Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף פד | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
320 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
הגדרס
אה נשמע מרדכי אנחנו אוזים בפרק החדש כל
קורבנוציבו דף פדפ פג עמד בז בעזר השם
אנחנו נגיע עד פה ה אולי אם הקדוש ברוך
הוא יתן לנו אנחנו נלך מפג עד פה ה אומרת
המשנה, כל קורבנוס הציבור אנחנו מדברים
עכשיו על מנוכס, כן? זה מסכתס מנוכס. אז
כל קורבנות, זאת אומרת המנוח של הציבור
והיוחיד, גם שבן אדם יחיד מביא, בוא מן
האורץ ומחוץ לאורץ, אפשר להביא את החיטה
ואת הסורה גם מחוץ לארץ, מן החודש ומן
היושון. זה יכול להיות גם
מתבואה ששנה שעברה או גם החדש של השנה.
חוץ מן האו שתי הלחם אבל האוטי הלחם חייב
להיות רק חודש איב אלא מן החודש זה חייב
להיות בתפה חדשה
וגם הוא מן האורץ וגם מארץ ישראל וכולם
בוא אלמובכו
יש הלוחם מיוחדת באומר שאנחנו נראה באוימר
ושתי הלחם שצריך להיות סליחה בכל המנחות
צריך להיות מובחר הכי טוב שיש
ואפילו אפילו אם יש לך שתי סוגים,
אחד פחות, אחד יותר, לוקחים את היותר טוב
ואיזו מובחור שלו?
מה זה נחשב מובחו? מאיפה? מאיזה מקום?
מכניס בזתכו אלפו לסוידס. אלפו זה אלוף זה
א' זה א' א' זה הכי טוב שיש לסולת זה מגיע
במכנס וזכו.
שני אלהם ומספר שתיים מל אין במכנס זתחו
אפוריים בביקו שהגמרא תגיד סיפור יפה משה
רבינו
אפוריים בביקו זה מספר שתיים כל הארות
כשרויס כל העיירות בארץ ישראל הם כשרות
אלו מכאן הם יובים אפשר להביא גם מפתח
תקווה רק מה עדיף להביא ממכנס וזידחו
או הנה קבלו
اتذكر عندما حاولنا بناء هذا بانفسنا اجل
‏for all
the
פטח תקווה
come with
new
מכנס וזכה וזק
[נחירות בוז]
מכניס וזכו
אומרת הגמור מסניסין דלא המשנה שלנו לא
הולכת כמו התנ הזה דסני אומר בו מן היושון
כושר כתוב מפורש שישן תפה ישנה זה כשרנו
במשנה כתוב שאומר ושתי הלחם זה רק בא
מהחודש
שתי לחם אבס מנשון קשירוס לא שכיסר בסדר
זה קשר זה חיסר את המצווה במשנה כתוב זה
פסול אומר איך אתה יודע שאומר זה גם מהישן
דסיב תקריב זמין חס ביקוריך ואפילו מנהלי
או אפילו אם אתה לוקח את זה מעליית הג
ששמה אתה אתה
שם שמה את את החיטים שנים יש לך שמה זה
מחסן מותר לך להשתמש שתי לחם נכסים
במישויסחם תביאו אז קודם כל ממשיכם אנחנו
לא לומדים לימוד אחד ולא מחוץ לארץ לימוד
שני מאותו מילה ממשיכם ואפילו מנהליו
שבסיסכם ולא חוץ לארץ רק מארץ ישראל שבסכם
ואפילו מנהליו שואל אתה גמור הפיקט כבר
השתמשת ללימוד אחד שזה לא מחוץ לארץ אז
איך אתה לומד את זה ללימוד שני שאתה יכול
להשתמש בעליית הגג אומר קרוע אתה צודק
