חזרה - מנחות דף עח | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי א נשמע דרכי ברוך הבנמצאים אנחנו אוזים במילים האחרונות בדף עז עומוד ביז אתמול היה לנו סוגיה איך אנחנו יודעים שהלחמים של חומר של הטוידו שהם 10 לחמים כל אחד יסורן אמרנו זה כמו שתי הלחם שתי הלחם כל לחם זה יסורון אז גם הלך מחומץ א יסורן אמרנו אולי שסך הכל כמו שתי הלחמים של ה של שבועס הם סך הכל שתי יסרוינים אז אולי כל ה-10 לחמים של החומץ יהיו שני ישראלים אז זה הבאנו מילה בפסוק תהיינו תהיינו אז אומרת הגמור ום אמר תלמוד לא אומר תהינו מה תלמודו איך אתה רואה מהמילה תהיינו כנראה ששאלתם אתמול אני כאילו אמרתי תינו זה מילה מיותרת אבל איך אנחנו רואים מהמילה תינו שזה אומר שכל לחם זה יסורון אומר הרב יז הרב דף עכש עמד א למעלה תהינו אין עוד כסיב זה כתוב עם שתי יודים אומר רש"י י מיותר מה זה י י זה 10 זאת אומרת 10 יסרוינים שואלת הגמוריה אבל איפה קיבלתינים איפה כתוב בפסוקינים כתוב 10 טוב אז מידה של 10 זה יכול להיות קור 10 קור לא יודע או בוא נלך פחות אימהסורקיפיזי אולי זה שיעור מאוד קטן של חצי קו מי אמר לך שזה 10 יסרונוס אולי זה 10 כפיזים מרובה באסרונוז דיבר הכוסוב אם אנחנו מסתכלים כאן בפסוק כתוב במשביסכם דביאו לכם תנו פה שתיים שניסרונים סוילס תינו המילה תינוי זה בא מיד אחרי המילים של אסרוינים אז אם אנחנו מדברים באסרוינים אז כמובן שאנחנו מדברים כאן עלסרוינים כאן אנחנו מדברים באסרוינים אז שאתה מדבר בסרואינים והמילה למה אחר כך זה תהינו? אז ודאי שאנחנו מדברים עלאילים. אומרת הגמורה, למדנו עשור לחומץ, למדנו שהשתי הלחם אומרים לנו, לומדים שתי הלחם שצריך 10 לחמים של חומץ. יש לנו כאן את ה10 של חומץ. זה למדנו. עשור למצן. ך אתה יודע ש10 שכל ה-10 של המצו זה עוד 10רוינים תלמוד לאמר הלך לו אצלכם חומץ זה היה לנו אתמול הגמור חוזרת למוד איך בדיוק רואים על חלו סלחם חומץ זאת אומרת זה הקש מהחומץ למצו כמו שהחומץ עכשיו כבר קבענו שהחומץ זה 10 לחמים של 10 סרועינים אז גם המצו זה בדיוק אותו דבר זה 10ועילים כנגד חומצו מעצוב שואלת הגמורה רגע רגע רגע וחידו ורע לומד בהקש חוזמ בהקש הרי איך אנחנו יודעים בכלל מצו למדנו סליחה איך אנחנו יודעים חומץ למדנו חומץ משתי הלחם אז איך יש לו אין לו רשות בקודשים אין רשות להמשיך הלאה וללמד כל המושג של 10 למדנו משתי הלחם אז איך חלוס חומץ ילמד שוב הלאה לחלוס מצו זה לא כתוב בפסוק אצל חומץ זה כתוב אצל שתי הלחם אז הלכנו עם שתי הלחם לחומץ אז זהו צריכים לעצור בחומץ אי אפשר להמשיך הלאה וללמד אומרת הגמור אמנו ודובר אחר הוא וכל אמנו ודובר אחר לא יהקש יש כאן שתי לימודים שמה זה לא ממש ממש שלמדנו הכל. בוא נראה אנחנו למדנו אתמול, אם