חוזרות הביתה - פרק 19: אורחת: אביגיל שמואלי

חוזרות הביתה. נשים חוזרות בתשובה מספרות על מסך חייהן מזווית קצת [מוזיקה] שונה. מערכת ומגישה לירן בראש. >> האורחת שלי היום נולדה בקיבוץ אין חרוד מאוחד וגדלה ברוב שנות ילדותה בכפר סבא. את רוב ילדותה העבירה בחוגי ספורט ומוזיקה והשתדלה לא לפסוח על אף כלי נגינה מפסנטר ועד גיטרה חלילית וקלרינט. ונגנה בתזמורת של כפר סבא במופעים ברחבי הארץ. לאחר תהליך תשובה מרתק הקימה מדרשה לחוזרות בתשובה יחד עם חברותיה המסורות והיא רק בת 23. כיום היא גרה בביתר אליט אמא לחמישה [מוזיקה] ילדים מקסימים וממלת את יהודה בתור מדריכת קלות שדחנית ומרצה במדרשת אליבע בראש הרב זמיר כהן. שלום לאבי גאיל שמואלי. שלום יקרה שלי. מה שלומך? >> מה שלומך? מה שלומך? >> ברוך [נחירות בוז] השם. >> איזה כיף שאת פה. >> איזה כיף להיות >> גילוי נעות אנחנו חברות המון המון שנים. >> מה את מגלה את זה על ההתחלה? >> על ההתחלה [‏צחוק] אני אמיתית עם המאזינות שלי. נאמנה להם. >> אה אז אנחנו חברות המון המון שנים. אה [נחירות בוז] אה עוד לפני העבודה המשותפת שלנו היום שתכף נרחיב עליה א מביתר אנחנו חברות אה [נחירות בוז] ווזהו וכמובן שזכינו לעבוד ביחד בשנים האחרונות אה וזכות בשבילי שאת פה א לא יוצא לי הרבה להגיד לך וזאת [‏צחוק] הזדמנות טובה גם בשבילי אז כזאת חברה טובה ממש >> ו יודעת בעלות תשובה מאוד בודדות בעולם בהתחלה >> עם המשפחות והכל ו [נחירות בוז] >> ו מחפשות כל הזמן אחיות [‏צחוק] אחיות לדרך >> נכון >> אז א את בשבילי אחת כזאת >> אז זאת הזדמנות להגיד לך תודה >> תודה >> וזה לפני שמתחילים >> איזה כיף [‏צחוק] >> אז אביגיל כן כן >> ספרי א קודם כל תפס אותי ככה גיל שאת 23 שאת קמת מדרשה וזה מה מה מאיפה האומץ מאיפה הזאת >> א אני חושבת שבעל תשובה א כמו כל בעל תשובה כל העניין של השכל פחות מנהל אותו זאת אומרת אני חושבת שהוא באמת פועל הרבה מתוך איזשהו מהלך שהשם הוביל אותו כל העניין של המדרשה היה ממש בגדר נס. אני בכלל לא למדתי בירושלים. כשעברתי לגור בירושלים ממש בצעירותי פשוט א שאלו אם אני מוכנה לבוא להקים מדרשה. א הרב סטבסקי הרב דניאל סטבסקי שליטה. וזהו. וזה היה מדהים. פשוט אמרתי כן בלי לחשוב יותר מדי כמו שאמרתי כן כשקראת לי לבוא לפה ואמרתי זהו בוא בואו נלך על זה. היינו אז אורנת ורנו א סיגה לאביאל שגם הייתה פה ארבנית [כחכוח] סיגלה לאביאל ארבנית שניידר היינו צוות צוות רציני ביותר וזהו פשוט נתנו לנו מקום ופתאום אתה מרגיש בגיל כל כך צעיר שאתה >> על גג העולם [‏צחוק] >> אתה אני אגיד לך אני חושבת שכל בעל תשובה בעצם אה רוצה לצעוק יש פה >> את הבשורה שהוא גילה נכון גילת שהתורה היא אמת >> שיש בורא אל העולם באו אחריי עכשיו כשנותנים לי ילדה בגיל כל כך צעיר שאין לה עכשיו עול של בית ולא ילדים פשוט עופי על החלום הזה והמדרשה שלנו א הוקמה ברחוב שמאי 13 זה היה מעל המיד רחוב בירושלים מה יותר מזה פשוט לקחת את כל המתוקות שהולכות שמה ו ובאמת לפעמים מאוד מחפשות את עצמן ולהראות להם את אור השם וזה היה כל כך מתוק אממ אני יכולה להגיד שאחר כך א כשכבר היינו בשלב של נישואין 11 בנות מדרשה שלנו התחתנו עם 11 בחורי ישיבה זאת אומרת זה היה ממש לראות את התהליך של איך בנות מגיעות עם ג'ינס מחליפות לחצאית היינו עושים כזה מסיבת חצאית ואיך הם בעצם מתחזקות ווהם בונות בתים והיום הם כבר סבתות וזה פשוט הכי מרגש בעולם לראות שבאמת הצלחת לידיה א אנשים שבאמת היו בשלב של חיפוש בחיים הצלחת לתת להם את ה את הידע הנכון את האור הגדול וא את האהבה העצומה הזאתי לבורא עולם לדרך השם ש גם היום אני מרגישה שאם היו שואלים אותי מה היית רוצה אז שכמה שיותר יהודים מעם ישראל ידעו שיש בורא לעולם והתורה היא אמת ותצטרפו אלינו >> לכו על זה >> בוא [‏צחוק] מוזמנים להצטרף אז זה ממש זה מוזמנים להצטרף ואיפה שאני אוכל להיות כדי לגרום לזה להיות יותר גדול כדי שירגישו את המתיקות הזאת ויחיו חיים >> להפיץ את הבשורה >> באמת באמת אבל באמת כדי לחיות חיים שיש בהם אז א אז אז שם אז שם אני רוצה להיות ובורא עולם יודע >> ועכשיו נתחיל מהתחלהחלה >> ספרי על המשפחה קצת >> אה א, משפחה שלי מהבית משפחה מדהימה, אמא שלי קיבוץ ניקית מקיבוץ אין חרוד. אני נולדתי כמעט בחדר אוכל בליל הסדר, א [‏צחוק] של הקיבוץ א בבית חולים מפולה. אמ זהו ואבא שלי הצטרף אליה א לחיי קיבוץ, מה שמהר מאוד הפך להיות כפר סבא. שמה גילינו את א את רוב כישרוננו. באמת אני יכולה להגיד תודה עצומה ממקום זה להורים המדהימים שלי שבעצם לא חסכו ממני כלום. כל מה שאי פעם רציתי לגעת בו ורציתי לגעת במלא דברים הם פשוט נתנו לי. ואני לא חושבת שהיה להם הרבה אמצעים. היה להם הרבה רצון. >> כמה אחים אתם? >> אנחנו חמישה אחים. >> ואת הקטנה? >> אני האמצעית. >> האמצעית. >> יש לי שני אחים גדולים. א אח ואחות קטנים. וזהו. אני רק רוצה לציין כאן א שבאמת בזכות אבות אה הארועים שלי היום א אחרי שבאמת א כמו שציינתי בהתחלה נתנו לי אז את כל האפשרויות לגעת בכל כלי הנגינה שרק רציתי ובכל תחום ספורט אומנות שרק רציתי היום אני מודה להם כי הכל בא לידי ביטוי בחיים והיום אין מאושרים מהם לראות אותי >> תכף תכף נגיע להיום אבל [‏צחוק] אז באמת אני יכולה להגיד שגם בתוך תהליך התשובה א בגדר נס שלושה אחים שלי חזרו בתשובה יחד איתי ממש א באותו זמן וההורים שלי הצטרפו אלינו אז היום מתוך חמישה אחים אנחנו ארבעה דוסדוסים [‏צחוק] ואבא ואמא שיחד איתנו בתוך שמירת שמירת תורה ומצוות >> ושוב תתחילי מההתחלה איך זה קרה [‏צחוק] >> איך זה קרה >> כן לא יש לך סיפור מדהים נכון >> בעינייז את יודעת לא סתם הבאתי אותך >> אני יודעת [‏צחוק] >> אז יאללה אז תתחיל >> א הסיפור שלי מתחיל בכיתה ב' בכיתה ב' נכנסה לכיתה א ילדה חדשה מהממת א אחת מהאבות חיי הגדולות אמ ובאמת אחרי כמה דקות הבנו שיש בינינו חיבור לא רגיל מסוג החברות שאפשר לדבר איתם שנה ואחרי שנה זה כאילו אפילו מעולם לא נפרדנו א והכל היינו עושות ביחד אבל הכל יסודי חטיבה תיכון ואני מרגישה שבאמת יש פה איזה קשר שהוא מיוחד ובאמת הוא מלא באמון ואמונה ונאמנות א שלא מוצאים בכל מקום מין קשרים נדירים כאלה ובעצם הרגשתי שאני פחות צריכה אחרים זאת אומרת זה היה מאוד אני והיא ומדי פעם היו מצטרפים אלינו עוד איזה היינו מאוד מאוד אוהבות לעשות דברים מאוד איכותיים ביחד חלק מזה גם היינו בנבחרת ישראל בכדורף היינו ממש יוצאות למשלחות בעולם חילופי משלחות א א מאוד מאוד מאוד ביחד בהכל א זהו עד הצבא א בעצם הצבא דרכינו נפרדות א היא עברה לשרת בקריה ואני עברתי לשרת במחוה אלון א והקשר בינינו הוא עדיין נשאר. אמ ובעצם כאן מתחיל תהליך התשובה שלי. אני יכולה להגיד שבתור ילדה חלק מזה שההורים שלי נותנו לי המון ביטחון בחיים, המון ערך עצמי, דימוי עצמי גבוה ברמה שתמיד העיפו אותי רחוק וגם בעצם היות מזל טלה, אני חושבת שתמיד שאפתי להיות ראשונה ומוצלחת בכל מה שנגעתי בו. אז גם בצבא. א התגייסתי מוקדם, הייתי במפקדת בקורס קרב מגע, יצאתי לקצונה מוקדמת א הייתי מפקדת מרחב ירושלים בגדנה >> ואחר כך עברתי לשקרבית כן [‏צחוק] חברה ועברתי לשרת באקו דרך אגב אני מקמד קעד מי ש ועברתי לשרת באקו א שם בעצם הייתי מפקדת אני יכולה להגיד היום שזה מדהים א כמה עוצמה יש בלהיות ילדה כל כך קטנה בת 19 א מפקדת של 70 חיילים ו >> תשמעי זה קצת יכול להסביר את השאלה הראשונה שלי >> מה היא הייתה >> בגיל 23 שקמתנו מדרשה [‏צחוק] >> אז זה כבר לא מפתיע אותי שבגיל 19 היית ואני רוצה להגיד מה ההבדל ההבדל הוא גם היום ותכף אנחנו נגיע למה אני עושה היום אבל באמת ההבדל הוא שאז הכל כל היה מלא באגו מטורף. הגאווה, הידיעה שאתה מוצלח, שאף אחד לא יכול עליך, שהחיים הם >> זה באמת על