Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף ע | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
519 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ערב טוב רבויס
נשמעס מרדכי לייב ממי רבו סאי אנחנו
קופצים לתוך הגמורה בדף סט עמד בז 12
שורות מלמטה
11 שורות מלמטה בואי רב שימן בן פסי
שבילס יש כאן שאלות כל כך מעניינות
שביל שהביאו שליש קודם לאר והקור אנחנו
שוב מדברים על אומר אז אומרת הגמור שבו
שבי השליש קודם לאמר והקור אם
גדל
אז בוא נראה הנה שליש כאן בצד ימין השני
בצד ימין גדל שליש
והוצאת את זה מהאדמה
והגיע האוימר ומה האוימר עשה התיר לך
לאכול את זה שיבול שבי שליש קודם לאמר
וראו
והוא עקר את זה הוא שתול לאחר מר ואחרי
שהגיע העומר הוא שם את זה בחזרה בתוך
האדמה ואז מה קרה גדל יותר אז נשאלת השאלה
האם אנחנו הולכים לפי המקורי
שזה
משהו שקיבל התר מהאוימר האומר בא ונתן לזה
הטר לאכילה ומה שגדל אחר כך בסדר אז גדל
על משהו שמותר או שאנחנו מסתכלים על זה
כמו שזה משהו חדש גדל חדש בוא נראה אם יש
לנו חצי וידאו מזה זה סתם שזה מראה גדל
שליש
זה שליש
2/3
והכל
קיבלתי עכשיו מה רציתי להראות ות לכם לא
זה
נראה לי שזה
סתם להבי להבין את המושג מה שקרה כאן
בסוגיה
הוא לקח משהו שלם והכניס את זה לתוך האדמה
ואז זה תפס שרשים וגדל יותר האם אנחנו
הולכים לפי המקור ורי והמקורי כבר היה לו
פטור מהאווימר האוימר נתן לו פטור לאכול
ואז עכשיו שזה הוסיף עוד קצת חיטה זה גם
מותר או לא צריכים לחכות לשנה הבאה אז בוא
נראה בפנים שב שליש קודם לא קורבושיפו
וזה הוסיפה עוד מה הוא בוסרק זדינו האם
אנחנו הולכים לפי התחילת הפרי לפי המקורי
ואזנינון אזנינו ושי אומר והרי העומר בא
ונתן לזה היתר
אודים בוסזה וזה שיובו או לא מה שתוסף שמה
אתה צריך לחכות לעומר הבא אומרת הגמורתיב
שלמהודו אומר רבי עבור מרבי יוחננו לכאורה
אפשר להביא ראיה מרבי יוחנון ילדו שסיבו
בסקינו בופרס אז בוא נדבר שנייה על הרכבה
זה ההרכבה שאתה לוקח שתי עצים שתי מינים
שונים ואתה מרכיב אותם ביחד כאן אתה עושה
משהו דומה קודם נראה איך שעושים את
טוב, אז גדל למעלה גדל א פירות. עכשיו
ככה, לקחת ילדה. מה זה? ילדה עץ פחות
משלוש שנים שיש בזה איסור אורלו כי זה
פחות משלוש שנים ולקחת את העץ הזה וחיברת
אותו לעץ מבוגר שהוא בן 10 שנים וזה
האורלו אז זה למעלה האורלו יש לו פירות
ומכיוון שחיברת אותו ללמטה הוא גדל עוד
ועוד ועוד ועוד אפילו אם זה גדל פי 200
זאת אומרת לקחת את הפרי כמו שמהמנגו כאן
משהו פרי קטנצ'יק והפרי היה הקטן גדל
להיות מנגו גדול זה פי 200 ופי 200 זה
יכול להתיר או לא אם זה מתערבב כאן זה
אסור למה
ילד שסיב בסקינו בו פס אפילו הז במשע אסור
למה מכיוון שאנחנו הולכים לפי
המקורי
העץ המקורי הוא אורלו והעץ המקורי הוסיף
עוד אז גם אצלנו בסוגיה אז כאן באור לא זה
אסור אצלנו בסוגיה זה מותר אנחנו הולכים
לפי המקורי החיטה שנכנסת לתוך האדמה, לתוך
הקרקע, זה מותר. למה זה מותר? כי היה לו
אוימר. ומה שגדל זה גדל בהתר. זאותו רעיון
רק אם עם תוצאה הפוכה.
