חופש הפרט לעומת הנהגת הכלל - תפקיד הסנהדרין | הרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ניר | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] צהים טובים בהתאם לנושא שהוגדר הכנס השנה בענייני הסנהדרין והמשפט אז אה מתוך א עיון ב סוגיה כללית יותר מאשר הסנהדרין שמעסיקה אותנו א בשנה וחצי האחרונות במדינת ישראל במלחמה האחרונה והיא רחבה מאוד א ומקיפה עוד סוגיות אבל מאוד מאוד כואבת סוגיית החתופים שמעלה אה שאלה גדולה מאוד ביחס בין הכלל ובין הפרט. הדאגה לפרטי החתופים, הצלת כל נפש אחת מישראל מול השאלה של האחריות הכללית לכלל העם. א ומתוך העיון בסוגיה הזאת שנושא מאוד רחב שבכלל ב פוסטמודרנים יש א ערעור גדול על המושג בכלל של כלל. אם יש דבר כזה כלל, האם אנחנו רק אוסף של פרטים או יש הגדרה כזאת כללית. מתוך זה חשבתי לנכון לקחת את הסוגיה הזאת של הסנהדרין שגם בה מתברר מאוד העניין של הכלל מול הפרט והשאלה היא מאוד נוקבת וברורה האם במערכת משפט תורני ואני לא מדבר עכשיו על דיני ממונות שזה כל העולם נוהג בו א ולמלא מורה של מלכות איש את ראהו חיים בלאו וצריך לסדר את סדרי החיים ולכן יש דיני ממונות ומערכת יחסים בין אדם לחברו אלא יותר ברובד ה דתי של הדאגה לקיום המצוות ולקיום ההלכה בית דין קופים על המצוות וכל העונשים שכתובים בתורה שהסנהדרין ממונה עליהם כל עונשי דיני נפשות, מלכות וארבע מיתות בית דין שיש בהם לכאורה אה דרי גסה של התורה על חופש הפרט. אבל מעבר לשאלה האוניברסלית הזאת, זה אולי משהו קצת מהמודרנה של א רצון לתת חופש לפרט, יש פה שאלה אמונית עמוקה. הרי כל היסוד של עבודת השם שלנו בנוי על הבחירה החופשית. העיקר הבסיסי ביותר בעבודת השם הוא בחירה חופשית כפי שמרחיב עליו הרמב"ם גם בהלכות תשובה, גם בהלכות יסודי התורה וגם בשמונה פרקים. יסוד מאוד מאוד חשוב בעבודת השם זה בחירה חופשית. ואם בית דין כופים על המצוות, איפה הבחירה החופשית? מה הערך של הבחירה החופשית? ומתוך לימוד של הסוגיה הזאת של תפקיד הסנהדרין ננסה לענות ולקבל קווים מדברי הראשונים בעיקר מדברי הרמבם שמי לנו כי הרמב"ם שעסק בנושאים הללו וננסה לעמוד מתוך כך גם על העיקרון של היחס בין הכלל ובין הפרט אז אני רוצה לגעת ממש בשורש של מינוי הסנהדרין. אז קיבלנו כל פסוקי התורה להכיר אותם בפרשת שופטים. תראו במקור הראשון. שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבותך. ושפטו את העם משפט צדק. צדק צדק תחיה תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך. לא תיתה לך אשרה כל עץ אצל מזבח השם אלוקיך אשר תעשה לך. וכאן כבר רש"י מביא לנו דברי חז"ל שתי נקודות מעניינות. לכאורה שופטים ושותוטים תיתן לך בכל שעריך היינו לומדים כך שופטים את העם משפט צדק שזה נוגע בעיקר לדיני ממונות בין אדם לחברו לשפוט בין צדיק לרשע בלהציל עשוק מיד עושקו אבל יש כאן שתי נקודות שכבר מרימות אותנו קומה יותר משמעותית מאשר סתם א דיני ממונות לכשל עצמם אלא משהו רחב יותר קודם כל אומרת התורה צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אומר רש"י מבר דברי חז"ל כדיו מינוי הדיינים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם זאת אומרת יש כאן איזה אידיאל באים לארץ ישראל בשביל מה כדי להקים דיינים למה כדיו מינו הדיינים כדי להחלות את ישראל ולושיבם על אדמתם ודבר דבר נוסף שחז"ל שרשי מביא פה לא תיתה לך אשרה כל עץ למה השמחה תורה דין איסור עבודה זרה איסור אשרה למינוי הדיינים ללמדך שכל מי שממנה דיין שאינו הרגון כאילו נתה אשרה ואת הדרש הזה הרמבם מביא גם בהלכות סנהדרין זה לא סתם איזה דרוש רעיוני יש פה גם קריאה הלכתית של איסור למנות דיין שאינו הגון שהוא מושווה לאיסור עבודה זרה כל כך חמור כי יש כאן מימד ודאי יותר רחב ויותר גדול מאשר ה מאשר