גג העולם כאילו השליה כזאתי שאתה שולט בהכל. >> בהכל בד >> א להיות מספר של 70 חיילים שאתה ממש מרגיש שאתה יכול להעריץ אותם. הם מפחדים שתשאיר אותם שבת, הם מפחדים שתשאיר אותם ביציאה. זאת אומרת, אתה ממש נמצא במקום שאתה בשליטה >> שהם תלויים בך, >> ממש, אבל בשליטה מאוד מאוד גדולה. וזה עוצמה של העולם הזה >> ממש >> ש >> נותנים לך אה כוח בידיים. שהיום אני יכולה להגיד ש הפך האישה היהודיה בבית היהודי, שזה בעצם התיקון שאני עושה היום, שהרגשתי אז שהעוצמה שהייתה לי בעצם היא הייתה עוצמה שאם הייתי מגיעה איתה לחיי נישואים נניחס קולד חילונים >> אני לא יודעת כאילו איך אפשר לייצר חיי זוגיות נכונים מאושרים בצורה כזאת שאתה בא עם כל כך הרבה עוצמה נשית א ואז הגיע הרגע שנפתח קורס קצינים. מאוד רציתי להיות מפקדת בקורס קצינים וידעתי שאני יכולה לעשות את זה הכי טוב שאפשר. התמודדתי עם עוד אחת והיה לי ברור שבוחרים אותי כי תמיד בוחרים אותי. ואז מפקדת הבסיס. מפקדת הבסיס. כן. אני לא יודעת איך קראו [‏צחוק] לבעלה אבל היא הייתה מפקדת הבסיס. >> הרבנית והאדמור. >> כן. משהו כזה. רצון >> אה קוראת לי ואומרת לי שלא בחרו אותי >> וואו >> שבחרו אותה איזה מכה >> אז אני זוכרת שזה היה נראה לי כאילו לא הגיוני כאילו איך עד עכשיו כל מה שרציתי השגתי לפתע ברגע בעיר אחד את מודיעה לי שאני לא הולכת להיות המפקדת של קורס קצינים הבא ואין עוד אחד כי אני משתחררת אחר כך והרגשתי שאני בנוקאוט של החיים ממש חור שחור וחושך כאילו לא קיבלתי את מה שרציתי והיה ברור לי שאני אקבל ו הייתי במשבר מאוד מאוד גדול והתנהגתי לא כל כך יפה והמפקדת לא כל כך אהבה את זה והיא אמרה לי גברת ככה לא מתנהגים >> ילדה שובבה >> העונש שלך אף על פי שאת סגן א זה פשוט לעבור לשרת קרוב לבית ובשביל בלי זאת הייתה בשורה לא נעימה בכלל. >> למה? >> אמ כמעט לא הייתי בבית. הייתי תמיד בבסיסים שומר סוגרת שבתות. >> לא בגלל הבית. א זה היה לך בשורה לא נעימה. בגלל שרצית א שהחיים שלך היו בצבא. >> עברתי לשרת בטל שומר? לא העביר אותי לשרת בטלשומר? >> כן כן הבנתי. אבל לא בגלל הבית הצטערת שום >> שזה אלא בגלל שאת רצית חיי צבא. >> נכון? א רצית קריירה צבאית כמו שצריך >> נכון רציתי למצות עד הסוף מתחילתי להעביר אותי לטל שומר להיות באיזה משרדכ >> היה נראה לי כמו כן עונש אמיתי כאילו >> אבל יותר מהעונש הזה זה לצאת כל יום בשמונ לבסיס ולחזור בחרי הצהריים לארבע קירות ומה אני עושה איתכם כאילו עוד פעם מסעדה עוד פעם בית קפה עוד פעם סרט מה עושים עם החיים האלה זה היה נראה לי פתאום הכל כל כך ריק שימום אחד גדול. אמ והייתי באמת בתקופה לא פשוטה בכלל. אמ אני יכולה להגיד דאז אולי אחד התקופות הקשות א שעברתי בעצם הרגשתי שהורידו אותי מ שיא סי הפ >> ממש ממש ממש מגג העולם לרצפה. >> ואז >> אולי ככה נקרא להפרק. >> מגעג העולם [‏צחוק] לרצפה. נשמע נורא. א >> כן >> מעניין. ואז באותו א באותו מעמד אני יכולה להגיד שאמא שלי שהשם ישמור אותה וישלח לה מכאן רפואה שלמה רבקה בת מלכה >> אמן אמן >> אמ אמא שלי אמרה לי א תקשיבי יש פה שיעורי תורה היא הייתה הולכת ממש שלוש פעמים בשבוע מה אכפת לך לבוא איתי אמרתי לה תקשיבי גם ככה משעמם אני בא [‏צחוק] >> כן >> הלכתי איתה לשיעור תורה >> איך השם יודע יודע אה איך הוא סידר אותך במקום קרוב לבית ובבסיס אחר זה השם הוא מצ >> זה פשוט לא יאומן >> הוא ותר רגע הוא נתן לי בסיס אמיתי כן >> בסיס אמיתי >> יפה >> והגעתי לשיעור זה היה לפני ראש השנה אני מדברת על לפני 28 שנים אני מגיעה לשיעור והרבנית חד ולוריה >> כן >> טליטה שתחיה אהבה גדולה מדברת על חשבון נפש לפני ראש השנה. אני אומרת מה לי ולחשבון נפש. מי יוצר את החיים? למה לעצור? להמשיך לרוץ וכמה שיותר רחוק ואנחנו תכף נשתחרר ונמשיך לרוץ. לא עוצרים לחשבון נפש. ונורא התעצבנתי ואמא שלי החכמה אמרה לי, "אם את מתעצבנת, אז תשאירי לרבנית את הטלפון שלך ותגידי לה שאת נורא עצבנית על מה שהיא אמרה. וזה מה שהיה באמת השארתי לה את הטלפון שלי ולמחרת אני ממש זוכרת אותי בדרך לבסיס באוטובוס עם המשקפי שמש והרבנית מתקשרת אליי א והוא אומרת לי אולי את רוצה לבוא אליי היום בערב אמרתי וואו כאילו מה יש לה זמן אליי כאילו בלי כסף שפשוט אני אבוא אליה [‏צחוק] כאילו בערב אמרתי לה תקשיבי גם ככה משעמם לי בערב אז אני אבוא [‏צחוק] >> איזה מזל ששיעמם לך מאוד. זה היה ממש מזל ששיעמם לי. תודה בבורא עולם. מתוך החושר האור. ובאמת א נסעתי ל אז ראשון לציון שם היא הייתה גרה. א זהו ואני מגיעה אליה ואני מרגישה ש שיש פה שאת יכולה לנשום. שכשחזרתי למקום. עכשיו אני יכולה להגיד שעד אז באמת א כולם אמרו לי שאני לא שייכת לעולם הזה, לא שייכת לדור. היו קוראים לי לורה מהמאה ה-16 ותמיד הרגשתי כזאת. הרגשתי שאני לא שייכת, לא שייכת למה שקורה. אמ ובאמת שהגעתי לשמה אני לא זוכרת כל כך מה היה הדיבור ואני זוכרת שהיו דיבורים של אמת. אני זוכרת שהיה מלא אור בחדר ואני זוכרת שהרגשתי אהבת השם. כאילו מה שאומרים שהבעלי תשובה מרגישים את האור. אני באמת מברכת כל יהודי שירגיש את האור שהרגשתי באותו רגע. >> גם אני. אני כל כך מבינה אותך. זה אור שאת מרגישה את טוב השם. רק את טוב השם. ומאותו רגע היה ברור לי שיש לי רצון להאיר אתוב השם הזה לכל מי שלא הרגיש אותו אף פעם. ו היא אומרת לי תבואי אליי עוד שבועיים. הגעתי אליה אחרי שבועיים ואני מגיעה ואנחנו מדברות על אמת ושקר, על היצר הטוב והיצר הרע, על העולם הזה והעולם הבא ואני יוצאת משם ואין לי שאלות. אני יודעת שאני יוצאת לדרך חדשה. זה היה כל כך מהר כמו כל דבר מהר שעשיתי עד אז בחיים ועד הסוף. אז אמרתי זה עכשיו ועד הסוף. למחרת הלכתי להפסנאות בטל השומר ולקחתי שתי חצאיות צבאיות ארוכות והחלטתי שאם החלטתי אז אני חייבת ללכת עם זה עד הסוף. בטח הסתכלו עלייך כמו [‏צחוק] כאילו חצאית מה >> זה זה גם נורא לא מחמיא סליחה שאני אומרת חצא חבת להגיד היא לא הייתה צריכה תיקון והתפלתי היום אני חושבת על זה למה שבטל השומר יהיה בהפסנאות חצאית ארוכה >> אה כי יש לך דתיות >> ארוכה לא יודעת אם ראיתי את זה עד אז אבל כאילו באמת זה היה בעיניי מהמם כן >> א תקשיבי אני יכולה להגיד אז שמאוד התפלתי. תשאלי למה לקחתי שתי חציות. >> למה לקחת שתי חסיות? >> תודה. [‏צחוק] אחת בשבילי ואחת בשביל חברה שלי שהייתה הייתי במשרד [‏צחוק] שחייבת גם לחזור בתשובה. >> כן. קראו לה דנה שמרון רטר. היא נשומה. הלוואי שהיא תשמע אותנו אי פעם ו >> וואו. אולי זה הגיע עליה. ואני אמרתי להדן זאת חצאית בשבילך כדי שאם עד שאני אשתחר אני אעזור לך לטעום מהאור שאני מרגישה עכשיו אז אולי גם את תחליפי איתי לחצאית באמת באמת זה הייתה המחשבה שלי [‏צחוק] אוקיי אז בוא נעבור לרגע שלבשתי את החצאית הייתי זורקת לך את החצאית [‏צחוק] לפנים תעזבי אותי >> לא לא לא נכון תדעי לך שהיא דווקא >> אה אה קיבלה את זה יפה היא קיבלה את זה יפה כן >> כן כי אנחנו בתור בעלות שובה בהתחלה אנחנו >> [התנשפויות] >> מה? אה, ראיתי את האור. אז עכשיו אני אגיד להם שגם יראו. מה הבעיה? [‏צחוק] זה לא בעיה. זה הם רק יבינו מה שאני הבנתי. אני אסביר להם. לא משנה שאחר כך [‏צחוק] אין לנו מילים להסביר את זה, אבל אין שנייה אגיד להם שיש אור. אני באמת אני ראיתי אותו, תאמינו לי. והיא גם תחזרו איתי בתשובה. >> נכון. >> אני יכולה להגיד לך שהיום אני יודעת שלגלות ליהודי את האור זה רק לגלות לו כמה הוא טוב. ולאהוב אותו אהבת חינם. אני יודעת באמת שזה מה שבסוף יגרום לו לגלות את האור. זה אני יודעת היום. אבל אז היינו עם הרבה כוכי ועוצם ידי גם במקום הזה שרצינו שכולם יבוא אחרינו. נכון? >> זה גם כוחי ועוצם ידי וזה גם הרבה תמימות. >> אני מאוד רואה את זה כתמימות