חזרה - חולין דף קא | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויס אחשמעוס בשמחים אומרת הגמור דף קמב גופו הכל גיד הנושבות מיו רבי יהודה מחייב ש רב שמן פוטר זה היה לנו אתמול אחד אוכל גידנוש שיש כאן איסודריסה ויש את את האיסור של בהמתה זה סוס על הבהמה טמאה אתה חייב אחד ועל להגיד הלו שאתה חייב שתיים רב שימן פותר רב שמון אומר לא חייבים כלום ונשאלת השאלה למה הוא לא חייב כלום מול אפשר או שהוא אכל בהמת שהוא יהיה חייב על זה או שהוא אכל גדנוש אז הוא חייב על זה למה כלום איך הגעת לכלום אומרת הגמורה ורבש ממון נמשך עכשיו צריכים להבין איסור [כחכוח] חלל איסור אז דיברנו על זה אתמול, האם הגיד יש לו טעם או לא? כי זה מאוד נוגע. אם יש לו טעם אז הוא יכול להיות אסור משום הבשר. אם אין לו טעם אז הוא לא הוא לא אסור משום נביא, לא אסור משום טומי. אם אתה לוקח חלק מבהמה טמאה, אתה לוקח חלק מחזיר, את העצם של החזיר ואתה אוכל את זה, אתה לא חייב על על אכילה של בהמה טמאה. אז בוא נגיד שיש בגידם בנוסן טעם שהגיד הזה יש לו טעם טוב אז הוא באמת בשר נו אז היא זו חלל איסור לא חייב להם מ שום גיד שהוא יהיה חייב שתיים איך שמון אומר שהוא לא חייב כלום הוא חייב על אכילת בהמת וגם הוא חייב על גיד יהי נסוך על איסור ואם תגיד לי שמה שאי אפשר לשים איסור אחד על השני לכן חי משום טומד קודם שהוא יהיה חייב בגלל הבשר שאסור לאכול מה בא קודם אתמול אמרנו ש שנוצר הבלד אז קודם נוצר הבשר אחרי כמה זמן אחרי כמה שבועות נוצר הגיד הוא נהיה יותר קשה אז שואלת הגמורה שהוא יהיה חייב על בסדר אז הוא לא חייב שתיים שיהיה חייב אחד על מה על לאכילת סוס יש לו טעם רק מה תגידי אולי אין לו טעם והוא אף פעם לא חייב עלכילת בשר טמ שאתה אוכל גיד של סוס למה כי אין לזה טעם אם אין לזה טעם זה לא בשר נו אז הוא יהיה חייב על הגיד ויהיה אם בגיד מנושן טעם לחי בשום גיד אומר ולא לו מכס בגיד מנושן טעם לא לא לא ודאי שאין לזה טעם אם אין לזה טעם אז נשבת את השאלה אז למה הוא לא יהיה חייב על גיד הנושה יש לימוד בתויר שאומרת לנו שאין גיד בבהמת 100 שני אוסו דמקרו על כן לא יוכלו בני ישראל גיד הנושה שמה כתוב בפסוק ש עכשיו אל תאכלו תגיד הנושה של מה שבמה שאתה יכול לאכול במה שאתה יכול לאכול אל תאכל תגיד הנושה זאת אומרת שאין את האיש גיל הנושה על במה שאתה לא יכול לאכול אשר גיד שם מי שיגיד סור מוטו זה דווקא על בהמה שאנחנו מדברים שמותר לאכול אותה אבל תגיד לא צו שיגידו יוסו סורי יוסו מצוין עכשיו ככה זה יהיה לכם מאוד גשמע יש מושג שקוראים לזה איסור כוילל אוקיי לא האיסור שאסור ללמוד בכול איסור כוילל מה זה איסור כולל איסור כוילל מאוד פשוט. אם זה הגיד הנושה, זה החתיכה הזאת, זה הגיד הנושה. עכשיו זה אסור, הוא