואני מעביר את זה למישהו אחר אני כבר לא יכול לחזור וכיוון שזה לא בא לעולם אני יכול לעשות נדר ולהתחייב שלאחרי שזה מגיע לעולם אני צריך לת אבל קניין העברה מרשות לרשות לא היה זה החילוק בין קניין הגוף וקניין הפירות אם אני מקרה לך את הגוף גוף האילן גוף השדה גוף הפרה גוף הרחל אז אני מכו מכר את זה עכשיו יש לך הרחל, יש לך אילן וכמובן אם יש צמר זה שייך לך אם יש פירות זה שייכים לך אבל קניין פירות שעדיין לא צמחו זה לא קניין מבחינה הלכתית אז הנה השאלה בהלכה האם יש דרך למכור או ליתן משהו במתנה עכשיו אם זה לא בא לעולם אולי אין אי אפשר אה יש יוצא מן הכלל כך כותב הרמבם בהלכות מכירה פרק כג מקנה אדם הגוף לפירותיו בין במכה בן במתנה ואין זה מקנה דברי של בו לעולם שרי הגוף מצוי ומקנה אותו לפירות מה פירוש מי שמכר און שדה לפירות אילן לפירותיו דקל לפירותיו רחל לגיזתה ממקרו או מתנותיו קיימן כלומר ההלכה אומרת משהו מעניין אני רוצה למכור לך את התמרים את התפוזים את התפוחים את התבואה את אבל הם לא גדלו הם לא באים לעולם יש דרך יש מקניזם אחד אני מכיר לך את הדקל עבור הפירות שיצמחו ממנו אני מכה לך את אילן תפוזים בשביל התפוזים שיצמחו אני מכה לך את השדה אבל לא כל השדה עבור התבואה או הטירוש שתיצמחו בשדה זו אני מכה לך הפרה לאוברה בשביל הילד העובר שתולד יוולד ממנה אני מאחל לך את הרחל אבל לא כל הכבש, לא כל הרחל, רק עבור צמר שלה. זה נקרא דקל לפירותיו. כלומר, יש לך, אני מכה לך האילן, לא הפירות, אבל אני לא מכיר לך כל האילן. אתה לא יכול לעשות עם האילן מה שאתה רוצה. אני מכר לך את העניין הזה, את הכוח הזה באילן, הכוח הפרדקטיבי, להצמיח פירות, זה נמכר לך. כלומר, אותו עניין באילן שזה מוציא פירות, זה כבר קיים פה. זה אני מכר לך כמו שאני יכול למכר לך ענף אחד באילן שלי אני לא צריך למכור כל האילן אני יכול למכור לך קומה אחת בבית אני יכול למכור לך חצי שדה כן פה אני לא מכה לך ענף אחד אני מכה לך כל האילן לפירותיו הרמבם מביא דוגמה מעניינת אם אני זוכר לך בית ל100 שנה יש לנו חוזה 100 שנה כמו לי אתה יכול להשתמש בבית הזה ל100 שנה זה שלך זה שלך אתה יכול להשתמש משה לא יכול להרוס את המטבח אתה לא יכול לבנות קומה חדשה בלי רשות שלי למה כי זה לא שלך יש לך רשות לגור פה שמה להשתמש שמה לעשות מה שאתה רוצה אבל זה לא הבית שלך שאתה יכול להרוס ולברות אם אני בוחל לך בית אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה כמובן צריך לראות את הזונינג אבל אם אני מכה לך כן א אם אני שוחל לך בית יש לך רשות לגוש שמה אבל אתה לא יכול לעשות מה שאתה רצה כי הבית עוד קנוי לי פה זה אותו דוגמה פה דוגמה אני מחתי לך השדה אבל לא מחתי לך כל השדה אני מחתי לך הפרה אבל לא מכת לך כל ועצם הפרה אתה לא יכול למשל לשחוט הפרה אם אני מוכה לך פרה אתה יכול לשחוט את זה אתה יכול לעבוד עם זה אתה יכול לשמור את זה מה שאתה רוצה פה לא מחתי לך את עצם הפרה מחתי לך את הפרה ביחס להעובר כשיהיה עובר זה שייך לך מחרתי לך השדה או האילן אבל לא כל השדה ולא כל אתה לא יכול לעשות עם האילן מה שאתה רוצה אני מחיתי לך זכות בחלק זה באילן שמוציא את הפירות עד כאן ההלכה למדנו שלושה דברים יש קניין הגוף שמה אתה יכול