אתם זוכרים, למדנו מטרומו שצריכים לקחת טרומ, צריכים לקחת מטרומס מייסר 10% אז למדנו שזה 10. עכשיו כמה כל לחם זה למדנו שזה ייסור למדנו את זה מ שתי הלחם. לא למדנו את הכל משתי הלחם למדנו חלק אחד משתי הלחם. כמה המשקל של כל לחם איסורון. איך משתי הלחם אבל כמה לחמים יש? יש 10 זה איך למדנו? זה למדנו מתרומו. אז בעצם שתי לימודים שלימדו אותנו את ה את החלו מצו. וממילא אפשר להמשיך הלאה וללמד את המצו. את החומץ למדנו משתי לימודים אז אפשר להמשיך הלאה וללמד מהחומץ למעצור. אמנו ודובר אחר זה לא רק לימוד אחד זה שתי לימודים. וכל אמנו ודובר אחר לא יהיה והקש זה לא נחשב הקש אומרת הגמרא למד אומר ליה ועקש ולמד אומר הישמעל כמימר אם יש מדומר שאומר שגם אם זה שתי דברים אתה לומד גם מתרומו וגם משתי הלחם זה כן שבקש אז איך אתה יכול להמשיך הלאה וללמד מצו אומרת הגמורת טוביו ריבויהו תסתכלו גם בפסוק שנייה באותו פסוק שכתוב תהיה כתוב בהתחלה טוביו זאת אומרת הפסוק סוג בא לדבר על התוידו, נכון? שמה מדובר על על השתי הלחם אבל טוביו זה זה כאילו בפסוק ההוא כתוב שתי א טוידו ואם בפסוק כתוב טוידו אז זה כבר לא לימוד זה לא הקש כתוב מפורש בפסוק חומץ או [כחכוח] אז אם כתוב מפורש בפסוק חומץ אז כבר אפשר ללמד משמה למצוא זה לא אתה שאלת איך אתה לומד מהקש מדבר שנלמד בהקש החומץ לא נלמד בהקש החומץ כתוב מפורש בפסוק תביאו אומרת המשנה המילואים הנה לך מלימוד מילוי לא במילואים שמעניין איזה יום היום יבי ביז ניסון כן בארץ זה י ביז ניסון עכשיו זה יוד ביז ניסון אז היום זה היום האחרון של המילויים שקם הקדוש ברוך הוא המילואים היו באים קמצ שבת טוידו הנה כפי שאתם אתם רואים בתפונה כאן שהביאו את המילויים זה אותם חלות זאת אומרת היה חלוז וריקין ורבורכו חלוס ריקיגין הוא רבוכו שזה מבושל במים נזירוס חוסבו שתי יודס קמס של טוידו שתי שליש זאת אומרת לא כל השלוש סוגים אלא שתיים מתוך השלוש מה לא רווחיס לא חלס ורקיקן כן יש לנו כאן את הלוז ואם בורב נזיר שתמדוק ואם בורב את השלישי הם נמצאו קב ירושלמיז אם אתם זוכרים וזה אני מבטיח לכם אין חשבונות היום אם אתם זוכרים אמרנו שאתמול אתמול בטוידו אם אנחנו הולכים ירושלמי זה 15 קו סך הכל ואז לכל סוג של ה של המצו לכל סוג יש חמש קו לחלו יש חמש קו, לריקיקי יש חמש קו ולרווח יש חמש קו. סך הכל 15 קו. אבל אם אתה לוקח את הרווח ואתה שם אותו בצד אז יש לך עכשיו שתי סוגים חלוז וריקן אז יש לך רק 10 קו לא 15 קו לנוז נמצאו 10 קו במרשמוס שהן שישו אסרונו ואידוד אתם זוכרים כולם זוכרים שאתמול דיברנו שלכל סוג יש שלוש סוגים של חלות לחלק ל10 יש לך 10ילים ואתה שלוש סוגים של חלות אמרנו זה כמה 3.3 אז עכשיו שיש לנו שתי סוגים זה 3.3 * 2 שזה 6.6 הששם שישו