כתוב ממשיכם טוב אני לא לומד מהמילהסכם
אני לומד מהמילה טוביו טוביו ואפילו
מנהליו
שואלת הגמור א
המבואלי שכל שאתה מעבוקח הרי הוא כזה
למדנו פעם
איך אתה יודע איזה גודל ה
התוידה הלחמים של החומץ
אמרנו שכזה זה צריך להיות היסורון כל אחד
יסורון אז כבר לקחנו את לקחנו את המילה
הטוב
אם כן נכתוב כותי מה טוב הוא מה הוא אתה
לומד שצריך להיות שמע שמי נותרתי גם אתה
לומד גם את ההלוחה הזאת קודם כל אתה לומד
שאתה יכול להביא מעליית הגג וגם שזה צריך
להיות ייסור שואל את הגמור וקס סיב ריש
רישיז אומר שצריך להיות מהתפואה חדשה למצו
לא זה לא חייב להיות זה עדיף שיהיה שואלת
הגמרא או כסיב חדושו עכשיו מסבירים שחדושו
ורשס זה שני כסובים ושונו והכוסבק בקודשים
אם התורה אומרת את אותו דבר פעמיים זה
אומר שזה מעקב אל תגיד לי שזה מצווה שזה
מעקב אבל תמיד הסברנו אם אנחנו יכולים
לעשות משהו יש לנו איזה חידוש מהמילה חדוש
אז זה לא שני כסובים
ממילא וזה לא מעכב אז הגמרא תגיד יש לנו
מה לעשות עם המילה החדוש כסיב חדש אומרת
הגמרא בואדסני רב רבי קיבה אומר שתי הלחם
הבוס מן היושון שיריס מה אני מנקיים חדש
מה אני עושה מהמילה חדוש שתי חדשה לכל
המנוכס שאנחנו תכף נראה ששתי הלחם חייב
להיות הראשון שבראשון אתה לא יכול להביא
שום דבר לפני זה המנחה הראשונה שיש
ניכנס לזה עוד מעט אומרת הגמורה אבל הכל
פה מה אנחנו אומרים אצלנו עד כאן לא
הפליגי אלא בחודש דף פד עמד א למעלה אבל
באורץ לא פליגי בינתיים אין לנו שום
מנדומר שאומר ששתי הלחם אתה יכול להביא
מחוץ לארץ דוא שתי הלחם מאורץ אין מחוץ
לארץ לוי גם הועם שתי הלחם חייבים להיות
מהארץ ולא מחוץ לארץ כמן דלא כינו ויש כן
מדומר שחולקסניה רבי יוסף רבי ידמר
אומר ה בו אומר עין בו מחוץ לארץ האומר כן
מגיע מחוץ לאורץ ומה מקזוב לאורץ שנסחי
ובואים שנכנס לאורץ מה שכתוב בתורה כיסוב
לאורץ לא שזה חייב להגיע מה מהיבול של
הארץ אלא אתה רק מתחייב באוימר ברגע שכלי
נכנסו לארץ ישראל במדבור לא היה אוימר
גוסובה
והגמור שם מסבירה משהו מאוד מעניין חודש
בחוץ לארץ דיריסי הוא סובר שהאיסור לאכול
חודש בחוץ לארץ זה דיריסה ממילא יש איזה
קשר כמו שיש איסור לאכול חודש בארץ ישראל
יש איסור לאכול חודש בחוץ לארץ אם ככה
כמו שמותר להביא את האו מארץ ישראל גם
מותר להביא את האו מחוץ לארץ זה אותו
איסור לאכול אז ממילא יש לך התר להביא את
זה משמה גם
דכסים שהוא עושה הם כל מוקם
שאתם יושבים מהשמע
וכיסוביו זמן ביוי ומה שכתוב בתורה כיסבו
זה רק להגיד שרק שנכנסנו לארץ ישראל אז
התחייבנו כן דיריסי הקרונם הקריבים כיוון
שעיסו דיריסה לכל חודש באמריקה באנגליה
בכל מקום בחוץ לארץ אז מותר להביא את
