Preparing video...
0:00 / 0:00
יהי אור - אמונה, משבר ותקוה | הרב חיים וולפסון והרב אריאל ברקאי משוחחים | כנס אסופות ה-5
288 views
ישיבת כרם ביבנה, כנס אסופות ה-5, כ"ה אדר תשפ"ה. מנחה: הרב אחיה בן פזי לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=R1jtrDsKXzU&list=PLhWtq6f1QSkzcTFb1jFF87FX3qh9QZGVa&pp=gAQB0gcJCWMEOCosWNin
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
ו
קלוש שו ש עכשיו
רחוק אנחנו מבקשים לייחד את
הדיבור לענינים שקשורים למשבר
ת שנה וחצי האחרונות זימנו לכולנו כל אחד
במקומו כל ישיבה ובית מדרש לפני עניינו
וגם לכולנו
כעם
משבר סתירה
הסתרה
ו
שאלה איך עוברים בין הקרעים של
הים איך מעבירים את עצמנו את התלמידים את
בית המדרש ואת הקהילה והעיר
והעם לעבר השני אולי בתקוה למקום של צמיחה
היא שאלה
אדירה
ו תודה גדולה למארגנים למארחים ישיבת קר
יבנה לאיגודי הישיבות ולכל המשתתפים תודה
גדולה לרב אריאל ברקי ראש שירת קרית שמונה
ולרב חי סם ראש ישיבת ירוחם שסוככו בניהם
ם הם יצטרכו שמישהו יפריע להם אני אשתדל
לעזור
להם אזם בתור התחלה הייתי רוצה לשאול אתכם
אשי הישיבה אם תוכלו
לספר מה קרה
לכם כבר היה שרה לב
טוב
פתחת
א
מרגיש
ש שני דברים מלווים
א מלווים אותי כבר שנה
שלמה אני רוצה לשתף באיזשהו רגע באיזשהו
סיפור
שמבחינתי הוא כו פרשת המים אפשר להגיד ש
שם הכל מתחיל סיפרתי את זה בישיבה באיזה
ערב על המלחמה ובכל זאת אני אזור א מספר
את זה פה כי רתי מה קרה לכם זה זה מתחיל
שם
א ההרוג הראשון של הישיבה אריאל אליהו ש
מקום דמו נהרג בנתון מדויק נדמה לי היום
17 דקות אחרי תחילת המתקפה של חמס בצקם
סחף בארי
בקרב הרואי ממש קרב
הרואי מול נחילים של
מחבלים אבל הוגדר כמנות קשר
אלא יודע בגדרה רשמית אבל לא הצליחו ליצור
איתו קשר יצא להילחם יצא להילחם בשמחת ורה
בבוקר ולא יצר קשר עד הערב כמו דרך אגב
עוד כמה וכמה חברים שלו שהיו איתו שם
במלחמה ובערב ההורים שלו צלצלו אלי מו
דגים
ו הרגעתי אותם אמרתי להם בערב הכוונה
במוצאי שמחת תורה כמובן שההוא כבר היה רוג
הרבה מאוד שעות באותו זמן הרגעתי אותם
אמרתי להם סברה ישרה הבחור יצא להילחם
בבוקר אף אחד לא ידע מה הולך להיות איןו
שום אמצעי קשר
ו ובסדר כמובן שאנחנו לישון מודאגים למחרת
א למחרת יצאנו
לביקורים בצל ח ים שכבר גוייסו בשמחת תורה
ו ניסינו במקום אחד הגענו למקום אחר הגענו
הגענו לבקר חיילים ואני רואה
על על הצג שלי ברגע שהגענו לחיילים אני
רואה על הצג של הטלפון שאבא של אריאל
אליהו מחפס אותי חברי הרמים כבר ייצאו
להיפגש עם החבורה
ש נמצאת שם ש חבורה של חיילים שויס
הצנחנים ואני הייתי בתוך הרכב מבחוץ א
מפגש שמח
צוהל בסך הכל רנים שיגיעו לפגוש את
החיילים שגוייסו בעיצומו של יום
ו ואני בתוך הרכב ני מבין שם אבא של הגיל
מחפש לי זה כנראה לא טוב עליתי לטלפון
ואבא שלו נ אבא שלו אמר לי
א לצערו הרב הוא א א הם קיבלו הרגע את
ההודעה ש א אריאל נהרג אני זוכר גם שהוא
אמר לי
ששמחתם יש להם גופה זה גם סיפור איך
הסיפור איך הגופה נשמרה זה עוד סיפור זה
לא לי עכשיו א ואני בתוך הרכב ובחוץ
חיילים מהישיבה ש רבניהם הרגע ייצאו לפגוש
