Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף מט | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
795 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
הגדברי
נשמע ספס מדכי אנחנו דף מ חס עומד ביז אני
מסתכל כאן עכשיו אולי כדאי לחזור טיפה
תושמע
יש את רב נחמן מתחמנאי
>> ממחס אז זה טוב שחזרנו משמה
>> אז דיברנו על הקורבן של שבועס. כן, אנחנו
עוסקים הרבה בימים אחרונים על קורבן של
שבועס. שתי הכבסים שמביאים בשבועס.
והבן אדם היה לו
מחשבה לא לשמור. כן. בן אדם תופס את
הקורבן של שבועס ובע לעצמו זה לא שבועס
היום, זה שלומם. אני שוחט שלומם.
אז ראינו מחלוקס. האם הוא פוסל את הקורבן
או לא פוסל את הקורבן? עכשיו בוא נחשוב
שנייה. המשנה הראשונה של זבוכים אומרת לנו
שבן אדם שיש לו מחשבה לא לשמור הוא חושב
על כל קורבן בעולם והוא אומר במקום שזה
טוידו הוא חושב שזה אוילו קום מאוילו הוא
חושב שזה קורבן פסח מהלוכה
כשר אלו שלא יולו מה יש כזה לשון שמה זה
כשר מה שתי הקורבנות שזה לא טוב
איך
>> אחד בעזר בסדר אז נשאל את השאלה אז מה
המחלוקת כאן אנחנו מדברים על קורבן של עצר
של שבועס והוא חשב שלא י לשמוע אז מה
הבעיה זה צריך זה אמור להיות טוב נכון
התירוץ שרב נחמן אומר כי אנחנו משווים את
זה בהקש לחטוס מכיוון שהקורבן
שבועס נמצא באותו פסוק עם עם החטוס אז
אולי יש לו הלכות של חטוס תושמ
טוני לוי השם נוזיר והשם מצוירו ששוחטומ
של לשמון
כשהנזיר הוא טמא הוא צריך להביא הוא נטמע
באמצע ה-30 יום שלו אז הוא צריך להתחיל
התחלה הוא צריך להביא אושום וואוש אחד זה
שלא לשמו כשירים ולא יה בא לום חובבו זה
נורמלי כן אם אתה עשית שלא לשמו על אושום
זה לא בעיה זה לא חטו זה אושום זה כשרטו
מחוס הזמן ובעילים אם הוא עושה את זה קצת
יותר מוקדם או ש בין שתי בני שתי שונים
הוא שחט אותם פסולים אם זה היה גיל הלא
נכון פסול שואלת הגמור ומיסו אם זה נכון
שאתה לומד או אז והיה לנו עוד ספורש שמה
שבוא נלמד את החיבו מנדובו שלמחיבונדובו
מה זה שלמ חוביבו שלמחיבו זה הצרס אז זה
השלמים שמביאים בשבור קוראים לזה שלמחיבו
שהציבור חייב להביא ומי זה אם זה נכון
שאתה לומד
שלמים אחד מהשני לגמר משלומים היית צריך
ללמוד את האושום מהשלומים למה מה כמו ששאל
מני דוב שהם נשחטו בשנה השנייה הם כשירים
אז גם האושר אז מה התירוץ הפשוט על זה
>> לא הוא רצה לוד שלומם משלומם עכשיו אתה
עושה קפיצה עכשיו אתה רוצה למוד אושר
משלומם זה בעייתי שלומים משלומים גומר או
שומשלומים לא גומר אם זה באותו קטגוריה של
קורבן זה שלמים רק זה שלמים של של הציבור
