כנס אסופות ה-4 | ישיבת כרם ביבנה | קוממיות בארצנו

ברוכים הבאים בשם השם א כנס הסופות הרביעי אנחנו מאוד שמחים ומרגש לראות ברוך השם ציבור כל כך גדול שצמ לשמוע דברי תורה ואני לא רוצה לאבד מזמנו של הרב אז אנחנו רוצים להזמין את מורנו הרב יעקב שפירה ראש ישיבת מרכז הרב לשת את שיעורו שאם אפשר קצת להחליף את השיר בימים שלא ימים כתיקונם הייתי מעדיף שישירו את השערי שמיים פתח שמים פשוט ראש הישיבה כל התלמידים כתוב בחזק שנכנסו רבותינו לקרן ביבנה אז הגמרא דענה במה פתחו כשנכנסו רבותי לקרם ביבנה רבי יהודה פתח ודרש בכבוד המקום ואין ספק שהיוזמה לעשות את הכינוס הזה הוא ממש דבר בעיתו מה טוב הוא תמיד טוב כינוסו וכינוס בניו הצילו אותו ככה כתוב על יעקב אבל בימים הנוראים האלה שאנחנו נמצאים המשך של הימים הנוראים שהיה בתחילת השנה כתוב נוראה אלוקים ממקדש אומרים חזל אל תקרים ממקדש אלא ממקדש אז יש משמעות הרבה יותר גדולה לימים שאנחנו בחודשים האלה שנמצאים בו על אחת כמה וכמה בחודש אדר שהדר קיבלו בימי אחשוורוש ומר רשי שהכל היה מאהבת הנס ורואים פה דבר מאוד מופלא שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה בסיני לא כתוב שקיבלו את התורה מאהבת הנס עוד היו צריכים לקוף עמר כ גגת ודווקא בזמן שהיו במצוקה אז אדר קיבלו אבימי אחשוורוש מאהבת הנס מהתחלה דווקא בזמן של אסתר פנים ואנוכי אסתר אסתיר פניי הסתר מן התורה מנין זה הולך על התקופה הזו דווקא אז קיבלו א התורה מאהבת הנס יותר ממה שהיה אחרי ניסאי יציאת מצרים כנראה שיש משהו שבזמן שאדם נמצא בזמן הלא שגרתי בזמן שיש שבר שבר במצרים אז אדם מגלה כנראה בכוחו הרבה יכולות מעבר למה שההוא חשב שקיימים בו ולכן דווקא בזמן ואנוכי אסתר הסתיר פני אז הדר לו אבימי אחשוורוש מאהבת הנס מ שאז אדם באמת מגלה כוחות הרבה יותר עמוקים ממה שאדם מגלה בזמן שנמצא בשגרה וזה לא דין רק בעם ישראל זה אצל כל אחד ואחד מאיתנו אין מי שאין לו משברים אל תאמינו לאף אחד שיגיד לכם שאיין לו אבל המשבר בר הוא לא משבר שנועד כדי לעצור תהליכים אלא זה אותו בחינה שכתוב אצל יעקב אבינו ויהר יעקב כי יש שבר במצרים יש גם יושבת על על המשבר שזה זמן של לידה חדשה ותמיד לידה חדשה באה כנראה מתוך איזשהו שיוון כזה או אחר החתם סופר כותב הוא מביא את הרמבם הלכות גירושין שהרב כותב שאם כופים בית הדין בן אדם לקיים מצוווה זה לא נחשב שהוא עשה את זה נגד רצונו בגלל שכפו אותו בגלל שנפשו של היהודי רוצה תמיד את הטוב ולפעמים יש דברים שמסיתים אותנו עצידה הכפייה של בית הדין היא לא מולידה רצון חדש שלא קיים אלא מגלה את הרצון הפנימי של כל יהודי כך כותב הרמבם לחות גירושין אומר החתם סופר זה רק מזמן אדר קיבלו ה בימי אחשורוש אז נתגלה הרצון הפנימי היותר עמוק אפילו יותר ממה שנתגלה במעמד הר סיני שהם הקדימו נעשה לנשמע אבל דווקא בזמן ההסתר פנים אז נתגלה ההדר קיבלו אבימי אחשוורוש עד כמה עמוק הכוח של כל יהודי הרצון האמיתי שלו כך כותב החתם סופר כתוב שלעתיד לבוא אומות העולם יבואו בטענות לקדוש ברוך הוא ויגידו לו למה אתה לא כפית עלינו אר כגיגית למה לא נתת לנו תורה בכפייה נכון שלא רצינו לקבל אבל בעם ישראל היה כפייה אז למה לאומות העולם לא כפית אומרת הגמרא שהקדוש ברוך הוא יגיד לאומות העולם כלום שבע מצוות כן קיימתם מה התשובה פה בגלל שהוא ידע שלא יקמו את השבע מצוות לכן הוא לא קפר אותם לצערנו היה תקופות שגם עם ישראל לא קיים את כל התרג מצוות ובכל זאת הקדוש ברוך הוא כפר גיגית אז מה הפשט בחז שהקדוש ברוך הוא אומר להם כלום כפית כלום שבע מצות אתה מקיימים כתוב ברבנו ניסים גאון בהקדמה למסכת ברכות ששבע מצוות בני נוח הם מצוות שכליות שאי אפשר שיהיה חיבור בציבור אי אפשר יהיה בכלל לחיות אם אין את הבסיס את הגרעין היסודי של דברים שבין אדם לחברו שהיסוד הוא בשבע מצרות בני נוח זה מה שהגמרא אומרת הקדוש ברוך הוא אומר להם אם אין לכם את הבסיס את הטוב היסודי שקיים אצל כל אדם אז לא שייך שאני אכוף עליהם חגיגית אצל עם ישראל יש את הטוב החפצים לעשות רצונך אז הכפיה מועילה לגלות את הטוב שתמו בפנים להוציא אותו החוצה אבל אצל אומות העולם שגם חסר להם את הבסיס היסודי של שבע מצות בני נוח אז לא יועיל כפיה מ שפיה לא יכולה להוליד רצון חדש כפיה מועילה רק במקום שהרצון קיים רק צריכים לעזור לו קצת להתגלות אסתר מן התורה מנין אומרת הגמרא מהפסוק ואנוכי אסתר הסתיר פני מה שכתוב בפרשת ויילך מה כתוב שם הפסוקים שעם ישראל יגידו על כי אין אלוקיי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה ואנוכי אסתר הסתיר פני ביום ההוא מכאן לומדים אסתר מן התורה מנין הרמבן אומר שכשם ישראל אומר על כין אלוקיי בקרבי מצאוני זה וידוי ושואל תמת אם זה וידוי אז למה מיד אחר כך ואנוכי אסתר הסתיר פניי עם ישראל כבר מבין את את המציאות שעל כין אלוקיי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה אז התגובה אחר כך לא הייתה צריכה להיות אסתר פנים אז מה הפשט בפסוקים אומר השפת אמת בשם רבוני מפשיסחה אם יהודי מעיז להגיד כי אין אלוקיי בקרבי מצאוני זה עצמו חטא זה לא וידוי יהודי צריך להאמין שתמיד הקדוש ברוך הוא נמצא איתו בכל מצב שהוא ואם הוא אומר אין אלוקיי בקרבי זה חולשה בכל המצבים בכל ההיסטוריה אצל כל אדם באופן פרטי אין מציאות שאיין אלוקיי בקרבי בפנים אולי עכשיו אני לא מרגיש את זה אבל הקדוש ברוך הוא נמצא בכל צרתם לא צר כי לישועתך קוינו כל היום כתוב במפרשים זה לא שהכוונה אנחנו מפרשים שאתה תושיע אותנו אלא יותר מכך אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא עצמו יושע מפני שבכל צרתם לא צר אומר הסת אמת לכן התגובה היייתה אסתר פנים מה היה התיקון בתקופת אסתר תשבע שסתר מלכות היא האמינה בעצמה היא הלכה אל המלך אשר לא כדת היא הלכה במסירות נפש היא פנימה בתוכה פנימה שהקדוש ברוך הוא נמצא איתה והיא תוכל להצליח וזה מה שכתוב חזל אסתר מן התורה מנין תקופת ההסתר פנים אחרי שאומרים חס וחלילה כי אין אלוקיי בקרבי אז מגיע אסתר פנים והתיקון היה כמו שכתוב אצל אסתר שהולכים במסירות נפש ולכן מיד אחר כך כתוב בתורה ואתה כתבו לכם את השירה הזאת מתי אדם יכול להגיע ל מדרגה שהוא הוא ירגיש שהתורה זה לא רק מה שלומדים אלא זה ממש כמו שירה זה בא אחרי ההסתר פנים אז אדם מתאמץ יותר הוא מגלה הרבה יותר כוחות ואז הוא יכול ואתה כתבו לכם את השיירה הזאת בימים נוראים אנחנו אומרים התפילה ובכן תן כבוד השם לעמך ובכן צדיקים יראו וישמחו שלוש פעמים ובכן אומר אבודרם למה אומרים דווקא את הביטוי ובכן אומר אבודרם לומדים את זה ממה שכתוב במגילת אסתר ובכן אבוא אל המלך מה הקשר בין ובכן אבוא אל המלך של אסתר למה שאומרים בתפילה בימים נוראים ובכן תן כבוד וכדומה הפירוש הוא בני שרי אסתר הלכה במסירות נפש ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה 30 יום ובכל זאת היא הולכת במסירות נפש לקדוש למלך אז זה אומר בודרם גם אדם שמגיע לראש השנה לימים נוראים והוא רואה שגם הוא לא נקרא לבוא אל המלך זה 30 יום עבר עליו אלול וזה לא השפיע עליו אומרים לו תגיד בתפילה ובכן כמו שהיה אצל אסתר תלך במסירות נפש תאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מצב הוא נמצא איתך ולכן חזל אומרים ורשי מביא את זה במגילת אסתר והתלבש אסתר מלכות אומר אומר רשי שלבשה רוח הקודש מה הפירוש שלבשה רוח הקודש אומר הרמבם במורה נבוכים כדי שאדם יקבל רוח הקודש אחד הדרכים זה שתהייה לו מידת הגבורה כמו שכתוב אצל גדעון לך בכוחך זה והושעת את ישראל הוא העיז לבקש מהקדוש ברוך הוא דבר שלא היה נראה על פניו שהיה מגיע להם כשהולכים במסירות נפש מגיעים עד דרגה של רוח הקודש זה מה שאומר רשי ותלבש אסתר מלכות הכוונה שנפשה רוח הקודש למה ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת אדם צריך לפעמים להתנשא מעל מה שנדמה לו לא לפתח איזה דימוי עצמי שלילי כזה של מי אני ומה אני ולהחליש את עצמו אלא יותר מכך ללכת במידת המלכות ולבוא לקדוש ברוך הוא ולהאמין ביכולות שלו בלימוד זה הלימוד שלמה ש חזל אומרים ואנוכי אסתר אסיר פניי אז הוא מגיע לי לציווי שיש אחר כך ואתה כתבו לכם את השיירה הזאת זה האדר קיבלוה בימי אחשוורוש מאהבת הנס יותר ממה שהיה במעמד הר סיני בבחינה מסויימת וזה מה שהבאתי חתם סופר בפורים בקבלת התורה של פורים אז ראו כל אפסי הארץ את ישועת אלוקינו ראו מה זה עם ישראל ראו את הכוחות שלו ובזמן שעם ישראל נמצא היום זמנים לא פשוטים זמנים ימים נוראים כתוב אצל אברהם אבינו אחרי שהוא נלכה מול תשע מלכים שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו אנוכי מגן לך למה אברהם אבינו אחרי שהוא ניצח היה צריך הגנה מהקדוש ברוך הוא הרי הוא ניצח אומר רשי אברהם פחד שם נתמעטו זכויותיו כמו שכתוב על הרבה מקומות על יעקב אבינו אשפ תמת אומר פירוש אחר אברהם אבינו היה כל כולו מידת החסד כל כולו היה מידת האהבה הנתינה הכנסת אורכים גם לאומות העולם הרמבם כותב בספר המצוות שיש מצווה לאהוב את השם ומה זה הביטוי המעשי לאהבת השם כותב הרמבם כמו שכתוב אצל אברהם אבינו שהוא גם היה מאהב שם שמיים על הבריות הביטוי המעשי האמיתי לראות אם האדם באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא אם הוא עושה באמת את מה שאברהם אבינו עשה שהוא יודע להב שם שמיים גם על אחרים זה סימן שהאהבה שלו היא באמת אהבה רצינית היא מביאה אותו לידי מיסה ויש הקדמה של החתם סופר לתשובות יורי דעה ששם החתם סופר כותב הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו שהוא חייב לספר לו את מה שהוא הולך לעשות בסדום למה כי דעתי למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו וכולי אומר החתם סופר יש הרבה אנשים שרוצים להגיע להרבה דרגות ברוכות שרה היייתה גדולה מאברהם אבינו בנבואה אבל למה זה היה בגלל שאברהם אבינו התמסר להאב שם שמיים על הבריות אז היה לו פחות זמן משרה לעשות את כלל ההכנות האמיתיות כדי להגיע לדרגת נבואה כמו שרה ל זה הקדוש ברוך הוא אמר אני יכול לא לספר לאברהם אבינו בגלל שהוא קטן משרה בנביאות הרי כל מה שהוא קטן ממנה בנביאות זה בגלל שהוא פועל כל הזמן לטובת הרבים מי שפועל לטובת הרבים כמובן מתוך תורה לאלא לא על חשבון התורה אז הקדוש ברוך הוא מתייחס אליו לא רק כפי שהוא עכשיו אלא לפי הפוטנציאל שהיה יכול להגיע אליו אומר השפת אמת אברהם היה מידת החסד הוא הטיב עם כל הבריות הביטו אל צור חוצבתם אומר הרמבם במורה נבכים אברהם אבינו הוא היה הסלע וכל יהודי הוא חלקיק קטן מסלע שיש בו את כל התכונות שיש בסלע גדול יש גם ביהודי קטן וממ מוסגר בא פעם פרופסור גדול כבוד הרב מותן לספר פרופסור גדול בא פעם לאבי מורי זצל ושאל אותו מה לעשות עם חולה שאיין לו תרופה המוצא היחידי זה להפוך אותו למורד מונשם אבל לא בטוח שהוא יקום מזה לעשות את זה או לא אי אמר לו כודם כל תלוי אם החולה יסבול או לא יסבול אבל אם לא אז הוא אמר לו כך מה היית עושה עם החפץ חיים היה שוכה בבית חולים אדסה היית מחבר אותו או לא אמר לו בוודאי עולם עם החפץ חיים ועולם בלי החפץ חיים זה לא אותו דבר אז אביא אמר לו כל יהודי הוא חפץ חיים קטן יש חפץ חיים גדול יש חפץ חיים קטן אומר הרמבם הביטו אל צור חוצבתם כל יהודי יש בו איזה ניצוץ איזה כוח מהסלע מההתנ שהיה אצל אברהם אבינו אז ממה אברהם אבינו פחד אומר השפת אמת ברגע שאברהם אבינו נלחם אז הוא פחד שהוא ישנה את התכונה שלו עד עכשיו הוא עשק כל הזמן בחסד כל הזמן הוא עסק רק בהטבה עם הבריות ה היה אברהם אוהבי מאהב שם שמיים אוהב את הקדוש ברוך הוא אדם שפתאום מתעסק מדברים שלכאורה זה נראה הפך מזה אברהם אבינו פחד לזה אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא אברהם התכונה שלך הי תישאר כמו שהייתה כמו שאנחנו אומרים תמיד בימים נוראים וכל הראשה כולה כשם תכ שואל הרב בעולת ראייה זה הזמן לדבר על כיליון הרשע בימים נוראים שכולנו מבקשים על חיים זונו לחיים כבנו לחיים שמה הזמן פתאום להתפלל על כל הראשה כולה כשם תכ כותב הרב בולת ריה כן התכלית והטבה הכי גדולה שיש לראשה זה לכלות אותה מן העולם פיזור רשעים טוב להם וטוב לעולם לכן כתוב בתורה המילים האחרונות של משה רבנו ואתה על במותימו תדרוך מה זה ואתה על במותימו תדרוך בפשטות היינו מפרשים ובצדק למגר את כל וי ישראל והתל במת דרוך זה המילים האחרונות של משה רבנו בתורה אומר שמה שפת אמת יש עוד פירוש ואתה על במותימו תדרוך מלשון דורך הנבים גם כשאתה ממגרת הראשה אבל תדע שיש דבר טוב שאפשר להוציא אז כמו דורך נבים להוציא את היין להוציא את ה טיפה טוב ואת כל השאה צריך לחלות אומרת הגמרא במגילה כשמר כי היה צריך לעלות על הסוס הוא לא יכל היה להגיע מני שהסוס היה גבוה כך אומרת הגמרה במגילה כתוב שהמן יתכופף ומרדכי טיפס עליו וכך הוא הגיע לסוס ובשעה שמרדכי עלה על גבו של המן הרשע לעלות על הסוס אומרת הגמרא אז מ חי אמר ואתה על במותימו תדרוך זה הקיום של מה שאמר משה רבנו כמו שאומר השפת אמת תדרוך מלשון דורך נבים גם בני בניו שלמן למדו תורה בבני ברק אז מכל דבר לעשות בשלמות כל המצוות הלכת כמה וכמה בלימוד התורה כותב הרמבם בסוף פירוש המשניות במסכת ברכות מה הפירוש ע לעשות לשם הפרו תורתך הפירוש המקובל ונכון לפעמים יש זמנים לא שגרתיים שחכמים יודעים אולי זה עת לעשות לשם גם להפר את התורה אומר הרמבם בסוף פירוש המשניות בדיוק הפוך הקדוש ברוך הוא לפעמים רוצה להביא דברים בעולם והוא חושב שהוא צריך לעשות איזה טלטלה בעולם אבל התורה לא נותנת שיהיה משהו שלילי בעולם מסובב הקדוש ברוך הוא כך אומר הרמבם שיהיה הפרו תורתך כדי שהקדוש ברוך הוא יוכל להביא את אותו דבר שהוא רוצה להביא לעולם ועל זה מוסיף הרמבם ודבר זה עמוק עמוק מי ימצאנו זה הקטע האחרון ברמבם בפירוש המשניות למסכת ברכות ודבר זה עמוק עמוק מ ימצאנו לרדת למה לעומק הרצונות של הקדוש ברוך הוא משה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא הרי נינה את כבודך והקדוש ברוך הוא אמר לו וראית את אחוריי ופניי לא יראו אומר החתם סופר לראות את המהלכים של הקדוש ברוך הוא מראש אנחנו לא יודעים בשר ואדם לא יכול אפילו לא משה רבנו אבל וראית את אחוריי אחרי המעשה אתה תבין מה הקדוש ברוך הוא עושה אומר המגיד לבית יוסף בספר מגיד מישרים כתוב שחתמו של הקדוש ברוך הוא אמת מה יש לו חותמת מה זה חותמו אמת אומר המגד מישרים לבית יוסף יש הרבה פעמים שהקדוש ברוך הוא עושה מהלכים מסויימים לאדם פרטי או לציבור שלם או לעם ישראל ולא מבינים מה הקדוש ברוך הוא רוצה ודאי שהוא רוצה שנהיו יותר טובים מתי יכולים להבין את המהלכים של הקדוש ברוך הוא כשאדם מגיע למקום החותם אדם שמקבל מכתב כלל יוד שהוא לא יודע מי זה ששלח לו את המכתב הוא באמת לפעמים הוא לא יודע מה רוצה ממנו כשהוא מגיע למקום החותם אז הוא פתאום נזכר כן זה אותו יהודי שאני מכיר אותו והיה פעם איזה עניין כזה וכזה אז מתברר לו הכל למפריע אומר המגיד משרי זה הכוונה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת בפרק לדוד השם הורי ואישי את פניך השם מבקש וד ו בקשה של משה רבנו ובהמשך מה אומרים אל תסתר פניך ממני משה רבנו הקדוש ברוך הוא אמר לו וראית את אחוריי דוד המלך ביקש בכל זאת אל תסתר פניך ממני אומר הרמבם בברכות תשובה אל תסתר פניך ממני הכוונה היא שעונות שלי של דוד המלך לא יעכבו ממני לראות את מה שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם על זה אמר דוד המלך אל תסתר פניך ממני על תת באדי תית פסוק הזה אומר הרמבם הוריני השם דרכך שהעונה שלי לא יעכבו מלהידבק ולהבין את המהלכים של הקדוש ברוך הוא בעולם והסיומת של הפסוק זה כווה ל השם חזק ומץ לבך חזל אומרים שזה לא רק בקשה זה גם תשובה למה שמה משה רבנו אדם שהוא בדרגה של כבל השם חזק אז הקדוש ברוך הוא גורם לו ויאמץ ליבך ושהוא יוכל באמת להיות וקווה אל השם הביטוי בזל הוא הכל בכיבוי רמחל הוציא מאמר שלם שנקרא מאמר הכיבוי דברים שנוגעים להתחזק להתחזקות של האדם בביטחון בקדוש ברוך הוא אז עד כאן הקפה א' רוצה לומר עוד רה אחת שקשורה לימי הפורים חודש דר הגמרא אומרת מביאה מחלוקת מאיפה היה מקור לחזל שאפשר לכתוב מגילה ואיין לנו כוח לחדש כתבי הקודש מצו קל וחומר ומה מעבדות לחירות אמרו שירה ממיטה לחיים לא כל שכן שואלת הגמרא אם יש לך קל וחומר ממה שהיה בפסח אז תגיד אלל למה אתה צריך לעשות מגילת אסתר שיגידו אלל אומרת הגמרא שני תירוצים תירוץ אחד קריאתה זו הלילה זה הלל בסגנון אחר מה הפשט זה הלל בסגנון אחר בפשטות מפני שכל מה שהיה במגילה זה הכל אסתר אז גם ההלל אומרים אותו בצורה נסתרת שמו של הקדוש ברוך הוא כידוע לא לא מוזכר במגילה תירוץ שני אומרת הגמרא בגלל ש ביציאת מצרים יכלו להגיד הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה אבל אנן הקת עבדיך אחשוורוש אנן שואל בספר תשובות חסד לאברהם מה הפשט בגמרא יש כל וחומר כל וחומר זה דאורייתא צריכים להגיד הלל אומרת הגמרא קריאתה זו הלילה מה התירוץ אם יש כל חומר תגיד הלל למה למה אתה מתקן לומר מגילה ומגילה קריאתה זו הלילה תגיד הלל יש כל וחומר אומר בעל תשובות חסד לאברהם רב נחמן ורבה לא חולקים עקרונית גם המנדה אמר שסובר שקריאת זו הלילה גם הוא מודה שיש עוד בעיה שקתי אבדי אחשוורוש אנן וממילא אחד משלים את השני יש כל וחומר צריך לומר הלל למה אני אומר פה קריאתה זו הלילה ולא הלל ממש בגלל שקתי עבד חשור שנן אז אי אפשר לתקן לומר אלל רגיל אבל גם אי אפשר לא לומר אל בגלל שהבד חשור שנן לכן עשו את הפטנט הזה סליחה על הביטוי שיהיה קריאתה הזו הלילה אז זה לא מחלוקת עקרונית בין רב לרב נחמן כך אומר בתשובות חסד לאברהם תנינה בסימן פא כשהגרוש מדים כל וחומר מאלל ממה ממה שהיה ביציאת מצרים יש מחלוקת מאיזה אלל לומדים את את המקור לכך שמתקנים את קריאת המגילה רשי אומר ביציאת מצרים אמרו שי על הים כך אומר רשי התור אבן שמה חולק על רשי תור אבן אומר השיירה שהייתה ביציאת מצרים סליחה רשי אומר שאמרו שירה ביציאת מצרים על הים על קריאת ים סוף שואל התור האבן איך אתה יכול ללמוד מדבר שהוא היה רק לשעתו הרי זה לא נקבה