למכור וליתן וזה קניין טוב טוב בהלכה כזקים יש קניין פירות שלא באו לעולם ואין אדם מקנה דבר שלא באו לעולם זה להלכה ויש הממוצע אני מקנה לך לא האילן עצמו ולא הפירות אילן לפירותיו ואז יש לך זכות בכל הפירות שיגדלו והקניין כן חל עכשיו כי לא מחיתי לך פירות מחיתי לך אלן לפרטיו אחד מהדברים המיוחדים במשנת במשנתו של הרבי מלובביץ' שזכיתי לגדל בדל אדמותיו הוא שתמיד כשהוא לימד הלכה בגמרא ברמבם לימד כל למד כל סוגיה חיים דבן שמשפות בשס ברמבם ברשו באחרונים תמיד בסוף היה מסביר שהלכה זו תומנת בתוכה השקפת עולם גם במישור הפילוסופי הפסיכולוגי הנפשי הרגשי והמוסרי מיוסד על דברי הרמבם בהלכות תמורה רוב דיני התורה הם עצות לתקן הדיות וליישר המעשים כלומר כל הלכה יש בה גם עצה נפשית שמדברת אלינו במישור האישי והנפשי. זה לא רק הלכה על ענייני עניינים של עסקים או עניינים של כסף שזה חשוב. זה חלק הנגלה. אבל בכל הלכה יש גם א תוכן רגשי ונפשי. הוא בעצם חלק גדול מתורת הקבלה, מתורת החסידות מוקדש לבאר כל הלכה, כל מצווה, כל פסוק בתורה וכל משנה. ז מזיקן קודם שנ דיני ממנות שניים אוחזים בתלת שנקח את הפרה לא יודעים מי הרג את הבלד בתוך הפרה מדובר על הלכות כלים הלכות כילאים הלכות שית אני מובן המלכות עצמם הן הבסיס לכל המסורה שלנו אבל יש בכל משנה בכל הלכה גם תוכן נפשי ורגשי הרבי גם תיקן את לימוד הרמבם עוד שלושה פרקים ביום וגומרים בשנה אחת או פרק אחד ביום וגמרים בשלוש שנים ספר משנת הרב זה לימוד נפלא מאוד כי זה מקיף כל הלכות החורה וכל הלכות התורה גם הלכס בית המקדש והלכת למשיכ ואלה שלומדים רמבם טוב יודעים שכשאומרים רמבם וחוזרים על זה יש ככה ידיעה מקיפה בכל הלכות התורה אז בכל שבת בהתוועדות וגם בימי כל הרבי היה מתעכב על הלכה אחת או כמה הלכות ברמבם מסביר אותם בצורה נפלאה גם על פי נגלה ובהלכה בפלפול בלומדות וגם על פי תורת הקבלה ותורת החסידות ובעבודת האדם בתורת הנפש השיחה הזו נאמרה בשבת פרשת ויחי טוב שמוב כי אז למדו רמבם זה בהלכות מכירה וזכיתי להיות שמה זה נתפס בליקות שיחות חלק כז פרשת בהר אני רוצה למסור נקודה אחת ששמענוז מהרבי מלובביץ בעניין זה כפי שזה משתכף בעבודת האדם בפועל תכלית הבריאה ותוכן כל עבודת השם זה בעצם לפעול קניין, להקנות משהו לקדוש ברוך הוא. כתוב בפרקי עובדות, חמישה קניינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ישראל קניין אחד. כלומר, נקודת עבודת השם הוא שהאדם יהיה לו אומץ להקנות את עצמו או עצמה וכל אשר לא לבורא העולם. פירוש הדברים בשטחיות נראה שהאדם נפרד מהאינסוף. אני בודד בעולם. אני נפרד, אני אפילו שבור עם כל אתגרים החיים, פיזיים, פסיכולוגים, נפשיים ורוחנים. אני לבד בעולם. עבודת השם היא בעצם לגלות את האמת, כי אין עוד מלבדו. כלומר, אני ואתה ואת וכולנו חלק בלתי נפרד מהאינסוף. ובכל רגע יש לי הזדמנות לחיות ולנשום ולהבגין אמת והכרה זו בכל חלקי החיים שלי. כלומר שהמחשבה דיבור המעשה שלי אני יכול להקנות אותם ליתן אותם כויכול לקדוש ברוך הוא על ידי זה שהם משקפים את רצון השם בתורתו כתוב במשנה בסוף מסכת סכת קידושין אני נבראתי לשמש את קוני לא כתוב לשמש את בורי מסביר הרבי כי קוני זה גם מלשון קניין קונה שמיים וארץ האישה