הסעורה בשביל האו ננוסום
שרי ספיך בשביס
כל שנה ושנה צריכים להביא אומר צריכים
להביא
את השתי הלחם את האוימר עכשיו איך אתה
מביא אומר ושתי הלחם בשמיטו אין לך אסור
לך לשתולח אסור לך לזרוע חיטה וסורה
אז יש מושג שקוראים לזה ספירכם זה שעורה
שגודלת לבד מעצמה
עכשיו זה יגדל מעצמו ואז יבוא איזה מישהו
ויכתוב את זה מותר איזה הפקר אז מה עושים
שמים שמה שומרים שישמרו על הספיכים האלה
כדי שיגיע הזמן שנוכל להביא משמה את ה את
השעורה ונביא אומר
איך משלמים לשומרים האלה
בתרומס עלישקו מה זה תרומס עלישקו אנחנו
מביאים מחסיס השקל בראש חודש אודור עד ראש
חודש ניסון מחרס השקל האלה אנחנו קונים
קורבנות את הטומ עכשיו העוז זה אחד
מהקורבנות אז כדי שיהיה אומים לא צריך
שומרים אז אפשר לשלם להם אתרומסה לשכוס
[מוזיקה]
הבנתם זה אותם שימו לב הכבשים והביסמקדוש
הנה זה אותם כבסים
שלוש הרימות שלוש [מוזיקה] את מה שנשאר
עושים ככה זה מסכת שול בסדר אז אומרת
הגמרא שמריסים בשביקור
אז מה השומרים האלה עושים
וואו
הוא חולם שהוא יכל
>> [אנחות]
[‏צחוק]
[נשימות כבדות]
>> ‏for
לא שומע אני רק מזכיר [צרחות] לך שאסור לך
לקחת זוג דגמורה רומי רומי בר חומד רב
חזדה שואל רומי ברחומד רב חיזדה אתה יודע
שומר סים בשביל סחור מטרו מסלשקו שם למדנו
שהשומר לוקח את הכסף שלו מטרו מסלשקו
ורמינו לאכלו ולא לשריפו איך אתה יכול
לקחת את את הסורה ואת התבואה בשביל האווי
הולך על המזבח ושמיטו
כתוב מפורש זה רק לאכול ולא לסחוף אסור
אסור לך לסחוף שמיטו
אומר לי אז מה אתה רוצה שאני אעשה רחמון
אומר לא אכל דסיכר ואתה אמרתי בוטל אתה
רוצה שני שנבטל את כל הידויז אומר אני לא
מבין זה לא דרסיכם אני חייב להביא אומר
אומר לי יומיקמינענות בטל אני לא אני לא
הצאתי לך שזה יתבטל לגמרי מה שאני אמרתי
זה
לי מדשתוקד אני רק אמרתי תביא משנה שעברה
מהחיטה שגדלה בשנה השישית לא בשמיטה בשביל
מה אתה מביא שעורה שגודלת בשמיטה שאסור
לשרוף את זה יש לך משנה שעברה וזה אתה
יכול כן לשרוף אומר אמר אז הוא אומר לו
בינו קרמל ולקו מי שזוכר מי לא זוכר את זה
קרמל קרמל זה נוטריקון של שני מילים לא
מגמ
דרך ומל
קרמל צריכ להיות דרך מה אתה מביא משנה
שעברה שואל את הגמור
אוק
ולקשתוקד
אז תביא את הרח משנה שנה שעברה. שנה שעברה
זה היה ערך. נכון עכשיו זה קצת אה זה איך
קוראים לזה? זה זה קצת א יבש. אבל שנה
שעברה זה כן היה קרמל. ואתה יוציא ידי
חובה כי עכשיו הבאת משהו שהיה קרמל שנה
שעברה. אומרת הגמרא זה לא עובד. אומר קרו
קרמל תקריב. בוא הנה קרמל בשעשה קרובק.
לא עכשיו עכשיו צריך קרמל. זה לא זה לא
מספיק לי שהיה קרמל שנה שעברה. אוקיי.
