יראת שמיים כיסוד דיני ממונות | הרב יצחק נריה, ראש ישיבת תורה בציון | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] אנחנו יוצאים לדרך הנושא שלנו א הוא מאוד מאוד מאוד אקטואלי מאוד מאוד איך אני אגיד את זה מעצבן בסדר אל תתעצבנו אבל תרגישו נוח לשאול מה שאתם רוצים לבררו כדי השיעור אבל תנו לי רק פשוט להתחיל להתניע ואז מתוך כך כבר נרוץ קדימה בשנים האחרונות הייתי מעורב באיזשהו דין תורה אני כמובן לא יכול לתת פרטים יותר מדי לדין תורה אבל את התמצית של הדין תורה אני אספר לכם היו שם שני שותפים שברוך השם עשו חייל בעסקים הרבה שנים ולאחר שכל אחד מהמהם ברוך השם כבר התעשר הם החליטו להיפרד קורה מותר עד כאן הכל בסדר כשהם נפרדו הם גם עשו הסכם היפרדות שמה אולי היה צריך לעשות אותו אחרת אבל נעשה הסכם הפרדות בהסכם הם חילקו את השותפות ביניהם במה כל אחד מכאן ואלך מתעסק יופי 10 שנים 10 שנים אחרי ההיפרדות צד אחד גילה שהצד השני הפר את ההסכם והוא חדר בעצם לתחום שלו ומדובר בהמון המון כסף זה לא משנה דין פרוטה כדין 100 אבל במקרה הזה מדובר בהמון כסף בדרך כלל דרך הם באו לדין תורה והצד שפלש והפר את ההסכם הפר את ההסכם תען טענה שכל בחור ישיבה צריך להכיר זה הולך ככה לא גנבתי אם גנבתי שילמתי ואם לא שילמתי אז הוא בכלל חייב לי תזכרו את המשפט הזה כל פעם שתשמעו מישהו שמשקר זה פחות או יותר אותם שלושה שלבים אני לא גנבתי ואם גנבתי אז שילמתי ואם לא שילמתי אז הוא בכלל חייב לי כסף טוב ככה הוא טוען הטענה מתבררת בבית הדין בסופו של דבר האמת צפה בדיונים והצד שהפר הודה שהוא הפר את ההסכם הוא סרב להביא חוזים אחרי זמן רב יצא פסק דין פסק הדין הצד שנפגע עוד יותר נפגע כי הכרעת הדין היייתה שזה ממון שאינו יוצא דיינים כלומר נעשה פה מעשה נבלה נעשה פה אול אבל אין אפשרות לכפות ולהוציא את הממון הדבר הזה גרם לאדם שנפגע עוד יותר להיפגע אומר רגע לקתה מידת הדין אני אני בסדר הוא לא בסדר למה פה איפה הצדק א כמו שחברה רוים למר מה זה צדק זר כוכב מה זה אני אני רוצה שעם הצדק קיים שיופיע הוא לא הופיע כי יש איזה בעיה שעליה אני רוצה לדבר וממנה אנחנו ננסה להבין עד כמה יראת שמיים אישית של האדם כלפי עצמו היא יסוד בדיני ממונות בכלל ומפרט בכסף שלא ניתן להוציאו בדינים אז בוא נצא לדרך דיני ממונות ה מקצוע רחב מאוד אבל ברור ש בידר סמכות של בית דין הרבה מאוד מיכולות הכפייה והאכיפה נפגעות במציאות שבה אנחנו חיים שבה הרבה אנשים לצ הרי הרב חושבים שהדבר היחיד שקובע זה אצל מי הכסף בכיס הבעיה נעשת עוד יותר קשה כי בהלכה זה לא רק שאלה אצל מי הכסף בהלכה לפעמים השאלה מי צודק ומי לא צודק מי זכי ומי חייו מי נהה קשורה ומי לא נהה קשורה זה לא רק שאלה בסוף הוציאו את הכסף מישהו לא הוציאו את הכסף ממישהו אבל זה נסה יותר מורכב אם תשימו לב ללשון העברית שבה אנחנו מדברים יש איזה משהו שאנחנו אפילו לא עוצרים וגים רגע רגע למה כשמישהו נעשה מה שקוראים היום איש עסקים מה הוא צריך להיות שועל כריש למה יש הבדל בין המוסר שנוהג בבית המדרש למוסר שנוהג בחוץ הם ייעלה לדעת שמישהו שהולך לעולם העסקים אז הוא מאבד את ה יראת שמיים שלו זה שזה קורה לצערי הרב אני יודע אבל זה לא צדיק את זה לעולם יהיה אדם ירא שמיים זה לא משנה אם אתה בעולם העסקים אם בעולם התורה אם אתה בעולם המשפט אם אתה עולם הרפואה אם אתה בצבא לעולם יהיה אדם ייראה שמיים בסתר ובגלוי זה כלל ברזל לאור זה בוא נתחיל להבין לעומק מה החיסרון מה הבעיה ואולי נציע פה בסוף השיעור שתי הצעות לפתור אותה הנקודה הראשונה זה כבר בסוגיה הראשונה שהבאתי לפניכם במקום מספר אח הגמרא מביאה ככה רב פפה הג ב 4מ הזוז לבוש כאשר אדם