לדורות מה שאנחנו אומרים א בדרך כלל בפסח זה על היום טוב של פסח אז בא רשי ואומר הלל שהיו אמורים יש קל וחומר לעשות גם במגילה זה לומדים את זה ממה שהיה חד פעמי בזמן שהיה קריאת ים סוף לכן אומר התור אבן לא כמו דעת רשי אלא הוא אומר זה מהלל שאומרים בליל פסח בשום חג סוכות שבועות לא אומרים הלל בלילה בפסח אומרים הלל בלילה בירושלים המנהג לומר גם בסוף התפילה בתפילת רבית וחוץ מזה עלל שאנחנו אומרים בתוך א בתוך הליל הסדר עצמו אין ספק שהלל שאומרים בקריאת ים סוף וגם ההלל שאומרים בליל הסדר זה לא אותו א''ל שאומרים בכל שאר המועדים הרן במסכת פסחים הביא בשם רבאי גאון שיש שני דרגות בהלל יש חובה לומר אלל כמו בחגים או לפי המינה גם בראש חודש לומר את הפסוקים המסויימים לקרוא אותם שהם פרקים של א' מה שכתוב בספר תהילים אומר רבי גאון אבל יש א שהוא אלל של שירה אני משתמש במילים אבל בעצם מה שאני אומר פה זה לא מצוות הקריאה ש לעצמה אלא לשורר לקדוש ברוך הוא אם הגמרא לומדת שצריך מכל וחומר לומר היה ראוי מ לומר אלל שלם גם בפורים אז היא לא ללומדת את זה שיש מצווה לקרוא את ההלל יש מצווה לומר שירה גם בפורים כמו שאמרו שירה או בליל הסדר או כמו שאמרו שירה עלי בדרשי על קריאת ים סוף מה קמינה איך נגדיר את ההלל הזה מישהו שאל אותי שאלה יפה בליל הסדר אומרים את ההגדה של פסח וחוץ ממה שאומרים הגדה של פסח בתוך ההגדה של פסח אומרים גם את ההלל למה לא נגיד קריאתה זו הלילה בפורים מספרים את הסיפור של המגילה בפסח מספרים את מה שהיה ביציאת מצרים אז בזה עצמו זה יחשב כלל מדין קריאתה זו הלילה למה אנחנו אומרים גם את הסיפור של מצרים וגם את ההלל בתוך ליל הסדר לפי מה שאמרנו מקודם רבא ורב נחמן הם לא חולקים עקרונית גם המנדה אמר שאומר קריאתה זו הלילה הוא צריך את התירוץ של קתי עבד חשור שנן מפני שרק בגלד שקעתי הבדי החש ורו שנן ואני לא יכול לומר אלל בנוסח הרגיל אז אני אומר שקריאת זו הלילה אבל במקום שאין לי את החיסרון של קתי עבדך אשוש ענן אז אין עניין לומר קריאתה זו הלילה אז צריך להגיד את ההלל אבל איך שלא יהיה ודאי שקריאת המגילה כשה הגמרא אומרת שקריאת זו הלילה היא לא מתכוונת שזה א' כמו של המועדים זה א' כמו א' של ליל הסדר זה אלל כמו שלפי רשי היו אומרים בשירת הים זה לשורר לקדוש ברוך הוא מה נפקי מינ חוץ מ של הדעת האמת יש ספר המרחשת אחד אחרונים הוא מתפלפל במה שכתוב בדעת התוספות בשם הבאג שאישה לא יכולה להוציא איש בקריאת המגילה למה לא גם נשים חייבות בקריאת המגילה למה ממעטים אפשר להגיד את הזכויות זה לא נכון אבל למה לא יכולה לאישה להוציא איש אז יש מחלוקת המרחשת אומר סורה נפלאה הגמרא הרי אומרת שקריאת המגילה קריאתה זו הלילה אישה חייבת בקריאת המגילה לפי שהם היו באותו הנס אז היא חייבת רק בקריאת המגילה אבל באלל היא לא חייבת שנשים פתורות ממה זה מצד הס של הזמן גרמה אישה לא חייבת אומר המרחשת לכן סובר הבאג שאישה לא יכולה להוציא את האיש בקריאת המגילה מפני שהאדם האיש מצווה בקריאת המגילה וגם שזה יהיה קריאתה זו הלילה אם הוא ישמע מאישה שהיא חייבת רק בקריאת המגילה אבל בקריאה שלה זה לא קריאה של קריאתה זו הלילה אז זה לא אותו דרגת חיוב שהאישה תוכל להוציא את האיש ועל פי זה הוא מחלק שכל זה נכון רק ביום בפני שהלל זמנו לומר רק ביום אז רק אז קריאת המגילה היא קריאה זו הלילה אבל בלילה שלא אומרים הלל אומר המרחשת אישה לפי הבאה כן תוכל להוציא את האיש אבל לפי מה שאמרנו יכול להיות שיש מקום להתווכח ושערי תירוצים לא ננעלו ההלל בקריאתה זו הלילה זה לא ההלל כמו של החגים כל מה שהגמרא אומרת שאומרים הלל רק ביום ולא בלילה זה הלל של המועדים אבל הרי כל מה המקור ל ללמוד כל וחומר שצריכים היו לומר אעל בפורים זה ממה שאמרו שירה בשירת הים או ממה שאמרו לפי התור אבן שירה בזמן שיצאו ממצרים בליל הסדר אז רואים שאלל שהוא לא אלל שצריכים לקרוא אותו אלא צריכים לשורר אותו אין הבחנה בין היום לבין הלילה אז קריאתה זו הלילה זה בין בקריאת המגילה בלילה ובין בקריאת המגילה ביום וממילא כל היסוד של המרחשת צריך בירור מפני שמה אומר המרחשת שאישה לא תוכל להוציא את האיש מפני שאיין בקריאה שלה משמעות של קריאתה זו הלילה זה שיך להגיד רק על ההל שמרים אותו בלל חובת המועד לקרוא את ההלל אבל ההלל הזה שהוא ה' מתורת שירה אומר התוספות במסכת סוכה שאישה אף על פי שהיא פתורה מ' אבל היא חייבת בה בחנוכה מפני ש של חנוכה זה לא א של המועדים זה אלל כמו לשורר להודות לקדוש ברוך הוא וכי הולי לדעת שאישה לא צריכה לברך ברכת הגומל יש זה במדיום עוד נקמן אחרונה ובזה נסיים בלי נדר הבית יוסף מביא בשם ה שיבולי הלקט כתוב שאדם צריך לומר את ההלל בעמידה הללו עבדי השם שעומדים בבית השם עדות למה בליל הסדר אומרים את האגדה וכולם יושבים לא ראיתי שום מקום שבליל הסדר עומדים כשאומרים לי המקום היחידי שעומדים בליל הסדר זה רק שאומרים שפוך חמתך כל הסדר אומרים בישיבה אז הבית יוסף מביא בשם שיבו לקת ר לא נעמוד בהלל מה הפירוש הלל שצריך לעמוד זה אלל שאתה חייב לקרוא את הפסוקים אז הכבוד של הלל זה לומר אותו במידה אבל במקום שהלל הוא לומר שירה לקדוש ברוך הוא בזה הן הבדל בין המידה לבין ישיבה קמינה נוספת זה ראיתי שכתוב בשם האדמור הקודם מבלז הוא שאל שאלה מאוד יפה אמרתי שנגמור לא הקורא את המגילה למפרע לא יצא ידי חובתו מנה אנימי לאמר דכתיב הימים האלו נזכרים ונעשים מה עשייה למפריע לו אף שכירה למפריע לו שאל האדמור מבלס לפני הקודם למה צריך לומר פסוק מיוחד שמי שקורא את המגילה למפריע לא יצא ידי חובתו הרי אנחנו נוקטים שקריאת זו הלילה והגמרא אומרת מפורש שאלל כתוב ממזרח שמש של מבו מעול על שם השם אז צריך לומר את ההלל כסדר אז אם קריאתה זו הלילה ברור כמו שאת ההל אי אפשר להגיד למפריע אז אותו דבר גם אי אפשר לקרוא את המגילה למפריע למה לגבי מקרא מגילה אומרת הגמרא שצריך פסוק מיוחד כמו הלה לא אומרים למפריע אז אותו דבר גם אתקריאת מגילה קריאתה זו הלילה לא תגיד למפריע זה נכון רק במקום שאנחנו קוראים את ההלל אבל הלל שהוא בתורת ירה אז זה לא דומה למה שאסור לומר את העל למפריע כל מה שלא אומרים אל למפריע זה מקום שאתה צריך לקרוא את הפרשה בפסוקים תקרא אותו כסדר יש ספר שנקרא מגן שאול של אחד מגדולי ליטה הייתי שם פעם שאלה שהוא כותב שאלתי את הגאון רבי יצחק רחון מה הדין בכהן שמברך ברכת כהנים אבל במקום ומר יברך השם ישמרך הוא הופך את הסדר הוא קודם כל אומר רשם פני לך וחונק ואחרי זה הוא אומר יברך השם ישמרך יש אנשים שתמיד תמיד צריך להגיד הפוך יצא ידי חובתו או לא יצא ידי חובתו אז הוא כותב שמה שתי תשובות שאלתי את הגאון רבי יצחק לחונן והוא אמר לי שלא כתוב בשום מקום שברכת כהנים צריכה להיות כסדרה העיקר זה להגיד את הפסוק שהתורה אומרת מה זה נקרא ברכת כוהנים והוא כותב שיצא ידי חובה לא צריכים לחדש את המנהג הזה זה לא מנהג זה ברכת כהנים צריך לכתחילה להגיד כמו שכתוב בתורה שמה השאלה הייתה מי שאמר את זה למפריע אם הוא יצא דרך חובה או לא או שהוא תבלבל או כל מיני דברים כאלה אבל ודאי ש אז אני שו רוצה לחזור ולהודות לראש הישיבה לכל הרמים על היוזמה הגדולה שאנחנו צריכים לדאוג שלא יהיה הפרו תורתך כדי שלא יהיה את העת לעשות לשם כמו שמ הרמבם פירוש המשניות וכל מה שאנחנו עם ישראל בטוחים שהקדוש ברוך הוא יעשה את מה שעשה בזמן מחיית עמלק בחר לנו אנשים וצא ילחם בעמלק ואז כתוב בגמרא כתוב ש המשנה בראש השנה אומרת וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא בזמן שישראל משבדיה לאביהם שבשמיים אז היו נצחים שואל בספר כפות מרים הרי זה לא מה שכתוב בפסוק בפסוק כתוב היה כאשר יריב משה ידו וגבר ישראל באים חזל במשנה ואומרים לא זה לא בזמן שמשה מרים את ידו אלא בזמן שעם ישראל משעבד ליבו לאביהם שבשמיים אבל בפסוק כתוב היה כשה ירים משה את ידו אז מה בתורה שלבעל פה אומרים לא זה הולך ל בזמן שישראל יש כושיה יפה מאוד הוא אומר גם תירוץ נפלא הוא אומר נכון שזה כמו שכתוב בפסוק ויה כש ירים משה ידו וגבר ישראל אבל מה נתן כוח למשה רבנו להרים את ידו על זה אומרת המשנה בגלל שישראל משבדיה שבהם ש השמיים זה נותן כוח למשה רבנו כשיש גיבוי של תורה כשיש גיבוי של שיבו לאפינו שבשמיים זה מה שגם נותן את הכוח למשה רבנו להרים את ידו וזה מה שמשפיע משה רבנו על תלמידו יהושע שהוא יכול לחלש את עמלק ואתמול לפי חרב שאול המלך כי ראתי את העם איך אפשר לומר מה הפשט ב שעול המלך כי יראתי את העם הוא היה מלך בן שנה שאול במלכו היה נקי בלי חטא אז איך אפשר לומר עליו שהוא מה הפשט בפסוקים זה באמת כולם מתקשים כשיעקב נאבק עם עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא אחר כך כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל אז הוא הבטיח לו ומלכים מחלציך יצאו אומר רשי איפה התקיימה הברכה ל יעקב אבינו שאול משבת בנימין דהיינו בגלל שיעקב אבינו הגיע למצב כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותאכל ויוותר יעקב לבדו אומר המדרש הדהוד דכתיב ונשגב השם לבדו ביום ההוא לא שיעקב נשאר איזה נבך מסכן לבד שכולם עזבו אותו אלא בדיוק להפך הוא הגיע לשיא המעמד שלו שהוא עם הקדוש ברוך הוא בלבד בלי עזרה מהצדדים הרב חלב כותב במעיה ישועה שכשיגיע הזמן שעם ישראל לא יזדקק ולא יתחשב במה שאומות העולם עושים זה יהיה הגדולה הכי גדולה של עם ישראל זה מה שכתוב אצל יעקב אבינו ויותר יעקב לבדו כמו שכתוב על הקדוש ברוך הוא ונשגב השם לבדו ביום ההוא כתוב במשנה בוריות מה זה הדרגה של מלך בעם ישראל אומרת המשנה מי שאין על גביו אלא השם אלוקיו זה מה שהיה אצל יעקב אבינו לבדו אין על גביו להשם אלוקיו ואז הוא זכה לברכה ומלכים מך לצך יצאו בני שמלכות זה מי שאין על גבו להשם אלוקיו אבל ברגע ששאול המלך אמר כי הראתי את עם אז הוא כבר לא בבחינה כזאתי שאין על גבה ול רק השם אלוקיו לכן הוא איבד אז את המלוכה וזה אנחנו מתפללים כי לשם המלוכה הוא מושל בגויים שמלכות השם תהיה ניכרת לכל אפסי ארץ לראות את ישועת אלוקינו שזכות כל דברי התורה הגדולים ומרוממים ש שמ היום במקום הזה בכל המקומות האחרים ישפיע שפע טוב על כל עם ישראל ו שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל החולים לכל הפצועים וגם לכל הבריאים שלא יכלו שבעזרת השם עם ישראל ידע להרים וחרט את הראשה כולה כישן תכלה ואז יגיע הזמן הגדול של ותמלוך אתה השם לבדך על כל הארץ תודה רבה ברוכים הבאים לכנס של הסופות מתרחש כבר פעם רביעית ברוך השם רבנן לתלמידו מתכנסים אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה לא פשוטה לעם ישראל באמצע מלחמה והדבר הזה נותן את אותותיו גם בלימוד ובנושאים של הלימוד והיום רצינו לדבר על הנושא של תפילת הלוחמים תפילה בשעת מלחמה ו הרבה דברים קוראים בעקבות העובדה שעם ישראל חוזר לארץ ישראל חי חיים לאומיים הרבה הלכות שלא נהגו במהלך הדורות ואפשר להגיד שכמעט ואין לנו מסורת אין לנו מסורת איך איך נוהגים בשעת מלחמה מה עושים בשעת מלחמה מבחינת תפילות יש הלכות ברמבם יש הלכות שכתובות ב אבל איך כשאתה בא ליישם את זה בחיים בפועל צריכים ללמוד מחדש דברים שאין לנו הדרכות אין לנו סימן בשולחן ערוך איך איך בדיוק ומה מתפללים נתחיל ב בעצם החובה והמצווה המשמעות של המצווה הזאת בדברי הרמבן הידועים והמפורסמים אבל לרוב פרסומם לא תמיד שמים לב לכמה וכמה נקודות מחודשות מאוד שכתובות בדברי הרמבן הילו הרמבן מתייחס לדברי הרמבם בספר המצוות שמדבר על מצוות התפילה הרב רמבם לומד את מצוות התפילה ממה שכתוב ועבדתם את השם אלוקיכם ואותו תעבודו או ו לעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם והרמבן כותב אלא ודאי כל עניין התפילה אינו חובה כלל אבל הוא ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קוראנו אליו ועיקר הכתוב הו לעובדו בכל לבבכם מה שכתוב ו לעובדו בכל לבבכם מצוות עשה שתהיה כל עבודתנו לאל יתברך בכל לבבנו כלומר בכוונה רצוייה שלמה לשמו בן אירור אומר לעובדו זה לא הכוונה תפילה אלא כל העבודת השם כל המצוות כל מה שאנחנו עושים יעשה יעשה לשם שמיים ומה שדרשו בספרי ועובדו זה התלמוד דבר אחר זו תפילה השמחת היא האמת שכל אחד ששם לב יש לגבי לעובדו זו תפילה עוד אפשר להבין יש לנו איזה עבודה שבלב זה תפילה התפילה במקום קורבנות הקורבנות נקראים עבודה אבל איך הגיע הספרי למסקנה שתלמד לימוד תורה זה נקרא עבודה נשתדל לענות על זה בסוף אומר הרמבן זה הסמכתה אבל אפשרות שנייה או לומר שמכל העבודה הוא אומר אולי זה דאורייתא וכאן נקודה שלא כולם שמים לב שלמ ד תורה ונתפלל אליו בעת הצרות יש מצווה מיוחדת לעובדו בכל לבבכם גם ללמוד תורה בשעת הצרות לא רק להתפלל בשעת הצרות אלא לימוד תורה בשעת הצרות יש בו מצווה מיוחדת ותהייה איננו וליבנו אליו לבדו כעני עבדים מליד אדוניהם וזה כעניין שכתוב וכי תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם ראותם בחצוצרות נזכרתם לפני השם אלוקיכם והיא מצווה על ככל צרה וצרה וכאן שאלה גדולה הרי אם הרמבן וכך מפורסם בשם הרמבן למרות שה רמבן מסתפק בזה שמצוות התפילה מדאורייתא זה בשעת צרה הרי לכאורה מהפסוק הזה של החצוצרות לא ניתן בכלל ללמוד על מצוות תפילה אפשר ללמוד על תקיעה בחצוצרות אם אפשר ללמוד על תפילה הנה נראה את הפסוק בספר במדבר פרשת בעלותך וכי תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרותם בחצות צרות ואני מוסיף ועל ידי זה נזכרתם לפני השם אלוקיכם ונו שעתם אויבכם אז איפה נמצאת כאן התפילה לא רק התפילה אנחנו מחפשים אלא עוד לימוד שמופיע בספרי שגם הוא לא כל כך מובן רבי עקיבא אומר אין לי אלא מלחמה שידפון וירקון מן עין תלמוד לומר על הצר הצורר אתכם על כל צרה וצרה שלא תבוא על הציבור מי שלומד רק את הספרי חושב שכתוב לא היה צריך להיות כתוב אצר או רק את הצורר היה אפשר לכתוב אצר אתכם או הצורר אתכם הכפילות הזאת זה נראה איזה יתור איזה משהו מיותר ואז אם יש משהו מיותר אז ככה אנשים רגילים שהם חושבים שהלימודים של חזל אם יש איזה מילה מיותרת אז אין מה לעשות עם זה אפשר כבר לבנות עליה טילי טילים של של בניינים שלא כתובים והדברים האלה הם ודאי לא נכונים ואף על פי שהספר לא מסביר את המקור שלו כמו הרבה פעמים שמדר שי הלכה היה להם דברים כל כך פשוטים אבל הרמבן בהמשך מה שלא קראתי מפרש ולא את הרמבן אנחנו צריכים אלא את שלמה המלך הוא זה שפירש לנו את המצווה הזאת הוא פירש פסוק דרש אותו הייתי אומר הדרשה של שלמה היא נמצאת בספר מלכים שלמה המלך בתפילה שהוא עומד אחרי חנוכת המקדש אומר רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שידפון י אתם רואים את רבי עקיבא אומר אין לי אלא מלחמה שידפון וירקון מנין מאיפה לקח שדן זה ודאי מילים של קוחות מהפסוקים בשלמה הרבה חסיל כי יהיה כי יצר לו אויבו בארץ שערו זה כתר בארצכם על הצר הצור בארצכם הצר הצורר אתכם כל נגע כל מחלה כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם לכל המחי ישראל אשר ידון איש נג לבבו ופרס כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע שמיים מכון שבטך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכו אשר תדע את לבבו וכולי אז הנה יש לנו פסוקים מפורשים ש יצר לא אויבו זה לא רק יצר לא אויבו אלא זה יחד עם שידפון וירקון כל צרה זה לא בגלל שכתוב את המילה הצר או הצורר אלא בגלל שאיין שום סברה לחלק בין צרה של מלחמה לצרה אחרת בכל מקרה צריך להיזכר לפני הקדוש ברוך הוא ועוד למדנו מכאן תפילה ופרס כפיו אל הבית הזה ולכאורה דבר פשוט גם זה אף על פי שבתורה רק כתוב ויותם בחצוצרות שלמה פירש את התורה או קיבל אבל זה דבר פשוט שחצו רות כשלעצמם זה לא סגולה שאתה תוקע בחצוצרות וע זה זה יש סגולה שהקדוש ברוך הוא שומע את החצוצרות אלא החצוצרות כמו השופר באים באות לעורר את ליבו של האדם לזעוק לפני הקדוש ברוך הוא נמצא שיש מצוות עשה להתפלל והחצוצרות זה יותר נכון שהמצווה התורה מצוה לחצות צרות אבל החצוצרות הא יותר המכשיר מצווה מאשר מאשר המצווה עצמה אז כך לכאורה אפשר ללמוד על החיוב להתפלל בשעת צרה אולי יותר בשעת מלחמה שהתורה הייא הצרה הגדולה שעליה התורה דיברה בפירוש ואז אז יש מקום להתפלל בשעת ה בשעת ה בשעת המלחמה אפשר להוסיף שככל הנראה על פי הדברים האלה יש גם הלכה של תפילה בראש השנה תפילה בראש השנה מסתבר שהיא תפילה דאורייתא גם לפי הרמבן רש השנה צריך להתפלל מדאורייתא אם התורה ציוותה עלינו להריע בראש השנה זה לעורר את הלבבות לפנות ולהתפלל אל הקדוש ברוך הוא אז יש מצוות תפילה גם בראש השנה מדאורייתא וכך לכאורה עולה מהגמרא שהגמרא דורשת מנין שאומרים מלכויות זכרונות ושופרות ואין את זה פה לפניכם הגמרא במסכת ראש השנה לומדת את זה מה שכתוב זכרון ותרועה ואני השם ואף על פי שהגמרא בדף לד בראש השנה אומרת שאם בן אדם יש לו שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין לאיפה ילך אז אומרת ילך לאותה שתוקעים אומרת הגמרא פשיטא ה דאורייתא ה דרבנן א התקיעה דאורייתא והברכות הם דרבנן מתרצת הגמרא לא צריך אודאי והספק גם אם יש לך ספק מקום שספק אם יתקעו ספק לא יתקעו במקום שוודאי יברחו תלך למקום שספק יתקעו ומזה למדו שמלכות זרות שופרות זה דרבנן אף על פי שזה דרבנן אבל ודאי שהתפילה עצמה והזעקה ל השם בראש השנה היא היא דאורייתא לכל השיטות ויש איזה אפילו עוד סמך בהלכה שמשהו לא כל כך מוכר שבראש השנה זה נקרא שעת צרה יש הלכה בהלכות נדרים בהלכות נדרים א אסור לנדור טוב אשר לא תדור משתידור ולא תשלם מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה וכך רוב התנאים והמורים לא אהבו את הנדרים מי שלמד מסכת הנדרים יודע אבל יש נדר אחד שהפס אומרים זה כן נדר טוב זה נדר בשעת צרה נדר בשעת צרה אנחנו לומדים מיעקב אבינו וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוהים מדי וכולי נדר בשת צרה מותר אומר הרטבה ונימוקי יוסף במסכת נדרים אני קורא את לשון הנימוקי יוסף אין לפניכם בשעת צרה מותר לנדור מה שדעתו ליתן ומה שנהגו לידור צדקות ושמן למאור בראש השנה ויום הכיפורים יש לפרש דעל ידי שהוא יום הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו כשעת צרה דמי כדי שייעלה זכרוננו לפניו לטובה אז אומר את זה אני מוכה יוסף אומר את זה כביכול מדעת עצמו מסברה אבל האמת שזה לא סברה אלא זה כמעט מקרא מפורש אם תוקעים בשופר סימן שזה שעת צרה כמו שתוקעים בחצות צרות בשעת צרה וכמו שתפילה דאורייתא בשעת צרה ככה תפילת דאורייתא בראש השנה וכך זה גם יש דין הלכה של אפשר לנדור אפשר לנדור נדרים עד כאן חובת התפילה האם חובת התפילה זו היא ללוחמים או לכל הציבור לכל אחד ואחד מישראל אז בפשטות הייתי אומר שוודאי שכלל אחד מישראל נמצא בצרה זה הלוחמים נמצאים בחזית אבל מה שייקרה בחזית משפיע על התוצאות של העורף אז אולי התפילה היא היא שייכת לכולם ומסתבר שנכון אבל ודאי שישנה הלכה מיוחדת של תפילה גם לחיילים עצמם ללוחמים עצמם אנחנו רואים את זה מפסוק מפורש בספר במדבר במלחמה של מדיין כתוב וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פנחס בעזר הכהן לצבא אוכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו כלומר החצוצרות היו שתי חצוצרות לא עשו הרבה חצוצרות היו רק שתי חצוצרות אי איפה החצוצרות יהיו איפה יתקעו בחצוצרות במחנה פנחס עם הלוחמים שמה יהיו חצוצרות חצוצרות התרועה לשים לב שיש גם מקור למה שאמרנו לעובדו זה תלמוד כי כשהולכים למלחמה לוקחים שני דברים לוקחים כלי קודש ולוקחים חצוצרות תרועה מה זה כלי הקודש זה הארון כך אומר רשיש במקום הארון והציץ אז למה לוקחים את הארון ואת החצוצרות אהרון מבטא את לימוד התורה והחצוצרות את התפילה אז יש לנו תורה ותפילה במחנה ואולי אפשר לפרש בדרך חדשה אני אומר את זה ממש בראשי פרקים בגלל בגלל הזמן הקצר גמרא מאוד מאוד תמוהה שמופיעה גם מסכת עירובים בדף סג וגם גמרא מסכת מגילה יש את זה לפניכם כתוב וי ביות יהושע בירכו וישא עיני ויר והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה ואז יהושע ניגש אליו ואומר לו עלנו תים צרנו ויאמר ללא כי אני שר צבא השם אתה באתי אומרת הגמרא מה הדו סיח הגמרא מסבירה את הדו סיח הזה בין יהושע לבין ש לבין שר צבא השם אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בן הרביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה שני דברים ביטלתם אומר לו יהושע על איזה מהמהם באת אמר לו אתה באת עכשיו הגעתי מיד ויילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שהלך בעומקה של הלכה יש בגמרא מסכת מגילה לא הבתי פה כתוב וילן יהושע בלה אלוו בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של הלכה אז יש לנו שני פסוקים יהושע שם במלחמת הע הוא שולח את העורבים ב' היה שם שני ש שתי פסוק בפעם הראשונה הוא שולח את העורב כתוב וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם לא בתוך העמק וילן כתוב וישלחם יהושע וילכו אל המערב וישבו בין בטל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה הוא בתוך העם אחרי זה כתוב למחרת הוא שולח את המחנה ויקח 5000 איש ויישם אותם עורב בין ביתל ובין עי מים לעי וישימו עם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר ויילך יהושע בלילה הוא בתוך העמק אז על איזה פסוק מאיזה פסוק לומדים יש כאלה לומדים את זה מיילן בעם יש קורים בעמק ויש יש חיבור וילן יש כ בגמרא אפילו שילוב של שני הפסוקים ביחד דבר לא מובן אולי אפשר להסביר וילן יהושע בלילה הוא בתוך העם זה התורה יהושע באותו הלילה של שהוא פגש את זה היה בא כנראה חזל הבינו שהוא פגש את צר צו השם אז באותו הזמן הוא ולן בתוך העם איפה שכל העם נמצא איפ שכל העם נמצא מה עושה יהושע למה הוא צריך לישון יחד עם כולם הוא הלך לישון אבל לפני שהוא הלך לישון הוא לימד אותם תורה אולי כן מה שאנחנו מוציאים בהלכות פסח שצריך לעסוק בספור יציאת מצרים עד שתפנו שינה זה וילן בתוך העם מה זה וילך יהושע בלילה הוא בתוך העמק מה קשור העמק ל התשובה המחנה היה מצפון לעיר אבל העורב היה היה ממערב לעי בין בית אל ובין האי מה יש בין בית אל ובין האי בספר בראשי אנחנו מוצאים שאברהם אבינו בונ מזבח אל מקום המזבח אשר בנה שם בראשונה ויקרא בשם השם אומר רשי המזבח בין בית אל ובין העי מה עשה שם אברהם אבינו התפלל על בניו במלחמה שינצחו אני אומר אולי השערה וילך יהושע בתוך העמק יהושע רצה להסתתר מאנשי הי הוא הלך לשם הוא הלך בתוך העמק אל המערב הגיע למזבח שבנה אברהם אולי הקריב שמה את התמיד אולי התפלל שם שני הדברים שבוטלו תוקנו בוטל תמיד של בן ה4ב זו התפילה בוטל תלמוד תורה זה תורה שני הדברים הללו חייבים להיות במחנה כדי להצליח אז זה הרעיון של תורה ותפילה תורה ותפילה דווק דווקא במחנה עד כאן חובת התפילה עכשיו נראה מה היא התפילה איזו תפילה ראוי שיתפללו החיילים או שראוי ש שנתפלל גם אנחנו אז בוא נלמד את הדברים מתוך דברי התורה בפרשת משוח מלחמה בפרשת שופטים ספר דברים ויה כי רובכם אל המלחמה וניגש הכהן ודיבר אל העם ואמר עליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם אל ירח לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי אדוני אלוהיכם ההולך עם הכ לכם לכם אויבכם להושיע אתכם והביטוי שמא ישראל שכתוב בהתחלה צלצל לחזל בגמרא במסכת סוטה איזשהו צלצול שכל יהודי שאומרים לו את המילה שמע ישראל הוא לא חושב ש אומרים לו בוא תקשיב אלא ישר הוא אומר א שמע ישראל אומרת המשנה אומרת הגמרא ואמר עליהם שמע ישראל מה ישנה שמע ישראל אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם מה קשור עכשיו שמע ישראל זה רק המיילים האלה שצלצל שתי המילים ש צלצלו שמע ישראל יכול להיות או אפילו אני חושב כמעט מוכח מ מגמרא בהמשך שם במסכת סוה שלפני שמשחית עם העם ומחזק את ליבם היו מקבלים אול מלכות שמיים יש ערך מיוחד לקבלת אול מלכות שמיים במחנה כי זה אותו רבי יוחנן תראו מה אומר במקור הבא אומר בגמרא ויגש הפלישתי אשקם והערב במלחמת גוליית מלחמת הפלישתים בעמק לה כתוב ויגש הפלישתי אשכם וערב אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית מה הכוונה כדי לבטלה מקריאת שמע שחית בערבית מה הוא גולית הוא רצה ש לא יגידו לא יקראו קריאת שמע אפשר לשים תמי אוזניים ולהגיד קריאת שמע למרות שהוא ניגש הוא נמצא בקצה ההוא של ההר וצועק מה שצועק אנחנו יכולים לצעוק יותר חזק ממנו נצעק שמע ישראל כולם בכל גדול ויפתרו את הבעייה מה המשמעות שהפלשתינאים שמע אני לא חושב שהוא ביטל אותם מלהגיד את המילים שמע ישראל אלא אם הפלישתי בא ועומד ומחר ומגדף ובליבם של ישראל יש פחד ואמה וחשש מהאויבים במקום ביטחון מלא בקדוש ברוך הוא גם אם יגידו אל פעמים שמע ישראל זה נקרא שהוא ביטל אותם מקבלה אול מלכות שמיים כי הם מפחדים מבשר ודם איך אומרת המשנה אומר להם הם באים בניצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלישתים באו בנצחונו של גולית אם אדם אם בני אדם אם עם ישראל מפחדים מבני אדם אין קבלת מלכות שמיים וזה מה שרצה גולית למנוע מהם למנוע מהם לקבל מכות שמיים אה בשלמות ולכן היה כל מי שנמצא פה ועדיין נחשף מי שהיו מי שהיו בשטחי הכינוס בעצמם או לחמו ודאי ראו את זה גדודים שלמים בשטחי כינוס לפני כניסה לקרב עושים קבל ול מלכות שמיים שמע ישראל השם הוא האלוקים השם מלך וישראל אף על פי שאינם נבי ני נביאים לא כתוב ברבנות הצבאית יש תפילה לפני היציאה לקרב לא כתוב שצריכים להגיד שמע ישראל לא כתוב אבל זה ממש הקיום של שמע ישראל וגם יהודים וגם חיילים שאולי לא לא תמיד מקיימים הכל אבל הם מקבלים עול מלכות שמיים שמע ישראל אי אתם נמסרים בידם תראו את המאירי אומר המאירי אמר המאירי כל מלחמה ש מלכי רל או מנהיגיהם נלחמים עם אויביהם הן מלחמת מצווה כגון מלחמת שבעת הממים ומלחמת עמלק ומלחמה עם כל צר הבא עליהם להשחית נחלתם אז כהן משיח מלחמה צריך לדבר כהן משיח מלחמה צריך שיחזק את העם בדבריו על הדרך שביארנו כדי לזרם בתשובה מעבירות שבידם ושלא יתייאשו מן התשובה הוא דורש להם שיחזרו בתשובה ו שתתקבל כל תשובתם אפילו הפליגו במרי שאין הפרגוד ננעל בפני התשובה והמצוות שבהם יעזרו ל כך ויינו עליהם שלא ליסר ביד האויבים והוא שאמרו שמע ישראל אתם קרים היום רמז רמז בו אף על פי שלא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית הי אתם נמסרים בידם זה השמע ישראל האמת שהמילה שמע ישראל הביטוי שמע ישראל מופיע בתורה מופע חמש עמים י שמע ישראל פעם הראשונה פשת ואתחנן אין את זה לפניכם הדף קצר הדף מלהכניס את הכל אבל תורה שבכתב אני אקרא מבפנים ויקרא משה ל כל ישראל ויאמר עליהם שמע ישראל את החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי דובר באוזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם זו פעם ראשונה לפני עשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן שמע ישראל אחרי זה יש את שמע ישראל שאנחנו מכירים השם אלוקינו השם אחד ואהבת את השם אלוקיך יש לנו פרשת עקב שמע ישראל אתה עובר הום את הירדן לבוא לרשת וכולי וידעת כי השם אלוקיך הוא עובר לפניך אש אוכלה הנה שמע ישראל ניצחון במלחמה עוד שמע ישראל זה השמע ישראל של ה של ה של המשוח מלחמה ושמע ישראל אחרון הוא קשור ללימוד תורה הסקת וידבר משה וקונים לבים אלכו ישראל אמור הסקת ושמע ישראל היום הזה נעת לעם להשם אלוקיך שמע ישראל מזכיר לאנשים שני דברים מזכיר לנו ניצחון במלחמה קבלת ו מלכות שמיים השם אלוקינו השם אחד ומזכיר לנו תורה לימוד תורה שמע ישראל להקשיב ולשמוע וללמוד את תורתו של הקדוש ברוך הוא אלה שני הדברים שיש בשמע ישראל וזה מה שאומר להם משוח מלחמה שמע ישראל ומקבלים מקבלים עול מלכות שמיים עד כאן העובדה שצריכים לקבל שצריכים לקבל מלכות שמיים על ידי משוח מלחמה ויש מקום לדברר האם האם א בימינו שאין לנו משוח מלחמה כי אין לנו בגדים ואיין שמן משחה ואין האם גם יש את ההלכה הזאת שיעמוד אדם הרב הצבאי או אם אין רב צבאי המגד או אפילו אחד החיילים שנשאו ליבו שהוא איש של צורה ויעמוד לפני העם ויגיד להם שמע ישראל ויגיד יחד איתם כבל ותר מלכות שמיים ויעורר אותם לתשובה ון שון של המצווה חודש ובשבת איך לומדים מה שכתוב לאח שבת על רגל אומר הפני יהושע שואל את זה ולכאורה יש לתמוה כין דמה יקרא יליף רבי יצחק אב חייב אדם להגביל פני רבו בראש חודש גבנה קשה על הרמבם שפסק רבי יצחק דווקא ברגל לכאורה גם רגל וגם וגם יש הסבר נפלא לגמרא הזאת אמרו את זה שלושה חכמים בשלושה מקומות אחרים רבי נתן אבשי ביערות דבש בדרושים בחלק א' סימן יב בשוט זכרון יוסף רבי יוסף שטיינהרט בסימן י אבל הבאתי את זה מהמלים המלבים גם היה פוסק כולם מכירים את המלבים כמפרש מקרא המלבים ג היה פוסק יש לו גם ספר ארצות החיים על אור החיים כמה וכמה הלכות המשנה ברורה לא זז מלהביא אותו אומר המלבין כך מדוע אתה כת עליו היום לאחו לא חודש ולא שבת כי היה מנהגם לכת אל איש האלוהים בחודש ושבת שכמו שציווה השם על ליה ברגל ללמוד שם דרכי השם מפי הכהנים ולהמשיך עליו שפע קדושה מהשכן בבית הנבחר ויה מין הראוי שיעלו גם בחודש ושבת כמו שיה לעתיד לבוא כמו שכתוב היה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר וגומר להשתחוות רק שבזמן הזה הוא דבר שאי אפשר היו הולכים בחודש שבת אצל נביא שעליו השם שוכן דוגמת שישכון במקדש מ ו דרכי השם ויקבלו שפע קדושה וברכה ובמועד היו עולים לרגל למקדש הגדול ועל כן תפס חודש ושבת לבד וחזר הוציאו מזה שחייב אדם זה לא מצווה ד רבונו זה קיום של הדורית בצורה של הרעיון של המצווה מכאן למדו חכמים שמה שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל כי בזמן הזה שאין מקדש יהיה קבלת פני רבו במקום עלייה לרגל וגם שבחות משבת אין חיוב ככיוון שאין חיוב עליה על הרגל במועד יש חיוב כיוון שהתחייב לעלות ברגל א מפסוק הזה למ למדנו שקבל פני הרב מקבל פני שכינה המקדש הרי שלנו לפנינו יסוד עצום לכל התורה איפה שאי אפשר לקיים את המצווה כצורה בשלמותה צריך מה שאפשר לקיים ממנה צריך אם אד אם אפשר לעלות לרגל ולהיראות פני השכינה אז אדם ילך לרבו ומורה רבך כמורה שכינה ויקבל ממנו תורה גם עלייה ל הרגל במקדש בזמן שהמקדש היה קיים זה לא היה רק לעלות להתפלל אלא מה עוד היו עושים ברגל ברגלים בירושלים משהו כמו כנס הסופות היו שמה אוהלים ובתי מדרשות וחכמי ירושלים היו דורשים לרבים וזה מה שאנשים היו עושים בכל עמד לא ניתנו מועדות לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה ואיין מקום ללמוד תורה יותר מכי מציון תצא תורה ו דבר השם ירושלים אז לא זכינו שיש מקדש אבל יש תלמידי חכמים ויש תורה בישראל אז א ודאי שיש מקום וכמעט חיוב לומר לקבל אול מלכות שמיים בכניסה בכניסה לקרב אבל אולי אפשר להוסיף עוד דבר נוסף שלא ראיתי שמי מי שכותב את זה אבל אני חושב שזה קיום מיוחד שיש דווקא לחיילים דווקא ללוחמים קיום של מצווה חוץ מצוות מלחמה מצוות קריאת שמע ייחודית ייחודית ללוחמים רק רק חיילים זוכים לקיים את את המצווה הזאת ומה היא בואו נראה יש גמרא מסכת ברכות דף יב אמר רבי אבאו בן זרתה אמר רבי יהודה בר זבידה ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעו משום תורך ציבור רצו בקריאת שמע להוסיף לנו לא רק שלוש פרשיות אלא להוסיף עוד פרשה את כל פרשת בלק להכניס בתוך קריאת שמע זה היה קצת מעריך מעריך את התפילה ואלה שאוהבים לסיים את תפילה בזמן היו צריכים קצת א אומרת הגמרא מה הטעמה למה רצו להוסיף אי למה משום דכתיב באל מוציאה ממצרים בגלל שמוזכר שם יציאת מצרים למה פרשת ריבית פרשת משקלות דכתיב ב יציאת מצרים אלא אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה הקרא קרא שכו כערי וכלבי מי קמנו זה פסוק מאוד יפה פסוק נפלא חבל ו להגיד אותו אז בוא נגיד אותו נראה שזה ככה זה ככה נראה למי שקורא את הגמרא בפשט זה לא יכול להיות חסר פסוקים יפים חסר פסוקים נחמדים חסר פסוקים נפלאים שאפשר להוסיף אותם אומנם רשי אומר קרא שכו דד מיל בשכבך ובקומך שהקדוש ברוך הוא שמרנו בשכבו ובקומי טוב בשביל זה אנחנו אומרים השכיבנו בגלל זה להגיד המרשה מביא שבמדרש תנחומא לא את הפסוק הזה הביאו אין עם כלבי יקום א את הפסוק של סליחה לא את הפסוק של של קר שחו קרי וחלבי אלא פסוק אחר אומר המרשה לא ישכב עד אין עם כלבי יקום בואו נראה מדלג על הפני יהושע ותראו את הפסוקים בפרשת בלק אל מוציאה ממצרים תועפות רם לו כי לא נחש ביעקב ו כסם בישראל כעת ימר ליעקב ו לישראל מה פעל אל הן עם כלבי יקום וכרי תנסע לא ישק כל תרף דם חיל משתה מוציאו ממצרים כופות ריאם לו יאכל גויים צרה עצמותיהם יגרם וחצו ימחץ קר שחו כערי וכלבי מיקמנו וכולי זה שני שתי ממרות של בלעם שמתחילות אותו דבר אל מוציאה מצרים יש רק הבדל בהמשך איזה מהם איזה מהמהם להגיד איזה מהמהם עדיף להגיד אז יש מחלוקת בין הגמרא לבין התנחומים להגיד את זה אז אולי אולי אפשר להסביר דבר חידוש קצת יש שתי משמעויות לפסוק שנאמר והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצבך היום על לבבך וכולי וכולי וש דברת בם בשבתך תך ובלכתך דרך ובשכבך ובקומך יש משמעות פשוטה של כל אדם מישראל כל אדם בישראל צריך ללמוד תורה בשבתו בביתו וצריך ללמוד תורה בלכתו בדרך והוא צריך לקבל עול מלכות שמיים בשכבו וקומו זה בהיבט הפרטי אבל רבי יוסי ברבין לימד אותנו שיש עוד קריאה לפסוק הזה לפסוקים האלה שמע ישראל זה ציווי לאומי אולי אפילו הייתי אומר שמלכתחילה זה יותר ציווי לאומי ציבורי כללי מאשר ציווי מאשר ציווי פרטי ויש שמע ישראל אתם מקרבים ום למלחמה ללמדנו מזה שצריך לקבל למלכות שמיים מהגו שעושה השקם והערב אנחנו רואים שהוא בא לבטל אותם כי זה הזכות של הניצחון במלחמה ארבעה זמנים שפתך בביתך לכתך בדרך שוכ בך ובקומך תסתכלו נתחיל עם שבטך בביתך מה זה בשבטך בביתך לאומי ציבורי ויצ המצו פסוקים בדברי הימים ויצ המציאו מלך יהודה וישלח איש בן יחז בן יהו מלך ישראל אמור לך נתראה פנים לכן תראה פנים זה לא נעשה מפגש דיפלומטי פסגה אלא בואו ונילחם ויישלח יואש מלך ישראל אל המצאו מלך יהודה לאמור הכוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמור תנא את ביתך לבני לאישה ותעבור חיית השדה אשר בלבנון ותרמו את הכוח מה אתה בלשון מודרנית א לו מי אתה שאתה מעלה בדעתך אמרת הנה הכית את אדום ונסך ליבך להכביד אתה מה אומר לו שבע בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך שבטך בביתך זה בזמן אני לא אוהב להשתמש במונחים במונחים לועזיים אבל ככה זה קוראים ל זה השישי באוקטובר חמישי באוקטובר אלול שנים אנחנו יושבים בבית למה להתגרות במלחמה למה לחפש צרות אנו יש מצב כזה שעם ישראל הוא בשבתו בביתו קצת אולי אפילו חושש ממלחמה ולא יוצא אליה בשבתך בביתך אתה חייב להתחזק ולקבל מלכות שמיים אולי תגידו נו בלכתך בדרך בואו תראו בלכתך בדרך שני פסוקים שנאמרו על מלחמה אחד במלחמת העמלק ויאמר שמואל אלום כתון אתה בניך הראש שבתי ישראל אתה ומשכך השם למלך על ישראל וישלח השם בדרך ו ויאמר לך וחמת את החתים את אמלק הקדוש ברוך הוא שולח אותך בדרך ללכת למלחמה זה נקרא ללכת בדרך אבל לא רק מזה אלא מהתפילה של שלמה שזכר נו אותה קודם מה כתוב בהמשך בואו תראו כי יצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלם והתפללו אל השם דרך העיר אשר בחרת בה בבית אשר בניתי לשמך אז הנה מקום שני כשיוצאים למלחמה איך קורא לזה שלמה כי יצא אמך למלחמה בדרך אשר תש לכם בלכתך בדרך אולי הייתי אומר ה לכתך בדרך זה כש החיילים נוסעים מהבית אל שטחי הכינוס אולי כל המלחמה זה לכתך בדרך ועכשיו בשכבך ובקומך מה זה בשכבך ובקומך בשכבך קרה שחו כערי וכלבי מי יקימנו כשעם ישראל נמצא במצב שאנחנו מרתיעים את האוייבים מי זה מיקמנו מי התגרה באריה שמעתי כל מיני אנשים אומרים שיש לנו חיילים שהם אריות לא יודע אם מי שאמר התכוון לפסוקים האלה אבל זה זה זה זה זה פסוקים מפרשים תורה קרא שכו כערי וכלבי מי יכול זה ואם יהיה מישהו שיפגע ויתחיל יש בקומי אין עם כלבי יקום וכארי תנסע לא ישכב עד יאכל טרב ודם חללים משתה עד שמסיימים ומנצחים לא מפסיקים זה שמע ישראל השם קנו השם אחד אולי תוספת משמעות לחיילים שזועקים שמע ישראל ן השם אחד בקומי ביקשו