"יפה כח פשרה" - פשרה ככח יפה | הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת עכו | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] אני רוצה לפתוח בכבודה של אכסניה וגם אבי מורי למד פה וגם הוא היה קיבוצניק מחפץ חיים ה ישיבה בקיבוץ הוא יכול אפשר לשלוח אותו לאסד אמרו ש לא אבל סבתא שלי אמרה הוא ילך בכל זאת הוא היה לא נהג ראשון על טרקטור אז ה ה נהג של הראש השיב של הרב גול גם חמים הורי הרב אצמן למד פה ששנו פה אנחנו מסיימים גם חומש שמות וגם פותחים סממה פרשיות החודש הזה לכם ברכת האילנות מעבדות לחירות סוג של א הסיום של חומת שמות משה מברך אותם ויברך אותם משה היא רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם אף הם אמרו לו כך אומרת הגמרא והנו עם השם אלינו מעשה עדנו כוננה עלינו אני רגיל כברש קרוב ל30 שנה כל שנה כל שיעור לפתוח בשיר גם פותח את הלב גם קצת החנה לתורה אז תרשו לי את הביי נועם שנשיר ביחד אחר כך אני אדבר במהירות יותר מהירה אני אשלים את הפערים אבל א אני גם מקדיש את זה ל תלמיד שלנו נועם איתן שנפל בבית ליה בקרב פנים מול פנים לפני כמה חודשים יחד איתו את כל הגיבורים שנפלו מכל מחוזותינו כן יחד כולם בקדושה וכל עם ישראלת השם ננצח נו השם אלנו ידנו כ הליו עדנו ננגו בינו ים השם אלוקינו נו מש ידינו כל עלינו ומ דנו כונו השם אלוקינו [מחיאות כפיים] ו ידנו כנ עלינו ידינו מעשה ידינו כני לעשות משפט עבדו משפט עמוד דבר יום ביומו אני רוצה לדבר על סוגיה שדבר יום ביומו סוגית הפשרה אנחנו הרבה פעמים לא נמצאים בהרכבים של בין אנשים ומשרים מבוררים אבל הרבה פעמים אנחנו מפעילים את כושר השיפוט שלנו ואנחנו צריכים תמיד יש לנו שני ערוצים שנכיר צדק צדר רדוף אולי נעשה ספוילר קטים את מאוחר הרב קוק בהמשך נראה שכותב שבשר ז מדאורייתא ואת רושי שאמר צדק צדק תרדוף יש משהו שצריך לרדוף אותותו לפעמים תכף נראה את הארון גם שהיה רודף רודף רודף צדק רודף פשרה ו צריך לפתח את שני הערוצים האלה אם לדין אם לפשרה צדק צדק תרדוף וזה דאורייתא ולפעמים זה דבר יום ביומו סגיה רלוונטית מאין כמוה גם אקדים את המאוחר ואני משתדל על ידי מעשה הייתי רוצה בסוף הדברים גם לתת שני הערות ב' אחת קשורה לפשרה במובן הרחב קצת של העניין האגדתי קצת של העניין ואחד אולי הצאה לסדר פה בכינוס הבא כ אסופות שש ואז שכחתי להגיד כבודה של אכסניה אכסניה זה גם המקום הזה המקסים הזה קרן בבנה השבוע השבת היו אצלנו תרכו אצלנו עשינו את ה החלפה שור שלים שלהם וגם הכנס עצמו זה אכסניה כנס הסופות וכל הפועלים בדבר וכל העמלים בדבר ועד אחרון שתשרה שכינה במעשה ידינו אפתח עוד פעם במשהו ש דבר יום ביומו לפחות הספרדים נוהגים להגיד פתח אליהו נדחקים ולא בחכמה ידיע מבין ולא בנה ידיע טוב שאנחנו אומרים את זה בתפילה אחרת הנו להביא ככה מקור מהזוהר אבל זה קטע מהתפילה אנחנו מביאים ישמ ופח וחל וזדי ברח די צדק ומשפטו נש דין הי וגבורה משפט עמוד דאמצעיתא התשואל כל אחד משפט מה הוא הנו משפט זה דין זה גבורה משפט זה עמוד אמצעי יש דין ויש מושג שנקרא משפט המשפט הוא עמוד האמצעי זה אולי קצת הנושא שלנו בסוף יהיה העמוד האמצעי עמוד השדרה ת שהרבה פעמים אנחנו יש לנו נטייה אפם לבחור בין הזה שזה עמוד אמצעי שהוא לא הפרווה הזה שהוא לא החליט איפה הוא ממוקם אז הוא איפשהו תופס איזה מקום באמצע המזרו ניק ש קצת זה גם וגם וגם חרבון כזה כמו זכור לא טוב אבל יש פה משהו בסופו של דבר שהעמוד האמצעי הוא א אז זה המשפט שאנחנו רוצים לעסוק משפט השלום הנושא של פשרה אז נצא לדרך א הסוגיה היא נמשכת כמעט על שני דפים הבאתי את תמצית העיון איך זה התגלגל איך התחילו ה סנהדרי אנחנו עוקים דיני ממונות בשלושה עוסקים בשיפוט עושים איך איך פתאום הגיעה הפשרה זה לא משהו שכתוב במשניות שהגמרא מפרשת זה נכנס כמו ששרה צריכה להיכנס בוא נראה את הסוגיה שממנה מתגלצת פתאום קצת בלי להוט כדרך בדרך אגב כזה תשובה קושייה מגיע פתאום פשרה ואז שני דפים הגמרא מתעסקת בסוגיה של פשרה גוף אמר שמואל שניים שדנו דיניהם דין שנגו בדין חצוף ההמשך חולק על זה רבי אבהו ואומר שאין ם דין י תברח נחמן קמר להשמת אית רבה שמרנו ששניים שדנו בדיעבד דיניהם דין והם נקראים בדין