נולד באיסור. אסור לאכול את הגיד הנוש הזה. ועכשיו יש לך כאן את כל הבהמה וכל הבהמה מתה בלי שחיטה. אז איך קוראים לזה? איסור נביאה. והאיסור הזה של הנביא לו חל על כל זה, על כל החתיכה הענקית הזאת. אז ודאי שזה גם יחול על החתיכה הקטנה הזאת שנמצאת בתוך הבהמה. אם אתה אם אתה יש לך איסור כולל, איסור גדול שהולך על כל הבהמה, למה זה הולך על כל ה? כי אם היא מתה בלשחיטו. אז עכשיו יש לך איס ונביא לו. אז מובן מסבור למה האיסור הזה של נביא לו גם יחול על הגיד הנושא הזה. למה? כי הוא כבר חל על כל הבהמה. גם על הריאות, גם על הסטייקים, גם על הרגל, גם על האוזן. אז זה חל גם על הגיד אז זה איסור כוילל אבל יש משהו אחר לגמרי שקוראים לזה איסור מויסף מה זה איסור מויסף אתם רואים את הגיד הזה הגיד הזה כל כולו הוא אסור לאכול בגלל הגיד הנוש אבל עכשיו מותר ליהנות מזה אתה יכול למכור את זה למישהו זה שווה 10 דולר אבל ברגע שהבהמה הרגה מישהו אז עכשיו עכשיו צריכים להרוג את הבהמה שורדיסק באותו רגע שצריכים להרוג אותו אז אסור למכור תגיד על זה ב-10 דולר הוא שווה כלום או אז עכשיו הוספת לא לא לשימה להגיד על זה בעצמו הוספת משהו הוספת איזור הנור או אז ברגע שיש מקום בגיד הזה להוסיף את היסר נור אז עכשיו הוא חל ועכשיו אתה חייב שתיים לזה קוראים איסור מיסב. אם אתה מוסיף איסור יותר חמור, נראה שיש את רבי יוסי הגלילי שהוא סובר שאיסור כוילל הוא לא אוחז מאיסור כוילל. זה כאילו טוב יש נבליל בשער הבהמה אולי אין נבל על הדבר הזה על הגיד הנוש אבל לאיסו מיסב הוא מסכים כי איסו מוסב אתה לא יכול להתווכח עם זה מקודם זה היה מותר בנה עכשיו זה אסור בנה אז הוספת משהו לזה אז בוא נראה בפנים אומר רב יהודה אומר רב אומר רב ואויכל גיד הנושיל לו הנה יש לנו אפילו סרטון >> [מוזיקה] >> זה סוס מת, חמור מת, ויש גידנו. אז זה איסור חל על איסור. אם אתה אוכל את הגיד, אתה רוצה להוסיף את האיסור של בהמת על זה. זה מה שדיברנו. עכשיו יש לנו איסור נביאה. יש איסור גיד לפני זה. עכשיו הבהמה מתה בלי שחיטה אז האיסו נביא הולך על כל הבהמה זה איסו כולל זה הולך גם על הגיד אז אומר רעגידנוש שנביא לו ומי יומחיב שתיים למה יש בגיד יש בגיד בנוזן טם זאת אומרת יש כאן טעם טוב לגיד ואז יש לו איסור נביא להגיד יש איסור נביא כאילו הוא נחשב בשר אז זה אסור ובגלל שיש את האיסור נביא לו על כל הבהמה אז שמת גם את האיסור נביא לו גם על הגיד והוא גיד אז אתה חייב על הגיד ואתה חייב על הנביא לו של הגיד כי הוא אוכל הוא אוכל טעים יש בגיד בנודם נכון אז אז מה הספורה עוד פעם מכיוון שהוא האיסור הזה שנביא לחל על שר הבהמה אז הוא גם חל על הגיד וחכומים אומרים אינו חייב אלו אחס רק חייב אחד שמה הוא רק חייב אין איסור חלל איסור חכם