חלה תרומה- להרים את הארציות | שפת אמת לפרשת שלח תרמא | הרב יהושע שפירא

דודקה >> טוב ביקשו להקדיש את השיעור לענין נשמת חנניה בן חבה ודליה בת יוכבת עליהם השלום אנחנו רוצים ללמוד היום בשנת תרמא דיבור המתחיל בפסוק הוא היה באוכלכם מלחם הארץ תרים תרומה זה הפרשה פרשת הפרשת חלה שמופיעה בפרשתנו והיא מופיעה אחרי חטא המרגלים ונסות אמת דורש כאן את הסמיכות כדרכם של רבותינו שכשמתבוננים בתורה אז שמיכות הפרשיות היא אחת הדרכים להבין את הרצון האלוקי שבתורה. אומר אמת, שמכות הפרשן למרגלים של הפרשת חלה. כי נחם אותם השם יתברך ואבו כי תרעומתם הייתה שלא להיות נחטי דרגה. ומעיקר הדור המדבר היו בחינת משה רבנו עליו השלום שהוריד להם תורה ומן לחם מן השמיים ובחינת ארץ ישראל הייתה לחם מן הארץ כלומר הזוהר הקדוש והרבה מאוד מרבותינו הלכו אחרי העיקרון הזה שהבעיה של המרגלים הייתה שהם לא רצו להיכנס לארץ כי להבנתם זה היה ירידה במדרגה האלוקית. נחת דרגה זה לרדת דרגה. הדרגה של דור המדבר הייתה שהם חיים בענני כבוד, שהם אוכלים לחם מן השמיים, שהם לא נזכקים לכל צורכי הארץ. והמעלה הזאת היא קרובה למעלת המלאכים. נכנסים לארץ אז צריך להתעסק בכל ענייניה. מלחמות וחרישה וזריעה חורשים בשעת חרישה זורים בשעת זריעה התורה מה תהיה עליה דור דעה שקיבל תורה מרגיש שהכניסה לארץ זה התרסקות זה ירידת דרגה שיש בה איזה עיבוד כל המעלה וכל ה יתרון העצום הייחודי בכל ההיסטוריה שהיה לדור המדבר שאין כמותו וזה נכון אין לכל העם כולו שהוא בוכה על ה א בשורה של מה היא הארץ מביא את הרעומת זה נכון אולי בעיקר גם למרגלים אלא שהמרגלים פה כבר שילמו את המחיר אבל העם נשאר המרגלים אין מה לנחם אותם כי הם אה נאנשו עונש חמור אבל העם נשאר אותו עם והם מרגישים שהם יורדים דרגה והם באמת מפסידים והתלונה הייתה צודקת אלא שהקדוש ברוך הוא כופה אותם אומר להם לא אתם כן תיכנסו לארץ לא רק שתיכנסו תשלמו על זה מחירים זה כאילו יוצא שהמחיר שהם אמורים לשלם זה דווקא >> מה שהם ביקשו. >> מה שהם ביקשו. אתם תלכו עוד 40 שנה במדבר בכל המעלות שהייתם ענני כבוד ולכים מן השמיים ו אז יהיה לכם את כל הבקשה שלכם אלא שזה בדיוק העונש שאתם מפסידים את מה שממנו חששתם אבל הוא היתרון הגדול והאמיתי שלכם. ועל כל פנים כדי לנחם את העם. כי בכל זאת בטענתם היה עניין גדול מאוד שהם רוצים להישאר שמיימים ולא לרדת למטה לעניינים ארצים. אז לכן הוא אומר להם פרשת חלה. פרשת חלה זה הנחמה שגם כשעוסקים בנייני ארץ אז יש שמיים בארץ זה התרומה אז בואו נקרא עוד פעם אז שמחות הפרשה למרגלים כימתם השם יתברך בעבור כי תרומתם הייתה שלא להיות לחטי דרגה כך אומר הזוהר הקדוש ומעיקר הדור המדבר היו בבחינת משה רבנו עליו השלום. דור הכניסה לארץ הוא דור במדרגת יהושע. דור המדבר היה במעלת משה רבנו. כלומר הוא היה המנהיג וגם הם כולם זכו לשמיעת אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה כמשה רבינו ולהיות עטופים בהשראת שכינה וניסים עליונים וחוסר צורך בגשמיות כמו שמציאנו אצל משה רבנו שהוא לא היה צריך גשמיות עומד 