אותם והייתי צריך לקבל ברגע אחד החלטה מה
מה אני עושה כלומר אם אני יוצא להם עכשיו
אשתף אותם במה שהרגע שמעתי או שאני שומר
את הדברים לעצמי ויוצא אליהם כי חלק
מהשאלה שעמדה בפניי היייתה גם את השאלה מה
אפשר לספר עכשיו מה אי אפשר עד כמה כולם
יודעים או לא יודעים אבל הייתה לי שאלה
עמוקה האם אני יכול לצאת ולשתף אותם במה
ששמעתי כי לא ידעתי איך זה ייפול עליהם
בזה הרגע זאת אומרת הגענו לביקור של חיזוק
לצאת מהאוטו עם הפצצה הזאת עליהם זה היה
נראה לי שזה לא יהיה נכון והייתי צריך
להחליט בשנייה ובאותו רגע החלטתי שאני
יוצא החוצה ולא ספק הזה זאת אומרת ניגבתי
דמעות ברכב א בכיתי קצת עם אבא של אריל
ויצאתי אליהם כאילו שום דבר לא קרה והיה
פגישה משמחת חיזקנו אותם זה היה מאוד נחמד
וחזרנו לרכב והננו ונסענו ואחרי כמה מאות
מטרים צרתי ושיתפתי את הרמים שאיתי במה
שהרגע שמענו ואם אני צריך לבחור נקודה שבה
מתמצתת את מה שחלק זה לא מתמצתת זה נקודה
שבה אפשר להתחיל לדבר על מה קרה לי נדמה
שזה קשור באמת לשני דברים שמאז הולכים
איתי מאוד חזק זאת אומרת מצד אחד זה
חווייה מאוד מאוד לא פשוטה א של מעגלים
רבים של כאב נדמה לי שהייתי ב-15 לוויות
שאני יכול להגדיר אותם מעגל ראשון בלא
קרבת משפחה אבל בהחלט מעגל ראשון של הקרות
עמוקה עעם אנשים
שנהרגו
ב במהלך המלחמה לא כולם הישיבה ו
זה הרבה מאוד כאב שהולך איתי בפנים
תהליכים
א ומצד שני הבנה שאני קרוי לי משימה שנינה
לחזק את הרוח
של תלמידיי שזה מעגל אחד משפחתי תלמידיי
משפחתי נראה לי כפה הרבה מהכאב הזה גם
בסוף הבית לא נשאר מוגן מהאירוע הזה
א אבל כן תלמידים לוחמים הישיבה עם ישראל
שצריך מצד
אחד מאוד מאוד חזק את את הרוח את החיזוק
את העוצמה
א עכשיו כל הזמן היה גם אהבה חלק גדול מהמ
שאני חש שיבה אותי זה גם העובדה שחיזוק לא
יכול לבוא בלי להיות חשוף גם לכאב
ולמקומות שאותם צריך לחזק אז יש בחיזוק
הרבה מאוד מהיכולת גם ליפול לתוך הכאב אבל
א אבל המונה הזא שרגע אני עכשיו קרוי
למשימה ואני לא יכול יש יש איזשהו מעגל
התמונה הזאת שאני בתוך האוטו עם הצער שם
בפנים ובחוץ קורה משהו אחר היא תמונה
שהולכת איתי של משהו שקורה אצלי בתוכי
ובחוץ קוראים דברים אחרים ואני מחויב לחוץ
הזה אני שליח אליו אני חייל של ה של החוץ
הזה אז זה דבר אחד שקר יש
לדבר בקשה אה יש לך יש לך רמקו זה של
ירוחם
חשבתי שתומר שכזה היה השבת המשותפת רגע
לפני שהל התחלתי
מהתחלה זה לא הרוע שדבר לי חושב ששבת ז
שהיינו ביחד ככה בראשית המלחמה אחרי הזמנה
של הרב חיים שאמת הייתה לקראת שבוע שנפלו
גם תן רשון גם
רונס
החרות בל
אני מרגיש הדבר שליבה אותי אחד הדברים כמו
שרב חיים אמר הרבה זה כל הזמן יש את
הסיפור
האישי האישי זה אומר כמו הרבה הבות אחרים
הורים אחרים הבן
שנמצא במשך כל התקופה הזאתי
בלחימה שמחה טורה
הרגע אחרי שבישיבה עצמה ככה הייתה את כל
ההכרזה אזני מתקשר אליו ב 6 בבוקר להעיר
אותו שם צריך
לקפוץ ולכל אורך
הדרך געים אמש הוא יד שוב לעזה כל הזמן יש
את הסיפור ה האישי ובמקביל לזה את הסיפור
הישיבתי
העירוני וזה כל הזמן מתערבב אני חייב
להגיד לא אמתי תלמידים חים ים זה אפילו
הפרצופים
מתרבים ככה בן תלמיד הכל ככה