נקנית בשלוש דרכים כך כתוב בהתחלת מסכת קידושין פה שבעלשם טב אישה זה משל לכנסת ישראל האישה נקנית בשלוש דרכים בכסף בשטר בביטיות פשוטות כמו שאני לוקח הבית שלי המכונה שלי העץ שלי השעון שלי הפרה שלי החווה שלי המכונית שלי והחליפה שלי ואני נותן לך את זה במתנה או אני מכה לך את זה כך אני מקנה את החיים שלי להשם אני לוקח מחשבות שלי דיבורים שלי אני עכשיו מדבר מעשים שלי שלי, הנהגות שלי ויש בכוחי להקנות אותם לקדוש ברוך הוא. אני מוסר אותם לבורא עולם. מה פירוש שאני מוסר אותם לבורא עולם? לא מבחינה פיזית. פירוש שהם משקפים את רצון הבורא. הם שיי לבורא עולם. הוא המלי הוא הבעלים המחשבה דיברו מעסזה. אבל פה יש קניין הגוף ויש קניין פירות. כמו באילן. אני יכול למכור האילן עצמו. ובמילא הפירות כבר שייכים לך כי מחתי לך כל האילן כל מה שיצמח שייך לך או אני יכול למכור רק הפירות עצמם בלי האילן אני לא מכה לך העילן האילן שייך אליי אני מכה לך רק הפירות ופה יש הלכה אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אם הפירות הם לא קיימים עוד אני לא יכול להקנות אותם כך באדם יש שני סוגי קניינים אלה יש בן אדם שמקנה לקדוש ברוך ברך הוא את הגוף שלו, את העצמיות שלו האדם עץ השדה ויש מי שיכול לקנות רק הפירות. מה החילוק? גוף האילן זה המקור שממנו צומכים כל הפירות. הפרה זו המקור האמא שמנה נוצרת העובר. השדה זה המקור. ככל הארץ ממנה תצא לחם שממנה צומכת התבואה. החיתם הסורים הכוסמים השיבולת שול השיפון הטירוש וכולי וכולי. הדחל זה המקור שמזה צומח כל הצמר. אותו דבר גם קניין הגוף בבחינה רוחנית ונפשית פירוש האדם עצמו, האישיות עצמה. מה זה פירות? פירות זה מה שצומח מהאישיות שלי, המחשבות שלי, הדיבורים שלי, המעשים שלי. אמרו חז"ל, פירותיו של צדיק זה מצוות ומעשים טובים. כי זה הפירות שהוא מניב. הראש שלו, הלב שלו, הגוף שלו, האישיות שלו, הנפש שלו, האינסטינקטים שלו, הרגשים שלו, צומכים פירות. מה זה? מחשבות, דיבורים ומעשים. אלה תולדות נח, איש צדיק של רש"י, איפה התולדות? אומר, "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים." זה הפירות שלהם. פה יש שני סוגי בני אדם. יש שני סוגי יהודים. יש יהודי שמקנה להשם קניין הגוף. כל עצמותו הוא מוסא לקדוש ברוך הוא. כלומר ההוויה שלו עצם המודעות שלו הגוף הנפש הכוחות השכל המידות הכל ב מכל כל שייכים לקדוש ברוך הוא וממילא כל הפירות כבר שייכים להשם כמו אם אני חותי אם אני מחתי לך חווה במילא כל התבואה שייכת לך מחרתי לך פרה ההובה שייך לך כך כאן אני מסרתי את עצמותי להשם ובמילא כבר כל המחשבה דיבור ומעשה כל הפירות אוטומטיקלי באופן אוטומטי כפ שכ לשם יש פה זבוב שמשגע אתם יפתח את הדלת ואתפלל שהוא יצא הזבוב אוהב את השיעור כנראה אבל יש יהודי שהוא מקנה לקדוש ברוך הוא רק הפירות לא האילן עצמו המוח והלב הפנימיים עדיין לא משוחררים מהשיפוד לשטחיות ה לחיים להקליפות של החיים בוא ניתן המחשה כדי שנבין את זה אה יושבים בשולחן שבת או בשולחן סתם או בבית הכנסת או במקולת או באיזה פגישה ויש שיחה של לשון הרע היהודי בסוג הראשון בכלל לא מעוניין בזה זה מאוס עליו מה אני עכשיו אקדיש חמש דקות 10 דקות לדבר לשון הרע להתנתק מעצמותי להתנתק ממקור