חכמים לקבוע פרשת בלג בקריאת שמע למה כדי שכל יהודי שקורא קריאת שמע ייבין שהמשמעות העמוקה של קריאת שמע היא הכנה למלחמה או ביטחון והכרה בזה שאנחנו כאריה וכלבי ואנחנו לא ניתן לאף אחד להזיז אותנו ולא ניתן לאף אחד לנצח אותנו לכן רצו לקבוע את זה בקריאת שמע כל יום ויום אבל מפני טורח ציבור להגיד את כל הפרשה זה קשה אבל לצערנו בגלל שלא אומרים אנשים לא חושבים ויש כאלה שחושבים שהעיקר קריאת שמע זה הקריאה שמע הפרטית ודי שקריאת שמע הפרטית היא מצווה גמורה מדאורייתא והכל דאורייתא תלוי לפי המחלוקת הפוסקים ודאי שהיא מצווה גמורה אבל לא פחות ממנה מה שביקשו לקבוע והיו הדברים בש לבבך וכולי ודיברת בה בשבטך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך ועל זה הם ביקשו לקבוע נמצא שחיילים שאומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד הם מקיימים את בשכבך ובקומך ך בצורה שאף יהודי שאומר את זה ביום רגיל לא מקיים הוא שוכב הוא קם מי שבעצמו קם ואומר שמע ישראל אין לך קיום של ה של השמע ישראל של השמע ישראל יותר מזה נמצא ש שקבלת על מלכות שמיים כחלק מהתפילה של החיילים כמעט אפשר לומר ש שזה מצווה ית אני לא אומר כמעט כי אני לא יול לדעת עמי להגיד שיש משו שוא מצוה דאורייתא גמורה וחיוב גמור אב אני חושב שזה הפירוש של הגמרא של מסכת ברכות רבי יוסי ברן ואחרי הקבלת מלכות שמיים הזה גם אומרים השם מלך השם מלאך השם לך העולם ועד וכאן עוד איזה נקודה דיברנו על ראש השנה ביום צרה כתוב בהלכה שצריכים להגיד 10 פסוקים של מלכויות ואחד הפסוקים אפשר להוסיף גם לא חייבים להישאר בעשרה אפשר להוסיף עוד פסוקי מלכויות האמת שבנוסח שלנו יש תוספת ואחד הפסוקים שני בעצמי אומר את זה בתפילת לחש לא בתפילת לא לא בתפילת הציבור בתפילת לחש השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו זה חלק מהמלכות ובזמן מלחמה יש עוד דבר אם קידמנו בהתחלה אחרי זה אומרים אנה השם הושיענה אנה השם הצליח אנה שזה וודאי פסוקי התפילה של המלחמה הנו נמצאים בתהילים קיח מן המצר קרתי אנני ומרחבי סבבוני גם סבבוני ובסוף אומרים מה הייתה התפילה ש מן המצר קראתי מה קראתי אנה השם הושיענה ואנה השם הצליח נה זאת הייתה תפילה זה זו דרך אגב הסיבה שאומרים אותה כפול השליח ציבור אומר והקהל אחריו כל מתפלים את זה יחד אנשם הושי אנש צליח אנה יש עוד דבר שצריך לעורר עליו בזה אני אסיים צריך לורר עליו לא עושים את זה ואני לא יודע למה לא עושים את זה כבר ראיתי שהיו היו מי שהאירו את זה ולכאורה זה אני גם אומר כמעט זה וודאי חיוב מדרבנן אבל להגיד זכרונות ושופרות או אולי מלכויות זכרונות ושופרות התפילה שמתפעלים בראש שנה צריך להתפעל בשעת מלחמה תראו גמרא הגמרא אומרת במסכת תענית רבי יהודה אומר בזמן תעניות היו אומרים זכרונות ושופרות רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות בתענית לא אומרים זכרונות ושופרות אמר רבד דמין יפו מה תמה דרבי יהודה לפי שאיין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה ויובלות ובשעת מלחמה זה כול על מה גם חכמים וגם רבי יהודה מודעים שבשעת מלחמה צריך לומר זכנות ושופרות רשי אומר א ובשת מלחמה דכתיב כמלחמה ו דן המינ הת פריש דומר ברכות ופסוקי מלכויות זכנות השופרות בשעת מלחמה והתשובה אם תוקעים בחצוצרות או בשופר לפי רוב הראשונים גם שופר זה בסדר כדי ליבשה ונזכרת צריך לומר זכרונות ובמה בשופר דרך אגב אחד הפסוקים של שופרות של ראש השנה אנחנו מביאים את הפסוק ויום שמחתכם ומועדיכם ורשי חוד שכם ותקעתם בחצוצרות זה פס זה אחד מפסוקי שופרות אמנם יש דיון בראשונים א ה שרחלי בזמן מלחמה הייתי מוסיף גם את הפסוק שלפני כמובן כי תבוא מלחמה בארצכם זה גם צריך להגיד את צריך לומר את הפסוקים של הזכרונות צריך לומר פסוקים של שופרות לפי רשי צריך להגיד גם מלכויות אני לא יודע אם אפשר היום מי יתקן להכניס את כל התפילות האלה אבל אם רוצים לתקן תפילה לפני יציאה לקרב גם אם יהיה בלי חתי מה על כל פנים נראה ליני דעתי שצריכים להוסיף שם לפחות שלושה פסוקי מלכויות ושלושה פסוקי זכרונות ושלושה פסוקי שופרות כדי לקיים את לא רק את מה שכתוב לתקוע אלא גם לעורר את הלב ולשוב בתשובה ובעזרת השם גם לנצח ניצחון מוחלט וגמור כלשון הכתוב אין עם כלבי יקום ואחרי תנסע לא ישכב עד יאכל תרף ודם חללים ‏k [מוזיקה] ‏v ‏b ‏a ‏j ‏t ‏b ‏dia [מוזיקה] ‏es ‏s ‏ja ‏j ‏st ‏do ‏kom ‏k k k ‏pr ‏f ‏h ‏t ‏v ‏m ‏u ‏v ‏s ‏a ‏po ‏ja י שלום לכולם אני היום לא הכנתי דפי מקורות כי הזמן קצר והדברים ארוכים והדף רק מעכב אותנו אז א נשתדל להסתדר בלי ה דף הרמבם כותב בהלכות תעניות שכאשר יש איזה צרה לעם ישראל אז צריך כל אחד לחשוב מה קורה כאן למה זה קרה לנו ו להשיק מסקנות וחס וחלילה אומר הרב לא להגיד שזה מקרה אז הוא דורש את הפסוק אם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי אם אתם תגידו שזה מקרה אני אוסיף לכם עוד מקרים כאלה אז מציאות כזאת קשה שאנחנו חווים אותה עכשיו בחודשים האחרונים היא בוודאי זה דבר שצריך לתת את הדעת מה קורה פה איך יכול להיות ששתי מלחמות כל כך קשות שפועלות באותה שיטה על ידי ההרמה והטעיה של הסונים שלנו ואנחנו נופלים בפח הזה ובימים כל כך משמעותיים יום כיפור ושמחת תורה איך זה קורה כמובן כל אחד צריך להשיג את המסקנות כפי הבנתו ני הולך להציג לפניכם כן איזה תובנה שאני חושב פה בענין הזה אם זה נכון או לא נכון אני לא יודע אבל בכל מקרה זה דברים יסודיים ביהדות שגם אם בלי זה היה צריך לדבר על זה הרבה הפגישה הראשונה הגילוי הראשון של הקדוש ברוך הוא עם אברהם אבינו היינו מצפים שהוא יסביר לנו שהתורה תכתוב אברהם הולך להיות אבי האומה העם הנבחר מה זה מה הטבו של עם ישראל מה המהות שלו לאן הוא הולך מה היעד שלו במקום זה אנחנו מוצאים איזה ביטוי סתמי כזה סחה לגוי גדול כמה זה גוי גדול יכול להיות מאות מיליונים מה אנחנו כמו כמו הסינים משה רבנו אומר לעם ישראל לא ובכם חשק השם בכם כי אתם המעט מכל העמים אז מה זה אסח לגוי גדול אז האמת היא שבמדרש כתוב שאברהם אבינו בעצמו שאל את השאלה הזאת הוא אומר לקדוש ברוך הוא תראה בפרשת נח יש 70 אומות תספרו שם את השבטים 70 אומות אז עכשיו מה אתה מבטיח לי סח לגוי גדול שאנחנו גם כן נהייה אומה האומה ה-71 נו אז מה מה הפתחה הגדולה כאן והקדוש ברוך הוא אמר לו אתה לא הבנת מה שאני אמרתי לך כשאני אמרתי לך וסח לגוי גדול אני מתכוון למשהו אחר לגמרי אתם יודעים מה ההגדרה של גוי גדול צריך לחפש בתורה בספר דברים יש הגדרה מדויקת כתוב בספר דברים נדמה לי שזה בפרשת דברים כי מי גוי גדול אשר לא אלוקים קרובים אליו כשם אלוקינו בכל קוראנו אליו פסוק אחרי זה ומי גוי גדול אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אני נותן לפניכם היום ההגדרה של גוי גדול זה עם שקרוב לאלוקים ויש לו תורה מן השמיים זה גוי גדול וזה מה שהקדוש קדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו אותו עם שנאמר עליו כ מי גוי גדול העם הזה יצא ממך זה משהו אחר לגמרי אין בעולם עם כזה 70 אומות זה סיפור אחד אבל הסיפור של עם ישראל שגוי שקרוב לאלוקים ויש לו תורה מן השמיים זה משהו אחר וזה יהיה הגוי שיצא ממך עכשיו באה השאלה בשביל מה כל זה בשביל מה צריך בעולם עם כזה שיהיה קרוב לאלוקים ושיהיה לו תורה מן השמיים על זה בא ההמשך ונברכו בך כל משפחות האדמה מה זה אומר רשי הרבה אגדות נאמרו על הפסוק הזה אני אומר לך פשוטו של מקרא מה פשוטו של מקרא אומר רשי שכל גוי לעתיד לבוא יגיד לבן שלו אתה רואה את היהודי הזה כך אני רוצה שאתה תהיה זה נקרא נברו בך כל משפחות האדמה וממשיך רשי מאיפה אני לוקח את זה כי יעקב מברך את יוסף והוא אומר לו בך יברך ישראל י שמחה אלוקים כפרים קים נשה אז מה זה נקרא נברו בך מה זה נקרא בך יברך הכוונה כולם ירצו להיות כמוך בקיצור בשביל מה צריך שיהיה גוי גדול בעולם כדי שהוא ידריך את האנושות כולה שבסופו של דבר כל האומות יגידו אנחנו רוצים להיות כמוכם זה כל פרט ופרט כיהודי וגם כלל המדינה החברה תגיד בסופו של דבר הלוואי ונהיה כמו המדינה שלכם זה המגמה של של עם ישראל והרבה פעמים בנביאים אנחנו מוצאים כן והיה בכרית הימים נכון ער בת השם בראש יערים ניסע מקבעות נערו אליו כל הגויים מה הם יגידו לכו ונעלה אלר השם יורנו מדרכיו נלמדה אורחותיו כ מציון תצא תורה ו דבר השם ירושלים זאת המגמה של עם ישראל שכולם בסופו של דבר יבינו שזאת הדרך האמיתית יש פסוק נפלא בספר זכריה והחזיקו 10ה אנשים בכנף איש יהודי יגידו מה נלכה אחריכם כי שמענו אלוקים עמכם אנחנו יודעים עכשיו שאלוקים עמכם הלוואי ונהיה כמוכם זה מה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו שלושת הדברים האלה גוי שקרוב לאלוקים ועם שיש לו תורה ויהוד הזה שברכו בך כל משפחות האדמה זה אלם שלושת הרגלים שלנו זה פשוט כשאנחנו חוגגים את חג הפסח על מה אני השם אשר רוצה את אותכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים בני בכורי ישראל אתם הקרובים אליי ביותר זה כנגד הגוי קרוב לאלוקים אחר כך גוי שיש לו תורה בחג שבועות כמובן מתן תורה ונברכו בך כל משפחות את האדמה זה חג סוכות אם תזכרו בהפטר שאנחנו קוראים בחג סוכות אם זה ההפטרה של החג או ההפטרה של שבת חול המועד על מה מדברים שם שכל הגויים יעלו לירושלים לחוג את חג הסוכות אנחנו מקריבים 70 פרות אנחנו מדברים פה על הזיקה של עם ישראל לכל האנושות כולה ושבסופו של דבר כולם מכירים בזה וכולם באים לחוג מתחת לסוכה אחת ביחד איתנו בירושלים בסידור הגרא הוא כותב אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו אז הוא אומר אתה בחרתנו זה חג פסח אהבת אותנו זה חג שבועות מתן תורה ורצית בנו הוא אומר זה חג סוכות פה צריך באמת להבין מה קשור חג סוכות לרית בנו ו אני רוצה לשאול עוד שאלות על חג הסוכות חג סוכות בטו בתשרי נכון איך זה איך הוא מגיע לטו בתשרי כתוב בתורה למה חוגגים את חג סוכות כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים כל החגים שכל הפעולות שאנחנו חוגגים לקראת חג סוכות לקראת זאת אומרת כתוצאה מיציאת מצרים אז מתי אנחנו חוגגים אותם בטו בניסן איך פתאום צמח תו בי תשרי ולכן בשני הימים המיוחדים האלה יום כיפור ושמחת תורה אלה הימים שבהם עם ישראל חוזר לברית המיוחדת וגם הגויים יודעים שיום כיפור ושמחת תורה זה הברית המיוחדת של עם ישראל בייחוד יחידה ליחד ודווקא ביום הזה הם בנגלה הולכים להרוס אותנו כדי להפר את הברית הזאת אבל בני הם יודעים את האמת והם מעין שלוחים של מקום כדי להאיר אותנו מן השינה כדי שאנחנו נמשיך ונמלא את התפקיד שלנו אני רוצה לסיום להקריא לכם משהו מדהים לא את כל המאמר שלוש ארבע שורות זה מאמר שהתפרסם על ידי ערבי בנצרת כבר הרבה שנים הוא עורך איזה זה עיתון ערבי ו אחרי אחרי שמחת תורה הוא כתב מאמר שמנתח את המציאות של עם ישראל את הפוגרומים שהיו והוא אומר שאלה שמצפים ל שמכאן ואלך עם ישראל ירד מהבמה אחרי הברוך הגדול הזה אז הם טועים טעות גדולה תדעו לכם שזה רק נקודת התחלה של חידוש הברית עם עם ישראל ואז תשמעו מה הוא אומר כשהחלו היהודים ללכת שבי אחרי חיי תפנוקים ומטרות רוצים לחיות כמו כל העולם בא פוגרום שהאיר אותם משנתם ודמיונות השב של שלום עם החמס לפני שהגיעו לשלב שבו העיוורון יסנוור את עיניהם בא מי שהעיר אותם מתרדמתם העמוקה החזיר אותם אל קרקע המציאות כל הפוגרום הזה הוא אומר זה בא להעיר אותנו מהשינה כמו שאנחנו רוצים להעיר את הגויים מהשינה הפעם הגויים באים להעיר אותנו מהשינה כי אנחנו הגענו לארץ וחשבנו שזה הפסגה וזאת הגאולה ולכן אין לנו יותר מה לעשות בעולם אבל כמו שהרב קוק כותב כמה פעמים הוא כותב את זה בסגנונות שונים אבל הוא אומר התחלנו לנאום נאום גדול ולא גמרנו עם שגמר את הנאום שלו יורד מעל הבמה יש שחקנים על הבמה גמרו לנאום גמרו לשחק את התפקיד שלהם הם יורדים מפנים מקום לשחקנים אחרים אבל מי שהפסיק מי שנואם והוא באמצע הנאום שלו הוא לא יורד מהבמה כי זה דבר לא נורמלי להפסיק ולרדת באמצע ואנחנו לא גמרנו את הנאום שלנו ולכן אנחנו לא נרד מהבמה לפעמים אנחנו הולכים לישון אז מישהו צריך להעיר אותנו עכשיו תראו כשאני ראיתי את ה את המאמר הזה אתם יודעים יש לפעמים כזה ביטוי כשנכנסים לאיזה ישיבה סודית אז אחד שנשאר בחוץ אומר וי כמה הייתי נותן בשביל להיות זבוב על הקיר בחדר הזה כדי לשמוע מה מדברים לי נראה שהערבי הזה היה פה מעין איזה זבוב שמע את השיעור שלנו וכתב את המאמר הזה זה פשוט אי אפשר להאמין אם אתם קוראים את כל המאמר שהוא מדבר על התפקיד של עם ישראל הוא אומר אני מתפלא איך אנשים עוד לא מתגיירים דברים אחרי כמה ימים שמעתי שריינו אותו גם ברדיו והוא אמר ששאלה אותו המראיינת תגיד אתה לא מפחד לכתוב כאלה דברים אומר לא אני כבר שנים אומר כל הזמן לילדים שלי תדעו לכם ככה וככה אבל זה שערבי לא סתם גוי יגיד דברים כאלה שכל הפוגרום בא בשביל להעיר אותנו מהשינה כדי להעיר אותנו מהתרדמת אותנו על היעוד ועל התפקיד שלנו זה באמת דבר יוצא דופן טוב לענייננו נזכור רק שכל אחד מאיתנו צריך לדעת את היסוד הזה אל תגידו ברחו בך כל משפחות אדמה טוב מה זה נוגע לי אני בן אדם קטן מה מה נבררו בך כל משפחות האדמה או חזל אומרים ואהבת את השם אלוקיך בלשון יוצא תאיב את השם כל מה שאתה עושה תמיד תחשוב איך אני יכול להעביר את המסרים הלאה חזל אומרים שם אדם שקרה ושנה ושימש תלמידי חכמים דיבורו בנחת עם הבריות משא ומתנו באמונה מה הבריות אומרות עליו תראו מה זה נקרא אחד כתוב בתנא דל ביהו המשך גם אני שולח את הבן שלי ללמוד תורה אבל אם הוא אדם שקרא ושנה במסע ומתונה לא באמונה דיבורו לא בנחת עם הבריאות אז מה הבריאות אומרות זה אדם של המטו בשביל מה אני צריך את זה אני לא שולח את הבן שלי ללמוד תורה לא מדובר כאן בדברים גרנדיוזים כל מה שאנחנו עושים צריך תמיד לקחת בחשבון איך זה נראה בחוץ יכול להיות לפעמים שאתה צודק אבל ככה בן תורה לא מתנהג זה נקרא ואהבת את השם אלוקיך ואני אסיים אולי באיזה בורד קטן של של שמעתי מהרב ליכטנשטיין שבגמרא הזאת של ואהבת את השם הגמרא מסיימת וגם הרמבם מסיים בפסוק הזה ישראל אשר בך אתפאר איך אנחנו מבינים מה זה ישראל אשר בך התפאר הכוונה שהקדוש ברוך הוא מתפאר בעם ישראל אבל הוא אומר שלשון פאר זה לשון של ענף יש הרבה פסוקים ב בתורה א איך כתוב סעף פורה במרצה אז הפורה פארה זה ענף אם אתה רוצה היום לדעת איזה עץ זה אז אתם יודעים יש אפליקציה כזאת אתה מצלם את הענף אין פרי על העץ אתה מצלם את הענף הוא ישר שולר לך איזה עץ זה כשאתה רוצה לדעת מי זה ריבונו של עולם מי זה אלוקים איפה תמצא אותו תחפש בהתנהגות של היהודים זה מה שחז אומרים אתה רואה מה זה יהודי שלמד ושנה ושימש ת מחמים ואיך הוא מתנהג אתה יודע זה אלוקים שמעון בן שטח קנה חמור מערבי הביאו לו התלמידים את החמור אמרו לו רבנו זכית מה קרה מצאנו אבן מרגלית באוזן של החמור הערבי הזה לא יודע איפה להחביא את האבן הטובה הזאת שם את זה באוזן של הרמו מי יחפש שם אומר אני לא קניתי את המרגלית הזאת תלכו את החזירו את זה לערבי החזירו את האבן לערבי מה הוא אמר מה הייתה התגובה שלו ברוך השם אלוקי שמעון מי זה השם כלם יש לו את השם גם על אקבר יש יש להם שמות יש שם השם לא זה לא האלוהים שלנו תסתכל על היהודים דרך היהודים תדע מי זה אלוקים ישראל אשר בך התפאר אומר הקדוש ברוך הוא אני מתגלה דרככם איך שאתם מתנהגים אנשים יודעים מי זה אני הלכת בדרכיו מה הוא הף אתה זה העניין של ישראל אשר בך התפאר כמו שאנחנו בראש השנה איך אנחנו אומרים ויאמרו ויאמר כל אשר נשמה באפור טוב צהריים טובים אני הקהל מרובה הזמן קצר והמלאכה מרובה אז נשתדל כמה שאני יכול להכניס פחות עיקרון אחד משמעותי ומרכזי בנושא הזה מכן אם ישר זמן אשתדל גם לעבור לנושא שני שהוא בא בעצם בעקבות הראשון הנושא שבחרתי זה מצד ישוב הארץ אני כ רוצה לפתוח בדברי ברכה לכל מי שארגן את את הכנס הזה ו באמת זה מאוד מרנין ומשמח לראות תלמוד תורה דרבים בצורה כל כך משמעותית וכמובן גם להקדיש את השיעור עלוי נשמת כל הנופלים והקדושים גם בני ישיבות גם שאינם בני ישיבות בעזרת השם של נוכל שיעורים בשנים אחרות תת בתנאים יותר מורווחים מבחינת הלב והנשמה ו השנה בכל אופן יש חשיבות מיוחדת דווקא לעסוק בתלמוד תורה ודווקא לעסוק בנושאים האלו מתוך ארי הזמן והמקום טוב אנחנו מדבר פה על מצוות ישוב הארץ בעיקר מסביב לדעת הרמבן הטקסט אני מניח מוכר ל הרבה מאוד אנשים בחדר הזה הוא טקסט מפורסם וחשוב בכל זאת יש איזה נקודה שהרבה פעמים נדמה לי ש מקבצים עליו והוא עקרוני ביותר טוב אני מתחיל מה אני מקווה שיש לכם את הדפים אני מתחיל פה מהדבר הרמבן במצות הסדר כידוע אינו מונה מצד ישוב הארץ כמצווה אני כרגע לא נכנס לכל מדת הרמבם מ שיבין את הרמבם צריך להבין את כל הגישה שלו לעניין המצוות בכלל וכרגע אני מדלג מהזה אתמקד בדת הרמבן אומר הרמבן מצד הסד ששכח הרב מצווה רביעית שנצטוו לרשת הארץ שנתן הכל יתברך והתעלה אבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה בת זולתנו מן האומות או לשממה ינו זה לא רק תת לעם אחר זה גם נשאיר את זה שומם ורק אלא יש מצווה לרשת את הארץ וכנ גם לא רק לשלוט בה פוליטית אלא גם לבנות אותה כשן לז האומות או לשממה והוא אמרו תם את הארץ וישבתם בה כי לכר חתמת הארץ נכפל כזה העניין במצווה זו מקומות אחרים הוא צודק הרעיון שעם ישראל מד יכנס לרץ ישראל רשת אותה זה חצי מספר דברים וברור שזה מתחיל כבר מאברהם יצחק ויעקב ופרשת ויר שנתתי אותם לכם הור רשע אני השם הדברים האלה על פניו פשוטים ביותר ומבן ממשיך וכ אמרו יתברך בוא רשו את הארץ אני בש ת עכשיו שנשבעתי ל אבותיכם ופרט אותה להם במצווה זו כולה בגבולי ו מצריה כמו שנאמר בו המורי וכל שכנה בבה בהר בשפלה בנגב וכולי עכשיו אני דילגתי פה כי חסתי על העצים שגדלים בארץ אבל אפשר פה בספר מצוות הוא ממשיך ומחייב עוד ועוד פסוקים והוכחות על פניו הדורים מאוד פשוטים ובאמת קשה להבין או נמר ככה קשה לחשוב י אפשר לחלוק הי מונים את זה בעניין המצוות או לא מונים אתזה בעניין המצוות אבל זה מחלוקת נקודתית