ט"ו באב בהר הבית • מדוע אנו חוגגים | הרב אליהו ובר

נו ביום 15 באב. אתמול התחלתי לדבר אז אני אחזור רק בגלל שזה עניין היום זה יומה. הגמרא אומרת שישה טעמים למה שמחים ב-15 באב. בתשעה באב יש חמישה דברים למה עצובים. עכשיו אנחנו צריכים חמישה חמישה דברים למה לשמוח. אבל השמחה תמיד יותר גדולה מה אבלות. כמו שיש שלושה דפורנותאה אז יש שבעה דנחמתא. טוב אז יש לנו שישה טעמים. הגמרא אומרת למה שמחים בטו באב א פסקו מלמות א וחזר הדיבור למשה רבינו אה הזכרנו את אתמול א הותר שבט בנימין לבוא בקהל הותרו שבטים לבוא זה היה קודם אה ביטל או שהיה בנללה פרדסאות שהושיב ירובם בנבת על הדרכים שלא יעלו לרגל בזה קצת הערכתי אתמול א ההמשך עוד שתי טעמים טעם אחד שפסקו מליכות עצים למערכה וטעם נוסף הטעם השישי זה שניתנו הרוגי בית לקבורה. אז נתנו ארוגי בית לקבורה. אני אמ אה נושא אני עוד רגע אדבר. אז קודם נדבר על העניין שפסקו מליכות עצים למערכה. אבל לפני זה נקרא את המשנה, המשנה מסיימת את הסיפור של א של מחפשים שמה שידוכים ובנות יצאות חולות בקרמים. אז המשנה מסיימת וכן הוא אומר צנה הורנה בנו ציון במלך שלמה בהתרה שיתרה לו אמו ביום חתונתו ביום שמחת ליבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש שב יבנה במרה בימינו ככה נגמר המסכת תענית אז א כמו שהתאמין בגמרא זה שיום כיפור זה ניתנו לוחות שניות כלומר זה קשור למתן תורה אז יום חתונתו זה מתן תורה זה יום כיפור אז יום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש שצריך להיות 15 באב כלומר עניין בניין המקדש שייך להיום. כן? היום אם לא התחלנו אתמול בניין בית המקדש לא שייך דווקא להיום. מי שלא התחיל לבנות אתמול יכול להתחיל היום. לא מחר. כי מי שלא התחיל אתמול יכול להתחיל היום. לא לחכות למחר. הדבר הראשון אנחנו צריכים היום לבנות את בית המקדש. זה התפקיד שלנו. כן. זה תפקיד שהיינו צריכים לעשות אותו אתמול. ובגלל שלא עשינו אותו אתמול אנחנו צריכים לעשות אותו היום. הסיבה שאנחנו צריכים לעשות אותו אתמול. לא כי אתמול היה הזמן שלו, כי שלשום לא עשינו אותו. א בכל אופן זה מצוות בניין בית המקדש ובתוך זה נכנס באמת תחילת ימי בית שני תחילת ימי בית שני היה הרבה קשיים היה ששבצר עליו ולא בדיוק התחיל לבנות ואזרו בבל התחיל לבנות ועשו לה הפרעות והיה מעצור ואז חגה היה הנביא התנבא ואמר להם לבנות ובנו ואחרי זה היו צרות ועזרה סופר הגיע ונחמיה הגיע ובנו את החומה אגב בתקופה הזאת זה ימי בניין החומה חומת ירושה לים וספר עזרה היום ספר עזרה מחולק לשני חלקים ספר השני של עזרה שנקרא היום מכונה נחמיה בכל התנכים אז הוא מסיים ולקורבן העצים ולביכורים זכרה לי לא היה לטובה עניין קורבן העצים ככה מסיים הספר כי הנושא הזה שפסקו מליכות עצים למערכה זה אומר שכבר הבית עומד על מקומו שלומד את המשנה רואה ש שה א יש איזה קורבן עצים שיוצא בראש חודש תבט זה אומר שאם פוסקים היום מניחות עצים למערכה אז בני פרוש היום כבר חושבים על חנוכה כן שימו לב היום כבר חנוכה נמצא בראש שלנו יש כאלה שמי חושב על חנוכה היום כן אז בני פרוש בראש שלהם כבר נמצא חנוכה כי הם צריכים לארגן עצים לראש חודש טבט אז זה היום פסקו מלכות זים למערכה וזה הכוונה זה החזרה של בניין בית המקדש והחיבור שלנו עם הקדוש ברוך הוא זה כמו חיבור של בעל ואישה ולכן זה גם מתאים למכוללות בקרמים של טו באב ההמשך הוא שניתנו הרוגי ביתר לקבורה שזה התיקון