חצוף ביטוי כזה שואלת הגמרא אפילו שניים מזכים או שניים מחייבים ואחד אומר אני יודע יוסיפו הדיינים אז למה יוסיפו היו שלושה נשארו שניים אז בדיעבד אמרנו ב אם אתה אלוהים כיוון שאתה חושב ששניים שדנו דיניהם ד ם אז בדיעבד אפשר לסמוך למה צריך להוסיף ואני מקשב מה זה זור שהוסיפו הרי אם שניים מזכים א שניים מחייבים גם אם עוד אחד הוא לא יכול מלא לטות את הדין כבר שניים זיכו שניים חייבו אז מה בשביל הפורמליות שיש פה שלושה למה צריך להוסיף עוד אחד הרי מן הולכים אחר רוב אחרי רבים לטות אז מה זה סוך שהוסיפו עוד אחד בשביל בשביל הפרוטוקול כאילו בכל מקרה מקשה מזה הגמרא על שמואל ואומר את דת לט כיוון שהם תכנסו על דעת שלושה אז אני גם מסכים שבדיעבד לא יעזור פה שניים כ גם צריך לנסות להבין את זה אבל זה לא ממש בסוגיה שם ממשיכה הגמרא ומקשה עכשיו נכנס סוגיה ש ורבן שמעון ב גמליאל אומר הדין בשלושה ופשרה בשניים ופה כוח פשרה מכוח הדין ששניים שדנו בעלי דינין יכולים לחזור בהם ושניים שעשו פשרה אין בעלי יכולים לחזור בהם אז רואים מפה שעוד פעם דין זה בשלושה שניים זה משהו אחר זה פש אבל דין זה בשלושה איך אתה אומר שניים שדנו דיניהם דין הדין בשלושה כתוב מפורש הגמרא מתרצת את שמואל אבל אנחנו רק רוצים להישאר באמירה הזאת שפשה זה דעת רשבג אומר שהדין בשלושה ופשרה בשניים עכשיו יש פה ביטוי שהוא קצת הכותרת שלנו יפה כוח פשרה מכוח הדין ובעצם הנושא שלנו מה יפה כוחה של פשרה משך נקרא זה לא רק קודם כל זה כוח שרה זה לא לחלשים למי יש פה איזה כוח עדיד וגם כוח יפה יפה כוח פשרה אבל מיד שואל פה תוספות ששאלה אני חושב שכל אחד שואל את עצמו מה יפה אם יכולים לחזור או לא יכולים לחזור כיון שנגיד בהמשך ששרה צריכה קניין ובעצם התוקף של פשרה מונח על זה שהם הסכימו דעתם זה נקרא עוד פעם שהם נתנו רשות שהם עשו קניה אז אם הם עשו קניין אז ם קודם כל גם בדין זה משנה מפורשת בהמשך שנאמנים עלי אבא נאמנים על שלושה רועי בקר אם ה הסכימו ביניהם אז זה גם בדין הם לא יכולים לחזור בהם אם זה מונח על הסכמה אז זה לא יפה וזה כוח אפשרה מכוח הדין זה מקשה התוספות פה טמה מה יפה כ כוח דינמי דומד אפשרה אם זה המידת שתיהם אם עשו קניין לא יכולים לחזור בהם אם הסכימו דעתם כמו נמנים עלי עונה תוספות שאם אוקימתא של התוספות כמ שתוספות ים שאם הם אמרו תעשה לנו קשרה כמו דין וכולי לא עוד פעם אני תכף נציע עוד אפשרות אבל אני חושב שהקושי פה רגע היא קושיה מהותית שיש משהו שצריך לחפש חוץ מוקמת מסוימת של מיד תוספות שבה יפה כוח פשרה מכוח הדין אף על פי דין שלושה עכשיו לגופו של עניין קצת הגמרא עכשיו נכנסת תנו רבנן כאילו מה זה פשרה אני רוצה שננסה להבין כאילו מה היא פשרה וכמו שאתם משערים זה לא כתוב פה בסוגיות מה זה הפשרה מה כן כתוב כתוב הפרוצדורות כמו שהגמרא הרבה פעמים אתה לא כתוב פה מה היא פשרה איך עושים פשרה מה אבל כן כתוב בהשוואה לדין אחד כמה כמה כמה כ תמיד שואלים ככה מתחיל גם מסכת סנהדרין תנה אומנות בשלושה וזה כל מספרים מה ההרכב תגיד לי מה ההרכב של בן הדין אני אגיד לך מה מה הולך שםם זה 23 71 זה כמה שאלה שנייה שנשאל את עצמנו הגמרא תעלה לנו פה האם צריך קניין או לא צריך מה התוקף כי יש אפשרות שלא צריך קניין אז אתה רוא ש דבר שלישי הגמרא תשאל אם זה ק התחילו בדיעבד פשרה רביעי מאוד מהותי וחשוב אם כבר התחילו את הדין האם אפשר לעשות פשרה האם זה היברידי אפשר או שיש איזה שלב התחלת את הדין האם פשרה זה מחוץ לבית הדין לפני או שאפשר תוך כדי נראה בזה גם דאות ובהמשך תכף נראה עוד נושא מאוד חשוב וגם אני אוהב את המילים אז מה זה המילה הזאת פשרה ביצוע מאיפה זה לקחו את ה איפה מצינו אולי והאם פשרה זה מתחילה ונגמרת בסכסוך בין אנשים או פשרה זה בכלל בתפיסת עולם כמו שאמרנו בשיפוט בייסורים אם אפשר לעשות איזה פשרה אז תכף נראה שכן זה גוף המחלוקת אהרון משה מחטא העגל ועד טרוף טורף יוסף כאילו חטאו של יהודה האם ניתן לעשות פשרות ב זה לא נגמר בסכסוך שכני מתוך זה אנחנו ננסה לראות אולי דרכים מה הציעו ועוד אפשרות מה היא פשרה ומה יפה כוחה ו היה אפשר זה לא סוגיה שבדיוק אנחנו נתקנו בה אלא זה אני בחרתי את הסוגיה הזאת אני חושב שהיא מאוד רלוונטית תמיד והיום