יתמר
רבי יוחנו אמר כרמל תעקריב אתה צריך להביא
חדש כרמל איך הוא יודע זה הגמרא תשאל על
רבי יוחנן איך הוא יודע שצריך להיות
חדש חדש מהתפורה החדשה כי כתוב קרמל זה
צריך להיות חדש הגמרא תגיד אנחנו לומדים
זה במקום אחר רבי לוזור אומר רישז קצירו
רש קצירו ולא יסב קציר צריך להגיע מתחילת
היבול ולא לא סוף היבות מוסבתקרים
מנחס ביכורים במכסכו מדבר מאיכני בו אז זה
היה הסוגיה שהיה לנו מאיפה איזה סוג תבואה
אתה מביא לאמר האם זה חיטה או סורה אנחנו
יודעים שזה סורה איך אנחנו יודעים מן
הסועירים את תו הסועירים אוי למחיטן אולי
תביא את אומר בחיטה רבי אליעזר אומר נאמר
עובב במצרים ונאמר עובב לדוירוס
כתוב במצרים כתוב את המילה סורה ביחד עם
המילה עובב והפתו סורנו כוסו כי הסיר עובי
והפישו גבו בבורוד שהגיע ברד ולקח את הכל
אז כתוב אובב בסאוירו
ונאמר עובב לדוירוס באו כתוב אוב מהמצרים
סועירים אב דוירס אני בלסועים אז גם
האוימר צריך להיות מסועירים
רבי עקיבו
אומר מוציאנו יוחד שמביא חיבוס מנחית
כמו שיש יוחד שמביא חיטה ויש יחיד שמביא
סורה גם ברבים הציבור מביא מהחיטה ומביא
מהסורה איפה היוכב מביא מחיטה זה מנחס
חוטה איפה היוכד מביא מהסורה זה ה
סוטו
הציבו מביאים חיטה מביאים את שתי הלחם אז
גם צריכים להביא בשורה איפה הציבור יביא
צורה? יש רק אפשרות אחת שזה האוימר
אז רואים שהאווי זה מסורה רבי עקיבא אומר
מצינו יושב מן החידים ומחבוס מן הסורים
החידם זה חוט חבוס מן הסירים זה סו
והציבומס מן החידים זה שתי הלחם ומחבז מן
הסירים חייב להיות האומר אם הדבר מן
האחידים לא מצינו ציבור שמחז מן הסועים אם
אתה אומר שגם האוימר זה בא מחיטה אז אין
לך אפשרות אחת שהציבור יביא סועירים לקח
גם השתי הלחם וגם האו מחיטה אז מה מה נשר
לך לא נשאר שום ציבור בסועירים דובח וכאן
יהיה הקושיה
אם אתמר עם א' אומר עם ע בו מן החיטים אם
אתה אומר שהמנחס אומר בא מהחיתים אין שתי
הלחם ביכורים כתוב שהשתי הלחם צריך להיות
ביכורים הראשון
גם כתוב שהאו הראשון עכשיו אומר זה בא
ביום השני של פסח 49 יום אחר כך זה שבועס
ואז בא שתי הלחם מה ראשון האוימר מה השני
השתי הלחם אם האוימר זה בא מחיטה שזה
הראשון אז השני שבא בשבועס איך הוא יהיה
הראשון לחיטה זה לא הפעם ראשונה שאתה
משתמש בחיטה אתה השתמשת בחיטה כבר ביום
השני של פסח הראשון אם אתה אומר אומר בו
מן החיתם אין שתי עליכם ביקור אז כשמגיע
שבועוס זה כבר 49 יום אחרי שכבר השתמשת
בחיטה זה בשביל האומר אמ משום ביקור אם
הוא אז אתה אומר שהיוול
החדש הוא חייב להיות ביקורים הוא חייב
שאתה משתמש באו אימר זה חייב להיות חדש
ביקורים שאתה מביא את השתי הלכת זה חייב
חייב להיות חדש
ביקורים
אז זה לא בגלל כרמל בגלל שזה חייב להיות
דרך זה בגלל שזה צריך להיות ביקורים זה
צריך להיות הראשון
השתייה הלחם מחיטה צריכים להיות ביכורים
לא בגלל קרמל טיוב את זה באמת קושיה
תנסום אם מביאים ביכורים חוץ משמינים או
אז בוא נראה קודם כל ש ביכורים
הביכורים הזה
חייב להיות משיבעת המינו
ארץ חיטו וסוירו זה שמן
דבש
ארס ושבה בוא נראה את הפסוק השני [מוזיקה]