סוברים אתה רק חייב על הגיד אתה לא חייב על הנביא לו אתה לא יכול להוסיף עוד איסור שנביא לו על זה למה כי זה איסור כולל ואני לא אוחזיסור כולל ומוידים חכמים על מושג שקוראים לזה איסור מויסף שכן מה זה איסו מוסף הוא מודחים מאיר הנה בוא הנה המקרה שהשור השור הזה הורג בן אדם עכשיו הוספת לו איסור הנו להגיד להגיד עצמו הוספת איסור הנו לזה קוראים איסו מויסב רשי אומר כן הוא אומר יס כל יותר חמור אוקיי זה יס מויסף מועד בגד של אוילו וש שורני גם אוילו שזה קורבון שחיב שתיים יש כאן רש"י אני לא יודע אם זה יבלבל אנשים אני אוהב את הרשי הזה מאוד זה טוב בוא בוא נקרא את הרשי ביחד אומר רש"י וכדי איסור אחן אז בטר כולל מוסף כגון אונזכר יש לו שתי דברים שהולך בשבילו גם הכול לפגע במס למה אחרי שנקרא את רש"י נבין את זה יותר ברור דמקור כשנולדו שהשור הזה נולד הוא יגידו אוסו רק הגידשו הוא בסורמותו מותר לאכול את הבשר הקדישו אבל אחר כך אחרי שלב מסוים הוא הקדיש את זה אונוקחו או ירגע בן אדם נס הרב בשורו אז גם הבשר עכשיו נהיה אסור אחרי שהגיד היה אסור גם הבשר נהיה אסור הרי זה כוליל כל הבשר נהיה אסור ומילא גם גיד זה האיסור הזה הולך על הגיד גיד הזה מתחילו יוסו בתחילו בהכילו ומות בענו בהתחלה זה היה מותר לאכול היה אסור לאכול אבל זה היה מותר בנה וכשהקדיש אחר כך שהוא הקדיש את זה ש זה הרג הרג בן אדם חלו ואיסור הקדיש לא יזור בהנוע הוספנו על זה איסור הנוע מסביר רש"י שאין קלסור חל על איסור זה לא נחשב איסור חל איסור למה שמה ששיע הראשון מוסי ושני הוא השאיר לו מקום בתוך הגיד להוסיף משהו להיכנס בתוך הגיד כי חילי שמקדש לאז בנור הגל אף אחילו מכיוון שמותר אפשר להוסיף איסור הנאה להגיד על זה גם על האכילה יש איסור עוד איסור שמור יסחיף שתיים ואב אגב אומר רשי דברכילו אוסו מדו עוד לפני שזה יעשו בהנאה היה איסור הכי של גיד הנושה ונו זכהליזו הוליל וחינ חנם מיב להכילו נכון זה היה אסור באכילו כיוון שאתה יכול להוסיף את האיזר הנו אז גם שאתה אוכל את זה אתה עובר עכשיו גם על איסור הכי סגיד וגם על איסור אתה אוכל משהו שעשו בענו ומנה עכשיו סתם הגמור נכנסת מי הוא התנה שהגמור הגמור אפילו לא מנסה רק פעם אחת ניסיון שזה רבי יוסי הגלילי מה התנד דבאיסור כולל איסור חל איסור דסלי מי לא אוחז כל כך מהאיסור כהל מה זה איסור כולל עוד פעם אתה לא מוסיף להגיד אני לא שם משהו אתה מוסיף לכל הבהמה ומכיוון [נחירות בוז] שאתה מוסיף איסור נבלה לכל הבהמה אז זה כבר תופס בכל הבהמה זה גם תופס עוד פעם מה להגיד זה הוא לא אוחז איסור איסור כולל באיסור חומו מה שרשי קורא לזה איסור מויסף איסלי הוא מי כן אוחז מאיסור חומור שזה להוסיף איסור הנוע על זה אומר רבי יוסי הגלילי זה נחשב רבי יוסי הגלילי זנן או