גם במובן הרחב יותר של העניין בוא נקרא לזה פ פשרות לחזקים ולא פשרה כמצווה ולא כ הסתלקות אנחנו במשך הגמרא למה קטנה הי ביצוע בשלושה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים פשרה ביחיד הייתי רוצה רגע לגלוש רגע ל מינוחים אחד קורא לזה ביצוע אחד קורא לזה פשרה אבל אולי בהמשך י הזמן לא לא אבל בינתיים אחורים שיש פה אם פשרה זה בשלושה או ביחיד לא כמו שרנו מקודם ברשב שאמר ששרה זה בשניים ס כל למעל מ פשרה לדין מהלה בק מפלגת מהר סבר דין בשלושה אמ סבר דין בשניים ואז הנה אולי יש לנו פה שהמחלוקת בין רבי אבאו לשמואל עם שתים שדנו בדיעבד דיניהם דין אונה הגמרא לא דכו עלמה דין בשלושה דיני ממונות בשלושה זה המינימום שלושה ואכ בק מפלגי דמר רבי מ ש סבר ששרה זה בשלושה הוא מקיש פשרה לדין בחינתו פשרה זה עיב לט דדין אזה סוג מסוים של דין מקיש פשרה לדין ומר סבר לא מקשין פשרה לדין זה לוקח אותנו ליחיד ששרה בעצם זה הכותב השני זה לא מוקש לדין ולכן אפשר לעשות את זה ביחיד נזכרת הגמרא שיש לנו דעה של שניים אחד אמר שלוש לי מטל תני בפשרה מסלש בשניים רשב מקוד יחיד אמר רב ארבק רב ימר אפילו טרי שגם מי ש ר טרי הוא גם מסכים שזה כמו אחד כן כמו מי שאמר עד חצות בתחילת השס חכמים הם בעצם סוברים כמו רק אמרו כדי להריק את האדם מן העברה או יש כל מיני סיבות דתיות אבל המחלוקת אם זה שלוש או אחד ככה נציג בהתחלה הפשרה כשני דרכים מקוטבות ואחר כך נעשה פשרה בתוך הפשרה ונראה שיש פה דרך אמצעית שאולי היא גם הרמבם פסק אותה להלכה באופן די מפתיע ודק אמר טריי למה אמרו שצריך שניים רשבג הרי הוא מסכים עקרונית ש אשר ביחיד כיחד אלי אלסעדי כדי שיהיה על זה עדות זה מוקשה מכם מה צריך פה עדות איפה מצאנו שצריך עדות שורדת רשויות תכף נראה את הרב קוק מה שנספיק שהרב קוק מקשה שהרי אין דנסה דיין פשת הרשבא אפילו אפילו אם הוא לא הולך לדון את זה בפועל פשת התוספות דוקא אודן את זה בפועל אבלת הרשב רשבע אפילו זה אז איך בכלל ולכן רב גוק אומר שצריך לדחות את רב אח המלכה ולכן תכף נראה איך הוא פוסק ח הרמבם אמר רב אז עד כאן אנחנו רואים שעקרונית אפשר להעמיד את זה בשלב הזה של הסוגיה ש שגם מי שומר שניים זה איך הוא עליס י א' אני לא כל כך מבין למה צריך פה עדות ואם כן תביא עדים וב ד עד נעשה דיין אז מה אבל יש כנראה זה כמו עניין להציג לפחות בשלב הזה את הגמרא כיש שני אפשרויות האם פשרה הוקשה לדין ופה אני חושב שהערוץ הראשון שלנו מתפצל איך להבין את פשרה ראיתי כחלק מה ם לימוד של הנושא הזה גם א שני אחרונים ש איך מציאים לעשות פשרות למעשה של הדברים או איך הם ניגשים אל הפשרה ואני חושב שהם נחלקו קצת בעניין הזה מה איך עושים פשרה בפועל כש סכסוך רובב רוב הדין במשפט היום זה בוררות קוראים לזה זה גם משלח לקרוא לזה אפשרות אחת שפשה זה בעצם הדין הכל מונח לדין מישהוא במהט שלו אומות של דינים שקוב הדין טר וגם הוא הולך לפשרה זה איפשהו שהדין לא מצליח למצות את עצמו יהיה אזה מסיבה הלכתית מסיבה מציאותית מסיבה של בעלי דנים אז אנחנו עוזרים לדין לקרוא מהן מה שה אומר במשפט במשפט המלך כמו שהרן כותב בדרשות שההוא בא לתמוך איפה שהדין של התורה לא יכול להיות זה לא ממש אותו דבר פה כן אנחנו ודרים על הדין של התורה אבל גם דין של התורה כמו שתורה שבכתב צריכה את התורה שבעל פה יש את הפשרה שנמצאת שם אבל הוקשה פשרה לדין תוס מביא את ירוש מי שנקר פשרה צ הכרע דעת זה לא על הבג זה הדין הוקשה פשרה לדין עם כל ה אפשרות אחרת שאפשרה יחיד אם היינו רוצים ללכת לדין תלך לדין אבל אם פתחת ערוץ אחר זה בעצם מחוץ לבדין בהמשך הגמרא מביאה פה על אהרון שעשה פשרה עשה בוצע בוצע ברך נעץ השם ש שאהרון או יהודה כשהם עשו פשרה יהודה אמר אם אני אחזיר אותו לא יתנו לי להחזיר אותו אז מה מה נהרוג אותו נעשה פשרה נמכור אותו כ לא מי שמברך את יהודה על הפשרה הזאת הוא בוצע ברך מי שמברך את הבוצע אתה מפשר נץ השם אותו דבר על אהרון שאהרון לא אמר אם אני לא אשמע להם הם יהרגו אותי יהרגו יהרגו כהן ונביא סליחה יהרגו כהן ונביא אז יהיה חורבן כללי אז אני אמצא את הדרך אז תוספות מביא על יהודה הרי כתוב מטרף ני עליתה תרף נילי אתה רואים ש יעקב בירך אותו בוצע ברך יעקב ירך אותו