כיצד נצבים לקראת ראש השנה | הרב מרדכי פייג

[מוזיקה] ראיתם את הנושא לפי איך שהוא כתוב, אבל אני מאמין שאני נתפרס הרבה מעבר לזה, כי התאריך שלנו הוא תאריך של ערב ראש השנה ויש בו הרבה הרבה מחשבה למה אנחנו מתכוננים. אז אני קודם כל אפתוח בדבר יסודי ואני מאמין שבקר ביבנה יש גם קצת נגיעה בחסידות אז אני לא אחש לכם לחלוטין כלל יסודי כל פרשה שנופלת בשנה בתאריך יש קשר בין הפרשה לבין התאריך שבו היא נופלת והדבר הזה אני לא אומר אותו כיסוד באוויר אלא רב צודק בספריו החל מפרי צדיק ההמשך בצדקת הצדיק בשאר הספרים שלו של קצת פנימיות מגיע לכל פרשה ונותן את המשמעות שיש קשר בין אותה תאריך שבו חל הפרשה לבין הפרשה עצמה. הדוגמה הפשוטה ביותר היא פרשת דברים. פרשת דברים לעולם תחול ב לעולם לעולם לעולם. לא משנה ערב תשעה באב או תשעה באב עצמו לעולם בין אם תהיה שנה מעוברת בין אם תהיה שנה לא מעוברת לעולם זה ייפול שם פרשיות בחוקותיי וכי תבוא שהם פרשיות הקללות יכולו ופה אני נזר בלשוני בספר דברים דהינו פרשת כי תבוא תחול לעולם שבועיים לפני ראש השנה ולעומת זאת פרשת בחוקותיי הגמרא אומרת, תכף נראה במקורות שהי חלה תמיד שבועיים לפני חג השבועות. זה לא תמיד. בדקתי את זה 120 שנה אחורה, יש לוח ל-120 שנה. זה לא מדויק תמיד. לעומת זאת, בערב, בשבת הגדול, שזה ערב חג הפסח, כמעט תמיד תהיה פרשת >> צו. אין מזרזים אלא למזור הזין. זה לא מדויק ב-100% אבל הכוונה היא שיש קשר בין הפרשיות כשאני אומר שעזרה תכף נראה תיקן להם לישראל שיקראו את הקללות לפני ראש השנה ולפני חג השבועות אז אם עזרה תיקן את זה לישראל מה הקושיה שמ מיד עולה לנו כלומדי תורה לא יכול להיות איך עזרת תיקן תקנה כזו הרי כולנו יודעים שבארץ ישראל במערבה שימו את התורה אחת לשלוש שנים אז איך אתה אומר לי שלעולם פרשת כי תבוא חלה שבועיים לפני ראש השנה כן או פרשת בחוגותיי שבועיים לפני חג השבועות הרי זה לא יכול להיות מוחלט גמרו את התורה אחת לשלוש שנים אז איך הדבר הזה קורה אז על פי תשובה למדנית לכאורה אין לנו תשובה כן זה לא חשבון שאפשר להגיע פה לעומק למדני אבל יש פה תשובה מאוד פשוטה יש ארבע פרשיות בשנה שאנחנו קוראים אותם בזמנים קבועים וזה פרשת שקלים, זכור, פרה והחודש אבל איך אנחנו קוראים אותם? אנחנו לא קוראים את כל שקלים זכור, פרה והחודש, אלא מה אנחנו קוראים? במוסף סליחה במפטיר שאחרי הקריאה של אותה שבת אנחנו מוסיפים את פרשת זכור. אומר על זה תכף נראה בכמה מקורות שגם כאשר סיימו את התורה פעם בשלוש שנים היו קוראים את הברכות והקללות בעיקר את הקללות של פרשת כי תבוא שבועיים לפני חג השבועות בתור מפטיר מי עלה למפטיר שאלה כן זה לא ניכנס כרגע כן כמו שבטח ראיתם בבתי הכנסת אני לא יודע אם י עלה פה בישיבה אני אמשך שבישיבה לרוב עולה הבעל קורא זה ההיגיון הכי הכי פשוט כן שאת הקללות עולה הבעל קורא כי הרי אף אחד לא רוצה לעלות בקללות כן למרות שזה תכף נראה במקורות שזה לא כזה מפחיד אבל הכוונה היא שיוצא שהשבת שעברה שקראנו את כי תבוא זה דבר מוחלט לעולם בעם ישראל מאז לפחות תחילת ימי בית שני זאת אומרת אנחנו ב-2400 שנה 2400 שנה פרשת כי תבוא שבועיים לפני חג לפני ראש השנה ואז פרשת ניצבים כנל היא שבת ערב ראש השנה וזה דבר מוחלט בואו נראה את המקור הראשון בגמרא במגילה וננסה להבין מה רוצה הגמרא להסביר לנו לקריאה הזאת מאיפה היא באה אומרת הגמרא אין מפסיקים בקללות מנני מי לי אמר הבחיה ברגם דמרסי דמר קרא מוסר השם בני אל תמס זאת אומרת, כיוון שבמוסר שאומרים לך אל תברח מהמוסר, אל תימס בו, אז בקללות באמצע אל תעצור, כמה שאתה מראה שקשה לך בקללות. רשלקיש אמר, לפי שאין אומרים ברכה לפורנות, דהיינו אם נפסיק בקללות אז יעלה עולה נוסף באמצע הקללות ואז הוא יברך על הקללות. אם הוא עולה לפני, הוא יכול להתחיל בברכות. אם הוא מסיים בסוף הוא יכול להוסיף דברים אבל אם הוא עולה באמצע אז הוא מברך על הקללות לא מברכים על פורנות שואלת הגמרא לך אביא תנא אונה הגמרא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם כשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם אמר הבאי לא שנו אלא בכללות שבתורת כהנים דהיינו רק בקללות של פרשת בחוקותיי אבל קללות שהיו משנה תורה דהיינו כי תבוא פוסק מה היתמה מה עונה הגמרא? הללו בלשון רבים אמורות הוא משה מפי הגבורה המרן והלילו בלשון יחיד אמורות הוא משה מפי עצמו המרן אומר רש"י דרך אגב זה משפט שאפשר לתת עליו שיעור מעכשיו דור הבוקר כדי להבין מה משמעות הגמרא שאת כל ספר דברים משה מפי עצמו המרן וכיוון שמשה מפי עצמו המרן לכן מותר לעצור בהקללות מה זה משה מפי עצמו המרן מה זה לא תורה מה זה לא דין דאורייתא? כל המצוות שמוזכרות בספר דברים והרמבן מסדר מה מצוות שחזרו עליהם מה מצוות שחודשו האם המצוות הללו הם בדרגה שונה מאשרשאר המצוות מהנפקמיןלה ספקר דאורייתא ספקר דרבנן ברור שלא אז מה התכוונה הגמרא כותב רש"י משה מפי הגבורה מרן ונעשה שליח לומר כך אמר לי הקדוש ברוך הוא שהרי אמורין בלשון ונתתי פקד קדתי ושלחתי מי שהיכולת בידו לעשות. זאת אומרת בפרשת בחוקותיי הכל כתוב אני עושה נתתי הפקדתי שלחתי זה היינו משה רבנו שליח לדברי הקדוש ברוך הוא אבל במשנה תורה כתיב יקחה השם ידבק השם בך משה אמרן מאליו אם תברו על מצוותיו הוא יפקיד עליכם רש"י קשה קשה מאוד זה לא נושא השיעור אבל צריך באמת להרחיב בזה מאוד אבל הכוונה שספר דברים הוא מעבר בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. למה? אלה הדברים אשר דיבר משה לכל ישראל בעבר הירדן. כל הדברים הללו משה רבנו אמר אותם באיזה תקופה? >> קצת יותר מדויק. כמה זמן נאמר מלה הדברים עד סוף פרשת הברכה?חודש >> נו יותר מדויק. >> 37 יום. אלה הדברים אשר דר משה לכל ישראל בעבר הירדן וה1 חודש באחד לחודש הועיל משה בארץ התורה הזאת ב-12 חודש באחד לחודש זה חודש שבט בא' שבט דהיינו משה רבנו התחיל לדבר בא' שבט הלך לבית עולמו עלה שמימה בז' אדר נכון אז אפשר להתווכח אם זה חודש מלא או חודש חסר אבל ודאי שבמכלול 37 היום זה ספר ספר דברים. האם ספר דברים ב-37 יום האלה הוא דרגה אחרת? הוא משהו אחר? מה הכוונה? מה אומר פה רש"י? משה מאליו אם תעברו הוא יפקיד עליכם. ברור שריבונו של עולם הסכים עם משה רבינו. גם אם משה רבינו אמר את הדברים בלשונו, גם אם נאמר שמשה אמר את זה בלשונו, אבל ברור שריבונו של עולם הסכים איתו. על שמונה פסוקים יש ויכוח בגמרא. לגבי סוף ספר דברים וימר את משה ואת השם כן עולה להר נבוא ושם הולך לבית עולמו שמה השאלה בגמרא מי כתב את זה אז הגמרא אומרת או ש >> משה כתב בדמה או >> שיהיהושע כשאומרים לנו כבר יהושע זה משהו אחר למה כי זה הופך להיות מדברי תורה לדברי נביאים בדברי נביאים ההלכה היא שזה כבר לא גדר הסמך חתה של התורה זה כבר גדר אחר לגמרי ואז האמת זה משהו שונה בהבנה שלו אז אני אומר שהוא לא נעריך הראשונים דנים בזה בהרחבה מה הכוונה שספר דברים הוא שונה אבל אני אתן א הגדרה שמשמ מהרבה מהראשונים ספר דברים הוא המעבר בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה כן הוא משהו מעבר של שלב ביניים אני איפה מופיעה הסברה הראשונה סברה שאנחנו אומרים שדין בא מסברה של אנוש, משכל אנושי עליד אמות. איפה מופיעה סברה הראשונה בתורה? סברה ראשונה שמישהו אומר דין מאיגיון שכלי ומשה רבנו מסכים. כשואלים את משה רבנו לגבי פסח שני למה נגרע לבלתי יקריב את קורב השם במועדו? מה הונה להם משה רבנו? עמדו ושמע מה ידבר השם מגיע נוץ חד שואלים אותו למה היא גרה? כן אבינו מת במדבר והוא לא היה וכולי וכולי ואין לו בנים למה היא גרה חלקנו מה או להם משה רבינו אם דו ושמעה מה ידבר השם זאת אומרת משה רבנו יכל לענות בסברה משה יכל באמת לענות בסברה דרך אגב אם משה היה עונה על פסח שני מה הייתה התשובה שלו בשכל ישר בלי תשובה מהקדוש ברוך הוא מה אתם הייתם עונים שהיו באים אליכם ואומרים הפסדתי עברתי אתך את כל חג הסוכות הגעתי מארצות הברית לכאן לא היה לי הייתי איזה אי בודד הגעתינה נכנס כבר שמחת תורה ואני רוצה לברך עלול לא בירכתי השנה מה הייתם אומרים לו >> עבר זמנו בטל קורבנו אז שבאו אליו אותם או נושא ארונו של יוסף או עוסקים בבית מצווה