החיים לקח את המשבים שלי את הכוחות שלי לדבר רע על בן אדם בן אדם שהוא אחד מבניו הבש אומר כל יהודי הוא בן יחיד של הקדוש ברוך הוא זה אם אני רצה ללכת לדבר איתו עד תעזור אותוכך תכתך אבל פה לשבת תחת סביב השולחן לדבר לשון לא בא לו כן להגיד שקר אפילו גוזמה משהו שלא קרה בכלל לא עולה על הדעת שלו אין לו אפילו תשוקה זה מוקצה מחמת מטמיות למה הוא מרגיש שדברים אלו הוא מנתק את עצמו מריעליות מאמת אמת השם לעולם אני לא רוצה להגיד שקר זה ימס עליי את היום למה שאני אעשה את זה למה שאני אתנתק בגלל איזה תועלת חיצונית רדודה זה פשוט לא כדאי אפילו לא בא לו כן האם האם תלך לבית כנסת ותדבר רע על הבנים שלך על הבנות שלך על אשתך אתה משוגע זה משוגע בשבילו אכילה דברים לא בריאים או לא לשם שמיים אצלו זה כמו אכילת הוא לא משתק לכך לא בא לו אשתו אומרת לו משהו קשה, משהו חריף, אולי מר דברי מוסר. מה קורה ליהודי הזה שיקנה את הגוף שלו להשם? את העצם שלו הוא לא כועס לא בפנים ולא מבחוץ, הוא נשאר באבותו אלה. למה? כי הוא יודע מי הוא לא צריך בכל רגע מחמאה מאשתו. הוא יודע מרגיש שהוא חלק אלוקה ממעל והוא לא נשבר לרסיסים בזה שאשתו לא מחמיה לו 24 שעות ביממה. גם הוא יכול להזדהות עם הכאב שלה אפילו אם היא לא צודקת ואולי הוא יודע שהיא גם אפילו צודקת אולי 50% אולי 60% אולי 90% ואפילו לא הוא מזדהה עם הכאב שלו ולכן הוא יכול להגיב עם נוכחות עם אהבה הבת אומרת משהו לא מתאים לו או הבן הוא לא כס לא מתפוצץ גם לא בפנים הוא נשאר regulated הוא נשאר מוסדר בפנים כי הוא שומע את הכאב בקולה הוא מבין את התסכול את האכזבה מגיע לבית הכנסת מישהו מדבר בית התפילה רוצה לדבר לא בא לו לא רוצה לדבר בתפילו ואז בז מתנה כזו יש לי יכולת עכשיו דביקות עם הבורא עצמה עם עצמו שאני אלך לדבר לסוכך על פוליטיקה סתם דברים בתלם אפילו דברים תוחנים על ביזנס מה אני ביטול תורה לא בא לו מתנת לימוד התורה דביקות חוכמתו רצונו של הקדוש ברוך הוא שהוא וחמתו אחד כמוב בתניה פרק ה ייחוד נפלשן יחוד כמויוו לא מדברים רק על התנוג מבחינה אינטלקטואלית מבחינה רגשית גם התנוג הנפשי של דביקות עם הבורא עולם ישראל וקדודשבריך כל אחד איזה מתנה עמוקה אתה רוצה שאני אבזבז את זה אתה משוגע זה יהודי שיקנה את האילן עצמו בספר התניה זה יהודי שנקרא צדיק האדם עץ השדה הוא הקנה את עצמותו את השכל שלו הלב שלו כבר מזוכחים הם משתוקקים לדברים אמיתיים, הם מגיבים לעולם מבחוץ מבחינה הכי אותנטית והכי פנימית כהשתקפות של האינסוף עצמו. הוא מזדה כל החלקים בו, הנפש אלוקית והנפש הבעמית. שניהם שותפים אחד, הנפש הבמית היא כמו בית לנפש האלוקית שהיא חלקה ממעממש והגוף זה בית לשניהם זוג כמו בית המקדש ושכנתי בתוכם. לכן כל תגובה בחיים, כל אינסטינקט, כל דחבו, כל תאווה, כל רצון, כל מחשבה, דיבור ומעשה במילא קנויים להשם. זה יהודי אחד. אבל יש יהודי, הוא לא יכול להקנות את האילן עצמו, את הבית עצמו, רק הפירות. כלומר, אשתו אמרה לו מה שאמרה, הוא מתפוצץ בפנים. הלב שלו מתפוצץ. הוא בכעס, הוא באכזבה, בתזכול. הבת שלו אמרה לו, הוא רוצה לצעוק. איך אתה מעיזה? מפונקת שלה כן הוא משתק אולי לדבר לשון הרע דברים בטלים לחילות ביטול תורה לדבר בתפילה אלא מה הוא מתאפק