מב אז בסיפור האישי זה באמת הרגע הזה
שבינו אותו שמחה טורה תחנה המרכזית
א ננשום א כולם גדי שבת
ברכה במקביל בישיבה א היו כמה רגעים קשים
אני נופלים לא הדבר ודאי ש רגים מאוד קשה
אבל מבחינת הישיבה והפינוי שלה אני מדבר
על שתי רגעים רגע אחד זה באמת ההחלטה הקשה
לפנות את הישיבה א גם מצאת הצבה רוב החברה
רוב הישיבה הייתה מגויסת כלח הבוגרים אבל
החברה הצירים וד היו
בישיבה שכ היום הם כבר עכשיו כולם מגייסים
צמו
התגייסו הם לא פה אבל הרגע הזה שבו בעצם
מקפלים את הישיבה ועוזבים את קריאת שמונה
ה ר מאוד מאוד קשה
א אור החזון הגדול של הרב דרורי שלעולם לא
עוזבים את העיר לא עוזבים חבן ארץ ה
רגע קשה לא ישבתי פם ללוד אחרי ההחלטה
הזאת למרות שלכאורה השכל אמר צריך לעשות
אבל ולעומת זה אולי זה הסיפור כאן של הזה
זה באמת הרגע הזה שקיבלנו החלטה לחזור
קריאת שמונה
עוצמה האדירה לתית
תואר של ה כוחות והרוח של התלמידים של
הישיבה שתי הרגעים
וו ח
דבר תודה רב
רי זה באמת קשה לדמיין מה שאתם
מספרים הרגע ש שאתה בוכה בפנים ויודע
שצריך אותך בחוץ חנטה קבלת ההחלטה
הזי ארך מלוים בבגדי שבת ש שני מלאכים
מלווים אלא לא
מדה את המלאך יש לו יוצר השליחות
של בשם אותו חוץ ששניכם מתערים שיש יש לכם
איזה דיבור מולו ושליחות מולו אני רוצה
לשאול אחרי שסיפרת בנקודה אחת של מה קרה
לכם רוצה לשאול למה זה קרה אתכם קרה ב'
אמר מה הרגשתם שקורה לכם שמזמין ם שדורש
מכם שמבקש מכם איזה דבר מה נקראת שוב זה
יכול להיות באותו יום או בכל נקודה בזמן
אם הרגשתם איפשהו במהלך התקופה הזו שאתם
נקראים אחד
אחד אתה יודע
אבל מבו אבלו את מבו ממני ב
בסדר היו כמה
דברים
א אחד הדברים שהרגשתי ש אני אבל קשה לי
להגיד אני אני מרגיש שמה שאני אומר עכשיו
זה לא אני זה זה אנחנו אני בשם כל מי
שיושב פה וגם כל מי שלא יושב פה מי שאיתנו
היום ו מי שלא איתנו
היום מרגיש שאחד הדברים
ש ניקנו אליהם עוד לפני אבל וודאי ודאי
ודאי אם אה רוץ
המלחמה זה להיות כמה שיותר מאלה שעסוקים
בלהשיג את הרוח
החיובית המחברת המלקטת הנותנת אמון
המקשיב המאמינה
בעם ישראל
א אני מרגיש
ש היום זה עוד פעם זה דברים שכל הזמן
אומרים אותם אבל נדמה לי שבימים שאנחנו
נמצאים בהם עכשיו א כל אחד יכול צריך
ויכול להרגיש את ה את המחיר האדיר ו לפני
המחיר אני מרגיש את ה את הכאב העצום
שאנחנו שעם ישראל כולו
הולך איתו בלב איש איש
מכיוונו ולצערי הרב הכאב הזה במקום להיות
מתועל למקום של ריכוך ופתיחת הלב ונפעל
איזשהו סדק בלב לתת לו לנצל את ההזדמנות
בשביל לחוש את הכאב כמה שיותר בצורה רחבה
ולחוש גם את הכאבים שאולי לא
קוראים בפינה שלי אה
אנחנו בוחרים עוד פעם אנחנו חלקים בר כן
באמירה הציבורית ואנחנו בתוך עמנו אז אני
לא פותר את עצמנו מאחריות אנחנו בוחרים
ולהתמודד עם הכלב עלזה שאנחנו פורקים אותו
החוצה ועסוקים ב לצערי הרב בלהמשיך
ולקרוע אני מרגיש שהמלחמה קראה לנו למשימה
גדולה של כמה שיותר כמה שיותר לעשות את
הצעד מהמקום שלנו לצד הש
דווקא כאן אני רוצה להזכיר את השבת עם
ישיבת כת
שמונה
ש שאני חושב שבמהלך השבת
הזאת באמת משהו התחיל לזוז אצלי בצורה
דרמטית בפנים כי בעונג שבת משותף שישבנו