40 יום ו-40 לילה בהר והוא לא צריך בכלל לאכול לחם לא אכלתי מים לא שתיתי וגם הם בעצם כל זמן שהם נמצאים במדבר הם לא אוכלים לחם. זה נקרא לחם מן השמיים אבל זה שם מושע לכאורה לחם זה מן הארץ אז הם היו בחינת משה רבנו שהוריד להם תורה אומן לחם מן השמיים אבל בחינת ארץ ישראל הייתה לחם מן הארץ אז זה השפלה אתה נעשה כבעל חיים שאתה נזכק להוריד את א קומתך לחפוף את גבך ולחרוש ולזרוע ולהוציא מהארץ מלמטה נתקלקלה הארץ נתקללה אז כל זה ירידה מטה מטה חזרה לתוך קללת האדם הרי כשהם עמדו לפני הר סיני פסקה זו אז הם היו כמו האדם הראשון לפני החטא ואף על פי שאחר כך הם ירדו מזה התנצלו את ידיה מהר חורב אבל הם לא ירדו עד כדי ארורה אדמה בעבורכה בעצבון תוךנה לשם הם לא ירדו הם נשארו במדבר אז הם היו איזה מדרגת ביניים בין לפני חטא אדם הראשון שהם כבר זכו לטאום ממנו לבין הקללה של העונש שהם עדיין לא הגיעו אליו זה המדרגה שלהם ועכשיו אומרים להם לכו לארץ ותחזרו למעמד הקללה ואמר הכתוב כי באוכלכם לחם מן הארץ ביותר יוכלו להרים תרומה אז עכשיו אומר להם מה כתוב אתם נכנסים לארץ נכון יש שם ירידה יש משהו בטענה שלכם יש ירידה להיכנס לארץ היא גשמית היא אפילו מקוללת של בזעת הפך ולא רק זה בארץ קנן היא מקוללת שהרי ארור קנען. אתה הולך למקום שהוא עם כל ה מחירים של החטאים והעונשים שהיו במהלך הדורות. אז אתה יורד מטה מטה. ואף על פי כן דווקא משם אתה מרים תרומה שהיא יותר עניינה. ביותר יוכלו להרים תרומה. למה? כי חשוב לפניו יתברך מה שמרוממין בחינת השפלות אליו יתברך שבעבור זה היה כל ירידת האדם העולם העליון לעולם הזה הרי הנשמה הייתה בעולם הנשמות קודם באור פני מלך חיים למה היא צריכה בכלל לרדת לעולם עד שאנחנו מדברים על הירידה מאדם הראשון שלפני החטא והירידה מנוח של אחרי התיבה לערור קנן וכל הקללה שרובצת וופפת על ענייני הארץ. אבל יש עוד שאלה הרבה יותר עמוקה. למה בכלל הנשמה יורדת לתוך הגוף? למה צריך שהנשמה תתרחק מבית אבי כינוריה אצל הקדוש ברוך הוא? אלא שאומר רבי נחמם מברסתב, עיקר התענוג הוא רחוק שנתקרב. חסידים היו אומרים על זה משל שהיה מלך אחד שהצליח לכבוש כמה שטחים ממדינה שכנה והוא הגיע עד הרים גבוהים. המדינה השכנה הייתה במרומי רמה גבוהה ומשם כבר אי אפשר הם ישמו מלמעלה הוא לא יכל להתקרב זה ההתאבדות אבל עד שם הוא כבש להם הכל ו האויבים שלו הם לא הצליחו להילחם בו אז הם החליטו לעקוץ אותו מה הייתה העקיצה הם שמו מרגלים ולמדו את ההליכות של הארמון והחצר ואז הם גילו שהמטפלת של הילדים יש לו תאומים בני שלוש וכל יום היא יוצאת לטייל עם הילדים לאר אותם ויש תמיד שעה מדוייקת שיוצאת נכון שיש משמר הארמון שנמצא מחוץ א חצרת מחוץ ל א גבולות של החומה של הטירה וכל מה שהם מסביבה אבל אם מתכננים טוב אפשר לעקוף אותם אז תכננו אותו לילה אחד נטול לבנה התמקמו לפני אהרון יחידה נועזת וכשעוברת המטפלת אז הם מתפרצים, המשמר לא מוכן, לא מצפל את זה בכלל ונופלים על המטפלת עם הילדים וחיילי המלך מיד א מתנפלים עליהם אבל הצליחו לחטוף אחד מהתאומים ולברוח בחוץ חקו להם סוסים והם הטעיה ועוד הטעיה ועוד הטיה מצליחים להביא את בן המלך אל המדינה שלהם ו30 שנה הוא היה שבוע אצלם העבירו אותו ממקום למקום כדי שלא ימצאו אותם והוא היה שבוי והמלך כל עניינו 30 שנה זה להחזיר את הבן עבוד הביתה לכבוש יותר הוא לא יכול ותקעו אותו בסוף אחרי 30 שנה מודיעין ואיסוף עניינים הוא מוצא איפה הבן שלו נמצא וגם הוא בלילה חשוך מצליחים לעשות מבצע לחטוף את בן המלך חזרה הוא מגיע לגבולות המדינה אז שולחים למלך הבן בידינו חוזרים הביתה אז המלך מצווה לעשות א שמחה גדולה כל העיר הבירה כל הכיכה המרכזית נותן מסת כיד המלך ותזמורות וחגיגות ובמה ענקית מחכים לבן בינתיים הוא צריך לכבש להחליף סמלותיו זה לא מגיעים ככה וגם שהסבירו לו קצת מה קרה מה מה חטפו אותו אומרים לו אתה בן המלך לאט לאט הוא משהו נזכר הוא לא זוכר ועכשיו מחזירים אותך לאביך ושם יהיה לך טוב לאין ארוך מכל מה שהיה לך קודם וכולם מתכוננים שמחה עצומה כל העיר כל הבירה ובשמחה זאת יש במה ענקית כל השרים כל הנכבדים ולמעלה למעלה המלך והמלכה והחתום וכמובן אוכל כיד המלך וכל מה שצריך מגיע הבן העבוד ו מביאים אותו לשולחן מסבירים לו הכל קודם אומר אותו לשולחן אחד של המלך עכשיו הוא היה עבד נרצע 30 שנה הוא לא אין לו אין לו שום דבר מכל הגינונים של המלכות אז הוא מגיע רואה אוכל טעים שהוא לא ראה מימיו חוץ משלוש שנים ראשונות והוא תופס עם היד הוא לא יודע מה זה מזדג הוא לא יודע מה זה סכין הוא לא יודע מה כלום תופס עם היד אוכל אוכל אוכל אוכל כולם מסתכלים איזה ביזיון איזה בושה אף אחד לא חשב להכין אותו לעניין הזה ללמד אותו מה זה סכין מה זה מה זה רצו שמחה ואז האח התאום שלו לוחש לאבא אומר לו אבא לא אתה חיכית 30 שנה וזה ולא רק זה אלא שאני פה אציל דם כחול מנומז מעולם לא עשית לי שמחה עשירית ממה שאתה עושה לו. האיש הגס הזה כזאת שמחה. אמר לו אבא האבא דע לך בני עיקר התענוג הוא התענוג של רחוק שנתקרב. זה התענוג העיקרי. ולכן כל אחד מבין שהשמחה הזאתי צודקת מהן כמותה. פשיטה. וככה כשנשמות שלנו שהתרחקו מאוד נפלו כאילו בשבי חוזרות אל השם יתברך גם אחרי 120 אבל גם בכל לילה וגם בכל עבודת השם הנשמה עולה למעלה אז יש מלאכים בשמיים ורואים נשמה כמו שלנו ואומרים לקדוש ברוך הוא זה מה שחיכית כמו שהם אמרו את הטענה במעמד הר סיני תורה גנוזה תקעד לדורות נותן לבשר ודם ומה הקדוש ברוך הוא אומר להם דעו לכם עיקר התענוג הוא רחוק שנתקרב ולכן הנשמה יורדת למטה כי העלייה מלמטה למעלה זה העומק עומק התענוג של קרבת השם עם בריותיו ולכן גם ישראל יורדים למטה מכל האומות כשהם יורדים יורדים עד כי עניינם של ישראל זה שמצד אחד הם בארץ קנן ומצד שני הם עד שמי שמיים ולכן הוא אומר כל הירידה של הנשמה היה בדיוק לעלות מהארץ לשמיים אז לכן הוא כמו כן היה נחשב למרגלים כורדים משמיים לארץ. המרגלים חיו בענני הכבוד, שזה בחינת שמיים, זה עומק השמיים. כי השמיים זה באמת יותר גבוה מעניינני הכבוד. אבל הרבה יותר חיצוני. ענני כבוד זה לא רק שעננים הם עניינים שמימיים, אלא שזה כבוד. זה עניינים אלוקיים