אז תוספות עד כדי כך שמביא שתכף נילי אתק ממעשה תמר כאילו זה לא קל בכלל כי ם תרף פני עליתה רשי על החומש ככה מפרס את פשט הדברים ב בכל מקרה אז פשרה אם מי שוא אומר שצריך הכרע דעת שצריך אבל מי שאומר שזה יחיד אז הוא יכול להגיד עוד פעם שזה אז נזכרתי לר כי הטוסט שמביא שאהרון יכל להרשות לעצמו כי הוא לא היה דיין אז הוא אוהב שלום רודף שלום הולך פס את האנשים כאילו הכל עד שלא נכנסים לבית הדין זאת אומרת למע לכם נריב עכשיו אתם יודעים כמה זמן ניקח משפט אתם יודעים כמה יה לכם כסף כל העקרונות בואו נגמור את זה בחוץ לפני שניכנס פה יחיד זה סוג של קיבלו עליו זה משהו שהוא אקס מחוץ לבית הדין ותכף נראה אם כבר נכנס הדין מה מה הדין אבל זה מי שאומר פשרה ביחיד זה לא הוקשה פשרה לדין ובעצם האישו הוא בעלי דינים עצמ ויש לנו פה מומחה בגישור ופיוס מבין דבר או שתיים במה הסכסוך עצמו אבל בסופו של דבר צריך להגיע להבנות ולה הסכמות לפני שנלחץ על ערוץ דיני וזה אולי שני גישות גרזן הוא סובר שפש עושים עוד פעם כמו שאמרנו מקודם בדין ובמקום הרבה דרך גרמה הוא מדבר שקשה לבעל דין לקבל את הדין של גרמה וקשה לפעמים עדות עדות של תורה הם מאוד אנשים מאוד מ ימים היום המון אנשים פסולי דות זה הפשרה כדי שאנשים לא במציאות לא יהיו מוכנים לקבל את הדין של תורה פשרה בא כדי ליישב את זה עם המציאות אבל היא על בסיס הדין זה אפשרות אחת לעשות פשרה זה בעצם תומך דין כמו תומך לחמה תומך הדין ומי שרוצה יכול להרחיב בדבריו ש אפשרות אחרת אני לא זוכר פם ראיתי זה אבל לדעתי זה רוב האפשרות שעושים היום וזה דומה לדעתי לפשרה ביחיד בסוף אני מגלה לכם זה נגמר בשני ש שליש משהו כזה לא יודע יש זיכרון כזה ש מפשר מגשרים שיודעים לאן כן הדין נוטה ומבינים הרבה פעמים זה הטובע יש איזה קייס מסוים אומרים אבל יש שליש תנקה לו שליש כמו שהולכים לזה מנקים שליש כי תתחשב התחשבות וזה ואם אנחנו נכנס דין אנחנו בוא נסיים את זה בטוב ובוא לנו עכשיו חודשים שלמים של משפט וכל הפרוצדורות ולכולנו זה רק כאב ראש אנחנו מבינים פחות או יותר מה קורה זה סוג עוד פעם של גישור פישור ושוב צריך אולי להתעמק איך זה שני ש שלי אני רוצה להתקדם בגמרא ולראות אפשרות נוספת של פשרה אולי קצת יותר קשה אבל יותר עכשיו נכנסת ה הגמרא לסוגיה נוספת אחרי שעסקנו בכמה אז סליחה דילג ני על משהו מאוד חשוב הגמרא אומרת האם פשרה צריכה קניין אני חזרתי רגע ל לאם מתל ני בפשרה סליחה בהמשך הסוגיה שם אמר רב ששמע מני פשרה אנה צח קניין דיס צחק עניין למן דמר רבי מאיר צח קניין לת למלי תסי בטרי אז קודם כל אני שואל למה טסקי בטרי אם אתה אומר ששרה צריחה קניין אז תסק בחד מ יש פה קיבלו העלילו מנה יש פה קנין מנה הכל מומצאת על הסכמה למה תסק בתרה איך הגיע תרא נשמור את זה כרגע וקנה מנ אבל למה צריך שלושה אומרת הגמרא אז רוצים להגיד מכאן ש פשרה צחקה עונה הגמרא ול את הפשרה צ קניין אתם מכירים את זה לפעמים הגמרות שהגמרא פתאום חותכת ואומרת הסברה נכונה אבל האיל חתה ש פשרה צריכה קניין אבל מה עם הסברה שאמרנו מקודם אם פשרה צריך קניין אז למה הוא אומר בשלושה תוספות אומר כי זה יש דבר כזה שנקרא קניין טעות וגם אם אתה בסופו של דבר רצית ללכת לזרו זה לא קיבלו עליי הוא מוחלט בסוף הלכת לזרו שיפוטי כזה או אחר אז לכן צריך א אני חושב שמרגישים פה עדיין קצת את הקושי אבל אז אני רוצה גם לחזור על השאלה אבל למה צריך איך הגיעו פתאום הילת צריכ קניין או מה תיבו של קניין זה כי בסוף קניין זה ג'וקר במובן מס אם יש קניין אז זה יכול להיות ביחיד זה יכול להיות ר בקר זה יכול להות גוי זה סתם איזה מין מוסכמות של כוב לעליו ו חזרנו לסוגיה הבאה המשכנו סוגיה תנו רבנן כ בשלושה כך בצוע בשלושה נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע אז זה כבר דייה אשר איוא מקודם שהדין בשלושה זה דעת רבי מאיר א פה רואים שנגמר הדין י את הראש לבצוע דק מכאן וגם הגמרה תשה זה בהמשך שעד שלא נגמר הדין אתה רשאי עדיין לבצוע רבי אליעזר בנו של רבי יוס גלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע הרי זה חוטא אסור לבצוע ופה מביאים את מה שנבר הזכרנו מקודם לגבי הארון שזה לא קשור בדינים של סכסוכי שכנים אלא זה קשור