פוגע באדם הוא חייב לו נזק צער ריפוי שבט ובושת רב פפא היה בבבל והוא גבע ממישהו 400 זוז על זה שהוא ביש מישהו אומרת הגמרא ולית על ידי רב פפא אין הלכה כמו רב פפא דלח לי רב חסדה לרב נחמן לח לי חסדה חסדה קנסה קמבית בבבל איך אפשר לגבות כנס בבבל ולמה אי אפשר לגבות אלא כי אבדין שליחותו אנחנו הדיינים ה אין לנו דיינים סמוכים אנחנו בעצם נסמכים על שליחותם של הדיינים הקודמים עד מי שירצה זה סוגיה בתחילת מסכת סנדרין במילתא דשכיח ואטב חסרון כיס רק בשני דברים שזה צריך נזק מצוי ויש בו חסרון כיס והגמרא בפירוש אומרת אם כך אדם באדם אדם שמזיק אדם אף על גב דת בחסרון כיס כיוון דלא שכיחה לאנ שליחותו בושת כשאדם ביש מישהו אף לגב דשכיח כוון ב חסרון כיס לא הבדין על שליחותי היו בושת אין ב חסרון כיס אז כבר בהלכה היום יש חוסר יכולת למצות את הדין זאת אומרת אם היה נוהג סנהדרי בדין תורה מה האדם הזה היה מתחייב נזק צער ריפוי שבט ובושת ובושת דרך אגב ההלכה היא מאוד מורכבת הכל לפי המבייש והמתבגר לגבות בושת טוב אבל זה יותר מורכב כי הגמרא שהבאנו כרגע היא עוסקת בקנס קנס כנס כרגיל תיקחו לכם כעיקרון זה ממון שהוא מעבר לנזק שנגרם למישהו יופי אבל יש בעיה הרבה יותר קשה מה קורה כאשר אי אפשר לגבות את הנזק האם האדם פטור לגמרי בואו תסתכלו בבקשה ברמבם לחות תשובה אבל עבירות שבן אדם לחברו כגון החובל את חברו או המקללת חברו או גוז לו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצו אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו שומרים מה כתוב פה ברמבם זה גמרא מפורשת נפסק להלכה ברמבם כתוב פה ככה אני אגיד את זה בעברית שלנו נסעת באוטו אשריך עשית תאונה השם ישמור אין נפגעים ברוך השם מה עשית נתת לו את הפרטים של של הביטוח שלך ולקחת ממנו את הפרטים של הביטוח שלו הלכת הביתה לחים עול שלום לא מה אתה צריך לעשות בערב יום כיפור ועדיף לפני כן טלפון לבקש סליחה אתה פגעת במישהו כסף זה כסף שכוך סגרנו את הסיפור אבל עשית לו בלאגן עשית משהו שלא באחריות יצרת נזק אצל מישהו חובתך ההלכתית מה היא צות את חברו ולפייס אותו עד שימחו לו זה ההלכה הבסיסית בדיני ממונות ישנם שני חיובים חיוב ממוני וחיוב לפייס את האדם שנפגע יפה עכשיו בוא נחזור לסיפור שבו פתחנו את השיעור פתחנו את השיעור בסיפור שנקרא בהלכה יורד לאומנות חברו זה סוגיות מאוד מאוד מאוד מורכבות זה מצריך דיון רחב שאנחנו לא יכולים לחלות את הזמן מסגרת הזמן שיש לנו כאן כדי להגדיר את זה אבל בוא נראה את שתי הקצוות את הקצה העליון ואת הקצה התחתון הקצה העליון מופיע ברמבם בהלכות דאות ז שימו לב הרמבם שם מגדיר איך צריך להתנהג תלמיד חכם משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה אומר על לו לו ועל הן הן מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים כ שיקח מהם ולא ידקדק עלין ונותן דמ המקח לאלתר כשהוא צריך לשלם משהו הוא משלם מיד ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן ולא יבוא בהרשאה מחייב את עצמו בדברי מקח וממכר מקום שלא חיווה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנה ואם נתחייבו לו אחרים בדין מעריך ומוחל להם מלווה וכונן ולא ירד לתוך אומנות חברו הרמבם מגדיר שתלמיד חכם בשום אופן לא פולש לתחום של מישהו אחר זה ההגדרה הגבוהה אבל יש הגדרה מאוד מאוד נמוכה ביורד לאומנות חברו תשימו לב צדתי את זה אחד ממחברי זמנינו בעל פתחי חושן ישראל שהתחיל בעסק או מלאכה אדם שיש לו איזה ביזנס איזה רעיון עסקי הוא בא אחר והשתדל לסלק הראשון פה לא מדובר שהוא פותח חנות ליד חנות שהוא מתחרה בו שהוא חושב על אותו רעיון אבל מפתח אותו לא לא לא לא לא הוא משתדל