שם ביחד אז אחד הרמי מי זה היה זה היה הרב
זנד מי זה מי זה כאב את הכאב זה היה נשמע
אז באמת אנחנו מדברים על שלושה שבועות
מתחילת המלחמה מה ממש שלושה שבועות מתחילת
התמרון אולי שבועיים כשבאמת הסוגיה של ה
של שאלת החטופים היא היייתה מאוד מאוד
מאוד אקוטית ככה בהוויה הישראלית היו מי ש
שלחמו בעזה והיו מי שבתל אביב היייתה
מלחמה אחרת כולם יודעים את זה אני חושב לא
כולם יודעים את זה אבל כולם מבינים את זה
כבר אז היייתה מלחמה אחרת ובאמת אחד הר מ
מקריאת שמונה ש באותו זמן גר בתל אביב
נכון היה גר בתל אביב הוא פק על השולחן
ואמר שאנחנו לא מבינים מה מה קורה בתל
אביב ואנחנו לא מבינים שקורה שם משהו אחר
ואנחנו צריכים לפתוח את הלב את הלב לדבר
הזה
א ואני זוכר שבהתחלה הדברים שלו הם הפריעו
להרבה לא רק לי אבל כאילו הלכתי עם זה
בשבת וגם זה לא זמן לשיעורים עכשיו הקדוש
ברוך הוא הבין איפה אני נמצא ושלח לי שלח
לי גם מאמר של אדמור מפי הסצנה ש בדיוק
כיוון לנקודה הזאת והסביר לי איפה אני לא
רואה נכון
ומאז אני חושב שהתחלנו התחילה בתוח איזשהי
תנועה כמה
שיותר לחפש אקטיבית את המקום שבו אפשר
להושיט יד לצד השני להיות איתו בכאבו א
ובאמת אני יכול להגיד שמעבר לצורך ומעבר
למסרים ולעובדה שכל הזמן אני חושב שיצא לי
לא מעט לדבר לדבר גם בתקשורת וניסיתי באמת
באמת באמת לחפש את ה את המסרים הכמה שיותר
מאחדים וקוראים להקשבה וקוראים לה
ביחד זה גם באמת הוביל צעדים מעשיים
הישיבה עשתה כמה צעדים מאוד משמעותיים
בהקשרים האלה אם זה כולל נסיעה שאני מגדיר
אותה נסיעת התעוררות לכיכר החטופים ב
בחודש אלול תחת הכותרת שזה צריך להיות
הראש השנה שלנו זה ההכנה הכי חזקה שנעשה
בראש השנה אחר כך חבירה מניסיון באמת
להגיע ולהיות עם אנשי מרוז א
נסיעה של הישיבה לסיור בנירו שהיה צריך
להחזיק את הבטן מאוד מאוד חזק שמה עם
דמויות ש לא פספסו את ההזדמנות להכניס
אלנו גם תוך כדי הסיור והדעת דאחי הדעת
דאחי לעשות את הצד שאתה נמצא במקום שממנו
רואים דברים אחרת ופותח את הלב שלך בלי
שום נחיצות לשמוע את הצד
השני ובהמשך הדברים דברים שעשיתי באופן
אישי לאם ת של ראש ישיבה בלי שאף אחד יודע
אני המשפחה שלי הרבה מאוד מנסיעות למעגלים
שהיו ב בקר מגת עם אנשי מרוז אף אחד לא
יודע שהגיע לשם כן יודעים אבל לא בכותרת
של ראש ישיבת רוחם יהודי שבא להיות עמ אח
ותחי אנכים מלבקש ולהיות איתם בכאבם א אני
מרגיש שאני קרוי לזה גם עכשיו רק מחפש את
ההזדמנויות בעזרת
השם תודה רך גם על השבת רוח וגם על ה
לפתוח את הסדקים של הלב לכאב
[מוזיקה]
שלח דבר ראשון באמת הדברים של הרב חיים כל
מילה בעיקר התפעלות הדברים
האחרונים שאני לא מרגיש שמספיק זכיתי
וזכיתי ככה להיות חלק מהדבר הזה וד ש בלב
השתוקקות אדירה למקומות הללו
באמת אני יוסיף כיוון קצת אחר אבל איזשהו
דרך דרך אגב גם בהקשר הזה הסיעה נשמ שתה
לך דבר תורה הלכת לכל המלחמה יעקב ועשו
ברכת עשו לת
יצחק הולך איתי
א אגיד נקודה ככה שזכרתי בשיעור
תלמידים אם החזרה לקריאת שמונה בכלל קשור
לכל הנושא כאן של לקום להשתקם החזרה לקרית
שמונה היא סיפור חזרה לחזור ויש ב בסיפור
הזה גם סיפור חלוצי לחזור חזרה
ו להקים מחדש ולהרגיש שאתה חלק מחלוצי