אסרונו ואדום זוגמור מנועני מילי איך אנחנו יודעים שבמילואים יש שלוש סוגים של לחם נו אז שתיים מהם זה פשוט זה בתוך הפסוק אומר רב חיזד אומר רב חומר גורידו אומקרו הוא מסמד שלפני השם לא כך חלס מצו אחס וחלס לחם שמן אחס ורוקיכות אז מה שכן בפסוק כתוב בשלום חלואיס חלוס כתוב מפורש חלוס מעצ רוקיק כתוב מפורש רוקיק שתיים בתוך השלוש יש לנו בפסוק שמן מהנינו אבל מה זה השמן הזה לו רבוכו כ כי רבו יש לו המון שמן כאילו בדיוק כמו שיש לכולם בסך הכל יש לו לרווחו אז שהתורה אומרת שמן לכאורה התורה מדברת יש שמה רביעי סלוג אז אז רווח מסכב לו רב אביו דמשחו מי אמר לך אולי הכוונה לעוגה שעשויה משמן בוא קבלו לכבוד פסח אין כאן את הכיתובים בעברית אולי אני צריך להזכות קצת יש לו הוא צריך את זה מוצרים את הרשימה >> [מוזיקה] >> חיב [מוזיקה] יש לך משהו בשבילי לך עוגה ממש צצה >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> קסטל אתם רואים את הקסטל על השולחן זה קסטל >> מוישה ממש [מוזיקה][שירה] חבל דך wife is demanding the secr רוצה תמיד שמה זה רק שמן >> נכנסי למקפי שואל את הגמורה אולי זה זה עוגה של שמן מי אמר לך שזה רווח אלו כדורש רב נחמן ברב חיזדו ממש באמצע הדף כזה באמצע העמוד כדורש רב נחמן ברב חיזד משמי דרבי תבנו זה קורבן ארונובו עוד פעם שוב פרשת אבות שבוע אתם יכולים להסתכל בצד כאן כתוב כאן ויקרו חס ויקרו ויקרו רוזין זה הכל פרשת השבוע זה קורבן ארון ובוננוב שהקריבו לשם ביומושך אויסוי וכימה לומדנו לבונוב זאת אומרת אויסוי אנחנו מדברים על הבנים של הארון ומדברים על הארון באותו פסוק ואחר כך כתוב כשעושים א מושכים את ה את ה יש את המנחס חינוך של הבנים של אהרון זה ביו ממש רויסוי צריכים להבין למה למה למה התורה עוד פעם מדגישה שזה היום שמשכו את ארוין? מה זה קשור לבנים שלו? וכי מה למדנו לבונו ביום אמושכוי? אלו מה קש חינוכך לימשכי? המנחז חינוך [שיעול][כחכוח] המנחה שכהן מביא ביום בפעם הראשונה שהוא עושה את האווידו זה דומה למנחס חינוך של הכהן גודול. מים מושכו רווחו כמו אצל הכהן גודול זה יש רווחו יש את את החלה שבתוך מבשלים את זה בתוך מים חמים אבחינוכך ריבוכו אז גם במכס חינוך זה ריבוכו אומר אבחיזדו כנגדוזקורבדו צור טוב אז למדנו עוד פעם שמה ש כן במילויים מילואים צריך ריבוכ אומר רב חיזדו כהן גודל מזכר לאבוידו הפעם הראשונה שהכין גודל עושה את האבוד צורך שתי סופר אחסמושכי ואחס לחינוכו קודם כל שמושכים אותו צריך להביא מנחו וגם הפעם ראשונה שהוא עושה את האבוידו בתוך כהן גודל הוא מביא מנחס חינוך והיה לנו את זה גם במסכת הזאת מהרבשי אומר שויש הוא צריך להביא שלוש מנחות ולאיפליגי כל מי שזוכר הודב כישווא כהן הדיו זאת אומרת אם הקוד זה הפעם