לסלק הראשון הוא אומר אני אכנס למקום הזה ואתה לא נקרא רשע ויש אומרים שאף מסלקין את ה שני בדין ומכל מקום אם לא יסלק פטור מלשלם לראשון הפסדו שאין זה אלא גרמה הרמה הנמוכה ביותר זה אדם שבאופן אקטיבי פעיל הולך ומגרש מישהו מהעסק שלו לא נותן לו לעשות את העסק שלו נכנס לעסק של חברו והגדרה הלכתית שלו מה היא רשע מה עם כסף אין כסף למה גרמה זאת אומרת שתשימו לב התחלנו לרדת לשורשי הדברים גם בדיני ממונות יש שתי הגדרות האם אני יכול להוציא ממון לא עוד מעט ננסה להבין למה אבל האם האדם הזה הוא רשע התשובה מה היא כן זאת אומרת אם יש לו יראת שמיים מה הייתם מצפים שהוא יעשה עכשיו שפיס אותו יפיס אותו יתרצה איתו אבל אני רוצה להראות לכם עדק ההגדרה הזאת הייא מהותית בדיני ממונות ואני זוכר שהייתי בחור צעיר והתחלתי ללמוד את הסוגיה הזאת ב מציע אמרתי משתומם אני מתקל במשנה הסוחר את האומנים ויטו זה את זה אין להם זה על זה אל תרעומת אני זוכר שהייתי בחור צעיר אמרתי סליחה תודה רבה אתה מרשה לי לכוס באמת תודה רבה ואם לא היית מרשה לי אז מה אסור לי לכעוס מה זה להמ את הרומת בן אדם שיגע אותי תחשבו על הסיטואציה אתה מדבר עם מישהו בטלפון אתה מסכם איתו אתה מסכם על מחיר בבוקר אתה אומר לו לא החלטתי לקחת מישהו אחר אומרת ההלכה מהדין מותר לו להתרעם מה זה מותר לו להתרעם התשובה מוריי ורבותיי שגם לגדרי תרעומת שמישהו יש לו כעס על מישהו עוד פעם שר עצמו מי רם על עצמו במקום שתרם עליו יתרם על עצמו למה כי זה דוגמה אנין לך דוגמה ש אחד אומר למה לא התקשרת אליי ואתה למה לא התקשרת אליי לא זה בין אדם לחברו חברו כן אני מדבר על משהו אחר אני מדבר על משהו אחר אתה מתאם עם את צמוק שני אבל לא פ פה מדובר פה מדובר על מישהו שסיכן עסקה עם מישהו א אתה אומר זה על זה לא לא לא כן לא נכנסתי פה לסוגיה זה אית הוא זה את זה זה הגמרא שדנה בתחילת המסכת מי איתה את מי בעל הבית אותם אין בעל הבית הוא לקח פועל אחד שאיתה אחרים לא נכנסתי לסוגיה נכ אני רוצה לדלות מכאן נקודה אחת ודרך אגב אני עוד מעט אצטט לכם מפורש את הפרישה אל תחשבו שתרם את זה סתם כותב רבנו הפרישה בהגות שלו לשולחן ערוך לתור בסימן שכו ויבא להיות נקי תרומת צריך לפייסו מישהו מוכן להגדיר לי מה זה לפייס לרצות לא איך לרצות איך ל דרך שבדם ש פייס לא לא לא אמרת טוב תמשיך בכל דרך שהבן אדם שנפגע אפילו בממון אפילו בממון אם אתה פגעת במישהו ויש לו עליך תרעומת זה לא נשאר בגדרי תרעומת שרק הוא מתעצבן עליך חובתך הלכתית לגשת מישהו רוצה עוד דפים אז אולי כד לשים שם בכניסה חובתך הלכתית היא ש אם אתה פגעת במישהו ויש לו עליך תרעומת מה אתה צריך לעשות לפייס אותו איך תפיס אותו במה שהו התפייס ואם הוא רוצה ממון כי אין לו עכשיו כוח בשע בבוקר לחפש לו עבודה לכל היום והוא שמח עליך לעבודה מה הפיוס שלו יהיה ממון אבל יש פה מורכבות מאוד מאוד דלה אני רוצה להעמיק עכשיו חוסר היכולת לגבות ממון היום בבתי דין זה לא נמצא בוואקום אני רוצה להסביר מה אני מתכוון זה לא נמצא בוואקום יש מערכת בתי משפט ויש דין תורה בבית המשפט היום הדברים מתנהלים באופן אחר לגמרי לגמרי לגמרי כשאדם הולך לבית משפט נטל לראיה הוא לא לפי דיני תורה הוא לא צריך שני ידים הוא יכול להביא ראיות נסיבתיות ואם שופט או שופטת משתכנע ש50 או 51% הבן אדם האחר חייב מה יהיה החראה שהוא צריך לשלם לו בדין תורה זה לא עובד ככה לא רק זה בוא נתן דוגמה מאוד פשוטה הדוגמה שעליה אנחנו עוסקים הגרמה שהגמרא מגדירה אותה חייב סליחה פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים מה קורה בבית משפט אין שמים סליחה על הביטוי אבל אתם מבינים בדיוק אני מכוון הכל נסגר פה ובמזומן