יסוד דין בדיקת חמץ תוך ל' יום | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנו שמחים א לחזור א לחזור לתוך בית המדרש ללימוד עם כל [מוזיקה] ה צמ של של בית המדרש יש רמבם בלחות תעניות בפרק חמישי ההלכה הראשונה כותב הרמבם כך יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שיראו בהם כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כ מעשינו עה עד שגרם להם ולנו אותם הצאות שזכרון דברים אלו נשוב להטיב שנאמר והתודו את עוונם ואת עוון אבותם הרמבם כותב בפרק חמישי כמו שקראנו שיש לנו ימים של תעניות התכלית של התעניות האלה זה לא רק לזכור זכר מה שהיה אלא ש בזכרון דברים אלו נשוב להטיב בעוונותינו הרבים עדיין המקדש לא נבנה ואנחנו נמצאים עדיין במצב שלא זכינו שכונים בעבודתם לבים בשירים ובזמר ו בעוונותינו הרבים גם בזמן הזה בתקופה הזאת יש לעם ישראל ולעולם כולו יש קשיים המגפה לא נגמרה אפילו מתגברת ו נו על בני תורה מותר התפקיד של להטיב את דרכינו והטבה דרכים של תלמידי ישיבה ותמיד יהיה התחזקות בלימוד התורה עוד לימוד תורה עוד עמקות עוד התמדה עוד רצינות ו למרות הקשיים של ה קורונה מתגברים לא נותנים לדברים האלה להחליש אותנו ברוך השם חזרנו כבר ביום ראשון אבל למדו בחדרים וברוך השם כל התורה נשמע בכל רחבי בכל רחבי הקמפוס של הישיבה אבל עדיין דברי תורה צריכים חיזוק והיה לנו היה לנו איזשהי ימים שקצת פחות אני מיודע פחות בעוצמה אז עכשיו יש לנו יומיים שזה יום חמישי היום יום שישי שזה יום עשרה בתב שאי אפשר שהיום הזה שעשרה תב חלילה יבד בשינה ומנוחה בלבד ולא בלימוד תורה בישיבת רמים שנערכה היום אז א קיבלנו החלטה שסדר היום ומחר יהיה כ היום יהיה סדר שלישי ארוך יותר הוא ימשך עד לשעה 12 בלילה כאשר בשעה 11 וחי ראש הישיבה הרב שרף יתן יתן סליחה בעניינה דימה זה יהיה ביום זה יהיה היום לאחר מכן בשעה 12 יהיה עודה בחדרי האוכל ו זה לגבי היום גם הרמי תלו חלק בלימוד במהלך במהלך הסדר ג הזה שוא חייב להיות בית מדרש מלא וגדוש בלומדי תורה עד השעה עד לשעה 12 למחרת היום מכיוון שהכל מתאחר אז נאחר קצת את תפילת שחרית כיוון שלומדים עד מאוחר וחלילה שלא יהיה מצב שלא יקומו בזמן התפילה אז התפילה תהיה בשעה 7:30 ומיד לאחרי התפילה מי שרוצה מותר בתפילין מתחילים את סדר בוקר אסדר בוקר ימשך עד מנחה מנחה יהיה תהיה בשעה 12 ו30 ויום שישי הזה יהיה לימוד מלא בבית המדרש ם גם ביום שישי הרמים יתלו חלק בסדרים שיעורים יומיים תקיימו לפני מנחה הרמים יגידו בכל כיתה כמה זמן השיעור יהיה לפני מנחה יהיו שיעורים יומיים וכך גם יום חמישי גם יום שישי אנחנו נוסיף בחיזוק בלימוד תורה ובזה נעשה את החלק שלנו א להוסיף תורה להוסיף קדושה ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא ישמע את התפילות שלנו ויושיע אותנו בקרוב הבנתי רמים שכבר כל השיעורים כבר למדו את הסוגיה הזאת של דף ו עמוד או עמוד ב של המפרש והיוצא לדרך ולכן אני חושב שיש מקום עכשיו להוסיף קצת איזה תוספת ש שעלתה בדעתי לפרש את הסוגיה הזאת בדרך חדשה ואני מקווה שהדברים תקבלו על דעתכם הגמרא בדף ו עמוד א' מביאה את הממרה של רבי יהודה אמר רה אמר רבי יהודה אמר רה המפרש והיוצא בשיירה קודם 30 יום אין זקוק לביר תוך 30 יום זקוק לביר זה החידוש של רבי יהודה המרב בתוך 30 יום צריך לבאר לא בתוך 30 יום לא צריך לב וזהו רבא אני לא נכנס למחלוקת למחלוקת הבי ורב מתחיל ישר מההלכה רבא אמר רבא אומרת הגמרא דד אמרת קודם 30 יום אין זקוק לבהר לא אמר אין אלא שאן דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער יש מחלוקת ראשונים מתי לחזור לחזור לפני פסח לחזור בפסח אבל בכל מקר רה רבה מוסיף אם אין דעתו לחזור אז הוא צרך לב מ3 יום אבל אם דעתו לחזור אצרך כבר מראש השנה וזד רב לטעמי הגמרא מביאה אז יש לנו אם כן את הדברים שרבי יהודה אמר ר שהוא מתייחס אך ורק לדין 30 יום המפרש והיוצא בשערה קודם 30 יום אין זקוק לבל תוך 30 יום זקוק לבל ו אילו רבה פירש את דברי רבי דמרה ואמר שזה לא מוחלט אלא אם דעתו לחזור הוא צריך כבר מראש השנה וכך הלכה השאלה היא למה רבי יהודה אמר רב בעצמו לא פרש את דבריו שאם דעתו נחזור צריך לבדוק גם אם הוא יוצא לפני 30 יום הרי מי שקורא את רבי דמר יכול להגיע ליידי טעות שכמו שהב פירש את את דבריו היה צריך לומר את מה שרב אומר למה לא הוסיף רבי ומרב את דברי רבה זו שאלה זו שאלה שאלה ראשונה ממשיכה הגמרא ושואלת אנה 30 יום מביד מאיפה הגענו ל30 יום שמי שיוצא לפני 30 יום צריך לבהר תוך 30 יום לפני 30 יום לא צריך לבהר מאיפה הגענו ל-30 יום אומרת הגמרא מביאה בריתה כדי תניה שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם הפסח 30 יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות אז יש מחלוקת תנאים מתי שואלים ודורשים בהלכות הפסח וגם בזה יש מחלוקת ראשונים מה זה שואלים ודורשים בהלכות הפסח דעת רוב הראשונים שואלים דורשין הכוונה מלמדים לעם הלכות פסח לפני הפסח 30 יום ודעת הרבה ראשונים גם שזה לא רק בפסח אלא זה גם בסוכות וזה גם בשבועות ויש דעת מקצת מן הראשונים הרן והשבה הם סבורים שזה לא שמלמדים לעם הלכות פסח אנחנו פה מחמירים למדים ללמד פסח כבר מראש השנה דעתו לחזור אבל אה אבל בן אדם שבן אדם ש רגיל לא צריך ללמוד מש כך דעת הרני מה זה שואלים ודורשים אם יש תלמיד ששואל בהלכות פסח זה נקרא שהוא שואל כעניין אני מתאר לעצמי שהרבים דיברו על זה בשיעורים עריפות סוף דבר נחלקו רבן שמעון בן גמליאל וחכמים ממתי שואלים ודורשים בהלכות הפסח לדעת חכמים 30 יום לדעת רבן שמוע בן גמליאל שתי שבתות והשאלה היא מה הקשר בין העובדה ששואלים ודורשים בהלכות הפסח לבין הדין הזה של הצורך בביאור הרי הצואר בביאור לא קשור לזה שואלים ודורשים לכות הפסח ביאור חמץ זו מצווה בין אם למדת עליה בין אם לא למדת עליה אתה צריך לעשות אותה ואילו הלימוד זה לימוד תורה צריך להבין ללמוד תורה אז מה הקשר בין זה ששואלים דרשים בהלכות הפסח 30 יום לבין דין הביאור היה אפשר להעלות על הדעת שבאמת אין קשר בין