חמודה היום. >> נכון. >> זה שרצו להרוג אותנו זה משהו אחר. [‏צחוק] אבל >> נכון. >> אבל באמת זה באמת שאת רוצה לזכות כאילו את האחרים. >> ממש להרגיש את ההרגשה הזאת. הלוואי הלוואי רק תרגישו שנייה ממה שהרגשנו זה באמת מאהבה גדולה לאחים שלנו להורים שלנו >> ממש >> אבל אין זה זה בסופו של דבר זה השם צריך לפתוח להם את העיניים ולא אנחנו >> נכון את באמת מרגישה שבסוף זה באמת זכות אבות כי בעובדה גם אנחנו >> נכון כי כי למה אנחנו כן משפח כן לא בדיוק >> והוא מתוק הוא מתוק אח שלי הקטן הוא חמוד ואני אוהבת אותו אהבת נפש ואת אומרת כאילו זה מעניין כי זה לא משהו שהוא לא רואה או לא מבין זה פשוט משהו שהוא אחרן >> וגם אבא שלי דרך אגב חזר בתשובה 10 שנים אחרינו אפילו שאנחנו כבר היינו כולנו >> א ממש >> רגע את קופצת קופצת חכי אני אחזיר אותך אחורה לחציות לחציות כן >> אז אז זה היה באמת הקטע הכי מעניין ובאמת אני חושבת שהוא היה הרגע הכי מכונן אולי בחייי אמ למחרת החלטתי בבוקר >> רגע בטח אמא שלך בעננים >> אמא שלי הייתה בעננים ממש כי היא כבר כן הייתה בתוך שיעורי תורה אבל פחות הלכה למעשה >> אה ושבת היה בבית עוד לא שבת אפילו לא היה כלום כלום כלום ממש כלום כאילו בית מסרותי קידוש טלוויזיה סרט שבת כן כן בשעה א בצ >> [‏צחוק] [התנשפויות] >> כולנו זכרות. >> כן. א אבל הרבה אהבת התורה, הרבה סיפורי תורה, אבל >> וכן אמא שלי בעננים, אבא שלי פחות. אמ אני כן יכולה להגיד ואני כן גם קופצת קדימה, אבל א באותו רגע שאני חזרתי, הגעתי עם החלטתי שאני שמה חצאית. בוא בוא נעבור לקטע הזה שאני שמה חצאית. הוא היה קטע באמת א די מכונן ודרמטי. אני אומרת לך היום שבאמת אני לא זוכרת שהייתה לי התלבטות, לא הייתי לא הרגשתי שאני צריכה איזה כוחות מיוחדים פשוט קמתי בבוקר ושמתי חצאית יש לי תמונה שאני עם חצאית ופיטה לא ברכת המזון ולא נטילת ידיים ואני פשוט כזה יושבת עם החצאית ואמא שלי מצלמת אותי אוכלת פיטה לארוחת בוקר ואני יוצאת לבסיס >> עם החצאית ואני מגיעה דאז הייתי מפקדת של חיילים קרביים בסוף שירות >> עם חצאית >> עם חצאית [‏צחוק] הם היו חיילים שכבר ממש הרגישו את הסוף וממש לא היה בעם כבר להישאר בבסיס כמוני. הרבה יותר קשה לפקד על זה. >> אוקיי, תקשיבי כמה זה יפה. באותו רגע הבנתי שחצאית זה לא צניעות. הבנתי שחצאית זה >> לא רק צניעות. >> זה לא רק צניעות. >> אז הרגשתי שחצאית זה ערך. שחצאית >> שהיא מייצגת משהו הרבה מעבר לצניעות. >> ממש. הרגשתי שפשתו אני פשוט מוקפת בשמירה והגנה א ופשוט אני משייכת עצמי לאנשים שהנשום מלא שלהם יותר חשובה להם אנשים שבאמת הם רוצים להשקיע בעולם הרוחני שלהם והעולם הגשמי פחות חשוב אז בגלל זה מה זה אכפת לי כרגע לעבור לחצאית זאת אומרת זה היה מין מקום שפשוט הרגשתי שאני נכנסת ויש סביבי איזשהיא הגנה שמירה ממש ממש א שהצניעות היא באמת שומרת על בת ישראל באמת. זאת אומרת זה איזשהו מקום אמיתי. זה לא עכשיו תהיי צנועה כדי ש אלא זה באמת התחושה הפנימית הזאתי של חזרת הביתה. זה ממש לחזור של >> לגמרי. זה ממש לחזור הביתה. ובאותו רגע הרגשתי שאני בבית. פתאום הבנתי וואו זה מה שהנשמה שלי צעקה בעצם עד היום. כאילו לרוץ ולרוץ ולהשיג ום שלת לה מרחב וזה התחיל על ידי החצאית החצאית באמת הייתה מין קריאה כזאתי אני שייכת למשהו אחר אני כבר לא שייכת לכאן >> מקסים >> אמ אוקיי התגובות >> כן >> חייל ראשון [‏צחוק] המפקדת כן זה עם הגבה למעלה [‏צחוק] המפקדת אה א למה יש לך צאית? האם השמנת או שחזרת [‏צחוק] בתשובה? >> האם זה סותר? >> אז אני אומרת לו, אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו, "חזרתי בתשובה ואל תשאלו אותי שאלות, כי באמת אני לא יודעת כלום." ופתאום הסתכלתי לתוכי ואמרתי, "אבי גאיל, את לא יודעת כלום." >> וואו, איזה איזה מקום א >> נקי. גם איזה א איך זה שונה ממה שהיה קודם מהג העולם הזה לבין השחרור האמיתי שאנחנו באמת לא יודעות כלום. אני לא יודעת איך הגעתי לפה בכלל. >> כאילו זה פשוט מהלך אלוקי >> ממש. ואז הגיעה החייל לשני. הוא אמר לי, "הפקדת, למה אתם מברכים בבוקר ברוך שלא עשני אישה?" אני אומרת לו, זה מה שאנחנו מברכים בבוקר. [‏צחוק] [התנשפויות] וואי, מעולה. >> לא ידעתי. >> מעולה. אה, [‏צחוק] באמת. טוב, אז אז אז תחזיר לי את המכנסיים. אני לא אני בעצם לא חוזרת בתשובה. [‏צחוק] >> ואז הגיע החייל השלישי ואמר לי, המפקדת, למה כל באישה ערון? ואז אמרתי וואו וואו על כמה שאלות את צריכה לענות >> וגם כל המוזיקה שלי וואו [אנחות] עכשיו אני לא אכול לשיר אתה לזמזם לי במשרד להוציא את הגיטרה וסתם שירי ארץ ישראל כאילו זה כבר לא יהיה והרגשתי פתאום מן התקף חרדה קליל והתקשרתי לרבנית ח ולוריה ואמרתי לה אני צריכה חיזוקית ממש ככה אמרתי אני צריכה חיזוקית, אני לא עומדת בזה. אני מרגישה שאולי לקחתי על עצמי משהו גדול שאני לא יודעת לאן נכנסתי. והיא אמרה לי, "אני איתך, לאט לאט. אנחנו נצא לדרך ו ובאמת משם הכל התחיל." אמ השם עשה נס, עשה לנו א שחרור מוקדם של המחזור קצונה שלנו ובאמת תוך חודשיים מצאתי את עצמי מחוץ לצבא. אני זוכרת את כל הקצינות העומדות כזה וכולם שואלים אותם האם אתם רוצות להמשיך לחתום קבע ואז המפקדים מסתכלים עליי ואומרים את לא והם פשוט באמת פחדו >> את חתמת קבע עם הקדוש ברוך הוא >> כן והם באמת [כחכוח] פחדו שאני אעשה א שינויים גדולים בבסיס ולכן הם פשוט החליטו לשחרר אותי בלי לשאול אותי האם אני א >> ווא אז לא היה לך בחירה בזה >> ממש זה היה כל כך כיף ואמרתי איזה כיף אני באמת מרגישה שמיום ליום השם עושה את העבודה בשבילי אני לא עושה כלום >> וואו וואו וואו מדהים מדהים מדהים א זהו משם באמת כמו שאמרת הלכתי למדרשה שנה אחת ואחר כך באמת עליתי לירושלים שם בדרך נס נתנו לנו את המתחם של בערה של מרים א ואני בעצם מוצאת את עצמי בעל תשובה נורא צעירה ילדונת קטנטונת א מתחילה להקים מפעל חיים >> קצת לא אחראי לתת לך את הניהול ש >> אני לא הייתי לבד אני לא הייתי לבד היה שמה רבנים צדיקים וגדולים, היה שמה רבניות ענקיות. >> לא, אחרי שאני [נחירות בוז] מכירה אותך כל כך הרבה שנים, אני יכולה להגיד שכל הכבוד לרב הזה שנתן לך את ההזדמנות הזאת, שהוזיה בך את הפוטנציאל הניהולי וה וראה כמה את חכמה ואינטליגנטית >> לעשות כזה דבר. >> תודה על המחמאות. גם היום אני יכולה לזהות במדרשה שלנו בנות שבהחלט יכולות לפתוח מדרשה. ואני יכולה להגיד לך שאחד מהמיזמים שיש במדרשה במדרשת אלי שבע זה באמת לתת לבחורות צעירות את האפשרות להעביר פה ושם שיעורים א לפתוח כל מיני סניפים וזה איזשהו מקום שהוא נורא מתוק הוא בעצם מקום שמאפשר לבחורה רווקה להבין שגם שאין לך את הכיסוי ראש ואת עדיין מחכה לבחיר ליבך שיגיע ולהקים את הבית שלך יש לך המון כוחות ומה לתת לעולם בעולם כן >> ממש וזה היה א באמת מקום מדהים ועכשיו תשאלי אותי איפה הבחורה מכיתה ב'? >> איפה הבחורה מכיתה ב'? >> היא נעלמה באמצע הסיפור >> נכון? >> בוא נחזור אליה >> יאללה. טוב שאת לא דרמטית, זה העיקר. כן, [‏צחוק] >> על זה נדבר בסוף. [התנשפויות] כן, >> אותה ילדה מכיתה ב' שהגיעה חדשה ועשינו הכל ביחד ובאמת היא אחד מהאהובות ליבי. אמ ואני רוצה להגיד כאן משהו מאוד חשוב. א תמיד היה בינינו קשר של גם אם לא נדבר אנחנו יודעות שאנחנו באמת בלב ובנפש. אמ אני חתמתי קבע והיא באותה תקופה נסה לטיול בפירו. א שם היא עושה ראפטינג בנהר ופוגשת את המדריך ראפטינג ונוצר ביניהם קשר ואני זוכרת את היום הזה >> יותר לציין שהוא לא יהודי >> גוי אינדיאני גוי אינדיאני >> וואו א אני יכולה להגיד שלאורך כל השנים היא דווקא זאת הייתה שמהבית היותר מסורתי כאילו בשר וחלב למה את אוכלת בשר עדיף דגים וכולי וכולי אמ ו פתאום היוצרות ממש מתהפחות. א אני זוכרת את היום