מה שהגמרא דענה אבל כשבאו אליו ושאלו אותו למה למה אנחנו ניגרה לבלתי קריב את קורבן השם מה היה צריך לעלות להם משה רבנו עבר זמנו בטל קורבנו נכון הפסדתם אתם צודקים הכל הכל נכון אבל שנה הבאה אין מה לעשות. עבר הזמן. זה לא מצווה. זה שאני אקח לולב בשמחת תורה זה סליחה לביטוי אבל זה מטתה. כן. זה לא גדר של מצווה. זה כמו שתוריד עכשיו מהעץ כן ותנע ותברך. יגידו לך מה אתה מברך? אין לזה שום משמעות. אבל כן כי אם אני אקח עכשיו אתרוג מהעץ אז אני יכול לעשות איתו ריבה בבית אבל לא לא לברך מעבר לבורא פרי העץ. אבל מה פתאום ש שמשה ומשה אומר לא לא אני השאל את הקדוש ברוך הוא ואז יורדת מצווה חדשה מן השמיים אבל איפה יש סברה שמצאנו בתורה סברה סברה שעושה דין כן >> נו >> אבל זה עצה אתה צודק אבל זה עצה זה עצה ניהולית איך ראוי לנהל איך כדאי להתנהל כן נבול טיבול אם לא תעשה כך וכך קיבל נכון, אבל זה לא דין זה זה דרכי ניהול, כן? זה דרכי ההנהגה אבל זה לא אני אומר מצווה הלכתית בתורה צריך לעשות משהו ונראה לי שונה מאשר ההלכה האישה >> ב >> רש בין האישה אצל משה >> נכון אבל זה בעצמו >> אה >> זה נכון אתה יכול לומר לי אחרי שהוא קיים פריה ורביה אז זה דין של שירה כסטה והונתה לו יגרע נו ביטול מצוות עשה בסדר יכול להיות אבל לא לא שמענו לא מופיע. אם אני זוכר נכון המדרש שמה, הוא לא אומר שזה גדר של חובה ממש שהיה באותו זמן ולכן הוא לא עשה את זה שינוי. אבל יש בתורה מאוד פשוט כשמגיע היום השמיני למילואים ומשה רבינו כועס על אהרון ואומר לו מדוע לא אכלתם את החטאת היום? למה לא זה שאתם יושבים עוננים על אדם ואביהו? למה לא אכלתם את קורבן החטאת שהקרבתם היום? עונה לו אהרון למשה רבנו תשובה ותקרנ אותי כאלה היית בעיני השם אני היום שני ילדיו לא עלינו עלו בשערה שמימה אז אני בגדר שונה היום נכון זה יהיה מהמילואים אבל האם זה יהיה טוב בעיני השם שאני באוננות שלי הנוכחית אני אוכל את החטאת וכתוב והיתב משה רבנו שומע את מה שאומר לו אהרון ומקבל אומר אומר על זה השך זוהי ספרה של תורה שבעל פה ולכן משה רבנו הוא מוסר תורה שבכתב ואהרון הוא מוסר תורה שבעל פה שנאמר כי ספתי כהן שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו זאת אומרת שאהרון בשפתיו אמר סברה בפה תורה שבעל פה והתקבלה זוהי הספרה הראשונה בתורה. אנחנו הולכים עכשיו לספר דברים. ספר דברים הוא ספרו של משה רבנו, משנה תורה. המשנה תורה בסגנון שלו שונה מארבעת החומשים שלפניו. איך אתם יודעים הלכתית שזה נכון? איזה כלל הלכתי אתם מכירים ששונה שצמו >> לגבי. >> יפה. מעולה. מה שהגמרא אומרת, מנדלו דריש סמוכין בתורה. דריש סמוכין למשני תורה. זאת אומרת שבמשני תורה למה דורשים סמוכים? כי זה שכל אנושי. שכשאמר דבר והמשיך למצווה נוספת, יש כנראה היגיון במצווה אחר מצווה. כן? למרות שלא רואים אותה תמיד, אבל אפשר לדרוש. לעומת זאת שאתה רואה את זה בשער התורה, דאורייתא משמיים, לא יודע. האם כיוונתי לדעת עליון? לא יודע. כן. לא לא יכול לקבל ב וגם אם יגידו לי משמיים שזו האמת הרי לא בשמיים היא נכון כמו בוויכוחים שהגמרא מביאה כמה סיפורים זאת אומרת שבעצם מה שנאמר פה שהקללות של משני תורה שונים בדרגתם מקללות של בחוקותיי ולכן הלכתית מותר לעצור בהם היום לא עוצרים אבל היה מותר לעצור בהם מספרת הגמרא מיד ואומרת לוי ברבוטי כן אחד מאותו דור אבה כקרי וכמגמגם כבי דרבונה בהרורי אומר רש"י קרא אותם במרוצה ובקושי כן הוא קרא את הקללות לא יודע איך קראו פה בישיבה אבל אני בשבוע שעבר בתפילת ותיקין כן אני זוכה בשנה הזאת לקיים את הוותיקין ככה לא הייתי זכאי בישיבה אז בתפילת ותיקין הבעל קוירה קרא את זה במהירות אדירה לא טעה בטעם אחד לא טעה בטעם אחד אבל קרא את זה במהירות אדירה כן. למה קוראים את זה במהירות? כי זה לא נעים. כי לא רוצים את הקללות. אז מספרת הגמרא שאותו לוי ברבוטי קרא אותו במהירות והיה נראה שהוא קשה לו עם הקללות האלה. אמר לו כן אפשך. אומר מיד רש"י לא כמו שאנחנו חושבים. כותב רש"י אם רצונך להפסיק פסוק. הועיל ותקס בקריאתן. דהיינו הוא קרא כנראה בכי תבוא. אז הוא אמר לו הלכתית מותר לעצור. אז קשה לך תעצור. אל תקרא את הכל. לא שנו אלה כלות שבתורת כהנים אבל משנה תורה פוסק וזה נפסק להלכה לכאורה בגמרא אתה לא רואה חולק ולמרות זאת לא עושים את זה כי זה קללות כן ובכל הספרים כתוב מפורש שגם את השתיים יקרא בך תרגום תשתדל שבקריאה לא יצרו אותך תקרא אותם ברצף אחד ממשיכה הגמרא תני רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרת תיקה להם לישראל שיו קוראים קרות ש תורת כהנים קודם עצרת ומשני תורה קודם מה הייתה מה אמר הביטא הרשלקי כדי שנכל שנה בקהילותיה. טוב, אנחנו מכירים את זה מהפיוט של כניסת ראש השנה. אינני יודע מה מנהג הישיבה פה, אבל אני מבית חסידי ואצלי השיר של אחות קטנה שלפני כניסת ראש השנה זה מסורת אדירה. ואם הבנתי נכון עדות ספרד כן הספרדים יש להם מנגינה מאוד מיוחדת לפיוט הזה אחות קטנה אבל אחות קטנה כל הבתים הראשונים זה תכלי שנה וכיללותיה והבית האחרון זה תכל שנה וברכותיה אומרת הגמרא את פרשת כי תבוא זה תכלי שנה וכיללותיה נכון אז לכן קוראים אותה לפני ראש השנה וכשמתחיל ראש השנה תכל שנה ובריחותיה אבל מה אמרתי לכם משפט עכשיו שהוא שהוא לא נכון לכאורה. מתי היה צריך לקרוא את פרשת כי תבוא לפי זה? >> השבת. השבת הזאת. תכף נראה שאלה תוספות. שואלת הגמרא בישלמה משנה תורה איק כדי תכלי שנה וכלילותיה זה סוף שנה אלא בתורת כהנים את תועצר את ראש השנה היא מה קרה לך חג השבועות זה גם דין אז למה צריך שם לקרוא את הקללות מדין תכלה שלה בקהילותיה? אונה הגמרא אין הצרת נמאש השנה היא נתננו בעצרת על פירות האילן תשובה מאוד פשוטה כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור דרשו חז"ל שאדם דומה לעץ וכל פעירות העץ אכן מחג השבוע דנים אותם איך הם יואו איך הם יצאו נתתי שיעור השבוע באחד ה היישובים החקלאיים אז אמרו לי מפורש אתה לא יודע כמה צריך להתפלל על טעם טוב בפירות מסתומר כאן בישיבה אתם קצת מכירים בני חוץ לארץ כן יש פה לא קצת ותשאלו אותם איך הפרסק או הפרשזיף או הבננה בארצות הברית איך הטעם שלה ענקית גדולה מאוד לא קונים קילו לא קונים קילו אפרסקים בארצות הברית כן פה אתה ממלא שקית קילו כן שמה בוחרים אחד נכון קונים בודדים זה יקר אבל תיקח אחד גדול ואין להם טעם יצא לי פעמיים להיות שמה אין להם טעם זה לא דומה לטעם של הארץ אז הטעם שבפירות כן כן עליו דנים בראש בחג השבועות אז לכן יש שם תכלי שנה בקהילותיה כי הדין של כל הפירות קיץ שמתחילים מחג השבועות ועד חג הסוכות חג האסיף דנים אותם באותו זמן לכן זה גם כן יום של דין שואל תוספות שימו לב לשאלה שאלה אדירה כללות שבתורת כהנים קודם מצרת מקור שתיים שאלו בבית המדרש של רבנו ניסים מישהו מכיר עוד פתיחה כזו בשס אני לא מכיר היום כס בקי בעל פה בש"ס היום המחשב יודע את הכל כן אין עוד פתיחה כזו שאלו כן שתוספות שולח אותך לבית יש בו תוספות יש רשב"ם יש הרבה אבל שאלו בבית המדרש אל רבנו ניסים שאלה גדולה כן ולכן נדנים פה מי הבעל התוספות הזה בכל אופן שאלו בית המדש רבנו ניסים למה מחלקים פרשת ניצבים וילך לשניים כשיש בית שבתות בין ראש השנה סוכות בלא יום הכיפורים ואין מחלקים מתות ומשאי שארוכות יותר. זה בדיוק השנה. אני אעשה סדר. לפני כמעט חודשיים קראנו את מתות מסי יחד. תסתכלו בחומש החומשים החדשים חומש המאור, חומש עוז והדר. יש בכל פרשה בסוף מספר הפסוקים. כמה יש בפרשת ניצבים? >> 40. >> וכמה וילך? 30 >> שמתם לב שתיהם יחד 70 כמה יש הפרשת מטות 172 כמה יש פרשת נשאי אם אני זוכר נכון גם משהו 140 ו התחברו את שתיהם יחד למעלה מ-300 נו עכשיו מה עשינו לפני חודשיים קראנו את מטות מסי בשבת אחת נכון 300 וכמה פסוקים והשבת מה נעשה >> נקרא רק את ניצבים למה מה >> שנה הבאה נקרא ניצבים וילך למה ש רק ניצבים >> כי >> כי יש עוד שבת אחרי יום כיפור נכון יום כיפור ביום חמישי שבת שני בערב חג אין הרבה זמן לבנות סוכה אבל בשנה אחרת אם יום כיפור חל ביום נניח שני או שלישי אז בשבת יהיה סוכות אז אין לך עוד שבת באמצע אז כיוון שהשנה יש עוד שבת באמצע וזאת הברכה תמיד