עניין רק של דיני ממונות ובהמשך הפרשה התורה עוד יותר חיבה את עניין מינוי הדיינים כי פלא ממך דבר למשפט בן דם לדם, בין דין לדין ובין נגע לנגע. דברי ריבות בשערך. וכן חז"ל לומדים בגמרא דם לדם זה בין דם נידה לדם נידה. בין דין לדין זה איסור והיתר. נגע ולנגע זה צרה. דברי רבות בשריך זה דינים בין אדם לחברו. זאת אומרת אנחנו מדברים כבר על תפקיד רחב יותר של הסנהדרין שהוא להכריע גם בהלכות. ומה עושים? וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר השם אלוקיך בו. מה יש לי שם במקום? אנחנו יודעים שהמקום הזה הוא בית המקדש. מה יהיה שם? ותה אל הכהנים הלביאים ואל השופט אשר יהיה בימים הם ודרשתה ויגידו לך דבר המשפט. אז אנחנו כבר מבינים שיש לנו בבית המקדש במקום הזה יש לנו שם בית דין. וגם כאן לומדים חז"ל שבבית דין הזה, הסנהדרין, צריך להיות כהנים, לביאים וישראלים כי כתוב ודאי ל הכהנים הלביאים ואל השופט. צריך שיהיה גם כהן, גם לוי וגם שופטים משאר ישראל והם אחראים להגיד לך את דבר המשפט. דבר המשפט זה לא רק שהוא פעם דיני ממונות, דיני בן אדם רחבו, גם לא רק דיני נפשות אלא בין דם לדם, בין דין לדין, כנגע לנגע גם כל דיני שאר דיני התורה, גם אור החיים חוש גם בן העזר, גם יורדיה כל חלקי התורה כולם נידונים במקום הזה ועשית על פי הדבר אשרי גדו לך מן המקום ההוא אשר השם ושמרת לעשות ככל אשר יראוך על פי התורה אשר יראוך ועל משפט אשר אמרו לך תעשה לא תעשו מן הדבר אשר גדול לך מןמאל מכאן לומדים את את החיוב שהרמבם עד כדי כך לומד שהוא ממש דאורייתא שנותן גם איזה מימד דאורייתא לדיני דרבנן שאנחנו מחוייבים לשמוע לכל דברי החכמים עוד מעט נראה את הרמבם בלכות ממרים וגיע פה האיסור החמור של זקן ממרה והאיש אשיעשה בזתון לבדי שמוע אל הכהן העומד לשרט שם את השם אלוקיך או אל השופט ומת האיש ההוא וטה הרע מישראל אז ראינו יש לנו פה בה בפרק יז בפסוקים בפסוקים שקראנו עיקר תפקיד הסנהדרין הוא הוראת ההלכה לכל עם ישראל אולי בתחילת פרשת שופטים שם יש יותר אולי דגה של בצדק תשפוט עמיתך שזה הדיני חושן משפט וגם דיני נפשות כן דון את האנשים לא הור ראת ההלכה אלא פסיקת דין במקרים ספציפיים זה שתי עניינים בואו אני רוצה שתדרגו לרמבם במקור הרביעי בהלכות ממרים שם אומר הרמבם את עוד לפני הרמבם יש פה דגש פעמיים נזכר המקום שבית המקדש נקרא בתורה המקום. גם במצוות הדרישה של לדרוש את המקדש לא מתואר המקום הוא נעלם וצריך להגיע על ידי דרישה שלנו וזה לא הסוגיה שלנו והמקום הזה מודגש כאן צריך לבוא אל המקום זה לא ביאה אל הסנהדרין זה ביאה אל המקום ששם יושבים הסנהדרין לא סתם לבוא אל הסנהדרין בכל מקום אלא לבוא אל המקום בסדר התורה הייתה יכולה להגיד וקמתה ועלית או במקום וקמתה ועלית כי ייפל ממך דבר למשפט מדם לדם בין דין לדין ובנגע לנגע דברו בות בשעריך ובתי אל הכהנים הלביאים ולשופט אשר ביממה ודרשת בגידו לך דבר משפט תלך לסנהדרין אבל התורה קודם כל מקדימה וקמתה ועלית אל המקום ואחר כך גם בציווי בפסוק י ועשית על פי הדבר שיגידו לך מן המקום ההוא שאנחה בהמשך שהגמרא דורשת מכאן שהמקום גורם סנהדרין שנראה בהמשך שקלתה ממקומה יש קשר מהותי בין סנהדרין לבין בית המקדש עכשיו בוא נראה את הרמבם בהלכות ממרים אחר כך נחזור לרמב"ם בספר המצוות הרמב"ם בהלכות ממרים מרחיב על התפקיד התורני ההלכתי הכללי של הוראת התורה של הסנהדרין אומר ממכך בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל ועליהן נבדיך התורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצוות עשה וכל המאמין במשה רבנו בתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולהישען עליהם. קודם כל תפקיד ראשון של הסנהדרים הם תורה שבעל פה. הם עיקר תורה שבעל פה. אין תורה שבעל פה לולי סנהדרים. אנחנו היום חסרים