הדורות א שהי מתו לה ו אני יכול להגיד
שבאמת היייתה אווירה מאוד מיוחדת בבראשית
ודרך גם עכשיו שחוזרים לשגרה אבל הצטרפו
אליים אנשים מכל מיני מקומות מה שבאו
לישיבה ועדיין באים ות להיות חלק מהדבר
הזה צד אחד משהו מאוד מאוד חזק
ולהירתם לדבר הזה שש רצו לקום להשתקם
ותר לכאורה בפינה הקטנה שלנו של של אצבע
הגליל אב חושב שזה משהו שיכול להקים כל
הרץ אבל במשך הזמן אם האסו גם בחזרה
תושבים
אני
ראיתי שזה הרבה הרבה יותר מורכב להחזיר את
התושבים להחזיר את הישיבה עעם כל העוצמה
זהה בסדר להשיר את התושבים זה משהו הרבה
יותר מסובה לא נחזיר חוזרים א נחזיר ברוח
גדולה היה לי שהו חלום שגם תושבי העיר
יחזרו כולם ברוח גדולה
בריקודים אבל להחזיר כל קריאת שמונה חזרה
לקרית שמונה זה סיפור הרבה יותר מורכב ככה
אזה נקודה שפתאום הבריקה לי זה הדמיון
שמשה רבנו שמוציא את עם ישראל ממצרים לארץ
ישראל אנחנו רגילים יש לזה ככ המון המון
השלחות רגילים לדבר בשפה חלוצית חלוצים
שהקימו פה את המדינה חלוצים שרציתי חלוצה
זה אנחנו
החלוצים חלוציות זה דבר חשוב אבל יש לו
מחיר והמחיר הוא שמשאירים מאחור את מי שלא
שייך לשפה שלך מי שלא מדבר בדיוק בסגנון
שלך מישה לא בדיוק בתפיסת עולם שלך ויש
לפעמים אחרי משבר ישו רצון לבוא ולחזור
לשפה המוכרת ידועה ובוא נהייה חלוצים אני
חושב שבאמת אם נחזור למשה רבנו שוצי את
במצרים אז הוא מוציא את כל עם ישראל
במצרים את כולו על כל מדרגות האנשים שיש
שם על המתאוננים
כולם הוא נלחם עליהם וזה סיפור הרבה יותר
קשה אבל הרבה יותר אמיתי לבוא זו גאולת עם
ישראל גאולת עם ישראל היא לא איזה
אידיאולוגיה חלוצית זה לא טורה עם ישראל
זה עם שלם על כל מה שיש בם שמצליח להגאל
ולבוא ארץ ישראל
תרומם ני חושב שהדבר הזה התפקיד הזה מאוד
תחבר למה שרב חים אמר ההבנה הזאת שזה לא
רק טוב אנחנו צריכים ם לרומם את העם הוד
שזה גם הה אצלי קודם פתאום זה הופנם אצלי
בצורה היותר חזקה שבאמת סיפור של עם זה לא
אנחנו מו סיפור של עם ורק יקרה פה משהו
ביחד אני עכשיו עברתי למימד הלאומי מגיש
את זה קימד של קראת רק שתהיה הבנה שכולנו
יחד כל אחד עם הקשיים שלו וכל אחד גם אם
הוא מביא עכשיו קל פחות חלוצי הוא מברר
איזה רור עמוק לא פחות וגם בובן לאומי גם
הובן לאומי צריך לדעת באמת רוצים לא פשוט
לא ששבה לזה צריכה להיות ענוה מאוד מאוד
גדולה והבנה שאנחנו עוברים פה משהו בייחד
אני רשה לעצמי לומר זמן קצר אבל שגם גם
השיקו של אדם באופן רב חיים דיבר מקודם ל
על שנפלו א גם כשאדם עובר משבר באופן אישי
תהליך של שיקום של אדם הוא לא לחזור למה
שי רצו בוא לחזור למה
באמת לאחוז את כל האישיות את כל מה שהוא
חווה את הקשים את הכל ואת הכל להביא למקום
חדש מקום אחר לא מקום שהיינו ב קודם אז זו
עבודה ככה שמרגיש שהי עבודה שצריכים להיות
עסוקים ב זה ממש תנועת התשובה אנשור אלי
ולשוב אל אל המקומות העמוקים של האמונה
האמונה בנו האמונה בעמנו כדי לשוב יש מי
שלא מרגיש שהוא חלק מתנועת התשובה לפח לא
בפשטות
של יש איזה סרט שקר פעם בארוחה מוחה יש ם
כמה מחנים משותפים לא הכל אבל לא נדבר
עליש מרוחה מהיר הקנו פעם איזה סרט שנקרא
חלוצים בעל קורחה זה דרך אחרת לקרוא