העיקרון הבסיסי שיש ציוו לעם ישראל לרשת את הארץ להיכנס ולרשת כל מה שמצדד פה פסוקים על גבי פסוקים על גבי פסוקים קשה להאמין שיש חלוק על זה אבל וכאן רק כדי לסבר את העין בעצם הקטע שדילגתי אליו זה שי שליש הרמבן פה ש שלי דיש למה שהתחלנו לקרוא כרגע וקמו הה יותר זמן ויותר נינוחות היינו ממשיכים לקרוא פה עוד ועוד ועוד אבל עכשיו בשליש האחרון הוא עושה פה קפיצה משמעותית זה פה ב אני פה קצת אחרי הדילוג גם אבל הארץ הניח אותה בידם וזהותם מן האומות בדו מן הדורות וכן בכו האומות הם מפנ והלכו להם אוקיי וכולי עכשיו תרדו לקטע השני זה שפה בקטע חדש ואומר אני כי המצווה שהחכמים מפליגים בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו כיוצא ממנו ודר בחוצה צ בך כבד עבודה זרה שנאמר גש מספח חת השם הולך עבוד אלוהים אחרים וזולת זה הפגות גדולות הכל מצד הש זה שנצטוו לרשת הארץ ולשבת בה אם כן כי מצוות סד דורות מתחייב כל יחיד ממנו אפילו בזמן הגלות כידוע מקומות רבים מה עם שני שתי המילים אכי חשובות פה שתי המילים שבעצם חוספות את הקלפים שלו זה שתי המילים ואומר אני כאילו מה זה אומר אני אתה יודע עד כאן הרמבן התחיל כפי שאמרתי לכם קודם זה שי שליש מהקטע הקטע מתחיל הוא מדבר כמושה מפי הגבורה מצווה רביעית שנצטווינו לרשת הארץ שנתן לקל יתברך והוא ממשיך וא מפרט מביא פסוקים ואגב גם הרמבם ככה כל מי שיפתח בספר המצוות הרמבם לא כותב בתחילת מצוות חמץ או בתחילת מצוות דסו מקדש או תחית מצוות תפילין הוא לא כותב יראה לי שצריך לספור את זה בתור מצווה זה פשוט לא וגם פה פשוט לרמבן במה שהוא כותב בהתחלה שמדובר במצווה כפי שת כפי ש ארתי קודם באמת זה פשוט פתאום כאן הוא מסייג את עצמו ואומר אני ואומר אני זה דומה למטבע לשון ברמבם יראה לי עכשיו כל מי שלומד רמבם יודע 98% מהרמבם זה לא כתוב יראה לי הרמבם פשוט מאמין שלוקח את הגמרא ומעתיק אותה אחד לאחד לוקח את הגמרא הופך אותה מדיון למסקנה הופך אותה מעברי מארמית לעברית ופוסק לפעמים אנחנו מסכימים הפרשנות שלו לפעמים אנחנו לא מסכרים הפרשנות שלו אבל זה הוא מדבר בלשון ה מדבר בלשון נקרא לזה מלכותית ריבונית הוא פשוט אומר שזה הדין פעמיים בכל יום קורים את השמה וכן הלאה וכן הלאה פתאום עכשיו מדי פעם הוא אומר יראה לי מה זה אומר זה אומר שהמ אומר זה לא זה לא בא מהגמרא זה חידוש זה סברה דילי אני בא מחדש איזה חידוש פה בניגוד דברים אחרים שזה אני בסך הכל לוקח אותם מחזלשת וחדשת ומה חידשתי אז כל חידוש לפי איך שהוא גם פה אותו דבר הרמבן חושב שמה שה עד עכשיו זה פשיטה מה שהוא אומר מכאן והלאה זה חידוש ואומר אני וזה בכלל לא ברור לו שהדבר הזה מובן מאליו אלא זה בעצם דבר שהוא בא לחדש ואומר אני עכשיו מה מה החידוש פה החידוש פה רמבן בא והוא ותן פה איזהשהו פה איזשהו תזה חדשה לחלוטין כדי להבין את התזה שלו אז נחדד קצת את ה או קצת נפתח את העירייה תעברו למקור ב גם כן מקור ידוע וש הרבה ב ות מדובר במשנה בסוף מסכת כתובות יש דיון במשניות האם יש ויכוח בן הבעל האישה איפה לגור היא רוצה לגור בכפר הוא רוצה לגור בעיר היא רוצה לגור ביהודה הוא רוצה לגור בגליל וכן הלאה וכן הלאה במסגר מסכת כתובות ויכוחים בין בעל לאישה ויחס והסדרת יחסי האישות שבין בעל לאישה אז יש שם גם כן דיוון אם הבעל רוצה לגור בארץ ושה בחול או ההפך אז מה עושים במסגרת רתיחות כתובות אז אוקיי זה לא נוגע לנינו אמר שהתוספות אינו נוהג בזמן הזה דיק הסכנה דרכי עכשיו המשפט הזה לא נוגע למצוות ישוב הארץ המשפט הזה נוגע ויכוח מן בעל אישה איפה לגו הוא רוצה לגו בצפון היא רוצה לגור בדורו אז היא לא רוצה הוא לא רוצה ללות ארצה עכשיו בגלל סכנת הדרכים אז אומ תוספות זה טענה לגיטימית במסגרת הדיון הזוגי ביניהם איננו ק בזמן הזה בזמן הזה בע לא יכול לכפות את אשתו לעלות למה כי יש סכנת דרכים הא יוכלה להתנגד בגלל הסכנה אבל עכשיו הם מוסיפים וי רבנו חיים דעכשיו אינו מצווה לדו ארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשים דך יכולים להיזהר בם ולעמוד עליהם הוא דבר מרב סנגרה או גרוע מזה הוא בא ואומר לאחד לא יודע שאין מצוות ישוב הארץ למה אז א' יתכן מאוד גם בגלל סכנת הדרכים שזה כאילו וככה מובא גםמ במרדכי ככה מובא שסכנת הדרכים פה היא ה מוטיבציה שלו ושנית יש כמה מצוות שות בארץ וכמה נשים ואי אפשר לקיים אותם זה הזוי התורה אמרה לקיים מצוות הדות בארץ התורה נתנה מערכת שלמה שצת להות בארץ והיא אמרה לגו בארץ ישראל תוס מדברים בזמן הזה נכון רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדו בארץ ישראל הוא לא אומר שלא היה מצווה בזמן יושע בנ הוא אומר שעכשיו אין מצווה מה ישנה התורה ידעה כאילו גם הקדוש ברוך הוא וגם משה רבנו הוא ידעו שקשה לקיים מצוות ותמות ומעשרות ושמיטה זה באמת ניסיון גדול אכן זה גיבורי כוח עושי דברו ובכן התורה אמרה תקיים את המצווה התורה לא אמרה אה זה קשה לקיים תמות ומעשרות אז בגלל זה לא נתחייב כאילו כמו שאני לא אגיד לבן אדם אתה לא אוהב את פורים אז תיסע לירושלים ביד תל אביב טו נגיד לו זה המצווה תתמודד אז יש מצוות המצוות נו גם כשזה קשה פתאום בא ואומר קשה אז בוא נבטל למצווה אייך אפשר לאמר זה לא מצווה הרי הטום הזה כן מצווה אז ברור לגמרי בשביל זה לא צריך בכי עגר שהמשתנה הקריטי בפה זה עכשיו בזמן הזה הסיפור שונה שהוא חושב שבזמן הזה יש הבדל אגב שכחתי לציין אבל זה מכו ידוע שהמעריך אחרי זה במ 16 הוא כל כך התקשר בדברים האלו שהוא טוען שזה חייב להיות מקור לא אמין אני קורא פה מזה פשוט המרית חלק ב סימן חח זה לא בדף מקורות זה השאלתי משהו בשרוול אומר כך ונראה לי שאינה מיסוד הטוס מח זה תוס לא אמין לא לא תוספות שיש לו הכשר רשמי שהרי הראש לביה בתוספות וגם לא בהלכות ואוקי יש לו כל מיני טענות מקוצר הזמן אני מדלג על השיקולים שהוא מעלה כדי לטאון שזה טוסו לא לגיטימי זה סיפור מאוד מעניין ויפה הוא עושה עבודה די משמעותית ובסוף הוא כותב ואייר את אינ מכאן אתה לומד שדבר בינו חיים אינם מיסוד התוספות ו כולי ומה שכתוב בתס ין מצרת ישראל הג תלמיד הי ולו דסמ ח הי כלל אז בסופו של דבר הוא מעלה פה שוב דילגתי עליהם הוא מעלה פה תיונים מעניינים או שתומכים בטענה שלו שזה לא לגיטימי ואף פי כן בשוה התחתונה הוא לא משכנע בשוה התחתונה הטוס אמרו את זה ואם אנחנו אוהבים את זה או לא אוהבים את זה הם כתבו את זה והשאלה כמובן אז יתכן איך יכול להיות שמי שיגיד שאין מצווה לגו בארץ אחרי שהתורה אומרת לגו בארץ כי כשר כ מצוות אז כפי שאמרתי כבר הנקודה קריטית זה עכשיו ומה השתנה עכשיו מה שהשתנה עכשיו זה שעכשיו עכשיו הכוונה במאה ה-12 תמיד שרבינו ותם מה שהשתנה יש סכנה אבל זה לא השינוי האמיתי השינוי ה השינוי הוא שעם ישראל לא שולט בארץ בתור ריבון לא מדובר תוס לא מדבר פה שאתה רוצה לבוא ולכבוש את הארץ בתור העם בא לכבוש את ארצו הלאומית מדובר ביחידי סגולה שולים ארצה בימי הביניים כל מיני עליות רבנים למיניהם שובים ארצה לגו במקום קדוש בעצם הוא לא מדבר על זה שעם ישראל יכנס ונתתי אותה לכם מורשה ני השם לכבוש את הארץ בתור ציבור שעם ישראל יירש את האצור שיגשים את יהודו ההיסטורי זה הוא מסכים ועל זה דיברה התורה התורה דיברה כל הפסוקים שבם מצטט תורה מדברת שאת בא לכבוש את זה בתור אומה כאלו זה מצוות סיבור עכשיו תחזו שניה לרמבן וב קטע ב תחילת הרמבן אני פה בשורה הראשונה ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה ועכשיו דילגתי פה לשורה החמישית אחרי השלוש נקודות אבל ארץ ניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות וכן אם ברכו האומות נצטוו אנחנו לרש לבוא בארץ לכבוש המדינות לשב שבתנו וכן אחרי הכרתנו עממים נזכרים הב מדבר בו כל הזמן על סרית שאתה נכנס לארץ וכובש אותה בתור ריבון והוא מדבר כז אומות אומה שלנו מול אומות אחרות שג לאומות אז זה כמו פשיטה ועל זה טוסו מדברים טוסו באים וטוענים אם אנחנו מדברים בזמן יהושע בנ בוודאי שיש מצווה עם כל הקשיים ש לשמור את המצוות התות בארץ אבל עכשיו השאלה אחרת אני נמצא בזמן הגלות כאשר אין אפשרות לכבוש את הארץ ולרשת אותה בתור ריבון אלא יש אפשרות לאדם לגו מקום קדוש אז זה כבר יש התאבות וזה לא עולה משום פסוק שרבן הביא כל הפסוקים שרבן הבי שמרתי בהתחלה שהם פשיטה וכל ספר דברים שמע ישראל אתם עומדים להיכנס לארץ שמע ישראל הכוונה עם ישראל בתור עם האם יש מצווה יחיד לגו כש האומה לא נמצא זה קשה להוציא לא מתוך הסוגיות ולא מתוך הפסוקים פסוקים כל הזמן מדברים על אד על עם ישראל שבא בתור עם אז כן הרמבן והתוספות מתפצלים אומר הרמבן שיש מצווה אבל הוא מבין שזה לא מובן מאליו וזה בכלל לא פשוט לכן הוא אומר ואומר אני נו זה חידוש עד כאן הכל הפשוט שיש מצוות ציבור לכבוש את הארץ זה הפשוט בשביל זה אני לא אמרתי אומר אני בשביל זה ציטטתי פסוקים אבל לגור בתור יחיד אז זה אומר הרמבן אני מבין שזה לא ולה מהמקורות בעצם אז לחין אומר זה חידוש שלי ואומר אני כי המצווה שחמים מפליגים בה כוונה שחמים מפליגים בשבח המגורים בארץ דרת ארץ ישראל הוא מתחיל ת פה אגדתות שאומרות שמאוד חשוב לגו בארץ וכולי עכשיו וזול אני פה בשורה השלישית וזולת זה הפגות גדולות שאמרו בה והוא מתכוו בעקר גמות בסוף כתובות הכל מצוות עשה אז הרמבן פה מחדש שזה לא רק איזה מעלה רוחנית זה חובה ומצוות עשי והוא ממשיך אם כן היא מצוות עשי לד ות לא רק בזמן שיד ישראל תקיפה אלא זה מצווה לדורות בכל הדורות גם כשעם ישראל בגלות אם כןש לדורות מתחייב כל יחיד ממנו הרמבן יודע היטב שזה לא מובן מאליו וכן הוא מדגיש את זה הוא מדגיש שהחידוש שלו מתבסס על ה מעלת הארץ ומתחייב כל יחיד וא אפילו בזמן גלות אני אומר את זה זה ברור שבזמן הגלות זה לא מובן מאליו אז לכן צריך לומר ואפילו בזמן הגלות כידוע בתמו מחות הוא מחבר פה שתי נקודות היות שיש מצווה בזמן הגלות זה מצוות יחיד כי אין הציבור לא בא ותופס את הארץ בתור ציבור בזמן הגלות ע נקודה זאת התוססות לא מסכימים רבנו חיים כהן לא בא ואמר איזה משהו מופרך הוא לא בא ואמר שהן מצווה לגור בארץ או לכבוש ולרשת את הארץ כי בגלל קושי המצוות הוא אמר שאין מצווה בזמן הגלות נקודה זה חיוב או קיום שמי שמעוניין שיבוא ויגו יהיה לו קיום מצווה אבל זה לא חובה כמו ש לולב או שופע זה חובם ושנית לגבי מצוות עשה של יחיד יש כל מיני שיקולים באיזה איזה מחיר כי יש לכאורה שאלה פשוטה נוספת מעבר למה שכבר שאלתי שהתורה אמר לשמור את המצוות החינוך כותב ש לגבי מצוות העמלק ונדמה לי גם שבת הממים שצריך לעשות את זה אם אתה לא מסתכן אם זה לא מסוכן אז אתה חייב להרוג שבעה ממים או עמלק אם זה מסוכן פטור אז מתחת חינוך מה זה שיגעון כל מלחמה לצערנו הגדול כל מלחמה יש סכנת נפשות כל אדם שיוצא למלחמה הוא הולך ו מסתכן והתורה אומרת להילחם אז איך אפשר בכלל לבוא ולומר שפטורים מעמלק ושבעת עממים כי שזה מסוכן אז כמובן מה שמסבירים וזה מתבקש החינוך חושב שגם שמה יש בעצם שני דינים יש דין אחד שמצוות ציבור וזה גם החינוך יודע שחייבים להסתכן בשביל זה מצוות היחיד היא לא במחיר של סכנה וזה אותו סיפור גם פה אם אתה מדובר מצוות יחיד אז צריך לשקל כל דבר אגב זה אז א' ר רק נה פה את הסיפור הזה של אקו שוב אז רמבן ק זכו אומר ש בטו השני שלו שיש מצווה לגור במקום שאיין בו קדושה אבל יש בו מעלת הארץ סגולת הארץ וחיבת התשבץ בתשובה של מקור ו תסתכלו אחרי זה בעצמכם הוא טוען שהמצווה להיות במקום קדוש המצווה לגור במקום שניתן לקים מצוות ותסתכלו עכשיו את התוספות מקור ג אומר נותם יעקב ואשקלון גדולי בבל לא כבשוה לכן מאקו הצפון חוץ לארץ או אשקלון הדרום ולכך אין תלמידי חכמים מצויים שם היות שזה לא נכבש אז לכן ם לא גרים שמה שמעתי פעם סוצ'ק הוטען שוסו פה לשיטתו הטוס כאן משקף את הטוס בכתובות שוס בכתובות אומרים הטעם לגו בארץ בזמן הזה זה בגלל המצוות ואם אין לכן אם אין פה מצוות כי מצוות ות בארץ לא נוהגות במקום שעולי בבל לא כבשו אז תלמידי חכמים חושבים שאין טעם לגור שמה כי אין איזשהו ערך מוסף ורמבן לשיטתו כי הרמבן אומר שיש ערך מוסף כי הרמבן כזכור אומר שיש מצווה גם ליחיד לגור במקום קדוש יותר אז שניהם פה בעצם לשיטתם ברור ש הרבה הרבה יותר סביר לבוא ולטעון ש הקדושה המעלה ולו דווקא האופציה לקיים מצוות קים מצוות זה הכשר מצווה בעוד שהקדושה זה בעצם דבר שהוא הרבה יותר הגיוני כמו שבית המקדש יש מצווה עש מקדש ושכנתי בתוכם יש גם מצווה לבוא ולספוג את קדושת הארץ סיכומו של דבר כי שעון כבר מזנב גם בדברי הרמבן עצמו עולה שצריך לעשות הבחנה חדה בין מצוות הציבור למצוות היחיד מצד היחיד זה באמת סימן שאלה סימן השאלה עכשיו אני צה גש סימן השאלה אם זה כלול במצוות ישוב הארץ האם יש מעלה לגו בארץ כמובן זה כל הגמרות בכתובות שבן מצטט האם יש מעלה לגור כן אבל המעלה הזאת היא כבר סיפור שונה לגמרי מאשר המצווה לרש בתור מדינה אגב שוב לא הבאתי את זה פה אבל מי שרוצה יש תשובה שאבני נזר בנושא הזה כן כן בכל רם נכון הוא קורא לזה בעצמו מעלות ש הפלגות גדולות הכ קדם כל צריך לומר כעובד עבודה זרה כון הות הביתית פה זה הכ מה זה כעובד עבודה זרה אבל בכל מקרה כל אלו אמירות מפרשות של חזל איש לא חולק עליהם גם הרמבם לא חולק עליהם כל ה כל הדיון האם זה כלול בתוך בתוך המצווה עכשיו מה שרציתי להוסיף פה גם ששו נזר טוען שתי טענות מרכזיות טענה אחת שלו שמקיים את המצווה אם אתה מבסס את הארץ כלכלית הוא טוען שאדם שגר בארץ ואין לו שום תרומה כלכלית הוא ניזון מצדקה שמגיע מחול בעצם אם אתה לא מבסס את הארץ אתה לא מקיים זה מחיק לכת סביר או זה שוב פעם מחזיר אותם ל רמבן לפי הרמבן אתה מקיים גם אתה לא מבה שום דבר אבל ן גם טענה אחרת וזה כבר טענה מעניינת מאוד מתוך הנחה שהמצוות היחיד זה לגור במקום קדוש הוא אומר אז אם אתה שומר מצוות אם אתה גר בקדושה אם אתה גר שלא בקדושה אז הוא אומר זה כ זה כמו שעדיף לא לבוא בבית המקדש מש לבוא בבית המקדש לעשות שם עבירות אז הוא אומר אם אתה בא ואומר שכלל הסיבה לגור בארץ זה בגלל הקדושה אין טעם לגור ב לעשות עבירות אבל כל זה נכון רק במצוות יחיד אם מדברים במצוות ציבור סיפור אחר לגמרי מצוות ציבור אני לא בא לגו מקום קדוש אני בא לקחת את הארץ שנשבע שקדוש ברוך הוא לאבותינו והנחיל אותה לנו אז אני שואל אם אדם צדיק לא צדיק הוא מקיים את ה כובש את הארץ הוא מקיים את המצווה אז כמו הסיפור הזה כל הזמן נתכתב וכל דבר צריך א לבדוק אותו לאור הנקודה הזאת זהו עד כאן תודה רבה ות יכול להות שני בעלי תוספות שונים ש נכון לא מחיב שזה ברור אבל השוחים הם תו פעם הם תבו אבל הם תכ מו שהם ים כן ‏k המשר שרבע רבע רב הכבים יש את הבריתות של הר סיני לאל מועד של רבות תמורה ויש כפול הערבות שכל ישראל הערבים אלא שיש דעה עוד יותר מחמירה שיש גם ערבות לערבות ערב לערב דהיינו מה פירוש ערבות לערבות כל אדם מתחייב להיות ערב שחברו יהיה ערב לשלישי לקיים את המצוות יש ערב של ערב טוב אז זה תוספת שיש גם ערבות לערבות אבל בינתיים כפי שראינו הערבות היא לעונש וכשלו איש בחיר או מפני שלא הענישו לא הקימו בתי דין להעניש את העבריינים או מפני שישראל אז מושלם ה ציווי שניתן למשה בפרשת וארה על יציאת מצרים התורה בארץ ישראל והביאי אתכם אל הארץ עד אז עוד לא הושלמה הברית ולכן היום הזה נהית עליה וכפי שאמרנו כיוון שהיום הזה נהית ליעם אז יש ערבות כי אתה עכשיו עם אחד לא קובץ של פרטים איפה הרמוז בהר גריזים ובהר הבל שניתנה שם הערבות כנראה שהכוונה היא ל ממרה האחרונה שחכמים מאוד מתקשים מה המשמעות שלה ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת מה מה זה מה זה כל ערור הוא מיוחד לנושא מסוים מה זה ערור שלא יקים את כל דברי התורה אז יש דרשה ש הרמבן אומר כל מי שיכול להקים את התורה ולא מקים אם הוא עשיר יכול לבנות ישיבות אם הוא מלך יכול להוביל את העם בתורה אז הוא עובר בערוב כל מי שיכול להפיץ תורה הקדוש ברוך הוא נתן לו כישרונות והוא לא עושה את זה בארור ארור אשר לא יקב את התורה זה דעת הרמבן אבל רשי אומר כאן קיבלו עליהם את כל התורה בעלה ובשבוע אפשר לומר שפה רמוזה הערבות כולם קיבלו את התורה אבל פה אז היום הזה נהייתם ערבים ולכן זה ערור מיוחד אשר לא ייקים את דברי התורה יתכן אבל בכל אופן זה מקובל שזה היה בער גריזים ובער הבל על פי זה יש טענה של ראשונים אחרונים שלא כולם עצובים בערבות הבאתי לכם במקור מספר שמונה תוספות ביבמות א קשים גרים לישראל כספחת לפי שאן בקיים בדקדוקי מצוות פרש בקוטר לשון אחר משום דכל ישראל ערבים זה וזה אז כל עבירה שעשו הגרים גם אנחנו נשלם וקשה ובפרק אלו נאמרים משמע שלא היו ערבים על הגרים כי הם לא היו בהר גיזים והרב הם לא היו במעמד של הר גיזים התגיירו אחר כך אז הם לא היו בערבות פלא אבל תראו בצלח עוד יותר פלא אומר הצלח נודע ביהודה גם כהנים ולוים איני בכלל ערבות למה הערבות התחילה בערבות מוב פרשת ניצבים ונגמרה בהר גיזים הרבל כמו שפרש ראשי אז אם זה בער גריזים כהנים ולביים לא עמדו רגיזים ו בהר הבל כהנים והלוים אומרת המשנה עומדו למטה עם הארון הם היו גוזרים והשבטים הנו אמן נמצא שהכהנים והלויים לא היו בכלל ערבות פלא אבל זה מה שאומר הצלח אני רק מבין את זה לא לדון בזה אלא רק כדי להראות שבאמת הערבות הייתה בהר גריזי ובהר הבל שם ניתנה הערבות לפי מה שהסברנו כיון שהערבות תלוייה בעם והעם ניתן עם הכניסה לארץ ישראל עכשיו מה המשמעויות של הערבות הזאת מה אומרת הערבות הז ראינו עונש שמי שלא מוכיח את חברו או שהוא יכול לדון אותו ולא דן אותו נענש במקומו גם גם הוא נענש למה כי הוא ערב הוא יכל להוכיח והוא לא הוכיח הוא נהיה ערב וגם הוא ננש יחד איתו אבל יש משמעויות אחרות דבר מפתיע יש פה בשני אחרונים במשך חוכמה וחתם סופר חתם סופר לא כתבתי את זה פה מי שרוצה לכתוב לו חושן משפט חלק ה קעז המשך חוכמה הבאתי לכם פה הור שמח נקרא אותו אבל לחוף לרדות על חוקי התורה גדריה הוא רק מצד שכל ישראל ערבין זה בזה אם יעבור אחד הוא מזיק לחברו והכלל כולו בזה יש לבית דין לחוף ולשפוט העובר את מצוות השם יתברך זה בלא זה אין מין הראוי שיתערב אחד במה שיש לאדם עם