את עיקר תורה שבעל פה. אין היום גם באמת חידושים. אין לנו שום יכולת לחדש היום דבר. אנחנו נשמחים ולומדים רק את מה שנמסר לנו על פי המשנה. והגמרא לא ניכנס עכשיו לסוגיה מתי זה נעצר אבל הרמבם בהקדמה ליד החזקה אומר שהדברים נעצרו ברבינה ורבשי שהם סוף מעתיקי השמועה משם התפזרו ישראל ומכאן אין לנו יכולת לחלוק עליהם אנחנו רק דנים בדבריהם אבל תורה שבעל פה כעיקר תורה שבעל פה חסר לנו אין לנו סנהדרין סנהדרין בית בית הדין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה הם אלה שהם אחראים לפרש לנו את התורה, לבאר לנו אותה. והוא מתאר בהלכה ב' את החלקים שבהם הם צריכים להורות לנו. נדלג א כן בעלב כל מי שאין לו עושה קוראתן עובר ולא תעשה שמר לא תעשו מכל הדבר שיגידו לך מן השמאל ואין לוקין עליו זה מפני שניתן זרת מיתת בית דין זה זקן ממרה שכל חכם שמורה על דבריהם מיתתו בחמק שמר ויש עשה בזדון זאת אומרת כל אחד מישראל שלא שומע להוראתם עובר על הלו הזה אז למה לא לוקים כיוון שזקן ממראה מומת אז כל הלב זה הולב שניתן להזרת מיטת בית דין כן אתם מבינים יש פה אדם פרטי שעובר על דברי חכמים עובר על תסור דאורייתא אין לו חובת מיטה חובת מיטה היא רק על זקן ממראה וגם כשהסנדרן בבית המקדש לא נכנס לפיר הלכות האלה לנו רק זקן ממרא יש לו חיו מיטה אז למה אדם רגיל מישראל לא זקן ממרא שעובר על דבריהם ועובר על מצוות א מצוות לא תעשה מדאורייתא שלא תסור. למה הוא לא לוקה? כי בלב הזה ישרת מיטת בית דין כלפי זקן ממרא. לכן לא לוקה הם הדברים שצריך לשמוע עליהם? אחד דברים שלמדו אותם מפי השמואה והם תורה שבעל פה כיפשו אותו. הלכה למשה מסיני שנמסר לנו מפי משה רבנו. חלק שני אחד הדברים שלמדו מפי דעתם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהם. כן? יג מידות. המידות של בין של רבי ישמעאל בין של רבי עקיבא. ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא ואחד דברים שעשו סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות כל אחד ואחד מאלו השלושה דברים מצוות עשה לשמוע להם ויש גם מצוות עשה מצוות לא תעשה לא לעבור על דברים ולמה זה כל כך חשוב אומר הרמבם כל כשהיה בית הדין הגדול קיים לא הייתה מחלוקת בישראל אלא כל דין שנרד בו ספק לאחד לישראל שואל בית דין שבהירו אם ידעו אמרו לו אם לאו הרי הוא שואל אם אותו בית דין או אם שלוכיו הרי השואל אם אותו בית דין או אם שלוכב עולין לירושלים שואלים בית דין שב אם ידעו אמרו לו אם לו והכל באים לבית נשל בטח האזרה אם ידעו אמרו להם ואם לא הכל באים לשקת הגזין לבית יד הגדול ושואלים שזה גם דבר מיוחד יש לנו את הסנהדרן בלשקת הגזית שלשכת הגזית הייתה חצי בקוד חודש וחציה בחול משנה בסנהדרן בדף פו ולאחר מכן יש לנו בית דין על פתח האזהרה ושל 23 בית דין של 71 יושב לשקת הגזית בית דין של 23 נוסף יש לו בפתח הזרה ובית דין של 23 נוסף יש לנו בהר הבית ואחר כך יש לנו עוד בדיש של 23 בכל שבט ושבט ובכל עיר שהיא מעל 120 איש בית דין של 23 אבל השורש הכל מתחיל בסנהדרין בלשקת הגזית שתי בתי דין סנהדרין קטנות נמצאות אחת בפתח זרה ואחת בהר הבית ומכאן לכל א לכל ארץ ישראל ואפילו לחוץ לארץ שגם שם כשיש סנהדרין אפשר גם למנות בית דין בחוץ אבל מה התפקיד המרכזי שאנחנו רואים פה להורות יש לך לך שאלה שאלת בית דין הבית דין יודע מצוין אם הוא לא יודע מה הוא עושה היום מה עושה בית דין כשהוא לא יודע מה לעשות יושב מעיין לומד בסוגיה פותח ספרים אם הוא רואה תשובה מצוין לא רואה תשובה היום באים הפוסקים ומחדשים מדעתם בעומדן דעת בדימו מילטא למילתא בזמן שיש סנהדרין לא אם אתה מכיר את ההלכה מצוין אתה שכחת פתח ספר תבדוק אתה לא מוצא תשובה, לך לבית דין גדול יותר. עולים לירושלים, הר הבית. אולי הם יודעים, הם יודעים. מצוין אם לא יודעים, הולכים