של החויב זה שלמים של נדוב אפשר ללמוד
שלמים שלומי אז מה בתאום ללמוד שלומי אושר
משלומים בסדר אומרת הגמרא בסדר אף על פי
כן יש לי בעיה אחרת ויגומ שלומ שלומם אם
זה נכון שאתה יכול למוד מקטגוריה אחת
שלומם לגנושם אושם אז תלמד אשם מהשם מה זה
אומר אושם נוזיר והשם מצוירו תלמד ממהשם
גזילס והשם מאלוס יש חמש אשו נכון אז בוא
נלמד את האלה שצריכים להיות בשנה הראשונה
שם אם הבאת אותם בשנה השנייה זה בסדר
או שנזיר מהשם גז מילויז אחד מהשני או
תעשה הפוך אושם גז שם מילויז שם נוזם
מצוירו שם מצויר זה בן שנה אז אם הבאת
בגיל שנתיים במקום בשנה זה גם טוב זאת
אומרת בכל השומוס זה לא לא יהיה נפקמין אם
הבאת בשנה הראשונה שנייה אם הבאת בשעה
שנייה תלמד מהאלה שהבאת בטעות זה בסדר ואם
הבאת בשנה הראשונה תלמד מהשני שזה טוב
כי חלק מהשומש צריכים להביא בשנה הראשונה
חלק מהשנה השנייה אז למד אחד מהשני וכל
השנים הם טובות אומר רב שברשי
דוב שלא ברך שירוי מדוב שלא ברך שירוי לא
שלומים משלומים שניהם לא טוב עשית משהו לא
בסדר שמנדובו זה שניהם עשית שלו לשמו אבל
אינדון דוב שלך שירו מדוב שברך שירו אי
אפשר ללמוד דבר שעשית לא טוב מדבר שהוא כן
טוב
השם נוז זה שהוא בן שנתיים שם גזילז שגם
יהיה בן שנתיים ולא אויבות מנין ליוז שם
לא ירד או להראות כולכם ראיתם את הסרטון
לפחות פעם אחת אולי אה יש סרטון חדש אולי
לא ראיתם את זה כן זה לא ראיתם
אתה שם למעלה אתה יודע שהבשר הזה טוב
שכולם צריכים לקום לרקוד אתה צודק אבל אם
כבר עלו לא ירדו
נש בלילה לא יורדם שנשב לא יורדם של זה
ככה זה לא ריקוד זה ריקוד של
או או ככה [‏צחוק]
יופי
[‏צחוק]
א לא זה קבח זה תשמע אנחנו
בחוץ לא בחוץ נתנה בליחה
שנשחטו שלא לשמע
>> אם עלו למזבח לא ירדו
>> או ולא ותניו מנין ליוז שמ לא יירד שהרי
יוצא כשר בבומו איך אנחנו יודעים
איך אנחנו יודעים שאם משהו שיצא מבסמקדוש
שלא אמור להיות על מזבח אבל שמת את זה על
המזבח או לא ירד איך אנחנו יודעים
את המושג הזה זה שהרי יוצא כושר בבמה. אתם
שומעים זה היה לנו את הסוגיה הזאת כמה
וכמה פעמים אפשר לשים משהו
אפשר לשחוט על במה. עכשיו במה הזה איפה?
זה בחוץ זה יוצה. אז אז תחשבו שנייה איך
אתה יודע אם עשית משהו לא בסדר? מה זה לא
בסדר? בשר שהיה אמור להיות בחוץ שמת זה על
המזבח אנחנו רוצים לדעת האם אפשר להביא
ראיה
למשהו שלא בסדר ומשהו שהוא בסדר? הנה יש
לנו משהו שהוא לא בסדר. לקחת בשר שיצא
מהביסמקדוש. אסור לך לשים את זה למזבח.
שמת למזבח זה לא בסדר ששמת. לא ירד. ממה?
מה מה הלימוד שלך? מבומו שזה 100% בסדר.