של נלקדה ביתר של תשעה באב וו הגמרא אבל ממשיכה עוד משפט אחד מאוד חשוב שבאותו יום שנתנו הרוגי בתלבורה תיקנו הטוב והמיטיב אמר הרב מתנה דרך אגב הרב מתנה הוא מדבר על ניתנו הרוגי בתר לקבורה כן רבים מתנה א צריך לדבר על מתנות אז הוא אה א מדבר על זה והוא אומר שתיקנו לברך הטוב והמצים כלומר החיבור שלנו עם הקדוש ברוך הוא שאפילו בשיא הגלות כן שנתנו ארגו בתהר לקבורה עם ישראל לא חזרו בניין בית המקדש עוד מאז ועד היום עוד לא בנינו היו ניסיונות אולי פעם אחת או פעמיים באמצע אבל לא בנינו ואבל תקנו הטוב והמיתיב לדעת שהקדוש ברוך הוא תמיד טוב ומתיב כן בתקופת הגלות באמת הברכה שהייתה צריך צריכה להיות היא הדיין האמת אבל לא אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא טוב ומתי והחיבור שלנו נשאר וזה מאוד מאוד מסמל גם את עניינו של טו באב שזה עניינו של החיבור אבל אני רוצה לעמוד על על עניינו של 15 בעוד נקודה אחת במשנה המשנה לפני זה מביאה זמן עצי כהנים והעם תשעה תשעה זמנים לזמן עצי כהנים יש כל מיני תאריכים הזכרתי את בני פרוש קודם בני פרוש באים פעמיים פעם אחת באי באב ופעם אחת בראש חודש תבט יש את בני בני זתו בן יהודה בני בני אורח בן יהודה הראשונים ראש חודש א א ראש חודש ניסן יש בני דוד בן יהודה בתמוז בני פרוש בהי באב בני יונד בן רחב בז באב בני שנאה בן בנימין בי באב ומגיע טו באב ויש בני זתו בן יהודה כן שרוצה לסימן בני זתו בטו באב אז זה סימן קצת לזיכרון אבל המשנה לא מסיימת איתם בני גונבי אלי בני קוצי קציות ועמהם כהנים ולביאים הוא כל מי שטאה בשבטו. למה יום קורבן עצים של בני זתו בן יהודה זכה להיות כזה יום מיוחד שכל מי שלא יודע באיזה יום קורבן עצים שלו הוא נדחף ליום הזה עד כדי כך שלא יודע בני זתוב בן יהודה כמה היו בולטים הכהנים הלויים מה המיוחד ומספרת לנו הגמרא שמה סיפור עם בני גונבי אלים בני קוצי קציות הם כשהיו צריכים להביא ביכורים אז א הושיבו פרדסאות על הדרכים כמו שהוש ששיב ירובן בן נבט אגב הזכירו את ירובן בן נבת לגבי הושע בן משום מה הגמרא מזכירה עוד פעם את ירובן בן נבת ליום הזה את החג שהוא בדע מליבו הוא עשה בטו מרחשבן אבל אנחנו בטו בטו באב זוכרים אותו פעמיים לרעה וואו ואז אז אז הושיב ירובם בנבת פרדסאות על דרכים שלא יביאו ביכורים ובני גונבי אלי מה הם עשו בני גונבי אלי מה הם עשו הם לקחו תאנים חיסו אותם בעלי וו א ושאלו אותם מה אתם הולכים לעשות? הם אמרו אנחנו הולכים ככה לקטוף משהו ונתנו להם לעבור ואז הם יוציאו כשהם הגיעו קרוב למקדש הם יתרו את ביכוריהם והם הביאו את זה למקדש זה בני קוצי קציות וואחרי זה יש הגמרא אומרת שבני סלמין תופטים נקראו גם כי הם רצו להביא עצים למערכה אז איך הם הביאו את זה על ידי שהם יו מביאים כמו סולמות זה היה נראה כמו סולמות ואז הם הביאו את זה למקדש ופרקו את זה והיה אציאו למערכה שי ש >> מתי זה היה הסיפור הזה כנראה זה היה בסוף בית שני אבל יכול להיות שזה היה בית ראשון ולכן הם זכו על שמם לכאורה בני זתוב בן יהודה הם היו האנשים האלו ולכן היום שלהם הוא הפך להיות יום מיוחד שבמגילה תענית יש יום טוב במגילת תענית בטו באב יום קורבן עצים זה אומר שזה הפך להיות יום טוב לדורות אחרי זה בטלה מגילה תענית אבל היום טוב הזה נשאר בגלל המשנה בכל אופן ה יש משהו מיוחד באנשים האלו הם מזכירים לנו נקודה אחת כשיש הפרעות יש הפרעות להגיע למקדש, יש איזה ירובם בנבט על הדרכים, יש