בחודש זה מותר, באור לא זה אסור.
ואומר רבי שמואל בר נחמני אומר רבי יונסון
בוצול עוד דבר. הנה ראיה ברוצה ששת בקרם
ונקר הקרם שטלת כלי הכרם שטלת בצל בתוך
הכרם שלך בתוך הענבים
אחר כך הוצאת את הענבים ונשאר הבצל אפילו
הזה במוסאים מהסור אנחנו הולכים לפי הבצל
המקורי והבצל המקורי זה אסור למה כי הוא
כלי הקרם ומה שגדל והוסיף עוד עוד עוד עוד
זה עדיין אסור אומרת הגמורה הנה לכאורה יש
לנו ראיה שהולכים לפי המקורי לא כי גוף
בוא אלי זה בדיוק השאלה מפשיטלו לרבנו
דבקז האם אפשר להוכיח מכאן שהולכים לפי
המקורי לא יש לכולו בחודש אם המקורי זה
חיטה שמותרת לאכול וזה הוסיף עוד אז מה
שהוספת זה מותר לאכול ולא ישנה חומרים זה
אור לו שאסרו לך לאכול את העץ שהוא בן
שנתיים וחצי אבל אם הוספת וזה הלך עדיין
אסרו לך כי הולכים לפי המקורי או ידים
לספוג מסבו אולי זה פשוט ספק מה הרבה
אנשים עושים שיש יש ספק מחמירים גם כאן
ולחומר אמרינון באור לא אמרנו לא לאכול
לכול לאמרינון אבל לא תיקח את זה לגמרי
לכל הכיוונים ולהגיד שגם בחודש מותר לך
לאכול מה שהתוסף אני אני לא יודע אז לכן
החמרתי באור לא אבל אני לא יכול להקיל
בחודש תיקו
נשאר שאלה בואי רב לי מייסר מי עשית את
אותו דבר מה עשית בוא נראה את זה עוד פעם
לקחת חיטה לקחת מייסר בוא נגיד שזה מייסר
לקחת את זה והכנסת זה שטלת את זה באדמה
הי חידומי גונם דינו ואסרינו ושתינו
אתה עשית אומדנדס אמרת כנראה יש כאן איזה
100 קילו של חיטה בוא ניקח 10 וניתן את זה
למי ולקחת את ה10 האלה ושתלתו את זה
והסיפו לו הנה כמו בסרטון ה10 קילו ששמת
בתוך האדמה נהיה 20 קילו
אם תנצלו לא יזיל בוסר יקור לפי הצד
שאמרנו לפני שנייה שאפשר אפשר להגיד שלא
הולכים לפי העיקר, הולכים לפי התוספת ידי
ספס בוא ייסורי אז הכנסת 10 קילו של חיטה
ויצא לך עכשיו 20 קילו אז אתה חייב לעשר
לפחות 10 מתוך ה-20 כי ה-10 החדשים אתה
חייב לעסר נשאלת השאלה האם ה-10 הראשונים
גם כן אתה חייב לה10 למה כי ה-10 הראשונים
יכול להיות שמתבטלים בתוך האדמה בינים חלק
ממה שהתוסף עכשיו ובוספה ודאי שאתה חייב
לקחת מייסר אז גם מה שהשתטלת אתה חייב
לקחת מייסר
ביסורי עיקר מהי האם
העיקר המקורי החיטים המקוריים שהכנסת
ושתלת באדמה האם יש להם הלכה כמו התוספת
אתם שומעים אפשר להסתכל על זה שזה שתי
דברים שונים תוספת אתה חייב על על העיקר
כבר לקחת מייסר אתה לא אתה לא צריך לקחת
עוד פעם או לא זה כמו לזרוע זרעים הנה
אומר לי הב מה יש מכל חידוש דעם אני לא
מבין אם אתה לוקח זרעים שהם גרגירים של
חיטה ואתה מכניס לתוך אדמה וזה גודל ודאי
שאתה חייב לקחת מייסר גם על הגרגרים גם
הכל הכל אתה חייב לקחת מייסר ברגע שאתה
מכניס לאדמה אז זה מתבטל לא
מלא דוב שזרי כלל מבולי אם אתה מכניס
זירונים לתוך האדמה אז ברגע שאתה מכניס את
זה לאדמה אתה מבטל את זה אבל כאן נכנסת
קמה שלמה משהו גבוה אתה לא מנסה לבטל את
זה אתה פשוט רוצה שזה יגדל אבל אתה לא
מבטל את מה שיש בתוך האדמה
אלוקיגמול דוב שאין זריקולו כמו כאן איפה
זה היה הנה התמונה הזאת ש
זה יוצא מהאדמה זה אפילו לא בתוך אדמה אז
אולי אין זהריקולו ו
זה לא מתבטל שאין זה למי
אומרת הגמור טיב שלמור אולי אפשר לענות את
השאלה מכאן
אומר רבי יצחק אומר רבי יוכנון לתרוב
בוצול שתקנו זרווי לקחת בצל ככה שנותנים
בצל לוקחים בצל שלם מכניסים לאדמה ויוצא
עוד בצלים לקחת ליטר של בצל של תיקנוי מה
זה תיקנו הפרשת תרומות ומעשרות מזה תיקנת
את זה לתרומה מעסר וזראהו אחרי שתיקנת
לקחת בצל הנה זה הבצל לקחת חלק אמרת או זה
החלק הזה זה תרומסומ והכנס את הכל
לתוך האדמה
מססר לפי כולון הנה אז אתה אתה לא מתחשב
בזה שכבר לקחת את מסומס אז אתה אומר לא כל
הבצל הוא חדש וממשיכים מכאן הלאה
אומרת אז מה רואים מכאן שלא מתחשפים
במקורי אלא מכאן והלאה
אומרת הגמרא רוסם היינו זריוסוי ככה
שוטלים בצל לוקרים את כל הבצל מכניסים
בתוך האדמה אוכל
זרס מי לוקח חיטה שלמה ומכניס לאדמה כמו
עץ לא עושים את זה
אומחני בי אוצנוקובמה
תמיד בכל השנו את המושג שיש לך עציץ עם עם
פרי שגודל מזה ירג שהוא גודל מזה מכיוון
שאין להציץ חור למטה אז הוא לא יונק
מהאדמה אז הוא נחשב מופרד מהאדמה הוא
כאילו נמצא עכשיו באפריקה הוא לא נמצא כאן
בארץ הוא לא נמצא כאן באמריקה
אין לו חור, הוא לא יונק מהאדמה. ברגע
שאתה קודח בו חור, אז הוא מתחיל לנוק
מהאדמה, אז הוא נחשב חלק מהאדמה. עוד צנוק
מה הוא האם
אז הגמרא תסביר מה בדיוק השאלה האם אפשר
לעשר אחד על השני?
שואלת הגמרא לא מבין אילו נוקוב הלוינוקוב
אם אין שמה נקב אז זה כמו כל פעם אחר שיש
לך עציץ שאין לזה נקב אז הוא לא קשור
לאדמה והחיוב מיסר עליו זה לא מדוייס זה
רק מדרבון
אז שואלת הגמרא לא אולי השאלה הדין בחוזר
ונקווה כאמרי סינה
הנה אין לזה נקב זה לא יודק מהאדמה
עכשיו הוא בא
עשה בזה נקב
עשה בזה נקב, ברגע שהוא שעה בזה נקב, אז
הוא מתחיל לנה מהאדמה הלכתית.