של שמיים שמי שמיים לא יחלקלוך הםך היו חיים אלוקיים ועכשיו הם יורדים משמיים לארץ נכנסים לארץ ישראל לארץ קנען לכל הקללות לכל הנמיכות והשפלות אז הם יורדים משמיים לארץ זה נכון כלומר מה הם עוברים בעצם וזה כל הדרמה של חטא המרגלים שהם יורדים כמו ירידת הנשמה לגוף וכשהנשמה יורדת לגוף תמיד היא בוכה הדבר הראשון שתינוק עושה זה שהוא בוכה בניגלה הוא בוכה כי הוא עובר טלטלה עזה בבטן הכל היה נעים וטמפרטורה נוחה והכל היה עטוף לגמרי ופתאום הוא אה פורס את ידיו הוא נאבד לעצמו וחוץ מזה צריך לפתח את הריאות נכון הריאות מקופלות כפנקס דק ורק עם הבכי אם לא אם הוא לא בוחר נותנים לו איזה פאץ' שיבכה כי צריך לפתוח את הראות בעוצמה אבל חוץ מזה יש לו גם טעם פנימי למה הוא בוכה כי הוא היה באור פני מרחיים ובאיזשהו מקום מז לחזי לאן הגעתי רחמונ לצלן לאן הגעתי אז הוא בוכל זה וה טלטלה הזאת ה דרמה שלא להגיד הטרגדיה מנקודת מבתה של הנשמה שנוח לו לאדם שלא נברא היא המקבילה לטרגדיה שהמרגלים רואים לנגד עיניהם וכל העם אחריהם שהם יורדים יענני כבוד לארץ ו הירידה הזאת היא באמת זעזוע עמוק לכן בא החטא וה תרומה זה כאילו לגלות לך למה הנשמה ירדה לגוף ולמה דור המדבר יורד לארץ כדי להרים את הארץ עצמה והתענוג של רחוק שנתקרב שישראל שמרימים את הארץ הוא התכלית של כל ירידת העולם ולכן חלה היא ראשית כמו בראשית ברא אלוקים את השמיים מביא את הארץ כל טעם הבריאה גנוז בעניין הזה של החלה ראשית אריסותיכם תרימו תחומה להשם אז ובחינת דור המדבר היה רק התורה הכל כל יעקב עיקר בחינת בני ישראל כלומר דור המדבר קיבל תורה שזה הכל זה הקול של בתי מדרשות שיושבים ועוסקים בתורה בדור המדבר לא היה שום צורכי ארץ אז מה עשו כל היום? זה עולם התירה. לא היה מלחמות. להתגיס היה צריך וללכת ל לעבודה לא צריך. אין פרנוס, אין אין זה. אז כולם ישבו בכהלב למדו. נחיה ולא נתגייס. חיו חיים אלוקיים של תורה בלי שום צורך של כל השאלות האלה. זה הדור המדבר אבל בביאתם לארץ התחילו מלחמות אז עכשיו צריך להתגייס מי רוצה להתגייס אם אני יכול להיות דור המדבר לאכול מן מן השמיים כלומר אתה יושב בכהולן מאיפה הגיע לך זה מן מן השמיים יושבים פה כל הבחורים ואורי מוריד להם מן מן השמיים לחדור אוכל והם מה הם הם לא יודעים איפה זה הגיע כמה זה הולך הם גמרו את הסדר בוקר הולכים אוכלים וחוזרים לסדר צהריים זה >> אפילו במדבר היה קח לך אנשים רוצה להילחם בעמלק קרה ממש >> לפני >> כן >> זה הקדמה למתן תורה נכון >> זה זה גם סוג של יציאה ממצרים ואתה פתאום צריך לעמוד בפני עצמך אבל אה זה מלחמה ניסית באמת עוד רגע הוא הביא את המלחמה הזאת שהוא הוא משווה אנחנו אומרים הרבה מאוד פעמים שהיה לו אוזן סיסמוגרף רגיש מופלא אומר כתוב תרימו תרומה לשון הרמה והמלחמה עם מלק מה כתוב והיה כאשר ירים אז הוא אומר המלחמה זה תלוי בהרמה כשאתה נמצא למטה אז העיקר זה תלוי בהתרוממות אם לפני שיוצאים לקרב כל הגדוד עומד וצועקים שמע ישראל ומרימים את כולם לשמיים אז זה אז זה רחוק שנתקב זה המעלה >> בגבר ישראל אז בביאותם לארץ התחילו מלחבות עם עמלק בחינת ידיים ידי עשו כלומר מצד יעקב עצמו הוא אישתם יושב אוהלים מה זה אוהלים בתי מדרשות ועכשיו הוא צריך לעשות מלחמה. זה ידיזה ידי עשו. אבל לפי זה יוצא שכמו שהנשמה יורדת לגוף, כך יעקב צריך ללבוש ידי עשו. זה אותה בחינה. ואם כל הטימה שיש, שאם אנחנו לומדים תורה אז מה פתאום שאנחנו נצטרך לעסוק במלחמה? אומר, לא. לומדי תורה אין צריכים לצאת למלחמה. דוד המלך הוא היה בעומק בית המדרש, בעומק שירות תשבחות להשם והוא יוצא למלחמה המלמד ידי לקרב ותבעותיי למלחמה למה כי נכון יש פה ירידה הבתי מדרש הם בענני כבוד הם עוסקים באור אלוקי בתורה הקדושה ואיזה ירידה ללכת לקרב לתוך הארץ ורירותה ושפיכות דמים וירא מאוד יעקב ויצר לו הוא ירא שמה יהרג ויצר לו שמה יהרוג הוא לא רוצה לא את זה ולא את זה הוא לא רוצה מלחמות בכלל אבל הקדוש ברוך הוא אומר לו כמו שהנשמה ירדה על הגוף כמו שישראל יורדים ממצרים ממדבר שמיימי לארץ ישראל ככה בתי המדרשות הולכים למלחמה ואדרבה זוהי מעלתם של תלמידי חכמים שיוצאים למלחמה. מעלתם יותר עליונה במה שהם גם וגם הדינו האצני כמו שכתוב אצל דוד המלך ודוד המלך הוא מתקן כל העולם כולו מלכה משיכה ומה עושה מלכה משיכה? רמבם פוסק המלך המשיח הוא צריך להיות צדיק עליון ונסגע ומה הוא עושה? מלחמות והרמב"ם לא עזב את הדבר עד שקבע וחתם אותו בכותרת הלכות מלכים ומלחמותיהם זה התכלית של כל היד החזקה בכותרות זה הוא מלחמותיהם המלמד ידי לקרב וצבותיי למלחמה זה ירידה כי עיקר התענו חוק שמתקרב שגם אומה שעושה מלחמות יודעת לעשות מלחמות בנקיות ב כוונה לשם שמיים כדי להסיר ולהקור את הרע מן העולם ואת הקללה מן העולם ולהפוך את הרירות קנן למעלתם של ישראל עד שהם מרימים עד לשמיים את הארציות וזה תרימו הלחם שאוכלים זה עולה עד לשמי שמיים הגשמיות זה הידיים זה עשו ולזה צריך התרומות שאתה יוצא לקרבות אז אתה צריך לבוא מבית המדרש באמת מי שלא בא מבית המדרש אז לאט לאט נחלש כי רק לעשות כבוד באמת מחליש אם אתה לא יודע שכל הירידה הזאת זה לצורך עליה עוד יותר עליונה שזה מה שהיום נותן את הרוח זכינו לדור מופלא מאוד שראש השבק בא ממעמק בית המדרש וראש המוסד קשור מאוד לבית המדרש וראש המלל בא ממעמקי בית המדרש הבן שלו לומד למד לומד פה כרגע בצבא הבן שלו ראש המלל החדש שהוא בן לבין לבין עד הי בן עזרא קוראים לו בן עזרא כמו אי בן עזרא ורואים שפתאום פתאום כל החיות שלילחם מלחמות השם המלמד ידיי לקרב וצבותיי למלחמה זה מעומק בית המדרש כדי להרים גם את הארציות ולא נשאר רק הכל כל יעקב ככה הקדוש ברוך הוא מגלגל את עולמו שהכל כל יעקב מתגלה בתוך ידיים ידי עשו ולזה צריכים התרוממות כלומר אם לא הגדוד לא עומד קודם וצועק שמע ישראל ותוקע בשופר ושר שירי אמונה עד לב השמיים ומרים את כל האומה כולה. כן הדברים האלה הרימו את כל האומה כולה אז אחר כך הוא נחלש ולזה צריכים להיות רוממות כמו שכתב ממקום אחר בחינת כאשר ירים זה התרומה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וזה עניין כל התרומות גורן כלומר כל פעם שאנחנו מפרשים חלה זה