זה שמחת תורה אז ממילא אם יש עוד שבת מה היא תהיה אזינו אז נשאר שבת תשובה אז וילך זה שבת תשובה אבל אם אין שבת אחרי יום הכיפורים אז השבת שתהיה לנו עכשיו ערב ראש שנה ניצבים וילך שבת תשובה האזינו כמעט תמיד רוב השנים ואחרי זה יום כיפור סוכות נכון הפעם הבאה שנקרא פרשה זה יהיה אחרי סוכות פרשת בראשית אז השנה יש לנו עוד שבת אין ברירה צריך לקרוא בפרשה אז מה נעשה אז קוראים אחרי יום כיפור את האזינו אבל נשארה שבת תשובה לוקחים ניצבים בערב ראש השנה ואת וילך בשבת תשובה שואל תוספות למה למה למה לא פיצלת את מטות משאי >> ואז אם הייתי מפצל את מטות משא הכל היה זז פרשה אחת קדימה ואז היינו קוראים השבת את כי תבוא ושבת הבא ניצבים וילך. למה? למה לא? מה הבעיה? יש לכם תשובה כי דיברנו על לפני דקה אבל היא לא לגמרי מסודרת. יש תשובה כי אז דברים לא היה בערב תשעה באב. בסדר? אבל זה לא עונים תשובה כזו. כי זה רק אחרי שהכלל קיים. אז אפשר לומר? תמיד יש. אבל אם אני הולך על פי היגיון שכלי, היה שואל תוספות, למה לא פיצלת את מטות מסאי והגעת השבת? מה הבעיה שלך? שתכלה שנה בקהילהיה. מעולה. למה מעולה? מתי אנחנו אומרים את הביטוי תכלה שלה בקהילותיה? בפיוט של אחות קטנה בערב כניסת ראש השנה. מעולה. אז בוא נקרא השבת את כי תבוא. כן. תכלה שנה וכיללותיה תשפ. תכל שנה תשפו ובריכותיה. וזה הכי מתאים. אז למה אתה לא עושה את זה? אז שואל תוספות, כל מה שאמרת נכון, אבל במציאות זה לא מה שקורה. פה אני מתחיל את השיעור כי זה בעצם נושא השיעור. תכף תראו את התשובה ואז מתוך התשובה כמו יהודים טובים נקשה עליה וזה בעצם כל המהות שלה. שיעור היום כהכנה לראש השנה. אבל בעצם יוצא שכי תבוא של תכלי שנה וכאילותיה זה מה לא. אבל מה אנחנו רוצים ברב ראש שנה? מעבר למה לא? מה כן? זה שאומרים לו בן אדם תעשה תשובה על מה שלא טוב בך זה מעולה אבל מה צריך אחרי זה להכין אותו מה תחייה עכשיו בטוב ואנחנו רוצים לפתוח שנה בטוב אז אחרי שנבין את כי תבוא של זה הקללות תכלה שנה וכאילותיה אני רוצה את הברכות אומר תוספות תשובה בלי הבנה אבל תשובה אקסיומטית לכאורה אקסיומה מוחלטת אומר תוספות אני קורא בפנים כותב תוספות רגע אני בתוכו וקשה יפה השיב כן רבנו ניסים השיב לפי שבאתם ניצבים יש קללות שקילל ישראל ורוצה לסיימם קודם ראש השנה כותב תוסד שם רבנו ניסים תשובה שבתוך הפרשה אם קראתם את הפרשה של תחילת ניצבים כן כן פן יכה אף השם בקלותו באישהו ורבו כל עלה הכתובה בספר הזה ומכה השם את שמו כן יש לנו גם בהתחלה מי שלא ישמע בכל השם או מיי שילך ולא יקבל את דברי השם יש עליו קללות אז כדי שנגמור את כל הקללות לפני ראש השנה לכן רוצים את ניצבים גם לקרות לפני כדי לגמור את הקללות שואל תוספות על רבנו ניסים והוא אומר וקשה זה לא נכון אנו לא מחשבינו הקללות שקילל משה ישראל כדי מהשמוע בפרק הבוכר את הספינה אמר רב לוי בואו רואה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם שלא מידת הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא בירך את ישראל בכב וקיללן בשמונה משה ברכן בשמונה וקיללן ב-22 וחשיב מם לא תשמעו עד ואין קונה משמע באדיה שעד אין קונה אב ומן הקללות ולא יותר אומר לך מביא לך מדרש שבפר בפרשת בחוקותיי יש לנו 22 ברכות ושמונה קללות. השאלה היא איך מחשבים את הקללות. כן ארור ארור אני מבין את הקללות אבל כל שאר הקללות מתי אתה עובר קללה? אז זה דענו מדרש מרחיב בזה אבל בגדול בפרשת בחוקותיי יש 22 ברכות ושמונה קללות. פרשת כי תבוא יש הפוך יש שמונה ברכות ויש אחרי זה 22 קללות. זה נכון שאנחנו רגילים במדרש לקרוא שיש 908 אבל המדרש פה מונה כנראה כמה מחלות יחד לאחת כן הוא רדפתם וכדומה ואין רודפתכם הוא עושה מכמה קללות מספר אחד ומחליט שיש 22 דרך אגב הרמז סתם כדאי לדעת ש22 הזה הוא 22 אותיות הקללות מתחילות ואם לא תשמעו בו ואז ונמכרתם ואין קונה. זאת אומרת זה מתחיל באות ו זה עובר את כל האותיות עד האות ה דהיינו זה כל ה-22 רק לא לפי הסדר כן מתחיל מו נגמר באות ה אבל אם המדרש ככה מונה את זה כ-22 קללות משמע שהכללות של ניצבים הם לא קללות זה גדר אחר יש כנראה גדרים בקללות לא החשיבו את כל מה שיש בתורה עונשים כקללות הקללות זה רק כאשר מדברים על הברית אלה דברי הברית אשר קראת השם שם אז אם כתוב אלה דברי עברית בסוף פרשת בחוקותיי סליחה כי תבוא בקללות רק אלה הקללות לא אחרות אז הוא אומר מה אתה עונה לי שרוצים גם את הקללות של ניצבים לגמור לפני ראש השנה לא נכון לא נכון זה לא ה זו לא הסיבה הסיבה היא אחרת הסיבה היא בגלל שתכף נמצא סיבה אבל לא בגלל שהוא רוצה לגמור את הקללות כי עובדה שזה לא נחשב בקללות דבר שני הוא אומר וזה נראה לי יותר חזק ועוד ועוד כעשיה לפי ספרתו המיין קוראים קודם ראש השנה שגל שם יש קללות מזה רעב ולחומי רשב וכתב מררי שן במות השלח בם אם חמת זוכה לעפר נו כל מי שמכיר דור תהפוחות אמה בנים לא אמון בם הם כינוני בלו קנוני בביהם ואניקניהם בלוהם בגוי נבל החיסם יש שמה עוד המון קללות אז אם אתה רוצה לגמור את כל הקללות לפני ראש הנה אז תקרא גם את ניצבים וגם את האזינו לכאורה תגמור את כל הקללות כנראה שזה לא נחשב קללות קללות נחשבים אך ורק מה שיש לנו בפרשת כי תבוא אז עונה לרבנו ניסים אז לא ענית לי תשובה אז למה למה אנחנו לא פיצלנו את מטות משא מביא תוספות תשובה שהיא יסוד ענק בהבנה רוחנית של ההכנה לראש שנה לכן נראליטם שאנו מחלקים לפי שאנו אנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ראש השנה בפרשה שלא תהיה מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לראש השנה ומטעם זה אנו קוראים במדבר סיני קודם הצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבמבחוקותיי לעצרת כותב תוספות כלל אקסיומטי שהוא לא נותן לנו את ההבנה בהסברה שכלית תמיד הקללות צריכות להיות שתי שבתות לפני להשאיר לנו את השבת הסמוכה לראש שנה בלי קללות. למה? הפוך. אחות קטנה אומרים בכניסת היום תכלי שנה וקהילותיה. אומר תוספות כלל. אני לא רוצה שהקללות יתקרבו לראש שנה. אני רוצה לסיים הקללות כבר שבועיים לפני. למה? מה מונח בזה? כותב רב צודק ואני בכוונה מביא אותו יכלתי להביא פה הרבה ספרים יותר פרשניים פשטניים אבל הם לא נתנו לי את ההבנה הפנימית כותב רב צודק קצת ארוך אני עובר לרגע לקטע השני אני אחזור אחרי זה לקטע הראשון קטע הקטע השני באותיות סוג אחר כן פונט אחר הוא כשיש בית שבתות בין ראש השנה לסוכות בלא יום הכיפורים מחלקים ניצבים וילך ואין מחלקים מטות משא שארוכים יותר כתבו התוספות הטעם שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ראש השנה בפרשה שלא תהיה מדברת בקללות עין שם והעניין אומר לך הרב צודק תבין מה מדובר פה מבחינה רוחנית דשבת וכללה דכל ברכען וכל הקדושה שבא בשבוע שאחריו כלול בשבת הקודם כמו שאומרים וכידש שתו מכל הזמנים וכל שבת שקודם המועד כלול בו קדושת המועד שיבוא אחריו בימי המעשה כדי להבין אותו אני אתן דוגמה כמו כל הראשונים ניתן דוגמה מהלכה אחרת ואז נבין את ההלכה הזאת מתי חל ראש השנה לאילנות לפי דעת >> בית הלל לפי בית שמאי >> מה הם חולקים ב מתי יצא השרף באילנות מה הם חולקים בטבע אין מחלוקת כזו. כשיש מחלוקת טבעית מה אומרים לך? פוקח חזי צא החוצה ותבדוק. אז מה אתה הגמרא הרי אמרה שיצאו רב גמי שנה והל שרף באילנות אז בוא נצא השדה נעשה ממוצע של שנים ונראה האם זה בטו בשבט או בא' שבט. אלא מה המחלוקת שלהם? אז יסוד המחלוקת שלהם הוא שונה לגמרי. הוא במחלוקת של בכוח ובפועל. מה זה אומר? כשאנחנו מגיעים לתחילתו של הפרי, בגרעין הקטן של תחילת יציאה, יש את כל היכולות שיוולדו לאחר מכן בפרי. כולם נמצאים. ברגע שיש פנימית שהכל כבר נמצא בפנים, יקח עוד זמן עד שזה יצא החוצה ונראה את זה. תינוק במאי אמו אחרי מספר חודשים הוא כבר גמור. יש לו כבר את כל היכולות וכל הכרומוזומים וכל ה הDNA שלו כבר קיים לכל מה שיהיה בעתיד. אבל יקח עוד זמן עד שזה יפשיל ויוכל לצאת לאוויר העולם. אומרים בית הלל בעולם שלנו מסתכלים על התוצאה הסופית. מה שרואים מול העיניים. זה העולם שלנו. עמלת, עמלת, עמלת, עמלת, עמלת, באת ולא ידעת לענות. מה אומרים לך? אתה לא מתאים. אבל עמלתי, עברתי על