אין שמה לא בסדר. זה בסדר לשים על בומז
אומרת הגמרא לא זה לא ראיה שאפשר להביא
ראיה ממשהו שהוא בסדר ממהשהו לא בסדר או
הפוך משהו שלא בסדר משהו ש בסדר. תנא זרס
לורי. לכנו בדף מטמד למעלה סומך ללא יש
פסוק שאומר שמעולו לא יהיה ירד רק אנחנו
הבאנו ראיה מבומו הסמכת כמו איזה ראיה
טובה וזה לא לא למדנו את זה מבומו אוקיי
סוגיה חדשה אפשר לתעורר עכשיו אה טוני
רבחנו כמי דרב
רבחנה אמר את זה לפני רב עכשיו רב לא
הסכים לזה כפס זה יעצר שש שכתון לשום
כפסים
מה זה כפסים? כבסים זה שלומם. הכבשים של
שבועוס, שתי הכבסים האלה הם שלומם.
לקחת את הכבש ואמרת זה אייל. עכשיו אייל
מה זה בן כמה אייל? בן שנתיים. והוא מה?
הוא משהו לגמרי אחר. הוא אויל הוא לא
שלומם.
שאירים ולא יעולו לבעלם לשום חוב.
קיצור הוא עושה טעות במקום אוילו. הוא חשב
שהוא שהוא מביא אוילו וזה וזה היה זה היה
שלומי אז זה כשר אבל הבעלים צריכים להביא
א משהו חדש
הבעלים לא של האויל לא
צריכים להביא כבסים
>> אה אתה אומר שזה זה אוקיי נכון אומר רש"י
לבילם ציבור נכון צודק צודק צודקים לב שום
חבעלים הציבור לא צריכים להביא עוד אחד
אומר לי רעב או לבול זה לא נכון
זה בסדר גמור עכשיו אומר רב חיז רב חיז
מסביר את מה שרב אומר זה פשט אחד ברב חיז
מסב דרב בקסבור אים ושחות שום כבוס
רב מדבר כשהוא חשב שזה עיל
אבל הוא חש הוא שחד את זה לשום כבסים זאת
אומרת זה היה זה היה כבש זה היה כבש והוא
חשב שזה אייל אז הוא לא עשה שום דבר שהרי
כפו משום כבוז שחטו
תכלס
אז מה אם הוא חשב שזה עיל הוא הביא כבש
והוא שחט את זה וזה הוא יצא לידי חובס
כפסו אבל כסוב אילים הוא שחט שום אילים
לאי אם הוא לקח את הכבש וחשב שזה אייל
ושחט זה לשום אייל לשום כבש אז זה לא טוב
למה כי זה הקיר בתורס הבי הקירו הקיר בתור
הבקיר זאת אומרת מכיוון שעשית טעות
הכרת את הכבש ועשית אותו אייל, חשבת שזה
אייל ועכרת אותו לשם אייל אז אפילו זה
טעות זה הקירו אפילו שאתה מדבר על לקחת
כבש ואמרת שזה אייל לקחת משהו בן שנה
ואמרת שזה בן שנתיים חשבת הראש בין שנתיים
ואמרת שאתה שוחד את זה לשמה בן שנתיים אז
זה הקירה בטעות וזה הקירו יש מחלוקת רבו
אמר הקיר בתוס לא יהיה והקיר זה לא בעיה
זה לא זה לא נחשב לעקור כי תכלס הבאת את
שלומים וש נכון חשבת שזה עיל אבל במציאות
שכחת שלומים ויש כאן שלומים של של שבוס
וזה בסדר אומר ומסבישמ יש לי בעיה
הכוילים שפיגלו במקדוש
כן כהנים שלקחו זה תמיד היה לכולם את
הבעיה הזאת מה קורה לכהן הבעל אחד מביא
קורבן והכהן עושה טעות או לא טעות הוא
מפגל את זה בכוונה
האם הוא צריך לשלם או לא?
מה?