רומאים שמפריעים, פעם זה הגויים, פעם זה לצערינו יהודים שמפריעים לבוא למקדש. אז צריך לעשות כל מיני התחמקויות ודרכים ודברים שהם לא לפי הסדר התיקו המתוקן, לא לפי הכללים, לא לפי הדרך הרגילה. כן? מי שיביא בעולם מתוקן של מקדש מתוקן מי שיביא את הביכורים כמו שהם הביאו בני גונבי אלי יעיפו אותו מכל הזה מה פתאום אתם יודעים איך מביאים ביכורים שור הולך לפני קרני מצופות זהב התרה של דית בראשו יש סדר שלם מסרת ביכורים ככה מביאים ביכורים כמו שאתם הבאתם מי שיביא עצים למערכה בצורה של סולמות שמפרקים אותם מה יגידו לו ככה מביאים עצים עצים מביאים בדרך שלם בסדר שלם של קורבנות זמן קורבן עצים הם אומרים לו נכון, נכון שבזמן מתוקן זה ככה, אבל בזמן לא מתוקן אנחנו מביאים את זה ככה בהתחמקות. כשאנחנו נמצאים פה במקום שאנחנו נמצאים בו, יש הרבה טענות שלא ככה בדיוק עולים ואתם לא בדיוק זה וזה תפילה זה וחסר התפילין וכל הטענות שהם לא מתפללים פה בזה. פעם זה היה טענות יותר קשות. שהיינו צריכים להתפלל עוד כמו ששולחן ערוך מתיר להתפלל דרך הליכה אבל זה לא לכתחילה וא איזה כבוד שמיים זה ככה שואלים וככה עושים וככה באים והתשובה כן נכון בעולם מתוכן אתם צודקים אבל כשיש רובם בןד מפריע לדרכים אז עושים מתחמקים הולכים בדרכים לא דרכים באים בצורה והעיקר לבוא לבית השם העיקר להביא את בית המקדש. וזה הנושא גם של חנוכת בית המקדש של בית שני. עם ישראל באים למנות בית המקדש ואומרים, ריבונו של עולם, זה מה שיש. אנשים צועקים, ישבו להם בבבל, כל מיני אנשים, אמרו להם, מי בונה את בית המקדש? אתם כולכם לא שווים כלום, אתם א לא רוצה להגיד, אבל לא נעים. בספר דרה כתוב שזה היה אנשים שנשאו נשים נוכריות. כן. זה לא היה נשים האליטה של הציבור. האליט של הציבור נשארו להם בבבל. ואבל זרוב וישו בן יוצדק בעידוד של הנביאים הגדולים חגי חי ומלאכי אומרים להם אל תראו תחזקני ידיכם אני אומר הקדוש ברוך הוא עוד אחד מעטי ואני מרעיש את השמיים ואת הארץ אל תדאגו אתם תתנו מה שאתם יכולים מה אתם יכולים להביא את עצמכם כמובן לא לשת נושים נוחיות כמו שמלאכי צועק כמו שעזרה מאיר חז"ל אפילו אומרים שעזרה זה מלאכי. נכון, זה לא מתוכן, אבל תעשו מה שאתם יכולים. תתקנו את עצמכם אבל תעשו מה שאתם יכולים. תביאו, אני יודע, אין לכם כפו, תחרטו עצמ מההר הלוחרצם יצוב בנו הבית. העיקר תבנו בית, תבנו מה שאתם יכולים. וזה מה שאומרים בני גוון ואלי, בני קוצי קציות. ולכן יום קורבן עצים שלהם מתבטא ביום הזה כי זה כי אנחנו מביאים מה שאנחנו יכולים. ברור. אנחנו רוצים מאוד שכל עם ישראל יבוא לפה. כולם כולם יחזקו אותנו בכסף ובזהב ונבנה את בית המקדש במפואר בכמו שצריך ליפות אותו ו כמו שהרמב"ם אומר שמי שאם יכולים יצפו את כולו בזהב. אבל כשזה לא ככה אז אנחנו מביאים מה שאנחנו יכולים. זה הימים האלו. זה יום טוב באב מבטא את העניין הזה שמביאים כל אחד מה שיכולים וזה מבטא את החיבור הכי גדול שלנו לקדוש ברוך הוא. אז יש איתנו פה חתן שבא לשמוח ביום חתונתו, ביום שמחת ליבו. אנחנו שמחים ככה איתו וזה מקום שכל כולו בא ממנו הברכה. השוכן מהמקום הזה יברך את החתן שתבנה את ביתך בית נאמן בישראל בית של אהבה ואחווה ושלום וראות בית של שמחה ואושר ועושר בית של בנים ובנות בית של תורה ויראת שמיים ותזכה עם אשתך לבוא לפה תוך שנה לבית המקדש עם קורבן יולדת תינוק חמוד בעגלה בשמחה >> לכן יהי רצון ונאמר אמן >> אמן ‏Eh