לסיטואציה שאדם נדחף לאיזה דבר בלי ספה
חלוצית הוא מעשה עושה מעשה חלוצי הוא שייך
לתנועה התשובה הזאת כנראה גם הקדוש ברוך
הוא חפץ ו וגם הוא ושב השם אלוקיך
ותך אני ממש מרגיש שאתם שליחים כמובן זה
גם השליחות שלכם ברחבי הארץ להפיץ את
הבשורה שזה יש פה ארוה ומשבר שצריך לקום
ממנו וגם השיירה לחזור על העיר בשאלות
פחות
פעמיים בגדלות זהזה
מורש הייתי
רוצה לבקש מכם
רח אתם רואים סביבכם אנשים של דוק לומדים
בארוחה בקרת שמנ ואולי אפילו לא אוחזים
בסוגיה במון הזה של כל אחד בעולמו שלו ו
הייתם יכולים להגיד משהו לבחור שיבה שהיו
בשיעור א'
אוב ו
משהו שלא אתם הייתם בגיל הזה אבל לאור
ה מה שלמדתם בשנה וחצי האחרונות מה הייתם
רוצים ללחוש לו
[מוזיקה]
בזה חל
חל
תי שאלה
גדולה דבר ראשון התי חבק אותו ובאמת מרגיש
א את
גדולתו ת עוצמתו אני מרגיש שדור שלכם הוא
דור במת גדול
ומיוחד
א קוד כל שתדעו את זה תדעו את זה זה הדבר
הראשון אתם לא מחייכים מספיק הוא מדבר
עליכם הם יודעים את זה כ לא צ זה זה הדבר
הת חושב ש אני משווה את עצמי באותו באותו
שלב בכל את עצמי את החבר'ה שהינו שפה אחרת
עולם אחר העולם הפנימי השאיפות כ משה הרבה
יותר כנה הרבה יותר ישר אני חושב שבאמת
צריך להכיר בגודל שלכם זה דבר
הראשון עבר לזה ו א
אני היתי אומר הקשבה להיות בהקשבה ענווה
והקשבה ענווה אמיתית ענוה אמיתית היא לא
לבטל את עצמך ענוה אמיתית להבין שאתה חלא
לבד וקורה פה משהו יחד
פתח אני אמשיך אולי את הגשר של החלוציות
אנחנו טובים המון פעמים באידיאולוגיה א
להיות אנשים עם הה שבאמת מקשיבים באמת לא
רק מדברים על כלליות ובאמת חיים במקום
ש שלבת אמת שחנו דעים ש חלק
חלק חלק ע משהו יותר גדול מחוברים אחד
השניים זה לא רק דברים גדולים לעם ישראל
לא מדבר על זה אפילו ברמה פשוטה אחד לשני
איך חיים אחד לשני את החברות בישיבה איזה
תורה בנו מה מה התורה מי שלומד יותר ויודע
יותר א ש בונים משהו באמת משותף יחד
מתוך ענוה זה השלכות לרמות הכי קטנות של
החיים של אדם ואשתו מה מה היסוד של הבניין
הסוד של הבניין זה הבניין המשותף ענוה
אמיתית שהי מקרינה בכל מדרגות החיים
מהמקום של אדם לאשתו אדם לחבריו אדם עד
המקום ש אדם שייך לימו אז לבנות אישיות
כזאתי ש שמתוכה בוק שכינה בוודאות אדם נצא
במקום הזה מתוכה קעת שכינה השכינה בישראל
בתוך המקום הזה שוב אתם אני מרגיש שאני
כלי להגיד לכם את זה אבל אני מרגיש שאני
כבר זהו אנחנו לא חז ח אבל אתם הדור ש
זוכים להופיע ו אנחנו
רק
משמשים להגיד לכם את הדבר הזה אבל באמת
דור שוכה להיות שם לא רק לדבר על
זה קשר צדוק שוא אומר שאדם א מרבה לעסוק
במה שחסר לו בנקודה הרוחנית שלי אז אני
מדבר על זה זה מה שזה חסר לי הם לא
מחייכים כי הם פשוט
שם הרב אריאל
תודה על האמונה על הענוה על
הקשבה טוב
א יש לי הרבה מה להגיד אני רוצה להתחיל מ
רוצה לתת לכם במתנה קודם כל איזשהי תורה
שישראל מרוזין אבל משמה להתחיל
ה
א א ישראל רושים שואל שאלה שנשמעת בהתחלה
מגוחכת קצת אבל באמת יש בה הרבה עומק
במיחוד במה שהיא אומרת אחר כך שואל למה
הקדוש ברוך הוא בונה את בית המקדש בהר
המורייה ולא בהר
סיני נחשוב על זה תגידו מהר סיני ה סיני