לא בכוז אמרס. אז מה?
אז ברגע שנעשה בחור והוסבתא
זה גדל יותר אז מה שגדל יותר נחשב כאילו
חלק מהאדמה. עכשיו נשאל את השאלה האם גם
מה שהיה מקודם גם נחשב כמו התוספת או שמה
שהיה מקודם זה דבר אחד והתוספת זה דבר שני
אומרת הגמור לא מה אתה מביא ראיה מכאן
הוכודזרי כאן בעציץ שאינו נקוב הוא שתל את
זה פעם אחת רק מה הוא הלך ועשה חור יחבור
חברו דקחברו
ברגע שהוא עושה את החור זה מקבלקה מהאדמה
וזה וזה נחשב כאילו שזה אז השריש
או ורק מהרגע ההוא זה השריש והתוספת חייב
חוסם שתיזרי סנינו אבל בחיטה מה שאמרנו זה
שתי זריות שונות וזה שונה לחלוטין
בוא ראה בעבור
שיבול שמרך בקרי
זה בדיוק
לא בדיוק אבל זה מה שהיה כאן
היה כאן הוא עשה מרוח מה זה מרוח שהוא
ישבע היה לו ערימה שלימה והוא לקח כלי
ועשה ככה מרח את זה וזה גמר המלאכה של
החיטה שמחייב אותו בתרומות ומעשרות ושתול
אחרי שהוא עושה את המירוח אחרי שהוא עושה
גמר מלאכה שעכשיו הוא מתחייב בתרוח
מסומסריס הוא הלך ושתל את הכל
וקור לו שם במחומו הוא קרא אחרי שהוא שטל
את זה הוא אמר הנה מה ששתלתי זה יהיה
תרומה
מה הוא כיבוד מירך טוב ללא ברגע שהוא עושה
מרוח עם הכלי זה נעשה טבלת זה התחייב
ומעסר ואם אתה אוכל את זה אתה חייב מיס את
אתה חייב לעסר את זה
כי קורא לשם קוד שלו ברגע שאמרת טוב מה
שנמצא בתוך הקרקע בתוך האדמה זה תרומו אז
מה עשית הקדשת את כל הגרעינים האלה
קיבשת לו פליטיב לו מנו רגע נכון שעשית
מירח ועכשיו זה התחייבסו
מיסרס זה נהיה טבל אבל ברגע שאתה מכניס את
זה לאדמה אז מה עשית בעצם
הפקעת את כל השם אוכל מזה אתה אמרת זה
זרונים זה כבר לא אוכל זה פקע החיוב של
התרומה פקע זה עושה פוף ועלה
אמר לי רבון אם כן איך זה ייתכן שזה נהיה
תרומור עכשיו יש לך אני אשאל אותכם חידה
תגידו לי איך שייך שמשהו שמחובר לקרקע
נעשה תרומה כתוב מפורש בברייסס שזה לא
יכול להיות הנה לפי מה שאתה אומר לי אתה
לקחת מלא
גרעינים גרעינים של חיטה הכנסת אותם לאדמה
ואמרת שהם תרומה והם מנעשים תרומה הם
מחוברים לקרקע והם מנעשים תרומה הנה יש לי
תשובה לחידה אם כן אם הוציא תרומה במחובר
לקרקע יש לנו סיפור שמשהו שמתוך הקרקע זה
תרומה הוא תנעל הם מצילו תרומ קרקע הרי
ידוע יש פרייסה שאומרת שלא שייך כזה דבר
אם משהו פרי מחובר לקקו הוא לא יכול להיות
תרומ
אומלא כיתניה היא חיוב ומיסה וחמש נכון
כתוב מפורש בברייסה ש
משהו שמחובר לקות תרומות הכוונה שאתה לא
אם אתה אוכל את זה אתה לא חייב מי זה אם
אתה אוכל את זה אתה לא חייב את החומש את
ה2 25% אנחנו קוראים לזה