כונו סר כפרה והוא יכול להקצות את הכפרה שלו רק אחרי שהקריבו את הקורבן התמיד יש איסור עליה השלם כל הקורבנות כולם אי אפשר להקריב אחרי תמיד שמע אומרים לכהן תעבור על מצוות עשה ותקריב הקורבן קורבן פסח שואל התו אבן מה פתאום הכהן יעבור בעשה כדי שהוא יקיים מצווה נכון מצווה שיש בה כרת וחשובה מאוד ערבו בעבורם ועליו להצילם מן העוון ולפתור מהמצוות שימו לב את הביטוי של הראש היפה עליו להצילה עוון אפרו ש מיסורה לפתור מן המצוות כמו שראיינו אז ערבות היא הרבה מושג הרבה יותר רחב אומר הראש אני לא אכלתי כדי סיה אני לא חייב מהתורה הוא אכל כ אני יכול לברך בשבילו למה כי אני ערב לו כאילו אני לא אכלתי לכן אבל צריך שתהנה משהו אחרת זה לא ברכה בכלל טוב כל זה באיש מה באישה עכשיו בוא נשים לב למיילים אבל אישה אינה בכלל ערבות לכן אינה מוציאה אלא מי ש חיובו מרבנן כל זה באיש שאכל כזית שהוא בכלל ערבות אז הוא מוציא איש שאכל כדי שביעה אבל אישה היא לא בכלל ערבות ולכן היא לא יכולה להוציא מי שחיוב מהתורה מה זה שאישה לא בכלל ערבות מה פירוש הדבר הזה הבין הדגול מבה נודע ביהודה כפשוטו תראו במקור 18 אי שכבר התפלל אינו יכול להוציא לאישה דלא התפללה בקידוש כי הוא מחויב ד רבנן הוא כבר קידש איפה הוא קידש בתפילה ה אמר מקדש שבת היין זה דרבנן אבל היא לא התפללה ערבית זה קורה בהרבה בתים אז היא חייבת מהתורה לא מפיק לה בחיוב דאורייתא הוא לא יכול לקדש בשבילה כי הוא כבר קידש בתפילה הוא חייב רק דרבנן על היין אבל היא לא קידשה בתפילה אז היא חייבת מהתורה איך הוא יכול להוציא אותה אשה חייבת בקידוש זכור ושמור ודיבור אחד אמרו מ שישנו בשמו ישנו בזכרו דע דיצה מוציא אם תאמר הוא יכול להוציא אותה כמו מי שאכל כזית מוציא ידי שביעה הוא מטעם ערבות ונשים אינן בכלל ערבות כמו שכתב הראש בברכות א לכאורה הגו בבה קורא את הראש אישה אינה בכלל ערבות מתקיף רבי עקיבא הגע ולא נראה לי כן נראה את סוף העמוד הכלכך אין פרש בין אנשים ונשים אין הבדל איפה ראינו שנשים לא היו בערבות היום הזה נהית לעם זה לא כולל נשים מה פתאום הוא אומר שנשים לא בכלל ערבות אז מה הראש אמר לא נראה כד חילוק כלל בין איש לאישה לעניין ערבות לא מצינו בשום דוכתא בשום מקום דישה לא יהיה הדין דצא מוציא לא מצאנו את זה שאם אישה יצאה לא תוכל להוציא את החברה שלה למה לא יש ערבות אישה ה ערבה כמו שיש הוא ערב הרי גבי יני מלכה ומלכת דקך רפתא אם היה שמעון בן שתח אוכל כזית היה מוציא אותה ו אם נשים כובות דאורייתא מה ני שאכל כזית הרי באנו לזה רק מדין יצא מוציא טוב אז הוא מוכיח ה הגע לגבי אישה אומרי יצא בסדר נעזוב רגע את הסוגיה אז איך הוא מפרש את הראש למה הראש אמר שמי שאכל כזית יכול להוציא מי שאכל כדי סה ואישה לא יכולה להוצי א אני ודעתי כוונת הראש לחלק בין יצא מוציא ובין מי שאינו מחוייב בעצמו במצווה הזאת דערות הו רק מי שמחויב בעצמו הוא ערב משום חיב שהוא כבר יצא לעצמו מוציא אחרים אבל במצווה שאינו בר חיובה לא קשור איש או אישה דהיינו לפי הצד שנשים אינם חבות בברכת הבז יתא אינם ערבים על מצוות ברכת המזו אין הבדל בין איש לאישה ההבדל הוא שהערבות שייך בדבר שאתה בעצמך חייב אלא שכבר יצאת ידי חובה אז למרות שיצאת אתה ערב על המצווה של השני אבל אם יש מצווה שהוא חייב ואתה בכלל לא חייב אתה פטור מהמצווה הזאת אתה לא יכול לברך בשבילו לך אין דלת שחייבת במזוזה לחבר שלך יש דלת שחייבת במזוזה אתה לא חייב במצווה אתה לא יכול לברך בשבילו מדין ערבות כי אלך אין בכלל את המצווה הזאת אתה לא יכול צ אומר רבי עקיב הגל וברור הפשט הוא כדבריו זה מה שהראש אומר נשים אינ בכלל ערבות בברכת המזון לא אנשים אנ בכלל ערבות בטח שאין בכלל ערבות אלא במצוות שהם לא מחוייבות בהם הם לא בכלל ערבות גם איש במצווה שהוא לא מחויב בו הוא לא בכלל ערבות אבל מצוות שנשים חייבות גם הם מהמצוות אבות כן ונראה ראיה ברורה לזה מבואר במגילה שחר שהמדבר ואינו שומע אינו יכול להוציא אחרים היינו גם כן כיוון שהוא אינו מחויב בתקיעת שופר זה יקשה הרי דין יצא מוציא ופה זה אנשים לא נשים הכוכה אין הפרש בין אנשים לנשים אין הבדל ערבות אנשים ונשים ההבדל בין מי שחייב למי שלא חייב אם אתה חייב ב מצוה גם אם קיימת אותה אתה יכול להיות ערב לשני על המצווה הזאת אבל אם אתה בכלל לא חייב במצווה אתה לא תהיה ערב לשני במצווה הזאת נפק מינה האם בן פרזים יכול לקרוא את המגילה לבני מוקפים הוא זה לא פורים אצלו הרבה מקרים קוראים אנשי מעלי אדומים עוברים לירושלים ביום טו אין בבית הכנסת מי שיודע לקרוא רק הוא האם הוא יכול לברך ולקרוא להם להוציא אותם ידי חובה למה לא ערבות הוא כבר יצא אבל הם לא יצאו אז הוא יכול להוציא אותם לא נכון זה לא שהוא יצא הוא בכלל לא חייב היום בקריאת מגילה אז הוא לא הוא לא ערב איך הוא יכול להיות ערב על דבר שהוא בכלל לא חייב אם היה יד והוא כבר ברך וקרא את המגילה והולך הביתה לבית חולים וקורא לחולים לחיילים לאנשים שנמצאים במקום אחר ודאי שהוא יכול בדין ערבות למרות ש צ מוציא אבל אם הוא בכלל לא חייב במצווה הזאת מה איך הוא יכול מדין ערבות אומר רבי כי בעגל זה הכוונת הראש שאישה שלא חייבת במכת המזון איך הא יכולה להוציא איש שהיא בכלל לא שייכת ב לא שהיא לא בכלל ערבות היא לא שייכת במצווה הזאת גם במצווה שאיש לא שייך לא שייך מצוות אהבות ולכן פשיטה וברור שבן יד לא יוכל מדין ערבות להוציא בן תדבר לא יוכל כ אלם כן הוא התחייב בשני ימים לפי הרן למקים מסויימים אבל אם הוא לא התחייב בשני ימים ברור היום זה לא פורים אצלו איך הוא יכול איזה ערבות למדמ רביק עגל דבר חשוב מאוד מאוד כשאנחנו אומרים ערבות שאדם ערב לכל ישראל במצוות הכוונה במצווה שהוא חייב עליו מוטלת עליו הוא קיים אותה כבר הוא יכול להוציא אחרי ידי החובה אבל מצווה ש בכלל לא מוטלת עליו אז ודאי שהוא לא יכול אין דין ערבות ואין כלום הוא לא יכול להוציא אף אחד ידי חובה כמו שדיברנו על בין פרזים לבין מוקפים ויכול להיות שבזה גם הנודע ביהודה יודע כי באישה עוד היא שייכת במצוות אולי לא במצווה הזאת אבל בפורים בכלל בין פרזים אין לו כלום ב מוקפים יכול להיות שגם הנודע ביהודה יודע אבל בטח לפי המק הגר פשוט שהוא לא יכול להוציא דחוק נמצאנו למד ש של ערבות משתלשל ר גריזים והר הבל היום הזה נהית לעם וזה מתחיל וכשלו איש באחיו שאדם נענש על עבירה של אחיו איך הוא יענש על עבירה של אחיו מה זה שייך אליו רק ם הוער אם אנחנו עם אחד אז חשלו איש בעוון אחי אבל סוף סוף מה היה לו לעשות היה לו למחות היה לו להקים בתי דינים ולכן הוא גם יכול להפריש מישהו מאיסור ולכן מותר לו לעבור עבירה קלה כדי שהשני יקיים מצווה חמורה למה כי הוא ערב לו ולכן הוא יכול לכפות אותו על מצוות עשה כי הוא ערב לו אחרת מה אתה מתערב בינו לבין קונו מה זה העסק שלך מותר לו להפריש באיסור ולכן אתה יכול לברך גם אם יצאת ידי חובה להוציא את השני אב כל זה במצווה שאתה חייב בה מצוה שאתה בכלל לא חייב בה ודאי לא שייך שתהייה ערב בה אבל אין הבדל בין אנשים לבין נשים רבות שלום לכולכם ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא יפגיש אותנו בשמחות אמן ס [מחיאות כפיים] וז סליחה יש הפה מקורות אבל לי אין אסנדר הולך יחף תודה תודה ברוך אתה אדוני ש הכל דורו אפתח בשאלה תמוהה האם המלחמה שאנו עושים ב עכשיו ם חמת מצווה פשיטה יש מחצ יותר גדולה מזאת עזרת ישראל יצר צר הצורר הנורא הזה יש ויכוח לשאלה כן זה לא אומר שאין מצווה ללחם מפריד מצווה להילחם מצווה מצוה דאורייתא אבל מושג מלחמת מצווה מוגדר בגמרא במונחים מד מסויימים אז הגמ הרמבם פ בחות מלכים אומר ככה אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה ואזה מלחמת מצווה זו מלחמת שבעת הממים חת אמלק וכאן מוסיף הרמבם ועזרת ישראל מיצר שבעליהם יש בגמרא עזרת צר לא נמצא זה רמבם הוסיף כנראה פי ירושלמי ואחר כך נלחם מחת רשות כ יש מלחמת מצווה מלחמת רשות ויהיה מלחמה שמישה רמים להרחיב ישראל להרבות גדולות שמור לכן הגמרא מסכת סוטה אומרת מלחמת מלחמות יהושע לכבוש כל חובה ח בדוד לרווחה שדו קבש את סוריה כידוע סוריה נחשבת כיבוש יחיד כל רשות כי בליג למאות עובדי כוכבים לא ות עליו אם יש חשש שגויים יבואו להלחם בנו למנוע מהמהם לבוא זה לא מלחמת מצווה אז זה מחלוקת זה מחלוקת רבי רבנן מצווה אמר ד רשות נפק מינה לעוסק במצווה פטו מן המצווה הגמרא כאן לא מזכירה את מלחמת יצר הרמבם מלחמת סר יצר שבא לם הגמרא מדברת על מלחמת מנה שאתה הולך מחוץ לגבולות למנוע מלחמה לזה הגמרא אומרת שזה נחלקו דרבנן שזה לא מלחמת מצווה אם מחלוקת מלחמת מצווה או לא פמינה מי שעוסק מצווה פטור מצוו מי ש מלחמת מצווה פטור יצא חתן מחדרו כ מחובתה למרות שהתורה אמרה שחתן יהיה נקי בתו שנה אחת אבל מי שיוצא מח מצווה לא אב השאלה היא האם מלחמת ישרא מלחמת מנה היא מלחמת מלחמה כזאת שפותרת את החתן מאותה מאותו חיוב ונוסיף עניינינו גם כן האם מי ש עוסק במצוות מלחמה פטו כרגע מצוות לימוד תורה אבל לא סו בשאלה ז רק המקום כאן הח פרש הקרן נורא אומר שיצא חתם רבי התו אז כולל גם תלמיד חכם גם תמ חכם צריך לצאת למלחמה אם כן אז הגמרא לא מביאה את את מלחמת סו צר זה ירושלמי אומר רושל סותה אומר אומר קור מלחמת רשות כגון אנן ון שנו הולכים עליהם זה מלחמ רשות מלחמת חובה גו נינו אליו אם הם באו לינו זה מלחמת חובה והרמבם פסק כמו הדעה הזאת והוסיף גם גם את את המלחמה הזאת שבאים אלינו הבבלי לא אמר את זה הבבלי עסק בשאלה אחרת האם מלחמת מנה מלחמת מצ רשות והשאיר את הנושא של מלחמת ישראל יצר שבא עלינו כשלה פתוחה מה מה מה הספק של ה בבלי אויב פלש צריך להדוף אותו מצווה גדולה צלת עם ישראל אז זה אנחנו רוצים לומר ודאי שמצווה להדוף יב הב גח שכם לרגו צ עם ישראל צת ארץ ישראל הכל זה מצוות חשובות השאלה אם זה מוגדר כ מצוה ג פק מינות או זה מצווה להילחם ואז יש רק רות אחרות של עושק במצווה פטור במצווה וכאן נפרט קצת יש הרבה הבדלים בין מצווה להילחם למח מצוה הרמבם לכות שבת אומר דחוייה הי שבת אצל כנת נפשות כיש כל המצוות שבת למרות ש מצווה חשובה מאוד חמורה מאוד אבל דחוייה היא כשיש לך פיקוח נפש פיקוח נפש דוכה שבת לפיך חולה שבו סכנה עושים כל צרכה בשבת על פי רופא אומן ש אותו מקום דחויי המונח דחוייה יש לו משמעות יש סוגיה מקום אחר בשס בהקשר לטומאה אם הכהנים טמאים אז האם האם הם יכולים לעבוד או לא מה השאלה כהן טמא לא כלבות עבודה צריכה טהרה קדושה כהן טמא לאכ יחיד לא אבל עם כל המשמרת כ אותה משמרת טמאה זה תומ בציבור גמ יש דיון חותר או דחוייה לא נק סוגיה ז להגיד ש המונח דחוייה הוא מדויק יש מונח רחב יותר הותרה ק למשל אם משמרת של כהנים תמאה יש אפשר לקחת כהן ממת אחרת מה שעכשיו לא כל כך מדויק גמ ביומי דף ו רק אמחיש לכם את המושג אם הותרה אז לא צריך לחפש כהן אחר הכהנים הטמאים יעבדו את העבודה אם דחוייה אז אי אפשר לקחת כהן אחר מי אמר שהכהן הזה צריך לעבוד הכהן אחר יעבוד אז ראינו שהמושג דחוייה הוא מושג מדויק לגבי פיקוח נפש הרמבם פ לא מתיר את השבת השבת נשארת שבת דחוייה יש מכוון שפיקוח נפש אין ברירה לדחות כ את השבת כמובן דוחים רק מה שנחוץ לצורך חולה כל יתר הדברים אפשר לשמור את השבת כלכתה השבת לא מותרת השבת רק דחוייה מלחמה אני אמר מראש גם מלחמה זה לא הותרה אבל בחלט מלחמה זה לא תויה יש דיון באחרונים בימינו האם מלחמה זה מלחמה זה הותרה או תויה אז שם באותו פרק בלחות שבת פרק ב' אומר רמבם ח כה צרים על הירות הגויים שלושה ימים קודם שבת ועושים מלחמה בכל יום ויום ואפילו בשבת עד שכובשים אותה ואפל פי שמך את רשות רשות זה בחוץ לארץ פי השמ דריה אפילו בשבת ואצ לומר חת מצווה קו שריחו יהושע תרכו אלא בשבת רבי רחו הקיבו את ה שבעה ימים אחד מהם מה שבת או שום השי זה השבת אחד מה השבת אגב על פי פשת המקרא אפשר לפרש את הפסוק קצת אחרת שקיוו שבעה ימים לא בשבת שבת נחו אין כרך לפרש שהם גם בשבת שבעה ימים כן אבל שבעה ימי עבודה לא לא שבת אבל חכמים הבינו מסורת שפסוק כפשוטו שבעים רצופים כל שבת ויש מסורת שהיום השביעי היה שבת כ לוכים פסוק עד רדתה פסוק אחר מלחמת רשות לכאורה מלחמה בשבת זה פיקוח נפש אתה נלחם מ אויב אם בשבת תפסיק את המלחמה ונצל היה דבר כזה בהיסטוריה שלנו אויב ניצל את היהודים שומרי שבת ותקף אותם בשבת אז זה פיקוח נפש אז מה למה צריכים פסוק כאן יש מקום לומר מה שאומר עכשיו לא מוסכם אבל בהחלט כן מוסכם שמלחמה בשבת היא לא גדר פיקוח נפש פיקוח נפש זכוי מלחמה בשבת זה משהו אחר דרידה יש אומרים הותרה וכאן אני רוצה להדגיש היייתה בהתחלה חת המלחמה לפני כן חמישה חודשים בשות הראשונות היייתה אווירה כזאת בין חיים דתיים חלק מהרבנים הצביים שאמרו מלחמה הותרה הותרה בשבת הכל מותר שאלו אותי ממשל חיילים האם מותר לבשל בשבת הוא שבת חול לבשל אוכל רגיל לא כשם מלא חול יכולים לאכול קרחים אבל רוצים לבשל ישן סגר בשבת מותר חייל מפקד זקוק לאישון להרגיע אותו שבת חול הכל מותר הייתה אווירה כזאת כן דוגמה נכדי שאז היה בטירונות תפ אלי יש לנו ויכוח כ ביחידה הוטר וחויה בח ישיבה לוחמים פשיטה עוסקים במלחמת תורה מצוה הוא ציבור צעיר לא בקי תי ידעו שיש דיון הלכה למס מהפ שמה מכיון ששו תירונ בתקופת החגים לא הספיקו להתאמן היו חגים פרסה מלחמה בשמיני הצרת והצבא הה זקוק מאוד לחיילים ורצה לדחוס את האימונים בתקופה קצרה יותר בקום כמה חודשים כמה שבועות אבל אנש כ צריכים לדחוס אימונים יומם והלילה וכולל שבת ההנחה היייתה שכל חייל ש לחוץ צריכים תבינו לא ידענו אם גם הולכים גם לצפון גם עכשיו עד רגע הזה לאלא יודע הולכים לצפון לא הולכים לצפון מצפון תיפתח הרעה עד שלא נגמור צפון לא גמרנו שום דבר אבל מתי זה אם זה יהיה לא אנחנו קובעים אבל היה ברור שישנו שתי חזיתות בדרום ובצפון וחשש שגם ערביי ישראל וחשש שפלסטינים וחשש כל היה צריך למלא את החסר פרט שהיו כך בפצועים חללים חייבים לחלת החסר דחוף דחוף אז דמנו אותם גם שבת השאלה התה שהיה צריך את האימונים בסחוס גם בשבת נכון כי צריכים דחוף את החיילים השאלה ה אם זה כמו חול הכל מותר בכל זאת שבת אני טענתי אז אחר כך יצא להפגש גם עם הרב שילי צל וכך במת ירדן חטה אחרת שבשבת לא עושים רטוב אלה שעדין לא גיסו צבא לא יודעים מה נדברו ידעו מה מה זה יבש מה זה רטוב כחייל לשעבר אני יודע יש אימון יבש יש אמו כתוב אימון יבש הוא הוא יכול להיות כרוך בחו שבת אבל פחות יותר קפיצות ריצות זחילות נשיאת נשק וכדומה יש המון מלאכות כאן אבל רובם מלאכות דרבנן אוירה דיי לא אבירה של שבת אווירה של כן של הסתרות וקפיצות וריצות ועם נשק ביד עם ידים מלוכלכים ובתוך האבוק כל זה זה ודיין לא שבתי אבל כל זה עדיין לא מלאכות דאורייתא רטוב אגב זה לא רטוב זה יבש יבש זה אש זה כבר מלאכות דורית כל כל כדור שאתה יורא אתה גו מה שכתוב השבוע לא תבו אש בכל שבתכם יום השבת אני לא דרגה צבאית גבוהה אגב יש לי דרגה צבאית אבל כרב צבאי לא כ לא כ ממ א מפ אבל ינתי כחייל לא ח עשות אימון רטוב כל יום שלושה ימים יבש יום אחד רטוב למה אתה רטוב לעשות בשבת חיייבים לעשות את בשבת יש שישה ימים תעשה תעשה רטוב מה אתה רוצה שמע תעשה יבש שנחוץ היה לאמת החיילים דחוף אני מבין אבל אם ש הותרה אז כמו חול רטוב יבש הכל מותר או שזה בכל זאת זה רק דחוייה אז לא נכון מלחמה זה לא תחו וה זה רוים פסוק למה צריכים פסוטה ולא מספקים פיקוח נפש כי זה יותר מפיקוח נפש משהו אחר הש הוטר בצורה מוחלטת גורפת לא יש רעיה זה מי שרוצה כתב אזה מאמר במנת איתך סני כחודש ששם מוכיח שזה לא גורף אלא שזה נכון זה יותר מצויה אבל הותרה שאלה א אם כן לא כ קצ המעשי להמחיש לכם את ההבחנה אם זה צחו י הותר שנ קמינה אם מלחמה הותרה בשבת זה אחרת אם כן אלכם כבר עכשיו זה לא הותרה בצורה גורפת אבל יותר מדויה חזרנו לשאלה הקרונית שמצווה לכם בשבת על אויב שבא פשיטה צון לכם זה פיקוח נפש הבר לוך שקם להורגו גך מי שהורג אותך אתה כבר הם כבר הרגו הרגו כבר קרוב ל 2000 איש ועשו משים דורים לחוב שבי הם כבר נמצאים בתוך ישראל שוחטים והורגים ועונס עושים חמורים ודאי צרך לכם פשיט שמנה אחרת אבל זה לא הגדרה ש מצווה אולי זה הגדרה שמצ לכם אז מה שצריך עושים אז יהיה דחוייה ולא הותרה זה ספ הבבלי מסופק בדבר הזה הירושלמי אומר מביא מביא את זה בצורה יותר פשוטה והרמבם פסוק ירושלמי אז כן הגענו למסקנה שזה מלחמת מצווה וכאן רק אחרי שאמרנו את האבחנות האלה כאן נכנסים שאלה אחרת לא כל מלחמה מלחמת מצווה אמרנו יש שיש סיבות שונות ללחמה לכם בניהם גם יש מצווה לעשות את זה כן כאן ננסים שאלה הרבה יותר מרותית לכאן נכנסים להגדרה מלחמה זאת מה היא רבותיי אנחנו כש עוסקים בתורה לא יכולים להתעלם מניתוח מעמיק מה הם מניעי המלחמה הזאת חייבים ללמוד אתזה עומק רבותיי לצערנו המנהיגות בחלקה או ברובה לא תופסת את עומק הדבר זאת לא מלחמה רגילה אבל לפני כן אני נראה שמת שמלחמה בשבת לא גורפת לגמרי אלא חלקית אז אומר ל זה הרמבם יש נפק למשל לשאלה אחת השאלה לגבי אכילת ריפות מבלות האם מותר לחיילים לאכול רפות מבלות אז הרמבם לכות מלכים אומר כך חלוצי צבא שיכנסו לגולה עקום וכבשו ו וישבו מהם לוקחים בשבי מותר להם לאכול ות טרפות ובס חזיר ח יצא בו אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מחלות אלו מה זה ירעב פיקוח נפש אין לו מה לאכול בכלל אז מה פשיטה מה החידוש פה אלא מה זה התר זה הותר אז למה רק אם ירב מכן שות נסך מפיש למדו ובתים מלאים כל תוב ארפי חזירים כ יוצא בהם בורת שלא חצבת בבתים מלים כתוב שלא בנית אתה מלים כתוב אתה לא רק כובש את הבתים אתה יכול לאכול את האוכל שלם אוכל ש של אוכל של גויים ש טרפות נבלות התורה התירה התירה זה לא בגדר פיקוח נפש כי זה אם לא צריכים את התורה תתיר את זה התורה התיר את זה כחלק מהמלחמה מהכיבוש אתה כובש בית מותר לך לאכול אבל הרמבם מגביל את זה אומר רקם רעב אומר האד בז קל מידק אם אין להם מה שיכלו מה חלוצי צבא כולם מ מותר גם אזרחים גם כל מי שנמצא ב מקם שאין לו מה לאכול ויש לוות רש לאכות ות לא רק מותר לו צריך לאכול וכתיב ואכלת ושבעת מש שהכל יהיה מותר להם בכל זמן וא לא חשב שוא גי