הוא מתאפק ואומר הדבר הנכון הוא לא יקנה את הגוף שלו להשם את העצם שלו רק הפירות המחשבה הדיבור והמעשה בפועל זה מה שהוא יקנה מה החילוק דבר שלא בא לעולם במקרה הראשון הוא בטוח היום מחר יום שני בשבוע בחודש בשנה הוא ישאל נאמן לעצמיותו האלוקית. למה? כי הוא יקנה להשם גוף הדבר ובמילא הפירות כבר שייכים להשם. גם הפירות של מחי יהיו קנויים לשם. במקרה השני אני לא בטוח. אולי אני אעשה נדר ואני אבטיח שאף פעם אני לא אעשה את זה אבל בלוש הרמב"ם יכול לחזור בו. כי כשהפירות גדלים אני לא יודע מה יהיה. אין אדם מקנה דבר שלו בעול עולם. כל מקרה צריך לדון לגופו של עניין. אני לא יכול להבטיח היום שמחר אני לא אתפוצץ בפועל ממש. מחר זה יום חדש ואולי אני כן אפול. זו הסיבה. אנשים עושים קבלות והחלטות גדולים בוכים אבל ברגע מת נופלים. יומי יומי יהודי היה אלול היה יום כפר הייתי שבת עם המשפיע רבי אלימלך. הייתי בשבת אחרת, למדתי ספרים, החלטתי לא לכעוס על אשתי, לא לזוק על הילדים שלי, לא לדבר חילות, לא לדבר שקר, לא להסתכל יותר בדברים לא צנועים, לא לשב על הסמרטפון שלוש שעות, לא לשקר. וברגע מת הכל מתפוצץ בפנים שלי. אנשים חושבים שהם היפוקריטים. אתה לא הייפקריט, אתה בן אדם טוב, אני מכיר אותך. הוא קנה, אלא הוא לא מבין את עצמו. כל דברים אלה באים מצד המהות שלך. אתה לא שינית מה שקורה בפנים. אין לך מקניזם לכך. אתה חושב על הפירות, אבל הבעיה זה לא הפירות. הבעיה זה בפנים, לא מבחוץ. אתה מקנה דבר שלא בעול העולם. אתה יושב בשבת מרוממת, נעלית, שרים ניגונים, רוקדים, אתה אפילו בוכה. אתה עושה החלטה עמוקה מאוד. באותו רגע אתה מרגיש משהו מתוק בפנים. נכון. נכון. וזה טוב וזה חשוב מאוד אבל עכשיו אתה מקנה לקדוש ברוך הוא, הפירות. הפירות הם לא פה. וברגע האמת כשאשתך תגיד מה שהיא תגיד כשבעלך יגיד מה הוא יגיד כשהבן והבת או הנכד או הנכדה אמא אבא החכות או חמיך חמתך הגיס הגיסה שכן השותף יגידו מה שיגידו אתה לא יודע למסור הפירות היום אתה צריך את זה למסור היום אז אז אולי תתאפק אולי תתפרץ כי אין אדם מקנה דבר שלו בעולם פה מגיע המהפכה הגדולה של ספר התניה וואו ספר של בינונם כך הסביר הדבות ההתוות אדמון הזקן אומר הוא לא כותב ספר של צדיקים הוא גם לא כותב ספר בשביל חלשים שהוא קורא לזה רשע הוא קורא לזה ספר של בינונים מה זה בינוני מבחינה הלכתית אין לו הכוח לעשות קניין הגוף לקנות את כל עצמיותו להשם הוא לא צדיק אפילו לפעמים אין לו פוטנציאל לכך לפחות לא בצורה מושלמת לא בכל צדדי החיים לעידך הוא לא צריך לחיות על הגדר וכל רגע אולי תפוצץ מכעס או מתסקול או מאכזבה ואכזבה עצמית ושינה עצמית וטיוב עצמי וחלחלה וחרדה ופחד והתמקרויות ישלטו עליו הוא למד איך להקנות לקדוש ברוך הוא דקל לפירותיו לא הדקל אבל גם לא הפירות. המודל שהציב אדמונה הזקן בלתניה וזה היה חידוש גדול זה ספר של בינוני. מה זה בינוני? בינוני זה יהודי שהוא לא צדיק. יש לו קונפליקט מבפנים. יש לו נפש האלוקית שהיא חלק אלוקה ממל ממש. ממש חלק מאלוקות, חלק מאינסוף. אבל יש גם נפש הבמ. ונפש הבעמ זה נפש כמו בכל, כמו בחתול, כמו בכלב או כמו באריה, הוא כמו בדוב וכמו בפיל. או כמו בשרץ. ונפש הבעמית יש לה תפקיד אחד. אני רוצה לשרוד, אני