אז בוא נראה כתוב בפסוק ככה והנפש שטוויח בוסו מזבח השלומים אשר להשם והנפש השטור בוס מזבח השלומי אשר להשם וניכסו הנפש ההיא מהמר בן אדם שהוא אוכל אוכל קודשים, הוא אוכל קורבן כשהוא בעצמו הגוף שלו טמא, הוא חייב קורס. מם הוא טהור והאוכל הקורבן הוא טמא. זה רק לו. עוד פעם, אם רק הבשר טמא והוא טהור, הוא עובר עליו. אם הוא טמא והבשר טהור, אז הוא מקבל קורס. מה קורה אם הוא טמא והבשר טמא? שניהם טמאים. זה יש מחלוקס. שמה זנן טומי שאכל קודש בן אדם שהוא טמ הוא אכל קורבן לא משנה בין קודש תומי בין קודש תורה לא משנה אם הקורבן בעצמו טמא או הקורבן בעצמו טהור חי טוב זה פסוק רבי יוסי הגלילי אומר טומי שאוכל זה התור חייב זה לא נכון טומי שאוכל זה הטומי פוטו אם הבן אדם טמא והוא אכל בוא סתם נראה את זה לשנייה אם הבן אדם טמא והוא אוכל בשר שהוא טהור הוא חייב קורס בן אדם שהוא טהור ואוכל בשר טמא הוא עובר עליו טומ שאוכל התור חייב טוב מי שכל פטור של אוכל דו וטומסי חולק ואומר שבן אדם שהוא אוכל גם גם הגוף שלו טמא וגם הבשר טמא הוא פטור למה אמר שהוא הוא רק אכל דבר שהוא טמא אמרו לו אף טומשוכל עשה טוב כיב שנוגבתמו אני לא מבין הם שואלים אם הבן אדם טמא והוא הרים חתיכת בשר שהוא טהור אז ברגע שהוא הורים את זה הבשר נהיה טמא אז מה תגיד אולי החבר שלו הכניס את הבשר לפה שלו זה שולמת הטויס אבל התירוץ היא שהוא אומר את זה אפילו במקרה כזה שמה הבן אדם הוא טמא קודם מספר אחד מה קרה הוא היה אז שהוא טמא והוא יאכל קורבן הוא יהיה חייב קורס ואם שלב שתיים הבשר נהיה טמא על זה אנחנו מדברים אומר רבי יויסי הוא לא הוא לא חייב למה כי הוא אכל משהו טמא אז אומרים לו חכם רגע אבל כל פעם שאתה מרים את הבשר הוא נהיה טמא או אולי מז דבר כ שנוגע בוא תמור שפיר קמרי לרבולון רבי יוסי נו אז מה מה הוא יגיד אומר רוב בנית מהגוף ואחר כך נית מהבוסר כולם לא פליגדחיו אומר ולא הבנתם אם הוא נהיה טמא ואחר כך נהיה הבשר טמא כמו שאתם רואים כאן שלב ראשון הוא טמא ואחר כך הבשר נהיה טמא כולם מסכימים גם רבי יויסי הגלילי מסכים לא לא כמו שאתה חשבת גם רבי יויסי גלילי אומר שהוא חייב בכזה מקרה למה דיזו קורס קודם הטומ של הגוף של הבן אדם הוא היה חייב קורס באותו באותו זמן אם הוא היה אוכל בשר מה שהבשר נהיה טמא אחר כך לא מוריד את דאיסור קורס כי פליגי בנית מהבוס אחר כך נית מהגוף מה קורה בכזה מקרה שהבשר נהיה טמא ועכשיו הם עם הרובין הזה בצד ימין היה אוכל את הבשר, מה היה קורה? הוא רק היה עובר עליו בשלב. אחר כך אתה בא ואתה רוצה להוסיף קורס? לא כי בלי גבנית מבו גנית מהגוף. רבון ניסלי כו רבנו אומרים שזה סיפור של כולל. למה? דמיגו וחתיך דעלמו. כשהבן אדם נהיה טמא בעצמו בשלב ב' אז עכשיו הוא נהיה אסור לכל לכל