למה דולש תשמעו איזה יפה זה דולש ואוכל
ממון אפשר אם תלשת את זה אז אין לך את
הסיפור הזה שזה מחובר לקרק זה כבר תלוש
בגו ואוכל ואם הוא התכופף על כל הארבע
והתחיל לאכול את זה כמו כלב
בטל דטס כלום אז אנחנו לא מדברים על
משיגנר שמתכופף לרצפה ואוכל
שואל תגמור למה לא הנה אני אביא לכם סיפור
שמתחשבים במשוגעים ומשמדסיב
הפנקוסדפר
יש פנקס שאלפור כתב הוא כתב כל מיני דברים
בתוירו והוא כותב שמה הביציני נבלסוי
והתור
מקצם החוץ ומקצו בפנים אתם זוכרים שיש
הלכה מאוד מיוחדת בעוף טהור שאם אתה נוגע
באוף טהור מת אתה לא מטמא אבל אם אתה נוג
אם אתה אוכל את זה אז אתה רק אז אתה מטמא
הנה זה ידוע צריכים צריכים כבר לעשות משהו
חדש אבל זה כאילו בתחילת הi ככה היה
כמעט נרש הוא נדרש
וכאן הרכב עולה על המערכה
או אז ברגע שהוא אוכל את זה הוא נתמע
עכשיו זה נהיה עוד יותר מעניין.
אם לעוף הזה יש ביצים בפנים, אז אלה שבחוץ
מהגוף לא מתמים. אלה שבתוך הגוף הם מתמים.
הדרך היחידי להגיע לזה זה אם אתה לוקח את
העוף איכשהו ואוכל את הביצים בתוך העוף,
אז יש לך
ביצה שמטמא את הגוף. עכשיו, מי איזה בן
אדם נורמלי אוכל ביצים מתוך גוף של עוף?
הוא מוציא את הביצה יפה וחותך עם סכין
ומזלג
ביצבת מקצועם החוץ מקצו זהם בפנים מבפנים
אם הם מאביצים בתוך הגוף של ה התרנגולת
מתעמ בקודם ביסבלי אז זה טומאה חמורה אחרי
שהוא בול את זה זה מטמא ג גם את הבגד שלו
זה כל כך טמא מבחוץ אבל אם זה כבר על
הצלחת שלו אם תעבוד ביסה בלי יום
או אז רואים שיש בני אדם שעושים דברים
שונים ואוכלים ביצים מתוך האוף אומרת
הגמורה תולשידין שדאכל לאכי נכון ביצים
בתוך התרנגולת לפעמים אנשים אוכלים ישר
מהתרנגולת במחובר אבל דשא חיטה שמחובר
לקרקע אנשים לא מתכופפים לאכול מהרצפה לא
הבא דיין שדחי יש כאן סרטון מאוד יפה
בממילה
מסעדה רק של גברים לא תראו שמה אפילו אישה
אחת
אולי בסוף אני מישהו אמר לי אורי אני עוד
לא ראיתי רגע לא להגיד את זה
[מוזיקה]
is
‏you
>> [מוזיקה]
>> ‏prop
אוקיי אז הנה רואים שיש אנשים שוכנים את
הביצים ישר מהעוף אבל לא אוכלים את העשבים
ככה אומר הרב תביאו מברכיסנו
אומר שמואל הזוירי הקילאים באוצנוקוב אם
אתה לוקח שתי הנה
שתי מילים שונים בתוך עציץ
ואין לזה חור למטה זה אומר זה לא יונק
מהרצפה
אוסור
יש כאן עגבניות ויש כאן חיטה זה אסור
עכשיו אומר הביה בוא נסביר מה שקורה כאן
כאילו מה הוא חידש זה דברים ידועים אלא מה
הוא חידש ככה בשלמישמיק מקס מרקדוס
מדרבוננו אם הוא בא לחדש שבזן נותנים לו
מלקס כמה לא יודע לפי מה שבזן רוצים זה
להראות לו לחנך אותו בסדר זה אני יכול
להבין אלא אוסו מיקרו משמלון ודאי שהוא לא
בא להגיד שזה הדבר אסור ודאי שזה אסור
מדרבון היה זריעו שמה אלא אוסמק מה שדרבון
זרי הוא בא לחדש שזה נחשב לזרוע כי שאין
לזה חור למטה זה דברים ידועים תנינו תורה
משנינוקוב על נוקוב אם אחד לקח תרומה
מהציץ שלא נקוב
על הציד שכן נקוב זאת אומרת
שגמרא תגיד עוד שנייה שזה מדרבוננון על
דוריסה תרומו זה תרומה ממה מדרבוננו
ויחזרו מה זה את אומר זה תרו מדרבון זאת
אומרת רבונן אמרו שזה כן נחשב לזרוע אז
ודאי שאנחנו יודעים שזה שזה אסור לזרוע
שתי מילים שונים. אם זה נחשב תרומים
דרבונן אז גם נחשב שתי זריות ושזה אסור זה
כיליים אז לכן חייב להיות שמה החידוש זה
שמקבלים את זה מלכס מרדוס אומרת המשנה יש
מושג של חמש מינים שכולם מכירים החיטים
והסעורים והכוסמין
קוסמין היום משתמשים הרבה בכוסמין זה סוג
של
אה חמש איזמינים והשיבולת לתשועל גם היום
משתמשים הרבה בשבול שועל והשיבו בדיוק
שאני לומד את הגמרא הזאת בשבת בבוקר אני
שומע את הכלה שלי שאוכלת שיבולת שועל היא
מחזיקה כזה
משהו כזה כ צנצנת של שיבולת שועל שהיא
עשתה קוראים לזה
היא השאירה את זה במקרר כל הלילה כזה ואז
היא שואלת את אשתי האם שיבול שועל נהיה
חמץ הנה לא כולם יודעים זה מחמץ יש זמינים
לא אמרתי כלום לא אמרתי שתקתי שהם ידברו
שהם יחליטו לבד אם זה כן או לא והשיפון
שיפון אני לא יודע איך אומרים את זה
בעברית קוראים לזה רי באמריקה אוכלים רד
כזה כאילו הלחם השחור זה ר
הרי אלו לא אומר שזה כולו ר אבל יכול
להיות שזה הגרגירים שלי קוראים לזה רי הרי
אלו חייבם בכלל כל אז זינה מי שמחדש שכל
חמשת המילים אם אתה עושה חלות אתה עושה
לחם מזה בשיעור של 2.2 קילו או 1.6 אם אתה
ספרדי או 43 ביצים אם אתה לא משנה מי
אתה חייב בכלל לא
הוא מצטרף עם זה עם זה זאת אומרת כדי
להגיע ל1.6 6 קילו 2.6 קילו 2.2 קילו אתה
יכול לקחת א 1.1 חיטה ו1.1 אחד קוסמין בוא
נגיד אז זה נראה באגמור אם זה נכון מה
שאני עכשיו אמרתי אבל בעיקרון אתה יכול
לקחת מכל החמיש מינים קצת מכאן וקצת מכאן
ולעשות שיעור של 2.2 שתי קילו ואז אתה
חייב חלה עכשיו הגמרא תגיד זה יש קבוצות
אז זה נראה עוד שנייה
והאסורים בחודש מלפני אומר צריכים לגרס
כאן רש"י גורס לא פסח אומר זאת אומרת כל
החמיש זמינים חייבים בחודש אסור לך לאכול
חדש ומלקצו מלפני כאן הופכים את הגרסה
מהאוימר להפסח זאת אומרת לוקחים את השתי
מילים שיש לנו והופכים אותם
מלפני הפסח
ואסור אסור לקצור יש איסור קציר זה כמו