רוצה לחיות ואני רוצה שיהיה נוח לי. ומצד נפש הבאמית אני שייך לכל סוג של רגש. גם רגשים מאוד ילדותיים, מאוד אימפולסיביים ואפילו דברים לא מוסרים ודברים מוסים. ואדמור הזקן אומר, אתה לא יכול תמיד להפוך את כל נפש הבאמת. אפשר להפוך, אפשר לזכך, לעלות כי זה בעצם עבודה חינוכית, לא מלחמת השמד. נפשמ זה כמו ילד קטן אפשר לחנך אפשר להגביר אבל צריך להבין שיש לו גם בצעים עמוקים ויש לו דרכים שונים לשרוד ובפרט אם בילדות שלי סבלתי ואפילו אם לא סבלתי אבל לא קיבלתי כל האימון וכל האהבה ומי מקבל הכל בצורה מושלמת זה הנפש הממית לומדת להגיב לחיים בכל מיני אינסטינקטיםפים כדי שהיא תשרוד ואדמור הזקן אומר לך לא תתכחש לאף חלק ממך זה אחד מהדברים הגדולים בספר התניה שכל כך רלוונטי לתקופתנו. כי אף פעם כשסיסטם מבקש ממך, כשיהדות מבקשת ממך, להתכחש לחלקים האפילים בתוכי, זה משהו לא בריא. בספר התניה יש משהו נשגב. אתה לא צריך לחתוך ולא להתכחש ולא לקבול שום חלק ממך. אתה יכול להבין את זה, להכיר את זה, להיות מודע לכך, לעלות את זה מת הכרה להכרה, מטת מודעות למודעות, להסתכל על זה בעיניים כי זה חלק מהבריאה, זה לא טעות שלך, זה לא אשמך, אתה לא קרימינל מפיונר בו זה שיש לך נפש במיתכן אתה כמו פופי, כן, כמו כלב. יש לי נפש במית ורוצה לשרוד ורוצה אוכל ורוצה כבוד ורוצה להיות סלבריטי ורוצה כסף הוא מתקנא הוא מפחד אפילו אם אני גבר שבגברים אבל מה זה שאני מודע לכל החלקים בתוכי זה לא שולט עליי לא במחשבה לא בדיבור ולא במעשה אני לא מדובר על מחשבות אינסטינקטיבים שעולות בצורה אינסטנקטיבית על זה אני לא בא לבית אבל אני מדבר מחשבה מבחינה אקטיבית דיבורים ומסים כי בתניה היסוד הוא אתה מכיר נפש הבאמת שלך מאוד מאוד טוב אתה קנה עם עצמך כל חוויה פנימית אפילו אם היא מבישה אני לא צריך לחיות עם בושה ועם טוב עצמי אפילו אם זה כואב ואני צריך לבכות על זה אבל אפשר להסתכל על זה בעיניים למה כי אל תפחד יש בך המהות שלך שהיא חלק אלוקה ממעל ממש ומצד הנקודה הזו בך אתה דבוק לגמרי מרי בעצמות אינסוף ברכו בכל רגע ומצת נפש אלוקית הלב שלך פתוחה מלאה שמחה אימון עצמי ביטחון עצמי שמחת החיים אהבה בלי גבולית אתה מלא סקרנות ויצירתיות וחוכמה וענווה ורצון להתקשר בתקשורת של אמת נפשו קשורה בנפשו עם אלה שהבו עם האהובים שלך ובכלל עם כל יהודי בכלל בכל עם בן אדם מצלם אלוקים ומצד נפש האלוקית אתה מכיר את האמת אתה לא רוצה להתקשר עם שטויות הזיות אנרגיה מזויפת הנפש האלוקית מתמלאת מדבר אחד דבקות באנרגיה האמיתית של החיים ושל הבריאה שזה הקדוש ברוך הוא אינו עד מובדה הוא מגיע בתפר ודתיים מלכה יש הצדיקים שהצליחו להפוך כל הנפש הבמית שהיא בנפש אלקית ממש מאוחדים כמו שוותפים אלים הוא בכלל אין לו דחפים לא ללשון הרע ולא לחירות ולא לדיבור בתפילה ולא לשקר ולא לרמאות ולא לשום דבר לא מוסרי לא דברים לא צנויים דברים לא מוסרים אין לו התאווה לכך כי המוח והלב שלו גם של הנפש הבעמית בהירים יודעים מה זה האמת הנפש הבמית ונפש הלקית הסוף יד אחת זה קניין הגוף הקנתי לקדוש ברוך הוא כל עצמותי לכן צדיק נקרא עבד השם מה זה עבד עבד קנוי לבעלו מה שקנה עבד קנה כונה רבו אומר הרשבא בקידוש חג גול שלכתחיל כל מהשבת קונה קנוי לרבו כי