אז הנה כתוב כאן הכי שפיגלו במקדוש הכהן
שהוא רואה את השכן שלו שהוא שונא אז הוא
חשב הוא יעשה לו איזה תרגיל כאן הוא לקח
את הקורבן שלו והוא אמר שזה לא זה לא
אוילו זה כבייס זה טוידו
מזידין חייב אם הוא עושה את זה בכוונה הוא
חייב לשלם לבעל הבית קורבן חדש או שוויגים
פטורים מה ישמע אם זה שוויג זה פטור תונ
לא אם הוא רוצה לעשות שוברו הוא בא לרב
והוא שואל תשמע שם אני מתחרט
אני הרסתי לו 1000 דולר אני צריך לשלם לו
והיה לו פיגול עם פיגול הפיגול הוא פיגול
שואלת הגמרא חידומי מה מדובר כאן הלד אחד
בקומך שבו לשום שלומים
אם הוא אמר שזה הוא ידע שזה חטס והוא חשב
שהוא יאכל את זה לשני ימים שלומים שזה
אכילה של שני ימים הי שגגים למה אתה קורא
לזה שויגים מזידבר הוא עושה את זה בכוונה
אלא סוף שלמה הוא חשב לשום שלום אנחנו
פשוט רוצים להביא ראיה על המושג הזה של
הקירה בטעות איפה שהכהלן עשה טעות אז
אנחנו רוצים להגיד שכאן במקרה שלנו הוא
עושה טעות למה הוא עושה טעות כי אם הוא
עושה את זה אם הוא לא עשה טעות אזה מיזד
אלא מה זה היה טעות אלא אב כסוב שלומם הוא
במקום אחד שבא שום שלומם
הוא חשב שזה שלומם אבל זה באמת מה זה באמת
זה חטוס שום שלומם וקטוני פיגולם פיגול
ואנחנו אומרים שזה פיגול על מה הקיר בתורס
והקיר אז רואים שהוא עקר הוא עקר בקורבן
אחד לשני בטעות זה זה עובד אומר לי הביה
לא אני מאוד אוהב את הביה הביה אומר
לאדחדסי
הוא כן ידע זה היה מיזד אז מה אתה שואל אה
זה מיזדה שבוא לשם שלומ הוא בורא ממותר זה
לא היה מיזד הוא חשב שזה מותר זאת אומרת
אין כאן הקירה בטעות זה היה הקירה בכוונה
רק מה היה הבעיה הוא חשב שזה מותר זהזה זה
הנקודה
זה לך זר זה רבי שמר כל מנוח שנקצו של
שמוש שרוס ועולו לבילים לשום חיבה כל
המנחות
נכון זה המשנה הראשונה במסכת
לל דף ביז כל המנוח שניקס שלא ישמון אם
חשבת על מנחה זה מחש וחשבת שזה מחפס וכולי
זה לא לשמו כשי רויס ב שום חובות התוספת
מסבירה שאין מלחד לזבוכים זה לא דומה
לזבוכים שהכו מזמחזה שומע חשס
אבל אחרי יש איזה הרבה שמן מרכי כמו לאו
שמחס אה הנה בוא נראה את זה למה לא
יש כל מיני סוגים כן ואחרי שזמוד יש שמה
הרבה הרבה שמן המחווה זה יכול להיות שזה
אותו כמות של חומר מכיוון שהוא על משהו
שטוח אז אז השמן א הולך יותר מהר אז זה
יותר יותר קשה מעשה מוכיחים שמחז רואים
רואים שזה מחפס אחרי בו שזה פחות של החוטה
נכון החוטה אין לו שמן בכלל לא שום בלולו
ואז מוכיחים על שיחרי ואתה אמרת זה בלולה
אתה מסתכל ואין שמה שמן בכלל
אבל בזבוכים אינו כן
אבל בקורבנות אתה לא יכול לראות כלום
שחיטה אחס דקולון קבולחס דקולון זה אותו