השואלים ודורשים לבין הביאור אלא שזאת תקנת חכמים חכמים הגדירו זמן כדי לחייב בבדיקה ולפי מה חכמים הגדירו את הזמן את הזמן הזה חכמים הם הגדירו לפי הזמן ששואלים ודורשים כי חיפשו איזה זמן שהוא לפני אמנם הדברים ידועים מנסתם גם על זה דיברו הרמים בשיעורים שברשימת שזה דין זה דין דאורייתא ש ש30 יום לפני צריך ממש דין דאורייתא גמור אז לפי שתת רשי צריך הבנה וגם אם נגיד שזה דרבנן גם צריך ביאור למה ו את ה30 יום לדבר הזה ישנה ז זו שאלה שנייה שנו שאלה שלישית ישנה מחלוקת גדולה בראשונים היא נוגעת להלכה לבחורי ישיבה שבעזרת השם בסוף הזמן אז נוסעים הביתה צריך לבדוק את החמץ זה מה שיוצא לפני 30 יום צריכים לבדוק את החמץ בחדרים האם מברכים על הבדיקה הזו או שלא מברכים על הבדיקה הזו ויש בעניין הזה שלוש דעות בראשונים כמו שמובא בדף מקורות המאירי מביא שתי דעות וכל אלו שבודקים קודם הזמן יש אומרים שאין מברכים לפי שאין שעת המצווה אלא מאור 14 חכמים אמרו שהמצווה זה רג מאור 14 בין אם זה מצווה רבנן שחכמים תגנו לבדוק חמץ בין אם ז מצווה דאורייתא של תשביתו או שלא לא עבור על ביר בא למצה לא משנה כל שיטות הראשונים ש שנידונו בעבר עוד ידונו בעתיד בכל מקרה שעת המצווה יור ל 14 ויש אומרים שמברכים כי מתי שאתה מבער אתה מצווה תמיד רגילים העולם לתלות את מחלוקת הראשונים הזו בחקירה בחקירה למדנית שחקר אותה רבי יוסף ענגל בספר שלו יש לו י זה ה גדול רבי סף אנגל גדול מרבן שמו כתב הרבה חיבורים ואחד החיבורים שלו נקרא לקח טוב בסימן ור גם זה מן הסתם אולי הוב בשיעורים רב יוסף אנגל חוקר חקירה האם אדם מחוייב במצוות עוד לפני שהגיע הזמן שלהם רק טכנית הוא לא יכול לקיים כי עוד לא הגיע הזמן או שכל זמן שלא הגיע הזמן הוא עוד לא מחוייב רק שיגיע הזמן אז הוא מחוייב נשמ נשמע חקירה לא כל כך מובנת אבל יש למשל קמינה בדבר שהוא מביא הרבה נפק מינות אבל אחת הנפק מינות א שהוא מביא זה לגבי יש שאלה על מילה שלא בזמנה מילה בזמנה מלים אפילו בשבת מילה שלא בזמנה לא מלים בשבת יש דעה בראשונים שמילה שלא בזמנה לא מלין אותה ביום חמישי למה כי אם תמול ביום חמישי אז ביום השלישי ביותם כואבים יצח לחלל שבת אז לא עושים את זה כדי שלא לבוא לא לבוא לחלל שבת אומר רב יוסף אג זה לא מוכרח אפשר להסביר בכמה דרכים אומר רב יוסף אנגל זה סימן לפי השיטה הזאת שכבר החיוב לשמור שבת מוטל עליך כבר ביום חמישי אחרת מה אכפת לך עכשיו תמות ואחרי זה כשיגיע השבת לטפל בבעיות ש כשיגיעו השבת זה אחת הראיות דוגמאות יש אפשר לפלפל בזה שלושה שיעורים כלליים בכל הראיות שלס אנגל אבל ככה רגילים לומר שמי שאומר מברכים הוא סבור שאדם מחויב במצות ביאור חמץ מגיל 13 הוא מחויב ב חמץ לכל הפסחים העתידים להיות בימי חייו ולכן ברגע שהוא עושה פעולה שה קשורה לביעור ממילא הוא צריך לברך ומי שלא אומר ללא החיוב זה רק ביום 14 ככה אחד אחת האפשרויות לבאר את המחלוקת אבל יש כאן דעה שלישית שאומרת שיש הבדל היא דעת הרטבה בשם הראה מביא את הראה ודעת הראה זל ש דכון שזקוק לבאר מברך על הביאור ונראים הדברים זה בעצם אוקימתא של הרטבה בדברי הראה רבו תוך למ יום דווקא זה החידוש של של הריטב הריטב אומר רבוס מי שבודק בתוך 30 יום מי שגומר את זמן חורף ב בניסן כטבע אז הוא צריך הוא צריך לברך יכול לברך צריך לברך אבל מי שבפורים כבר מתחיל אצלו שואלים ודורשים בענייני הפסח לא בהלכות הפסח בפורים אז הוא יוצא לפני פורים לא זה מה שאומר הפצ לכאורה הדברים כאן צריכים ביאור מה עושה ה-30 יום הרי רבה אמר שיש חיוב לברך יש חיוב לבדוק גם נה אם יש חיוב לבדוק אז יש חיוב לבדוק אם אין אז מה מה הטעם לחלק בין 30 יום לפו מ3 ום בפשטות כל בר דעת מבין שכבר יש לנו כאן מדברי הרטו הללו מפתח להביא את דברי רב יהודה אמר רב שדיבר רק על 30 יום כי הוא דיבר על בדיקה מחויבת מדין בדיקת חמץ מדין ביאור חמץ אבל כך כך שיטת הרטבה וגם את השיטה הזו אנחנו רוצים לבאר עד כאן דיברנו על הדין הזה של בדיקת ה בדיקת החמץ בתוך 30 יום שאלנו שלוש שאלות שאלנו שאלה ראשונה למה רבידה אמר רב לא פרט כדברי רבה שאלנו מה הקשר בין שואלים ודורשים לבין ה-30 יום ושאלנו מה טעמה של שיטת הרטבה שמחלק שלפני 30 יום מי שיוצא בראש השנה לא מברך ומי שיוצא בתוך 30 יום ום כן צריך לברך הרי שניהם נתחייבו על ידי רבותינו על ידי חזל לבדוק אז למה זה מברך וזה לא אלו שלושת השאלות אנחנו ממשיכים עכשיו לתוך הלימודים של ממתי שואלים ודורשים בהלכות הפסח הגמרא דנה מהיכן חכמים ורבן שמעון גמליאל למדו למדו את את דבריהם אומרת הגמרא מה הי טעמה נקמה שהרי משה עומד בפסח ראשון הוא מזהיר על הפסח שני שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו וכתיב ו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם זו פרשה שנמצאת בספר בספר במדבר בפרשת בערך בפרק ט כתוב וידבר אדוני אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאת מארץ מצרים בחודש הראשון למור ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו ב יום בחודש הזה בן ה4 תעשו אותו במועדו כ ככל חוקותי כל משפטיו תעשו אותו מצוין הקדוש ברוך הוא ציווה את משה בראש חודש וידבר משה אל בני ישראל לעשות את הפסח אמר להם ויעשו את הפסח וככה הם עשו בראשון ב 14 יום לחודש בין ה40 במדבר סיני ככל אשר ציבא אדוני את משה כן עשו בני ישראל והי אנשים אשר היו טמאים נפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא והתורה מדגישה ביום ההוא פעמיים כן הם לא יכלו לזות ביום ההוא והם באותו היום הם הגיעו ויאמרו האנשים האמ אליו אנחנו תנים ם למה ניגרה לבלתי אקריב את קורבן אדוני ומדו בתוך בני ישראל אומר עליהם משה עמדו ושמעה מה יצוה אדוני לכם מדבר אדוני ל משה למור מדבר אל בני ישראל אמו איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או את דורכם ועשה פסח לאדוני בחודש השני ב 14 יום מן הרב הם יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלו אז הנה יש לנו כאן מקור מתי משה לימד אותם לכות פסח שני לימד אותם לכות פסח שני בפסח ראשון כי הם