גם במציאות היומיומית שלנו בשיפוט שאדם מפעיל ביסור והתר בסיטואציות בחינוך ילדים בזוגיות האם ללכת לפשרה או קוב הדין את ההר לפעם הבאה למד לקח או אז הנה יש ניה כזאת שאסור לבצוע זה אבא לארון אוהב שלום ורודף שלום משים שלום בני לחברו אמרנו שהתוסף לבי היה לו את הפריבילגיה בגלל שהוא לא היה דיין אז הוא מחוץ לקות דין אפשר תמיד ממשיך קצת אני מדלג רבי יהושע בן קורחה אומר מצווה לבצוע לא מותר מצווה להציע קודם כל את הערוץ ה בשרה שנאמר משפט משפט שלום שפטו בשעריכם ודעה שלישיית רבי שמעון בן מנסה אומר שניים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהם או מי שתשמע דבריהם וי אתה יודע לכן הדי ותה אתה רשאי לומר להם לא אסור לא מצווה רשאי לומר להם צו בצו אבל אם אתה יודע לאכן הדין נוטה יי אתה רשאי לומר להם צאו ביצו שנאמר פותר מי וכול לכאורה הדעת קצת נותנת כי אם אתה הכנסת אותם לדין וכבר אתה יודע לאכן הדין ותה זה עובד עכשיו פתאום להתחיל נשמע מה אתה כבר יודע לך נדי ות תמשיך כבר אחר כך הוא רוצה לעשות לו צדקה ולשלם לו ולהחזיר לו כמו דוד המלך הגמרה שמספרת נותן צדקה אבל א אם אתהה לא יודע לך די נוטה או מלכתחילה אתה רוצה ל פשרה אבל אם אתה יודע לך אנדין ותה אז הוא אומר אסור אבל ראינו שיש מישהו שאומר מצווה לבצוע וכולי עד שנגמר הדין אתה יכול אפילו לא אתה יודע לכדי ותה ו אז זה עוד פעם קצת שאלה בעניין הזה א גם הייתי עוד מדלק מדלק עוד משפט אחד בבוא לרמבם אם אתה יודע לאכן הדין ותה אומר רב ש בזהה אם היכן אתה אתה לא יודע היכן הדין ותא אתה רשאי לומר להם צאו וביצעו לא יודע לי קפץ המילה צאו וביצעו כומר אז אם אני לא יודע עדיין אח דינות ואני רואה שזה הולך להיות ארוך ובירוקרטיה אני אומר להם צאו זה מילה מאוד חשובה אז כאילו מילת הקשר פה זה לא מילה אבל דווקא צאו מבית הדין הוא ביצעו שוב פעם הערוץ הזה של זה מחוץ זה לצאת מבית הדין לא אני אמשיך איתכם עכשיו בערוץ של פשרה אבל הדעה אחרת אומרת אתה יודע איך אני דותה עדיין אני עכשיו לובש את הכובע של פשרה ובואו תסכימו איתי עכשיו נעשה קניין ואני נלך איתכם לערוץ של פשרה אתםם לא צריכים לצאת וגם אני פה אני ממשיך איתכם זה על הרצף זה לא משהו שהוא רוצים נפרדים ומבודדים עד כאן בגמרא ובשש שבע כושיות אולי יש מי שהחזיק בוא נעבור רגע לרמבם הרמבם פוסק קודם כל מצווה לומר לבעלי דנים אם אתם רוצים בפשרה ועושים בפשרה ומר הרב פוסק מש בכורך שמצווה לבצוע ומי שעושה פשרה הרי זה משובח ועליו נאמר משפט שלום שפטו בשכם לכן דוד הוא אומר וכולי הלכה ו או הלכה ה אף על פי שרצו בעלי הדין בפשרה בבית דין יש להם לחזור ולטבוע את הדין עד שקנו הרמבם פוסק ששרה הלחתה זה פשוט בגמרא פשרה כ קנין ופה יש הפתעה ברמבם יפה כוח פשרה מכוח הדין כאילו הרמבם פשוט הוציא את גמרא ששתי הדות שדנו דיניהם דין וש לבעלי דין אם לחזור בהם ואם עשו פשרה וקנו מדם אין יכול לחזור בם הרמבם פוסק ו רשבג ששניים ששני הדיות שדנו אין דין ם דין אבל כוח פשרה דיהם דין ולא יכול לחזור בהם וגם הרמבם פוסק כמו שראינו למע ש עד שלא נגמר הדין עדיין פשרה יכולה שלא אפילו את עדיין חן דין ותה עד מצווה לבצוע עד גמר דין אתה עדיין יכול ומה שמ ברמבם גמר דין הכוונה שאמרו כבר אתה זקי הייתה חייב כמו ופוסק שניים כאילו כסף משלה מקשה על זה בשניים [מוזיקה] אחד הרי בגמרא נדחה שיש העמדה של פשרה בשניים אמרו זה רק דסד הרמבם יכול להגיד ששרה ביחיד וצריך שניים כדי שיהיה עדות על זה אבל זה לא מהרמבם כתב הוא שלפי הרמבם שאם אן שתיים יכולים לחזור אפילו עשו קנין תגידו זה קניין בטעות לא משנה אבל לפי הרמבם עם אן שת אפילו עשו קניין זה לא שתי אדיות פשרה אני חשב פשרה אם לא זה יכול לחזור ב אבל אמרנו רחה שזה רק איך אלי וסד וגם אם לא היינו מקבלים את רבח מכל סיבה שכמו שהרב אומר בהמשך הרב קוק נראה זה תכף עדיין יש פה את חכמים חכמים אומרים שרבי יחיד חכמים מול רשבא נכון שהלכה כמו רשבא מול חברו אבל חכמים הלכה כרו זה הרמבם המפתיע צריך להגיד שחולקים על הרמבם השולחן ערוך בגלל הרמבם שם את זה בש שומרים בוא נפו כ את הדף ונראה את אה א את הרב באר אליהו עלעל על השולחן ערוך יש אומרים דווקא בשניים זה הרמבם כמו שאמרנו הגר