הראשונה שזה דבר מאוד מוזר אבל תחשבו שזה מה שקרה מרן הכהן הפעם הראשונה שהוא עבד את האווידה בחיים שלו זה היה היום שהוא נהיה כהן גודל בדרך כלל כהן הוא מסתובב עם אבא שלו והוא עושה אבוידו והוא כבר בגיל יותר מבוגר עד שהוא נהיה כהן גודל הוא כבר בגיל 70 80 אתה לא נהיה גודל הדור בגיל 18 20 אם זה הפעם הפעם הראשונה שלו, אז בוא נעשה את החשבון, הפעם הראשונה שלו בחיים הוא קודם כל צריך לעשות מנחס חינוך לכהן רגיל. אתה לא יכול לקפוץ, אתה לא יכול להיות כהן גודל לפני שאתה כהן, כהן רגיל, כהן הדיט, אז קודם אתה מביא מנחס חינוך על ההדיוט, אחר כך אתה מביא מנחה על שמשכו את הכהן גודל ואז הפעם הראשונה בתור כהן גודל אתה עושה מנכס חינוך. השתי מנחס חינוך יש לך אחד לקין הדחד לקהן גודל אז זה לכן הוא אמר צריך שלוש אבל זה מה שאמרו שרק שתיים זה פשוט מכיוון שכהן בדרך כלל כהן כבר עושה את העבוד הז הוא לא צריך לעשות עכשיו היום שהוא נהיה כהן גודל לא צריך לעשות מלכס חינוך הזה שהוא שהוא כהן אדוט הוא כבר 50 שנה הוא כהן אדוט אז הוא עושה שתיים למשיכו ולזה לעבודה שהוא נהיה כהן גודול זוג דגמורה יש לנו תמונה היה הכהן גודל בבצו כהן גודל כאילו הוא הגודל דור זוגמור נזירוס קמצ שבתדו בוא נראה מה כתוב בנזירוס כתוב ככה וסל מצ כתוב מפורש וסל מצויס חלוס בלולס כתוב מפורש חלוס ושוריקמצ כתוב מפורש את שתי הדברים האלה מה לא כתוב רבוכו אז נוזיר צריך להביא חלוץ וריקים בסדר תו רבוננו שלמה עוד פעם פרשת השבוע לרבס שמנוזר לעסר עסקה במיושמי ורבי השמן אנחנו לומדים מהטוידו זה מרבה כמו בטוידו שצריך 10 קבים ירושלמיוס זאת אומרת שתי שליש מהתוידו איזה ולרבי שמן יכול לכל מה שאומרים בני אולי נדמה את הנוזיר לתוידה לגמרי זאת אומרת שהוא יצטרך נוז היא צריך להביא שלוש סוגים של חלות גם את הרבוחו כמו ה כמו התוידו כל השלוש האלה זוג דגים מורם [כחכוח] את לא אמר מצויס נו אז מה מה יש שם כתוב מצויס מה יתן מולדו אומר פה בדור שנמצ להפוקרבוכו דלא במצפ תמיד כתוב את המילה מצויסל מצויסלס ורקיק מצויס אבל ברבוך לא כתוב את המילה מצויסבו מצויס דבר רבי שמואל טונו אבל תלמידים של רבי שמואל למדו מצויס כלל בנוזר כתוב מצויס זה כלל הנה בוא נראה זה זה בנוזר כן חלוס נוזל כתוב מצויס שאל מצויס בהתחלת הפסוק אז לא לפחד מכיוון שזה זה פחות מחצי דקה וזה הכי קל שיש שכתוב בפסוק מצויס זה כל הסוגי מצות זה גם החומץ וגם המצו זה הכל זה כל ה כל הסוגים אז סליחה הרווח לא החומץ אמרתי חומץ שכתוב מצויס זה שלוש סוגים זה חלו ריקיקים ורבוכו זה הכלל זה כלל זה לא כתוב מה אבל מכיוון שכתוב מפורש חלו סרוקי אז זה פרט אז אז נשאר רק הדבר הזה כשיש לך כלל ופרט אז זה בדיוק מה שכתוב בפרט אלא אם כן יש אחר כך עוד כלל אז