ביקורים הפירות הראשונים רק בשביל זמינים
מונים
ענבים
>> [מוזיקה]
[מוזיקה]
>> גוזלות
שופרות
[מוזיקה]
חצות צחותמר
[מוזיקה]
מי עובד אבי מצרימה ויגר שם במתי מעט ה שם
לגוי גדול אסון ורב
>> ארץ חיטו וסאוירו וגפן תאינו ורמו ארץ
שמן ודבש
זוגמים
ביכורים חוץ משבסמינים אתה לא מביא תפוזים
ואתה לא מביא תפוחים רק 17 מינים ולא לא
רק זה גם תמרים שאתה מביא שזה סוף הפסוק
הוא דבש הרי דבש זה תמרים
מתמורים שבהורים אתם רואים את שתי מילים
הראשונים בדף פד ע דמוד בז
תמורים שבהורים אנחנו נחזור למילים האלה
כמה פעמים תמרים שגודלים על ההר הנה קבלו
איזה יופי וגם תפועה שגודלת בעמק לא טוב
לביכורים אל תביא את זה
אומר הוא לו אם היי לא יקידש
זה מה ש מה ש עכשיו נתעסק באולו הוא לא
אומר אם כן הבאתמרים
שגדלו על ההר אין לזה קדושה זה לא זה פסול
הגמרא יהיה לה בעיה עם זה יוסף ורבי לל
שמיתה אז רבי אמר את ההלוכה הזמול לו איסב
לרבי קורבן רישס כתוב בשתי הלחם קורבן רשס
שתי רשס לכל המנוכס חייב חיב להיות הראשון
שתי הלחם קורבן רש שתי הלחם חייב להיות
הקורבן הראשון המנחה הראשונה וכן הוא
בקריבכם מנחה חדש על השם בשבועכם בשבוע
שתי עליכם זה הראשון איני לא חדש שכחיתם
חדש זורי עניים
זאת אומרת
אז לפי פשט אחד אנחנו נלמד עם הפשט הזה
איך אנחנו יודעים שאי אפשר להביא מנחה
אחרת של סורה לפני שמביאים תימר את מנחס
אומר
מי תדאמדוש או חדוש אלו חדש שלחידים כבר
למדנו ש החיטים שתי הלחם חייבים להיות
ראשון חדשה של סוירים שהאומר חייב להיות
המנחה הראשונה של סוירים אי אפשר להביא
מנחה אחרת של סורים לפני זה הוא מנין שתי
קדומס ביכורים איך אנחנו יודעים שהשתי
הלחם חייבת להיות לפני שמביאים את הפירות
של הביקורים של שיבסמינים עוד לא יאמר חג
שבס שבו זה שתי הלחם שתי הלחם בקודם תעשה
לכור ואחר כך ביקור כצרכיתם אחר כך את
הביקורים קודם שבו שתי עליכם אחר כך את
הביקורים והנה אלה ביקורים קצרחיטים סויר
מני הרי
בפסוק כתוב גם ארץ חיטו וגם כתוב סוירו אז
אולי החיטים שב בשבסמינים צריכים לבוא
אחרי שמביאים את השתי הלחם כי השתי הלחם
הם חיטה
אז המנחה של השתי לחם צריכה לבוא קודם א'
מספר אחת אחר כך כתבי חיטה אבל אולי
סעורים שזה גם בפסוק של 12 מינים יכולים
לבוא לפני שתי הלחם
הייתי חושב כזה דבר
תמלאמה וחגוצר ביקור מעשך אשר תזר סוד
שבשבו חג הקוצר הביכורים אשר תזר בסוד
קודם בשתי הלחם שבוז ואחר כך יקור
ואני אלוה שתזרע וכתוב בפסוק ההוא אשר
תזרע אז אולי זה דווקא מה שזרת אז שתי
הלחם בא לפני זה אבל אומלי מנין איך אנחנו
יודעים אם זה גדל מעצמו כמו ספירים
שדיברנו לפני דקה אולי הם יכולים לבוא
לפני שתי הלחם לא בסודק כל מה שנמצא בשדה
שתי הלחם בא קודם והנה אלה בסוד מנין לרבי
שבג או עכשיו אנחנו נדבר על דברים
מעניינים
איך אנחנו יודעים ממש גדל על גג? גג הנה
בוא נראה תמונה של גג. איך אנחנו יודעים
זה גדל בג? אז איך אני יודע אם זה גודל על
הגג? או בתוך חורבה שבאוץ או בתוך כלי
שבסבינו זה גודל על אוניה. איך אנחנו
יודעים שהשתי הלחם בא לפני זה? תעמודו מר
ביקורי כל אשר בארצו.