קדימה עד שמגיעים לסנהדרין. ואז מגיעים לסנדר. גם תראו רע היה הדבר שנולד בו הספק לכל ידוע אצל בית דין הגדול בין מפי הקבלה בין מפי המידה שידענו בה אומרים מיד אם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול דנין בו בשעתן ונוסעים נותנים בדבר עד שיסכימו כולן או יעמדו למניין ולכו אחר ויאמרו לכל השואלים כך ההלכה והולכים להם משבטל בתני הגדול רבותה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטמ ונותן טעם לדבריו זה עוסר ת היחידים שהיה להם סמכות לדון באמת מספרתם משכלם זה הסנהדרין שיושבים בלשקה תקזית הבתי דין האחרים דנים רק על פי מה שהם יודעים במסורת שלמה שהם קיבלו מרבותיהם הם לא יכולים לחדש באים לבית דין הגדול לצנהדרין יושבים מלשקת הגזית אם הם יודעים יש להם מסורת או להיותים שלמדו את זה ביג מאחד ממידות שהתורה נדרשת בהם כן, מצוין. ואם לא יושבים ודנים. עדיף שוב פעם לפי הכלל פה הכראה כללית שכולם א מפוסקים כאחד. אם לא מצליחים להגיע לאחרית אז הולכים על פי הרוב. וכל זה תפקיד אחד. שהתורה תהיה תורה אחת. מי שבטלה הסנהדרין רבו מחלוקות בן ישראל. זה לא מציאות לכתכלית. לכאורה זה נסתר ממקורות אחרים גם בזוהר הקדוש וגם בדברי חז"ל שאומרים לנו שיש 70 פנים לתורה הביטוי הזה 70 פני לתורה מקור שלו בזוהר אבל יש לנו גם את הגמרא מפורסמת במסכת חגיגה שזה עוסר וזה מתיר זה מטמא וזה מטהר כולן מרועה אחד ניתנו אנחנו מקדשים מאוד את המחלוקות ואת הדעות ובית והגמרא מסכתובין שמביאה לנו בית שמאי ובית הלל שלמה קבעו הלכה כבית הלל שהם מקדים דברי בית שמי דבריהם היו ענטנים אבל אתה רואה שם ש זה לא שיש אמת אחת בית הילל צודקים ובית שמאי טועים לא יש מקום לבית שמאי יש מקום לבית הלל אבל הכראה תהיה כמו בית הלל בגלל כמה סיבות. אם אנחנו אומרים שיש מקום ל70 פנים לתורה או אלו ואלו דברי אלוקים חיים כמו שהגמרא אומרת על בית שמאי וביתילד או הגמרא בחגיה אומרת כולם ניתנו מר אחד המטמא והמטהר ומה שהגמרא במסכת ברכות גם מתארת לנו איך א דוד המלך היה דורש מט פנים לטמא ומט פנים לטהר זאת אומרת יש בתורה א רוחב דעות ורחב שיקולים. איך יכול להיות שאנחנו דווקא שואפים לתורה אחת? אז צריך להבדיל. יש לכם אמרנו המקור היסוד של הסנהדרין הוא בעצם איך אנחנו אה עם כלל מול פרט. אז אפשר ללכת במובן ה פשוט יותר. אני לא חושב שהוא מספיק. שבאמת כדי לנהל עם וכדי לנהל חברה אתה לא יכול שכל אחד עושה מה שהוא רוצה זה ברובד הבן אדם לחברו אנחנו מכירים את זה אבל גם אם אתה רוצה שעם ישראל תורה אחת תהיה להם כן שימשו עם תורה אחת אז חייב שיהיה לנו פסיקה אחת אנחנו רואים לקראת פסח בפסח כמה אנשים מתקשים לאכול אחד אצל חברו כל אחד פוסק אחרת זה קטניות זה לא קטניות שרוי לא שרויה, יש כל מיני מ דעות ודעות שונים, אתה לא יכול לייצר חברה אחת, אבל זה לא זה הרבה מעבר לזה. ה התורה לפי ה נראה את זה עוד בספר מצוות, הרמב"ם אומר, התורה לא יכולה להיות איזה דבר שפרטי, שכל אחד בא ואומר מה נראה לו בתורה. אפילו גדולי חכמים, מי יושב בסנהדר? יושבים שם גדולי ישראל, ענקים שבתורה, לא הולכים על פי כל אחד ואחד יעשה מה שהוא רוצה. עד כדי כך החמירה התורה שיש דין זקן ממרה שחייב א מיטה. התורה מחפשת הכראה אחת. תורה אחת. אז איפה המקום של 70 פנים? איפה המקום של ה של הפרטים? נשאיר את השאלה הזאת פתוחה ונחזור אחורה. נחזור לספר המצוות ברמב"ם. בתחילת ה במקור השני הרמב"ם בספר מצוות וגם ספר החינוך מתעסקים לא רק בפסיקת הלכה אלא בעונשים שבית דין מטיל. עונשי עונשי נפשות, מלכות וארבע מיתות בית דין וגם בית דין קופים על המצוות כופין אותו עד שתצא נפשו על מצוות עשה אדם שלא רוצה ליטול אוליו דין מצובים להלקות אותו מה מה הסיפור הזה אסור ברמבם מצווה קעו יש יציבה למנות שופטים ושוטרים שכריחו