האוכל בעולם, לכל הקורבנות בעולם. ממילא זה יכול גם להוסיף עליו את האיסור הזה מחבנה מהחתיך מיו אז הוא כן חייב על הטמא רבי יוס הגליל לסיסור כולל הנה זה רבי יוס הגלילי אתם רואים מפורש רבי יוס הגלילי אומר אני לא אוחזור כיל זה שהוא עכשיו לא יכול לאכול את שר הבשר זה לא עושה לי שום דבר דמיגולי אמרינון רק מה הוא כן יסבור כפי שנראה הוא כן יסבור שג יש איזו מוסף איזו כולל אין אבל אם אתה מוסיף משהו חמור כמו איזור הנוע כן גליל כוללסלי בסל שואלת הגמור יוס חומ יוכל על איסור קל הנה הוא נהיה קורס בשלב שתיים הוא נהיה קורס לפני שהיה שלב שתיים רק היה איסור ליו עכשיו שאתה מוסיף שלב שתיים יש כאן איזור קורס זה איסור חומ זה כמו איזרנו אומר רב רשי מנס גוף חמור מי אמר אמר לך שבגלל שהוא קורס זה נחשב חמור דומס בוסר חמור לאסתר במקווה בן אדם בעצמו יכול להיכנס למקווה והוא לא יהיה קורס מחר אבל בשר לעולם לא יכול להיכנס למקווה אולי זה יותר חמור אתה לא יודע חס חומרי אתה לא יודע מה יותר חמור דף קא עמד ב שואלת הגמורה ורבי יוסי הגלילי לסלי איסור כולל אני לא מבין אתה לא מסכים שרבי יוסי הגלילי סובר אומר שיש זה כולה או וזה גשמק מאוד מה קורה כשיש שבז ועם כיפור באותו יום בן אדם עובר על איסור שבז ועם כיפור כמה הוא חייב תניהו שבס ועם כיפור ביום כיפור עם שוגגוש מלוכו הוא לא ידע שזה שעבז ועם כיפור והוא עשה מלאכה כמה הוא חייב בני שחיוב על זה בעצמו ועל זה בעצמו הוא חייב על שתיהם גם על שבת וגם על יום כיבור איך אתה יודע יש פסוקים לאמר שבסי הם כיפורים הוא כל אחד בנפרד או ד רבי יוסי הגלילי נו אז מה רואים שרבי יוס הגלילי סובר שהוא אתה חייב שתיים איך אתה חייב שתיים כי יש כאן איסור כוילל למה יש כאן איסור כוילל שזה צריך רשי אז קודם כל רשי מתחיל עוד פעם איזה רשי ארוך אומר רשי שכסיב שם בו איסור אחרמו יסחל שמוזיב היא גיעו סיב הוא אבל רש"י אומר חמש שורות למטה בואו אני אשים את זה למעלה למעלה וככה תראו איפה אני אוחז שואל רש"י שאלה פצצה שהגמור בעצם תגיד את זה אחר כך והניסו בבסחסנינו דוהו בעדיודיוסו כשקדש חיום שואל רש"י אני לא מבין אנחנו למדנו אתמול שאם יש איסור א בהימה טמאה ואיסור גידנוש שהם באים ביחד נצרו ביחד בתו שנייה תקן חייב שתיים. הגמרא אחר כך אמרה לא כי האיסור של הבשר נוצר קודם. אחר כך יש אחרי חודש יש איסור גיד אז זה איסור עלי איסור. אבל כאן מתי יום כיפור נכנס? מתי שבת נכנס? באותו רגע כשיש צסכובים בום יש שם כיפור. נו אז שתי ייסורים בבת אחת אתה חייב על שתיים. אומר רש"י, הנקודה היא שאפילו אם אין את זה, אפילו שנכנסו אחד אחרי השני, לפי רבי יויסי הגלילי תהיה חייב שתיים. למה? כי זה איסור כול. ראשי הולך להסביר למה שבת נחשב כול ומוסיף על יום כיפור ולמה