באו וביקשו למה ניגרה אומר שאלה מצויינת ושאל את הקדוש ברוך הוא שאל את הקדוש ברוך הוא כבר ב1 והקדוש ברוך הוא ענה לו ומשה רבנו באותו היום כבר אמר להם את כל זה אז רואים ש30 יום קודם הפסח צריך לדבר בהלכות צריך לדבר ב לחות הפסח ככה הטעמה ד ד תנק הראיה הזאת היא ראייה קשה מאוד מכמה וכמה צדדים דבר ראשון האנשים האלה באו בשאלה ביד כשהם רואים את כל עם ישראל מקריבים את הפסח והם מצטערים צער גדול איך כולם מקריבים פסח נחנו לא מקריבים אז א משה אומר אתם יודעים הוא ראה את את ההשתוקקות שלהם את הצער שלהם אמר טוב אני אשאל את הקדוש ברוך הוא עכשיו שואל את הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא עונה אז מה עכשיו משה רבנו אמור לעשות לפי דעת התוספות תוספות שואלים הוא אומר אף על גב שעל ידי שאלתם מזקק להם מכל מקום לא היה צריך להעריך אלא אל תעשו פסח ה משה עזבו אתם לא עשים ואת כל מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו היה צריך לכבוש תחת לשונו ולא להגיד להם והם היו יושבים רואים ולם עושים פסח וחוגגים ושמחים והם ה בוכים מצטערים שנגח כם כ לפי דעת התוספות זה הראיה הרי לכאורה פשוט היה יותר וככ עשה משה רבנו נשמח אותם בוא נגיד להם רבו יהיה בסר היום לא עושים אבל בעוד חודש עושים נעשה נשמ יהיה בסדר לא לא צריך לא צריך לא תיפול רוכ אז זה מה שמשה רבנו עשה אז אז מזה אתה מביא ראיה לכאורה ראייה היא אפשר להבין מפה האמת שגם בלי הקושיה הזאת על התוספות גם רבן שמעון בן גמליאל בעצמו אומרת הגמרא ומה רבן ש גמליאל יגיד אומרת הגמרא אמד פסח מהז כול מד פסח כיוון שעוסקים בענייני פסח אז כבר אמר להם את הקל פחות או יותר אולי זה מה שאנחנו אמרנו אולי פשוט יותר אבל מה החכמים יענו סוף סוף אין לחכמים תן הקמה פה נקרא לזה לא משנה אין להם ראיה ש30 יום קודם צריך באה הגמרא ואומרת טוב מה את העמד רבן שמעון בן גמליאל אז הגמרא מביאה שתי ראיות ראיה ראשונה מפסח מצרים ו וראייה שנייה מאותה פרשה הראיה ש סוף נשארה למסקנת הגמרא מהפרשה הזאת מה כתוב בפרשה שלנו שוב בפרשת בעלותך וידבר אדוני אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון למור ויעשו מת הפסח במועדו ב 14 ים בחודש בן 4 תעשו אותו וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח אז מה זה מתי זה קרה מתי הקדוש ברוך הוא אמר אמר למשה לעשות את הפסח אמר לו לעשות את הפסח ב אמר לעשות את הפסח ב ראש חודש ראש חודש ניסן הקדוש ברוך הוא אמר לעשות את הפסח אז הנה משה רבנו בראש חודש ניסן הולך ואמר לבני ישראל וידבר משה בני סן לעשות את הפסח אז רואים מכאן ששתי שבתות שבועיים אם היה צריך 30 יום היו עושים את זה לפני אז למה עשו את זה רק בראש חודש ניסן סימן שתי שבתות וזו לכאורה ראייה חזקה ראיה נפלאה של רבן שעון בן גמליאל לולי שנולדתי בדור האחרון אם הייתי נולד במי הגמרא הייתי מביא עוד פסוק ראייה מוכרחת לשיטתו של רבן שמעון בן גמליאל ני מניח שרבן שן גמליאל ידע את הפסוק ואת הראיה רק העדיף להביא רה מן התורה ולא מן הכתובים אבל יש היה מאוד יפה מהכתובים מספר נחמיה צילמתי לכם את את הפסוקים הללו למרות שהפסוקים ידועים מאוד ואמורים להיות שגורים ע על לשונכם מהרשות של ראש השנה אבל כך כתוב בספר נחמיה ויאספו חל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרה הסופר להביא את ספר תורת משה אשר ציווה אדוני את ישראל ויביא עזרה הכהן את התורה לפני קהל מאיש ועד אישה וכל מבין לשמוע ביום אחד לחודש השביעי זה ראש חודש תשרי שהוא יום ראש השנה וכאן דילגתי את כל הפסוקים מג עד יג שם יש את כל הסיפור שהם קרו בתורה והתחילו לבכות והנביאים אמרו להם אל תבכו כיחד בת השם עם מעוזכם ולכו אכלו משמנים שתו ממתקים ושלחו מנות כל הסיפור של ראש השנה שמופיע שם בספר בספר נחמ ואחרי שה הספר אחרי שנחמן לטאר את כל מה שהיה ביום הראשון הגענו ליום השני של ראש השנה וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלויים ל עזרא הסופר ולהשכיל את דברי התורה זה יום שני של ראש השנה שבאים כולם אה לשמוע וימצאו כתוב תורה אשר ציווה אדוני ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי ואשר ישמיעו ויעבירו כל בכל הרמור צוער ויביאו עלי זית ועלי ץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ אבות לעשות סוכות ככתוב ויצו ויביאו ויעשו להם סוכות איש לגגו חצר חצרות בית האלוהים וחוב שער המים וחוב שער אפרים מתי לימד אותם עזרה את הלכות חג הסוכות זה לא שלא ידעו ש שש סוכות הרי אנשים ידעו חג סוכות מקיימים אותו מיציאת מצרים אבל את פרטיהם ודקדוקיה שלחות חג הסוכות לימדו אותם ביום השני של ראש השנה כמה זמן לפני סוכות שבועיים בדיוק אי אפשר לחכות לעשרת ימי תשובה אחרי יום כיפור מה יש ביום השי של רוש שנה אנשים פה צריכים לחזור בתשובה ל כל כך הרבה דברים אפשר לתת להם שיעור הלכות שתובל הרמבם כל יום א ללמוד פרק אחד לכות תשובה מה עכשיו אתה מדבר איתי על סוקס התשובה שתי שבתות 14 יום לפני לפני חג הסוכות צריכים להתחיל לעסוק בהלכות סוכות בת בתשרי עד טו תשרי מצויין ככה נראה לכאורה ראייה יפה לשיטתו של רבן שמעון בן גמליאל בספר נחמ אבל אני חוזר לראיה מן התורה והשאלה היא מה יענו חכמים מה יענה תנם על הראייה הגמרא לא שואלת את זה בראייה של חכמים הגמרא מביאה את את טעמו של מה יגיד רבי ש בן גמליאל בת ר בן גמליאל אז א יש באחרונים כמה תירוצים לשאלה הז הבאנו כמה תירוצים האחרונים דנים לישב מה החכמ יענו לראותו של רבן שום גמליאל וכל אחד מהתירוצים הללו א הוא יש בו יש בו קושי נתחיל עם התירוץ של של הפני יהושע פני יהושע בהתחלה מתחיל עם עם הראיה הראשונה של רב שמון בן גמליאל אומר כך בגמרא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני והיא תקשה רבנן והנו קרא דרבן שמעון בן גמליאל מי עבדי להוא שלא נאמרו פרשיות פסח אלא שני שבועות בלבד מה הם יגידו אפשר להגיד שהם חולקים גזירה שבה במדבר במדבר אפשר להגיד הרבה דברים אבל אפני יהושע שואל אומר כך יש לומר דיד החודש הזה לכם של פסח מצרים לכל נשמע