הזה כמו היום. אני בדרך למדרשה. אה כולי עם א רצון רק להראות לעם ישראל את האור. ובעצם אחת הנשים הכי יקרות לי בעולם נמצאת א בהפך. כאן אני אגיד נקודה נורא חשובה. אני באמת חושבת שאחד הדברים שבעלי תשובה חייבים לשים עליהם דגש זה כמה אהבה הם ממשיכים לשדר לאלה שעדיין לא זכו כמוהם לגלות את האור כי בסופו של דבר זה לא שיש לך איזה משהו שהתאמצת בשבילו כדי לגלות את האור >> נכון זה לא את עשית את זה >> כן זה >> אבל זה נשמע זה נשמע אה את יודעת להרבה כמשהו מאוד מתנסא >> מאוד >> כאילו את יודעת שאני אומרת טוב נתפלל עלייך אני כבר לא אומרת את זה בהתחלה זה היה ככה אבל שאני אומרת עוד לא חזרו בתשובה עוד לא >> כן >> כאילו מה את עכשיו א שמה >> ממש ממש >> נמצאת במקום א את חושבת שאת עליונה עלינו את חושבת שאת זה ממש לא בא ממקום מתנשא זה בא ממקום שבאמת אכפת לנו >> זה כמו ש ש מי שי ש אח של אחות, לא משנה, ילכו, יגלו איזה קורס מדהים, איזה שיטת טיפול, אה משהו בנפש חדש או יקראו איזה ספר והיו רוצים ממש מתוך אהבה גדולה אלייך שגם את תשתתפי איתם >> בדיוק [כחכוח] >> אה ב באותו א באותו דבר ואת שגם את תרגישי את מה שהם הרגישו מן הערה כזאתי אז >> אז אז שהיא הלוואי ויכולתי להסביר להם שיקחו את זה למקום כזה, >> נכון? ולא חס ושלום אם הכל מתנשא מי אני בכלל לעומת ההורים שלי לעומת א >> באמת אני חושבת שאנחנו צריכים להשאר עם המון ענווה לידם >> זה נכון זה המקום שאנחנו צריכים להגיע ממנו לדבר איתם על הדברים האלה >> נכון להראות להם באמת את היופי שביהדות >> כן א להתפלל עליהם המון אני יכולה להגיד לך שאני נפגשת עם אח שלי למחשל אמא שלי עכשיו בבית שיקום כזה ואנחנו נפגשים שמה א אז אני מנגנת איתו א או שאנחנו באים להורים שלי הביתה, אנחנו מנגנים בארבע ידיים >> ובאמת זה איזשהו מקום שאני מוצאת איתו את החיבור הכי נפלא בעולם ואנחנו לא מדברים לא מדברים טיפה >> על מקום שיכול לעורר בינינו קונפליקט אלא אך ורק >> זה דיבור פנימי >> כן דיבור פנימ >> וגם מה אני יכולה לקבל ממך >> נכון נכון נכון ב [‏צחוק] כל כך הרבה >> ממש >> ורק על ידי זה שאני מראה לו שבאמת באמת אני יכולה לקבל ממך כל כך הרבה במוזיקה. הוא אלוף. הוא אלוף. הוא מנגן כל כך כל הים שלך ככה. >> לא כולם אבל הרבה מהם. הכיישרון בטוח נמצא מפיתח יותר או פחות. אמ אבל כיף לי לשמוע ממנו. הוא בעצם אחד מהתפקידים שלו הוא ממציא מוזיקה לסרטים. זאת אומרת הוא ממש ממש אבל הוא מדהים. >> וכיף לי כיף לי לשמוע ממנו. אז כיף לו לשמוע אותי וכיף לנו ביחד. ואני חושבת שזה המקום הכי חשוב בתוך העולם הזה כי עם ישראל כתוב שהאמת תהיה נעדרת אנחנו אדרים אדרים והאשכנזים והספרדים והחסידים והליטאים והחילונים ו בואו נפסיק ובאמת נעורר אהבה פשוטה אני באמת מאמינה שרק האהבה הפשוטה הזאתי יכולה להאיר את אור השם כי רבי עקיבא אמר ואהבת לרכה כמוך זה כלל גדול בתורה זה כלל גדול גדול בתורה. אז בואו בואו נחיה את זה באמת ונהיה עם האהבה הפשוטה הזאתי והיא זאת שתעורר את הה >> את ה את הסינגור על עם ישראל. [כחכוח] >> דיבורים מהלב נכנסים אל הלב >> ממש ממש >> ונחזור לפירו [‏צחוק] >> אמ >> אז מה קורה עם החברה הזאת? כן היא >> היא פוגשת את אהבת חי כן ואנחנו א נמצאים אני נמצאת בדרך למדרשה יום גשום אני זוכרת שהיא מתקשרת אליי ואני כל כך שמחה לשמוע את כולה והיא אומרת לי א מגיע לי מזל טוב אני יודעת שבשבילך זה לא כזה מזל טוב אבל התחתנתי >> יוא יודיע לך אחרי מעשה >> נסענו לכפריסין התחתנו ואני נשואה >> ווא אמ באותו זמן הייתי בהריון עם הבת שלי א >> אה אוקיי את לא בדרך למדרש >> בדרך למדרשה >> את בדרך למדרשה >> בדרך למדרשה נשואה >> אה אוקיי את כבר נשואה זהו קפצת קצת >> כן קפצתי [‏צחוק] קצת אני כבר נשואה >> כן >> אני בת א כן 24 א וזהו ואני ואני בהריון והיא בהריון והיא באה לארץ לדת את הבת אם היא הייתה אומרת לך לפני זה שהיא עומדת להתחתן, מה היית אומרת לה? >> את אומרת את זה ויש לי זרמים בכל הגוף ממש, כאילו אני מרגישה ממש שהלב שלי [כחכוח] ממש א מחסיר פעימה. אני לא בטוחה שהיה לי יכולת להכיל את זה. אני חושבת שפשוט הייתי הולכת לשאול שאלת הרב, מה מה אומרים, מה עושים? כאילו אני חושבת שזה מה שהייתי עושה. >> אוקיי? אז ממש הנה כמו עכשיו אני ממש הרגשתי שאני לא מכילה את הכאב. אתה מרגיש שבן אדם שהוא כל כך קרוב אליך וחי איתך את רוב שנות חייך עד עכשיו פתאום הולך הכי רחוק שיכול להיות בעולם. אמ לא הגבתי לה אז ממש שתקתי. א והיא אמרה, "אני יודעת שבשבילך זה לא מזל טוב, אבל רק רציתי ליד אותך." וכמו שהגשם ירד, ככה הדמעות ירדו לי עלה לחייים. [התנשפויות] הרגשתי שאני לא מכילה את הכאב ואני זוכרת שממש קיבלתי על עצמי מאותו רגע פשוט רק להתפלל עליה. א [כחכוח] שהשם יאיר לה פשוט באהבת חינם עצומה וברצון שהיא באמת תצא מהחושך שהיא נמצאת בו שהשם פשוט יאיר לה ללב את אהבת השם שהיא תגלה אותו אמ היא באה ללדת את הבת הבכורה שלה אני באתי ללדת את הבת הבכורה שלי אמ ואנחנו נפגשות בבית של ההורים שלי אחרי תקופה מאוד ארוכה שלו נפגשנו. היא נכנסת בדלת אינדיאנית. [‏צחוק] >> יואו. >> אה, עם הגיל מעץ קוקו כזה קוקס קבוה. אה, מין שמלה מעניינת >> שאז לא קראנו לזה קוקס. [‏צחוק] >> זה לא בדיוק היה קוקס. >> מי ידע מה זה קוקס? >> כן. א ואנחנו יושבות ואני אומרת אבי גאיל אהבת חינם ואנחנו מדברות על הלידה ועל הגידול ועל ה ופשוט מריצות צחוקים מפעם ונמצאות באיזשהו מקום של פשוט להסיר את כל המסכים והמסכות והקליפות ולדבר אהבת חינם והיה ממש מדהים ומקסים ואחרי כמה [כחכוח] זמן אני ממש רצה א קדימה היא באה ללדת את הבת השנייה שלה ואני כבר את הבת השלישית שלי אמ >> צריכה להדביק את ה >> חרדים יולדים יותר מהר [‏צחוק] >> באמת לא ידעתי >> כן >> א ושוב היא מגיעה א ואז אמרתי לי אני עושה שאלת רב ואני מתקשרת לרבע על המקום הזה שאני מרגישה שאני לא מצליחה להכיל >> לא אתה להיפגש כמו מה אני אומרת לה שאני רוצה פשוט להגיד לה את האמת דיבורים של אמת שיוצאים מן הלבן אני לא יכולה לחיות בשקר הזה. את כל כך אהובה לי ואני מדברת איתך על הכל חוץ ממה שאני באמת רוצה להגיד לך. ואז הרב אמר לי תגידי לה. ואנחנו יושבות ואנחנו מדברות ובסוף השיחה אני אומרת לה תקשיבי אני חייבת להגיד לך נקודה של אמת. את חיה בשקר. את לא במקום הנכון. >> איך היה לך חומץ להגיד את זה? >> וואי. כאילו זה היה או שאני מאבדת אותה או שאני כאילו זה היה או שאני מאבדת אותה או שאני מעיזה ואולי מרוויחה בגדול זה הייתה התחושה שלי כאילו מה מה יקרה הכי גרוע שהיא תכעס עליי ולא תדבר איתי יותר ידעתי שזה לא יקרה א כן אבל הסכמת לקחת את הסיכון הזה >> נכון נכון >> אוקיי >> אני חושבת שזה הסיכון שאנחנו לוקחים באופן כללי כשאנחנו באים לדבר בעבודת השם עם אנשים שהם לא נמצאים שם כאילו אתה אתה רוצה להגיד את האמת שלך כי אתה יודע א שיש לך מה להגיד ואתה לוקח בחשבון שלא לכל אחד יש את האפשרות עדיין לשמוע. ואז בסוף השיחה היא אומרת לי, "אני כל כך שמחה שאמרת לי מה שאמרת לי." >> יואו. >> את לא מבינה כמה רציתי לשמוע את זה. >> טוב, זה מראה גם עליה. איזה אמיתית היא והו מקבלת וענווה. >> מדהי. היא מדהימה. >> וואו. היא מדהימה. >> איזה תגובה. >> ממש. א היא אמרה היא עשתה מהלך. אני באמת מאוד מקצרת. כמובן שזה לקח זמן. היא אמרה לבעלה לעזוב את הבית עד שהוא מחליט אם הוא מתגייר או שהוא חוזר לפירו. באותו זמן א באמת ההורים המופלאים שלה לקחו אותו אליהם הביתה. ואחרי א כמה חודשים הוא באמת מחליט לעבור תהליך גיור. הוא עובר לבני ברק אל הרב קרליץ, שם הוא עובר איתו תהליך גיור א כדת וכדין ו אני זוכרת את זה היה אחרי הלידה ה אישית או הרביעית שלי א אני יושבת עם התינוקי ואני