הכל. זה התוצאה. עולם שלנו מסתכלים על התוצאה, כן? לא נותנים על ה על ה על הפנימיות. אומרים לך בית שמאי, לא לא, אני מסתכל תמיד על הפנימיות של הדבר. הרב זבי נושה מזה מהלך של כל המחלוקות בכל התורה כולה. כל מחלוקות בית שעבית הלל הולכים על אותו יסוד בכוח ובפועל. כן? עולם המחשבה, עולם המעשה. אני חוזר אלינו. שבת היא בכוח של כל השבוע. היא לא בפועל אבל בשבת מקופלים כל הברכות של כל השבוע כולו. את כל הברכות של כל השבוע כולו מוריד ריבונו של עולם בשבת ושם לנו אותם. ובמשך השבוע הם לאט לאט מתחלקים וניתנים. יום יום לפי מה שמשמיים. אז יוצא שהשבת היא בעצם מקופלת בתוכה מבחינה רעיונית, מבחינה מה שריבונו שלנו נותן את כל השבוע כולו. אז כל השבוע כולו מקופל כבר בשבת שלפני. אני אתן אם מישהו יודע את הביטוי, יש שבת של עולם ויש שבת של אדם. מה פירוש? העולם התחיל להיברא ביום ראשון והסיום של העולם היה ביום השבת כן ויכולו השמיים וארץ בכל צבעם לעומת זאת האדם נולד ביום שישי ונכנס לש אז השבת הייתה נקודת מוצא שלו אז שבת של אדם זה נקודת מוצא שבת של עולם זה נקודת סיום נקודת תכלית השבת שלנו בעולם היא שבת שכל השבוע מקופל בתוכה. כל מה שיהיה בשבת של אדם מכאן ואלך יצא. מי שנוהג לומר את הכיתי זוהר יש בכל סידור, בכל זמירון תסתכלו שלפני התקינו סעודתה של כל סעודה וסעודה יש קטע זוהר שנוהגים לומר בכל סעודה. אז אנחנו אומנם לא חסידים שנוהגים לומר את זה. יש כאלה שלא אוכלים עד שאומרים את זה. אנחנו לא נוהגים. אבל כדאי לכם פעם לעיין. לא קשה. באמת ארמית לא קשה, אבל אתה רואה שמה שחוזר על עצמו כל הזמן, שלמרות שבשבת עצמה ריבונו של עולם לא ברא כלום פיזית, אבל כל הברכה של כל השבוע כולו בעצם נמצאת בשבת. שבת היא היסוד של כל השבוע כולו. גם אם אתה לא עושה שום מעשה, אבל שבת היא הברכה של כולם, של כל השבוע כולו. זאת אומרת שהשבת מקפלת בתוכה את כל השבוע. אז אם השבת מקפלת בתוכה את כל השבוע, אי אפשר שערב ראש השנה נקרא קללות. למה? כי בשבת של ערב ראש השנה מה מקופל? כל השבוע, ראש השנה. אז ראש השנה לכאורה מה יהיה? חס וחלילה מכולל. כי אם השבת היא שבת, שבת יש קללות, אז זה התכלית, זה הבסיס של כל השבוע כולו מקופל בשבת. אז אתה לא יכול בשבת שלפני ראש השנה לקרוא קללות, לכן צריך שבוע קודם. לכן הלכו וחיברו את מטות משאי לפני חודשיים כדי שעשו חישוב שבערב ראש השנה לעולם ואני חוזר פה למילה לעולם שנה מעוברת לא מעוברת לא משנה מה תמיד ערב ראש השנה פרשת ניצבים פעם ניצבים וילך פעם ניצבים אבל לעולם פרשת ניצבים לא יכול להיות שכי תבוא ייפול בערב ראש שנה לא משנה כמה שבתות יהיו באותה שנה אז עכשיו אנחנו מבינים את הרעיון של תוספות. כן? אז אפשר להגיד שתוספות היה חסיד לפי הספרה הזאת. אבל אנחנו עכשיו מתחילים לקלוט את הרעיון מה תוספות זרק לי. מה הרעיון שלו? ולכן אני מסיים את רב צודק וכן בשבת שקודם ראש השנה כבר כלול בו קדושת ראש השנה ואז כבר תחל שנה ובכותיה. ולכן קוראים בשבת שקודם שבת אחרונה שקודם ראש השנה את הפרשת קללות של משנה תורה ואז יהיה תכלי שנה וקיללותיה ובשבת הבאה שהוא שבת שקודם ראש השנה יהיה תחל שנה ובעכותיה אני עוד לא יודע איך תכף נראה אז בוא נעצור לרגע אני בכוונה עוזב לרגע את רב צודק בהתחלה חושב שאמרתי לכם את הדברים את רובם הגדול כן אפשר לדלג על זה רב צודק רק מכניס פה את ה את הכלל הזה שאם עזרה תיקן לישראל שיהיו קוראים את כי תבוא שבועיים לפני ראש השנה אז גם כאשר גמרו בארץ ישראל את התורה אחת לשלוש שנים אם עזרה תיקן וזה 2400 שנה אז זה חייב להיות אז איך זה היה הרי גמרו את התורה פעם בשלוש שנים אז הוא אומר קראו את זה מפטיר כמו פרשת זכור כמו פרשת החודש אז זה רב צודק כותב בקטע הראשון אחרי זה הודעה לגבי קללות של בית ראשון בית שני אבל לא נקרא כנס כרגע כי לא נגיע למה שאנחנו רוצים להכנה לראש השנה. קיצור הגענו למסקנה שאנחנו מבינים שאת כל הקללות מתי מסיימים, כל הדברים הקשים מסיום השנה מתי מסיימים לפני השבת הזאת. כל אחד שרוצה לבקש מחברו מחילה, סליחה וכדומה, אם הוא יכול עד השבת הזאת. השבת הזאת היא כבר ראש השנה. ראש השנה מקופל בשבת הזאת. לכן הכל עד השבת הזאת ולא בשבת הזאת. עכשיו בוא נשאל שאלה נוספת מה אנחנו עכשיו שואלים ולכן אמרתי פה מתחיל עיקר השיעור שלנו הכנה לראש שנה אבל מה יוצא שתוסט הסביר לי למה כי תבוא זה לא יכול להיות ערב ראש שנה אבל מה כן בערב ראש שנה אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם רשיכם שבטכם זקניכם שוטריכם כל איש ישראל תפם שכם דילגתי משהו תפחם נשכם וגך אשר בשערך מכוטב אצך עד שאב מיך תפכו את הדף ועכשיו אנחנו אחרי שהבנו שאי אפשר לקרוא בראש ערב ראש שנה את פרשת כי תבוא אבל למה חייבים לקרוא את פרשת ניצבים כודי שנותן תשובות משאלה לשאלה אחרת אז קל מאוד לענות על חג השבועות כי בחג השבועות אם קראנו את בחוקותיי שבועיים לפני שבועות מה קראנו בערב שבועות את בחוקותי זה סוף ספר ויקרא אז מה קראנו ב >> במדבר אז אם ישאלו למה ערב חג השבות קוראים את פרשת במדבר תשובה כי במדבר ניתנה תורה כי במדבר כולם שווים כי במדבר אין עשירים ועניים כי במדבר אומר הקדוש ברוך הוא מה אני בחינם במדבר אף אתם בחינם ולכן תלמדו כל אחד ואחד זאת אומרת שם אני מבין למה זה הכנה לחג השבועות, אבל למה אתם ניצבים? זה הכנה לראש השנה. אז כדי לענות על זה בואו נראה את הפסוקים ו אני אשאתם תשאלו עוד יותר מה שאני שואל על הפסוקים. אם הייתי עכשיו אומר ביושבים פה באולם הזה, כן, כל היושבים פה צריכים להחזיק דף מקורות. אחרי זה הייתי אומר פלוני קורא בשמות פלוני סליחה כללי השורה הראשונה, שורה השנייה, שורה השלישית כולם. ואחרי זה עוד פעם פלוני אלמוני וכולי וכולי מה הייתם אומרים לי >> מה קרה לך חזרת לפחות שלוש פעמים אמרת בהתחלה כולכם נכון כל היושבים פה אמרת אחרי זה שורה ראשונה שורה שמירה השלישית אז אמרת שורות ואחרי זה התחלת לחזור על הבודדים בשביל מה המטרה בואו שימו לב לפסוקים אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם כולכם פירוט ראשכם שורה כן כולל כמה אנשים ראשכם שיפטכם זקנכם שוטריכם אז יש פה קבוצות שכל אחד יש לו תחתיו קבוצת אנשים עוד פעם כל איש ישראל עכשיו יורד לפרטים פעם שלישית תפיכם נשיכם גרך ש בקר מחניך מכוותבצך מה זה מה מה מה רוצה ריבונו מה המילים אז מה תענו לי זה משה רבינו אבל למה למה החזרה הכפולה ומשולשת הזו על כל הפתיחה של הפרשה. שאלה מאוד מאוד גדולה נביא עליה תשובות בהמשך אבל בואו קודם כל נלך אני בכוונה עוזב רגע את הפשט והולך לסוד כן דרך הזוהר כדי להבין את הפרשה הזאת והזוהר כותב בשתי מקומות נצאתי בזוהר בשתי מקומות עד היום ידעתי מקום אחד אבל היום בחיפושים השגתי עוד מקום ופעמיים כותב הזוהר שהמילה אתם ניצבים היום זה היום זה >> ראש שנה כותב במלכים ויה היום ויבוא אלישה אל שונם ושם אישה גדולה ואתה חזק בו לאכול לחם ואם די יברו שמה לאכול לחם ותאמר ותאומר אל אישה הנדעתי כ שאלוקים קדוש עובר עלינו תמיד נעשה עלית גר קטנה נשים שם נשים לו שם מיטה בשולחן וכיסאה ומנורה ויה בבואלינו יסור שמה ויה היום פעם שנייה פסוק חיה ויהי היום פעם שנייה עוד פעם ויהי היום ויבוא שמה וישור אל עליה וישכב שמה ויאמר חזינהרו קרא לה שמית הזאת ויקרא לה ותעמוד לפניו ויאמר לו אמורנה אליה הנה חרדת את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך אל שר הצבא ותומר בתוך המי אנוכי יושבת בוא בואו נביא לי רגע בפשט מגיע הנביא לכפרית אחת פשוטה והכפרית רואה שהוא איש אלוקים קדוש והיא דואגת לו למקום כן צימר צמוד לאיש האלוקים ודואגת לו שיהיה לו איפה להיות ברגע שהוא מסתובב לחזק את העם בין הכפרים ובשלב כלשהו אומרת האישה לבעלה אחרי שהיא עושה לו את זה אנחנו רוצים לדאוג לו כשמגיע לשמה אלישה איש האלוקים ניגש אליו ומה אומר לה היש דבר לך אל המלך מה מלך כפרית פשוטה מה שר צבא מה יוצאת המלחמה מה מה מה זה קשור אז מה תסבירו פשט פשוט מה הסברתי לעצמי פשט פשוט כל אדם ואדם יש לו חובות למלכות יש לו חובות לעירי יש לו חובות לכל מיני דברים נכון וכנראה יכול להיות שקשה לה את רוצה שאני אדבר עם ראש העיר אני אדבר עם ראש הכפר