חנוכה תשפ"ו - הרב אביגדור שילה | מפירות הכרם

שלום לכולם. הגמרא במסכת שבת שואלת, מה היא חנוכה? מבאר רש"י על איזה נס קבעו את חג החנוכה? כלומר, היו כמה אירועים. מצד אחד ניצחו את היוונים. מעידך נכנסו להיכל, תהיהרו את ההיכל. אם כן, יש כמה אירועים שעליהם ניתן להסמיך את קביאת חג החנוכה. אומרת הגמרא שהאירוע שבגללו קברו את שמונת ימי חנוכה, זה מפני מציאת נס פח השמן. כידוע, כל שם הוא מהווה מהות. נדגים את העניין. כאשר נקראו שלושת הבנים הראשונים שנולדו לאדם וחווה, הראשון נקרא בשם קין. אומרת חווה, קניתי איש את השם. היא אומרת אמת. כמו שאמרו חז"ל, שלושה שותפים הם באדם אביו, אמו והקדוש ברוך הוא. אם כן, אומרת חווה, גם אני שייכת ליצירה האנושית הזו של קין. כשנולד הבל נאמר ותוסף ותלד את אחיו את הבלנן מכה מדוע נקרא שמו הבל הבן השלישי נקרא שט אומרת חווה שט לי אלוהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין גם כאן יש עדיין לשאול אם כן מדוע נקרא שמו שט ולא שט כמו שהיא אומרת שט לי אלוהים מה היא משמעות משהו המילה הבל. אומר הרמ"בן בדרשתו לכוהלת, הבל משמעותו דבר חולף. וזו הכוונה של שלמה המלך בספרו כהלת, הבל אבלים הכל הבל, הכל אלו הם דברים חולפים. סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור. כי זה כל האדם. דברים שאינם חולפים אלו הדברים הרוחניים, הדברים הגשמיים כולם דברים חולפים. מה הבל כן משמעותו דבר חולף היה ואיננו זהו זו באמת המהות של הבל הבל היה ואיננו לא השאיר שום דבר בעולם שט לעומת זאת שט הוא תשתית העולם המילה שט היא הבסיס התשתית אם כן הבסיס לעולם הוא באמת שט שהרי כל העולם בעצם נהרס נחרב במבול. מה שנשאר מן העולם זה רק נוח שהוא נוח ובניו שהם מצאצאי שת. אם כן למדנו שהשם משמעותו מהות הדבר. אם כן נשאל עכשיו את שאלת חז"ל באופן אחר. מה היא חנוכה? מהיא המשמעות של השם חנוכה? על כך נאמרו כמה תשובות. חנו בכה. אם כן, יש כאן עניין טכני באיזה יום בעצם הם נכנסו למקדש. ההסבר השני, חטא נרות והלכה כבית הלל. דבר שנראה כגמת, כנוטריקון, כ כאילו לקחו את המילה החנוכה והפכו אותה ל ראשי תיבות של המילה חנוכה. חטא נרות הלכה כבית הלל השם השלישי על שם שחנכו את המזבח ננסה להתמקד בשם הזה חטא נרות והלכה כבית הלל שכפי שאמרתי נראה משהו מאוד טכני ולא קשור מהותית לשם חנוכה ו כן נתחיל בעניין של חטא נרות כידוע ישנה שאלה ששואל הבית יוסף למה צריכים להדליק שמונה ימים והרי הנס היה רק שבעה ימים. תירוצים רבים נאמרו על העניין הזה. ונראה לומר הסבר נוסף. ישנו א מדרש מופיע במדרש תנחומה, פרשת תזריע. וכך נאמר שם במדרש. שאל טורנוסרופוס, אמר לו תרנוסרופוס לרבי עקיבא, איזה מעשים נעים. של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם. אמר לו, של בשר ודם נעים. אמר לו טורנוס רופוס, הרי השמיים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם. אמר לו, של בשר ודם נעים. אמר לו, האם אדם יכול לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא, לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור לי דברים שהם מצויים בבני אדם. אמר לו, "למה אתם מולין?" אמר לו, "אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני. אלכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נעים." אם כן, לא נעריך בהמשך המדרש, לעניינינו, אנחנו מוצאים כאן שתי תפיסות עולם. תפיסה אחת של התרבות הרומית יוונית. הטבע הוא הדבר השלם ביותר שיש בעולם. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם. הקדוש ברוך הוא שהוא השלם בורא את הדבר השלם ביותר ולכן כל פגיעה בטבע זה פגיעה במעשיו של הקדוש ברוך הוא ומשום כך שואל דורנוס רופוס הרשע הרי אתם על ידי זה שאתם נימולים אתם פוגעים בשלמות היצירה האלוקית שהאדם אתם בעצם פוגעים בטבע אומר לו רבי עקיבא אתה טועה אה, הטבע זו לא שלמות אלוקית. הטבע הוא רק הבסיס. השלמות האלוקית היא אחרת לחלוטין. על לאברהם אבינו נאמר, התלך לפניי והיה תמים. תמים מבחינת שלם. האדם יהיה שלם רק כאשר הוא מסיר את האורלה שהיא מיותרת לאדם הישראלי. כן, כאן תפיסת עולם ברורה של התרבות היוונית רומית של עולם הטבע. עולם הטבע שייך לספירה של שבע כמו שבעת ימי בראשית. העולם הרוחני הוא בספרה של שמונה ולכן המילה היא ביום השמיני. כיוון שהמילה שייכת לספרה רוחנית אלוקית. אם היינו חוגגים את קנוכה שבעת ימים, היינו למעשה מודים לתפיסה היוונית הרומית שלמעשה השלמות היא השבע. משום כך אנחנו חוגגים שמונה ימים. לומר אנחנו עם ששייך לעולם הרוח האלוקית ולא לעולם של פילוסופיה וטבע. אבל יש להסביר הסבר בהרחבה יותר בעניין הזה. במגילת תענית נאמר: "ומה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? ולא חנוכה שעשה משה לא עשה אלא שבעה ימים אלא שבימי מלכות יוון נכנסו בית חשמוניי להיכל ובנו בו את המזבח ושדו בסיד ותיקנו בו כלי שרת והיו מתעסקים בו שמונה ימים אם כן לא רק את המנורה אלא גם את המשכן עצמו חידשו במהלך ימי החנוכה כשנכנסו לבית המקדש בעניין עניין הזה של חנוכה כותב גם רבנו בחיי בספרו קד הקמח עניין הזה יש להתבונן בשמונת הימים האלו הנקראים חנוכה שהוא נגזר מלשון חנוך לנער כששון חנוכת הבית לפי שהוא רומז לשמן המשיח שאנו עתידים לחנך בית המקדש כן גם רבנו בחיי מעיד על כך שהעניין של השמונה זה לא רק עניין רוחני, אלא זה עניין של השלמות. השלמות של ימות המשיח. השלמות שבה באמת אנחנו נגיע למצב שכל האנושות כולה תכיר במציאות האלוקית. אבל רבנו בחיי אמר לנו כאן עוד נקודה מעניינת. הוא אומר שחנוכה זה כמו חנוך לנער על פי דרכו. מה היא המשמעות של חנוך לנער על פי דרכו? באופן פשוט מסבירים כל נער, כל מתחנך צריך להכיר את טבעו, את תכונותיו, את יכולותיו, את רצונותיו, את כשרונותיו ובהתאם לכל אלה לחנך את הנהר. אבל ישנו הסבר אחר. אצל יעקב אבינו נאמר, "והאבן גדולה על פי הבאר, פי משמעותו פתח. חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. זאת אומרת אם אתה רוצה באמת שאותו נער גם כשהוא יהיה זקן ימשיך באותה דרך שחינכת אותו חנך אותו מגיל צעיר על פי דרכו. אם כן למילה חינוך ישנן שתי משמעויות. האחד זה חידוש כמו שמצאנו במגילת תענית חידשו את המזבח. ומידך יש כאן עניין של הרגל, להרגיל את הנער כדי שיהיה רגיל לעשות את המצוות חנוך לנער על פי דרכו. כאשר ישנה מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, אומרים בית הלל מוסיף והולך. כלומר אנחנו רוצים כרגע להתחיל בנר אחד. ובנר אחד יוצאים ידי חובת כל ימי החנוכה. אפשר להדליק כל יום ויום נר אחד. זה אולי יהיה מבחינת דבר חדש. אבל כשאנחנו רוצים להרגיל את הנער, כשאנחנו רוצים להרגיל את עצמנו, אנחנו צריכים להוסיף כל יום דבר חדש. לא רק ההרגל של היום הראשון, יום ראשון ויום שני ויום שלישי, אותו דבר, אלא אנחנו צריכים ללכת ולחדש כאן כל יום מחדש את הנר שבו אנחנו מדליקים. וזה אולי הכוונה של חג החנוכה, חטא נרות והלכה כבית הלל. ללמדינו שבעבודת השם אי אפשר להסתפק במה שהיה, בהרגל. צריך תמיד ללכת ולהוסיף. וזה מה שבא חג החנוכה ללמד אותנו. כך אנחנו צריכים לעבוד את הקדוש ברוך הוא עד באת המשיח שאז נגיע לעולם שלמות.