אם הבן אדם פגע מה הוא צריך לעשות לשלם אבל יותר מזה אם בבתי דין שדנים עלי בדין חה אי אפשר לגבות ממון מסוים כי זה גרמה מה יגידו בבית משפט אין דבר כזה גרמה אני אתן לכם דוגמה יש מציאות מאוד מאוד קשה שאדם שנפגע בתאונה או משהו והוא טובע את הביטוח אנשים אפילו בלי מחשבה הולכים לתביעות בבתי והרבה פעמים בית המשפט פוגע קובע סליחה תשלום מאוד מאוד גבוה על ובדן הסתרות עתידית בהלכה אין דבר כזה יש שבט הגדרות של שבט הם מאוד מאוד ברורות אין דבר כזה שאם הייתי ומרוויח ככה אדם יכול להוציא מיליונים אבל רגע מבחינה הלכתית זה נקרא מה גרמה אז האדם יכול ללכת למערכת דין תורה ושמה לא דנים גרמה והולך לדין תורה ושמה הנטל הרה שמוטל עליו הוא מאוד כבד הוא מעיד אח גיס יכול ללכת לבית משפט ומה יקרה הכל מותרים לכם הכל שרועים לכם הכל בנחת מה יעשה הבן ולא יחתה זו מציאות מאוד קשה עד כדי כך שחלק מהדי תורה שמתנהלים פה בארץ אדם מסוים אני מכיר באופן אישי מישהו שהוא מחתים שהוא דן לפי גרמו כי הוא מעדיף שיגיעו לתון בדיני תורה שאלתי את פי מורי ורבי אבנ לא אמר בשו פניים ואופן לא ולמה כי אם אתה הולך לדון בדיני תורה בדין תורה אין דבר כזה גרמה א אבל מה נעשה איך נדון את הדברים האלה אני מבקש להתעמק ברשותכם קצת במושג הזה פטור בידי אדם וחייב בידי שמיים אני חושב שנעמיק במושג מבחינה למדנית אתם תראו עולם שלם שנפתח לנו של אפשרויות תסתכלו רגע בראשון אבל בוא רגע לפני ש לפני הראשון הראשון רשי שלאו משפט הבכורה להבהיר משהו אחד להעביר מעל לכל ספק הגמרא בבט דף כג עמוד ב עמוד ב כב עמוד סליחה אומרת ככה אמר רב טובי בר מטנה זאת אומרת גרמה בן זיקין אסור שלא יהיה פה שאלות אין לאף אחד היתר להזיק בגרמא גרמה בן זיקין אסור שאלת השאלות היא עכשיו מה עושים עם האיסור הזה אז בוא נראה מה מגדיר רשי תסתכלו מה כותב רשי רשי כותב ככה פטור בדיני אדם חייב בדיני שמיים מקור מספר שש חייב בדיני שמיים פורענות לשלם לרשעים שנתכוון להפסיד את ישראל מה כתוב ברשי אדם שפטור בדיני אדם וחיב בדיני שמיים צריך לשלם או לא צריך לשלם כך כתוב ברשי מה כתוב ברשי מה הוא חייב בדיני שמיים פורענות מי נותן אותותו פורענות משמ משמיה לשלם הקדוש ברוך הוא שלוחיו למי לשלם לרשעים למה כל התכוון להפסיד את ישראל יש לו דרך לצאת מהפורנו הזאתי רשי סתם לא פרש זאת אומרת רשי מגדיר פטור בידי אדם וחייב ידי שמיים תשמע פתחת חשבון לא נעים עם שמיים ואדם כזה נמצא בסיטואציה שההוא מועד פורנות כפשוטו לא מבני אדם מהשמיים למה כי הוא רשע הוא תכוון להפסיד את ישראל אבל רשי לא נותן לנו פתח לתקן את זה שימו לב מה כותב רבנו המאירי כל שכתבו עליו שהוא חייב בידי שמיים פירושו שהוא חייב בו בהי שבון המרי כותב אחרת הוא צריך להחזיר כסף על עניין איסור אף מה שהוא פטור בבני שמיים איסור מיש בו אלא שעניין שבו נאמר ומכאן כתבו גדולי הדורות שכל שנאמר עליו שחייה בדיני שמיים פסול הו לעדות עד שישיב והדברים נראין שמאחר שהוא חייב להשיב תורת גזלה חלה עליו עד שישיב המשונה מרשי מה כותב רבנו המאירי האדם הזה פסול עדות הוא בא להיות עד בחתונה של החבר הכי טוב שלו והרב יודע שהוא הזיק בגרם מה אומר לו אדוני סליחה אתה פסול עדות אני פסול עדות כן למה אתה מזיק גרמה לא שילמת אבל מירי נותן יותר מזה מה נותן לנו המאירי דרך לתקן דרך לתקן מה הדרך לתקן תשלם תשלם תשימו לב גרמה לא יוצרת פתור שאדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו גרמה יוצרת מציאות שבית הדין הוא חסר יכולת אכיפה אבל האדם אם הוא רוצה להתרצות לחברו ו לבוראו מה הוא צריך לעשות לשלם וכל עוד הוא לא שילם הוא פסול לעדות או אתה שואל שאלה מצויינת אם הבן