אני אדבר עם ראש הני אדבר עם זה תקבלי אחוזי בנייה תקבלי קרקה משהו כדי שתוכלי לחיות בצורה יותר טובה זה לכאורי לכאורי הפשט מה יונה לו בתוך עמי אנוכי יושבת בעברית פשוטה מויכל תובס נכון מוכלת טובות זה בעצם מה שיונה לו למה למה מהמי ששוב לשאלה >> לא גם אתה שואל מקסים כיהודי אבל אני אומר למה למה הוא רוצה לעזור לך עזרת לו לקחת מפיתך היא לא עשירה לא מסתבר ככה ליד גת קטנה נכון לא לא פנתה לו אה ארבע חדרים על יד גד קטנה מיטה כיסא שולחן מנורה ושמה הוא יושב מה מה למה היא עונה לו בתוך המי ומה זה בתוך המי איך היא יושבת מה לא ידעתי שאת יושבת בתוך המי אלא מה היא רוצה להגיד לו לא רוצה פרוטקציות. מה הכוונה? דורש הזוהר. זוהר ראשון בפרשת נוח. אמר רבי יהודה נוח כד בתיבה דחילהו דלאכר לקודשבריך לאלמין. נוח שהיה בתיבה ידע באותו זמן טוב מאוד שמה קורה לעולם. הוא ידע טוב מאוד שמה קורה לעולם. נניח שהוא לא קיבל את זה ונניח שהוא לא חשב שהשם באמת. רש"י אומר מקטני הוא נהיה. רש"י אומר שהתחילו גשמים לרדת רק עד שהגשמים ירדו בחוזקה רק אז הוא נכנס לתיבה את כל נניח את כל הדרשות שרשי הביא אבל כשהוא כבר נמצא בתוך התיבה מה הוא מבין 40 יום ו-40 לילה מה המבול על פני כל הארץ ותרו התיבה את כל זה הוא יודע כבר נכון הוא במפורש הוא יודע אז כיוון שהוא יודע שהעולם כרגע כולו נידון השם לא מחריב את העולם סתם הוא מבין שמסביב לא נשאר שום דבר כן הוא מתחיל עכשיו להבין למה כל חיות וכל האלה נמצאים בתיבה כי לא יישאר מהם זכר בחוץ אז הוא לא רוצה נוח שיזכירו את השם שלו לפני הקדוש ברוך הוא למה כיוון דתאב דינה והתעבדו חי עלמה כדין מה כתיב ויזכרו אלוקים את נח באותו רגע ידע נוח שיזכירו את שמי אז שיזכירו אותי גם יזכירו ר את ה חובות שלי כשיזכירו את שמי ואת הדברים דברים הטובים שעשיתי. אבל כששמים עליך זום, מה רואים? תיקחו פעם זכוכית מגדלת גדולה ותשימו אותה על האור. האור נראה מאוד יפה באותו רגע, אבל כשעשה זכוכית מגדלת פתאום מה אתה מגלה? הרבה מאוד דברים שאתה לא ידעת כמה יש, כן? הקבוביות ופסים וזה לא חלק, זה לא כזה כזה יפה. כן? היית רוצה שתלך אחורה, לא תראה את כל הדברים. אומר נוח, אני לא רוצה שיזכירו אותי לפני ריבונו של עולם, כי ברגע שיזכירו אותי לפני ריבונו של עולם, גם יראו את כל הדברים הלא טובים שעשיתי. אמר רבי אלעזר אמר תלמיד חכם בשטה דדין אשריה בעלמה לאביניש דידקר שמי לאילה כמדקות שבריך בעלמה. בזמן דין בעולם לא רוצה אדם שיעלו את שמו לפני הקדוש ברוך הוא דהי אתקר שמיכון חובי כולו ברגע שיזכירו את שמו לפני ריבונו של עולם ומלא כל הארץ כבודו ורבונו של עולם היוצא יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם הכל רשום היום מבינים את זה היום קל פעם לא הבנו את זה כן היום בדור האינטרנט והמודרניזציה הכל רשום הכל מוקלט כן הזיכרון הוא לא תר הוא לא יודע איזה איזה שמות בלי סוף הכל נמצא אין דבר שחסר בכל רגע ולא רואים מה שעשית בחיים אז אם יזכירו אותי יתחילו לעבור על הכל ואז מה יגלו נכון ברחוב קוראים לי צדיק נכון אני נחשב אדם מיוחד אני נחשב אדם טוב אבל לא יודעים את כל הדברים הלא טובים שעשיתי אבל ריבונו של עולם את כל זה יודע לא רוצה שיזכירו אותי לפניו ויה דה יתקר רגע כן ויהיתון להשגחבי מנלן מאיפה אתה יודע משונמית דורש הזוהר דאהו יומה יום טוב דראש השנה אבל ודאי כבר שמעתם את הזוהר הזה בוריאציות שונות וקודשה בריךו דין עלמה וכדיין אמר לה אליש היש לדבר לך אל המלך מי זה המלך דק קודשברך הוא דכדן קרי מלך מלך הקדוש מלך המשפט זאת אומרת מה אומר לא אלישע ויה היום אומר הזוהר מה זה ויה היום כשכתוב את המילה היום ולא כתוב תאריך למה מתכוונת התורה לראש השנה כשמוזכר המילה היום ולא כתוב בתנ"ך תאריך זה לראש השנה שוב שלא תבינו הרי זה לא הפשט כן כי לפי זה גם אתם ניצבים היום כולכם מה זה >> מתי התחיל הספר בא' >> שבט מתי הוא הסתיים ז אדר אז איך זה ראש נו >> נו שאלה מה עשית >> זה יכול להיות ראש >> של נו >> לא הוא אומר ראש הילנות שיהיה משה רבנו מכין את עם ישראל כן איך להתכונן לעתיד לבוא נכון זה מה שמשה רבנו כרגע נותן להם צידה לדרך הרי זו הדרשה כמעט האחרונה של משה רבינו משה רבנו הרי מסיים את המילים שלו והתלב במותמות ידרוך אל המילים האחרונות שמשה רבינו עליד המות משם זה משה עולה כן אל סיום שום ימי חייו אבל המילים האלה של משה יש פה דרשה שמשה רוצה להנחיל לעם ישראל איך לנהג לאורך כל החיים אז משה נותן להם פה עצה איך מתכוננים לראש השנה תכף נראה מה העצות שלו אבל אומר לי הזוהר כשכתוב אצל השולמית ויהי היום ויהי היום זה ראש השנה כשאומר לא אלישע יש לדבר לך אל המלך אל איזה מלך המלך הקדוש ביום שני בלילה נגיד המלך הקדוש נכון מי יום שני בלילה ואם לא נגיד המלך הקדוש זו ההלכה הכי חמורה נצטרך לחזור כל ה-18 לא יעזור כלום אין שום התרום אפשרות זה ההלכה מלך המשפט מחלוקת גדולה איך חוזרים כמה חוזרים אבל המלך הקדוש חד משמעית שכחת אתה צריך לחזור יש לך ספק אתה לא זוכר אתה חוזר נכון כי לא אמרת 30 יום אז זה ברור שאתה צריך לחזור אז המלך עצמו זה הקדוש ברוך הוא אז מה הוא אומר לה הוא אומר לה ו היום זה ערב ראש שנה אומר לה אלישע הקדוש ברוך הוא הולך לדון אותך אני יכול אני יש לי פרוטקציה אני נביא עשיתי טובה לקדוש לשליח הקדוש ברוך הוא אני רוצה לדבר אל המלך או אל שר הצבא זה כנראה השליחים כן או נביאים או שליחים או מישהו התכוון מי זה הוא לא הזוהר לא כותב אז אומר לי מה יונה לו ותאמר בתוך עמי אנוכי יושבת לא בעינן דית קרון לי ויש גחוון בי אלא בתוך המי דלרישי בן אמה לא ישגיחו ללי למידלביש בגינ כך אמרה בתוך המי מי שמזכירים את שמו אז רואים את כל הדברים שלו גם הלא טובים ואז דנים אותו על מה שמגיע לו גם על מה שהוא עשה לא טוב אל תזכיר אותי לא לא ראש השנה אני רוצה להיות בתוך עמי מה זה אומר לנו >> כן אבל מה זה אומר לנו שמובטח להם של כלל ישראל יצא זכאי בדין. אדם פרטי לא מובטח לו, אבל כלל ישראל יצא זכאי בדין. איזה שאלה נודנית יש לנו על זה מגמרא ביומה? אני לא מבין. הרי מה זה הדין הכלל ישראל? מאיפה יוצא הדין על הכלל? מהפרטים. הרי מה אומרים לכולם בערב ראש שנה? מה תרגיש שכל העולם כולו חציו זכאי, חציו חייו? עשה מצווה אחת, הכרה את כל העולם, אותו ואת כל העולם כולו לכף זכות. אז אם ככה, אז הדין של הכלל, מאיפה הוא נובע? מהדין של הפרט אז מה היא אומרת לו בתוך המי מה זה יעזור הרי ידון אותך בכל מקרה תכף נראה זה תשובה במשנה בראשנה אבל אתם מבינים את המה שהזוהר נתן לי קודם כל קו יסודי להבין ראש השנה זה דין כללי של עם ישראל זה לא דין פרטי בראש השנה לא מזכירים לא חטאים ולא עוונות גם כשאומרים אבינו מלכנו כתוב בכל הספרים מה לומר את אבינו מלכנו חתנו לפניך לומר שקט יש כאלה שלא אומרים את זה ואם אומרים כתוב אומר את זה בלחש בראש השנה מה אנחנו לא נהגים אתם אומרים אנחנו כל יום עכשיו חשמנו בגדנו כל יום נכון בראש השנה לא נאמר את זה אבל זה עשרת ימי תשובה זה יום הדין לא זה לא ראש השנה תכף נגיע למה כן אבל זה לא ראש השנה אומרת השולמית אני לא רוצה אל תזכיר אותי אם יזכירו אותי ידון אותי על הדברים הרעים שלי אז זה מקור של זוהר אחד בפרשת פרשת בשלח הזוהר מביא את זה על וריאציה אחרת היש דבר לך המלך וסר הצבא מקור שבע וכי מילה דה למה היא צריכה לגבי איתה דלא נפקת ולא אזלת ולא באמלקה שואל הזוהר מה זה לדבר לך אל המלך מדובר באישה פשוטה היא לא הולכת למלכות היא לא נכנסת לרשאי ממשלה היא לא נכנסת ללמוסדות השלטון אז מה מה אתה אומר לה אני אעזור לך אצל המלך ושר הצבא אלא יוםד וגרים דכל בנימה יתפין בדינה וביומקרי קודשבריך הוא מלך המלך המשפט אמר לה איצטריך לך לגבי מלכה אילה עלוב דיןדי בידך אם את צריכה איזה עזרה מול מלך מלכי המלכים על המעשים שעשית ותאמר בתוך עמי אנוכי יושבת מה היא כאמרת מה התכוונה אלא בשט דדין נתליה בעלמה לא התפרש ברנש מלכודו דוים שבן אדם עצמו לא יהיה מופרש ויזכר בנפרד ולא י יתרשים לאילה כן לא שיעשו אותו ברשימה נפרדת ולא ישתמודון בבל בלחודווי שלא יזכירו אותו לבדו לחוד דבזמנה דדיין נטליה בעלמה אינו דשתמודון ורשימין בלכודיו אלה שמוזכרים