כבר משנים את מה מה שכתוב אבל אם יש רק כלל שכלל זה הכל אז התורה ממש באה וממעטת ואומרת רק שתי הסוגים האלה אז זה רק שתי הסוגים האלה מהצוז כלל חלזרוגן פורט כלל הוא פרט אין בכלל אלא מה שט זה בדיוק חלגל מדין אלוי אי אפשר להוסיף רבו חס עמוד בז אומרת המשנה השרכת אסתוידו לפנים ולחמו חוץ לחומו אםכל כל הלחמים מחוץ לחומה עכשיו מה זה החומה אז יש מחלוקת בגמור אם זה החומה של ירושלים או הקיר של הבסמקדוש אם הלחמים בחוץ לא יקודש עליכם מה זה אומר לא קודש עליכם זה לא קדש בקדוש זגוף עד עכשיו זה קדוש בקדוש סדומים אבל אתה רוצה להוסיף קדושה אתה רוצה להוסיף אתה רוצה לתת לו עוד זריקה של קדושה איך זה איך זה נהיה יותר קדוש על ידי שאתה שוחט את הבהמות את את הקורבן שזה בא איתו הבעיה זה שאם הוא מדרחוק אין קליטה צריך שהקדושה יקלוט צריך להיות קרוב ליד האנטנה אם הוא מחוץ ל לחומה א כבר מדי רחוק אין קליטה לשמה ולחד לקודש של לחם שח עד שלא יקרום הוא פונה באתענו ואם שחט מרט ושחטת את הקורבן לפני שהלחם נהיה כזה חום כזה או שכאילו השתנה לתוך לחם נהיה לחם אפילו קור כולם חוץ מאחוד כל 39 לחמים ואחד לא קודש הלחם אף אחד מלחמים לא קדוש צריכים שכל הלחמים יהיו מוכנים הגמור מהחוץ לחמו גמרות הכי הכי קלות שיש מה חוץ לחמו רבי יוחנן חוץ לחומסביספגי מחוץ לירושלים הנה שימו לב תמונה יפה מאוד היום תשמעו אם היה לנו כזה תמונה לפני שלוש שנים האום היה נהנה מה זה היו מדברים על זה שבוע היום כזה תמונה נו זה ai זה כלום לא לוקח זמן לעשות זה זה מאוד מעניין זה משהו אם כן אתה מסמ מקדוש ניפלו ניפלו פלויז ואנשים אפילו מסתובבים שמה וזה הקיר אז הוא אומר חוץ לפאגי שזה הצד השני של הקיר הזה איפה שהחמורים עומדים כאן וואו יש כאן הרבה דטייל איך אומרים דיטי בעברית >> פרטים פרטים ממש [נחירות בוז] אבל רשלוקש אומר שזה הקיר הזה של ה של הבס המקדוש אבל כאן הקיר הזה זה לא זה כפיס אני מדבר על הקיר הזה זה הזור אוקיי אומרת הגמורה מה חוץ לחבר מחוץ חוץ לחס הזור זה חוץ לחס חוץ לחסור בנן על בסומות מכיוון שכתוב בפסוק על אם על טוידו יקריבנו על זחו חלס מצוס ויקרוז פרשת השבוע אז מכיוון שכתוב על אז על הכוונה תמיד על זה ליד היה לנו את זה ממש לפני כמה לא יודע שבועיים עם הלבוינו זה על הלחמים זה לא על הלחמים זה ליד הלחמים רבי יוח אמר חוץ דומים בספגי אבל חוץ לאזור הקודש לא נכון אם זה פשוט מחוץ לקיר של רביס מקדוש עדיין יש שם הקליטה והוא נהיה קדוש אבל אם זה מחוץ לירושלים לא ולאבינ על בסורך הוא חולק ולא צריך על בסורך שגמור למה חולקים כאן בופחז כבר נחלקו בדבר הזה דסנן השך הפסח רבסי איי מדברים על הפסח על ערב פסח פלוס [נחירות בוז] אני לא יודע אם אתם שמים לב מה שקורה כאן קשה מאוד שאתה