כל מה שנמצא בעולם זה לא משנה מה השתיה
לכם בא קודם ניין שתקדמת לנסוחים איך
אנחנו יודעים שהשתיע לכם צריכים לבוא לפני
היין של הנסוחים ופרוס אילון הרי גם
בשבסמינים יש תמרים יש זיתים הנה יש כל
מיני פעירות אז לך אנחנו יודעים ששתי הלחם
בא לפני זה
גם פירות שקודים על העץ לא רק החיטה
והסהורה
הוא נאמר קם ביקרו מעשך ונמר לעלום באוס
מעשך מנסוד אז בעצם מה שמעניין זה זה אותו
פסוק להלון כאן ולהלון זה אותו פסוק חג
הקוצר ביקרו מהסכו הכוונה לשבועס חג הקוצר
כן זה שבועס אבל כתוב מהסכו זה גזיר שוב
ואחר כך כתוב וחג האוסיף
מה זה חג האוסיף
זה סוקסוף הפסוק מדבר על סוקס אז
מה לעלון נסוך פרוסילון זה לא הקש זה
גרשוב זה דבר מעניין רשוב באותו פסוק
אז כמו שהנסוחם והפרוס הילון הם הם בסוג
יש את הכל יש את כל הפירות ואת הכל
גם יין וגם פירות אף כאן אז גם בתחילת
הפסוק
בשבועס אף כאן סורברז
שואלת הגמור קטנים מיו שבג שבחו שעוד
שבספינות תחשבו שנייה כתוב אתה לא יכול
להביא את הביקורים שגדלו על הגג או שגדלו
על הספינו לפני שאתה מביא שתי הלחם אבל
אחרי שאתה מביא שתי הלחם אתה יכול להביא
את הביקורים של על הגג של הסבינות שואלת
הגמור אם ככה איך הוא לא אומר שאם זה גדל
אם תמרים גדו על ההר אסור לך להביא זה
פסול איך זה יכול להיות איך ייתכן שתמרים
שכחתי להגיד לכם תמרים שגדלו על ההר הם
מאוד מתוקים הם כל כך מתוקים שהם פסולים
ותבואה שגודלת בעמק זה גרוע
אבל איך ייתכן שואלת הגמורה שאם זה גדל על
ספינה על אוניה על בתוך חרובה על הגג בתוך
אוציץ זה כן טוב ומה שגודל על ההר זה לא
טוב לא זה לא עובד אם זה טוב שמה זה טוב
כאן כאילו אל תביא משמה אבל אם הבאת זה
קדוש אומרת הגמור סעיף אסון למנוכס לא לא
יש לחלק יש ביכורים שעל זה הוא לא אמר שם
אתה מביא ביכורים שגדל על ההר זה לא טוב
וכאן בסיב אנחנו מדברים על מלוכס אם הבאת
מתבואה שגדלה על הגג מספינה זה בסדר
למנוכס בדי עבד בדיעבד לא אבל לביקור אם
לא זה פסול מהז כבוד רבדבר הוכי הנוסב כל
טוב בבחלסוי
לא אומר אתה אומר לי שמדובר כאן על מנוכז
אז למה כתוב בפסוק שכל אחד יכול לאכול את
זה גם נשים כל תור בבחור כל אישה כהנת
שנשואה לכהן בת כהן יכולה לאכול את זה
ממנוכס לזכרקון או הוא דמסכלן רק שכרים
יכולים לאכול מנוכס אומשל של טריקויקסי
וא אתה צודק באותו פסוק כתוב שתי דברים
כתוב ביקור כל אשר בארצו אשר הביאו לשם
לחוה כל טור בבחלנו כתוב שתי דברים מספר