זה במדבר סיני זה בארץ ישראל בסדר הקדוש
ברוך הוא הוא הבעל הביתה על התורה הוא
יכול להחליט שבית המקדש נבא נבנה במקום
שבו נתנה תורה שמה זה נקודת השיא של עם
ישראל בהיסטוריה שמה צריך להבנות א בית
המקדש ואומר
ישרל יש שני ערים בהיסטוריה של א עם ישראל
הר סיני והר המורייה הר סיני מתן תורה הר
המורייה מסירות נפש של עם ישראל העקדה
הקדוש ברוך הוא אומר בית המקדש שלי נבנה
במקום שבו יש מסירות נפש על עם
ישראל נמשיך את הדברים האולי יעקב מוסית
צצה של ישראל רוזים
ואומר שבפרשת שמות
מתואר שמשה רבנו אחרי שמשה רבנו מדבר עם
עם הזקנים כתוב שיבוא ויבוא משה ואהרון אל
פרעו ש אל המדרש רשי מביא אותו והזקנים
להיכן הלכו נשמטו נשמטו
והלכו ונפרע מהם הקדוש ברוך הוא במעמד הר
סיני שנאמר וניגש משה דו אל השם והם לא
יגשו אומר ה
יעקב משה רבנו דיבר עם הזקנים אבל ללכת אל
פר הה צריך מסיגות נפש הזקנים אמרו לו תלך
אתה אנחנו מסיגות נפש זה לא
בשבילנו כהקדש ברוך הוא מתגלה בהר סיני הם
לא ניגשים הקדוש ברוך הוא אומר גם את
התורה אני נותן למי שהיה לו מסירות נפש על
עם ישראל ואומר ו יעקב זה לא שהקדוש ברוך
הוא הוציא להם כרטיס אדום זה לא מה שהיה
הקדוש ברוך הוא פשוט
התגלה היה מי שהרגיש קרוב היה מי שהרגיש
חלק מהאירוע מי שהיה לו מסירות נפש על עם
ישראל שהקדוש ברוך הוא התגלה הבין מה קורה
שהקדוש ברוך הוא בא לצת תורה והם לא יגשו
הם לא לא היה להם את זה שם לא היה להם את
זה גם כשהתורה
ניתנה זה לא לא היה שם איזה גמול היה שם
משהו שפשוט מאוד הכיח את העובדה מי נמצא
מי מתוס התורה ומי לא מתה אוזן
מהתורה ואני מרגיש שהדברים האלה אני לא
אני אני אני אני רוצה להיות רגע זעיר כי
אני מרגיש שהדברים האלה מצד אחד אומרים מה
הפוטנציאל שיש שיש כאן בחדר מה הפוטנציאל
שיש במקומות שבהם גילינו את מסירות הנפש
על עם ישראל וגילינו את מסירות הנפש על עם
ישראל בשנה האחרונה שאף אחד לא יתא ויגיד
לעצמו אוקיי מסרתי את הנפש על עם ישראל זה
אומר שכבר קיבלתי תורה זה לא אומר את זה
זה אומר איזה משימה יש לנו מסרנו את הנפש
על עם ישראל מסתבר שאנחנו אלה שראויים
וקרועים לגשת עכשיו ולקבל את
התורה לנו יש את ה את הלבבות לנו יש את
האוזניים וזאת משימה שאנחנו צריכים להבין
שמותרת לפתחנו אסור לנו להשמר אותה למישהו
אחר היא מותרת עליהם היא מותרת על מי
שנמצא פה בחדר היא מול על כל מי שהגיע
ליום הזה להבין שמסירות הנפש שלנו קוראת
לנו להיות אלה שנתאים את האוזן פותחים את
הלב נרתמים להופעת התורה בעם
ישראל ובהקשר הזה אני מרגיש שבאמת פ מטלף
לדברים של הרב
ברכיי אני אוסיף עלם עוד כמה דברים אני
באמת באמת מרגיש תסלחו לי שאני רגע
מרחף אני באמת באמת ההרגשה שלי
ב בשנה
אחרונה מאז ש מאז שהתחלנו ככה לקלות חזרה
את ה חבורות שחוזרות מהמלחמה בין אם זה
החבורות בסדיר בין אם זה החבורות במילואים
אנשים שאנשים שהיו שם והם מסרו את הנפש על
עם
ישראל אני חושב שאם נפתח את העיניים ד את
העיניים הפיזיות העיניים הרוחניות אנחנו
יכולים לראות נשמה שנולדת לדה משבר זה זמן
של
לדה נולדת נשמה נולדת עכשיו נשמה
חדשה שיש בה הרבה
מאוד אהבה אהבה גדולה לעם ישראל אהבה
גדולה לארץ ישראל אהבה גדולה לא כמו שהרב