לעשות מצוות התורה יכריחו ויחזירו הנותים מדרך האמת אליה על כורחם ושבעו לעשות הטוב ויזהירו מן הרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהיו מצוות התורה ועזרותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש משפט האחרון זה המפתח מה פתאום שסנרדני אכפו לא יכול להיות שהתורה תהיה נתונה ללמונת איש ואיש מה לא הבנתי הקדוש ברוך הוא נתן לו בחירה חופשית נכון לכאורה דווקא הקדוש ברוך הוא כן רצה שאנחנו נבחר שתהיה נתונת לאמונת איש ואיש זה מזכיר לנו את מה ש יש בגמרא במסכת שבת על כפיית ההר כגיגית לא מזמן בפורום הור קיבלו במא חשו שם נכון השאלה ששואל שואלים תוספות אחר כך מרחיב את זה המהרל למה כפל עם טהר הרי אמרו נעשה בנשמה למה צריך לכפוט עליהם אומר המהרל יסוד מאוד מאוד חשוב אין יכולת קיום לעולם בלא תורה אין יכולת קיום לישראל לעם ישראל בלא תורה זה הכפייה הכפייה היא לא כפייה חיצונית היא כפייה פנימית אדם מוכרח לאכול אם הוא לא יאכל הוא לא יחיה. אז מה? אז הוא מוכרח אז קפו אותו לאכול. ככל שהדבר בסיסי יסודי יותר לקיום, כך יש בו פחות בחירה. אנחנו לא בוחרים לנשום. שימו לב, אדם כל בשונה מאכילה שאדם בוחר להכניס אוכל לפיד נשימה, אנחנו לא בוחרים. צריך לבחור להפסיק את הנשימה. למה? כי הנשימה היא כל כך בסיסית, כל כך יסודית. שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בפלא הזה שזה יבוא לנו טבעי זה לא כפייה זה קורח פנימי כך גם הקדוש ברוך הוא קופע עלינו את ההר כגיגית כי זה קורח פנימי אין קיום לעולם בלא תורה אין קיום לישראל בלא תורה ובתם לזה אומר הרמבם לא יכול להיות ברגע שהתורה היא נתונה לאמונת איש ואיש זה מוריד מערכה של תורה זאת אומרת זה דבר של אתה רוצה תעשה לא רוצה לא תעשה זה מוריד מהתוקף של התורה מההכרחיות שלה מהגודל שלה מהכמה היא חקוקה בעומק המציאות אין אפשרות בלדיה כשאתה נותן לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה זה מוריד מערכה של תורה אתה רוצה תבחר אתה לא רוצה כן כמו איזה דברים כאלה זולים אתה מבין אנשים אוכל אתה רוצה תיקח לא רוצה אל תיקח התורה היא עוד איזה דבר שאנשים בוחרים כמו איזה מרקול בשוק אוכל בשוק שמציע את סחורתו אז ככה הקדוש ברוך הוא מניח לנו את התורה תלו כן יש את הביטוי הזה נכון שתורה היא הפקר כל מי שכל רוצה ליטול יבוא וייטול אז מה התורה היא מונחת רוצים תעשו לא רוצים לא תעשו אין דבר כזה כמו שהקדוש ברוך הוא כפל לנו הר כגיגית ככה סנהדרין מצובים לכפות את התורה כן נגע בזה עוד היה מחדד כפייה דתית לכאורה כן מה שכל הציבור החילוני פוחד ממנו מדינת הלכה אתה קורא את הרמבם אתה אומר צודקים יש פה כפייה לא יכול שתהיה תורה נתונה למונת איש ואיש אז מה התורה באמת רוצה כפייה אבל אם אם באמת אדם יש אדם שבטח מבין לכם כדי לאכול כאילו כאילו אם הוא מבין ככה בתורה כאילו מה אתה אומר זה רלוונטי למי שבאמת מאמין בתורה כן אני אומר אם למי ש לא מאמין שזאת הדרך אז אתה אומר שהרמבם אומר לכפות רק את מי שאומר אני מאמין בתורה אבל אני לא רוצה לקיים לא לא יודע אתפני הרמבם אני אומר סתם איך העניין של זקן ממרה לכאורה זקן ממרא באמת סיפור אחר כן לא אני אומר אבל הדין של זקן ממרא אז באמת מה למה שאדם כאילו אם באמת ככה הוא מבין בתורה כאילו אז אתה אתה נוגע בסוגיה אחרת בסוגיה נוספת של מי שלמד בתורה והבין אחרת מה פתאום שהוא כופף את דעתו לסנדר זה אני זה הסוגיה שאנחנו עוד מעט ניגע בהכל נלך פה עוד סוגיה יש סוגיה אחת שעל התורה היא אחת ולא 70 פנים לכאורה כן אנחנו שואפים לסנהדרין שפוסקים פסיקה אחת ושלא ירבו מחלוקות בישראל הריבוי מחלוקות בישראל הוא שלילי כמו שאומר הרמבם ואתה שואל טוב אחר כשאני למדתי בתורה הבנתי אחרת ויש דבר נוסף כפייה מעשית לא כי זה ניגוד לדעתי לא בא לי אדם א