שחיטה זה אותו קבול זריקו אחס קולון זה
אותו זריקו אז אומרת הגמרא ריחידומדמסום
לא שום אחש הוא ידע בראש שלו שזה מחס אבל
הוא עושה לשם החשז כי מעשה מרכיחם ההבי אז
מה אכפת לי למעשה מרכיחם אנחנו נחזור
למילים האלה כי מעשה המחמ הבי הומעק
תכלס
הוא עוקר את הוא מנסה לעקור הוא אומר אני
עושה עכשיו מחס במקום מחשס מחש במקום מחפס
אליו דכשס היא במקום לא שום חשס הוא באמת
באמת זה מחבת אבל הוא חושב שזה מחשס הוא
עושה את זה הכל לשם החש
הוא דחו דמעשה מיךמדר אז הסיבה שזה לא
עובד בגלל שכולם רואים שמה שהוא עושה זה
טעות הוא בעל מהקיר בתור עשה והקיר אבל
רואים אם אם לא יהיו מעשה מרכיחים אם אם
לא יהיה את ההוכחה הברורה שמה שהוא עושה
זה טעות אז כן היה מושג של הקיר בטעות
נחשב הקירה אומר לי אבא אלוהלום דיות
מחמסי לא ודאי שהוא ידע שזה מחבד וגכל
שהוא מחשס והקבצה שלו היה שמשהו אחר כמעשה
מוכיח אז מה אכפת לי אם המעשים מוכיחים
אבל תכלס הוא עושה הקיר לתמוב
מחשוב פוס רחמד לא פוס רחמנ אם זה ממש
רואים שזה שקר מה שהוא עושה אז זה לא זה
לא פסול התמידים העקבים מסמוסופים
חייבים להביא קורבן תומד ואם אתה לא מביא
את הקורבן תומד תביא את המוסף
ולא יה מוספים מעקסתמידים
ואחד
לא מעכב את השני בקיצור אתה יכול להביא
תמידים בליסוף מסופים בלי תמידים ולא היה
מוסופים רק מזה זה יש לך שבת ורשחידש
אחד לא מעכב את השני זה נכון אנחנו מדברים
פרק התחיל כשמפרק
זה פרק על דברים שלא מעכבים אחד את השני
לא הקריבו כבש בבוקר מה קורה הם לא הביאו
את הקורמת בבוקר יקריבו בין הורבים
אז תביא
את הקורבן תומד בן הרובים כמה מביאים אחד
או שתיים אחד שמס בזמן שנוסים שוגגים שלא
יכלו אבל היו מזידים לא יקריבו כבש בבוקר
לא יקריבו בין האורים
אבל אם הם עשו את זה בכוונה לא יקריבו מן
ארבעים מי לא יקריב
>> מי אמר או אתה צודק
>> זה כנס על הכהנים לא הכתו טוירס בבוקר אם
לא הביאו צריכים להביא כתור פעם פעמיים
ביום לא הקטירו כטורז בקטירו בין הארבעים
אם לא כתירו את
הקטורס בבוקר יקטירו בין הארבעים אומר רב
שמן וכולו קרב בין האורב הכל שתי המנות
שמחנכ מזבח הזוב אלו בקטסססמים
מזבח הזוב שאתם זוכרים אין לנו את זה כאן
זה בסיסמ דרשין זה מזבח הזוב תמונה ממש
צצה
איך היו מחנכים איך איך זה נהיה קדוש על
זה שהיו שמים את הכתור ארץ הגמ הגמורה
תסביר מה בדיוק מה קורה כאן מה הקשר לכאן
ולא מזבח הוילו אלא בתום של שחר מזבח
שבחוץ שאין לנו את זה כאן
ולא יס השולחון אלו בלחם הפונים כן זה
נמצא כאן
>> בשבוס
ששמו את הלחם הפנים בשבת ככה זה מחנך את
זה זה מקדש את זה ולא שם בנויר
ואלה בשעה שנרס בן 40 אה כי זה יש כאן לכן