נשאר בצריך ייון אבל הרב קוק פותח את הצריך ייון הזה מעיין צריך אייון זה לא תמיד קושיה מעיין צריך יון בוא נעיין כותב הרב קוק מביא את הסוגיה שלנו ומקש בש אומרים הנו משום דרש בגח הסביר עלי ששרה בשניים א וא נעשה האם אני קרא את הקלו שיגיד בעל פה בוא נעשה פשרה אני אקרא ל דילוגים אז תחזיקו טיפה בזה ש ששניים שדנו בעלי דינים יכולים לחזור בהם ושניים שעשו פשרה אן בעלי דינים יכולים לחזור בהם מה ש דווקא שניים באים להם פשרה ולא ביחיד וכיוון שכ פשרה צריכה קניין על כן ביחיד לפי זה לא יועיל הקניין ויכולים תמיד לחזור בהם אומנם הדבר קשה וכאן הוא מביא את הקושיה הראשונה מה שמענו מרב החה כי הגמרא בדף ו' הביאה ואז מביא שרב החה אמר ש אין באמת דעה כזאת שתיים זה רק תלך אל וסד וגם אם כן כותב הרב קוק בהמשך אז למה הלכה כרש בקשב שתיים חכמים ביחי ופה הרב קוק אומ לדעתי נקודה שממנה אולי כם נצא אמר רב לחור אמ א אלה דיש לומר כמה שורות מלמטה במודה הראשונה דאם לא נחוש לשינוי דרוח ני אעשה ספוילר הוא יגיד בהמשך למה לא לכוש לשינוי אשר וחה בגלל שאמרנו שעד לא יכול לעשות דיין ממנ נידחה רבח וגם הרב קוק כותב זה עוד פעם ברמבם מי שמכיר הרבה רמבם יודע ש הרמבם לא פוסק תמיד לפי השק לבטריה אז הגמרא אמרה כדי להעמיד שיש פה דעות מקוטבות בהתחלה אז אמרו איך אפשר להעמיד שרש זה לפתוח את שני הערוצים אבל איך אפשר להעמיד את זה אבל בכל זאת אז למה פסקנו כמו רשבג ולא כמו עונה כמו שהגמרא בשבת אומרת אמר רבי כל מקום שאתה מוצא שניים חולקים ואחד מכריע הלך כ מכריע אז כאן שיש לנו ביחיד או בשניים או בשלושה יש לנו את האמצע רשבג אז הולכים כמו האמצע רשבג זה חידוש כאילו עושים פשרה אחד אומר ביחיד אחד אומר בשלוש אז אני אומר בשתיים מן בפשרה ככזאת לא אח לא אתה לא אתה אחד אומר נעשה באמצע בשניים בשרה בשניים מה זה כאילו אבל זה חכמים עומדים עשינו פשרה אז יש פה אחד מול אחד נלך אלי מכריע ביניהם אבל כן הרב קוק אחר כך הוא לא שואל את עצמו ומסביר הוא אומר שרואים שבתוך סוגיית הפשרה עצמה יש פה איזה פשרה של פשרה בשניים ב אחר כך יש פה עוד פעם את כל ה התעמקות או פלפול של הרב קוק עם רבח הבר דרויק אתם תוכלו לקרוא את זה בפנים אני רק חוזר על זה עוד פעם שהוא אומר זה ש קי מלן שעד לא נעסה דין ולכן אין הבו לסעד אבל אני כן רוצה לקחת תכף מהרב אחה הזה מה זה הבו לסד כסימן לא כסיבה לא כי באמת הם צריכים עדות מעולם לא מצאנו שלכתחילה צריך שהדיין יעיד על דברים ההפך זה רק גורם בטשטוש רשויות ה אבל מה כן אולי רוצים הגמרא רוצה להוציא מפה מה זה ה אבו סד ש שניים הם בדרך כלל בגדר דין יש בעל דין עדים שניים שלושה שלושה יודע שלושה דיינים שני מפשר או שני בעלי דינים אחד א זה הבעל דין שהוא בא פעם לתבוע את זה פם זה כשהתוכי רה לדין כן או לא הוא אומר גם למן דאמר שמקשים פשרה לדין לא לכל דבר זה חידוש של התוספות אבל מקבלים את התוספות הלכה תוספות אומר יש ל מף הקודם שההבדל בין פשר לידין שבדין הולכים אחר הרוב אבל בפש ר ו בפשרה לא הזנו בת רובה עד שיסכימו שלושה מדת אחת זה במקרה של שלושה אבל אם לקחו שבעה מפשר עד שהם לא מסכימים כל השבעה לדעת אחת אין לא יכול לצאת פשרה לא שהם יכולים לחזור בהם וזה זה לא נקרא פשרה אין אתה לא יכול להוציא פסק פשרה אם אין שלושת מחולים לדעת אחת וזה כולם ים מאיפה התוספות לקח את זה ואולי מה עומד בבסיס זה ואנחנו ך זה רוצים להגיע אם הואו מה היא אפשרה כך או כך כבר אפשר להגיד שיש פה משהו שיפה כוח פשרה מכוח הדין ש שפשה זה משהו שנוצר מבין כולם זה דין אפשר רוב אבל יפה כוח פשרה שכולם צריכים לכוון או לייצר דעת אחת פתחנו את הסוגיה בזה ש באיזה קושיה שהיא לא קשורה כל כך לפשרה אבל שאם שניים זיכו שניים חיבוב ואחד אמר אני יודע יוסיפו הדנים ושאלנו לתומנו מה זה יעזור מה צריך להוסיף בשביל הפרוטוקול בסופו של דבר כבר שניים והולכים אחר חובו תשובה זה עומק ההבדל בין שרה לבין דין דין אתה דין די גבורה גבורה זה דין אתה צריך לכוון הנושא פה הוא החוק והחוק מביט על מה היה במציאות יש איזה אמת זה משה אמת תורתו אמת עקוב את הדין מה היה האמת ואם ב שניים כרגע והדין הוא צריך להיות בשלושה זה לא העניין של הפרוטוקול צריך פה איזה