מורד לתיאבון רוצה לחלל שבת לתיאבון קופים אותו אדם לא רוצה לשים ציצית לא לשים ציצית זה לא מצווה חיובית לא רוצה להניח תפילין לא רוצה ליטול אולב באים סנהדרין בית דין מצווים אכפוט אותו מה אתה חושב שאתה מה זה בחירה מה זה פה שוק אחד יקנה יש פה שוק של ספרים כל אחד קונה מה שהוא רוצה זה תורה זה מחוייב תראו את הספר החינוך במקור השלישי מסביר אומר גם אותו דבר כמו הרמבם את גדר המצווה למנות שעופטים ושוטרים שיכריחו מה התפקיד שהם שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו אים מדי חיים מתלה בעל כוכה ויצבו בראוי לעשות ומנעו ימנעו הדברים המגונים ויקיימו הגדרים על העובר עד שלא מצוות התורה מניעותה צריכות לאמונת כל איש ואיש לא צריך לא אה א שום מפעל החזרה בתשובה ושום מפעל שכנוע לא צריך לשכנע אף אחד סנהדרין קופים את כולם למה אז הבעל ספר החינוך נותן לזה הסבר בשורש המצווה שורש המצווה נגלה הוא שעם הדבר הזה נעמיד דתנו בהיות אימת אלופנו ושופתנו על פני האמון ומתוך הרגלם בטוב וביושר מחמת יראה ילמדו העם טבעם לעשות משפט וצדק מאהבה בהכרתם דרך האמת וכעניין שאמרו החכמים שרוב ההרגל הוא מה שאחר הטבע כלומר כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש כן ההרגל הגדול חוזר בו כין טבע קיים ויכריחנו בדך ההרגל לעולם ובולך את העם בדרכי היושר והאמונה ובכים בטוב תדבק בהם הטוב וישמח השם במעשיו. כן. זה הכפיה היא אמצעי לפי בעל ספר החינוך. ודאי שאנחנו לא רוצים שכל עם ישראל לקיים תורה מצוות רק מכוח כפייה. אבל יש לאדם יצרים, יש לאדם נמשך אחרי דברים לא טובים. הכפייה מתוך האימה ויראה תרגיל את העם ללכת בדרך הטוב עד שהם יבחרו בזה מעצמם ויבדו מאהבה, משמחה, מללכת בדרך הטוב. זאת אומרת זה אמצעי. כך הוא מסביר. האמצעי להגיע למטרה הוא הכפייה. אבל המטרה היא לא הכפייה. אז הוא קצת מעדן את זה. אבל כן יש פה נקודת הנחה בסיסית שאנחנו מאמינים אמונה מוחלטת. בטוב שבתורה. התורה זה הטוב האלוקי המוחלט. מה שה בהמשך לזה גם מה שה כל מה שכתוב בתורה וגם מה שהסנהדרין מפרשים את התורה ומקבלים במסורת בתורה שבעל פה ומחדשים בתורה. זאת האמת המוחלטת. ולכן אנחנו עושים איזה כפייה רגעית זמנית כדי להרגיל את האדם בדרך הטוב. זאת אומרת ההסתכלות על הציבור היא כמו הסתכלות על ילד קטן שאתה לא שואל ילד קטן בבוקר כשאתה לוקח אותו את הילד לגן אתה אומר לו תגיד לי אתה רוצה לחצות את הכביש עכשיו או לא לחצות אתה לא נותן אם הוא ירד לכביש כשלא צריך אתה תתן לו מיד א תמשוך אותו בכוח לא תיתן לו אתה לא שואל אותו אז כך עם ישראל כעם ככלל הוא ילד שצריך לכפון אותו גם לפעמים בניגוד לרצונו כי אנחנו מבינים שמתוך הכפייה הזאת בסופו של דבר גם הוא יבחר בזה מעצמו כך אומר ספרנו אני רוצה ללכת לכיוון אחר ברמבם בדעת הרמבם אה בוא נחזור לספר המצוות בחלק השלישי שמצוטט וכבר נכפל לציווי הזה למנות 70 זקנים והוא אמר יתברך למשהפה לי 70 איש ואמרו כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים כן זה לא רק באותו דור בדור של משה אלא לעולם כמו וכי הנו לי כלומר שהוא דבר מתמיד ואינה מצווה לפי שעה אבל הוא ראוי הוא מחוייב לדורי דורות ודע שאלו המנועים כולם כלומר סנהדר גדולה וקטנה וביידין שלשלושה וזולתם מן המנועים אמנם יהיו כולם בארץ ישראל בהכרח ואין אין שמיכה אלא בארץ ישראל. ואיך שנתקיימה השמיכה בארץ ישראל אז אפשר לסמוכים הם שישפטו בארץ וחוץ עליו. אבל לא ידונו בדיני נפשות לא בארץ ולא בחוץ לארץ אלא אם כן היה בית הבחירה עומד כמו שבארנו בפתיחת המאמר הזה. ומה אומר הרמבם בפתיחת המאמר הזה? תהפכו לדף השני למטה מקור האחרון במכילתא. זה הדרשה שמביא הרמב"ם גם בהקדמה לספר המצוות. מני שתהה סנהדרין סמוכה למזבח תלמוד לומר בפרשת משפטים מעם מזבחי תיקחנו למות אז איפה ישב את