יש כאן אתה בזיכן
בסדר
[מוזיקה]
למה של שחר
המקדוש
>> [‏צחוק]
>> ‏I don't for
‏H
מנוירו אלא בשביל בן אורים שהיו מדנרות זה
חינך את המנוירו פה מני רבי חיא ברוב ומרב
חיזו רבו תזכור את הקושיה הזאת זה מה
שאנחנו עובדים עם השאלה שלו ציבור של אלה
שאין לו הם תמידים ומוסופים איזה מהם
קידהם ציבור שאין לו הם תמידים אין להם
מספיק לשתיהם מה בא קודם מה אתם הייתם
אומרים מה בא קודם למה כי תודה בשוד תודה
קודם רק מה למוסב יש
קדושו של שלל מוסף של שבס איזה
מוסמד
דפ זה פשוט כל אחד היה אומר דבל הוא תודר
הוא מקודש למה התומד ה הוא מקודש כי הוא
תופס את הקדושה של השבת הוא לא רק תמיד אל
תסתכל עליו כמו תמיד של חול הוא תמיד של
שבת אז תמיד של שבת יש לו עוד יותר קדושה
מה בסדר אז הוא קדוש בשביל שבת והתמיד יש
לו קדושה פלוס הוא הוא טומז
>> הוא טו דרבים לא כי אם זה אחד נגד אחד אחד
יש לו קדושה אחד הוא תמיד אז אני לא יודע
הוא תדיר יש לו שתיים נגד אחד בדיוק למה
לתקדוש
אז חייבים להגיד רבו יסאי וזה חשוב מאוד
חייבים להגיד לתמידם דלמוך מוסף דידנו זה
תמיד שמחר
ומוסף של היום עוד פעם התומיד התומד של
מחר לעומת המוסף של היום מה מה בא קודם
אמרנו
כאן אנחנו
מוסף בדיב מקודש אולי המוסף כי היום הוא
קדוש היום זהש שב זה מוסף של שב זה קדוש
מחר זה טודים אומר להתניסו למדנו את זה
במשנה התמידים מעקס המוסף וכתוב שהתמיד לא
מעכב את המוסף ולא המוסף מעקב את התמיד
ולא המוסף מעב זה זה היידומ מה מה הציורים
דיסלי לקדם יש לך גם את הטומד יש לך גם את
המוסף השאלה מה אתה יכול לעשות קודם אתה
יכול לעשות מה שאתה רוצה ואתה ימנין שלא
לא יהיה דוב קודם לתומת של שחר אסור לך
לעשות מה שאתה רוצה התמיד תמיד הראשון
ביום וגם הוא האחרון ביום אתה אומר לאמה
ואורך לאוילו כתוב מפורש בפסוק שתעשה את
ההוילו בוא מרוב ההויל הוילו ראשון שאתה
עומד בראשון או אתם אומרים איזה קצר
זהברוך השם דפשיט לסלי אין לו מספיק
קורבנות
דיומוד מקודש עודף ואם זה באותו יום גם
תומיד וגם מוסה באותו יום אמרנו שהתמיד
תמיד יותר טוב למה
כי הוא קדוש וגם הוא תמיד כאן אפשר להכניס
מה שאתם רוצים להכניס על הדף היומי שזה
תומיד וזה קודוש וכולי וכולי אלב חייבים
להגיד שהתומד הוא בא מחב
כבר היום והשאלה בקטוני אם ק זה זה אתה
יכול לעשות מה שאתה רוצה אלדנו אז רואים
מכאן שם אותו דבר
אומסנו לקדם אלוקי דוד זה לא יומן בלי
בליור בית שמש אומר הבאס לו לקדם לא יש לו
מספיק אורבנות גם למוס וגם ל לתומד והשאלה
שלנו אם אתה יכול לעשות תומד לפני מוסב
לפני תומד הוא דגיקה שלא שלא יהיה דובר