יום כיפור נחשב כולל ומוסיף על שבת. שמה מתחרו דינמ אפשר דקד מחד לחברי אפילו אם היה כזה מושג בוא נגיד שיום כיפור נכנס בשעה 7 ושבת נכנס בשעה 8: אפילו נגיד כזה דבר היית חייב על שתיים למה רואים מכאן את המושג של יסור כוילל למה שבסגו מוסבו יש כאן איסו מוסב למה דם כי בקודם אומר רש"י כי יום כיפור הוא יותר קל משבת אז בוא נגיד שכיפור נכנס בשעה שבע והוא היה עובר איסור דייריסה על חילוי יום כיפור הוא רק היה מקבל מיסה בדי שמיים ולא מיס בבזל אז בא שבת שעה אחר כך והוא עושה איסו מויס עכשיו אתה חייב סקילה בבזדן אתה חייב סקילה בבזד זה הוסיף חומרה יש מקום הנה עד כאן יש לך כאן וכאן אתה מוסיף עוד קצת איסור בזדן על זה לכן זה לכן זה חל איסור חל על איסור כשאתה יכול להוסיף חומרה מה חומרה מקודם לא היית חייב מסזסבזת ש חייב מזבזת ממשיך רשי ואומר וגם הפוך אם שבת נכנסת בשעה שבע תחשבו שנייה שבת נכנסת בשעה שבע מותר לכם לאכול בשבת זה מצווה לאכול בשבת אוי נגשבס רק אתה חייב על איסור מלחם בשעה שנכנס יום כיפור עכשיו הוספת איסור של אכילה באותו יום אז זה איסור מוסף יבשבס איסור כולל שבס אסור במלוך ומותו באכילו מי מותו באכילו מי גדיצה באכילו משום יומי כיפורים מכיוון שעכשיו אסור לאכול צינמלא משום יום כיפור אלוהים אמר בזו כזו מז לא יחי לי כזה דוד יומי חי לי את הרבה או הוא מתרץ קושיה על הרי את החיו שנייה בסדר הקופים רואים כאן ברשי רואים כאן בגמורה שרבי יוסי הגלילי כן צובר איסור כולל את החייו על שתי ייסורים אז למה אתה אומר לי בעמוד א' שרבי יוסי הגלילי לא סובר מעיסוק כהלב אתה לא חייב על שתי ייסורים רק על אחד אז מה אפשר לעשות כאן? ורבי עקיבא הוא הזה שאומר אתה חייב על איסור אחד. התירוץ של הגמורה שאנחנו לפעמים עושים זה אייפוך. רבי יוס הגלילי לא אמר שאתה חייב שתי ייסורים. זה היה רבי כיבש אמר שתי ייסורים זה עובד משהו כזה. את השאלה איך אתה אומר שרבי יסגלי אומר שאתה חייב שתיים למה אתה חייב שתיים? כי יש כאן איסור כוילל. לא זה רבי יסגל הוא באמת שיטוס שהוא אומר שאין איסור כולל ואתה חייב רק אחד אז בוא נראה בפנים ובזה נגמר הסוגיה בני זה אמרנו רבי עקיבא אומר לחי או שלחוב משום רבי יוסי דרבי יוסי ורבי חנינו ככה צוד של משנו והיפוך אנחנו הופכים את זהו עכשיו תקשיבו מה שקרה כאן יש כאן היפוך רבי יוס הגליל אמר אחד חייב אחד כי אין לו איסר כוילר רבי עקיבא אמר שתיים אבל תשמעו מה שקורה כ יש כאן משפט שלא מובן שולח רב יצחוק ביעקב בגיורי משום דרבי חן זה כמו חידה מישהו האם מישהו יכול לחשוב על תשובה לכזה דבר שמה דברכון לפי פי שיטת רבי יוס הגלילי שאתה חייב רק על איסור אחד או שבס או יום כיפור רק אחד שוגג בשבס וזה ביום כיפור עם חיות אם הוא לא ידע שזה שבת ו הוא ידע