ישיבת כרם ביבנה: מוקירים ומצדיעים - 17 הצדעה לנופלים ב

היה לו ירת שמיים מובנת זה לא זה גם איפהו שהוא למד אבל זה בעיקר הבית ידעתי שמאוד יסודי מאוד אוהב ללמוד לעבוד הוא עזר לורב בפרדס אתרוגים שהיה להם ואם זה הוא למד כלכלה ומנהל עסקים אוניברסיטת תל אביב ולא יודעת מה הוא התכוון לעשות עם זה כי לפני הבחינה הסופית הוא פשוט נרד אחרי המלחמה באו קציני העיר והביאו לנו מכתבים שהוא שלח לנו ולא הספיק לשלוח או שהדואר לא הביא אני לא יודעת אז היה כתוב שם שהוא נפצע מרסיסים ורצו לפנות אותו לבית חולים אבל הוא סרב וימשיך להילחם הרבה פעמים אמרו לי שאנחנו דומים למרות שאני קשה לי לראות א מאוד קווה הדמיון אולי בגלל המשקפיים אבל זה עוד אחד מהדברים שמשמח אותי שאנחנו דומים סבתא רחלה תמיד אמרה לי אני חושב שככל שהתקרבתי לגיל א שבו הוא נהרג כמה אתה דומה לאבא ואוהב עברית קורא ספרים חברותי הוא עזה לחברים לימודים התנחלו זה כמו מים גמרה את הגויות של החברים שלהם היה פותר הוא חרס חבל על הזמן הוא באש השנה הוא בא לכאן התפלל איתנו ושב הגיס אותו אחרי ראש השנה אז היה בני אדם אחד שלומד איתו בעל משפחה והוא היה צריך לצאת הוא להתפלל בחרמון אז שמו זכר ברכה התנדב קמו ולחם ב בנקר עד לא רצה ידיים לא רוצה לפל בשבי עד שרגו עליו לא השתלטו עליו אסורים רק ברימונים יצחק הגיע עם קבוצה של בחורים מישיבת היישוב שזה בדרך כלל לא לא הקו של הישיבה זה היה בניגוד לקו של הישיבה הוא גם היה פעיל שיבה זה הוא נפתח שמה לכל מיני פעילויות בין היתר הוא היה אחרי אוצר הספרים הסורים נמצאים בשערי נפח רפול נמצא בפנים וצריכים לחלץ אותו לכך הם נשלחו הם הורידו כמה טנקים ואז טנק סורי בא מהצד והוריד אותם לאחר ש יצחק נהרה קיבלנו המון מכתבים מכל מיני אנשים בין היתר מכמה חיילים שהיו שרטו איתו בשרם היה סיפורים היא עושה את השמירות וזה וחלוקת עבודה כולם הסכימו זה היה הרבה הרבה אנשים כולם הסכימו ש היחידי שיכול לקחת את הנטל עליו לעשות את זה בשוויוניות וכולם ומכים עליו זה היה [מוזיקה] יצחק הוא היה בעצם לו משק פ מספר הגדול הפרופיל הצבעי שלו היה 76 שאמרתי לו צפיקה אתה הלא יכול אולי להסדר שלא תהיה קרבי היו הרבה חברים אצלו שנשארו בישיבה אז הוא אמר אמא אם אני אם כולם יגידו ככה מי ילך וכשהוא הלך יצא אמר אמא אל תפקי זה עבורי ספה ושיפה כמו שאומרים עשה את הדברים בצורה תמיד שקטה אבל עשה את הדברים עד הסוף צביקה מאוד מאוד דיבר כשההוא יהיה גדול הוא ילך למוד גרונו ואז הוא גידל בבית היה לו מאחורי הבית הגענו בבית פרטי מאחורי הבית היה לו משתלה קטנה שהוא כל פעם גידל שם צמחים וכל מיני נישואים שההוא עשה עברו 42 שנה זה כאילו היה אתמול הוא חסר לנו מאוד [מוזיקה] אנחנו נמצאים בחדר הנצחה לזכרו של שמואל שקמנו אותו בבית הכנסת של בוגרי ישיבות ההסדר בבני ברק 30 שנה לאחר נפילתו בחדר הזה ישבים ולומדים תורה במסגרת ההסדר הוא שירד בגדות 50 בצנחנים ולאחר מכן עבר הסבא לשריון במלחמה חמה הו לחם איש צוות בטנק הוצאנו ספר זיכרון לאילו נשמתו ספר נקרא ביה באש אני רוצה להקריא מספר משפטים שהרב שגר כתב לעילוי נשמתו ומופיע כאן בספר היה גדול בתורה חד החיילים המצוינים ביחידתו אותם ניגודים שהנו קוראים בהם ישיבה וצבא תורה ומדינה באו אצלו בשלום בנקל ובלי מאמץ הוא ביטה את הטוב שבנו ואת תהליך גאולתנו הוא היה מאוד שקט והוא אהב מאוד לעזור לכולם אף פעם הוא לא היראה שהוא עצוב או משהו למרות ש היה לו על מה להיות עצוב היה בכל זאת ילד קטן כשאבא שלי נפטר ואמא שלי באמת נשארה לבד והוא תמיד רצה לשמח אותה ודם המקבים באמת הסמל של היום הזיכרון הוא הביא לה זר כזה לפני שוא נהרג שאלנו אותו לך תהיה ג'ובניק תעשה לך שירות קל והוא ענה אני צריך להיות על הטנק יהודה בישיבה היה אחראי על הגמח מכיוון שכך הוא סידר את הפניות כל מי שצריך התמך היה כנראה פונה אליו הוא לא רבה לדבר על קרם ביבנה רק שהוא היה חוז הביתה במקום ללכת איך אומרים לבלות כמו שאומרים היו מוצאים אותו עם חברותה או לבד בבתי [מוזיקה] מדרש אנחנו שנינו נולדנו בלונדון אני הייתי בד 4 וחי והוא היה בן חצי שנה עלינו ארצה כששמואל הגיע לכיתה ח ההורים החליטו לשלוח אותו ללמוד ביישוב שמואל ידע כבר מגיל מאוד מאוד צעיר לצטט משייקספיר והיה היה רוצה להרגיז אותי היה מצטט את הקטע ממקבץ על המחשפות בקרם ביבנה הוא עסק לא רק בלימוד אלא גם בפעילות ציבורית כמו הריחה של ובלכתך בדרך וכן בהפצה של ובלכתך בדרך כל הבחורים שהיו ביחידות השונות בצבא באיסרו חג שיצא אז יום שישי הם חצו את התעלה התחילה פתאום הפגזה והוא נהרג במקום מרסיס אברהם נולד בשנת ברחובות למד בחינוך הממלכתי דתי ואחרי סיום כיתה ח החליט ללכת ליישוב החדש סיים חמש שנים בישוב החדש ומשם עבר עם קבוצת חברים די משמעותית לקרם דיוונה להסדר של קרם דיוונה זה היה צעד חריג לבחורים מהיישוב ללכת לקרם ליבנה בראש השנה כשהיה בתעלה החליט שכל חייל חייב לשמוע שופר ולכן עבר מעמדה לעמדה ותקע במלחמת יום כיפור נסלח לחלץ צנחן פצוע והטנק חטף טיל ואברהם נהרג