קודם קודם אבל יש פסוק מפורש שהתומד בא
קודם לא מי זה בעלמה הוא זה לא זה לא זה
לא זה לא מעקב אם אתה עושה מוסף לפני
תומיד אז זה בסדר או הוא עשה מנחס חריב
וואי וואי וואי מנחס מחוס לא ראיתי את כל
זה
לא מפסיד כזה דייב יש לך כמה יש לך כמה
משהו להגיד לנו
אני לא רוצה לדעת
נו נו תגיד אולי צריכים להגיד להתפלל למוד
יש נפילות פיגועים נפגע משהו
>> פגיעות בשידור חי
>> מספר נפילות ב
>> שפגע
לא יכלו להירת
>> חריבו זה בלי שמן כן
הנה זה ביסת לוים רבו יסי היה מקום
שקוראים לזה ביסת לוים הנה כאן חדר קטן
בוא נראה
אה הנה
שמה היו שומרים את הכבשים לקור בן תומד
>> אה אני אהבתי את זה זה תמונה זה ביקש ממנו
לעשות אוקיי זה נראה מחר אה מחר לא נראה
בסוף היום תושמ תקשיבו
אנחנו רוצים להביא ראיה מה זה תושמע רבו ס
מה תושמע לבי מה קודם כאילו אם יש לך את
שניהם האם אתה יכול להקדים את המוסב לטומד
אין פה יכסים משיש הטלוים המבוכורים בלי
שכסתם יש מצווה לבדוק
את כל התלאים את כל הכבשים
וצריך שש בתוך ה בתוך החדר הזה בלי בלשקה
הזאת בלי ש למה כדי לשבוס ולשני יום הם
טואבים שראש השונה תשימו לב לא כתוב לשבס
שני יום טובים שלראשון כתוב כדי לשבוס מה
זה אומר אם יוצא לך ראש ראשון ביום ראשון
ושני והיה לך שבת לפני זה אז אתה צריך לא
יצר למה לא
>> היום היום
>> לא לא זה היום זה היום אז ככה באו ועידו
אז זה שם אתה צריך שתיים שתי תמידים לשבת
שני תמידים ליום ראשון של ראשון שתי
תמידים אז כמה יש לך סך הכל שש שישה יופי
זה גם יכול להיות
שראש השנה זה ביום רביעי
חמישי שישי ואז שבת רב סאי בוא בוא בוא
נסיים כאן תושמיים פה משתלים הבוקורים בלי
שקסת לוים כדי לשום שראש איך דומי שואלת
הגמרא דומי כמה כמה דקות אנחנו כאן
>> 57
דומי דיסלי תמיד מוספדיסלי
יש לו מספיק יש לו גם תמידים וגם מוספים
תמידים מוסופים טוב יש זה סך הכל 22 למה
22 יש לנו שבע ושבע של מוספים שזה 14 פלוס
ה לא כמה יש לנו? ש זה 14
ועוד שש עוד שש של
א של התמידים
אה ויש עוד שתיים יש עוד שתי מוסופים של
השבס זה 22 תובה בו אז למה למה שש אתה למה
שמת שש בחדר שם אתה צריך 22 אליו דלסלי
אין לך מספיק הוא שמע מנו מידיפי אז מה
רואים שאתה אתה מתרכז על הטמידים וזהו לא
לא אכפת לך מהמוספים אומרת הגמרא לא
לומדיסלי יש לו מספיק ברוך יקור אמר אם פה
כס משישות לא המבוכורים בד לא ארבו יום
קודם שחיטו שאנחנו רק אנחנו רק בודקים את
התמידים לא בודקים את המוספים רק תומד
ומני בן בגב בגי מנין לטומטום ביקור את לא
מר תשמרו להקלימיד כתוב את המילה שמירה
ולהלון בפסח כתוב וה לכם למשמר דרבו יוים
זה גם ארבע ימים ללטום ביקור רבו יומם