אחד חויה מספר שתיים כל טור בבזכלנו אומרת
הגמורה כסיב לכו יהיה שזאת אומרת רק
הזכרים רק לך יהיה הוא סיב שזה אפילו נשים
אוקיי צד חייבים להגיד כם בביקורים כם
במכס בביקורים
זה כל כל תור בבית זכו מספר שתיים כל תור
בבית זכרוך לנו כולם
מספר אחד זה לא כה זה במנוכס בב שהוא אמר
כולה במנוכס לא כל הפסוק מדובר מדבר
במנוכס בסבקרו אסור ללח מטוידו מה שכתוב
כותוב בבכללו זה זה שבן אדם מביא 40
טוידויס הוא חייב להביא 10% לכהן ארבע
לחמים
תרומה לכהן מי אוכל את זה גם נשים יכולות
לאכול את הארבע לחמים האלה
אומרת הגמורה בפ פלוקטו
המה שאמרנו בתחילת העמוד תמרים שבהרים זה
בעצם החלוקס גדול מרוים רבי יוח שלוקש
רבי חמבי לוי קידש אם הבאתם תמרים מההר זה
לא קדוש בכלל שתוקש אמר הבי קידש והוא
מסביר אם הבאת זה קדוש למה זה קדוש נעשה
כיכש בקדוש אם הלכת והבאת
איזה פרזה החלום של פרוי משהו רזה ממש
כחוש
יצאת זה קדוש
אל תביא את זה אז לא אל תביא את הכחוש אבל
אם הבאת את זה זה קדוש זה לא יפה אבל זה
קדוש
אז אומר משלוק זה קדוש אז עכשיו צריכים
להבין למה רבי יוחנן אומר זה לא קדוש
בשל אומר שלוקיש כדור מתי אלא רבי ויח מה
הכוונה אומר רבי אלעוזור רבי יוחז בחלום
ראיתי את רבי חנום בחלום לא הפעם שנה
במסכת הזאת שראינו חלומות השם הביאו דברים
חלומות
אז הוא אומר מכיוון אומר רבי לוזר מכיוון
שראיתי את גדול הדור רבי יוחנ בחלום
ממהליסמינו אז לכן אני אזכה להגיד איזה
משהו חזק כאן אומקרו מי רשס ולא כל רישס
מה מביאים
את הביכורים זה משיבס המינים אבל לא לא כל
ה לא כל הפירות לא כל
ראשון לפרי לא כל תפוח שגדל ראשון מביאים
לביגום רק שיבסמין מארצחו או זה בא למעט
את שתי המילים הראשונות בעמוד מתמורים
שבהורים ולא יקול הארצחו שהתמרים שגודלים
בארץ אבל זה לא כל הארץ זה לא כל מקום
בעולם כל מקום בארץ יסרוש זה גודל זה טוב
מארץ חו לא יקרה ארץ זכו תמרים שגודלים על
הרים זה לא טוב טוב
שלוק ישע זוכדלי
בוא לדניור ברבי אומר מה כאן ארץ ביכורים
מה לאלון ארץ בארץ ישראל מהלון שבח ארץ
כאן שבח ארץ
אז גם בביכורים זה שבח ארץ זה שבסמידוך
ארץ מארץ הוא לומד מה מהמם המיותר יש ארץ
ומארץ ארץ מארץ למשמ רבי שלוקש לא לומד
ארץ מארץ
פה אפשר להמשיך
פני חודו שבג ושבחו ושבעוצפינו מי וקירו
יש בעצם החלוקס בבריסס כתוב שאם אחד גדל
תבואה פירות על הגג או על חובה או באוצץ
או בספינה הוא יכול להביא את זה בתור
פירות לביכורים ולא רק זה הוא גם קורא את
הפסוקים