מקבלת טלפון והיא אומרת לי מגיע לי מזל טוב אני מתחתנת ובעצם היא מזמינה אותי לחתונה שלהם כדת וכדין. >> שיו זה לא יאומן הסיפור הזה. >> בעלה היקר עבר תהליך גיור לחומרה עם כל מה שקרוך בזה. אמ ואני מגיעה לחתונה. אני רואה אותה גבוהה, יפה כיסוי ראש >> כבר לא אינדיאנית >> מלא. אני אגיד לפני כן, כל פעם היא הייתה מעדקנת אותי בתהליך התקדמות שלה, בשר וחלב, הדלקת נרות. ויום אחד היא אומרת לי, "קייבלתי כיסוי ראש." אני אומרת לה מה? כיסוי ראש? את נשואה לגוי? אז היא אומרת לי, "הרב אמר לי שהבנות שלי צריכות לראות איך אמא יהודיה נראית." [אנחות] וואו. >> אני מגיעה לחתונה ועם כיסוי ראש מלא לבן >> מדהים. >> ומי נמצא בחתונה? >> מי? >> כל החברים היסודים, מהחטיבה, מהתיכון. [‏צחוק] וואו >> והבנות שלה רוקדות ואני אומרת לה בסוף החתונה, את יודעת מה יקרה עכשיו? עכשיו את יכולה לבוא אלינו לשבת. בעלה חרדי למהדרין כובע וחליפה [‏צחוק] אינדיאני יהודי לחלוטין בן אדם עניב בעל מידות מופלאות שרק הוא והיא יכלו למצוא אחד את השנייה אבל השוס של הסיפור הוא שה תהליך הגיור שהוא עבר בעצם א האמא א האמא שלו בפירו בא ועשו איזשהו בירור, >> אי שורשים יהודים >> וגילו [‏צחוק] ששני שמות המשפחה של האמא בעצם מופיעים במגורשי ספרד והם בעצם יהודים. אז אני רוצה להגיד לכל מי ששומעת אותנו, אני לא ממליצה לנסוע לפירוק כדי לאסוף ניצוצות. >> אל תנסו [‏צחוק] את זה בבית או מחוץ לבית. >> זה לא המסר של הסיפור. המסר של הסיפור הוא שאין יאוש בעולם כלל. אין יאוש בעולם כלל ולהגיד אני לא יודע כלום, אני לא מבין כלום, אולי זה הדבר הכי עצום שודי יכול להגיד לעצמו כל יום מחדש, בורא עולם, אתה יודע הכל ואני לא מבין כלום. >> כלום. הכל זה פאזל. לסיום אני אגיד איזה חידוש הוא שלי יש לי אליו זכויות שסו הזה >> עיגול וסי >> כן >> א רבי נחמן מברסלב אומר שאין יאוש בעולם כלל אוקיי עכשיו אני שואלת אותך מה ההפך מיאוש >> תקווה >> מה עוד אה יאוש זה מקום נורא נמוך אז אה אה וואו יש הרבה >> נכון אמונה, תפילה כן כן יקות אז החידוש שלי שההפך מיאוש זה האותיות בהיפוכן זה אומר שאם יאוש זה ייא וש אז ההפך מיאוש זה ש י ומה קיבלנו שויה שויה [‏צחוק] נעשת לי הרבנית עם אמא >> [‏צחוק] >> יהי רצון שיגיעו מעשיי למעשימוצאי הקדשות. א ורבי נחמן לפני שהוא נפטר הוא אמר שני מילים פולה פולה שזה אומר לאט לאט. אז אני מחברת את זה שבאמת לאט לאט ושועיה שואיה ואין יאוש בעולם. בן אדם שנופל ליאוש בעצם הוא הוא בעצם כאילו לא מאמין ש >> כאילו בסוף בסוף דרכו >> כן שאתה לא באמצע הסיפור >> שהסוף של הסיפור הוא בוודאי מדהים >> אז אם אתה ביאוש אז אתה סיימת את הסיפור בעצמך בידיים שלך סיימת את הסיפור אז שועיה שויה פולה פולה >> וזהו זה הסיפור שלי >> ואתם בקשר >> ווא היום בבוקר היום בבוקר היא הייתה אצל אמא שלי בבית אבות והביאה לה עוגה וישבה איתה שעתיים. כן, היום בבוקר. מה זה בקשר? אני לא רוצה לתת פרטים כי היא ביקשה ממני לצורך שידוחיה אבל א הם משפחה מהממת. כמובן מאז נולדו עוד בנים ובנות והם באמת משפחה לתפארת שמקדשת שם שמיים א בצורה מופלאה. טוב, זה סיפור באמת [שירה] יוצא דופן תודה שחלקת אותו עם המאזינות שלנו. א אבל אני אני מתעקשת [‏צחוק] לחזור אלייך כי לשם כך התכנסנו. אמ אני יודעת שלקח לאבא שלך המון זמן לחזור בתשובה. זה דבר שתמיד מפליא אותי. אנשים הצדיקות האלה שמחכות >> וואו >> לחצי השני שלהם >> שידביק אותם [אנחות] [התנשפויות] >> זה מה תספרי קצת על זה >> וואו >> גם איך זה בשבילכם בשביל הילדים >> מד מדהים מדהים זה באמת >> את היית ראשונה שחזרת א בבית מהאחים >> אני ושני האחים הגדולים שלי שהם גדולים ממני בשבע שנים ותשע שנים שזה גם סיפור א בעצם חזרנו בתשובה באותו זמן בדיוק בלי לדעת אחד מהשני כשאני חזרתי עם החצאית מהבסיס, הם הסתכלו עליי, אמרו לי, "מה זה?" אמרתי להם, "חזרתי בתשובה והם הוציאו כיפה מהכיס ושמו על הראש. >> לא יאומן. >> בעצם באותו רגע הם א בעצם >> עד אותו רגע אף אחד לא לא אחד מהשני, הם עשו את התשובה בשני. >> כולנו חזרנו בתשובה עם הרב סטבסקי. אני בכפר סבא, אח שלי בתל אביב ואח שלי בטכיוניון בחיפה. >> איזה סיעתא תשמע. לא באמת שאתה מספר את הסיפור הזה זה בדיוק השואי שוין >> אתה פשוט רואה שהשם יתברך הוא רואה הכל והוא משגיח על הכל והוא יודע הכל ולמה אתה חושב שאתה מבין משהו יותר טוב ממנו >> איך אמרתי קודם זה פאזל ופה זה פאזל של משפחה זה שמתחברים ביחד >> זה עוד יותר מרגש >> מדהים ואמא שלי כמובן רצה איתנו וישר כאילו זה היה המקום של החצאית והפלטה וכמה שיותר לרגע הזה היא חיקתה ואבא שלי האהוב באמת אני הסתכלתי לו בעיניים הוא היה באבל הוא אמר כל מה שהשקעתי בכם עד היום יורד לי טמיון מול עיניי >> אוי ואבוי איזה הגשה את קצינה בצבא מה חסר לכם אח שלי היה איש הייטק אוטו משכורת בשמיים עובר למכון מאיר מתחיל ללמוד יום שלם מה אתם עושים את תחיי ב100 שערים עם 10ה ילדים ונזלת זה מה שאת רוצה >> וואו אז עוד ראו אותנו ככה [‏צחוק] כן >> ואני מסתכלת עליו ואני אומרת לו אבא אהוב שלי אתה צדיק גם אין לך את האורות שלי וגם אתה צריך לסבול את כל מה שאנחנו מעבירים אותך פה איזה כוחות יש לך >> כל הכבוד שהסתכלת על זה ככה שאמרת לו זה באמת נכון אבל אני בעלי תשובה בתחילת הדרך לא רואים את זה ככה כאילו אומרים יאללה שזה לא מבינים את הצד שלהם וזה באמת מין אבל כזה >> אבל >> כן >> כשאבא שלי ידע שאני מתחתנת עם ספרדי [‏צחוק] >> לא עלינו >> חרדי שחור לבן שיושב ולומד יום שלם >> וואי וואי וואי >> הוא לא יכול היה לדבר לא כי הוא לא רצה לדבר איתי כי הוא פשוט לא הצליח לדבר יש לו שלושה ימים הוא היה שוב בהבל ובחתונה שלי הוא כמעט קיבל אירוע לבבי. הוא באמת היה בקושי אמיתי לאן את הולכת? ו זה לא רק זה. את נכנסת לו הביתה פתאום את אוכלת רק באחד פעמי כי אני לא יכולה לאכול כאן ופתאום כל הטיולים המשפחתיים ואין שבתות ביחד וכל הכיפים שהיינו עושים עד היום זה מיליון דברים. >> כן כן ברור. תשובה הוא רגיל לזה כבר אבל הוא השתנה בכל תחום בחיים שלו מקצה אל הקצה והוא הלך עם זה עד הסוף. זה הקשרויות, זה המוזיקה, זה החברים, זה הבילויים, זה ה מה לא באיזה תחום לא. אפילו השפה שאנחנו מדברים בה היום, הלבוש >> ובאמת איך הוא היה גיבור להישאר שם? >> הוא היה גיבור לא יכולה להגיד שהוא הוא היה גיבור. הוא הסתכל מהצד והוא ימשיך את החיים שלו. אבא שלי איש התעשייה האוירית היה בן אדם מאוד של שכל בא מבית יקה מאוד מאוד של שכל והוא אמר אני נשאר בשביל אח של אח שלי הקטן אני נשאר בשבילו א >> נשארנו שנינו בודדים בעולם [‏צחוק] מהעבר השני >> הוא היה מאוד מכבד הוא גם היה שותף איתנו בסעודות וכאלה חגים כמובן אבל כן הוא היה באיזשהו מקום של להקל את מה שעובר ליו במשך 10 שנים שנים 10 שנים >> בסדר יפה מאוד מה זה זה יש אנשים ש שהיו עוזבים >> פשוט הולכים למקום אחר וכל הכבוד של >> הה היה לו אפשרות ללכת ללכת בטח אני מתארת לעצמי זה לא פשוט להישאר בכזה מקום >> אני יכולה להגיד שמה שמאפיין את אבא שלי שהמשפחה קודמת להכל >> זהו המשפחה החזיקה אותו >> המשפחה קודמת להכל הוא מוכן לשים הכל בצד והוא מוסר עלינו את הנפש 24/7 גם היום ממרום גילו אמ א מה שאתם צריכים אני פה היום אבא שלי אחרי 10 שנים שחיכינו לו ואמא שלי בענווה האינסופית שלה ובתפילות הבלתי היא פשוט ואני ספילה זה היא א חיקתה לו 10 שנים ואחרי 10 שנים הוא פתאום החליט להצטרף אה >> זה לא קרה פתאום ביום אחד נראה לי שזה קצת חלחל כאילו במקום בעיקר בעיקר לדעתי שהוא ראה את הנכדים זה מרכך מרכך את ההורים >> מה זה מרכך הוא רואה את הכיבוד הורים >> שמביאים את הדף קשר מהחידר שהם רואה את ה את הבית היהודי האמיתי את הפשטות