קודם שחיטו אף כאן טום ביקור רבו יומם
קודם שחיטו שאלה או יצחק יהודה עכשיו חושב
מה אני מה אני מתכוון מה קורה אם לא עשית
ביקור לא עשית ביקור מה מה זה הביקור
לראות אם יש לו מום או לא עשית ביכור אבל
שחטת אותו ובסוף בדקת ולא היה שום מום
בסדר או לא בסדר
>> בסדר לא בסדר מה מי
>> בוא נראה מי מרים את היד בסדר להרים יד
>> מה זה אומר התומד יצא או לא יצא
>> כן התומד יצא או לא יצא
>> יצא לא מעכב
>> יש אומרים שלא יצא זה מעכב יש כאן חיוב של
ביקור לא משנה אם יש מום או לא אתה חייב
ואם לא עשית אז לא קיימת לא קיימת את
העניין אומר רבשי הני שישו אני שואל אותך
שאלה איך הגעת לששו והוא צריך עוד אחד
למדקצפדלוס
בשפסו מאיפה תשיג אחד ביום שלישי בבוקר
היה לך שבת ראשון שני זה יונטף איך אתה
משיג עכשיו א כבש ביום שלישי בבוקר אתה
אומר מה נראה בו היה צריך שמונה דקדפני
שבסו איך הסקת בערב שבת ממש לפני שבת לא
קבד לבקום אנחנו מדברים אחרי שהבאת ההוא
ביום שישי בצהריים אז אתה צריך שבע וכל
בוקר שבעבו איך הגעת לששבע ליום שלישי
בבוקר אלא תענו בעל מקוי
אומרת הגמור לא אנחנו לא מדברים על ראש
השכב לא מדברים על שבת לא מדברים על כלום
ומה כדי לשבו זה שני יום טובים שראששונה
סימלמו
זה ה כדי זה בדיוק הגמור אומרת עכשיו רק
לפני שאני הולך לשם אני לא רוצה שתברחו
תסתכלו מה שקורה כאן
יש אתה צריך להביא שבת
ויום ראשון ויום שני
זה קצת שונה לא מה קורה כאן
שומע רעשים שם אוקיי
>> [‏צחוק]
>> אתה צריך אחד ליום
ליום שלישי בבוקר. מה זה זה הפוך כאן? לא
מסודר.
>> לא מסודר טוב.
בסדר
יום
>> יום ראשון
>> מה זה
>> אה אני רציתי אה הוא עשה את הפשט השני
ששבת באה אחר כך זה הוא התחיל ביום חמישי
יום שיש זה גם לא נכון
יום ה
>> למה יום
>> או זה מה שאני רציתי
זה מאוד יפה מה שהוא עשה כאן שבצד שמאל
אנחנו רואים שיש שש שש כבסים בצד שמאל אתם
רואים שש כבסים שביקרו אותם ארבע ימים אבל
אל אל תשכחו שכל יום מביאים שתיים אז כל
פעם אתה מכניס עוד שתיים ועוד שתיים אז
שאתה מכניס שתיים יש לך שתי כבסים שהם
ביום השלישי של הביקור שלהם ויש שתיים שהם
ביום השני של הביקור שלהם ויש שתיים שהם
ביום הראשון של הביקור שלהם
וכל הזמן אתה מוסיף את השניים והם בסוף יש
לך שש בסוף בסוף הזה רבויס רגע אז בוא רק
נסיים את המילים כאן כנדקטוני כדי לשבס מה
זה כדי לשבס ולא כטוני לשבס זה שני יום
טובים של ראש השנה כי אנחנו לא מדברים על
ראש השנה אנחנו מדברים כדי שיהיה לך שש
כאילו שזה תזכור שזה שלוש ימים שמע מינו
שיהיה לכם ערב טוב ושבוע טוב
ובסורסטויוסויס
שיהיה פורים כמו שהיה פורים אז בנהחו
ו