מיני כלל ליבה דרבנן כיוון שעדיין קודם מתן תורה ורמי עליו חיוב הכלל לשאול ולדרוש גבנ אמרי בדתי טובה דן למדי מקודם מתן תורה זה לא כל כך מובן לפי אני דעתי לא כ כך מבין אני לא זכיתי להבין כל כך למה הרי הזמן שללמוד לפני זה לא גזירת הכתוב זה לא איזה משהו שכך גזרה חוכמתו יתברך ואנחנו הקטנים לא מבינים לא הרי זה דבר שיש בו הגיון יש בו סברה כמה זמן צריך כדי להתק ונן לאחת גםם משמה שובה אז למה אי אפשר ללמוד מקודם למה אי אפשר ללמוד מקודם מתן תורה אבל נבלה לרבנו הגדול עלפני יהושע את התירוץ הזה בוא נראה איך הוא מיישב את הראייה השנייה הראיה מיא במדבר ט שבשנה השנייה בחודש הראשון הקדוש ברוך הוא אמר דבר בני ישראל ויעשו את הפסח במועדו שזה היה שבועיים מפני פסח הו מעיד בשנה שנייה ויעשו את דונ מלה תקשה להו ומכיוון שכבר היו יודעים כל תני פסח וחמץ ומצד יום מצרים נאמר להם וממילא הייו שואלים ודורשים בהם ששים הקודם הפסח הם הרי כבר ידעו שעוד מעת יש פסח אז הם כבר התחילו לדרוש שיעורים כללים בענייני פסח התחילו כבר בפורים עוד לא היה אז פורים כן אבל ביד אדר או בטו אני לא יודע אם זה היה שנהם האדר היה חסר או שלם לא משנה גם הם ביד אבל מן הסתם התחילו ביד שמצד הספק והתחילו לדרוש רק מה הקדוש ברוך הוא בראש חודש ניסן אומר רבוס אני רוצה להוסיף לכם עוד איזה הלכ שאתם לא יודעים מה הוסיף להם הקדוש ברוך הוא כן אלא בפרשת עסו נעזר סח לא נמר בשביל דבר שנתחדש במועדו ואפילו בשבס ואפילו בטומאה זה מה ש במועדון תדעו לכם כי באותה שנה אז היה אז זה הה שבת אז ה צ להגיד רבותיי אפילו בשבת אז זה חידוש הלכתי נקודתי שאפשר היה להגיד אותו רק ב בראש חודש למה אפשר ה גאוני למה אפשר להגיד אתזה רק בראש חודש כי רק אחרי ש קידשו את החודש ידעו באיזה יום הולך לצאת פסח אז אי אפשר להגיד את זה כבר ביד ב יסו י מועדון בשבת מתי ראש חודש ניסן ידעו את זה הני יושע לא אומר את התוספת הזא אב אבל זה הס הסבר שלי בני יושע אני חושב שזה כונתו מי הוא אז טוב זה ככה אומר הבני יהושע אז ככה חכמים התרצו זה נו אז עכשיו שוב חוזרת השאלה אז אם ככה תירוץ מצוין תירוץ נפלא מה יגיד עליו רבן שמעון בן גמליאל איך אתה מבי ראיה הרי הם כבר דרשו לפני הקדוש ברוך הוא רק הוסיף להם במועדו ואפילו בשבש אז אומר הפני יהושע מי הוא בדברי האומר שלא נתחו ישראל בפסח אלא לאחר ירושה וישיבה יש מחלוקת גדולה של תנאים במסכת קידושים האם לא נכנס לכל המחלוקת ששם אבל לגבי פסח יש מחלוקת האם חיוב פסח שנאמר פרשת פסח שנאמרה בספר שמות בפרשת בו האם היא חיבה אותם גם בשנה השנייה במדבר או שהיא חיבה אותם רק אחרי שיכנסו לארץ רק אחרי ירושה וישיבה זו מחלוקת תנאים יש מי שאומר שהתחייבו בזה גם במדבר ואז כל מה שעכשיו הפני יהושע אמר נפלא אבל יש דעה שלו לא יתחייבו במדבר ואם כן הפרשה של ויעשו בני ישראל את הפסח עדו בא לחדש להם רויז אפילו שמצד פרשת בו אתם לא צריכים עכשיו להקריב קרבן פסח אני מ יש לכם השנה מקריבים קורבן פסח ובשנה השנייה הקריבו קורבן פסח אבל מיו לדברי האומר שחב פסח ה לחר ירושה וישיבה י דפסח מדבר על פי הדיבור עדר קושי לדוכתא מכיוון שהיו סבורים שלא יתחייבו בפסח אז ממילא בפורים הם שמחו בסעודת פורים ולא חשבו בכלל שיש פסח וחגגו עד ראש חודש ניסן פתאום אבוי ז פסח אה מה פסח צריכ למוד לחות פסח מיד פתחו מסכת פסחים והתחילו ללמוד את כל לחות את כל לכות מסכת פסחים שלהם היייתה בפרשת פו פו פרשת פו והתחילו ללמוד אם כן למה לא נאמרה אותה פרשת סת הפסח 30 יום קודם קודם פסח דפרק כמה וכולי ונראה מזה אומר ה יהושע דרבון דח לא סביר ליק התנו מדבר אלא על פי הדיבור ורשב נראה סביר כתנה אז זה בדרך פלפול מסביר הפני יהושע א אני אומר בדרך פלפול כי לתלות את מחלוקת רבנן רב ש בן גמליאל בעניין הזה במחלוקת תנאים אחרת זה דרך פלפול אבל זה פלפול יפה להראות שזה זה ההסבר של מחלוקת רבן שן גמליאל וחכמים יש בזה דוחק כי זה שתי מחלוקות שלא תלויות זו בזו ואנחנו מסבירים אותה אח אחד עפי השנייה אולי א ולהלה הגמרא אולי א ולהלה הגמרא גם לומר את זה לדון בזה להסביר את זה הגמרא בכלל כאילו אין לה בעיה עם זה טוב הסבר שני הסבר שני א מופיע הצלח הצלח אומר שהרי משה עומד בראש חודש ועל רבנן איין להקשות למה המתין ולא הסיר 30 יום קודם שהטעם הוא שעדיין לא נצטוה כלל לפסח ד ראש חודש שנצ גבורה אז אולי השאלה הקדוש ברוך הוא למה ציוה אותם אז ל הקדוש ברוך הוא אין לשאול טעם למה לא ציבה מצווה זו קודם חם זה לא קושייה זה לא קושיה לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא לא מקשים קושיות הקדוש ברוך הוא החליט עכשיו להגיד עכשיו אומר אנחנו גם תירצו את הקדוש ברוך הוא בסיפור השני מה התירוץ תרוץ הו שקדוש ברוך הוא רצה להגיד להם ב במועדו ואפילו זה טוב היה יכול הקדוש ברוך הוא לעשות שני דיבורים אז אנחנו לא יכולים לנהל הקדוש ברוך הוא את הבית מדרש שלו בסדר הקדוש ברוך הוא בישיבה שלו הוא קובע מתי לומדים איזה מסכת ואיזה איזה סוגיה ככה אומר הצלח אז לפי זה סוף סוף נו אז אם ככה אז מה הראייה של רבן שמעון מ גמליאל אז אפשר היה לומר שרבן שמעון מ גמליאל וחכמים בזה נחלקו נחלקו האם אפשר ללמוד מהקדוש ברוך הוא או אי אפשר ללמוד מהקדוש ברוך הוא זה אפשר להסביר טוב הוא לפי ה לפי הצלח צריך צריך לומר הצח לסר שגם ר ש בן גמליאל לא לא למד מהקדוש ברוך הוא שנכון אנחנו לא לא יכולים ללמוד מהקדוש ברוך הוא אבל אין לנו מקור לעשות 30 יום המקור המקסימלי זה 14 יום כי משה רבנו מיד דיבר ל בני ישראל לעשות הפסח אז יש לנו אנחנו לא יודעים יותר מצאנו 14 יום ויותר ויותר לא מצאנו ככה ככה לכאורה נצטרך לומר והקושי בזה הקושי בזה ברור זו השיטה זו השיטה השנייה והשיטה השלישית היא חידוש יפה מאוד נפלא של התור אבן גם טור אבן זה רב בעל שגת אריה גאון עצום כל מי שלמד סימן אחד בשאגת אריה יודע מה זה מה הרב גוברה שהשגת אריה לא צריך את האישורים שלי וכאן בחריפות גדולה אומר הטור אבן משהו אבל שיוצא מ נו חידוש שגם אני בעניות לא זכיתי להב בוא נראה מה אומר התור אומר