המתוקה הזאתי אמ אני יכולה להגיד כאן שיש לי רבי עקיבא בבית שהוא הבעל שלי כשאנחנו התחתנו הוא היה בסך הכל שנתיים בתשובה למד באור החיים אמ יש לו אהבת ישראל נדירה ולא מצויה. אחד מהדברים שאני חושבת שהחזיר את אבא שלי בתשובה יותר מהכל זה היה שהוא פשוט היה מקשיב לו לתוך הלילה פשוט לכל הסיפורים שאבא שלי היה צריך לשפוך את הלב ועל מה שהוא עובר או סתם על פיתוחים שלו בתעשייה האוירית אבל הוא פשוט היה שם בשבילו ב-100% עם חיבוק ולב אוהב והקשבה >> כמו שאמרנו קודם לא צריך הרבה מילים >> ממש >> זה זה >> הוא היה מכבד אותו בצורה בלתי שיפוטית בעליל מקבל כל אחד כמו שהוא מתפלל ומחכה ומדבר רק דיבורים של אהבה וחיזוק זה בעלי והוא באמת השם ישמור אותו נמצא באמת במקום ש ברוך השם הבית שלנו א זה שאיפה שאפשר להאיר את אור השם א לכל יהודי באהבת ישראל פשוטה שמה אנחנו נהיה אז מי קודם אם לא אבא שלי אה בסופו של דבר אחותי הגיע למדרשת פסגות שאמ פגשה את הרב שחר א והכירה לרב שחר את אבא שלי שאז היה ממש בתחילת הדרך בין מתנגד בהלם למסכים עד היום אבא שלי בלי עין הרע כבר יותר מעשור בתשובה הם חברו אותה ואיפה שפעם הייתה הטלוויזיה היום יש מסכתות שאבא שלי סיים אבא שלי תלמיד חכם א שבזכות התפילות והענווה של אמא שלי זכה לאור התורה לשמוע את אבא שלי אומר היום מדרשים על פרעה חצי מטר משה רבנו 5 מטר וכו זה בגדר נס בעיניי איך א מישהו חילוני מבית יקה יכול להפוך לכזה לב בשר ו התפילה שלו ה התורה שלו החידושים שלו המסירות נפש שלו זה נדירי [אנחות] זה [התנשפויות] אין מילים באמת באמת מרגש מרגש הדמעות >> ממש ממש זה לראות בטוב השם זה לראות בטוב השם >> זה זכייה בעולם הזה >> ממש >> אמ קודם אמרת שהבית שלכם באמת פתוח ל >> אה באהבת השם מאוד גדולה לכל יהודי >> לכל אחד אני יכולה להעיד שזה נכון אה וזה מתקשר לעבודה שלך היום >> איך אחרימה >> [‏צחוק] >> התחתנתי עם ספרדי, אין לך ברירה. א כן, מכירה את זה מקרוב. אמ אז זה מתקשר לעבודה שלך היום במדרשה. בואי תספרי לנו קצת. אמ היום אני א מרצה קודם כל אני מדריכת קלות כבר 20 שנה בביתר. א שזה הבי שלי, זה האהבת חיים שלי. באמת לקחת ילדה קטנה א עם כל הבלבולים והרכבת הרים שהיא עוברת ולהוציא אותה בכיסא קלה בחסדי השם א להתחיל את הדרך החדשה בצורה הכי טובה שיכולה להיות א והיום אני באמת חושבת שלהיות מדריכת קלות זה שליחות מאוד גדולה בדור >> אתה הלכת ללמוד את זה בגיל צעיר יחסים >> נכון במוסדות דור ודור >> למה מה משך אותך ללמוד את זה >> א הרבה בזכות בעלי שפשוט דחף אותי ללכת ללמוד את זה אה וגם הרגשתי שכמו שאמרתי יש לי את המקום הזה של ה של הדיבור של ה ורציתי למנף את זה למקום באמת של להיות שם בשביל בנות ישראל אמ >> אז היום אחרי 20 >> אמרתי להתחיל משם אחרי 20 שנה של הדרכה אני באמת יכולה להגיד שמי שמרגישה שיש לה את זה את אהבת ישראל את הפתיחות את הרצון לשליחות הזאת להיות מדריכה חסר מדריכות טובות שבאמת יודעות לתת לדור את מה שהוא צריך >> זה מאוד מאוד חשוב שוב הקריאה הזאתי מכאן >> לנצל את הפלטפורמה הזאתי שאנחנו נמצאות בה עכשיו ו להביא את הבשורה הזאת לעולם זאת אומרת את הזעקה הזאתי שמתבקשת שצריכות להיות >> המדריכות שמדריכות את הדור הבא שלנו >> נכון >> שימו לב שמו לב התפקיד שלי הוא גם לעשות א >> א תיקון הדרכה תיקוני הדרכה אכלות שחווה הדרכה שבאמת פחות נתנה להם את האפשרות אה לבסיס א ראשוני טוב >> כן בלשון למטה יותר קשה א לעשות תיקון הדרכה מאשר לתת את הבסיס יציב לכן אני קוראת מכאן שמי שמרגשה שהיא יש לה את זה מגיל צעיר לפתח את זה כי אחרי 20 שנה של ניסיון של כל כך הרבה קלות אז יהיה לך את זה בגדול ותהיי שליחה של עם ישראל במקום הנכון וזה חשוב וזה חסר >> [‏צחוק] >> חסר בשטח מאוד. א אני מרצה במדרשת אלי שבע שזה מדרשה אצלנו בביתר לבעלו תשובה של הרב זמיר כהן שליטה. א אור גדול, מדרשה מדהימה א בנות שהם כמו הבנות שלי ממש, אם זה שבתות וחגים ואם זה אז שם אני נמצאת בMA שלישי, אני מעבירה שם שיעור. מה זה נותן לך? >> וואה וואה וואה ווא אי אפשר לתאר. קודם כל זה כל הזמן מחזיר אותי לאורות של התשובה. [‏צחוק] >> אם דיברנו על האור הראשוני הזה, כשאתה עובד עם בעלות תשובה, הם כל הזמן מחז >> חדשות, הם טריות [כחכוח] >> וכל פעם יש א אני קוראת להם הנה לחמניה חדשה מהתנור. זה ממש ככה ושוב פעם היא מחממת לך את הלב באהבת התורה הזאתי, בהתלהבות, בראשוניות, בגילוי עולם הזה וכל פעם מחדש אני >> זה גורם לך להיזכר בזה באמת בתחילת התשובה. ילדותי השנייה ממש זה מקום של כל פעם מחדש להתרגש >> ולחוות את אתוב השם את אור השם מחדש זה ממש להיות באורות תמידיים אז יש לי שם שיעור של שעה ואחר כך אני נשארת לשיחות אישיות ואני גם השדחנית א של המדרשה שזה גורם לי באמת לשליחות מאוד מאוד גדולה באמת שוב פעם לראות אותם לפעמים מגיעות ממש עם כמעט בלי ידע ויוצאות נשות אברחים קדושות ומתוקות שאי אפשר לתאר איך הם נכנסו ואיך הם יוצאות כל כך צנועות [נחירות בוז] וענוות ואיזה עבודת מידות הם עושות שם איזה עבודת מידות הם עושות שם ואיזה רצונות טהורים יש להם וכמה שהם טובות הם פשוט אני אומרת להם אתם שבט נדיר בעם ישראל שנקרא בעלות תשובה ואל תתביישו אף פעם בדגל הזה אל תת אל תתביישו בטייטל הזה. זה זה לא סתם שאין צדיקים, זה לא זה אמיתי בעולם הזה. יש לנו זכויות ויש לנו שליחות שרק אנחנו יכולות להביא לעולם. >> ממש ככה. ובכל זאת א תני לי אפיזודה מעולם השידוכים. זה [‏צחוק] אנחנו א כמו שציינתי קודם א אנחנו עובדות ביחד. א היום אביגיל היא חלק מהצוות שלנו של פואנטה מההופעות היא מנגנת בחסד אה אז אנחנו יוצא לנו מטעם עבודה לטייל בכל הארץ המון נסיעות >> וואו >> אה טוב אם יהיה לנו זמן לדבר קצת על הפלייבק המדהים הזה מה שזה נותן לשתינו מאוד חשוב לי מאוד נכון >> אוקיי אז אולי לסיום תגידי כמה מילים כי בכל זאת הפודקאסט אה >> הוא שלך עוסק בך. [‏צחוק] לא ולא בי. >> אוקיי. >> אה [התנשפויות] אבל א יש מה להגיד. [נחירות בוז] אה אז אנחנו נסות וכל הזמן אביגין מספרת לי סיפורי שידוכים, מה שנקרא, [‏צחוק] סיפורי קלות ושתנים אה >> לפני, אחרי, באמצע, במהלך א בלי שמות כמובן. היא מאוד נאמנה. >> נכון. אה אז אני רוצה שגם תשתפי את המאזינות שלנו באיזשהו סיפור אם יש לך דוגמה אני יודעת שיש לך מלא ותמיד אני אומרת לך תכתבי ספר >> אני חייבת >> את חייבת כבר להוציא את הספר הזה >> חייבת >> אה אז א בואי תני לי >> יש לי חלום להוציא ספר על הקלות שלי שאני באמת חושבת שכלה היא מסר לעולם כי אנחנו עוברות אני קוראת לזה המסע אל קדושת חייך אנחנו עוברות מסע ולכל מסה יש מסר וכלה יכולה להביא בשורה לעולם כי באמת הם מקימות בית בישראל והספר השני שלי זה ספר על השידוכים כי כשאתה שדחן אתה באמת רואה את המאחורי הקלים דרך אגב גם בתור מדריכת קלות לפעמים אני היחידה שיודעת מה קרה שם באמת >> מאחורי הקלים איך היית קוראת לספר על השידוכים >> א איך נו תני לי רעיון >> אוקיי נחשוב על זה אחר כך [‏צחוק] >> בדרך הביתה >> או בדרך להופעה. >> כן, בדיוק. נשאל את השחקניות. אמ אז אז הספר השני הוא ספר על השידוכים שבאמת אני חושבת ש וזה הסיפור הראשון שלי. א איך היה השידוך הראשון שלי? קודם כל אני רוצה להגיד ואני קוראת מכאן קריאה חשובה לכל עם ישראל. תדעו לכם, מתהלכים בינינו רווקים ורווקות, גרושים וגרוות, אלמנים ואלמנות שרוצים להיות אהובים ונהבים ואוהבים וזה כואב לי מאוד. אנחנו לא נפתח את זה, אבל גם אני הייתי ארבע שנים בשידוכים ובאמת הרגשתי את הכאב הזה [התנשפויות] ורק מתוך שהרגשתי את הכאב הזה ובעלי הגיע לפתע פתאום ממש נפגשנו חמישי שני חמישי סגרנו אחרי חודש וחצי קצת יותר חודשיים התחתנו >> גם בזה אנחנו א דומות >> נכון [‏צחוק] נכון אז