לומד בבקמה לא יהיה לך את המילה פסח מהדף וכאן אנחנו יש לנו פסח וערב פסח ממש כאן שורה הבאה זה ערב פסח השוספסח על חומץ הנה זה ערב פסח כן בעוד יומיים השירזה הפסח על החומץ מה זה על החומץ הוא יש לו חומץ פרשות שלו אוי בליססה איך אני יודע אה לא ראיתי את זה קדוש לחם שחיטו הייתי צריך להראות את זה מקודם אם טמן חקריב קורבונו שזה הלחם ביחד עם הקורבונות זה מקדש אוקיי עכשיו הנה זה הפסוק אנחנו אומרים את הפסוק אני לא יודע אם שמים לב למה שכתוב בפסוק לא הסבך על חומץ דם זבחי ולא יוולינחלב חגי עד בויקר בפסוק הזה כתוב שיש איסור לשחוט פסח קור פסח כי שיש לך חומץ כן מה זה לא הסיס בך על חומץ פעם חשבתם על זה אה לא ממש אומרים את המילים אני לא יודע אם תמיד חושבים על זה לא הסיס בך על חומץ אסור לך לשחוט את קורבן פסח אם יש לך חומץ בבית או בוא נראה רבי יהודה אומר אבא תומד יש לך איסור לשחות קורבן תומד בערב פסח עוד פעם ערב פסח עוד יומיים את האיסור לשחות תומד אם יש לך חומץ שלו של מנחי ועד שיהיה אוי לשוויכת אוי להזירק אוי לאכוד בניך בורא באזור זה לא נכון אומר שרוק שהוא חייב להיות שמה בתוך האזור לאמר אף על פי שאין באזור לא אם יש לך חומץ ברשות שלך אז אפילו בבית לא באזור זה אתה אתה עדיין עובר על האיסור לא מבין שאני צריכו אז למה צריך לחלוק על שתי המקומות גם על התוידו אם הלחמים נמצאים איתו באזורה או שהם לא בחוץ לחומרש ירושלים ובפסח אם החומר שלו נמצא איתו באזורו או שנמצא בבית שלו צריכו [כחכוח] ממש צריכו זה ממש פשוט היה כתוב רק בפסח תשמע אם יש לך חומץ זה לא משנה איפה החומץ נמצא אם אני אם אני נמצא עכשיו באמריקה כן אם לויצויר נמצא בפלורידה כן והחומץ שני נמצא בבית שמש אני עובר מה מה הקשר החומץ תפוס עליי זה לא משנה זה לא צריך להיות בתוך המחיצות לידי לחומץ יש קליטה מאוד מאוד חזקה וזה קולט לכל מקום בעולם אז לכן ביקו אמר רבי יוח שמה אני יכול להבין שרבי יוח זה לא משנה איפה החומץ נמצא דגול זה באיסור אתה בעצמך עובר על איסורם יש לך חומץ אבל אם מקדש לחם אז זה שאתה רוצה להכניס קדושת הגוף לתוך הלחם הם ממוד לירושקש אולי מודד לרשוקש זה הלחם צריך להיות ממש ליד הקורבן זה בבנים קודש אם זה נמצא בתוך הבס קדש בסדר הבורא אל קודש אם זה מחוץ לבקדש לא ומב לא אם רק היה כתוב בתוידו כמ רוקיש לכן רשלוקיש אומר צריך להיות ממש קרוב אבל בהחי אותו ספור כמו ש אמר לפני שנייה בחומץ הוא מודה שאפילו זה רחוק זה זה זה תפוס זה זה קשור אליך וזה אומר זה כאילו שזה נמצא איתך צריכה אומרת הגמור דין גסד רבי יוחנן כתוב במפורש כ רבי יוחנן השורך דסתויד לפנים ולך מחוץ לחו מצבי פגי ממש כתוב מפורש אתה שוחט את את הקורבן טוידה אבד שוחט תמיד קורבן תוידו בתוך הבסמיד והלחמים נמצאים