התור הבל כך במגילה למ משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים לכות פסח בפסח גשו האחרונים מאד תניה שואלים ודורשים לכות פסח ר 30 יום מצד אחד זה דיברו בשיעורים מצד אחד כתוב ששואלים בהלכות הפסח קודם לפסח 30 יום מצד שני כתוב שמשה תיקן הלכות פסח בפסח נו אז מתי לומדים בפסח או 30 יום לפני הפסח אז הזכרנו קודם את תירוץ הרן שלפי הרן שואלים ודורשים זה רק אם שואלים אם מישהו בא לשאול אז זה נקרא שואל כעניין ככה אומר הרן אף על פי שדברי הרן קשים וחוקים וכבר רגשו עליו ואני תן לעצמי שעשו את זה בשיעורים אבל ככה אומר הרם ותרצו על דרך שפירש הרם אומר התור ושואלים ודורשים קודם פסח לממר ד מחוייבים לדרוש למד יום קודם הזמן לא 30 יום לפני אפשר ללמוד כל מה שאתה רוצה אבל אם יש תלמיד שבא עם שאלה בבית מדרש ופעם ככה היו עושים איך היו עושים בית בבית המדרש היו רגילים ככה ש תדו איך היה נותנים שיעור בימי המוראים בימי התנאים בימי הגאונים היו היה נכנס הרב לבית המדרש לא היה מגיע עם דפית הכין כר שור קלולי לא ב הרב א הרב מגיע ושואלים שאלות כתוב שהיו שואלים שלוש שאלות שלוש שאלות היו שואלים שלושה תלמידים יש להם שאלה בהלכה כן שאלה ראשונה בבקשה שאלה שנייה שאלה שלישית תודה עכשו ניתן שיעור על השאלות שם על השאלות ששאלתם ככה היו עושים אבל כל זה רק מי ששואל כעניין מה זה שואל כעניין בדרך כלל הדרשות בהלכה היו על פרשת השבוע אז זה שאלה כעניין או בבית המדרש מסכת שלומדים שואל כעניין אבל אם אחד יש לו שאלה עכשיו הרב הרבים יודעים הרב יש שאלה לא קשור לשיעור עכשיו מה אתה שואל שאלה שלא קשורה אז זה זה קורה לפעמים אז לא עונים לא צריך לענות שואל שלא כעניין מכבדים אותו אומרים לו תבוא אחרי השיעור הכל בסדר אבל לא לא צריך לענות באמצע השיעור מבלבל זה לא המקום אבל אמי שואל בהלכות פסח אפילו לומדים ב בכמה אבל הוא שואל 30 ום לפני הפסח יש לו שאלה זה נקרא שואל כנין הרב צריך הרב צריך לעמד ככה לדעת ככה לדעת הרקמ תלמיד אחד שואל כענין אחד ש ענין קים שואל כעניין ואשת ל יום תנ כמה בית שבתות לרשב שואל בלות ס כעניין מקים לו תחילה ונראה ר לדברי הר מביא הור אבן ר לשיטת מהס מהמה שי משהמ רשן מזהיר על פסח ש מה תמש גמליאל שרי משה ומד בראש חודש מזהיר על פסח שמ החודש זה לכם ראש חודשים וכתיב דברו באסור לחודש ואשת נקמה תיק שמ משה עומד בראש חודש הוא מזהיר על הפסח ואיש שועלים 30 יום אב זיר עלי פסח מיד באדר למה משה לא הזהיר על פסח כבר לפני ולפי דברי הרן כיוון חיוב דרוש בזה הזמן בהלכות פסח ו ינמ בראש חודש כי משה רבנו הוא בא ללמד אם היו שואלים אותו באמת היה עונה לא שאלו לא שאלו אז בסדר נפלא יש בעיה אבל כמה שזה נפלא זהזה תמוה מאוד ממש כמעט לא מובן יוצא שלפי התור אבן יש שתי מחלוקות בין חכמים לבין רבי ש גמליאל מחלוקת ראשונה האם זה נקרא שואל כעניין במחלוקת שנייה מה עושים בשבועיים כי הרי בשבועיים הרי מה קורה השבועיים האלה בהתחלה אמר התורן שרבי שם גמליאל הסביר כמו חכמים שואלים ודורשים רק אם שואל את העניין אבל חכמים יש להם פסוק שכתוב הפסוקים שלרב ש גמליאל אתזה אומרים לא צפים ששם בן גמליאל זה הכוונה שצריך ללמד ממש צריך ללמד ממש ואז יוצא שלפי רב שם גמליאל מדברים על ללמד ממש בתוך שבועיים ולפי חכמים 30 יום זה לשאלות ואז יוצא שיש שני פרקי זמן פרק ראשון של זמן זה 30 יום ב-30 יום שואלים פרק שני של זמן זה בשבועיים בשבועיים אפילו אם לא שואלים צריך לדרוש ככה זה יוצא כי הרי הנה זה הראיה הרי משה רבנו אם לא שאלו אז הנה ראייה שמשה רבנו דרש שבועיים שבועיים לפני זה לא שמענו בשום מקום ששואלים דורשים לכות הפסח 30 יום מחלקים את זה את השבועיים הראשונים לשואל כעניין ושבועיים השניים שאפשר שאפשר לבוא ולתת א צריך לבוא ולתת שיעור מלכתחילה סוף דבר הכל נשמע גם התירוץ הזה שהתור אבן אפילו מי שלא מקבל את מה שעכשיו אמרתי לא משנה יש כמה אפשרות לתרץ בגלל הזמן לא יכנס איך אפשר לדחות את מה שאמרתי אבל סוף דבר זה רק מתורת לשיטת הרן והרשה אבל לשיטת רוב הראשונים רשי ותוספות ועוד ששואלים ודורשים הכוונה שצריך ללמד הלכות פסח סוף סוף עדיין הדברים עדיין הדברים עדיין הדברים קשים אז הוספנו לכל השאלות הראשונות עוד שאלות בהבנת הלימוד של רבד שמעון מ גמליאל איך חכמים יענו ללימוד הזה שאלה אחרונה לפני שניגש לישב את כל את כל העניין היא איך פוסקים על האם שואלים קודם בפסח 30 יום או רק שתי שבתות מה עושים אז ידוע שפוסקים כדעת חכמים אמנם הרמבם לא פסק לא את זה ולא את זה לא מופיע פ אז גם על זה אולי לא יודע מה אנחנו שור אבל גם על זהי אפשר לתת שיעור אבל בטור בסימן תכט פסק כדעת חכמים ואומר תניה שואלים ודורשים הפס 30 וכאן יש לדו הרי יש גמרא שמופיעה בהרבה מקומות בשס אמר הבחנה כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב צידן וראייה אחרונה חוץ מזה תמיד פוסקים שם גמליאל אז יש כ מחלוקת ח שם גמליאל צריך לפסוק כמו גמליאל איך פוסקים כמו חכמים תירוץ ראשון פשוט בשנ משנתנו כתוב משנתנו ושמתי לכם פה את הרשב אם אתם רואים א במשנתנו ולא בבריטה ככה אומר הרשבא ולא בבריטה אבל ידוע שבדבר הזה נחלקו הראשונים כבר בתוספות לא רציתי להעלאות אתכם גם ככה אני לא יודע אם הצלחתם ללמור את הדף אבל יש תוספות בבב מציעה בדף סט בפרק זנש ששם מאוחר שרבנו תם סובר שגם בברייתא אומרים כך וכך גם השך הביא בחוש משפט בזמן כוף ע א שאיין הבדל בין משנה לבין בריתה אין הבדל ובאמת גם דבר הזה צריך ביאור מה ההבדל בין משנה לבין בריתה אם רבן שמעון בן גמליאל רב גוברה ורב חלה שהוא זה הלכה משל יש הלכה כרב יוסי שני מוקו עימו לא חילקו בין משניות לבין ברייתות רבי יוסי נימוקו עמו אז הלכה כמותו רבן ש גמליאל רב גוברה רב חנ הלכה כמותו אז למה רק במשנה לא הבריתה לא טובה הבריתה גםג הבריתה היא קודש קודשים אז למה הברייתא לא א אז יש על כל פנים לדעת השך שהביא כמו התוספות רבנו תם במצי סט שגם בבריטה כך יש רק כדי להבין למה באמת פוסקים הלכה כרבן שמעון גמליאל בכל מקום במשנתנו אז הבאתי לכם כאן ליד מלאכי