שזה עם כיפור אתה חייב להביא חטוס על השבס אבל הפוך הזד בשבס ושוגבי עם כיפור הוא שכח שזה עם כיפור והוא ידע שזה שבת פוטור אתה לא מביא קורבן איך אי אפשר להסביר כזה דבר אם בן אדם שכח ש זה גם שבס וגם יום קיבור היום והוא שכח שזה שבס אז תביא קורבן אבל אם שכחת שזה קיבל אתה לא צריך להביא קורבן איך אפשר להבין כזה דבר והתראו שהגמות תגיד זה לא יאומן סיפור מאוד מעניין שקרה כאן סיפור אמיתי אז כל הגמרא אומרת אומר הבית אומר הבס כביו וקימו קיברו בית דינו דקו קבילה הגמור מנסה להגיד תראו זה הבמר תשמעו שבת זה משמישס תמיד השבת זה כל שבע ימים מהיום הראשון אז מה בא קודם שבת או יום כיבור שבת למה כי יום כיבור כל שנה בשנה אנחנו צריכים להגיד שהשנה יום כיבור תצא ביום שלישי השבת השנה יום כיבור יוצא בשבת אבל זה בגלל שבעזם קבו שהיום זה ראש חודש ממילא שבס בא קודם או מלא רובה זה אין כאן הגיון סובב סובב תרבה דודקסו ברגע שבזן קבו שרש חודש זה ביום חמישי ובערב שבס וטוב אני סתם זרקתי את זה כי זה ראש חודש השנה באלול אבל ש ש שהשירי בתשרי יוצא בשבת זה הם קבעו אבל ברגע שהם קבעו את זה מתי נכנס עם קיבר בשבת באותו רגע אז שוב יש לנו שתי ייסורים שקרו באותו רגע ושתי חייו שתי קורבנות אלו רוב תקשיבו סיפור כל מה שאמרנו שרבי יוסי הגלילי הוא אומר אחד רבי עקיבא אומר שתיים זה הכל טעות זה לא קרה שמוד היה שנה אחת שהיה שמד שהגויים אמרו שמי שמקיים מצפס יום כיפור יהרגו אותו מתי יום כיפור היה צריך לחול בוא נגיד שהוא היה צריך להיות ביום שלישי ברוך החומרו בוא נעשה יום כיפור בשבת זה לא יום כיפור אמיתי יום כיפור סתם איך אומרים פייק בעברית מזו >> לא מזויף יום כיבו מזויף היום כיבו האמיתי צריך להיות ביום שלישי אבל אם תעצום ביום שלישי הגוי יהרוג אותך אז תצום בשבת שהוא לא אמיתי בכלל רק שלא נשכח את את המושג שמכי בו נו אז מובן מאוד אם שכחת שזה שבת תביא קורבן אבל אם שכחת שזה יום כיפור ועשית מלוכה אתה לא מביא קורבן כי זה לא יום כיפור יום כיפור יום שלישי ולא בביל שבת זה סתם היה מזויף באותו שנה שמות ושכיפור דוששו ושכחו מארץ ישראל להגיד רבו יסי כדי שהגויים לא יבינו אז אמרו מי שחוטה השנה ומחלל יום כיפור שהוא לא צריך להביא קורבן זאת אומרת כי היום כיפור הוא לא ביום האמיתי וכן געז רובם וכל נכס נכוסה כל אלה שירדו מארץ יסרו לבובל הם גם הסבירו שזה הפשט שזה היה שנה רק פעם אחת בהיסטוריה שהיה שמט באותו שנה ואמרו לא נעשה יום כיבו יום שלישי נעשה את זה בשבת אבל זה לא היה בזן שאמרו זה לא היה פסק בז החום הם אמרו בוא נעשה יום כיפור בשבת בוא נעשה כאילו משהו מזויב לא שפסקו הסנהדרן שהיום כיפור בשבת היום כיפור נשאר ביום השלישי אה יש כאן את הסרטון הזה >> [מוזיקה] >> טוב, זה שאלה אחרת