רחוק ממך איפה מחוץ לחומת בספק מחוץ לירושלים לאי קודש עליכם זאת אומרת כתוב מפורש שזה דווקא מכיוון שזה מחוץ לחומה לא כתוב שזה מחוץ לחומת ביסמקדוש זה חוץ לחומת ירושלים אה לכן זה לא קדוש כי אם זה היה כמו רשתוק שהיה צריך להיות כתוב זה חוץ לחומת האזורה לא באזפגי שכות שלקומו פונה או בתנו בנו המיל שזה נחשב כאילו לחם ורק אז זה נהיה קדוש רבנון על חלוס זה צריך להיות חלה לחם חומץ יקר קורבונ על זבח מלמד שנהלחם קודשם כן קום פונה ובתן צריך להיות להלוך חלה וזה רק נהיה חלה אם קום הוא פונר גבונו על זבח מלמיד שנלחם קודש אלו בשחיט הזבח על ידי ששוחטים אז יעקב קורבונוי על זבח הלחם אז זה נהיה קדוש זבח תוידס מלמ שמשחוטון שלא יהשמון לקודש הלחם צריך צריך לשמור זוג דגמור תוון רבונו >> [כחכוח] >> יוצים במצונו או אם המצא לא ממש קריספי כמו שאומרים איך אומרים בעברית קריספי קריספי אני יודע אבל יש מילה >> ככה הוא אומר פריך יוצונו ובמצו עשו בלילפוס זה חידוש עצום אנחנו יודעים אנחנו בתור ילדים כבר הלכנו למפי מצות איפה איפה הופים מצה בתוך תנור אם אתה עושה מצה על המחבת על ה על הגז הייתי חושב שזה לא מצא אתה יכול לצאת ידי חובה מה עם עצונו מה הכוונה שזה ממש זה לא זה לא אפוי לגמרי אומר רבי רבי יהודה משמעו על כושפורס חודן משוכ ממנו אם אתה שובר את זה ואין את החוטים הדקים האלה אז זה לא אם אין אין חוטים אז זה אומר שזה אפוי טוב אם יש חוטים זה לא בוא נראה את הסרטון שאני עוד לא ראיתי של אוריאל [מוזיקה] ורח קרחס >> [מוזיקה] [צרחות] >> ว와 אז למדנו ש שאם אין חוטים אבל אם יש חוטים שאפשר לטלוט על זה כפיסה אז זה לא טוב אומר כן לך מתוידו אם יש לך לחם של טוידו שיש לו חוטים הוא לא טוב ואם אין לו חוטים זה בסדר זה אפוי פשיטו אוכל לחם כסיב אוכל לחם כסיב בשניהם כתוב לחם אז ודאי שזה אותו היה לוכןס איך עוד אמר רחמון בתוידה כתוב איך עוד שאתמול למדנו שזה צריך להיות שלם צריך שלמות שלא יהלולפורוס שלא יקח משהו שבורדמיו והלחם הזה מכיוון שיש לו חוטים כמדפיסדמיום רגע רגע רגע אה כן כן כן אז זה עובד ככה זה עובד ככה זה עוד שלב כאילו אם יש לזה חוטים פשוט שזה לא טוב אם אין לזה חוטים אבל זה זה עדיין נו זה הנקודה זה נו כן זה לא אפוי לגמרי אז הייתי חושב מכיוון שזה לא אפוי לגמרי אז זה נחשב פרוס זה נחשב שבור אפילו שזה לא שבור כי זה יכול לשבר בקלות בקיצור זה לא זה לא כמו הייתי חושב שזה יותר גרוע יותר צריכים להחמיר בטוידו יותר מאשר אצלנו למה מכיוון שצריך איך עוד צריך שזה לא קומשון שלא זה לא כמו מצו אתמר טו שח שמו לויס היה לנו את הסוגיה הזאת כמה פעמים לא כל כך הרבה פעמים אבל היה לנו שמה הרי טוידו צריך 40 חלות הלכת החמרת עשית 80 חלות נו אז זה טוב חומרי זה