מוקצה אסור לקצור לפני הפסח את כל חמש
זמינים
אם השרישו קודם לא רואים טירון אם רק וזה
ראינו נראה בגמורה מחר שעשיתי את השיעור
לפני לא משנה
אם זה שריש טיפה הגמור שואלת מתי בדיוק אם
זה לפני הקצירה או לפני אהבת העומר אבל אם
זה שריש ובא העומר אחר כך בוף זה נהיה
מותר
מלה ואסור שיומר בו ואם זה לא השריש
והבאת את האו ביום השני של פסח ורק אחר כך
זה שריש עכשיו אתה צריך לחכות שנה שלימה
טונו כוסמין מן חיטן אומרת הגמורה שתדע לך
שכוסמין זה בקבוצה של החיטים
שב
שיבולת שולל ושיפון מן סוררים ויש קבוצה
שנייה שקוראים לזה סעורים ובקבוצה של
הסעורים יש שיבולת שועל ושיפון אז אם
אנחנו מסתכלים כאן הנה שתי הקבוצות
שתי האדומים החיטים והכוסמים הם יכולים
להתחבר לעשות 2
קילו 43 ביצים זאת אומרת לוקח 21.5
ביצים מכאן ו21.5 חמש ביצים כמה אתה עושה?
43 ביצים סך הכל מהשתיים באדום או מהשלוש
בסגול.
קוסמין
גולבו יראתי להם ברשי שרשי אומר הספלטה
שבאנגלית זה באמת ספלט גולב זה קוסמין זה
ספלט שיפון דשרו שיבוא לשועל שיבוא לטעלו
זה כאילו זה נראה כמו הזנ של השועל באמת
והרמית זה טעלו הני אומרת הגמרא הנינוז
ודכן ונועמי איך אנחנו יודעים שזה רק
החמשת המילים ולא אורז ודכן
אמר שלו כשעשי לחם לחם מצו אנחנו לומדים
זה ממצא
ויחל לכם כתוב בחלה
לחם הוקסיבוסם לחם אוני כתוב במצוות לחם
ושמה זה רק חמשת המינים אז גם כאן בחלה רק
חייבים בחלה על חמשת המינים ואוז גוף ומן
ומי אמר לך שאי אפשר לעשות מצה מאורז אומר
שמואל יעקב אומר לסו לב חומץ שיבס דרך
מוני דבורם הבדי חמוץ חובס בבס זה חייב
להיות מוצר שיכול להגיע לחימוץ
לא שזה גודל הבצה גודל כי הגדילה הזאת
יכול להיות שזה בא מריכבון יש נפקמים בין
ריכבון לחימוץ
יוצאו אלו שאם בואים לידי חימוץ אלו ידי
סירוכון ואורז ודוחן הם לא באים לידי
חימוץ לכן הם לא עושים אי אפשר לעשות מצה
מזה זה ולכן
הם פטורים מחלה
אפילו אם אתה לוקח קמח אורז ואתה עושה מזה
הוא מצטרפים זה עם זה טוננו
התפו והכמוכם והבצי קוס מצטרף עם זה עם זה
אז יש לנו הלכה מעניינת שאם לוקחים שלוש
דברים שונים זה קמחת
תבואה שני בצק שלישי אם תיקח כזייס בכל
אחד ואחד בכל הדברים האלה חו חודוש, חומש,
זה מכל אחד ואחד אתה חייב לו בפני עצמו.
אז היית חושב שזה שלוש דברים שונים. למה?
כי כל אחד אתה חייב עליו, אבל אתה יכול
לצרף אותם ביחד בכל השלושה האלה ולעשות
דבר אחד. מה זה יכול להיות? אז יש כאן כמה
וכמה אפשרויות על מה מדברים כאן, על במה
הם מצטרפים, למה הם מצטרפים?