בירור של האמת החלוטה יכול להיות שאם יפוא פתאום אחד שלישי הוא ישכנע אחד מניה דין לא יכול להתברר פחות משלושה אפילו לרבי אבאו אם הם ישבו רב שמואל הדת ד שלושה ך ככה צריך אבל הנושא פה הוא בירור של החוק זה ולכן אבל פשרה או ששרה היא עוד פעם גם צריכה אחרע הדעת ורק החוק לא תמיד צריך לתמוך אותו מה שאמרנו מקודם או ל הכתוב השני ששרה זה מחוץ אוא ביצו אם אתה לא יודע איך הדי ותה אבל אם הדין כבר יודע אפשרות אחרת שפשה זה כמו האמת לאמיתה זה כמו צדק צדק זה כמו קודש הקודשים זו יש ערוץ שהוא מצווה נצו פשרה פשרה היא לא רק איזה פורמט שאתה כבר בא אליו מוכן או שאני צריך לתקן את הדין כי או אני לא רוצה להכנס לסיפור הזה זה הסתלקות כמו כמו שמדברים למשל הרבה פעמים החקירה הזאת כמו כל דלים גבה האם זה דין או הסתלקות עם נפק מינות קצת בב בטרה אז פה גם פשרה ז הסתלקות למצוא את הערוץ לחמוק מהדין ושלום יותר לכת על השלום יש לנו מציאות אחרת פה שאנחנו רוצים לעשות פשרה ולהגיע לדין כמו שהוא צריך להופיע במציאות וזה דאורייתא כמו שהב מביא פה צד צדק תרדוף ואיך עושים את זה זה הקניין הקניין הוא לא איזה הסכמה מראש לגישור פננו נו מי מוסע התבוננות אם פשרה בשלושה הדין אם פשרה ביחיד בעלי הדין ומגשר המפייס נמצא פה כדי אם פשרה בשניים כמו רשבג לכתחילה ומצווה ליצ אפילו אתה יודע איך ד נותן הנושא פה הוא הפשר פשוט בעלי הדין מייפים את כוחם יפה כוח הקניין הוא ייפוי כוח מאחר ובעלי הדין אם באיזשהו סיטואציה הם יכלו גם להגיע ל ביניהם אבל הם לא הגיעו יש פה משקים אישיים יש פה וא אפשר להבין את זה אבל אם הם מייפים כוח לשניים הם יודעים שהשניים האלה ימשיכו את הדיון כך או כך וכי חליפו תפקידים לא משנה יהיה פה דיון ישאו פה בז וייצרו איזשהו שהוא אמת שפעם מה הדין ומה היה ומה יש להתחשב ויש פה הליך מה שרציתי לומר שאני לא יודע איך נמצאת פשרה אם זה מה הדין ולתקן אותו או פחות או יותר דדין ותב תעשו שני שליש שליש זה ערוץ זה יפה זה משפט זה תרדוף את הצדק זה יכול להיות אפילו פים יותר מסובך אבל אבל אין פה משקעים אישיים כי עשו קניין הקניין זה יפוי כוח שעשו יפוי כוח הזה נותן כוח לדיינים עצמם זה בעיני העומק של כסימן עוד פעם בגמרא אני לא יודע מה רב אחה עצמו התכוון שאמר את זה אבל ככה אני מפרש להבו לסעד כמו ידי קיום לא ידי ראיות שהם עכשיו יקיימו את המשפט זה משפט חוזר עד עכשיו אתם עשייתם כאילו ניסיתם בחוץ עכשיו נעשה את זה בערוץ של פשרה והערוץ הזה הוא הערוץ הזה פשוט תפו את כוחם של אנשים אחרים לייצר אותכם זה כמו זה בור לא אחד וזה בור אחד אבל לא פה צריך עוד אחד כי אנחנו רוצים שזה יגמר ביניכם הדיון מתמשך רק עכשיו יש קניין שהוא מעביר זה נראה לי יפה כוח פשרה יפוי כוח ועכשיו הכוח הזה של הפשרה זה לדון בדברים עניינית ועניינית זה לא רק מה כתוב בספר או לם המציאות עניינית יש הרבה עניינים הקשבנו לכולם שמענו את כולם עכשיו תעשו קניין תנו לנו להמשיך את תפו את כוחנו לעשות ולכן ברור שצריך שיצ הדין זה לא על פי רוב אין פה כרגע מי צודק ומי לא צודק בסיפור הזה אני גם לא אומר שהה 50% וגם לא שני שלי יכל 9 יכול להיות דברים מאוד יצירתיים יכולים כשאתה ניגש תזה ואנטיתזה לעשות סינטזה לעשות מורכבות אם אתה קשוב ואתה אתה יכול הרבה יצירתיות בגלל זה הגמרא בגלל זה גם הגמרא לא אומרת איך עושים שרה כי זה לא הך עושים בשרה זה ליפות את ה זה דין רק לא דין של בשלושה שמברר מה הדין מה האמת או השמיימית או מה באמת היה שם במציאות יותר האמת השמימית אלא זה המשכת הטענות ללא בנטרול המשקעים האישיים ועם יפוי הכוח של הדברים וזה וזה מה [מוזיקה] וזה מצווה וזה אפילו אם אתה יודע לכן הדי נותן אתה יודע לכן הדי נותן אני יודע שעוד פעם עברנו את ה 50% והתביעה נכונה או לא נגיד התביעה נכונה אז מה אני יודע איך הדי ותה אבל אני רואה שהדין הזה אני רואה שגם יש שם דברים בגו לא רק אם זה הגרמה איך זה לא עובר מבחינה משפטית אני רואה שהיה תקדימים לפני כן אני אז אם יש מיופי כוח אז גם אם אני יודע נכן הדין ותה אני עדיין יכול לעשות את הדין ששרה זה אמת לאמיתה לא רק להוציא איזה אמת על פי הספר אני רק תפו את כוחנו זה יהיה יותר נכון מאשר אני אוציא את האמת של הספר