טוב חיזקיה אומר כל שבט 80 חיזק אומר בסדר לא כל ה-80 ודאי שאי אפשר להביא 80 רק 40 אז מתוך 80 אתה צריך לחפש איפה ה40 אמר לו שב שמונים שום דבר לא קדש אומר זה הכל מידים אומר לקד שב שמונים קודשו אם הבן אדם אומר מפורש שהוא רוצה שיהיה 40 מתוך 80 אז אומר שאפילו לפי רבי יוחנן שאין בריירו אבל כאן הוא אומר מפורש כן בריירו זה משהו אחר כן הוא אומר אני רוצה שיהיה קדוש אז זה יהיה קדוש אתה בדיוק לא יודע איפה זה אבל זה יהיה קדוש 40 יהיו קדושים מתוך 80 אם הוא אומר לי קדישו ארבע שמואלים כדשו אם הוא אומר מפורש אל יקדשו ארבעים אלו אם הם כן יקדישו שמואלים אם הוא אומר אני רוצה שכל השמונים יה קדושים זה ודאי שאפשר כי רק 40 יכולים להיות קדוש לא 80 אז לא יקרות שום דבר לא קדוש כי פליגי בסטומש הוא לא אמר שום דבר הוא רק אמר 80 חלות מהסוף על הלחיזקו מחבל הוא מתכוון לדבר טוב הוא מתכוון אם יהיה כמה מחלות ישברו וזה ויעבדו אז יהיה לי לפחות 40 אז זה בסדר מר סובר לקור בן גודגומבן לא הבן אדם רוצה להיות מחמר הוא עם האורץ הוא לא יודע שאסור להביא יותר מ-40 הוא אמר 80 הוא תכוון 80 לכן שום דבר לא קדוש הבאמר דרכו מלאכו מחבם בן אדם לא הוא יודע את הלוח הוא יודע שאסור להביא 80 אז למה הוא אומר 80 כי הוא חושב שאולי מתוך 40 כמה יוא לא טובים והוא רוצה להביא משהו טוב הוא בכלי שורש מקצוע מדעזק מפלגי האם כלי שורש יכול לעשות את הקדושה בשבילך בלי שאתה יודע בלי שאתה מכוון על איזה כלי שורס אנחנו מדברים כאן הרי מדברים כאן על הלחמים של התוידבי יש כלי שורס הכלי שורס זה הסכין שעושים את השחיטה זה כלי שורש הוא בקלי שורש מקל מדגים מסוב כלי שורס מקש מדסמסוב כלי שורש אי מקל מדס פשוט פשוט המחלוקת היא המחלוקת היא האם כלי שורס השכין יכול לקדש את הלחמים בלי שאתה יודע רב פה אומר כולם כלי שורס מקצ של המידה זה ודאי שלא צריכים את הדעת שלו ברגע שהוא שוחט את הבהמה עם הכלי שורש עם הסכין אז הלחמים מתקדשים ואורסכין כ מבלגים ופשוט יש לנו מחלוקס בסכין עצמו מסו סקין מקדש ככלי שורש האם סכין יכול לקדש כן הוא אומר שסכין זה כלי שורסין תיך אין לו אין לו פנים הוא לא כלי הוא לא הוא פשוט חתיכת ברזל אז הייתי חושב שהוא לא יכול לקדש אבל זה לא יכול לקדש אין מקדש ככשורס מנדומר אחד אומר לא אפילו שזה חתיכת ברזל זה יכול לקדשני אומר לא אין את זה תוך אז זה לא מקדש גדמ פופשור דסגי ודאי שצריך דס תמיד צריך דס והמחלוקת היא בסכין מהסוף סקן עלים ממקלי שורס הפוך סכין זה יותר טוב מכלי שורס אגב דלסלי תוך מקצו אפילו אין זה תוך זה מקדש הוא אמר סובסין לא יעלים עלי מכלי שורש והשני אומר שלא זה לא יותר חזק מכלי שורש רבו סאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים ي [מוזיקה]