כללי התלמוד בעצם זה ירושלמי רק הירושלמי מסיבות אחרות לא הבאתי אותו אומר היד מלאכי כך כל מקום שני רבים תנו הלכה כמותו חוץ מהר בצידה וריה אחרונה והטעם לפי שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו ירושלמי סוף בטר ככ כותב הירושלמי מה זה הלכות קצובות נראה לני דעתי שרוצה הלכות מובחרות ומשובחות דמ בקוד שיר השירים בפסוק שיניך כעדר הקצובות ולמה נמשלו לעדר לפי שנות נבחרו לקורבן אלה הקצובות כך לא נבחרו א אלה הקשרים שבכולם וכולי אנמי בעיקר רוצה לומר הלכות פסוקות וכן רד מדיתה בירושלמי לא יעמוד אדם תפל אלא מתוך דין של הלכה פסוקה כמר עודו מהלכות קצובות תניק וכולי בקיצור אבל העיקר זה שהיה אומר הלכות קצובות מפי בית דינו מפי בית דינו זאת אומרת רבן גמליאל אומר רב גמליאל רב ש ג היה היה תקיף גדול אנחנו מכירים אותו הוא היה ראש ישיבה ב ביבנה בקרם יבנה והיה תקיף גדול ורבן ש גמליאל הוא האמין שמה זה כולם היו כולם היו כפופים לו כל הבית דין שלו ויכול להיות שלכן היו קוראים פסקים של של כל הבית הדין היו קוראים אותם על שם על שם רבן שמעון בן גמליאל אז אז לכן זה בגלל שבית דינו זה רבים חכמים גמליאל זה היה הוא וכל חכמי החלטה פה אחד החלטה פה אחד של כל של כל ישיבת רמים של של קרן וייבנה זה רב ש גמל אז זה אז לכן אז יש בירושלמי עצמו כתוב ובלבד במשנתם ובלבד יכול להיות שמה שצוטט במשנה על ידי רבוד הנשיא זה הלכות שנאמרו מפי בדינו אבל מה שמוזכר בברייתא זה יכול להיות הלכות שנאמרו מפי עצמו לא מפי בית דינו אולי אבל סוף דבר לא משנה עכשיו לפי השיטה שסובר שגם בבריטה איך אנחנו למה לא פוסקים פה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל זו השאלה אחרונה ועכשיו אנחנו ניגשים אל אל העניין ואולי אפשר להסביר את הדברים כך אני קודם אומר איך שהדברים עלו בדעתי ואחרי זה ננסה להביא לזה כאין ראיה זה לא ראייה מוחלטת אבל כאין ראיה מגמרא ורת אבל קודם נגיד מה שהיה נראה למ דעתי היה נראה לפרש על פי משנה בתענית בפרק ראשון משנה שלישית שמה מדברים על שאלת גשמים שאלת גשמים ממתי שואלים את הגשמים בשבעה במר חשבן למה שבעה במר חשבן מה יש בז מר חשבן שפתאום זה זה יום המסוגל לבקשת גשמים אז אומרת המשנה זה לא יום המסוגל ולא שום דבר זה פשוט חיקו כיוון שיהודים עלו לרגל והגיעו היו צריכים לחזור לבתיהם והקצה של ארץ ישראל זה נהר פרט אז עד שיגיע האחרון של בישראל לנהר פרט שיאמרו חכמים שההליכה מ ירושלים עד לקצה של ארץ ישראל שכל יהודי יוכל לחזור לביתו זה 15 יום אז זה 15 יום מירושלים עד נהר פרט לכן יהודי לך הביתה ירד לו גשם אז זה לא שייך לכן בזה אני אמר חשבן שואלים על הגשמים כך כתוב משנה מפורשת נמצא שהייתי אומר אולי ככה אין ספק בדבר שראיות של רבן שמעון בן גמליאל הם ראיות טובות ואני אפילו מה שאצלך אמר אני חושב שהראיה הכי טובה אפשר להביא מהקדוש ברוך הוא תביא להגיד לא לבים רעה מהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא זה הרעיה הכי טובה אם הקדוש ברוך הוא החליט שבועיים לפני ללמד את ההלכות סימן שזה הזמן הנכון ללמד הלכות מי לנו גדול מהקדוש ברוך הוא בכבודו עצמו שלימד שבועיים לפני אבל בכל מקרה ממשה רבנו נלמד וזה שבועיים ועזרא הסופר נלמד כמו שהבנו מנחמיה אני לא יכול לזוז מזה לא יכול להיות אי אפשר ללכת והראיה מפסח שני היא לכאורה בפשטות לא כדאית כדי לדחות את כל הראיות האחרות היא לא כדית לדחות את כל הר אז מה פשר הדבר שבועיים זה ודאי ללמוד צריך שבועיים דעקה שבשלושת הרגלים בפסח בעצרת ובסוכות אתה צריך ללמד את העם שבועיים אבל אתה צריך להשאיר להם זמן גם לעלות לרגל בזמן שעולים רגל לא היה להם אוזניות mp3 mp4 יכולים לשמוע שיעורי תורה בדרך לא בדרך הולכים בדרך כתוב בלך תכה בדרך כן אבל זה היו מדברים ביניהם בדברי תורה לפי כוחם גדולתם אבל לא החכמים הולכים עם כל ה מהארץ צ נותנים שיעור לולי תוך כדי הליכה זה לא מדריך טיולים האוטובוס מחזיק את הזה ואנשים בינתיים אוכלים במבה זה לא זה לא שייך לימוד ההלכות היה צריך להות שבועיים ואחרי שבועיים צריכים מה לעשות צריכים ללות לרגל עוד שבועיים אז לכן דבר פשוט למדו מ משה רבנו למדו מהקדוש ברוך הוא למדו מעזרא הסופר כל ההלכות צריכים שבועיים אבל צריך להתחיל את זה חודש לפני למה שבועיים נלמד אותם את ההלכות ועוד שבועיים יעלו לרגל ויגיעו לירושלים וזה 30 יום ככה הגיעו לפיפ ל30 יום שואלים אלא מה כל זה טוב ויפה בזמן שהיה הבית עומד על מכונו אבל לאחר שחרב הבית ואין עליה לרגל אז יש לדון מה לעשות האם להשאיר את ה30 יום על מכונם כדרך שהיה כדרך שצריך להיות בדרך מתוקנת שישראל יושבים על אדמתם והבית בנוי וכולי וזה המצב הטבעי שלנו וזה קשור להסרה בתבן אנחנו כבר שכחנו מה זה מצב טבעי מה זה מצב נורמלי אם מי ש יגיד בוא נבנה בית המקדש נראה מה לא נורמלי מה נעשה איך נחייה אבל אז זה המצב הלא נורמלי שאין מקדש ואיין כהנים בעבודתם אין לבים אין ישר במעמדם אז אנחנו 30 יום קודם אנחנו רבוס מהרה יבנה המקדש אנחנו נשרים מההלכות האלה רב ש אמר תשמע אנחנו לא יכולים עכשיו למד 30 יום שלא צריך 30 יום ויש לו ראיה משה רבנו שמה לא היה צריך לות לרגל ישראל במצרים ישראל במדבר לא צריך שבועיים לפני מתחילים ללמד עזרה בישיבת ציון כל ישראל באותו הזמן היו באזור ירושלים אז כולם פה נותנים לכולם עד מתי נתחיל את השיעור תחיל את השיעור בשבועיים שבועיים לפני אבל חכמים אומרים נכון אתה צודק אבל אחרי שנבנה הבית וישראל במקומם תיקנו 30 יום ומשם כל הראייה מפסח שני לפי אני דעתי היא ראייה אשמח ולמה מה יש בפסח שני פסח שני כתוב מ איש אשר יהיה תמד או בדרך רחוקה ועשה פסח לשם אז כאן מלמד אותך תשמע משה אומר את זה 30 יום לפני למה הוא אומר 30 יום לפני כי זה מה שיהיה ומי שנמצא בדרך וקה הוא צריך לעלות לרגל לזה ולקיים שם את הפסח את צריך ללמד אותו חודש לפני אם למד אותו שבועיים לפני עוד פעם הוא יפספס לנו את הקורבן פסח לא לכן הביאו חכמים שמח מהסיפור של פסח של זה רק שמח העיקר הדין כמו שאמרנו שמה תאמרו טוב זה יפה נחמד אבל