הקמורים, הפסג מצטרף מזה התפואה כמור זה
למה יחסה למשל? אז יש לנו מחלוקת למה זה
אומר אבקנלין חודש אם אתה עושה לחם משליש
בצק שליש תבואה שליש קמח עברת על חודש
אכלת את זה רבי זמ חומץ בפצח אם אכלת שליש
חמץ כזיס שליש כזיס בצק שליש צבוע עבר ד
חומץפא אומר לי מהסרשיני
אנחנו יודעים שבן אדם יש לו תבואה והוא
נותן 2% לכהן 10% לליבי
10% הוא נותן לעצמו
שהוא מביא את זה לירושלים אם הוא אוכל את
זה מחוץ לירושלים הוא עובר בשנה 1 ש אמ של
של השמיטו
דיוכי חוץ לחי מלוק אם הוא לוקח שליש
כזייס תפורה שליש כזיס פצק שליש כזיס קמח
זה הכל מצטרף לאיסור
אמר ליסכל
שזה האוכל שליש שליש שליש זה מטמא אוכל
אחר עכשיו יש כאן חידוש גדול
כדס החידוש של רוב זה לא שזה מטמא החידוש
של רובה זה שאתה לא משתמש בקליפות בלי
קליפות זאת אומרת מוצר זח וטהור בלי
קליפות
צריך להיות דומה לבצק
מהסוכלביני
כמו
שהבצק אין לו את הקליפות אבל אוכל למה
יוכל בעינה ואתני ואני מביא לך ראיה לזה
חיטו בין כל ובין שאין כלוף או מצטרפס סור
כל או מצטרפש שאין כלוף מצטרפס הנה רואים
מפורש שסעורה
אם זה לא כלוף זה לא מצטרף שת הגמור אני
אביא לך ראיה הפוכה שסורה
עם הקליפה זה כן מצטרף איני תו בשמל
הכלזרוע היזורע אשר יזורע זה פסוק המפורסם
על מכשיר
לקבל טומ יש את ה יש לך פרי שאם לא שתפת
אותו במים לא כיוון את השמיים יהיה בשביל
זה אז הוא לא מקבל טומאה אף פעם כתוב
בפסוק לשון מאוד ארוך על כל זרע זה ירוע
אשר יזורע שלוש פעמים זרע זה ירוע אז
הגמרא אומרת כדרך שבני אדם יוצאים לזרעו
זה צריך להיות כמו שבני אדם נותנים לזרוע
חיטו בקליפוסר בקליפוס ודש בקליפוס בתוך
הקליפה הנה רואים מפורש שהסורה עם הקליפה
אומרת הגמור לקשי הו בלחוס הו ביביש זאת
אומרת
יש נפקמינה אם זה לך
אם הקליפה לך לך אז הקליפה שומרת על הפרים
אם זה יבש אז זה לא שומר על הפרי אתם
רוצים לזכור את הדבר הנה עשינו לכם סרטון
קצר
[מוזיקה]
unight
‏It seems the is but
>> [מוזיקה]
>> מה יצא לנו שאם הקליפה של השורה לכה לכה
אז זה שומר על השורה אבל ב כן אם זה לא לך
אם זה יבש אז זה לא שומר על הפחי עוד שורה
וחצי ואנחנו מסיימים ואסורים בחודש מלפני
הוימר
שכל החמש מינים אסורים באיסור חודש איך
אנחנו יודעים על המילים שזה כל החמש מינים
לא רק סורים אומר שלוקש אסיו לחם לחם ממצו
אנחנו לומדים לימוד ממצה כמו מצה אפשר
לעשות מצה מכל החמש מינים אז גם האיסור
חודש זה מכל החמש מינים רבו סאי שיהיה לכם
ערב טוב ונעים