הוא לא הוא שייך כל רבו מה זה בבחינה רוחנית הוא עבד השם אבל יש גם היהודי היהודי אחר הוא יודע רק להקנות את הפירות אבל הם לא באו לעולם אז כל יום זה אתגר חדש כל פעם שאשתי תגיד משהו אני לא יודע אם אני אתפצץ ואני אתפצץ אני יושב על הגדר כזה אבל יש ספר של בינינו של בני זה דקל לפירו מה הוא עושה מה המכני הוא לא רק נותן הפירות לקדוש ברוך הוא נותן לקדוש ברוך הוא גם הפנימיות שלו אבל לא יכול ליתן כל הפנימיות אבל הוא יתכל ליתן הפנימיות שאחראי למחשבה דיבור ומעשה החלק הזה שאני יודע שממנו צומכים המחשבות האקטיבים הדיבורים המעשים זה אני כן יכול להקנות להשם היום ואז אני בטוח גם בשבוע גם בחודש ודאי אל תאמין בעצמך עד יום אותך יוחנן כהן גדול שמש ביקונה 80 שנה ואחר כך נעשה צדוקי עד 120 שנה אנחנו מקשים על טבענו דצן אבל אם אני יודע שאם אני ממשיך את העבודה ברמה זו אני בטוח כך כותב בתניה פרק יב לא עבר עבוירה מימיו ולא יעבור לעולם מה פירוש? אפשר לעשות אפשר לבינוני לעבור עבדה אבל לעשות תשובה אולי מחר אני אהיה פה אבל הנקודה היא שאם אני מבטיח לעצמי וזה עבודה תמידית להישאר במצב כזה אני כן יודע מה יהיה בעוד שבוע מה יהיה בעוד חודש חוץ אם אני אהיה חלש ואני אהיה פול אבל מה הפירוש יש פה נקודה עצמית שהוא משנה הבינני חי עם שלושה דברים דבר אחד מכיר טוב טוב את נפש מת שלו הוא לא מתבייש בזה הוא יודע שבכל רגע ורגע יכול להיות להריגר מפה ועד מפה ועד סין אשתי תגיד משהו בא לי יגיד משהו הבן שלי הבת או בפנת הבן והבת הזה שלא נותנים כל כך הרבה נחת חמי חמותי מה שאני אקבל מהבנק אני אקרא משהו יכול להיות לי טריגר וכל הרוחניות שלי וכל המוסרית שלי פתאום תעלם מהשטח עכשיו אני כועס, אני רוצה לברוח מהזוגיות שלי, רוצה לברוח מהבית, רוצה להזניח הכל. זה בסדר. זה נפש הבעמית שלך, זה בהמה שמפחדת, היא רוצה לשרוד בשביל בשבילה זה הדרך להישרדות. ניתוק רגשי, תסגול, כעס, אגזבה, קינה, שינה, ודאי. זה דבר אחד. הוא מודע לכל צדדים המסובכים וגם האפילים בו. הוא לא מתבייש, הוא לא מתכחש להם הוא יודע על האנושיות שלו אנשי קודש תיוני ימנקוצקר שתהיה אנושי זה היה מנש אל תסגור העיניים ותחשוב שאתה מלך אלוקים אתה לא דבר אחד דבר שני הוא גם מכיר נפש האלוקית שלו מאוד טוב הוא יודע את החילוק כשהוא מרגיש דחף הוא יודע אם זה מנפש הבמית אם זה נפש הלקת וואו זה זה יסוד היסודות הוא יודע שדחף אחד זה יותר שטחי אל הדוד אימפולסיבי מאוד ואם הוא ילך שמה הוא יהיה בצורה מנותקת מעצמו בנפש שלקית הוא מרגיש את התמורו כי טוב השם פה הוא מתקשר למשהו אמת ונצחי אתם יודעים החילוק בין אנרגיה מזוי ואנרגיה אמיתית נפש הבאמית אולי עכשיו אני אכול גלידה הכי טעימה עוגה הכי טעימה חצי שעה אני זול וסוביוה אבל הנאה תהיה ל-30 דקה דקות אחר כך אני בדיכאון אני אצוק אני אתפרט אני אהיה מלא כינה וסינה דבר לשון הרע זה אנרגיה מזוי כי זה לא מתקשר עם מהות הבריאה זה קליפה זה משהו שמכסה על מהות הבריאה ולכן זה לא ימלא אותך הבינני יודע את החילוק מאוד טוב הוא יודע החילוק בין תענוג פנימי אמיתי והוא יודע תענוג שזה שטחי רדוד מזויף הראי זה דבר השם שני הדבר השלישי עיקר העקם כל יום הוא מקדיש זמן להתקשל רגשית אנרגטית עם נפשו האלוקית