צריך צריך מקור מאיפה אני זה אז לכן אומר יש לי כעין ראיה מגמרא במסכת מודק יש משנה מסכת נוד קטן בדף ח ועוד אמר רבי מאיר מלקה את אדם עצמו תביא במוד שמחי רבי יוסי אומר אב עכשיו זה קס זה שאלות שלחות המועד עכשיו הלחה שנוגעת לא יעורר אדם על מתו ולא ספינו קודם לרגל 30 יום 30 יום לפני הרגל לא מעוררים על המת ולא מספידים מת אומרת הגמרא ולא יערער על מתו מי לא יערער המרב כדר פדנה במערב המרי יקון עמי כל מררי ליבה טוב זה לעורר על מה זה קודם הרגל 30 יום מה ישנה 30 יום למה 30 יום למה לא 45 התראה שלבית משפט לעיכול למה למה 30 יום אמר רב קנם הרב יהודה אמרו מעשה באדם אחד שכינס ממהות לעלות לרגל הובא פדן ועמד על פתח ביתו תנתן אשתו תנתן לו ונמנע ולא עלה באותה שעה אמרו לא יעורר אדם ל טוב ולא יסיד קודם לרגל 30 יום היו אנשים שהיו עולים לרגל 30 יום לפני מגיעים לירושלים שבועיים לפני הרגל ואז לומדים בירושלים את כל ההלכות כי מציון תצא תורה דבר השם ירושלים היו מקומות שהיו לומדים את ההלכות ואחרי זה היו עולים אחרי זה היו עולים לירושלים אבל כאן היה מעשה באדם אחד שהכין מעוד לעלות לרגל וא אומר א זה דעת רע שמואל אמר לפי שאמת משתכח מן הלב 30 יום טוב אנחנו פוסקים הלכה פה כשמואל רוב הראשונים אף על פי שיש לנו קלל הלכה כרע ואיסורי משום מה כאן פסקו הלכה כשמו יש כמה שזה דיון אבל תראו דברים מעניינים שכתובים ברטבה מה ישנה 30 יום מעשה באדם אחד באותה שעה אמרו ופסקו 30 יום אומר הרטבה למה 30 יום שדרך לכנס מעות לצורך הרגל שמתחילים לדרוש בענייני חם אז כאן מתחבר לנו כאן העליה לרגל עם ה שואלים ודורשים מה היו עושים היו מתחילים לדבר ענייני פסח ואז מש וואי נכון פסח פס מגיע מתח לאסוף מת לאסוף כסף בסוף השבעים של הלי הוא יעלה יעלה לרגל שבועיים כל אחד לפי מקומו יש שלושה שבועות יש כל אחד לפי הקרבה שלו לירושלים אבל הלכו לפי הלכו לפי הקצה אז הנה כאן לפנינו קדמות ראיה שהרתה מחב בין שואלים ודורשים כ רגל קוד 30 יום לזה שאנשים היו מתחילים לכנס מעות עליה לרגל אז אנחנו רואים שהתקנה ששואלים 30 יום היייתה קשורה לעליה לרגל ולכן לא יור דן מתו למה כי אז יש סיכוי שאת הכסף שהוא מתחיל לאסוף לעליה על הרגל הוא יתן לספד כבוד המשפחה זה לא יפה שכולם יראו כמה הוא מצטער וחלילה לאלא יוכל לא יוכל לעלות לרגל אז רואים מכאן איך ה-30 יום הם מחוברים לרגל אז נמצא ש השבנו גם למה לא פוסקים הלכה כרבן שעון מ גמליאל גם לפי דעת השח תוספות כי הרי גמרא מפורשת במסכת מועד קטן אנחנו רואים שלא יור אדם סנו קודם לרגל 30 יום בהלכה הזאתי הולכים לפי 30 יום ולא לפי לא לפי 14 זה קצת בדרך פלפול אבל גם את כל הקושיות של הלימודים ישב מה שנותר להסביר זה סוף סוף מה הקשר בין ה יום של שואלים ודורשים שאת זה ביססנו והסברנו לבן הנושא הזה של בדיקת הנושא הזה של בדיקת חמץ אז כאן אני רוצה להגיד עוד עוד דבר שאולי הוא במובן מסוים יותר מחודש ממה שאמרנו עכשיו אבל נראה לני דעתי שיש מקום לדון בפה אולי זה נכון וזה פשוט להפוך להפוך את הכל מה אני אסביר יש משנה במסכת אבות המשנה אומרת רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד זה ות ר על מנת ללמד מספיקים בידו ללמוד וללמד הלומד על מנת לעשות מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות רבי צדוק אומר אל תעשה מטרה להתגדל בהם לא קרדום לחפור בהם וכולי אז מה קורה יש בן אדם שהוא לומד על מנת לעשות הוא זוכה גם ללמוד גם ללמד גם הרוויח פה לשמור וגם לעשות ואילו מי שלומד נת למד אז זה מי זה מי שלומד נת למד ווא לא מתכוון לעשות זה רשע אחד שמלמד תורה ובעצמו לא מתכוון לעשות מה שה מלמד לחות שבת ועצמו מחייל שבת מה זה נישה בן אבוייה שההוא מלמד את רבי מאיר מלומד ללחות שבס ובינתיים הם הולכים והוא רוכב על הסוס ועלה על הדעת אז יש גרסה שמביעה בפירוש המיוחס לרשימת זה לא רשי מיוחס לרש עלמנת ללמד לקרותו רבי לכבדו אין מספיקים בידו למוד ללמד זה לא מספיקים אלא משנה את הגרסה במשנה אין מספיקים טוב זה מפורש רבנו יונה לא רצה לשנות הגריסה אבל התקשר נו אז סוף סוף מה זה אומר רבנו יונה פירוש שאני לא ברור לי שזה הפירוש היחיד במשנה אבל זה וודאי שזה דברים נפלאים וחשובים אן כמותם רבנו הזה כל אחד יכול לכתוב את זה לכתוב את זה מעל המיטה שלו פ איזה שבועיים שלוש שיהיה לכם שיכנס אומר ככה פירוש חס ושלום שאין זה מדבר לומד על מנת ללמד ולא לעשות שזה אין מספיקים בידו לא ללמוד ולא ללמד על מנת לעשות איסור כן אז מה הכוונה אלא על מנת לעשות איסור והיתר כמשמעו לא שיטרח יעיין הרבה יש אחד הוא לומד בבקיאות כאילו נקרא לזה לא מתאימה כאן בשיט חיות הוא לומד מה כתוב כתוב ככה כתוב ככה זה מה שהבנתי זהו זה נקרא הלומד על מנת ללמד לא שיטרח ועיין הרבה אולי ימצא איסור בדברים המותרים אך לוקח הדברים כפשוטם מפני כך אין מספיקים בידו ל הקפי מחשבתו ללמוד וללמד ב לומד על מנת לעשות רוצה לומר תקשיבו את איזה אהבת תורה הייתה לרבי שדעתו לפלפל בלימוד כדי לדעת אמיתת הדברים ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטן ולנהוג עצמו על פי האמת הרי זה למד על מנת לעשות שכל עיקר מחשבתו אין כאים אל המעשה להיות אמיתי זה מה שהוא רוצה והוא מוכן לטרוח ולדון ולהקשות ו אז הוא זה פירוש נפלא נפלא ממש אבל לכאורה מוזר אחד שלא יודע לפלפל ולדון הוא אנחנו נגיד זה לומד על מנת על מנת ללמד הוא תן לו לתת להיות מגיד שיעור אחד שלא יודע לפלפל ולא טורח ולא מעיין ולוקח את הדברים כפשוטם ושטחיות הדברים הוא מזכים אותו מזכים אותו ללמוד וללמד זה גם זה גם דבר זה גם דבר גם דבר קשה יש הסבר נוסף בפירוש שבץ על מסכת אבות תראו אין לי זמן עכשיו זה תראו אותו אולי אלי אלי אולי כמה דקות כן אז מסביר זה נמצא באמצע מגן אבות השורה מתחילה במילה אביב הרשב זה שו שוט הרשב אז גם אחרוני הראשונים אז באמצע השורה כתוב לפי דרסת הסכרים פרש רבנו יונה הלמד דת למד ולא היה מדקדק בלימוד לחושב די איסור ה מספיק שדע דברים כשטן פני כך אין מספיקים דול פי מחשבתו ווא ילמוד במת וגם זה הפירוש אם לעניין