אדם מתפייס בפחות מזה בסדר שאמרנו מקוד זה בדיוק כמו שאמרנו מקודם אדם מתפס בפחות מזה ועוד מעט נראה גמרא מעלפת סביב זה כי זה מאוד חד אז לא אבל באופן עקרוני אתה הזקת בגרם אני לא יכול לחייב אותך אתה חייב לשלם ה אז מה החילוק בין דיני שמיים לדיני אדם או יפה שאלה מצויינת התשובה בדיני אדם בית הדין קופה אותך לשלם פה הוא לא יכול לכפו אותך אבל אני רוצה עכשיו ברשותכם להעמיק עוד יותר אז מה זה ההגדרה הזאתי ואני אתן את זה כ ירה ואז נעמיק כי אחרת אנחנו לא נספיק ן עניין הריצוי ה האם הוא יכול לדרוש שהוא מתרצה ביותר מה מהשווי מהחוב יותר משוי הנזק קשה קשה קשה לומר את זה אבל יהיה קשה מאוד למוד נזק של גרמה אפשר להכניס את כל הגרמ למקום שאין אפשרות לאמוד את זה כי זה באמת בלתי נתן לשיעור ולכן השאירו את זה באופן כזה אבל אני רוצה ללכת כן בבקשה רק בקיצור כי יש לנו עוד 20 דקות ואני חייב להספיק הרבה כן יש הלכה בסימן חייב אני לך איני יודע אם אתה חייב כן אז לצאת ד שמיים צ נכון האם גם כאן הוא יכול ות לשמע הוא לא רוצה לקבל הואו חיב לקבל שאני לא יהיה פסול לעדות יפה עוד מעט נדון בזה כבודו שואל שאלה מצויינת עוד מעט נראה את זה יש פה גמרא מאוד מעניינת בסנהדרין שעוד רגע נביא אותה והיא ככה תביר לנו את העיניים אבל לפני כן אבל כן אני יודע זה שיעור מעניין בסדר גמור תשאלו טוב מאוד שאתם לא ישנים כן החיוב אני צריך לשלם לא על הנזק זה החיוב בד אדם אתה הגדרת שזה נזק אני הגדרתי שזה גרמה אני בכוונה ניזר במילים תן לי החיוב ש של מידי שמיים זה הפיוס כן פשטות זה פשטות אבל תנו לי רגע להעמיק ברשותכם בסדר בואו נעמיק רגע יש שתי אפשרויות להבין את המושג הזה פטור בידי אדם וחייב בדיני שמים אני יכול להבין את זה באופן שבו אני דבר פה על גדרי נזיקין פרשת נזיקין יש אדם המזיק יש שור המזיק יש בור יש מזיק שנקרא גרמה במזיק הזה שנקרא גרמה הוא שייך לכל פרשת נזיקין הוא כמו כל המזיקים האחרים אלא שבית דין לא יכולים לכפות אבל בעצם הוא שייך לפרשת נזיקי זה דרך אחת שאני יכול ללכת להבין את המושג פטור בדי אדם וחייב בדי שמיים יכול לת בדרך אחרת אני יכול לנסות להסביר את המושג פטור בדי אדם וחייה בדי שמיים שמזיק בגרם הוא לא מאזיק זה לא חלק מפרשת נזיקי אבל יש עליו חובה של תשובה יש עליו חובה של תשובה איפה תהיה הנפק מינה סיפור הבן שלי הגדול למד פעם בישיבה תיכונית מפורסמת לא נזכיר את שמה וכדרכם של ישיבות תיכוניות חברה בפנימיה עושים ככל העולה על רוחם נכון כמו קיבוץ כזה והבן שלי בחור טוב התיר לחבריו לקחת מהארון שלו מה שהם רוצים אוכל עוגיות שמפו שחסר למישהו אני מקווה ש מגבת הוא לא נתן להם לא יודע אבל לך תדע מה כן יום אחד הוא בא לחדר חבר שלו אומר לו תשמע פתחתי את הארון שלך להוציא משהו מהארון ונפלה המנדולינה ונשברה הבן שלי נגע למנדולינה נפלה ונשברה הבן שלי פונה אליי ואומר אבא מה עושים אמרתי לו תשמע יש לכם רבנים בישיבה כן תיגש לאחד הרבנים שברה את המקרה ידון דין תורה חוזר אלי אחרי שבוע הביתה אומר לי אבא אכלתי אותה אמרתי לו למה אכלת אותה הרב אמר שזה גרמה אני פותח סוגריים אני לא בטוח שהרב צדק לא נראה לי שזה גרמה בסדר זה יכול להיות יותר א א אין דרכם של בני אדם התבונן לדרכים יכול להיות זה אדם המזיק יכול להיות זה כוחו לא משנה כרגע אני לא ביררתי את כל הפרטים הרב שם בירר הפרטים והכריע שמה זה גרמה בסדר אבל א רצה לשאול אותכם שאלה החבר של הבן שלי התכוון להזיק לו לא התכוון להזיק אבל יש לו אחריות ברגע שהוא נוגע במ הוא לא התכוון להזיק רגע מצויין הוא לא התכוון להזיק אבל בפועל מה קרה היה נזק היה נזק אם אני מכניס את כל גרמה הבני זיקין לגדרי אדם המזיק