והדיין אומר זה המצווה לפי הרמבם מהשמה שאפילו אתה יודע ך נדות עד שלא אמרת אתה חייב אתה זכאי בוא נעשה פשרה בוא תפו אתת כוחנו לעשות פשרה ב כי הפשרה היא נכונה כי יש פה דברים שאפשר להתחשב בהם ואני רוצה להיות רודף דין רודף כזה של לדוף את הצדק והצדק הוא צדק שלא רק כתוב לספרים הוא צדק שניתן לבני לשופטים עם האמון שיש את התורה בשופטים מתנאים איך צריך למנות שופטים שיב שופטיך כראשונה סיר יגון וההנחה ארב פעמים שהשופטים לא אז יש יגון והנחה אבל כשיש שופטינו כב הראשונה יש את ה תביעת עין של השופטים ואת האמירה של השופטים איך הדין צריך להיגמר אפילו הם יודעים מיכן הדין נותן אני התחלתי קצת מדברי הרב שכותב שיש פה איזה הכראה כאילו פשרה בתוך אחד אומר שלוש אחד אומר שתיים אבל פתאום הרב קוק ורה את רשבג כדבר של מצווה רואה את הרמבם בשלי הדברים שת אחד דיברנו בין הספר לבין המציאות הרבה פעמים אז אחד אני חושב שהשרה הגדולה ביותר זה בין הספר שלנו התורה בין המציאות הרבה פעמים פשרה ז אותיות פשר זה זה כמו לפרש דבר מי כה חכם אומר כהל את יודע פשר דבר לפרש לפרש חלומות לפרש הרבה פעמים אתה אומר אם ללכת עם החוק או עם המציאות המציאות נותנת לך אפשרות לפרש דברים ברגע שאנחנו רואים או סכסוך בין אנשים או אפילו ביני ל תהיה נאמן למה שכתוב במקור תן לזה פרשנות לפעמים זה פרשנות ממש מצומצמת ומינימליסטית לפעמים זה פרשנות מורחבת פה צריך להיות ששר איזה פרשנות אבל הכלי של פרשנות זהם זה התורה שבעל פה פרשנות דרשנות אתה לא עכשיו בגל שאתה פרשנות אתה אומר חסידים מוציא דברים מהקשרם אתה רואה איך ניתן לנו הרשות או המצווה לפרש דברים ולראות אתה אומר ככה והוא אומר ככה או יש מציאות כזאת ומציאות כזאת אהרון יהודה הוא מפרש כרגע מה נכון כאילו זה לא פשרה אז אני לא יודע חם כאן תעשה לי איזה פרבי כזה לא יודע תה קפה תה קפה תעשה לי תה קפה כזה הוא יודע זה יודע זה האמצע כאילו עמודה דאמצעיתא איך צריך כרגע לפרש את הדברים זה התורה עם הפרשנות הנכונה שלה ו אז פרשנות דעתי זה הכלי הכי נכון לגשת אל פשרות בחיים ולראות את זה כפרשנות נכונה בסוף הצעה לסדר קצת אני מזמין את ה כנס הבא לעסוק בתורת ישיבות ההסדר ישיבות הסדר זה גם איזה פשרה צבא לבין לימוד תורה יש כאלה שלא הסכימו את הפשרה הזאת יש תורה תורה בוא ניקח את החרדים צורך ענין אחינו ו מי של הציונות שלו בין שני הזה בוא נגיד זה ה כרגע ה באים לדין כלפי שמיז מי שלא עושה פשרה וקוב דין ת בחיים לא יגעו בחרב וזה בחיים לא יגעו בתורה עם כל משקה עבר ומה הקדוש ברוך הוא עשה לנו בשעה וכל מה שיסבירו עכשיו יש שני דרכים ם זמננו אז דקה אני בסיום יש דרך אחת זה פשרה ביחיד כאילו פשרה ביחיד זה להגיד אני החלטתי לא להחליט כזה דואליות זה כיוון אחד כיוון שני זה פשרה בשלושה שהיא רוצה להגיד יש פה דין רק אני מבין שיש מקום להתפשר כמו הייתי אומר כיוון יותר ליברלי במובן קורים ש עשה את הערכים הזה הוא הנכון אני רק מוכן לרתום את התורה או להפך שיש מקום יותר שמרני אולטר שמרני שאומרים שאני מוכן רק אני ח בתורה כמו ש וצריך לעשות את התיקונים הנכונים אם היום זה ארץ ישראל ואם זה אני חושב שתורת ההסדר כל ישיבות הסדר יש להם איזה בית אב של תורה זה תורה כזו זה לא רק שחיברנו אנחנו לומדים תורה בכ של תורה של גאולה וגם הגאולה צריכה לבוא מתוך איזה תורה היום יש לנו או שלומדים תורה לומדים תורה או שהולכים הולכים לצבא וישוב בארץ ישראל אבל יש לנו עוד מרחב לפשרה הזאתי להרכבה המיוחדת הזאתי של התורה כזאתי לעשות פשרה בין דברים רה פירוש איך התורה היום צריכה להופיע מה החזון כל ישיבה מה התורה שלה מה תורת הגאולה מה תורת ארץ ישראל לפי איך שאתם מבינים עכשיו אנחנו מבינים אייך איך תורה היום צריכים להופיע וגם הגאולה צריכה לצאת מתורה כזאת לא רק יש לנו מרד פורמטים יישובים וישיבות ויש היום איזה יהדות שצריכה היום לקבל רוח כזאת מתוך התורה הזאת אז בשמנו נכנסתי להנהלה של האיגוד של תורה ישיבה צבא צבא ישיבה ועשייה כאילו שמתוך התורה שלנו וזה הזמנה עוד פעם לפשרה של המיצים הייתי אומר של מצווה אפילו אתה יודע לנח אנחנו מחפשים את האמת ומשפט שלום סליחה שפטו ושכם שנזכה בעזרת השם להשיב שופטינו ראשונה [מוזיקה]