מעניין שהדור הזה איזה לינק כזה מעניין שהדור הזה שהוא פתאום דור ניצחון המלחמות יש לי בת שזכה הרבה ב א הפצת תורה בתוך הצבא הייתה אחראית על הרבה הרבה נשים שמרצות בצבא מה הדבר שהדליק את החיילות יותר מכל דבר אחר הפרשת חלה יוצא מפה זה שהאינטואיציה של החיילות קלאה בול כאילו מה זה הפרשת חלה אנחנו בארץ ישראל לוקחים את הגשמיות את הלחם הרי אחרי זה יושבות ואוכלות עושות הפרשת חלה ויש שם את כל הגשמיות ובאמת הוא עוד רגע גיד את זה וזה עניין כל תרומת גורם חלה קרוב יותר לאכילה וחשוב יותר כמו שכתוב בגמרא דמקרבה ענייתא זה הסיפור על החלקיה המפורסם שחכמים באו לבקש גשם והוא אומר להם נו כבר קיבלתם כי הוא עלה עם אשתו בחווה אומרים אנחנו יודעים כל מה שכ קרק תסביר לנו כל מיני עניינים ושואלים למה הענן מהצד של אשתו הגיע לפני הענן מהצד שלו מה גדול זכויותיה אז הוא אומר להם היא נותנת לחם אני נותן כסף אז זה קרוב הנעתו עכשיו בעצם כשאתה נותן כסף אז התאוות אכילה מצי קיבים זה יותר גשמיות סליחה כשאתה נותן לחם כאילו זה התאוות אכילה בוארת יותר אז כאילו היא נותנת ישר לתוך טעמת אכילה צריך לקישקס האילינג קישקה זה הקדושה העליונה שיש בזה שהיא נותנת ממש לתוך הגשמיות הרי כסף זה דבר מופשט אין מה לעשות איתו חוץ מלתרגם אותו למשהו אחר אבל כמו שהוא דבר מופשט ולחם הוא דבר ממשי, גשמי ומעורר את אהבת אכילה והיא נותנת ומקורבנאתו ודוקה זה מביא שמיים זה מתרומם עד השמיים והעננים באים מצידה יותר מהר מאשר באים מצידו וגם הייתה בספרים כי באכילה עצמה צריכים להרים הניצוצות כלומר תרומה זה מעיד שכל כל החלה, לא רק ההפרשה, לא רק התרומה, כל החלה הייתה קודש. הראיה שלא יכלת לאכול קודם. והתרומה זה רק מבטא את הקדושה שיש בכל אז גם כשאתה אוכל בוודאי בארץ ישראל. הבך אומר שלמה נתווה משה רבנו להיכנס לארץ בעל המחיה. ברכת על המחיה אומר הבך נטווה לאכול מפירותי הקדושים. היה לו תאוות אכילה למשה רבינו. הוא כן רצה להיכנס לארץ. למה? הוא רוצה חלה. ובכל על המכיה אנחנו זוכרים טבח שאומר משה רבנו רצה. אנחנו זוכרים לאכול. זה ברכה מיוחדת. אנחנו זוכרים מה שמשה רבנו לא זכה. מה? על המכה. לאכול מלחם הארץ. הביאו לו קצת פירות. >> כן. מן התאנים מונים אבל כל פנים קודם האכילה אז יש פה עוד רמז אחד נגיד בזריזות קודם האכילה צריך להרים שעל רמז זה תקנו נטילת ידיים קודם האכילה למה זה נקרא נטילת ידיים אז רבים נוהגים להרים את הידיים זה כמו וירים משה ידו אז אומר זיקנו נחנת ידיים כל המחלה כי העיקר מזון הנפש הוא התורה ואכילה הוא קיום הגוף ולכן התורה זה כמו דור המדבר אבל כשאתה בא לחדר האוכל זה כמו למד לפינת אוכל זה כמו ארץ ישראל אז צריכים מקודם ליטול הידיים בחינה תרומה לבטל אותם לפנימיות בחינת הכל יעקב כנל וזהו שכתוב באוכלכם תרימו תחומה רמז לנטילת ידיים קודם אכילה וזה שרצו זה על מה זה למה תיקנו נטילת ידיים מפני סרך תרומה אז הוא קושר את הנטילת ידיים על התרומה והרמת הידיים הכל לעניין אחד ומשום זה צריכים לדבר דברי תורה לשולחן לחבר האכילה אל התורה שנזכה שנת מקבלה