אבל יש בריסה אחרת ותגידוך מביא וני קוירה
מה אנחנו עושים כתוב כתוב אתה אתה יוצא
ככה בדיבד אבל אל תקרא את הפסוקים זה לא
מארצחו
זה לא זה לא זה לא כמו ש שכתוב בתורה
בשלמר שלוקיש גגשו אז עכשיו רשלוקיש אומר
שאתה יוצא ידי חובה כמו שאתה מביא משהו
כחוש זה קדוש זה לא הכי טוב זה קדוש אז גם
כאן אפשר להסביר שיש מצב שזה הכי טוב זה
זה פחות טוב איך אתה מבדיל בין גג לג
וספינה לספינה והצי ציץ להציץ
ומר ומה עוד חרובה וחרובה מאוד פשוט אומרת
הגמורה
אפשר להסביר את הנפקמינה אבל לפי רבי יו
שאומר שאסור להביא מכחוש אז איך הוא בכלל
הסביר את את הבריסה הזה גג בגג דמור או בג
דבית הנה גג של הבית זה בסדר אבל זה לא
הכי טוב שיש אז אל תקרא פסוקים
זה חלש כזה
אבל שימו לב כאן יש מערה
אז מה יש במערה תכלס זה זה נחשב אדמה זה
נחשב קרקל אדמה הוא בסדר גמור נכון שמתחת
יש א [מוזיקה]
יש שמה חלל אבל זה נחשב כמו שצריך זה נחשב
קרקע לכן אפשר להביא וגם לקרוא את הפסוקים
או בגג דמור או בגג דמץ חובה חובה ולא
יקשיר יש שתי חרובות יש חובה ממש זה אי
אפשר לקרוא אפשר להביא אבל אי אפשר לקרוא
אבל יש חובה שהוא פשוט חרש את זה ועשה את
כל מה שהוא היה צריך לעשות אז אז מה אם זה
חורב זה חורב שאפשר לקרוא פסוקים
כאן
בחוב חובה לקשו כאן בחובעבודו כאן בחוב
שין עבודו
אוצץ האוצץ לא יכשי
סוגי עציצים כי ידוע כאן בנועקוב כמה שאין
לנו לאקוב אם יש זכור אז זה יונק מהאדמה
אם אין לזה זכור זה לא יונק מהאדמה ספינה
הספינה לא יקשו קם בספינה של עץ קם בספינה
של חרס אם יש לך ספינה של עץ אז זה לא
יונק מהאדמה אנחנו מדברים כאן לפי הפשט
שאומר שהספינה קשורה לאדמה אבל מכיוון שזה
עץ אז זה כמו אוצ שאין ינוקוב זה לא יונה
ואם זה ספילה של חרס אז זה כן יונ ולכן
אתה יכול לקרוא את הפסוקים
אומרת הגמורה אלו לרבי יוכננון דף פה ה
עמד א זכינו מדף פג עד פה ה אלו רבי
יוחננון כאשיו שרבי יוחננון אומר וזה כל
זה תוך 45 דקות
רבי יוחננון שאומר שאם אתה משתמש בתמר
שגדל על עת על הר גבוה שזה מדי מתוק זה
פסול לגמרי אז איך הוא הסביר את הסתיר
בבריסס הרי כל הדברים האלה ספינה
וחרובה וכל זה זה צריך להיות פסול לגמרי
הגמנו נכון זה מחלוקת תנועים דס שבגש ברך
אם זה גדל אם זה גדל על גג על חובה אתה
קורא גם מביא וגם קורא פסוקים ושבאוצס
ושבסבינו כתוב כאן לא כמו שאמרנו any
מביקר זה כמו רבי יוחנן אתה לא יכול להביא
בכלל רבו סאי שיהיה לכם גט מועיד
וערב טוב ונעים.