מה יהיה חובתו אדם המזיק פטור בד אדם חייב בדנ שמים אבל יש פה נזק אבל אם אני מכניס את זה לגדרי תשובה אדם פותח ארון זה פחות ממטס פותח ארון להוציא שמפה הוא יודע שהבן שלי שם למעלה את המנדולינה הוא אמור לדעת מזה איפה תשימו את זה זה דומה לאיש שו חיצ דומה נכון אני מסכים אני מסכים אמור לדעת שיש המנדולינה יכול להיות ואז מה הבן שלך היה אמור לדעת שילדים בגיל הזה עושים שטויות אז אומר הבן שלי השם זה כמו ישן והשכיב את הכלים אצלו אתה צודק יכול להיות ואז זה אונס גמור תראו שתי הגדרות שתי הגדרות באחרונים מצד אחד רבון קוטלר זכר צדיק לברכה מצד שני החזון איש ותגידו לי אם הם לא מגדירים שתי הגדרות שונות תראו איזה יופי במשנת רבי אהרון הוא כותב ככה ובנל נראה לבאר מה שכתב המהיר פרק כונס דף נוו עמוד א' אנחנו רצים כדי שנספיק בשם גדולי הדורות דהך דחייב לצאת דשמ פסו לידות ושבועה דחשיב גזלה גב ד ש יחזיר שומעים את המילה חשיב גזלה גבו עד שיחזיר מה הוא גזלן ותמוה מאוד אחרי דלק חיו בדייני אדם פטרת תורה אך השיב גזלן להיפסל בדיני שמיים ונראה אומר רבון קוטלר דכל מזיק עובר איסור תורה דלא תגזול דאבו לכל מחסר מממון חברו שלו מדעתו וכן פסק בטור שולחן ערוך סימן שעח אסור להזיק דבר תורה והוא הדין דגר בן אסור ממשיך ון קוטלר ואומר וכן כתב ליד פירוש רבנו ינה לאבות פרק א' משנה א' שהרי כתב לא תגזול וכל הנזיקין בכלל אותו הליו ואף פטור מתשלומים מכל מקום חיב לצא ד שמיים דאיסור גזל ומזיק הלא מתוקן בתשלומין ולא גר מ מזיק ממון גמור ד מתחב בדיני אדם ומלא כל כמה דלא שילם אף דין אצלו ממון חברו רי הוא פטור מכל מקום עוון זל בידו ונפסל לדות ולשבוע ולא שייך תשובה אחד אינו משלם כיוון ד בידו לתקן על ידי תשלומים יש יותר ברור מזה איזה צעד בחקירה שחקרנו קודם הוא הולך כן אבל איזה צעד האם גרמה זה פרשת נזיקין או פרשת תשובה פרשת נזיקין עשיו בואו תקראו את החזון איש אבל מי ש שם פה את החזון איש הוא קצת עשה טעויות הקלד אז אני אקיר לכם מהחזון יש במקור ברשותכם בסדר זה באותיות רשי תעקבו אחרי כי יש שם אזה תות הקלדה מהו דת מלימה ויד דעת הרוח שאינה מצוייה מכן נראה ד בשוגג אינו חייב בידי שמיים מה כותב החזון איש אדם שהזיק בגרם בשוגג לא חייב ידי שמיים הוא לא חייב שים רגע אם זה פרשת נזיקי מה עניין אותי מה קרה לצד השני מה קרה לצד השני ניזק לפי החזון איש זה לא שייך לדיני נזיקי זה בגדרי תשובה ואכה מכוון להזיק אלא שן הזק ברור אני מדלק טיפה בסוגריים ואך אבדי שמיים אינו רצון לומר ד אסור לעשות כן או רק אסור לעשות כן כמו שמ עושה כן עבירה בידו כ משמ לכאורה בלשון רשי הוא יוצא נגד רשי גיטין שרשי מה אומר שם שהוא רק חייב פורנות אלא רצונו לומר דנו יוצא ידי שמיים עד שישלם אבל כל זה מחביר לעומת הגמרא הבאה תסתכלו במקור 10 רבה הניבו לי דכר במחתרת יש לנו הלכה בא במחתרת נידון לשם סופו נכון אבל יש עוד הלכה במחתרת אדם שבא במחתרת גנב שחתר לבית מכיוון שהוא מסכן את עצמו כי הבעל הבית יכול מה לעשות לראות בו אז הוא קונה את מה שהוא גנב בגלל קים לבד רבא מני מה קרה אצל רבא גנבו לו ילים במחתרת באו הגנבים הצדיקים האדרין נעלי ולא קיבלנו אמר אועיל ונפק פוד רב רב אמר שקיבל בד רבמ אז הם קנו את זה אז רב לא מוכן מה לעשות לקחת את זה למה הרי אם הוא חייב די שמיים וברור שמקים לבדר הוא חייב רק אין יכולת אכיפה למה רב לא לוקח מהם הם רוצים לחזור בתשובה את השאלה הזו שואל תוספות שימו לב תמה מחייב לצאת ידי שמיים כד פרק הפועלים גבי חוסם פרה ודש בה ואתנה נסרה תורה אפילו בעל אמו ויש לומר דכאן לא היו רוצים להחזיר אלא אם כן התחייבו בדי אדם מה כותב תוספות נו ימים פ תדי חמים מה