עם כיפור האם אפשר לכת לא אוכל ונבל ביום כיבור זוכל על איזו טוב או אמר רבי יהודה ולא ממ ליעקב מה היה סוגיה קצרה וקלה כתוב במשנה שרבי ידו אומר רגע האיסור של גדנוש היה עוד בזמן שיעקב אבינו ממילא זה איסור קודם והם אמרו לו מה אמרו לו לא זה זה האיסור של גידנו שרק בהר סיני במתן טוירו אז למה זה מובא בפר בחומש ברישס זה יעקב אבינו כי זה מה שרבנו רוצה להגיד זה קרה בגלל האיסור בגלל הסיפור הזה שיעקב אבינו לא שזה חל אז תני אמר ל רבי יהודה וכינ אמר על כן לא יוכלו בני יעקובב על אמר אלא בני ישראל כתוב שאסור לאכול בני ישראל אסור להם לאכול גדנוש ולא ניקחו בני ישראל עד סיני אז הנה ראיה שהאיסור רק בסיני למה כי כתוב שבני ישראל אסור לאכול גיד הנושוקי ישראל לא נקרו גרול הם לא נהיו יהודים עד שהיה להם תוירו סיני נאמר האיסור הוא בסיני אלא שנכתב עם כוי מויד למה זה נכתב שמה ליד מיזה טעם נסר להם משה רבנו צריך להראות להם את את הפנימי התויר או את ה את הפשט בתור מוסברובה ויזו בני ישראל את יעקב אביהם הבני ישראל מי זה הבני השבות הם לקחו את יעקב ממצרים לקבור אותו אז קוראים כל בני ישראל וזה עוד לפני מתן תוירו אומרת הגמור לאחר מיס היה תגידנוש כאן 30 שנה אחר כך היה את הסיפור שהם לקחו את את יעקוב ממצרים אז זה לא קשור להגיד הנושר סיפור אחר מלא רבחבר דרוב לרב אשי מהישתו ליצור אם ככה טוב אז היה את הסיפור של גיד נושה היה מתנטו אבל באמצע האכשי היה שלקחו את גקב אבינו לקבור אותו אז מאותו רגע שיהיה אסור להם לאכול גדנוש כי קוראים לישראל אז אומר להי אז סתם להגיד להסביר מתי הקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אבינו ישראל זה קרה אז כתוב כתוב וים אלוהי אלוים שמכו יעקב אלוק שמכו אתד יעקובב כי ישראל ישמך 30 שנה לפני זה יש פסוק מאוד דומה לא יעקב שם חוקים ישראל המלאך קרא לו ישראל נו אז מה הפשט אז הוא כבר בני ישראל יש בני ישראל באותו שנייה של הגידנו אז שיהיה אסור להם לחות להגיד אנוש אז התירוץ לא אנחנו הולכים לפי מתי הרבני שלו אם קרא לו ישראל וזה 30 שנה אחר כך מה שהמלאך קרא לו ישראל זה לא אנחנו מתחשבים בזה הוא רק אמר שדע לך שיום אחד הקדוש ברוך הוא יקרא לך ישראל כן אומרת הגמורה את התירוץ אומי אז כבר מה שאלה יש את גידנושה שקרה כאן יש את מתדור שקרה כאן ובאמצע יש שהשבות הם לקחו את יעקב החוצה ושיהיה אסור לאכול תגידנושם אותו רגע אומר אומרת הגמרא מלא וחיטור פעם ניתנו יש רק מתנדיר אחד האישה שסאבה ולא ישס מתנדיר זה יכול האיסור יכול לחול באותו רגע שקרא דגידנוש יש כזה שיטה וזה יכול לקרוא במתן טוירה אבל זה לא יכול לקרוא סתם ככה בהיסטוריה ולכן כלי ישראל לא היו חייבים באותו רגע רבו יסאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים