0:00 / 0:00
כשאין מקום לשכינה | דרכי חיים - שיעור 24 | הרב בן ציון אלגאזי
4 views
כיצד גסות הרוח גורמת להסתלקות השכינה? ומדוע דווקא תחושת החיסרון היא שמאפשרת לאדם לפנות מקום לאלוקות? בשיעור זה מתברר הקשר העמוק שבין גסות הרוח, הרעב והגלות, ומתבאר כיצד הענווה, ההקשבה וההכרה בצורך באחר הן היסוד לבניין הבית הפרטי והלאומי. מתוך עיון במקורות חז"ל ובסיפורי התורה מתגלה שהשראת השכינה מתחילה דווקא במקום שבו האדם מפנה מקום מעצמו – ומתוך כך נבנית הדרך אל הגאולה ולבניין בית המקדש. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אשת חיל ממצא
רחוק מפנימי.
אחד מהתופעות
שחז"ל מציינים אותם עניין חורבן הבית שורש
החורבן על מה עבדה הארץ הנביא שואל חכמים
שואלים יש הרבה סיבות דבר מתורתי שלא ברחו
בתורה תחילה ששיחקו
בכדור בשבת
אחד העניינים של חורבן זה עניין הרעב
והשאלה היא למה דווקא בצמטים
של כל הגלויות 10 גלויות 10 רעב פעמים רעב
יש מופיע בתנ"ך כולם
מביאים כתוצאה את הרעב למצב של גלות אדם
הראשון חטא בחץ הדעת הקדוש ברוך הוא הגלה
אותו מגן עדן מה הוא אמר לו קוץ ודרדר
תצמיח לך ואני באבוסי נאכל באבוס אחד אני
וחמור נאכל באבוס אחד קחו את חטא מכירת
יוסף על מה היה כל העסק
סביב העניין של האוכל וישבו לאכול לחם
הקדוש ברוך הוא הביא רעב הם התחברו שוב
פעם ליוסף והלכו לשבור אוכל במצרים היה
גלות ומה שחיבר בסוף זה הרעב שהיה ביניהם
אומר המדרש ככה תבדוק תמצא שכל פעם יש
עניין של רעב עד הכריט הימים שהנה באחרי
הימים כתוב בפסוק הנה ימים באים נאום השם
לא רעב ללחם לא צמים כאם לדבר השם מה
העניין של הרעב דווקא בעניין הגלות
מהגאולה שבה אחריכם.
אדם בדרך כלל מרשה לעצמו לעשות חורבן.
חורבן לעצמו, חורבן עם החברה, חורבן עם
ראייתו ועם ילדיו בגלל סיבה אחת. גסות
הרוח. אדם שיש לו גסות רוח, שכך אומר
הנביא, גסות רוח במהותו זה אני ואפסיון.
אני מבין הכל, אני יודע הכל, רק אני יודע
איך לטפל את העסק. אדם שחושב שהוא הכל לא
מוכן לשמוע לאחרים, לא מוכן להקשיב, לא
מוכן להבין אולי יש עוד דעות, להתרכך,
לראות את האחרים גם בעיניים. הוא לא רואה
אף אחד. לא רואה אף אחד. הוא רואה רק את
עצמו. שומע לעצמו, בטוח בעצמו. כל פעם שיש
דבר כזה, גסות הרוח גורמת באופן אוטומטי
לגלות. איך אומרת הגמרא במסכת סותטה? מי
שיש בו גסות הרוח לא יכול לשכון עם הקדוש
ברוך הוא ביחד. שנאמר אני והוא לא יכולים
להיות מכפיפה אחת ככה אומרת הגמרא הגמרא
מוכיחה מפסוקים שהקדוש ברוך הוא אומר אני
והוא לא יכולים לדור בכפיפה אחת אם הוא
מרגיש שהוא קודם יכול ואין לו שלום תלות
בי בבקשה שישתדר לבד הקדוש ברוך הוא פורש
או שהוא מוציא אותו מן העסק וכשהוא יוצא
מן העסק זה הגלות זה הביטוי שהוא לא נמצא
במחיצה אחת עם קודש בריך הוא התיקון לגסות
רוח זה שאדם חושב שהוא יודע הכל וכולם
צריכים לשמוע לו ואם לא אז יש לו עצבנות
ויש יש לו קפטנות. זה רבותיי סביב עניין
אחד שגורם לגלות, לחורבן בית באופן כזה או
אחר. ועתיקו לשפלות הרוח. פתאום להתכופף
לשמוע את האחרים. אחרי יוסף היו פיתוחים
שהם צודקים. הנה יוסף בעל החלומות הזה בא
לכו ונהרגהו והם היו פתוחים שמביאתי בטם
רענבים.
פתאום התמפכו. מה התמכו? אבל השמים אנחנו
אופס היינו צריך לעשות פה שפלות רוח אנחנו
לא היינו בסדר. אתם לא הייתם בסדר, הייתם
בטוחים ב-100% אומר הספורנו שזרוקים אותו
לבור והוא מגיע לו כל העונשים פתאום
התקפלו ואמרו רגע רגע אולי נחשוב אחרת
אולי אנחנו לא בסדר משהו אחר כשאדם מתחיל
לחשוב שאולי הוא לא בסדר והוא לא 100%
תמיד צודק כאן מתחיל התיקון הגדול והביטוי
להפך מגסות הרוח זה שפלו את הרוח לראות את
האחר לשמוע את האחר ולהבין שאולי אתה טועה
ולא תמיד אתה צודק וזה ככה העולם נראה
הרבה יותר מתוקן
אם זה כך יוצא דבר נפלא ביותר. מה גורם
לאדם להרגיש פתאום משפלות הרוח? אדם שיש
לו גסות הרוח זה אדם שבטוח בעצמו והוא
צודק כי יש לו הכל. הוא בטוח בעצמו וישמע
שורון ויבד. פתאום אדם אין לו מרגיש תלות
במישהו אחר קדושבריך הוא ובזה פתאום מתחיל
לחזור. רעב זה היחיד תמצא האלוקי שאדם
ירגיש חסר, שהוא ירגיש תלוי. שאתה מרגיש
תלוי חזרת בך שפלות הרוח. אדם צריך להבין
כדי להגיע לשלמותו הוא תלוי באשתו, הוא
תלוי בילדיו, תלוי במשפחתו. וכדי להרגיש
את החיבור הזה חייבים שיפו את הרוח. כנס
הביתה להגיד את דעתך אבל לשמור גם את
האחרים. להסתכל על האחר בעיניים, לראות
שהוא קיים. ואם אתה מתן את האחרים אתה
חושב שרק אתה נמצא זו גסות רוח שבדרך כלל
בסוף מביאה על ידי חורבן כזה או אחר ולכן
התיקון הגדול זה שפלות כשיש חוסר פתאום
האדם אומר רגע אני צריך את האחרים אני לא
יכול לבד אני תלוי בהם אתה תלוי מתחיל כבר
התיקון הגדול ביותר שיש לכן כשהתחיל
החורבן הבית בתשעה באב הדבר הראשון אומרת
הגמרא שרפו את כל מה שהיה בירושלים כל
המחסנים ואב וחפנה והיה רעב והיה רעב ככה
יצאו ישראל לגלות ברעב התחילו להרגיש את
התלות בקודשבריך הוא וזה מחזיר אותנו חזרה
לתוכי ארץ ישראל לתוכי תהליכי הגאולה כי
רק שאתה מרגיש חסר ותלוי אתה מתחיל גם
לתקן את עצמך לפני שאדם ירגיש חסר ותלוי
שאם בדעתו של האדם יבין כמה באמת הוא תלוי
באחרים קודם כל בביתו שלו האישה בבעלה
והבעל באשתו תלויים זה לזה עם הערכה הדדית
עם הקשבה הדדית זה כבר תיקון גדול שהבית
יעמוד על מכונו ויהיה בניין עד ואם כל בית
בישראל יעמוד כדי בסוף הבית הגדול של
כולנו בית המקדש הוא בית של כלל כלל ישראל
כולו מתוך החיבור של הבתים הקטנים הוא
יעמוד על מכונו לעד בבית קודשי הקודשים
חיזקו וימצאו
חיל ממצא
רחוק מפנימי
בתחלב
שלו