שלא לדקדק בייסורים נאמר גם זו רעי מה זה ואיך הספיקו בידו למד למד מה הקדוש ברוך הוא נותן לו נותן לו להיות מגד שיור איך יכול להיות וגם זה הפירוש ן ש דקדק איך הספיקו בידו לקיים מחשבתו בקיצור בסוף הוא נותן הרשב מפרש פירוש שהוא אפילו גם הוא קצת רחוק גם הוא קצת רחוק מה מה תוב כה בירושלים ראשו בשבת אמרו אמן ענת לעשות נוח לא שלא נברא אמר רבי יוחן נוח לא יו נפחה של תו בפניו לא יצא לעולם אבל מה שנראה לפרש בזה לפי גרסה זו הוא הלמד ת למד בכל ימיו הוא נותן בגרסה כמו שעשה רב אבר נחמני ונו עוסק בגמילות חסדים הרי זה טוב הוא לשמיים וכוונתו טובה סגדו להשלים רצונו זה הכוונה למד דעת ללמד הוא לא מחפש לעשות גמילות חסדים אבל מ שמת לעשות רוצה לעשות גם חסד עם אנשים הוא יקבל אז אבל זה לא כתוב פה חסד כתוב פה ללמוד למנת ללמד כתוב ללמוד למנת לעשות מי שמלמד לכים מגידי שיעורים פטורים מלעשות חסד עם אנשים איך איך זה נראה גם אני לדעתי קצת קצת דחוק בלשון המשנה אם מותר להגיד ככה הדברים של הר שבץ אבל לא זכינו להבין מה קננו של הר שבץ אולי אפשר להסביר את פשט המשנה על פי פסוק שממנו כנראה עליו המשנה שמוחה אין ספק ש ש שסמוכה זה פסוק בספר דברים בפרשת ואת חנן ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר עליהם שמע ישראל את החוקים את המשפטים אשר אנוכי דובר באוזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם אומרת הגמרא ב מסכת יבמות ממרא של רב פפא כל שישנו בעשייה ישנו בלימוד וכל שאינו בעשייה אינו בלימוד יבמות קט עמוד תסתכלו שם מה הכוונה יש כאן בתורה משה רבנו אומר ל בויסק אנחנו לא לומדים תורה כמו באוניברסיטה בשביל רק להתחכם להתפלסף בכל מיני רעיונות ולמתן אותם ושמרתם לעשותם למה אני אומר שזה מכאן המשנה אומרת כל לומד על מנת לעשות מספיקים ידו לשמור ולעשות מה זה לשמור ולעשות מה זה ושמרתם לעשותם מה זה לשמור לעשות יש משפט אחד של הרמבן שהוא עמוד גדול בלימוד תורה הרמבן מצוה את הבן שלו נחנו כולנו תלמידים של הרמבן כולנו בנים שלו האיגרת הזאת מה עושים איך לומדים תורה אומר הרמבן אב זעיר לקרוא בתורה תמיד אשר תוכל לקיימה וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו כך אומר הרמבם הלומד על מדת לעשות זה הכוונה הוא לומד והוא מחפש איך מה שלמדתי יהיה למיסה מה זה ושמרתם לעשותם ושמרתם לעשותם אך שאני מבין תשמרו את דברי התורה הזאת אם תוכל לעשות מיד מצויין אם לא תזכור את מה שלמדת כדי ש כשיגיע לידיך תקיים כמו שאמר רבי עקיבא הייתי מצטער על פסוק מתי יבוא לידי ואקיימנו וזה ומתן אותם ושמרתם לעשותם זה האופי של לימוד תורה זה לא איזה מדרגה במוסל זה מה שכתוב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם זו הגדרה בלימוד תורה לימוד תורה לומד על מנת לעשות כאשר יקום מן הספר יבקש לעשות בדרך כלל מבינים ש30 יום זה מושג עצמו וכדי שיוכלו לקיים אז ממילא יש לימוד תורה אמרו שואלים ודורשים 30 יום העניין הוא הפוך יש לימוד תורה ברגע שקבעו שצריך ללמוד שואלים ודורשים 30 יום בגלל הסיבה כמו שביארנו בדעת חכמים או גם לא לפי מה שביארנו לא חייב להיות לא משנה סוף דבר קבעו רבותינו ש30 יום לפני וקשה לומר שזה דין דאורייתא אף על פי ש למדו את זה מפסח שני וכך ראוי אבל מסתבר שזה זה דין דרבנן סמכו אותו על פסוקים כמו שביארנו אבל לפי דבר דרכנו ודאי שזה דרבנן אבל כיוון שתקנו חכמים [מחיאות כפיים] ללמוד מונח בתקנת ללמוד בהלכות פסח ללמוד ולעשות כשאתה למד ממילא אתה מחויב גם לעשות ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם אם תקנו 30 יום ללמוד את הלכות הפה ח ממ תקנו יחד ע זה זה הולך ביחד יחד ע זה תקנו מה גם לעשות שכבר כל המחויבויות של פסח מולות עליך זה דאי מתאים יותר לשיטה ש רבון והבדיקה דרבו כן אבל זה מה שהם הטילו כי חכמים לא תקנו רק ללמוד הם תקנו ללמוד ולעשות אז הם תקנו לשאול תקנו גם לעשות זה ות זה מה שנו כ לכ מיושבת שיטת הרכבה נכון רבה צודק אם אתה יוצא לפני אתה צריך כדי לדאוג שלא תעבור אבל לא תקנו עדיין את מצוות הבדיקה מצוות הבדיקה תקנו אותה יחד עם המצווה ללמוד כי זה מהותו של לימוד תורה הוא למתם אותה שמתם לעשותה לכן פעמים תקנו את זה ביחד ולכן צריך לברך לפי שיטת הרטבה להלכה אנחנו פוסקים לא לברך בסדר זה מופיע ברמה וגם וגם בשולחן רוך לא כתוב כן לברך ובגלל ס ברכות אז מקילים בזה רוב הפוסקים אבל לדעת הרכבה זה מובן מאוד גם מובן מה הקשר בין חיוב הבדיקה לח לחיוב שואלים ודורשים חיוב שלים ודורשים הוא יוצר את חיוב הבדיקה כי ברגע שאמרו שצריך לדבר בלחות פסח ממילא צרך מה לעשות אז חכים תיקנו שגם שגם שגם יעשו את זה וגם וגם מובן למה רבי דמ רב דיבר רק על ה-30 יום כי זה סוג אחר ה-30 יום שצריך לבדוק זה חיוב בדיקה החיוב שבראש השנה זה לא חיוב בדיקה זה רק חיוב לדאוג שלא להגיע לידי איסור לידי איסור חמץ כמו כמו כמו שמתואר נמצא שלמדנו היום א כמה דברים גדולים דבר אחד ראינו את ה פירוש של הדרשה של הדרשות של החודש הזה החודש הזה לכם והדרשה של פסח שני עם הפלפולים של רבותינו האחרונים אפני יהושע ואטורי אבן וצלב וכל מה שהוספנו בדבריהם וגם את הביאור על פי הגמרא במסכת במסכת מועד קטן שרואים את הקשר בין שואלים ודורשים לבין העליה לבין העליה לרגל עם הביאור הזה של החיבור למשנה בת וזה הדבר הקטן והדבר הגדול ראינו מה עניינו של לימוד תורה וראינו בזה ראינו בזה כמה עניינים עניין אחד ללמדת לעשות כדעת רשי אוי ואבוי מי שלא מתכוון לעשות את מה שהוא לומד דבר שני דברו הנפלאים ועצומים של רבנו יונה ש עד כמה אהבת התורה צריכה לפעם בליבו של האדם של כמה לטרוח כמה להתייגע לפלפל להבין דבר על ממיטתו כדי לדעת מה לעשות בדיוק ושלא להיכשל במשהו איזה איזה דברים נפלאים של רבנו של רבנו יונה וגם ביארנו את דבריו של הרמבן כאשר תקום מן הספר תראה מה לעשות וזה ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם יי רצון שנזכה כולנו להיות מאלה שלומדים על מנת לעשות שיתקיים בנו שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ח