נוכרים כ מסיד נשאלנו חיילים עזה נכנסו בתים של האויב והראו שם לאני את השבת עם הקפה בשבת אבל יום חול יש פינג'נים יש גז רוצים לבשל קפה מותר ל בפינג'אן של הגויים מה סתם כלי לא קשר צריך להכשיר אותו אותו אז מי שאלה שהיו במערב חני יונס קרוב לים צ בגוש כתייף יש לי דש בגוש כתף הבית שלי ש לי שם א הבית לא נשאר אבל היסודות נשארו מישיבת נבת קלים שהייתי ראש ישיבה שעה בזה עד ה עד הגו עד הגירוש כ לפני כן נסו דעש שי תמונות ממה הרב חני ונס שזה השפת הים לא כולם זכו להיות שפת הים ג'בליה ג'יה נוסרת כל אלה לא פת הם אז מה אז אין צריכים מה עושים אמרתי להם להכשיר יכולים על הגז לא צריך עגלה במים אפשר גם להביר באש תבי לא צריך כי זה אתה לא מתכן שהכלים ה יהיו שלכם אף אחד לא יקח את הפנג הביתה תשו את הוגנים שם אבל ה יוצא לא רק הולכים בהשאלה ם ולהכשיר יכולים אם כי אולי אין צורך תרפות ות מותרות כל מותר הרם אומר אם ירעב מה אתה יכול להשתמש בכלים כאלה לא צריך דווקא סמ לסמוך על ההיתר הדחוק לאצ ות אל תסמוך על ההיתר הזה אז ה אומר ז לא צרו לא צרכו ל כליהם כאשר יצריכו לכלי מדיין פי שלא שבעה ממים קודם כל לרמבן זה רמבן שמעריך מאוד בנושא הזה כ במח מדיין שצו כת מדיין ה המקור של של טבילת כלים ועגלה כל דיני עגלה וטבילת כ כלי גויים למדנו מחת מדיין שחת מדיין אז התורה מאחת את הזהב ואת הכסף כלי זהב ועופרת וכל אלה ובדי ופרת כל אשש מים במים מכאן למדו שתי הלכות כלי גויים צריכים הכשרה עגלה אפשר גם באש להביר אותם ו לה במים של מקווה זה שני דינים שונים כלי שגוי א יש חשש שהוא של כשרות צריך להכשיר את הכלי בעגלה דין שני אפילו הכלי נקי כ חדש אבל הוא של גוי ואתה לוקח אותו שלל אתה מעביר את ה את הכלי בעלות שלו לבעלות שלך תטבול ככ הלכה ידוו אנחנו לא משמשים שגויים בלי שטובלים אותם זה הכל מכת מדיין של הרמבן ה הייתה מלחמת לפני כן היייתה מלחמת סיחון ווג למה התורה ציוותה את הדינים האלה רק אחרי מדיין למה לא ציוותה אותם כבר אחרי סכון ווג אומר הרמבם אר אומר את התשובה הזאת שאמ מדרכת מדיין הצריכו שם לא סמכו על ההיתר של גיאולי גויים שם לא סמכו חפות נבלות שם היה אסור מה הבדל מלחמת מדינת המת מצווה השם ציווה להילחם במדיין קו קמת השם במדיין כך השם ציווה את משה אז הוא אומר ונראה ליישב רבינו דלעולם לחים את שאר מים איירה ולא רה שהם מסוכנים אצל הרעב א שאינם צריכים לטרוח לבקש מאכל תר כיון שנכנסו לגבול העמים אם לכו לבקש מאכל תר יקומו עליהם האמים ודם וד אמרינן צרים על הערות של העמים אפילו בשבת מה אומר הרד בז אמר לא מדור פיקוח נפש פיקוח נפש מותר הכל מצד שני זה לא יתר גורף אלא יש צד של פיקוח נפש חיילים ירצו לאכול הם לא הם לא פיקוח נפש אבל אכלו כבר חודש ימים חודשיים אכלו סליחה אני לא יודע מה היום אוכלים בשבא ימים שמלחמה במצב כזה של אכלו חמישיות מה שנקרא ו היה בשר טחון בשם לוף אתה אוכל חודש ימים לוף עד שת לך לזרה אגב היום שני אוכל לעוף הוא לא נראה לי כלכך גרוע אבל שאתה נמצא שבועות רצופים בצבא וזה אוכל הקבוע שלך אלוף אז א החלים נמאס מקום הנה בא שס תרנגולת טריה אפשר לתפוס אותה לצ אותה לעשות ומזי יר טעים למה כ אלוף הזה בואו כל את התרנגולת הז בלי שחיטה בלי אין זמן עכשיו יום כיפור היתי אפריקה שם זקן באו את אתה רב אתה יודע לשחות תשחט את התרנגולות הזא רוצה גד שמותר לכם כל זה גם ככה אבל לא כך מותר אומר מהז חשש ש החיילים יתחילו לחפש אוכל נכנסים לכן לשטח אויב יש שם בתים מלים קולטו התחילו לחפש זה מסוכן אגם לכן הצבא הצ עוסר את הדברים האלה הוא צדק ג שחיילים חפשו שלל אבדו את הזהירות אחריות זה סכנת נפשות אז נכנס למטבח א של הערבי בעזה לוקח פינג'ן במקום ניח אבל תחיל לחפש בבתים אחרים דברים אחרים זה כ בשו סוכן לכן בא תורה אמרה מצאת בבית שאמצא מצאת ש תאכל אותו עד לחפש ומר זה פיקוח נפש קצת רך יותר זה לא סכנה ממש אלא מניעת שהם עלולים להסתכן בתורה תכל ובות זה כן זה כן פיקוח נפש אבל לא ישיר אלא עקיף ובתנאים רגילים לא היינו מתירים את זה בתנאי מלחמה מתירים את זה ועכשיו הוא אומר כמו שמצאנו צריך להרוש בשבת מה שהתורה הטירה לכם בשבת לפי הרדב זה פיקוח נש מורחב זה לא סתם לכם בשבת זה לא הוטר זה שיקולים רחבים יותר אתה לא חייב לעשות רק שיקולים נקודתיים זה לא כמו פיקוח נפש שתה עושה מה צריך צריך לא צריך במלחמה אתה רשאי לשקול שיקולים רחבים יותר ולא להתמקד רק בצאת מה שעכשיו נחוץ למלחמה אם זה נחוץ פחות או יותר אז כן יש השלחות מחיקות לכת כאן למרת הגדרה שבשבת מלחמה לא הותרה אלא היתר פקו ש הוא רחב שלא צריך להתמקד רק בקות מסוימות אלא אפשר לשקול שקולים נוספים אבל שיקולים שנחוצים כן נקודה ושיקול דעת ה הוא עדין מאוד מתי זה נחוץ חוץ זה שיקול דעת נחזור חזרה לאותה סיגריה או לאותו קפה מי שבאמת מעשן כבד מקווה שאף אחד מכם לא כזה ו צריך ש בלי הסיגר רשיו המוח שלו כבר לא עובד טוב זה לא פיקוח נפש אבל זה מפריע לעבודה אזה מגד או מחת הוא צריך עכשיו להתמקד בעבודה שלו צריך לשמ צדו דעת אם הסיגריה הזאת עוזרת לו יכול להיות אני לא בולך רק לומר השיקול דעת של שבת פיקוח בשבת במלחמה שונ מחיים אזרחים מותר להרחיב אותו יותר זה אומר הדב זה יסוד גדול מאוד חזרנו זה מלחמת מצווה אבל כשיש מצווה להילחם זה נשרים הגדרות הקלאסיות של פיקוח נפש מה שצריך מה שצרך לא צריך בכלל לא צריך אין הרחבה כאן ההבדל מלחמת מדיין למלחמת כאן עומק ההבדל מדוע מלחמת מדיין ור כן עשרה לאכול תחות לות ולא הגבילה את זה בח סיכון ווג כ זה מח מצוווה זה ימי קנן זה היה בחלק המערבי המזרחי ששה לא נכנס לשם הרי משה לא נכנס עד המערבי צד המזרחי אבל משה כיוון שעסק עסק ב מלחמת מצווה אז שם באמת התורה לא הגבילה תוכלו תרפות נבלות כ לפי הצורך כמו שארד בז מסביר הכלים לא צריכים הכשרה לא צריכים עגלה לא צריכים טבילה אין הגבלה במדיין פה התורה הגבילה מה הישנה מלחמת מדיין הייתה מלחמה אחרת על מה הייתה מלחמה מדיין על בנות מדיין שחטאו את בני ישראל זה לא היה פיקוח נפש פיזי זה בפיקוח רוחני אן זה סכנת נשי תערובת מה שעשה זמרי זרי בן סלו נשיא שבת ה שמעוני שלוקח אישה כוזית בצור ליני כל ישראל מתחתן איתה זה אסון לעם ישראל לא צ להגיד לכם שהיום האסון הקב עם ישראל אחרי השואה שלפני 80 שנה האסון החם ישראל זה נשואי תערובת קהילות שלמות מגלה במשך ה8 שנה א נמחקו על פני האדמה אין בית הכנסת ריקים אין קהילות יהודיות בצפון אירופה ודרום אמריקה וכל מ מקו גם באמריקה עצמה ביטלי עצמה סיפר לי הרב של רומא 40% סוי תערובת 40% מיהודי איטליה נמחקים תוך דור אחד מהצבא שלנו זה יקוח נפש אבל לא לא פיזי רוחני מלחמה רוחנית זהד אחרת מצווה ללחם ודאי מצווה התופעה הזאת שמסכנת את משראל צריך לחם בה אבל זה לאלא מלחימת מצווה זה צת מלחמה וכאן אנחנו נגי לגה שלנו מלחמת שמיני יצרת איזו מלחמה היא אז פתחנו פשיטה צר צורר עושה דברים כל כך נוראים רוצח עורף רשים לוקח בשבי אונס ברברים נוראים יומים יש לך צר יותר גדול מזה צרה צורר מלחמה זה נכון בשמני עצרת להדוף את האויב ש להחזיר אותו למנהרות זה היייתה מלחמת מצווה עכשיו המלחמה מה היא מלחמה היא למוטט את שלטון החמס וכאן אנחנו רוצה להגיד ראש הממשלה א משפט אחד שכולם לא הוא מבין את זה זה קצת אני לא מבין מספיק לעומק למט ש חמס פירושו ש כל שיטת החינוך שם תשתנה כך אומר לא ניתן להם ממשיך על בתי הספר להרעיל את הילדים לשנאת ישראל זה תמים תפצח בתי ספר שם תתחיל תגיד למורים איך לחנק את הילדים הוא תפס נקודה ששורש הבעייה היא לא אותם 40 אלעם מחש נוך בה הם סכנה סכנה נוראה הם רק קצה הקרחון הבעייה מתחילה לעומק באווירה בחינוך בתעמולה באידיאולוגיה אבל תר ראש הממשלה שחושב בתי הספר הוא שוך את המסגדים שורש הבעייה זה המסגדים שם הממים מטיפים לשינת ישראל להריגת יהודים וכאן תבינו זה לא נגדים אני אמ שומר לכם דברים מוסמכים על פי מזרחנים מומחים שמכירים את האיסלאם מבפנים בערבית יודעים לקרוא אותם כתוב כו בקוראן הם הולכים לקרות מוחמד מוחמד עשה את המעשים ה מה מוחמד אמר מי שיהיה מוכן לה מוסלמי נפשות ל שלל מי שישאר יהודי נשחט אותו ה כ הוא עשה בסעודיה לא נשאר יהודי אחד בימי מחמד בסעודיה היו קהילות יהודות שלמות הי קהילות יהודות גדולות כולם הוכחדו בשיטות שהם עשו עכשיו עריפת רשים עונס נשים לקחת ילדים סלמו אותם מנים אחרות ש פיסו בלשון אם רוצים ם משר מתן םעם אח שמם אזם ההצעה הכי נבונה סליחה מחות כפולות כי מעשית אם עם ישראל מוכן סלם מחר יהיה שלום בארץ החמס לא רוצה להרוג אותנו סתם רוצה שח יהודים אם נתאסלם חלילה סלם מלק הו הסל נחים טובים נחבק אתכם הסחבקים שלהם נחה כאן כמו משפחה אחת שנבין זה האידיאולוגיה של החמס הא אידיאולוגיה דתית פנאטית שאומרת בשם האסלאם שכל העולם צריך להות מוסלם כל העולם אז כל העולם זה קצת מוגזם אם כי מה שהיה ב מה שנקרא באמריקה 9 מי שיודע זוכר מה שיה לפני כמה שנים הם גם נגד אמריקה אבל כאן מזרח התיכון זה שמעתי מפיהם מפי אממן המזרח התיכון זה דרל אסלאם דז זה זה אזור מוסלמי הוא התקדש וקף הדה מוסלמים לפני 1300 שנה כשאומר אלחטיב זה שבנה את מסגד עומר מגר זה לא מסגד אמר זה מונומנט שנבנה לפי לפי מסורת יהודית על מקום מקדש אלאקצה זה מסגד שנמצא באלקסה בקצה מזד אומר זה לא מסגד זה מבנה שנבנה על מקום המקדש שסו כנראה על מקום קודש הקודשים יש מחלוק צת קודש הקודשים בדיוק או קצת קרוב אליו אומל קיטה זה כבש את ארץ ישראל ונתן לזה דין ש של קדושת האסלאם דרל אסלאם מקום קדוש לאיסלאם אתם בנים כאן בזר התיכון בונים לכם מדינה שלכם של הדת היהודית לא קום ולא יהיה פה לא יהו יהודים אז רגו את כל היהודים אבלם יהודים תשלמו פד שלם עליכום זאת מלחמת דתית רבותיי מצוווה ועדיין שצה להגן עלינו מפני הסכנה הזאת גוי שבא להכריח אותך להיות מוסלמים אתה תשתוק לו תלחם בו אבל זה לא מלחמת מצווה רגילה זה לא מלחמת מצווה ש מלחמ מצווה של מדיין ושם היה אסור לאכול תרבות נבלות לכן אמרתי חים בעזה להגיד את הכלים לא לסמוך עלי לא יכול תבות מבלות אם כן יש פיקוח נפש מלחמה דתית יש להגדר אחר כסים מעניינת הרי ההלכה אומרת שגוי בא אומר לך תתאסלם או שנהוג אותך היהודי חייב למסור את הנפש מה שחשב לא מדוי כל כך יש הגיע תשמד ש הרמבם שצמ חזל בשרו אניי בכוונה לא נכנס ג השמד הוא אומר שם שאם הם מתיירים לך לחיות כיהודי ורק דורשים לך רק כמה מילים כלפי חוץ אתה יכול לעשות זה אבל אם דורש ל תסל ממש אתה חייב לשות את הנפש אז פשת הפשוט גוי בא אליך חלי שבת הליך למסור את הנפש ולא לחל שבת זה הלכה פשוטה ברמבם שולחן ערוך ק יודי גנוזים הכל דברים ברורים האם יש פתרון אחר הגוי שבא אליך ואומר לך ח שבת אם לא אהרוג אותך האם מותר ליד להרוג את הגוי אנחנו אני חוש אנחנו הציבור הארץ ישראלי לא מן אחרת מה פשות את הצבה נהרוג אותו לא אבל אתם צו לצת לכם יהודי בגולה מסכן עומד לבד מול מול מוסלמים ושאלה היחידה מסור את הנפש או צס לם מסור את הנפש מה זה תהרוג אותי יוי יכול לדעת שהוא יהרוג את הגוי יש לו את נשק ביד יש לו יכולת אנחנו בארץ הום כבר מבים את זה אחרת אבל כן השם מעניין הגוי אמך חלי שבת ואתה בשבת הורג אותו מותר לך אתה מחלל שבת כדי למנוע חילו שבת מה היתר יש יתר אבל זה זה חידוש שחידש לא אחרים השם מתתיהו כהן גדול כאן אנחנו עשים מרן דלג אולי נחזור עליו אחר כך ספר החשמונאים ב' פרק א' פרק ב' מסופר כך במערה אחת ביהודה היו כלף איש נש איש ונשים ו לרוב והם במרה שומרים את יום השבת ויבואו היוונים על פי המערה וימרו להם צאו מפה וחלו את השבת ועשו מצוות המלך וחיוב לא תמותו וינו לא נצא ולא נלך את השבת כיעדים לי הדים אלינו היום השמיים והארץ כשקיבלנו בסיני לקיים מצוות תורתנו ואתה אם יש את נפשכם כן יתנו המיתו הנו כי לא נעשה מצוות מלככם ויצב פוליפוס ויחתו עצים מהר ויביאו על פי המרה וייתנו בן אש ותישן המערה פנימה וימותו כולם בעשן קמו את ההלכה מסכות הנפש מתיהו ורעב שמו את הדבר הזה וצר להם מאוד וי של אחיו אם נעשו נעשה כאשר עשו אחינו תי צא מול הגויים נפש תורתנו עוד מעט ידונו ויצו כולם ביום ההוא התרצות מועצת תלמידי חכמים שעסקה בשאלה הזאת הם נמשיך לה לקים את ההלכה הזאת כמה שהלכה דורשת אז אמרו ויצאו כו לאמור אם ילחם ביום השבת ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו ולא למוד כך ם המרות כאן יצר מתתיהו ו כל ה שתץ זכני ישראל תפיסה חדשה בהלכה זה לא מהפכה זה הבנה עמוקה יותר יש יש חילוק בין יחיד לרבים שיחיד נמצא בסכנה ח שבת אם לא להרוג אותך אין ברירה חייב להרג אבל שבאים ציבור מול ציבור באים המלך היווני בא לעם ישראל כר ביץ ישראל לכל הציבור אומר חו שבת זה מלחמה מלחמה צריכים להדוף את האויב בשבת דריד אותה לכם זה מצווה אם כי העניין לא כ פשוט האם זה האם מתתיהו תפס מכ מצוה לכל דבר או כמו מכ מדיין לא כתוב יש מקור אחד כן שזה בעיה מסוימת אבל עכשיו נחזור חזרה ליחיד ששאלנו שגוי בא ליהודי אומרת חל שבת אם לא נהרוג אותך אז שאלנו שאלה האם מותר ליהודי להרוג את הגוי כחלי שבת אלא מה סות נפשו אז הוא האם מותך שבת כדי כדי שלא למסו את נפשו אמר בציבור זה הגדרה אחרת ציבור זה מלחמה יחיד גם כן יש מש חוכמה הוא לא עושה בשאלה הזאת בשאלה אחרת א הוא מסביר את זה יפה פרשת כי טיסה הפסוק שמרתם את השבת וגדולה מזו מצאנו לרבי אלעזר ברבי שמעון שרודף ח שבת עשים אותו בנפשו כאן מדובר לא בגוי יהודי רודף חל שבת מים מצים אותו בנפשו אב שרודף אחריו ווגו חלו שבת גיתו נו שזה ה רודף חלל שבת הוא רודף חלל במרד במעל הוא שקר בשמ יהודי שבעל יהודי ורוצה שיהודי יחל שבת אז הוא היהודי שרודף אחרי יהודי הרודף הזה מחלה במרד השקר ביהדות שמו הגדול ברך אבל רוגו הוא מחלי שבת לקדש שמו יתברך חלו שבת אינו רק הזדון והשקר דו של השם יתברך השחומה חידש בו גמר לאומד את זה התפיסה הגלותית שהייתה אגב בגלות התנאים היו כאלה בגלות לא היייתה אפשרות תמינה שיהודי ירדוף גוי לא ההת לכן המקרה שמדובר פה מדובר לא באיזה רשע תיאורטי שרוצה בא להרוג יהודי שחל שבת אומר על זה משך חוכמה היהודי שנרדף מאותו רודף רשע להרוג אותו בשבת מחלי שבת הרודף מחלי שבת במזיד כ לעכור את השבת מישראל המתגונן מחלל שבת כ לקיים שבת מישראל זה הפוך על הפוך טוב זה ביחיד עד מתתיהו גם היחיד לאובן כך תיהו הבין כמו המש חוכמה אבל בעקר שבא ציבור כן חסים גדרה אחר מה זה מלחמה ההבדל מלחמה לכל הסירות נפש שאמרנו קודם היא שאלה ההבדל בין יחיד לרבים מלחמה זה לא עניין אישי בין אדם אחד לאחרו בוא ניקח סליחה אני כבר עברתי את גיל הזה אתם צעירים אולי אתם כן ממורים יותר סליחה שהדוגמה לא יפה כל כך אבלת מדרש לומר אותה אל מציאות קימת לצערנו שבני סכנין עושים תחות כדורגל עם מכבי סליחה עם בתר ירושלים אז תחו בורב הארץ לא יודע בדיוק ככה ואחר כך אחרי אחרי אחרי שה שם א0 לזה אפ אפ הנו כדור אחד בני נך מה נפק מינה אם זה א0 או פ0 אבל עושים אנשי אפס עושים אזה הכדור הזה עושים את האפס הזה כעניין שרג יבור כים קטטות שמה זה מלחמה בין הערבים ליהודים יש כ שומרים כך זה ק כדורגל זה קטה נכון יש לה מניע לאומני אני לם מזה אבל עדיין לא מלחמה זה קטטה ה שם יהודי קח יהודי בשם יורם יושב עם אחמד בזה בית קפה ורבים שם וחיים מכות זה מלחמה זה קטטה כל קטטה בין יורם לאחמד זה מלחמה אבל כ אימות בין עם ישראל לבין עם אחר זה מלחמה את ההגדרה הזאת אומר המרן מפרק הגדרה מאוד יסודית לכן ההבחנות שאמרנו בין פיקוח נפש שדינו שונה מיחיד מלחמה מלחמה אמר ביקו מורחב מדוע כי זה גדר אחר אז אומר את זה המהרל בשת וישלח לא דם משני אומות כ בני ישראל ונענים שהם שני אומות כדכתיב וינו לעם אחד מתחילה לא עם אחד הותר להם ללחום כ אומה שבא ללחום על אומה אחרת שהתיר התורה הוא שואל מי התיר לשמ ללוי לחוק שם ככול חבים מפשע מי שלמה להוציא דינה ולהרוג את שכם וחמור ניחה אבל אחרים למה אז אומר זה לא היה אימו בין יעקב ושכם או חמור זה אימו בין עם ישראל שהיה עם קטן בינתיים עם ם עם עם שכם זה היה עם דיברו שם נהייה לעם אחד נהלו מש ומתן שנהיה לעם נהיה עם אז מדובר כ בשתי אומות ש תמינה אגב אם היו לוקחים את ההצעה בצורה נכונה ומגרים הלכה לא פוגעים בהם זה לא הייתה הרמה סתם יצאו הצאה נבונה בואו תתגייסו משהו אחר לא ניכנס כרגע אז הימות בין עם לעם בן עם לעם אז כבר אתה לא בודק בציציות מי האויב ומי לא אתה נלחם עם העם ואז אתה רשע עשות דברים אחרים אין הכוונה שתרו ל אדם אבל אתה כשאתה נכנס שם להציל דינה אתה עושה פרעות בדרך בדרך אתה לא אתה לא בודק בציציות כל אחד ואחד לנו סרנו אתה נכנס ימינה שמאלה אתה לא בודק בציציות אתה עושה בצורה רחבה יותר זה מלחמה חזרנו ניין שלנו אנחנו כאן המלחמה הרבה יותר עמוקה מלחמה בין עם ישראל לאיסלאם זה לא רק דע זה לא רק החמס זה האסלאם ויש דרגות באסלאם יש אסלאמים שאצלם הג'ייד זה מצוות עשה דאוריתא סליחה מצוות עש הזמן קרמה עכשיו הנ עכשיו צריכים להרוג כל יהודי יש אסלאם מתון יותר מחיה אידיאולוגית הוא לא שונה הוא אומר אותו דבר רק אומר עכשיו לא הגיע הזמן חכה זמות אחרת יש מיעוט מיעוט קטן אחר שאומר לא באסלאם לא כתוב צרוק יהודים יש מיד קטן אם רוצים באמת לשנות את להפוך את כל הקר לפיה אם רוצים לפתוח מסגדים בעזה מקום אחר להביא אימאמים רק אימם שסובר כמו הדעה ה התמנות שאומר שהאסלאם לא דורש מלחמים יהודים פירוש אחר לאסלאם בלי זה רבותיי לא ניצחנו אם לא נעשה את זה לא ניצחנו משאירים את השורשים ששנאת ישראל הלא לדורות הבאים בית ספר זה לא פתרון כנ גם בית ספר אבל מאיפה המלמדים ש המורים שלהם הולכים למד את הילדים שם מה זה איסלאם מהממים וממים מקדים קדים מוזיר עד עד ראשי הקודקודים יש להם באלעזר ר בית דין הגדול העליון שהוא קובע להם מה האסלאם אומר כ אלעזר לא אומר אחרת לא עשינו שום דבר הניצחון יהיה רק כאשר אנחנו נכתב פה אסלם אחר אם לא עשינו את זה לא ניסחנו אז תגידו מה אתם תבו בדת של אחרים אתםם אתם מתרבים בדעת הדעת הזאת הורגת אותנו וכאן העיקרון ההבדל המהותי בין תורת ישראל תורת האיסלאם שהאסלאם אומר אנחנו מאמינים באותו אל באותו אל זה מעניין אבל זה אלוהים אחרים אני משפט חריף זה