ורשומים בנפרד אף עלגב דזקאין אינון אינו איתפסן בקדמיתה אפילו שהם זכאים ויש להם הרבה זכויות אבל אותם תופסים על העבירות שלהם ראשונים ועלדה לא ליב ללידתפרשה מבין אמה לעלם דמקזים נרח ודקודשברך על אמ כולו כחד בראש השנה גם אם אדם עצמו יש בו חטאים אל יזכיר אותם בראש השנה לא בראש השנה לא מתוודים זה לא יום הו הוידוי זה לא הזמן אל תזכיר את החטאים זה לא הזמן של ראש השנה ולא ליבי לאי שיתפרש מינם לעליו אתה תהיה עם הציבור ידונו את הציבור בגין כך אמרה בתוך המי אנוכי שעבד מה הכוונה אז שוב שתי כיתאי זוהר שנותנים לנו רעיון אבל אני רוצה להבין אותם בהבנה קצת למדנית אז מה אני כן מכין לראש השנה כדי להבין את זה הבאתי את המשנה בראש השנה רואים בדף יח מופיע בגמרא והמשנה אומרת בראש השנה כובע עולם מורי לפני כבני מרון זה שיעור שמכירים אותו ממקום אחר שנידנו בהרחבה מה כבני מרון יש שם שלוש דוגמאות. אחד זה כבני מרון דהיינו כמו כבסים שנספרים למעסר בהמה. זה דוגמה אחת והם מונים אותם אחד והעשירים עם סקרה קודש. אז גם את העולם כולו הקדוש ברוך הוא דן אחד. דוגמה שנייה של הגמרא כמו מעלות בית חורון בית מרון. בית חורון דהיינו מקום צר שכשאולם עולים עולים בשורה צרה אתה עומד מן הצד אתה רואה אותם אבל זה אחד אחד. אי אפשר לעלות ולהידחק אחרים. והשלישי זה חלות בית דוד כן מי שהיה בשלב כלשהו בצבא מספרי ברזל כן סופרים אחד וכולם יוצאים למלחמה אז הדוגמאות הללו דנים עליהם בהרחבה מים אני קוראר רשקיש אמר כבלות בית מרון רבי יהודה אמר שמואל ככלות בית דוד אמר רב ברחנה אמר רבי יוחנן מעבר לכולם כולם נזכרים בסקירה אחת כבר נסביר מה זה אמר נחמן בר יצחק אףנה תנינה היוצר יחד ליבם המבין ל כל מעשיהם שואלת הגמרא מה היק אמר מה התכוונת? מה זה היוצר יחד ליבם? הקדוש ברוך הוא יצר את הלב של כולם ומבין את מעשיהם של כולם אימא אחי כאמר דברנו לכול עלמה ומיחד ליבו כהדדי אם תגיד שהוא מתכוון לומר שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם מלך גלי עם ישראל והוא מכוון את ליבם של כולם לכיוון אחד זה לא נכון והכחזינדלה ואחיו רואים הרי שלו מה אתה לא רואה לפעמים שני אחים אחד כל אחד בכיוון אחר אלא לו אחי כמה היוצר רואה יחד ליבם הוא מבין אל כל מעשיהם. התשובה הזאת של הגמרא היא יסוד ענק בהבנת ראש השנה. ריבונו של עולם דן בראש השנה אדם אדם נכון בפרטיות על הדינים שלו אבל הוא גם רואה את המכלול איך אז טכנית מלא ההר אחד עולים מי שעומד רחוק למטה יכול לראות את כולם בשורה אחת לראות האם כולם הולכים באותו כיוון האם כולם הולכים באותה צורה אז אפשר לראות גם את הבודד וגם את היחיד אבל מה דנים בראש ראש שנה את זה דנים או את זה דנים מה מה מה מה עיקר הדיון של ראש שנה יש את דין הרב היום הראשון השני >> זה נכון והבכתב אליהו מרחיב בזה ומבאר את זה מאוד מאוד יפה כדאי לעיין בו מאוד יפה כן ומסביר את הדין הרב דין הקשר שזה זוהר במקום אחר כן אבל מפרט אבל מה מה זה ה מה זה הדין הזה איך נעזור רגע את היום השני נלך ליום הראשון דאורייתא יום השני זה בית בתשרי כן זה כבר לא זה לא ל ואתשרי איך אומרים בחודש השביעי באחד החודש נקרא הקודש יהיה לכם איך אומרים את זה הרי לכאורה זה לא נכון אבל זה שוב זה שיעור בפני עצמו אבל תראה שוב אני הולך לרב צודק רב צודק במקום אחר והוא נותן פה הבנה עצומה מבחינה רעיונית של הכנה לראש השנה כל נפש מישראל יש נקודה וחלק מה מצורת הדם מי שלא רגיל עלשון שלו אני אסביר בעברית שלנו לנו עם ישראל זה גוף אחד. עם ישראל ביצאת מצרים היה 60 ריבו. עם ישראל במניין של סיום 40 שנות מדבר היה במניין של פרשת פנחס שוב היה 60 ריבו. מפורש. כמה מתו באמצע? כל מי שהיה מגיל >> 20 במעלה, נכון? זאת אומרת, כל יוצא מצרים, כן, שהיו בחטא המרגלים בגיל 20 מתו. ולמרות זאת יצאו 60 ריבו וגם בסוף המדבר היו 60 ריבו. דורשת הגמרא ואומרת כמה אותיות יש בתורה. נו, גמרא בבטרא סוף פרק ראשון >> 60 ריבו. תוספות שמד איך זה יכול להיות מרשה גם עושה חשבון. איך מונים את זה? יתרות חסרות. שאלה גדולה. אבל בגדול כל אחד הוא כנגד אות בתורה. אומר לי רב צודק, עם ישראל כעם הוא גוף אחד שלם. מה פירוש הוא גוף אחד? בגוף יש חלקים שונים. השתלמות הצורה על ידי כל הנפשות שבדור. חכמי ישראל הם העיניים שנקראים עיני העדה. המלך הוא הלב כמו שמובא בספר יצירה. תםכי אורייתא אלה שתומכים בלומדי תורה הם השוקיים וכדומה. בכל דברי הגוף. אין שום נפש מישראל מלבר שאין בה חלק אלוק ממל וה משורש אבות אשר יעקב יכונה אלא אני אסביר שבהתפשטות המעשים אפשר שיהיה חטה עד שמתחלש אותו כוח מועד של קדושה וזהו התשי סורי ילדך תשי שמוליד למעלה חס ושלום מוליד למעלה חס ושלום אף על פי של עולם אף על פי שחטא ישראל הוא אומר רב סודק יסוד עם ישראל הוא עם אחד כשדנים בראש השנה את מי דנים? את עם ישראל למה? כי מהות היום? וזה דיברו איתכם בטח בהרבה שיחות בישיבה מה מהות היום? המלכה. להמליך את הקדוש ברוך הוא. מי ממליך את הקדוש ברוך הוא בעולם? נציגי הקדוש ברוך הוא בעולם. מי זה? עם ישראל. אז עם ישראל כיחידה של עם שלם, כל אחד מישראל יש בו. חלק מהתמונה הכללית. אחד הוא לב, יכול להיות שאחד הוא האצבע הקטנה שברגל האחרונה, בזרת שברגל בסוף הציפורן זה אדם כלשהו, אבל זה חלק ממנו. כשכואבת לך הציפורן בזרת הקטנה ברגל, אתה אומר זה לא חשוב, לא הולך לחפש פתרון, נכון? כי זה כואב. כל אחד יש לו משהו מחל של כלל ישראל. זה המשמעות של ראש השנה. אז איך מתכוונים לראש השנה? את הדף. אומר לנו רב צודק בהמשך, אבל בראש השנה כל באי עולם עוברים כבני מרון ומפרשים בגמרא דהיינו בזה אחר זה אלא שמכל מקום נזכרים בסקירה אחת הכתיב היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם פירוש דמצד הלב הם יחד לקומה אחד ונזכרים כאחד גם בראש השנה רק מצד מעשיהם הם עוברים כל אחד בפני עצמו להיות לקומה בפני עצמה ולכן כן נראה חסרונו בפרט אף על פי שכל אחד יש לו מעלה מיוחדת שבו הוא מדוגל להיכב בכלל הקומה במקום מיוחד ומכל מקום מצד התפשטותו לקומה שלמה אפשר שהוא מלא חסרונות ולכן בראש השנה היית בזוהר על הפסוק בתוך המנוכי יושבות שלא יהיה מדוגל בפני עצמו וגם דברי חז"ל ונזכרים בסקירה אחת הוא המתקה למה שאמרו במשנה כבני מרון דהיינו אומר רב צודק פה יסוד אני הדגשתי את המילים זה לא מודגש ברב צודק אומר רב צודק לכל אדם הוא מדוגל בפני עצמו הדין של כולם נזכרים בסקירה אחת זה המתקה מה הכוונה זה המתקה חבר'ה תיקחו פעם קולה קוקה-קולה תוציאו לה את כל הסוכר והממתיקים תנסו לשתות מה אתה גועל נפש חד משמעי מר בצורה מדהימה לכן בכל של קוקה-קולה יש כמויות אדירות של סוכר כן כדי להמתיק את ה את המרירות שקיימת בפנים מה זה אומר לנו שבראש השנה יש פה המתקה ממתיקים לך את הדין כי מה אומרים לך ברור שיש לאדם חסרונות אבל בראש השנה אל תהיה לבד אל תביא את הדינים הפרטיים שלך אל תדבר עכשיו על החטאים שלך. אל תגיד השמנו ובגדנו בראש השנה. כי בראש השנה מה עושים? ממליכים את הקדוש ברוך הוא. ולכל יהודי ויהודי יש משהו בכלל האומה הישראלית. ואת המשהו הזה צריך אותו. אף אחד לא יכול למלא במקומו. זה ראש השנה. אני אתן סיפור שאני זוכר אותו בעצמי. חושב שסיפרתי אותו בהרבה מי שלמד אצלי בעבר. יצא לי בעבר להיות אחד הקצינים בחטיבת החרמון ועברתי ברב ראש שנה קבוע תמיד אני מספר סיפור מדהים שנשאר לי עד היום עברתי בכל המוצבים היום כבר זה לא יש יותר רחוק עם קשת סוריה אבל בזמנם זה היה מוצבים מי שמכיר מצפי שלגים 80 20 71 כי זה מוצבים שחורים רחוקים מאוד על הגבול הכי צפוני שיש למדינת ישראל ועברתי מקום מקום והגעתי לאחד המוצבים ויצא אליה בן פי שמה ואומר לי שהתחלתי להסביר לו אני מבקש הנה שופר תעבור שכל החיילים ישמעו בכל עמדה כן תעשה סדר של חלוקה שכולם יוכלו בראש השנה לשמוע את ה-30 קולות שלא יעבור בלי 30 קולות תנסה למצוא מי יכול למצוא את הפתרון הזה ואותו ממפי היה מילואיםניק עם שיער מגודל וכל חור אפשרי היה לו איזה עגיל או נזם וכל דבר שהוא ולא נראה אחד שכן א מדג דקדק בקלה כבורה וכשאני הסתכלתי עליו הוא אומר לי תעשה טובה לך מפה כן זה מה שהוא ענה לי מה מה מה אתה מבבל לי את המוח עזוב