הסנהדרין ליד המזבח ומנן שאין ממיתין אלא בפני הבית תלמוד לומר מעם נזבחי תיקחנו למות הם יש מזבח אתה ממית ולא אתה ממית וכאן אני חושב שחז"ל הרימו אותנו קומה בהבנה של הסנהדרין זה חוזר למה שראה ראינו בפסוקים שלאן הולכים לסנהדרין למה המקום. הדגש הוא על המקום. לא רק 71 גדולי הדור, אלא המקום גורם. ויש פה שני ממדים שאומר לנו הרמב"ם בספר מצוות. אחד, ארץ ישראל. הצמיכה היא רק בארץ ישראל. ודבר שני, דיני נפשות ישנם רק כאשר הסנהדרין נמצאת סמוך לשכינה, למקום המזבח, ולשקת הגזית ובית המקדש קיים. וכאן זה מערים אותנו למד נוסף של תפקיד של המקור הסמכות מקור הקדושה של הסנהדרין שאולי זה יביא לנו את הפתח להבנה של מה פתאום הכפייה של של הסנדרין אז תרבו תחזרו למקור שמונה הגמרא מעסרת עבודה זרה גמרא מפורסנת על שמיכת רבי יהודה בן בבה כשחנה רבי ישמעאל ברבי יוסי כבר השעה מוחרת אז אני ירוץ על הדברים כשכחנה רבי ישמעאל רבי יוסי שלחו רבי אמור לנו שניים בג דברים שאמרת לנו משום אביך אמר לו 180 שנה קודם שנכב הבית פשטה מלכות הרשעה לישראל כבר הרומאים שלטו פה פי שנה עד שלא חרה בבית גזרו טומאה על ארץ עמים ועל כלי זכוכית מ שנה עד לא חרה בבית גלתה סנהדרין והשוה לה בחנותו למה היא הלחתה מה זה משנה איפה הסנהדר יושבת חנות זה מחוץ להר הבית בכניסה להר הבית מה מה זה כל כך משנה אמר רב מיצחק ברב דימי לומר שלא דנו דיני כנסות דיני כנסות על גדחם רבודה הרב ברם זכור אותו האיש לטוב רבודה מב שמלאו נשתקחו דיני כנסות בישראל נשתקחו לגרסינו מה נשתקחו שילמדו אלא בטלו דיני כנסות מישראל למה שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך ירג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכים בה תחרב ותחום שסומכים בו ביעקר מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הערים גדולים בין שתי עיירות גדולות בין תחומי שבת בין אושא לשפרם ושמך שם חמישה זקנים רבי מאיר רבי יהודה רבי יוסף ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמעון ורב מוסיף רבי נחמיה כיוון שכרו בהם עובדים אויבה אמר להם בניי רוצו אמר אמרו לו רבי ואתה אמרתי עליך אמר להם הרי נמותה לפני כמ שאנחים אמרו לו זזו משמה שנעצו לגופו גמאות לולי של ברזל ואסור לגופו כקברה אז מה יוצא מכאן הנה אפשר לדיון דיני כנסות אפילו אחר חורבן הבית רבי יהודה בן בבק אחר חורבן בעיקר מה צריך סמוכים אז לא צריך בית של דיני קנסות מה אתה רץ את הגמרא לא תה דיני קנסות אלא שלא דנו דיני נפשות 40 שנה לפני חורבן בית המקדש לא הפסיקו לדון דיני נפשות למה מה הייתהמה כיבה דחזו דנפלא רוצחין ולא יכל למידן אמרו מוטב ניגלי ממקום למקום כאלו לחייבו וכתיב ועשית על פי הדבר שיגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם אין לנו פה ארכות רציתי אבל זה אישור קצר גם תראו תוספות פה אחר כך מכריב פה בנושא של ההבנה של המקום הסנהדרין עושה הפוך לגמרי ממה שמדינת ישראל או כל מדינה נורמלית הייתה עושה. כשיש פשיעה מתרבה, מה צריך לעשות? להפסיק לדון דיני נפשות, להקל בעונש. צריך להוסיף שוטרים, צריך להחמיר עמישה, צריך לפתוח עוד בתי כלא. למן יראו ויראו. אז אני דרפו הרצחנים אז הם מפסיקים לדון דיני נפשות גולים מגלים את עצמם מלשקת הגזית מה יגיון בזה הרמבם ב הרמבם בפרק ד' בלכות סנהדרין מדבר על כך גם על שמביא שם תראו בהלכה טו בדרך בפחות צנו פרק דלכת טו מי שאינו ראוי לדון מפני שאינו יודע או מפני שאינו אגון שעבר ראש גלות ונתן לו רשות או שטעו בית דין ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עלל הרמבם מתייחס לסנהדרים לדיינים כקורבנות יש בהם קדושה. קדושה חלה עליהם. לכן סנהדרין יושבת בלשקת הגזית. סנהדרין נמצאת סמוך להשרת השכינה. כל הכוח של בסנהדרין קטנה בכל מקום בארץ ישראל הוא מכוח