אומר תוספות בעצם הם לא רוצים בעצמם נו אז לכן הוא למה רב לא לוקח את הכסף הם לא רצו להחזיר אבל הם החזירו לו הם החזירו ו הם תחו בידי בני אדם מה פירוש מה פירוש איך זה נקרא בהלכה לא יש לזה הגדרה רבותיי רבא מבין שזה לא רצון להתרצות ולבקש מחילה אלא זה מה שנקרא מחילה בטעות הם חושבים שהם חיייבים בדי אדם ולכן מה הם עושים מחזירים אבל מכיוון שהם טועים מחילה בטעות ל ש מחילה הם לא באמת החזירו לי את האיילים אם היו יודעים שבדי אדם זה שלהם כי הם קנו את זה בגלל קבל בדר בני הו מחזירים את זה או לא מחזירים את זה לא מחזירים את זה למה הם מחזירים כי הם טועים מה אומר רבה אני לא לוקח זאת אומרת אם הוא בא ר הוא צריך לבוא להחזיר בשביל מה לפייס אותי מה כתוב פה בהלכה אני לא יכול לכפות אני לא קופה אבל אם אתה שואל מה הקדוש ברוך הוא רוצה הקדוש ברוך הוא רוצה שאתה תיגש לבן אדם שפגעת בו ומה תעשה תייס אותו אתה פגעת בו אתה חייב לבקש את מחילתו ולכן כשרב מבין שהפרחים האלה שחדרו אליו הביתה וגנבו לו את האיילים לא רוצים להחזיר את זה כדי להתרצות אלא כי הם חושבים שהם חיייבים מה אומר להם לא לוקח את זה אתם לא רוצים לצאת ידי שמיים אתם שומעים מה כתוב פה רגע רגע אני חב אין לנו זמן יש לי עו תשע דקות אני אתן בסוף הזמן זמן לשאלות בסדר רבא אומר להם אתם לא רוצים להתרצות אתם לא רוצים לצאת ידי שמיים מה אתם רוצים לסגור את הסיפור מבחינה נית זה שלכם ולכן רבה לא מוכן לקחת מהם את זה אם כך נמצאנו למדים דבר מאוד מאוד מאוד מעניין יוצא ככה רגע רגע רגע אני אתן זמן לשאלות עוד רגע אני יודע זה ש נושא מעניין ומסקרן תאמינו לי אני גם מקצר אבל תנו לי רגע אני רוצה עוד לסכם להגיד עוד שי שתי אמירות ואז תן זמן לשאלות יוצא ככה אני אוהב ש שיעורים מסודרים הרבה פעמים אנשים לומדים בעיון שמעו סברות שמעו זה ואז הכל יצא להם סלט אחד גדול לא אז בוא רגע נעשה סדר כדי שכל מי שהיה פה לפחות אני השתדלתי שיצאו עם רעיונות מסודרים אדם שמזיק בגר שהוא חייב בידי שמיים ופטור בידי אדם והוא מודע לנזק שהוא סב לאחר הוא חייב לרצות אותו ולפייס אותו כדי לפייס אותו ועל זה אין חולק שתיים אם אדם שהזיק ב גרמה חושב שחלה עליו חובת תשלום מדינה הניזק אסור לו לקבל את זה למה הגדרנו את זה זה מחילה בטעות זה מחילה בטעות הוא חושב שהוא חייב מדינה הוא לא חייב מדינה שלוש אם הוא הזיק בלא מתכוון בגר בשוגג יכול להיות שתהייה מחלוקת בין הבון קוטלר והחזון איש ויכול להיות שזה גם קשור לברכת שמואל ולעוד אם אני אומר שזה בפרשת נזיקין והדגש המרכזי הוא מה קרה לשני הוא חייב לשלם אבל אם אני אומר שזה חלק מהלכות תשובה כשאדם עשה את זה בשוגג בגרמא יכול להיות שעל זה לא התחדשה ההלכה שהוא חייב לרצות את חברו כי פה לא היה שום מעשה שלילי וכוונה שלילית של האדם רגע רגע רגע אני מבטיח שאני אתן זמן מבטיח בלי נדר בסדר אני רוצה עכשיו רק לקרוא חזוניש אחד באמונה וביטחון מישו מכם עבר על ספר אמונה וביטחון פרק ג באמונה וביטחון עוסק בשאלות מוסר מזויף ובלבול במוסר וסביב שאלות שיתארו בעיר הקודש בני ברק ששמה חזוניש עמד נחרץ ואמר חברה אין מוסר בלי הלכה ויש לו כמה ביטויים מאוד מאוד יפים ואחד הביטויים הוא בפסקה יג תסתכלו מן הקניינים העיקריים להשתלם באהבת המשפט איך אדם מבין מה זה משפט מרן הרב כותב שזה אחד הנקודות המרכזיות בהבדל בין תורתנו הקדושה לנצרות הוא הלימוד בגמרא פירוש ותוספות בהלכות בכלל ובהלכות שבין אדם לחברו בפרט וכמו שכתב הגאון רבי ישראל סלנטר זצל והיותר משריש פו הרות אם לא יצא לכם אי פעם וד חזוניש במונה בביטחון יש לו עברית מתוקה היותר משריש פרות כלומר מה שגורם לעצמ ענפים מעמיקות הוא העמל והעיון