אותי פתחתי תנך כן היה לי בג'יפ תנך פתחתי תנך וראתי לו שמה כתוב על ראש השנה מה כתוב בתורה על מהותו של יום כל ראש השנה בתורה איך הוא מוזכר >> איך הוא מוזכר יום תרועה יהיה לכם לא כתוב בתורה משהו אחר על מהות היום כתוב אחרי זה מלאכת עבודה לא תעשו כן לגבי הייסורים מה לא אבל מה כן יום תרועה יהיה לכם אמרתי לו אם אתה דואג שכל חייל בכל המוצב שלך בכל משמרת ובכל עמדת שמירה יוכל לשמוע את ה-30 קולות שופר קיימת את מצוות היום מהתורה אז הוא שואל אותי אתה חותם לי אתה חותם לי שבשמיים הכל בסדר אתה חותם לי הרי אתה יודע מה אני אעשה ביום אני לא ישב בית הכנסת כל היום אתה חותם לי הראתי לו שוב בעוד מקום עברתי לפרשת ראה הראתי לו בכל התורה חוזרת על עצמה בכל מקום יום תרועה יהיה לכם זאת אומרת זוהי מצוות היום אז ביום הזה מה צריך צריך רק להמליך את הקדוש ברוך הוא ובמא אומרת הגמרא בשופר זה מהותו של יום אז אם אתה עושה את זה כל אחד קיים את מהותו של יום הוא מסתכל עליי בסוף הוא אומר תביא את השופר והוא תקע מדהים אני לא יודע לתקוע כמו באמת תקע אין לי הסבר עד היום הוא לא אמר לי שהוא דטלש אבל לא יודע ידע באמת לקח ו תקע בצורה מסודרת ממש יפה תקיעה שברים תרועה תקיה כן בצורה מאוד מאוד יפה אני אחרי מה זוכר שבועיים או משהו כזה עברתי שוב לאסוף את השופרות במוצבים והוא כשאני נכנס ככה הוא מצדיע כן א מילוי מי מצדיע אבל מצדיע ואומר לי קיימתי את כל מה שביקשת אין אחד שלא שמע את התקיעת שופר בסדר עברו שנים כן היה באחד הגדודים עברו שנים חד הפעמים מי ש לא יודע אם אתם כבר צעירים יותר לפני כביש שש שנשו צפונה היה מקום שכל האוטובוסים היו עוצרים לא היה כבי שש אז היו נוסעים צפונה כן או דרך ודי ירוד דרך ודי מילק זה נקרא כן השתי המקומות שבהם חוצים לכיוון הצפון במזרח ותמיד היו עוצרים באישוב שנקרא בת שלמה. כן, היום כבר זה כמעט לא נמצא על הדרך כי זה כפי שש עוקף את כל הדרכים אבל בזמנו כולם היו עוצרים, כל האוטובוסים כולם. היה חניון ענק ביישוב בת שלמה ושם היה את המסעדות את הקניות וכדומה ואני נוסע משפחת צפונה בקיץ כן וב אז בזמנו האוטו הגדול עם כל הילדים עדיין בביתי ואנחנו עוצרים לקנות להם ארטקים כי כבר אחרי שעתיים נסיעה א החום באוטו עולה כן מי שמכיר את הילדים בנסיעתה צפונה בשלב כל שהוא הצרכות הן מתחילות אז עוצרים כדי להרגיע את הרוחות ומקררים אותם על ידי כן ארקטיקים קרטיבים לקרר אותם בסדר ואני יוצא מהרכב ולידי בצד עוצר איזה אופנוען כבד כן אחד גם עם הרסטות שאתה רואה יורדו אותו מהשערות ומאחריו יושבת בחורה לא הכי לבושה בלשון עדינה והוא יורד מהאופנוע ורואה אותי מרחוק ורץ ומחבק ואומר לי תדע לך מאז אותו ראש השנה אצלי בבסיס רכב לא זז בשבת. כל מי שבא מהבית עם רכב חונה בחוץ. חסר לחייל שידליק סיגריה בחדר האוכל בשבת. בפקודה. חסר לו. לא מעניין אותי שהם מילויים מכל תפקיד שהוא. מאז אני דואג. לא יכול להיות שיהיה למה. זה שהסכמת באותו ראש השנה להעלים עין. ראית אותי איך אני נראה. ראית איך דיברתי אליך. זלזלתי בך. ולמרות הכל אמרת את מצוות היום אתם תקיימו בזה של יום תרועה והלמת עין מהכל מאותו יום ואלך קיבלתי אהבה לשמור בצבא אני שומר כלל מה הבן אדם בא לומר הוא בא לומר משפט אחד בראש השנה לכל אדם יש שליחות והשליחות של כל אחד הוא חלק מהגוף הכללי ובראש השנה מה עושים ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך. מי ממליך אותו למלך? עם ישראל. איזה שם השם נוצר בראש השנה? איזה שם השם שלא אסור למחוק אותו חדש נוצר בראש השנה. נקרא את זה בהפטרה של ראש השנה ביום הראשון שלא היה עד אז שם השם. לא היה באף מקום מוזכר ובתורה הוא לא מוזכר. >> יפה. צווקות שמי המציא מי אמרה אותו? >> חנה. >> חנה. יפה. ולמה? מה? למה היא אמרה אותו? כי מה אמרה לקדוש ברוך הוא? יש לך כל כך הרבה צבעות בעולם, תן לי אחד שלי, אני אחזיר לך אותו. צבעות מלשון צבא. כי ביום הזה אנחנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא. לכן חנה את השם הזה. אומרת הגמרא, המציע באותו יום. כן, זה שיעור בפני עצמו. אבל מה זה רוצה לומר לנו? שבראש השנה זה יום שכל עם ישראל הופך להיות גוש אחד שממליך את הקדוש ברוך הוא. ולכל אחד יש את השליחות שלו שאף אחד לא יכול למלא את שלו וזה מהותו של יום וברגע שממליכים את הקדוש ברוך הוא ועם ישראל יהיה שלם אז את כל הנושא של חטאים אחר כך תטפל עד יום כיפור זה בהמשך אבל בראש השנה זה מהותו של יום לכן יוצאים ותוקעים בכל מיני מקומות לכן יוצאים בשווקים לכן יוצאים בכל מיני גלים ופרדסים וכדומה לתקוע כי זה מהותו של יום בקורודה לפני שלוש שנים ארבע משהו ארבע אולי חמש שלא לא לא היה בראש סיפור סיפרו לי חתנים שלי שהם יצאו ועברו בפארקינג כן בהרי המרכז מכה זה היה בקריאת או ועברו באחד המקומות ותקעו בשופר ואישה זקנה בת 90 בקומה לא יודע איזה קומה למעלה ביקשה מהם אתם יכולים לעלות לתקוע לי ואז אחרי עלו עליה הביתה עלו את השבע שמונה קומות ברגל ותקול עשיו בשופר והיא בכתה בכית הברורים והיא אמרה להם אני מאז אם מרוסיה אני מאז לפני 50 60 70 שנה כן מאז שהתחיל הקומוניזם ולאט לאט השכיח לנו את התורה אני נזכרת עכשיו בילדות שלי שהייתי שומע את השופר ועכשיו איך הזכרתם לי את היהדות שלי מאז כן כעבור שבוע שבועיים נפטרה אבל ה ה המשמעות של ראש השנה זה כלל ישראל. לכן בראש השנה אומרת אותה שולמיד בתוך עמי אנוכי יושבות. ולכן מה היום? מה הוא אומר לאלישע? יש לדבר לך אל המלך? אני יכול לסדר לך אצל הקדוש ברוך הוא? לא, אני לא רוצה, אני רוצה להיות אחד מכלל ישראל בתפקיד שלי ולא משהו אחר. זה ראש השנה. זה מה שאומרת המשנה והגמרא דנה בעקבותיה. בטח שדנים אדם אדם. אף אחד לא אמר שלא. אבל יש פה המתקה של דין. המתקה זה אומר שמסתכלים בשמיים על השליחות של כל יהודי בעם ישראל. חברי היקרים, לפני כמה שבועות נסעתי במונית מרמלה ללוד. עליתי על מונית, מונית שירות, שמונה מקומות, לא זוכר כמה יש במוניות הפורדים הגדולות האלה. ונכנסתי להתיישב ולא יכולתי לשבת ליד אחת שאי אפשר היה לשבת לידה. כן. שפת הים היה בתוך ההמונית. אחרי שהתיישבה, לא עובר עוד שתי דקות, פותחת את התיק שלה ומוציאה מהתיק תיקון הכללי ואומרת בדבקות. אז מה אנחנו יודעים מבחינת מה השליחות של אותו אדם? זאת אומרת אין אדם שאין לו כיהודי שליחות להיות חלק מכלל ישראל. זה ה-60 ריבו. אז הוא לא הלב, אז הוא לא העיניים, אבל הוא אצבע קטנה שבגוף. אבל כל הגוף הזה ממליך את הקדוש ברוך הוא. אומר רב צודק, אני עובר את המילים, יש לכם קו מתחת למילה המתקה שורה אחרי זה דמצד מידת המשפט הוא לפקח במעשה כל אחד בפרט. אלא שמכל מקום, לפי שבסקירה אחת מה שחסר זה משלים זה. אני לא יכול להשלים את את ה את החלק של אותו מפ אי שם בחרמון למעלה עם הרסטות שלו. ורק במניין של ידי אדם צריך כופר נפש לא יהיה בהם וטעם זה דבמניין כל אחד נמנע בפני עצמו וכל אחד מצד עצמו מלא חסרונות אבל אצל השם יתברך אף שתעבורנצון על ידי מונה שזהו כבני מרון למד אמר בני אמרנה כן כמו צאן מכל מקום אין זה מונה גמור כי באמת הם בסקירה אחת כעניין מה שבראש השנה כל אחד נידום בפרט לפי שאז מתעוררת מידת המלכות שהיא גורמת לבריאת עולם אין מלך בלא עם וברוב עם הדרת מלך ומצד זה צריך חיבוי עם אנחנו בראש השנה ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך ומלך בלא עם זה לא מלך וברוב עם הדראת מלך כולל האנשים החוטאים והריבוי הוא על ידי הרבה בני אדם שונים ונפרדים זה מזה ולא על ידי קומה אחת שלמה ומצד זה ההתבוננות בפניו בכל פרטי היצורים כי תקיעת שופר הוא לאסוף את העם נכון נכון תוקעים בשבר כי היתקה שבר לא יחרדו נכון אף אחד לא אמר שלא זה ידוע כן הרמבם פותח בזה את ההלכות שלו אבל מעבר לזה מה עשה השופר מה הייתה המטרה של השופר לאסוף את העם כן שכולם יהיו יחד שכולם יכסו ויהיו יחד זה המטרה של השופר אז בראש השנה מה מטרת השופר לאסוף את העם כולם להיות יחד ולהמליך את המלך ותמליכו לי במה בשופר אגיד לכם שאלה מאוד פשוטה איפה מברכים? יש לנו את מלכויות זכונות שופרות. איפה מברכים את ברכת היום? מלך על כל הארץ מקדש זה ישראל ויום הזיכרון. איפה אומרים את הברכה