הסנהדרין שיושבת בלשקת הגזית. סנהדרין מגלה עצמה ממש הגזית. בטל כוח הסנהדרין קטנה בכל מקום אחר בארץ ישראל. נכון? אולי יכולים יות דיני קנסות זה משהו אחד. יכולים אולי גם כמובן לדון את כל דיני ממונות גם מה שלא מכוח שליחותיי הוא לדון את כל דיני ממונות אבל הם לא יכולים לתון דברים שבהם מצריך קדושה ודאי שהכרעות הלכתיות מהותיות כמו שלמדנו שהסנהדרין נוסעים לא שייכים כשהסנהדרין לא בלשקת הגזית כי סנהדרין דיין כל דיין ודיין והסנהדרין הם מרכז של קדושה וזה קשור גם לשמיכה הרמבם מתאר את הסמיכה תראו בהלכה א' פרק ד' הלכה א' שהבאתי לכם במקור שש אחד בית דין הגדול ואחד סנהדרין קטנה או בית דין של שלושה צריך שיהיה אחד מהם סמוך מפי הסמוך משה רבנו שמך יהושע ביד שמר וסמוך את ידיו עליו ויצבו וכן כן שבים זקנים ממשה רבנו שמכה משרתם שכינה ואותן הזקנים סמכו לאחרים ואחרים לאחרים נמצאו הסמוךן איש מפי איש עד בית דינו של יהושע ועד בית דינו של משה רבנו כוח התורה בעם ישראל מגיע ב מלשקת הגזית ממשה רבנו ממקום השראת השכינה מסיני ברמבם בהקדמה ליד החזקה כשהוא מתאר את השתלטלות את השתלשלות תורה שבעל פה הוא מסכן נמצא שכל התורה שלנו היא איש מפי איש עד משה רבנו עד מפי הגבורה כשאנחנו מדברים שאומר הרמבם שה אנחנו רוצים שהתורה לא תהיה נתונה לאמונת איש ואיש אומר הרמבם אנחנו רוצים שתורה תהיה תורה אלוקית כל היסוד הזה של בית דין קופים על המצוות הוא כאשר עם ישראל נמצא במדרגה גבוהה של השראת שכינה שיש במקדש, זאת אומרת קשר ישיר שישנו לעם ישראל עם הקדוש ברוך הוא. ואז יש סמכות לבית דין לדון דיני נפשות. יש לו סמכות גם לכפות את עם ישראל על המצוות. והכביאה הזאת היא קשורה למדרגת הכלל. למה הסנהדרן נגלתה את עצמה מלשקת הגזית של רבוע הרצחנים? תפקיד הסנהדרין הוא לא לדאוג לסדר הציבורי. זה התפקיד של המלך. המלך גם מכה ועונש שלא מן הדין. לפי ראות אינה בהתאם לצורקי השעה. גם בית דין יכולים לינו שם מן הדין. כרואים גם ברמבם שראשי הגלויות קיבלו איזה סמכות, סוג סמכות של מלך. אבל התפקיד המהות של הסנהדרין הוא לא דאגה לסדר הציבורי. זה תפקיד של המלך. רבו רצחנים שהמלך מטפל בהם. הסנהדרים דואגים למדרגה הרוחנית של עם ישראל. וכאשר עם ישראל נמצא במדרגה נמוכה, רבוע רצחנים, הבדי מפסיק לכפות. מה זה יעזור שאני אמית אותו? התפקיד שלנו היא שלא תהיה הנורה נתונה לאמונת איש ואיש. עם ישראל בכללותו נגיד 95% מעם ישראל שומר תורה ומצוות. זאת אומרת מדרגה רוחנית כללית שעם ישראל נמצא בה. עכשיו אם יש יחיד שמפר את זה אז הוא פוגע בשורש של התורה אז קופים אותו. לא כחשבון שמיים. מה מגיע לו בשמיים? יש לו בחירה חופשית. ידון אותו בבית דין של מעלה. אבל התפקיד של סנהדרין זה לדאוג למדרגה למדרגה הכללית של עם ישראל. מדרגה הכללית של כלל ישראל. מדרגה הרוחנית שלהם שצריכה להישמר ולהישאר ברמה הגבוהה. אבל כשעם ישראל לא נמצא שם, רבו הרצחנים, עם ישראל יורד במדרגה, לא שייך יותר. לכפות. המלך רוצה לסדר אנשים שימצא את הדרכים שלו, אבל אנחנו סנד תפקידנו הוא תפקיד כללי. ובהקשר הזה בוודאי כשיש את המימד הכללי אז כן גם קופים את הפרט בחירה חופשית. זה ענייננו אומר מדינת הלכה שהולכת לפי ההלכה בצורה מוחלטת כפי שאנחנו מדבר שכולל כפייה היא תהיה רק כאשר עם ישראל ב-95 99 אפילו אחוז ממ עם ישראל שומר תורה ומצוות מאמין בתורה מאמין בתורה שבכתב בתורה שבעל פה נמצא במדרגה רוחנית גבוהה ואז הסנהדן גם קופים את הפרטים אבל עד שעם ישראל לא מגיע למדרגה הזאת הסנהדן לא יכולים כאשר צריך להוסיף על זה עוד שני דברים חשובים. סנהדרין צריכים את מקור הקדושה גם של הסמיכה וגם שהיא קדושת ארץ ישראל. צמיכה שהיא רק בארץ ישראל. וצריכים את קדושת מקום המקדש. זאת אומרת ההשראה האלוקית ששופעת דרכם לכל עם ישראל. เฮ [מוזיקה]