זה אותו אל אבל אלוהים אחרים כי האלוהים שלהם אני ובר זה בכול לא אלוקים אלוהים אחרים האלוהים שלהם אומר שבשם אללה צריכים להשמיד להרוג ולאבד כל יהודי או להשם כל כל אדם א אין זכות קיום אחר רק אנחנו אין מקום ממישהו אחר כאן זו תפיסה קנאית של דת שאומרת שאלוהים שלהם דורש מהם להשמיד להרוג כל אדם שלא מוסלמים אנחנו אומרים ככ אנחנו מתיירים להרוג סתם גוי מר להרוג גוי אנחנו מחרים גוי איך לעבוד את השם אנחנו מתערבים מה שהגויים עושים לא מתערבים ם נכון הציפיות שלנו מהעולם ש שלא יעבדו עבודה זרה מכינת האסלאם בסדר אבל שכ שנוח לא תרצח לא תנאף לא תגנוב אז לא תרצח הם קיבלו אז אמר לי אסור לרצוח חוץ ממי יהודים מותר עד שלא ישנו את הלא תרצח הזה למה אין התר להרוג סם גוי אין התר להרוג גוי לא תרצח כל גויים כך אומר הכספי שני בפרק רוצח עלפי מכילתא אסור הגוי מלחמה כמו שראיינו אז אתה לא מקפיד כל כך אתה נכנס להציל ואז גם הורג אחרים לא בכוונה לא בכוונה שעול המלך אמר סו ורדו אמר קיני אסו ו מתוך ה מלקי אמר לה כנים אסו דו שמחה אני לא רוצה להרוג אותך אני רוצה להילחם בעמלק אבל אתה נמצא שם אתה עלול להפגע אנחנו לא רוצים להרוג נשים אנח לא תף נשים אבל אם הורגים בטעות ילד שבגלל ש מכבל מסתם אחריו לא לא עברנו עבירה הילדים שלנו יותר דמם פחות אדום הם רוצים את הילדים שלם להרוג ואני כדי להציל את הילדים שלנו עלול לפגוע עלול לפגוע בטעות בילד אני עשיתי את מה שצריך לעשות אני לא חייב מד עד כדי כך להרוג סתם גויים אין יתר זה הבדל מהותי בתפיסת שכנו זה אלוקי השלום אלוקי החסד הרחמים אצלם זה אלוהי הרצח א השבחות אדמים זה שני עולמות שונים לכן אמרתי זה אלוהים אחרים ועל זה המלחמה המלחמה מה פירוש אלוקים אנחנו באים לשם אלוקי ישראל כמו שדוד המלך אמר אתה בא אליי בחר ח את הכידון ואני בא אליך בשם השם אלוקים מח ישראל שחרת אתה מחרף את שם השם אתה בשם בשם אללה אמ אלה אקבר להרוג יהודי זה אללה אקבר אמרתי פעם אקבר בערבית זה גדול אני לא יודע ערבית אבל אני חיחי מזרח התיכון קצת ערבית דעת בערבית אקבר זה גדול כביר ויש זריר זה קטן אמרתי לו תשמע אסמ א ה תשמע אתם אומרים על הקבר להרוג יהודים על על זריר זה אל הקטן הפכת את אלוקים לרוצח אנחנו לא רואים ככה אללה אקבר באמת גדול כל את כל העולם כולו אין לו דגד אף אחד הוא רוצה שיישמרו מינימום של מצוות זה הכל אנחנו לא רוצים שעולם יהיה יהודי אין לנו שום עניין שהעולם התגייר מי שבא להתגייר בכנות רוצה ברצינות מקבלים אותו אבל לכתחילה רוצים ש נתגייר לא שהגויים ישרו גויים מתני שה גוים טובים ש בני נוח אז זה רבותיי המלחמה הזאת מלחמה ע על שמו של קדוש השם עכשיו כש זו את המעגל בעצם גם רצי להבחין בין מלחמות מלחמת מדיין ומלחמת סיכון ועוג ודי זה כנה נשאר אם כן אנחנו לא ברו לנו ההגדרות המדוייקות של המלחמה הזאת יש לנו המלחמה של מלחמת מדיין ומלחמת חשמונאים ולא מלחמת סכון ווג מה נפק להות אני לא יודע איפה הגבולות לא יודע אמרנו פחות או יותר את הכיוון הרמבם הולך צד קדימה גם מה שנקרא מלחמת מצווה נגד סיחון ועוג ונגד גויים בכלל זה גם מה שבחנו מלח את הגוף את הרוח רמ זה לא זה לא כלכ כמו שאתה חושב מאחר א כול בז ומחר שכנס בקשרי המלחמה שמלחמת מצווה רגילה אישם מקב ישראל ומש צרה וידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה ישא נפשו בכפו ו יפחד כ נלחם בכל ליבו כל פחד ותהה שקדש שם השם בלבד מובטח לו שלא ינסה נזק שנאמר כ מלחמות השם ה לכל מלחמות גם מלחמה פיזית נגד גויים שרוצים להרוג אותנו שמסכים את חינו זה מלחמת השם למה וכאן מתחילים בתחילת הדרך של עם ישראל וי בנס ארון ומשה קומה השם יפוצו אויבך ו מעיניך מי זה אובי השם מי זה משנא השם אומר רשי משנ אלו שונא ישראל שימו לב שונא השם שונא ישראל שכל שונא את ישראל שונ את מי שאמר ועולם שמר ך נסו ראש ם על אמך ירימו סוד קרוא בספרי כתוב כן ת בירושלמי מבטון בלי דבון דמך כן משה שהתחיל רון במסע שלו המסע שעמד להיכנס לארץ ישראל ממלכת המגלים אהרון שהיה ד בראש כניסה לארץ ישראל ם מלכת הרגלים היו נכנסים תוך כ ימין לארץ ישראל ו מתחיל מלחמה בימי קנן אז הון הזה וינוסו מסך עם פניך מי זה סניך שונאי ישראל הם הם לא באו נגד השם הם באו נגדנו אבל מי שמתנגד לעם ישראל מתנגד ל השם מדוע כי מה זה עם ישראל עם זו בחרתי לי עם זה צר שלי תספרו זה עם ש נברא נוצר על בסיס כמו שאברהם אבינו שאמר כי דעתי וצב בניו בד אחריו לשמור דרך השם עשות זק משפט עם ישראל בא להביא לעולם בשורת אמונה בהשם מי ששונא את ישראל ושונאת את המקור שבחר בנו שנו תורתו לכן זה מלחמה נגד השם אז בעצם המגל נסגר התחלנו מלחמה נגד ישראל ובחנו מלחמה בין ישראל למלחמה בהשם סוף גמרנו ש המלחמה ישראל קראה ב השם וז אותו דבר זה אנחנו זה מלחמה בין האור לחושך לכן מדגיש הנקודה המרכזית אנחנו מלחמה שנגד תפיסה דתית מסולפת איך להבין מה זה אלוהים יש סילוף שמו של השם חילול שמו של השם נחנו לקדש שם השם עדי תפיסה אחרת לגמרי לכן אנחנו במלחמה בין אור לבין חושך ואם ירצה השם אנחנו בטוחים במלחמה הז ז אנחנו חים לנצח לנצח השם יקח עוד זמן לנצח ל זה הפסוק אומר קומ מאורי ק אורך כבוד השם זרך כנ חושך חסה ארץ ורפי לאומים מה שכל הגויים בעולם נגדינו זה חושך חסה ארץ ולי זרך השם וכבודך יראה ולכו גויים לאורך הגויים מחכים מיתנו שנביא כאן לעולם בשורה חדשה תיקון עולם אם ננצח ניצחון אמיתי נביא כאן תיקון לעולם אוכ חרך לא שמות חמס בארצך שוש בגבולי וקראתי שור חמתך ושך תהילה בעזר השם נעשה ונצליח השם ישלח חה והצלחה לכל חיילינו כ הביטחון שחזו כולם כולם לביתם בריאים בגופם נפשם בכל רמה חבריהם בו ש ואין שלום אמר השם לרשעים ‏a [מוזיקה] י אורך ימים ושנות חיים אורך ימים ושנות חיים חיים ושלום אכי ורך ימים ו שנות חיים אורך ימים ושנות חים חיים ושלום אי חיים חיים חיים ושלום י חיים ושלום יוסיפו לך חים חיים חיים [מוזיקה] ושלום חים לום חיים ושלום יוסיפו לך כי אוך ימים ושנות חיים חים ושלום יוסיפו לך כי אוך ימים ו שנות חיים ראשה הישיבות תנה לעלות [מוזיקה] לבמה הוכ צדיקים משמחו [מוזיקה] יוזו ובכן צדיקים משמחו ושרים לוזו ה חסידים או בענ יגי חסיד או אוי עוד הפעם אתר [מוזיקה] חזק [מוזיקה] ס סדו כי לנו ך וח סו סחו שמחת התו לנו עוד ועוד [מוזיקה] זו ושמחו בשמח ו קש ישיבות ור בבקשה תו אלי [מוזיקה] תח ה [מוזיקה] ‏po [מוזיקה] ‏ja ‏v ‏el ja jm [מוזיקה] ‏jai [מוזיקה] ma [מוזיקה] ‏a te [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] תתנ הלה כל הארץ תנ ו הוא סנו ולא נצו אמ הי ו ד ד ליו ש ו ד ו ק אולו שמו דורדו גו חסו לה לה לה ל לילה [מוזיקה] וווו הגו ססו עדו [מוזיקה] ססה [מוזיקה] דו [מוזיקה] ‏v כן כן כן תה כהה [מחיאות כפיים] לנו כן כן ככ ברשו מורי ורבותי ברשות הקהל הקדוש מומלץ בחום לתפוס מקומות בצד ששמאלי של הצופים יש עוד כסאות פנויים כדאי ללכת בסיבוב גדול ויקל משה את כל הדעת בני ישראל ויאמר עליהם אלה הדברים אשר ציווה אדוני לעשות אותם משה שהוציא את ישראל ממצרים וקרא להם את הים שעלה בשמם לראש הר סיני לקבל את התורה משה שמסר עליהם את נפשו בשעה שנגזרה על ישראל כליה ואמר ואם עין מכן אנה מספרך אשר כתבת מחדש את הישות את ה שיות את הקומה של עם ישראל מחדש בויק ככל הדת ישראל כאיש אחד בלב אחד חוזרים לאהבת כלולות הראשונה וכ עומק תהום המשבר כך פסגת ההתגייסות והנתינה והמלאכה הייתה דיים לכל המלאכה לעשות אותה ביותר ומן המקום שבו ניתנה תורה ושרתה שכינה על ישראל אנו למדים לדורות על כוחה של ההתקהלות על עוצמתה של תורה שבלב המשכן ובלב כל ישראל ועל האופן שבו הקדוש ברוך הוא בוחר להשרות שכינתו על עמו ישראל בלב מלא התרגשות והודעה לקדוש ברוך הוא אנחנו עומדים במעמד סיום כנס הסופות הרביעי כאן בקרם ביבנה מקום ש שאליו נכנסו רבותינו בתחילה בימי רבן יוחנן בן זכאי ושבו והתכנסו בו בתחילה לפני כמה עשרות [מוזיקה] שנים ומכוח ההתכנסות ועוצמתה של התורה אנו עומדים גם היום מודים לקדוש ברוך הוא על הזכות ללומדי התורה באשר הם לראשי הישיבות וגדולי הרבנים לאכסניה המפוארת המכבדת ברוחב לב שאין כמותו כאן ישיבת קרם ביבנה רבניה תלמידיה אברכי נשותיהם משפחותיהם ומבקשים לכוון את הלב לשם ייחוד קודש בריך הוא שכנתי אנחנו מקבלים על עצמנו לאהוב כל אחד מישראל גופינו לקיים בעצמנו מצוות עשה של ואהבת את אדוני אלוהייך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מהודך ואהבת לרך כמוך בשם כל ישראל אנחנו מתכבדים לבקש לעשת דברי פתיחה מת מורנו ורבנו הרב זלמן ברוך מלמד שפועל ועושה חלם ויזם ודחף ללא לאות תנועה של התקרבות והתאחדות של כוחות התורה הרב זלמן מלמד [מוזיקה] בבקשה אורך ימים מסבו והריהו בישועתי אורך ימ מספי ו הו בישועתי אורך ימים מסב והריהו בישועתי אורך ימ מסבו רהו בישועתי מורי ורבותיי ראשי הישיבות הרבנים והתלמידים החביבים לפני שנה בדיוק כמה חודשים יותר התכנסנו פה 12 תלמידים והיינו הקבוצה הראשונה שהקימה את ישיבת קרם ביבנה את הישיבות הסדה תחילת ישיבות ההסדר ברוך השם לראות את הציבור הגדול הרחב הזה הלב נרגש ומלא שמחה אנחנו בעיצומה של מלחמה מלחמה כנגד הקמים עלינו וגם בתוך הם ישראל עם ישראל נמצא בטלטלה גדולה רעידת אדמה אור וחושך משמשים ר בוביה צד אחד מלחמה שגורמת לאחדות עצומה ומצד שני יש אנשים שמתבצע מדיהם ומעמיקים את המחלוקות עם ישראל הוא עם גדול ה מנק כל מה שההוא עושה עושה בגדלות מחלוקות הוא עושה בגדלות אחדות בגדלות הכל בגדלות כשהוא עולה הוא עולה מעלה מעלה מעלה כשההוא יורד הוא יורד מטה הוא לא יכול הוא לא בינוני הוא עם גדול הכל בגדלות וכאן אנחנו מתכנסים כאן להכריז על האחדות אחדות השם שמתגלה על ידי אחדות עם ישראל כשישראל מאוחדים שכינה ב כשישראל מאוחדים צחים במלחמה וכשהם עוד יותר מוחד מאוחדים עוד יותר צחים מרן הרב אומר תלמידי חכמים הרבים שלום בעולם מבאר את זה הוא אומר לא נאמר שנאמר בכל בניך לימודי השם ורב שלום בנייך אל תקראי לא כתוב ורב גדול שלום בניך אל רב שלום בניך לומר שיש הרבה הרבה דעות הרבה הרבה גוונים ומתאחדים ביחד זה השלום דווקא הגיוון לא נמר מגדילים שלום אלא מרבים שלום יש גוונים רבים אלה מטהרים ואלה מתמים אלה אוסרים ואלה מתיירים שמה תומר איך אני לומד תלמוד לומר כולם ניתנו מפי רוה אחד אל אחד נתנם פרנס אחד עמרם אף אתה עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לך לב לשמוע דבריהם ועל זה נאמר תלמידי חכמים הרבים הרבה דעות ומאוחדים זהו השלום אמיתי אני עומד כאן ורואה ציבור כל כך גדול ואני אומר הקדוש ברוך הוא תפילת רבים הוא לא ימאס דוד המלך אומר הוא מתפלל כשעומדים לפניו ובים רבים ריבונו של עולם אלוהים אל דו מילך תגידו יחד איתי ו תחשבו אל דו מילך אל רש תשקול כי איבך ימ סניך נסו ראש למך ירימו סוד והתייעצו על תוני אמרו לכו ונכחד מגוי ולא יזכר שם ישראל וד כי נעצו לב יחדיו עליך ברית יחרטו אשר אמרו נרשמנו את נעות אלוהים ואנחנו מתפללים אלוהי שתמך הגלגל כקש לפני רוח כאש תברי כלבת אלי תרים כן תרדם בשעריך ובתך תעלם מלא פניהם קלון ויקשו שמך אדוני ויבושו ויבלו דיד ויחפרו ויעבדו וידעו כי אתה שמך אדוני לבדך העליון על כל הארץ אני אומר קורא לבני הישיבות החיילים נלחמים ביום בלילה בתנאים קשים במסירות בהקרבה ואנחנו גם כן מוטל עלינו לקראת סוף הזמן הזה להתחזק מאוד בשקידה הלימוד ביום בלילה להתאמץ להתייגע כ כמו שהחיילים מייגעים אם נצליח כמו שהם במסירות בהקרבה למלות לסוף הזמן ויותר בהתמדה גדולה ולהתפלל מעומק הלב ולהתחנן לפני ריבונו של עולם אלוקי ישראל כמו שאסתר המלכה התפללה והתקיים בנו המה קרו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ונצא מהמלחמה הזאת לשלב חדש בגאולת [מוזיקה] ישראל שדברי תוח חביבים עליכם ביותר שדברי תוח חביבי עליכם [מוזיקה] ביותר הגאון הרב יעקב אריאל מורנו ורבנו בבקשה מבתי ועתך ועתך כל היום כי שיחתי אבתי תוה ך ועתך כל היום היא שחתי אשרך תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם הי אשריכם תלמידי חכמים שדברי תוח חביבים כ חוד מרנן רבנן רבותיי ראשי ישיבת קרב יבנה ראשי ישיבות ובעיקר הקהל הקדוש העצום הזה ני שותף את ישתו של ידידי זלמן נזכר גם גם אני ביניהם אם כי הייתי צעיר יותר אבל בתקופה הזו זת חודש אדר לפני 70 שנה זם אני לא זוכר באתי לבקר את אותם 12 בחורים שלמדו כאן לא בעולם הגדול רבותיי הירק בחדר ספח שם רוצה לשתף אותכם בהגשה שאתה זוכר מה היה ש שנה רואת היום מה קורה פה גדיל השם לעשות עם הלה אנקדוטה ראש הישיבה בהתחלה היה עדיין רגיל קצת לשפתו שפת יידיש למדו כתובות ושמעתי ש שיור ו אמנתי אותו כי הוא דיבר על פסח פסוח לא הבנתי פסח זה פסח היה פורים לא פסח אחר כך הבנתי מה זה י שזן הוא התרגל לעברית של הבחורים בר גם בעברית שלנו אמרתי קודם בשיעור אני עכשיו רוצה להדגיש את הנקודה הזאת שנדע המלחמה [מוזיקה] הזאת היא נגד תורת ישראל שמלחמת את האיסלאם נגד היהדות האסלאם לא מכיר ביהדות זה הבדל ביני יניו אנחנו לא דורשים מהם להיות יהודים שיהיו בני נוח נורמליים הם לא מוכנים להכיר בנו להשמיד או לבת את תורת ישראל את היהדות לכן המלחמה הי הישיבות הלימוד תורה של הישיבות עכשיו זה בדיוק האובייקט על זה נלחמים לכן חיייבים להגביר את הלימוד עכשיו נכון תפיסתנו היא דווקא בתוך תורה שאין סתירה בין לימוד תורה לבין הצורך גם להילחם זה חלק מהתורה לחלק זה הזמן את האפשרויות חלק בבחורים לוחמים חלק בחורים לומדים מכאן אני רוצה לומר עולם התורה הרחב נכן חי בעולם אחר ואני מציע לא ילחם בו ישירות לא זאת הדרך זה לא יעזור אותו צריך למצוא דרכים חכמות שקטות איך להביא אותם להבנה שלנו ים חות התי אומר כך כולנו לומדים תורה מיתנו דורשים לומדי התורה שלנו דורשים עכשיו להקדים גיוסים כי חסרים חיילים תצטרפו כולכם כל המעגל רחב שהצטרף לשיטה שלנו יאפשרו לבחורים שלנו גם כן ללמוד ור כל העול יפול רק על הברכים שלנו כשעולם רחב עולם הרחב הגדול יי שותף איתנו ודי כך יוכלו יותר בחורינו ללמוד תורה וכד שש ללמוד תורה יותר אבל רבותיי הדברים לשות בחוכמה בשקט בשיחות אישיות במתקפות ישירות לא יעזור כלום לא לא דרך רק מביא ריאקציות רק להיות הפוכות לא בזה לא משכנע אף אחד הדוגמה האישית שלנו שבחורים יצאו למלחמה וחוזרים ללמוד בהתמדה כידע זה הניצחון הגדול כך נשכנע לכן לימוד תורה עכשיו הישיבות צריכה חזק יותר הרבה יותר כי אנחנו על הכבדת הישיבות הם על הכבדת היום הייתי אמור להיות במרכז רכז הרב רצו לשות עשו הם היום יום אייון לזכר אותם שמונה בחורים שפ כמה שנים מי ש זוכר בערב הש אדר נרצחו לא הבנתי אותו מחבל בא מקצה העיר מצו בחר שם ביד רמת רחל בקצה העיר הוא הלך את כל העיר כולה הוא עבר בתי קפה הוא עבר מסעדות עבר בתי קולנוע עבר עבר שווקים עבר חנויות עבר ככל כך בכל ירושלים הגיע רק לשמונה בחורים ממרכז הרב ודרך הוא לא יכול לעשות טבח יותר צות חלילה מה קרה שוא כל הדרך עבר את כל ירושלים רק שמונה בחורים שקדו לתורה הוא בא ללחם נגד תורת ישראל אנחנו לא תופסים את עומקו הויכוח א האימות זה הוביקט שם תורת ישראל ובק שלהם לקור תורם ישראל זה מלחמת שמ לכן אנחנו בטוחים שבעזרת השם בעזרת התורה ננצח כי השם הבטיח ת נצח ישראל הבטיח נצח תורת ישראל הבטיח את הנצח הזה לכן עם הנצח תורת הנצח תנצח רבותיי הוא חכל נצח עם ישראל חי נאחה לכל חיילינו שיחזרו בשלום בתיהם כולם בריאים ושלמים ברמ חברם כל רמ חבריהם כל שסג דיהם ו שהאויב כולו יקנה יקיר באמת שלנו באמת של השם אלוקי ישראל שהוא אלוקי השלום אלוקי החסד ורחמים לא חלילה אלוקי הרצח לא אלוקי אדם כ אמר משפט אחד דווקא הייו לי הרבה שיחות עם ממים למדתי קצת מהם מה האסלאם רוצה לכן לא אומר דברים סתם מעצמי דברים ששמעתי מפיהם הם חוגגים חג בשם איד צחה חג הקורבן בעשירי לחודש האחרון ש לוח המוסלמי אל חג' הוא נקרא אל חד' על בגלל שיש לו חג החג הזה הוא בשרי לחודש מה קרה בעשירי לחודש רבות מה פתאום חג בעשירי לחודש כל בדד מבין מה איפה כותה עשירי לחודש מי שמכיר מנהג הדות המזרח לסיים את ה תפילת נעילה בשלושה בתים מה פיוט ששרים כל 40 יום אשכנזים אומרים אותו אבל צערי אשכנזים אותו בחטף חחד ממשת תשובה בבלי להשאיר אותו יפה כמו הספרדים על שיר העקידה שמסתיים שלושה בתים משיר העקדה מסיימים את הנעילה של יוום הכיפורים ואז תוקים בשופר הרעיון הוא שיש מסורת שעבדה כנראה אברה יהודי ערב מוחמד למד מהם כנראה ש העקידה הייתה ביום כיפור ב לחודש אלא הם הפכו את הקרה על פיה את גדת יצחק את ישמעאל כל הסיפור שלהם אבל היום הזה את הסיר לקחו מה אנחנו לקחנו רקדה את השופר את העין שופר שאיל נוגח בו הפכנו אותו לשם שומע תרועת ס חכמים תפילה לתיקון העולם הנושא המרכזי ש ראש השנה זה תיקון העולם השופר תוקים לבשר לעולם שהעולם כולו יהיה אחד השם יל מך כל הארץ כל אחד בדרכו אנחנו לא ופים לי את דתנו אבל שיהיו כולם מאוחדים באמונה באל אחד אל אחד שהוא אלוקי החסד והשלום והרחמים מה הם לכו עקדה את המאכלת זה קו כאן הבדל המבדיל כוד שיכול מישראל העמים ההבדלה הזאת היא הבדלה על זה האימות על זה מלחמה על ההבדלה הזאת בזכות ההבדלה הזא ככל שעם ישראל יבדיל יותר את עצמו להיות יותר יהודי יותר תורני יותר מבין מה זה אמונת השם זה יביא את הניצחון הגדול [מוזיקה] מרמ [מוזיקה] גד נסיס בזאת התורה כי לנו עז ורה נגיל בנסיס בזאת התועה גילנו בוה נגיל בנסיס בזת התוהה כי לנו עוז וורה נגיל ונ נסיס בזאת התורה כי לנוות בו נגיד נסיס בזאת התורה כי לנו אוז ואורה נגיל ונסי זאת התו כי לנו אוז [מוזיקה] וור וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרותם החצוצרות ונז ם פרקי תהילים בתפילה להצלחת עם ישראל לנצחון החיילים במלחמה לרפואתם של הפצועים לישועת של החטופים מפי הרב שמעון לפיד ראש ישיבת אור ציון גיל נסיס בזאת התו כי לנו עוד ווה נגיל וסיס בזאת התורה כי לנו [מוזיקה] שיר המעלות תמימה מקים קראתיך [מוזיקה] אדוני אד קו תנה אוזניך קשובות לכל תחנה אם עוונות תשמו יה אדוני מי ימו כעמך הסליחה למן תברר למן כיבתי אדוני קיוותה נפשי ולי דבר