הזאת? במלכויות זכרונות או שופרות? >> מלכויות. מה השכל הישר היה אומר? מתי אתה מברך על על הברכה של היום? בכל מוסף צמוד לבחזנה. לפני שאתה גומר את כל ה מוסף נכון את כל היום אז אתה אומר ברוך אתה השם מקדש השבת ברוך אתה השם מקדש ישראל ורשי חודשים נכון ומיד אחרי זה ותחזנה אז איפה היה צריך לברך את זה בשופרות נכון מה אנחנו אומרים ברוך אתה השם שומע כל שופר ותמשיך תמשיך ותאמר מקדש ישראל ביום הזיכרון אלא מה כי כל מהות היום זה המלכה זה המהות של היום אז אם זה המלכה אז ברגע שיש מלכויות שם אומרים את ברכת היום כי זה המהות היסודית של ראש השנה כל ראש השנה זה להמליך את הקדוש ברוך הוא בראש השנה נכון זה יום ראשון של עשרת ימי תשובה חד משמעי חד משמעי אבל מעבר ליום ראשון של עשרת ימי תשובה זה יום שכל כולו המלכה אז לכן ביום הזה מה צריך לעשות להתעלם מכל ה לכן מה אומרת המשנה כבני אמרנה כמלכות בית דוד נכון אבל מה ממשיכה הגמרא? בכל זאת כולם נזכרים בסקירה אחת היוצר יחד למם המרשה דן שמה בהרחבה איך הפסוק הזה מוכיח לנו שדנים מרשה דן בלמדנות מאוד גדולה איך הפסוק מוכיח את זה אבל זה אומר לנו שמהותו של יום לכן אני חוזר עוד פעם אתם ניצבים היום משה רבנו נותן עצה לעם ישראל ואומר לו אני יודע שבערב ראש שנה כל אחד רוצה לעשות את החשבונות שלו נכון כדי לשוב בתשובה אבל כשאתם אומרים לפני הקדוש ברוך הוא מה אני רוצה שתדעו שלכולם יש חלק בכלל ישראל תכף נראה את זה איך כן הזמן ירשה לי אז ממש נגנוב לכם עוד כמה דקות באור החיים כי הוא בונה את זה מקסים אבל משה רבנו נותן לעם ישראל כאן שליחות לחיים ראש השנה זה לא יום בכי חברה תפתחו את רחמיה פרק ח כולכם מכירים את זה בטח בשיעורים בעל פה באים אליו העם העם שחזרו לירושלים אחרי 70 שנות גלות ומה הם עושים הם בוכים למה הם בוכים? כי הם יודעים את החטאים שלהם. כולם מה היו? נישואים נשים נוכריות. מה אומר להם? אל תבקו כי חדות השם היא מאוזכם. זאת אומרת מהונה להם? עזבו את הבכי. אחרי זה תעזבו את אנשים אבל כרגע מה אתם צריכים? לשמוח. זה מהותו של יום. חברהיה בכל בית יהודי מה עוסקים בערב ראש שנה? תחשבו לרגע מה הייתם מצפים שבערב ראש שנה מה נעשה ניקח פנקס נשב עם עצמי בחשבון נפש נכתוב מה החטאים שאני צריך לעשות תשובה עליהם כן ולבקש תשובה ולהיכנס ליום נקי נכון שולחן ערוך עם מה באים באיזה בגדים לראש שנה אדם שול בראש השנה לדין מה היה הולך בגדים שחורים נכון מה בראש שנה את כל הבגדים הכי יפים לראש השנה לכן כל אחד עם כל השחיינו שלו כל הדברים החדשים מגיע לראש השנה למה אתה הולך לדין? אלא מה? אנחנו הולכים להמליך את הקדוש ברוך הוא. כשהולכים להמליך את המלך באים הבגדים הכי יפים, נכנסים עשירים הכי יפים ובערב ראש מה עושים בכל הבתים? עוסקים ב לא נעים לומר את זה. כן? ודאי לא בישיבה כזו מיוחדת. אבל מה כולם עוסקים בערב ראש השנה? באוכל. כנס לכל בית. סימנים, מאכלים משמנים, דבש, כל מה שמסביב, כל מאכלים בדבש, אני יודע אשתי עושה עוף בדבש, כל מיני מה זה אומר כל הדברים האלה כי בערב ראש אנחנו רוצים אנחנו רוצים בערב ראש השנה להמליך את המלך בצורה הטובה ביותר זה מהותו של יום לכן זה מה שאומר צודק שמגיע משה רבנו ואומר לעם ישראל ליצל החיים אתם ערב ראש שנה תמיד תקראו את פרשת שת ניצבים תמיד אתם ניצבים היום אומר הזוהר היום זה ראש השנה לפני השם אלוקיכם ולכן כולכם אחד אחד יש לו שליחות להיות חלק מעם ישראל ואף אחד לא יכול למלא את התפקיד של החבר שלו עכשיו מגיע אור החיים ומסדר את זה גם בשורות יש לכם בפסוקים בעמוד הקודם את הפסוקים כשהפסוק הראשון מדבר על אנשים שהם אחראים על אנשים אחרים והפסוק השני מדבר על אנשים שהם לא אחראים על אחרים אלא רק על עצמם. ועכשיו בואו תראו מה אומר האור החיים במקור האחרון. צריך לדעת כוונת מאמר זה. למה הוא צריכ לפרט רשיכם תפכם לא הספיק לומר בדרך כלל כולכם? מה כל החזרה הזאת? עוד צריך לדעת טעם הברית הזה. אלו בסמוך אמר בפרשה הקודמת אל אמר אלה דברי הברית ואם רצה לכלול גם אמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים הדברים ויאמר על הכל אלה דברי הברית הרי אלה דברי הברית אשר קראתי עם עם ישראל בחורב או בערבות מואב אז היה צריך להכניס גם את פרשת ניצבים לדברי הברית שם למה הוא שם את זה בנפרד ניראה כי כוונת משה בבריטי להכניסם בערבות זה על זה כדי שתדל כל אחד בעד חברו לבד יעבור פי השם ויוני נתפסים זה בעד זה. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא כרגע רוצה משה רבנו לומר להם אני רוצה שעם ישראל כולו זה יחידה אחת אל תגיד אני לא דואג להוא שב קפלן לא גם הם חלק מעם ישראל צריך להחזיר אותם לעם ישראל לקרב אותם לעם ישראל לא להגיד הם אוטסיידרים ולכן הוא צריך כדי שישתדל כל אחד בעד חברו ויהיו נתפסים זה בעד זה והעד נאמן מביא הוכחה מה שגמר אומר הנסתרות לשם אלוקינו ואני נגלות לנו לבנינו הרי שעל הערבות מדבר הכתוב אין זה הברית שאמר בסוף פרשת כי תבוא כי אותו ברית הוא על עצמן וזה שיתחייב כל אחד על החיו העברי כפיכולת שביד כל אחד זאת אומרת בפרשה שלנו רוצה לומר משה רבנו זה לא מה שדיברתי איתך בכי תבוא כי תבוא זה היה כל אחד על עצמו עכשיו אני מדבר על כלל ישראל כלל האומה זה ערב ראש שנה ומעתה באנו להבין מאמר אתם ניצבים שהכוונה היא הדרך אומרו הניצב על הקוצרים לשון מינוי מה זה ניצבים אתה אתה חראי עליו ואומרו כולכם פירוש כולם יש עליהם כל זה כל אחד לפי מה שהוא על דרך אומרם במסכת שבת כל מי שבידו למחוט בד העולם נדפס על כל העולם מי שבידו למחוט באנשי עירו נדפס על אנשי עירו מי שבידו למחוט בבני ביתו נדפס על אנשי ביתו עכשיו הוא מסדר את זה בואו תראו אתם יכולים לסות את זה עכשיו לבד רשיכם נתפסים על כל העם שהם יכולים את כל העם לשנות נכון מי שמלך על כל האב יכול לדאוג לכל העב זה ראשיכם מה היה ההמשך שבטיכם מה זה שבטיכם ראש השבט שהוא אחראי על כל השבט אז לכן פתח ברשכם שבטכם זקנכם הסבא במשפחה אחראי על החינוך של כל משפחתו אז הוא יכול להשפיע על כל משפחתו שוטרככם השוטר על כל מי שהוא אחראי עליו כן זאת אומרת השורה הראשונה זה כל מי שיש לו אחריות על אחרים אני עובר לקטע האחרון באור החיים לכן הפסיק הכתוב כאן וסידר את הפחם בפני עצמם כי אלו אחרים זה נתפסים עליהם שמר השומים הפסוק שלפניו זאת אומרת מי הפסוק הזה זה כבר מי שלא אחי על אחרים הת אינה בני דעה אנשים כמו כן הגרים גם אין להם וכולי וכולי וכולי הוא מכניס את כל הפרטים האלה זאת אומרת אם אני חוזר לתחילה אנחנו בנינו את הדברים שלנו שלמה פרשת כי תבוא חייבת להיות שבת לפני תכלי שנה וכילותיה לפני כי השבת מקפלת את כל השבוע בתוכו הגענו שהשבת הזאת קוראים את ניצבים כי זה הכנה לראש השנה ומשה רבינו נתן לנו הכוונה אלוקית איך אנחנו מתקנים מתכוננים תמיד לראש השנה אז ההכנה הגדולה לראש השנה היא שאין יהודי חס וחלילה שזורקים אותו הצידה שהוא לא חלק מעם ישראל אלא המטרה שלנו לו בראש השנה זה לחבר כל אחד ואחד שכשהוא תחבר לכלל ישראל אז לקבל את ההמלכה הכללית על ידי שופר ולכן אתה ברוך אתה השם כן מקדש ישראל ויום הזיכרון אומרים במלכויות כי זה כל מהותו של יום יוצא לנו שמה שהזוהר דרש אצל השונמית זה בעצם הכוונה כן שוב זה לא הפשט כן ברור שזה לא כן הזוהר זה הפרדס זה הסוד אבל גילו לנו פה ומשה רבנו בתורת הפנימיות של התורה גילה לנו שאתם ניצבים זה לעולם ערב ראש השנה כי היום זה הכנה יום זה ראש השנה אתם ניצבים היום תכינוו את עצמכם בשבת לפני ראש השנה לראות את הטוב בכל אחד ואחד לחפש אותו ולחבר אותם למכלול אני גדלתי בתל אביב שנקי לא נראה נכון אבל שם גדלתי בבית בטס שהתפללתי היה 600 מקומות כל השנה היה שלושה מניינים ארבעה מניינים משהו כזה ראש שנה לא היה מקום להכניס סיקה לא היה מקום להכניס סיקה עכשיו מה היית אומר מה הוא שווה מה הם הרי איך הם נראים איך הם באים איך הם א לא זה ראש השנה ברגע שאנחנו נגיע למצב שנוכל לחבר את כלל ישראל לדעת באמת לסגור את העיניים ולראות את הטוב שבכל אחד ולומר בוא ניתן לו את הטוב שלו כי הוא החלק של כלל ישראל אז נגיע להמלכה האמיתית אם נגיע להמלכה אמיתית בעזרת השם נגיע גם לכתיבה וחתימה טובה ישאר כוח [מוזיקה]