וזו עבודה מתמדת בכל יום ויום וזה עניין התפילה בבוקר מתאר אדמור זקן בתני פרק גמור אני צריך להקדיש זמן להתבוננות למדיטציה לתפילה בדביקות אני לא מדבר על תפילה במילים אבל אני צריך להקדיש זמן להיכנס למקום יותר פנימי וכל אחד לפעמים שהוא יורד אליי זה עושה את זה על ידי לימוד זה עושה את זה ידי מחשבה ידי נשימה ידי לפעמים אתה גם צריך עזר גשמי בן אדם הזה צריך תזונה טובה אולי התאמלות אולי טיול הכנה לדביקות בהשם ובפרט על ידי התפילה ולימוד התורה ובפרט לימוד פנימיות התורה תורת החסידות שכל עניינה זה הדביקות בחלק זהעם איתך והנפש והבינני אפילו אם יש לו נפש הבאמית ובעוד שעתיים הוא ירצה לגנוב ולגזול ולשקר או דברים קטנים או דברים גדולים אבל ברגעים האלו הוא יודע להתקשר עם נפש אלוקית הוא פשוט להרגיש את האהבה ואת התנוג של תמורו כי תביבה יאמר בלתניה פרזכת ותזן אז דיבר בשתזגות ואני יודע אנרגטית מה זה להרגיש את עצמותי האלוקית הפנימית ולכן אפילו אם בשש שעות הבת שלי תגיד לי משהו ויש לי רצון להתפרץ כי נפש הבמית שלי התעוררה כמו הדוב שישן במשך החורף ובקיץ מתורה כך נפש הבמ אבל בגלל שהרגשתי את התענוג ותאווה של נפשי אלוקית ואני יודע שזה האמת הפנימית שלי ואני כבר יודע מה קנה לפני שנה כשהלכתי בדרך נפש הבאמת אז אני יודע שבמחשבה דיבור ומעשה אני לא נותן שליטה לנפש הבאמת בכל דוגמאות האמ מורות יש קניין הגוף יש קניין פירות ויש ספר של בינונים אשתי אמרה משהו מאוד חריף מאוד לא קל אולי יהיה כעס בפנים אני לא צדיק אולי יהיה תסכול אולי יהיה אכזבה אולי יהיה כל שיגיד תתנתק רגשית תברח תגיב בכעס תגיד לה על כל החסונות שלה כן אני מרגיש את זה אבל אני יודע שזה נפש בהמית פצועה שמפחד מפחדת מקשר פנימי ונפשי מפחדת מאהבה אמתית בסדר תרחם עלי קצת אמפתיה קצת אכלה קצת קבלה אבל אני גם יודע שיש בי העצמיות שלי שהיא חלק אלוקה ממעל ממש והיא רוצה דביקות אמיתית דביקות אותנטית אנרגיה אמיתית בחיים דביקות בשם ובבוקר התפללתי טוב והגשתי את הטוב טעם של נפש אלוקית ולכן לכם ברור לי אני יכול לנשום להרגיש הכאב לנחם את הלב הפצוע להגיד אני מבין אותך אבל עכשיו אני אקנה אותך לקדוש ברוך הוא שאוהב אותך עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר כי כך אתה גם תהיה יותר שמך גם הנפש שבמית המפחדת תהיה הרבה יותר שמחה אם יש שלום בית אם יש זוגיות טובה אם יש לי יחס טוב עם הילדים שלי אם אני לא מדבר לחילוץ שקב וגוזמה אם אני לא מד מדבר בית התפילה אני לא מסתכל על דברים שמחריבים את החיים שלי אני נשאר עם לב פתוח לב מלא אהבה כינות אמת ודביקות בשם אלוקים אמת בסגנון ההלכה אני יודע למסור לקדוש ברוך הוא את הדקל לפירותיו אני בטוח על ידי העבודה הזו שכל מחשבה כל דיבור כל מעשה אני רוצה ומשתוקק שזה יהיה כנוי להשם כי אז זה חיים מלאים תענוג ומשמעות ואפילו אם יהיה קונפליקט פנימי כי לא כל הדקל קנוי להשם יש חלקים של הדקל שלא קנויים שם אבל זה בסדר כי אני כל כך מכיר את עצמי את חושותיי ועוד יותר מזה את גבורותי להכיר את החולשות אבל להכיר את הגדלות ולכן אני לא רוצה אני יודע שהמחשבות הדיבורים המעשים שלי אני לא אבזבז אותם ללך למקומות של שקר וקליפה שנק ינתקו אותי מאמת השם לעולם תודה רבה