קודם כל אני באמת אומרת שאין בעולם כלל ושוואי שועה אבל אני קורא ורת מפה לעם ישראל תפתחו את העיניים ותהיו קצת מוכנים לקבל בזיונות. אתם רואים בחור, רואים בחורה, לכו תישאלו, זה נראה לכם מתאים. מה כבר יקרה? מקסימום יגידו לכם לא. אבל אם כן הקמתם בית בישראל, מה יותר גדול מזה? ותהיו אכפטים, תהיו אכפטים. יש לכם שכנה, יש דוד, יש גיס. דברו מזה, דברו מזה. אולי יצא מזה משהו. >> וואו, את נולדת שדחנית. אז אני באמת רוצה להגיד שלפני שנהיתי שדחנית תמיד תמיד חיפשתי וגם עשיתי כל מיני כאלה א כאלה שבמקרה כביכולכן >> אבל אז א הרבנית שתחיה אמרה לי אולי תהיה שדחנית של המדרשה וזה כל כך קסם לי אמרתי אם עד עכשיו אני עושה את זה בחובבנות עכשיו סוף סוף אני אקבל טייטל וזה יהיה רציני ועכשיו אני רוצה לספר את הסיפור הייתי שדחנית של המדרשה במשך שנה להיות שדחנית זה אומר שאין שום קשר בין המשכורת שאתה מקבל לבין ההשקעה שלך ולירן תעיד [‏צחוק] >> על השיחות מוטיבציה שהיו לנו ברכב תתפרנסי כבר >> התכוונתי להגיד >> רגע עוד לפני שהיית שתחנית >> אז א אז אוקיי אז נתחיל מהנקודה הזאת שבאמת אני אומרת שאז עשיתי את זה בחובבנות כשהרבנית החליטה שאני אהיה השדחנית של המדרשה במשך שנה שלמה ניסיתי להיות שדחנית ולא הצלחתי לעשות שום שידוך וזה היה שעות וימים ובחיות עם הבנות ומתי הוא כבר יגיע ואיך הוא לא יגיע והנה זה מדוייק וזה מתקדם וזה יורד ו א ואז החלטתי שאני מתפטרת כי אחרי שנה באמת הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר ו הרבנית הלכה לקבר של הרב עובדיה כי הם חיפשו מישהי שתהיה במקומי ולא כל כך א מצאו בגלל שבאמת זה עבודה של מסירות נפש ו השכר הגשמי הוא לא הוא לא בדיוק באמת אני אומרת שידעו את זה השכר הגשמי שלחניות זה לא תמיד מוטא לכמות שעות העבודה שהם עובדות ובעלי הלך לרבי דוד לקבל ברכה א ואז החלטתי שאני מתפטרת והודעתי שאני מתפטרת באותו יום קיבלתי מייל מאיזה בחור בצפון א והוא כותב לי אולי את יכולה לעזור לי למצוא את בת זוגי ואמרתי לו שהתפתרתי הוא אמר לי, "מה אכפת לך? רק אני אחרון ואז תתפטרי." אמרתי לו, "תקשיב, יש איזה מיועשת אחת במדרשה. [‏צחוק] איזה חמודה. >> א אני אתן לה את הפרטים שלך ואם זה תקדם אז יופי ואם לא אז טופי. אבל אני התפתרתי." וזה היה השידוך הראשון שלי במדרשה. >> ואני מספרת. >> זה נתן לך את הכוח להמשיך. >> קודם כל באמת >> עוד פעם את את חוזרת לנושא שאין יאוש. >> כל הזמן. >> כן. וואי, לגמרי. תודה שאת מזכירה לי, אבל באמת זה היה מדהים לראות. זה נתן לי תחושה שיש בורא לעולם ואני כלום. אני לא מבינה כלום. זה המסר. אני לא יודעת כלום. כמו שאמרתי אז לחייל בבסיס, אני לא יודעת כלום. אני רק יודעת שאני מנסה לעשות טוב איפה שאני נמצאת, שאני מנסה להאיר את אור השם כדי שבאמת כמה שיותר יהודים יהודיות יחיו טוב. זה הכל. אני עוסקת בסדנאות של העצמה האישית, של בניית הבית היהודי משידוכים ועד שלום בית. השיח הנשי אישי הזה הוא שיח נדיר. אנחנו צריכות למנף אותו באמת למקום שלהבין שיש לנו כלי עצום בידיים להאיר לעם ישראל כל כך הרבה טוב. אז זה היה השידוך הראשון שלי שהבנתי שאני כלום ושפשוט בורא עולם הוא השדחן ואני רק סתם מעבירה טלפונים ומזה אפיזודה מעניינת אבל >> בעניין של השידוכים >> יש לך מלא אני לא יודעת אני בעצמי לא יודעת מה לו >> הייתה אחת א כן מלא א אני אספר אחת או שתיים טוב נראה מהספק הזמן אבל אחת אמ הייתה אחת מהממת היא באמת כבר הייתה אחרי הרבה שידוכים הגיע השידוך והם נפגשו תשע פגישות עכשיו בשביל לנו תשע פגישות זה קצת הרבה >> וזה נמשך כמעט שלושה חודשים כי פשוט זה היה פגישה בשבוע עד שהוא היה מחליט וחושב ומתלבט ודעת תורה חוזר בסדר והרגשנו שבאמת זה שחט אותנו בנפש מאוד אחרי הפגישה התשיעית הוא לא חוזר אלינו כי הרב שלו וזה וכולי אמרתי לה בואי אנחנו לוקחות את האוטו נוסאות לרבנית קוק מטבריה אנחנו נוסות שלוש שעות מחכות ארבע שעות בתור והנה הגיע תורנו. אני נכנסת כמובן ראשונה כי אני הרבנית ואני מספרת לרבנית את הישועות שאני צריכה כי גם רבנית צריכה ישועות ו ואחר כך הרבנית קוק אומרת וואי איזה אישה איזה אישה אני סיימתי להיום אני אומרת לה את לא יכולה לסיים להיום כי יש בנות במדרשה בחוץ מחכות לך אז היא אומרת אבל אין לי כוח אמרתי אז מה נעשה? היא אומרת לי, תביא אותם למסדר, אני אברך אותם אחת אחת. והיא מחבקת אותם ומנשקת אותם ואומרת להם כמה הם יפות. מה מה האישה צריכה לשמוע? כמה היא יפה, כמה היא אהובה, מה אנחנו צריכות? את יפה ואהובה. חוץ מזה >> ואת צודקת. זה ברור. לא, צודקת, יפה ואהובת. [‏צחוק] יפה. >> כן. ואז אני אומרת להרבנית א היא נפגשת עם בחור ואני אומרת את השם של הבחור והרבנית קוק צועקת בשום אופן לא בשום אופן לא ואני אומרת לה אבל הרבנית הוא בחור מצוין בשום אופן לא מי שנותן לבת ישראל לחכות כל כך הרבה בשום אופן לא ואני רואה את הבחורה מחב >> אם היא הייתה אז בצבע נס קפה אז היא הייתה פשוט סיד >> יואו >> פשוט חיוורת אין אדם בפנים פה פתוח והדמאות מתחילות לרדת לה כמו מים יוא >> והרבנית תופסת לה את הסנת והיא אומרת לה את יפה את יפה יבוא מישהו אחר יבוא מישהו אחר וכולם מובלות לדלת סוגרים אחרינו את הדלת ואז אנחנו עומדות בחוץ והיא אומרת רגע, אבל הרבנית לא ברכה אותי. אני קוראת לשמשית ואני אומרת לה השמש, את בכוח הרבנית תעמדי פה ותברכי אותה שהיא תזכה תכף ומיד למצוא את בעלה. אנחנו איך נתחיל מהתחלה עכשיו? עוד פעם לחפש עוד פעם את כל והיא עמדה שמה חמש דקות וברכה וברכה [אנחות][התנשפויות] וברכה. יצאנו כל הבנות של המדרשה, עמדנו שמה בחוץ והתחלנו לשיר, תהה, השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך ואני מרגישה בלב שאין לי כוח לסבול את הכאב שלה, כאילו כבר חלמה על השמלה ועל האולם ועל הבית והיא מבינה שזה כנראה לא יקרה. כמובן שיתפנו את הרבנית בכל המהלך ועשינו דעת תורה והורדנו את השידוך. שבועיים אחרי ליראן שבועיים אחרי התחתנה מישהי אחרת מהמדרשה ואנחנו מגיעות והרב המקדש אומר כל מי שרווק יכול לבוא להחזיק את החופה. וארבעה רווקים מחזיקים את החופה ושלוש ציפורים קטנקטנות. מהמדרשה באות ואומרות לי וואי תראי זה עם העניבה אולי בשבילה ועוד אחת וואי זה עם החליפה בצד ימין אולי בשבילה ועוד אחת אני אומרת שלוש זה חזקה ואז היא בעצמה הגיעה אליי והיא אומרת לי תראי אתה הוא היא מעניבה נכון הוא חמוד >> וואו [‏צחוק] >> ואני אומרת לה נכון עכשיו את הולכת לרב של הישיבה ושואלת מי זה הבחור ואנחנו מתחילים חיים חדשים ואין צורך לציין שהם נשואים >> מדהים >> באושר ובשמחה וכשאנחנו סיפרנו את הסיפור הזה בהכרזת קלה שהייתה במדרשה אמרתי לבנות זה בדיוק זה שלפעמים אתה נמצא במקום הכי חשוך בעולם ואתה מרגיש עבוד ושהשם שכח אותך וכבר מזמן הוציא אותך מהרשימה הוא התייאש ממך ואתה לא יודע מה רוצה ממך הרי בסופו של דבר אני חושבת שכל כך הרבה רווקות בדור שלנו עושות הכל, את כל הסגולות הם ממש רווקות סגולות את כל ההשתדלות, את כל התפילות, את והוא לא מגיע אבל אני רוצה להגיד בתור שדחנית שכשזה מגיע זה פשוט פתאום כל כך פשוט. זה פתאום את אומרת וואו איך חשבתי ובאמת זה מדהים. השבוע פגשתי אותה, היא באה לשיעור אצלנו במדרשה בתור נשואה. לפעמים מגיעות ככה לבקר והיא אומרת איזה מזל שהרבנית אמרה לי בשום אופן לא את יודעת איזה יהלום יש לי בבית אברך בן תורה בעל מידות איזה בית של תורה מעורר השראה ווזה מתוך החושך באור אז א זה מדהים ואת הסיפור הזה עוד לא שמעתי בדרך אז אני לא אז אני ממש שמחה שחידשת לי גם פה איזה כיף עוד סיפור לאוסף >> לספר עוד סיפור לספר [‏צחוק] >> אביגה גיל אנחנו לקראת סיום >> לא >> אמ >> היה כיף >> ממש טוב אנחנו בלי קשר יכולות לדבר שעות >> נכון >> אבל אה בוא נשאל שאלה את יודעת מעשית מה זה בשבילך לנגן בתיאטרול פלייבק בעלי אומר לי אישה מה עשית שואלים אותה מה עשית אז באמת מה עשיתי בחיי הרבה דברים חשובים ואני רוצה להגיד על תיאטרון פלייבק אמ יש בזה המון עניינים מרשה לי לפרגן לך? כן, אני לא שומעת. >> תשי בכאילו. טוב, אז אני רוצה להגיד עלייך, אני מכירה אותך משני רבדים. הרובד הראשון זה הרובד של ההופעות. האכפטיות שלך על הבמה לתת לכל אישה או בתנה. נכון, את קוראת לזה. אנחנו תקבלו מתנה. מי שתעלה לספר סיפור, תקבל מתנה. אז קודם כל האכפטיות האמיתית שלך שהיא תקבל את המתנה הכי יפה שהיא יכולה לקבל לעצמה. וזה מה שדיברנו מקודם על הדיבור הנשי אישי הזה שאני חושבת שבאמת רק בתיאטרון פלייבק ובמיוחד בתיאטרון פואנטה שהוא התיאטרון הכי איכותי בענייני פלייבק שאני ראיתי עד היום. אמ רק שמה אני מרגישה שבאמת הכוח קודם כל של קהל נשי ושמביעות סיפורים נשיים ושהם יכולות לראות את זה ואז בעצם קורה מהלך מדהים שכל אחת בקהל בעצם יכולה למצוא את עצמה בהצגה המופלאה שהיא אולטרה זה הרגע על הבמה. אז חוץ מזה שוודאי יש לכם כישרון מופלא באלטור ובמשחק ולגרום למאות נשים בקהל לבכות או לצחוק ולהרגיש את העולם הנשי הפנימי הזה שכולנו חווות אותו יום יום ולא עוצרות להתבונן עליו אז את נותנת מתנה קודם כל לנשים לשבת בנוח ולהתבונן על החיים שלהם אפילו על אפיזודות קטנות מהחיים אבל כמה כוח זה נותן כן, קל וחומר למספרת שהרבה פעמים אנחנו שומות תגובות כמו וואו, אף פעם לא חשבתי על זה ככה או נתתם לי כוח. אי אפשר לתאר לתגובות שאנחנו מקבלות אחרי הופעות. אני יכולה להגיד שהתפקיד שלי בתור הנגנית >> כן >> הוא תפקיד שאני בעצם מרגישה סליחה על הפרגון לעצמי שאני נותנת את הנשום הלא של ההצגה. >> הנשמה של ההצגה זה בעצם המוזיקה. ממש כך אני יכולה להעיד ש טוב אני תמיד אומרת שהמנגנת בשבילי היא שחקנית שלישית או רביעית בסדר תלוי כמה אנחנו >> נכון >> אני מאוד חשוב לי א האיכות המקצועית הזאתי אה גם בגלל שאנחנו חברות וזה אני מסתכלת עלייך גם במהלך ההופעה חשוב לי התגובות שלך ממש >> זה חיבור של כולנו ביחד של השחקניות יחד עם המנגנת נכון. אז המאמץ האמיתי להוציא מהכוח אל הפועל את הפואנטה, שזה השם של ה תיאטרון בעצם פואנטה, זה בעצם לתת לאישה אולי את הפואנטה של חייך. אז זה התפקיד שלכם, הוא תפקיד קשה לקחת את הפואנטה א ולהעצים אותה. ובעצם מהרגע שהיא מספרת את הסיפור אתם כבר מריצות בראש איך תעלו את זה על הבמה ותביאו לה את הפואנטה בצורה מ את יודעת את זה כי את לומדת פלייבק. זהו זה המקום השני שאני רוצה להגיד שמעבר לזה שבאמת א אני מרגישה בתור נגנית שאני רק נותנת את הנשמה והגוף בעצם הוא עושה את התפקיד העיקרי להבדיל מבחיים אז יש לך עוד צד שבאמת אני כבר פעם חמישית נמצאת אצלך בסדנאות לימוד וזה לא משעמם ואף פעם אני לא מתעייפת א שבעצם יש לך קבוצות שבהם את מלמדת את התיאטרון פלייבק ששמה בעצם חוץ מהמפגש הנשי אישי הכל כך מרחב בטוח. ההקשרים שנוצרים שם, ה האהבת חינם הזאת שיש בין הבנות והאמון שהם נותנות אחת בשנייה לספר סיפורים כל כך עמוקים וכואבים. ומי מאיתנו לא כואבת ומי מאיתנו לא סוחבת. אז שמה באמת לא רק שאנחנו לומדות טכניקות של משחק שזה מדהים, אבל אנחנו שומעות המון נשים שאומרות אני כבר כל כך הרבה שנים בטיפול פסיכולוגי ומה שהקורס הזה עשה לי או מה שהסצנה הזאת שראיתי עכשיו ששחקניות שהם בעצם לא שחקניות עשו לי פתר לי שנים של קונפליקטים שנים של מאבקי נפש ואיך זה יכול להיות איך את עושה את זה אולי תספרי לנו >> איזה זכות איזה זכות [‏צחוק] >> וזה מדהים וזה הכל בזכות הלב שלך וההקשבה שלך והרצון שלך >> וחוץ מהכישרון שלך אבל באמת באמת את אישה מדהימה שיודעת להתחבר בחיבוק שלך ובעיניים הטובות שלך באמת לכל אישה אבל זה לכל אישה זה משים בסביון שהופנו אצלם שהם סביוניסטיות מהממות [‏צחוק] >> ועד חסידות גור ולכולם את יודעת להתחבר ולתת את מיתה וזה את וזה מדהים. תודה אביגיל, אני לא אני צריכה איזה יום, שבוע, חודש להכיל את כל המחמאות פה א ולסיום ממש יש לנו פה שאלון של שלושה דברים שאולי את מכירה את זה מהקורס שלנו. >> כן. [‏צחוק] >> אה, שאלה אותך כל מיני דברים ואתה אני. >> וואו, איזה מאתגר. ש >> אז א כן, זה גם ב אה ספונטניות כהרגליים. >> וואו. אמא'לה. שלוש תכונות שאת הכי מעריכה אצל אנשים. יושר, א, דבקות במטרה ונאמנות. וואו, >> וואו, אמרת את עצמך. אה [‏צחוק] [אנחות] אה שלושה חלומות שאת רוצה עוד להגשים? >> אמ, >> או דברים שאת רוצה שיקרו. >> כן. שלוש חלומות זה לראות את כל עם ישראל עם אהבת התורה ואהבת השם מוחלטת להיפגש בבית המקדש אבל לא כ א בואו ניפגש בבית המקדש לא באמת כאילו לראות את כל עם ישראל בחיבור אמיתי >> בבית המקדש >> אבל גם היום עד שנזכה למשיח צדקנו היום ממש שנזכה באמת שכל עם ישראל יתאמו השם זה באמת החלום האמיתי שלי >> יש איזה חלום לעצמך רוצה וואי א שהשם יהיה מאוד שמח בי ושישים אותי בדיוק במקום שהוא חושב ששם אני אתן את המיטב. את כבר שם, אבל את תמשיכי בעזרת השם. עוד איזה עוד משהו אחד. >> א אני באמת רוצה שהשם יצליח בידי כ כי יש לי רצון יש לי רצון באמת להיות שליחה טובה. אז גם בשידוכים וגם בקלות וגם בסדנאות וגם בפלייבק ובכל מה ש אני מברכת כל אישה ודיה שכל מה שהיא עושה שתאהב את מה שהיא עושה ושתצליח בו ושתכוון לשם שמיים כי בסופו של דבר בשביל זה באנו לעולם להוציא את עצמנו מהכוח אל הפועל לשם שמים >> עוד שתי ברכות ואנחנו סוגרים את המעגל של השאלה [‏צחוק] האחרונה מה את מברכת >> מברכת >> וגם את עצמך >> מברכת את כל נשות ישראל שיזכו להגשים את עצמם בצורה המיטבית א ויכוונו בזה לשם שמיים כי לא סתם השם נתן לכם את הכישרון שלכם, זה המתנה שלכם. הצינור הוא הרצון. אני אומרת את זה גם בשידוכים ואני אומרת את זה גם א כל אישה בפני עצמה. איפה שהרצון שלך שם זה הצינור שלך להשפיע לעם ישראל, לכוון לשם שמיים ולהיות שם במיתבך עם הרבה תפילה. ושועיה שועיה סבלנות. אני מברכת את כל עם ישראל שיהיה לנו שועיה שועיה. חבלי משיח זה לא דבר פשוט וכולנו נמצאים שם. אני מברכת את כל עם ישראל שיהיה לנו כוח ויהיה לנו באמת את השוואי שוואי הזה לדעת שזה ממש עוד רגע וזה מגיע וש א שהשם יהיה שמח בנו. שהשם יהיה שמח בנו. כן. בעזרת השם >> לסיום אני אגיד ממש לסיום שתמיד שאני פוגשת בנות מהמדרשה שאבי גאי נמצאת שם הם אומרות לי >> אהובות של >> מה את מכירה את הרבנית אביגיל >> אהובות שלי אהובות שלי >> אז ותמיד זה נשמע לי מוזר כי אנחנו חברות כל כך הרבה שנים מוזר לי שהם קוראות לך רבנית יגיל ופעם ראשונה אחרי השיחה הזאתי שאני חושבת שצריך לשים לך תווית של רזבונית, >> כי אני ממש [‏צחוק] מרגישה שהייתה לי פה זכות להרח. [התנשפויות] א רבנית אמיתית, >> את מדהימה. ואולי מהיום אני אקרא לך רבנית אביגיל? אולי >> אביגיל אני מאחלת לך שתמשיכי להיות שליחה טובה >> לכל כך הרבה [נחירות בוז] >> אמ לנשות ישראל בכלל אבל א בפרט לנשים לבחורות שהם לפני השלב >> א שהם הפכות לאשת איש >> אמן >> אה כי את עושה את זה כל כך טוב והלוואי והיה אפשר א לחלק אותך לכמה חלקים שתהי היא ברזמנית בהמון מקומות בארץ להדריך >> וללמד בצורה כל כך נכונה אה את בנות ישראל ושנמשיך בעבודה משותפתמ [מוזיקה] >> עוד המון שנים בחברות >> אמת >> אמן >> אני אוהבת אותך מאוד אוהבת אותך מאוד >> ותודה רבה על הרעיון הזה >> תודה לך >> [מוזיקה] >> לחוזרות הביתה מבית משפחה פודקאסט אני לירן בראש תודה להעורכת תהילה סיטון למנהלת [מוזיקה] ההפקה איילה גולשטיין ולעורך הסאונד אבריימי ויזל כל הסדרות והפרקים [מוזיקה] מחכים לכן באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 07722וחה56 להתראות בפרקים הבאים เฮ [מוזיקה]