בגמרא פירוש תוספות שאדם לומד את זה ברצינות ואף שאיננו בקי בכל הלכותיה אדם לא צריך להיות בקי גדול בכל ההלכות כבר יש בנפשו הקניין של ההכנעה למשפט והקרה שההלכה היא היסוד בעבודתו יתברך מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה נקודה סוף ההלכה היא היסוד בעבודתו יתברך ושצריך של חכם בכל מה שהוא נוגע בענייני חברו יש לך שאלות בממונות תשאל רב והחכם שעמלו בתורה וגפן בהלכה בספרי הירה ומוסר המידות שלמותו בטוחה ו שרותו שלמה ומי שעזב את ההלכה ולא יגע לדעתה הוא לא אמל להבין גמרא רשי תוספות משפט מזעזע אין ספק כך כותב החזון איש שהוא חדול המשפט ואיננו בטוח בלהיות חבר לאיש משחית מבלי מסי הוא חושב שהערכים שלו ישרים אבל באמת מה הוא מבולבל חבר לאיש משחית יש פה מקום לפתח דיון מאוד מרתק בין מוסר אלוקי למוסר אנושי יש על זה פסקאות באורות הקודש וצריך לדון בזה אבל שימו לב מה כותב עלנו החזון איש דברים מאוד מאוד ברורים אין מוסר כפוף להלכה ואם לי בדל חתה אתה מוגדר רשע מה אתה צריך לעשות לפייס עובדה שבית הדין לא נכנס לך לכיס והוציא לך ממון לא אומרת שאתה יכול ללכת הביתה לנהר את החליפה שלך ולהגיד אני צדיק תמים לא או בגדרי מזיק או בגדרי תשובה אז אם אני חוזר לסיפור שפתחתי זוכרים מה הייתם אומרים ליהודי שפגע בחברו מה אתם הייתם אומרים כרבנים כ ב אדם בן אדם רוץ לבן אדם שפגעת בו תכרע על ברכך תבקש את מחילתו בית דין לא יכול להוציא כסף יש לנו מוגבלות מסויימת אבל אתה אנחנו לא יכול להגיד שאתה חייב למה זה גרמה אבל אתה חייב לרצות אותו איפה השכל שלך למה ב בתי דין לא כותבים את זה אלוקים פתרונים אני רוצה להגיד פה משפט אחד ואז נתן לי זמן לשאלות הגאון אבזם לחמי גולדברג כשהיו מגיעים אליו למשפטים לדיני תורה הוא כן היה אומר לך רבותיי יש פה משפט מאוד מורכב מאוד מאוכל תרצא אותו תתפשר איתו ואם אתה לא אז כיוון שהוא מחתים אותם מראש על שטר בורין שהוא יכול לדון גם לדין וגם לפשרה אז מכוח הפשרה הוא מחייב אותם לשלם הבטחתי שאני ותן זמן לשאלות נשאר שלוש דקות שפוט כן בסוגיה הזאת של רבה אז שם ו ש דברים גם לגבי קמל בדרב מיני נכון אבל אם אתה אומר שהוא חייב לצאת ידי שמיים לא אומרים זה קמד רבמ לא זה בדיוק הסוגיה של קמד רמיני ועל זה נאמר שהוא חייב לצאת ידי שמיים ועל זה תוספות אומרים שהוא חייב לצאת ידי שמים הוא בא לפייס יש תוספות מקביל את זה במצי צ א יש שם עוד תשובות הוס בסנהדרין מפורש מדברים כדר כן רבה היה מקבל ממנו מהמהם מהגנבים אז לכאורה הוא היה עובר איסו נכון זה בדיוק הנקודה במובן שהוא היה מונע מהם לעשות תשובה לא זה מחילה בטעות זה זה גזל בידיים של רבה כן הם הם גם לא היו עושים תשובה כי הם חשבו שהם יתרצו כן כן חד משמעית זאת אומרת לצאת ידי שמיים אם הצד השני מוחל בוודאי אם השני אומר הרי אני כאילו התקבלתי מחול מחול מחול אני מתכוון לא שהוא אומר שאני מוחה לך אלא אנחנו מ רים את דבריו מזכירים את דבריו ככה לדוגמה אמר לו ענין חיתים ושעורים וסב אני חייב לך אומר אתה לא חייב לי כלום אפילו לצאת זה שמיים לא חייב כיוון שמ שהוא מחללו אבל הוא לא מחל לא ברור לא ברור אם אם הוא אם הוא אם זה מחילה בטעות אז זה לא מחילה ם זה מחילה ב יכול להיות יכול להיות שזה מחילה ב צריך להבין את המקרה לפרטי פרטים יש למישהו עוד שאלה אין שאלות אז ביררנו קצת את הסוגיה של פטור דיני אדם חייב דיני שמיים ביררנו את החוסר יכולת לגבות אבל תראו מה יצא לנו פה עד כמה עירת שמיים אמיתית וטהורה ה יסוד בדיני ממונות זה לא רק שאלה של כסף זה שאלה באמת באמת שכל אדם צריך לתת דין וחשבון לעצמו לפני מי אנחנו עומדים ברוכים תהיו בהצלחה [מוזיקה] רבה ‏e [מוזיקה]