ברק אמר לא לא לא לא לא רק לא רק לא רוצה
להיות חף מאהבה אידיאולוגית זה לא רק אהבה
אידיאולוגית
זה אהבה אנושית
פשוטה נשמות שיש בהם אהבה אנושית פשוטה
איש לראו לאנשים שהם פוגשים לאנשים שהיו
איתם חיבור אנושי פשוט ומלא באמון אמון
בחיים אמון באנשים אמון בטבע אמון בכוחות
הנפש נשמות
שיודעות ללכת שיש להם צימאון עצום למרחבים
גדולים מאוד של חיים ושל רוח ושל
קדושה זה נשמות שנולדות עכשיו
ו לא יודע אני באמת אני אני אני חי בתודעה
שהקדוש ברוך הוא הניח אותי במקום שהתפקיד
חיי זה לקחת את הנשמות האלה ולדאוג שהם
יצמחו אני שאל אותו כמה פעמים ביומים הוא
בטוח שהוא שאני מתאים אני לא יודע למה אני
מתאים לזה עדיין אבל אני מרגיש שהתפקיד
תפקיד שלנו זה באמת לראות איך הנשנות האלה
צומחות נכון איך הם גדלות איך המאוים שלהם
באמת באים לידי ביטוי
בצורה אמיתית מלאה
מחברת שמצליחה באמת ליצור את כל החיבורים
האלה חיבורים אמיתיים בין קודש לכל בין
אדם לחברו בין תורה
לתרבות ביכולת באמת להסתכל בעיניים
של עם ישראל להבין מה הוא זקוק ולדעת איך
להצמיח מתוכו לתת אמון גם בצרכים וגם
ברצונות של עם ישראל לחזור אל התורה
ולראות איך מתוך התורה אנחנו משקים
ומצמיחים את עם ישראל מהמקום שבו הוא נמצא
יש לי המון אמון בנשמות האלה הנשמות האלה
זה אתם כל מי שנמצא פה עכשיו זה אתם זה לא
מישהו אחר זה
אתם זה
אתם וסליחה שאני נופל עליכם ככה אבל לא
סליחה שאני פל כם
ככה ואני מתפלל שאנחנו נדע נדע באמת
להקשיב נדע להקשיב לנשמה הזאת למה שהיא
צריכה ונדע לחזור אל התורה ולהקשיב בתוכה
ולראות איזה דברים צריכים לשמוע שלא שמענו
עד היום איזה מקומות איזה מטרים בנפש צריך
למתוח איזה ניגון צריך עכשיו להוציא בשביל
שה הדבר הזה האור הזה שנולד שבאמת יצליח
לגעת בלבבות
ולקחת את עם ישראל קדימה שבעוד 50 שנה
אנחנו נשב ונסתכל על על השנה הזאת ונוכל
להגיד הנה 50 שנה נוצר דור נברא דור
שהצליח לקחת את עם
ישראל למצב שנים
יותר תודה רב חים רציתי לשאול במשפט אחד
אם אפשר לבקש מכם להתפלל עלי תפילה אתם
מתפללים עלינו לא אכפת לי באיזה סדר פלל
עלי
בלי תורות
משו אני
מתפלל הרב ארי אמר את המילה כשה אני באמת
מתפלל שאני אבל שכולנו כולנו זה לא רק מי
שיושב פה כולנו זה כל עם ישראל כל לי
להגיד כולנו נגיש אם אנחנו נעשה את הצער
זה יהיה יותר פשוט שכולנו כל עם ישראל א
יצליח להקשיב להקשיב אחד
לשני אבל לא רק להקשיב למה שאומרים אלא
באמת להקשיב למשהו יותר גדול
שמופיע ו שמופיע ומדבר אלינו מתוך כל מה
שאנחנו שומעים
מכולם מתפלל שעם ההקשבה הזאת אנחנו נוכל
אחרי זה זור לבית המקדש ולהקשיב שם מה
הקדוש ברוך הוא אומר לנו על מה ששמענו
אמן במהלך כל התפילות
שהיו אני הרגש ששל בשבועים וכו ואז פתאום
בתפילת שמע קולינו הבנתי שסטו להתחבר יש
אנשים ש שבועים או ש ספציפי צ
שחים פשוט להתפלל שתק לו תפילות כל ישראל
אחכ גם אחד ה בשיבה אמר לי את זה פגשנו
אותו דבר
לכן מתפלל שמ כלינו אדוני אלוהינו חוס
ורחם עלינו מקבל ברחמים וברצון תפילתנו
תפילת כל
ה
אמן תודה מקרב לב רב הרכי תודה רב חיים
סום תודה מקרב לב גם על מה שאמרתם וגם מה
שאיבדתם תודה גם למי ששמע והקשב שזכה
‏tak
[מוזיקה]