Preparing video...
0:00 / 0:00
חובת הביקורת על השופטים | הרב שמעון לפיד, ראש ישיבת אור עציון | כנס אסופות ה-5
131 views
השיעור נמסר בישיבת כרם ביבנה, בכנס אסופות ה-5, כ"ה אדר תשפ"ה. לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=R1jtrDsKXzU&list=PLhWtq6f1QSkzcTFb1jFF87FX3qh9QZGVa&pp=gAQB0gcJCWMEOCosWNin
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
ברשות ידידי הרב יצחק ברשות כל הקהל
הקדוש מערכת
משפטית
חייבת שתהיה נקייה
לחלוטין השופט
צריך
שיהיה נקי
ב100%. אני רוצה
לעסוק בשאלה הזאת איך דואגים
לזה.
והאמת היא שבמקורות שלנו אין מספיק דיונים
על מערכת.
כי לדעווננו כבר בכתיבת
המשנה בוודאי בגמרא לא הייתה לנו מדינה
שיכלה לארגן מערכת של משפעת
ואכיפת החוק בצורה מובנת לא היה
ובכלל
כשחזרנו ברוך
השם בתהליכי הגאולה שאנמצאים
חזרנו
לארץ והוקמה מדינה אז יש הרבה דברים
שצריכים להחזיר, לשחזר, לנבור במקורות
שלנו ולמצוא איך צריכים להתנהג במערכת של
מדינה ולא רק בקהילות כפי שהיה
אה במשך כל שנות הגלות.
ואנחנו בדיוק בתקופה האחרונה נתקלים
בשאלות כבדות האם וכמה צריכים לחקור את
הדיינים, את
השופטים, עד
כמה
אה מערכת אכיפת החוק צריכה שיו כאלה
ש יוכלו לפקח עליה, לבדוק.
זאת שאלה שהיא עומדת היום ברומו של העולם
שלנו
במדינה. אני רוצה להתייחס ממקורותינו
לראות את העניין הזה. ה בסיס לכל הדיון זו
אותה גמרא שמופיעה בכמה מקומות בש"ס על
הפסוק בצפניה. התכוששו
וקושו.
דורשת
הגמרא
דרשה של
אמוראים, קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים.
קודם כל אתה
צריך לבקר את עצמך לפני שאתה מבקר
אחרים. רש"י מדבר על
קשות תשווה את עצמך.
תבדוק את עצמך לפני שאתה בא לבדוק את
האחרים. קודם כל, זה עניין מוסרי. עוד
לפני שאני עוסק במערכת משפטית אני מדבר על
עניין מוסרי
פשוט.
למך אומר
לנשיו אדו וצילה שמן
קולי נשי למך האזן האמרתי.
ומה הוא מתכוון? מביא רש"י
במקום שנשיו פרשו
ממנו ואז הוא בא לאדם
הראשון ואמר תגיד להם צריכים לקיים את
העולם אדם הראשון בא ואומר כן צריכים
לקיים את העולם צריכים פריה עורביה אמרו
לו קשות עצמך ואחריך כשות אחרים אתה פירשת
מאשתך בעקבות קין והבל אז מה מה מה אתה
אומר לנו? קשות עצמך ואחר כך כשט אחרים.
מיד מביא רש"י בראשית רב זה המקור רש"י
מביא שם במקום מיד חזר אדם לאשתו ונולד שט
130 שנה אחרי א אחרי אחרי
א בגילו של אדם זה היה 130 שנה הרבה שנים
אחר כך למה? כי קשות עצמך ואחרי קשות
אחרים אתה קודם חייב להיות אתה לעשות
להיות אתה נאה דורש חיך אפשר להיות נאה
מקיימת או יותר מדויק תהיה נאה מקיים ואז
תוכל להיות נאה דורש
מאחרים זה היבט מוסרי ערקי על כל אחד שבא
להגיד למישהו אחר משהו הוא צריך
ככה אבל אנחנו מוצאים את זה גם בקשר
לדיינים מספרת הגמרא
במסכת בבא בטר על אחד
המוראים שהוא היה לו א עץ והעץ נטה לרשות
הרבים. זהו כך זה כך זה היה. הוא השאיר את
העץ הזה.
יום אחד מגיע
אליו, מגיעים אליו בני רשות הרבים ובאים
בטענה למישהו אחר שהעץ שלו נוטה לרשות
הרבים.
אמר אותו המורה א אני לא יכול לדון אתכם
עכשיו בואו מחר.
בלילה אמר
האמורה
לגנן לך תקצוץ את כל העצים אצלי את כל
הענפים שנותנים לרשות הרבים תקצוץ את
הכל זהו קצץ למחרת ממשיכה הגמרא
ומספרת באו אליו
לדין
אומר האותו המורא הנה הנה בבקשה פסק ההלכה
מפורש אילן הנוטה לרשות הרבים שהוא מפריע
לרבים צריכים לקצוץ אותו לך תקצוץ שאל
אותו
ומה איתך אומר אתה יודע מה תסתכל אם שלי
כבר קצוץ תקצוץ גם את
שלך הוא הלך ראה
שאכן א גם הוא קצץ את שלו שואלת הגמרא
ולמה הוא לא אמר לו באותו יום תקצוץ וגם
אני אקצוץ את שלי. לא קשות עצמך ואחריך
קשות אחרים. אם אתה דורש משהו ממישהו אחר,
קודם כל אתה חייב להיות נקי. קשות עצמך
ואחרי כשוט אחרים. כלומר אתה לא יכול
לדרוש ממישהו כי אם אתה לא נקי, אתה יכול
לדרוש מישהו משהו כזה.
בירושלמי הסיפור קצת בגוון אחר. בירושלמי
הסיפור הוא על
א על א מצב שהעץ של המורה המורה אחר היה
נוטה לגינתו של
גוי אולי עוד לפני כן רק להסביר שעלה
הגמרא שם רק להסביר את הדברים שעלה הגמרא
מעיקר המיסבה רגע רגע זה שאתה
עכשיו עושה קוצא ץ מה מה חשבת קודם? אומרת
הגמרא, לא הוא באמת חשב שהוא לא צריך
לקצוץ. למה? כי יש גם יתרון לבני רשות
הרבים שיש להם צל. הראיה שאף אחד לא פנה
אליי מעולם, אף אחד לא אמר לי שום דבר.
לכן חשבתי שאני דווקא בסדר. הענפים שלי,
של העץ שלי נוטים ל לרשות הרבים, זה
לטובתם. אף אחד לא פנה אליי.
ורגע שהוא ראה שפנו למישהו אחר אז הוא
הבין שאליי לא פנו למה לא פנו כי בכל
כבודו של הרב לא נעים להם אבל זה שהם פנו
למישהו אחר זה אומר שזה מפריע להם אה אם
זה מפריע להם אז אני צריך באמת
לקצוץ אז אמרתי בירושלמי הסיפור הוא קצת
שונה לא לרשות הרבים אלא זה נטה לחצר של
גוי סיפור דומה לא העריך
ואותו גוי כאשר הוא ראה
שכבר המורה הדיין קצץ את שלו הוא
אמר אני רואה אני
בריך ברוך הקדוש ברוך הוא האלוקי היהודים
שככה הדיינים שלו מתנהגים כך לכן אנחנו
מבינים שיש חובה לדיין לפני שאתה פוסק דין
כלשהו אתה חנות נקי ממנו לגם לגמרי זה
ברור אבל יש קומה
נוספת המשנה אז שאני חוזר דיברנו על
המוסריות שבדבר וזה לא דווקא לדיינים כל
אדם שמבקר מישהו שדורש משהו ממישהו הוא
חייב קודם כל להיות נקי אז אתה יכול לדרוש
מאחרים קשות עצמך אחרי הקשות אחרים
התקדמנו שופט לפני שהוא בא לשפוט מישהו
הוא קודם כל צריך לדאוג שהוא יהיה נקי
רק אז הוא יוכל א לדון בעניין הזה אחרים.
אנחנו עולים עוד קומה. אומרת המשנה במסכת
סנהדרין,
מלך לא דן ולא דנים
אותו. כהן גדול דן ודנים אותו.
אומרת הגמרא כהן גדול א
דן כן נו בסדר מה פשיטה דנים אותו הצטריך
לה שאפשר לשפוט כהן
גדול הגמרא הנה מי פשיטה למה זה פשיטה אם
כהן גדול דן ברור שגם דנים אותו למה קשות
עצמך ואחר כך כשות אחרים אם אתה לא
יכול שידונו
אותך אין אפשרות שאתה דדוד
אחרים כהן גדול אם הוא דן ברור שדנים אותו
כי אם לא דנים אותו הוא לא יכול לדון אז
עלינו פה עוד קומה זה כבר לא עניין של
מוסריותו של הדיין שהחליט שעכשיו תקצצו את
שלי כי אז אני אבוא לדון את האחרים אלא זה
כבר חלק של
מערכת אין אפשרות שהדיין ידון
אם אי אפשר לדון אותו, אין אפשרות כזו.
עכשיו הגמרא אומרת לכן צריכים לומר שנצטרך
לעניין אחר. אני רוצה לדייק מהגמרא הזאת
עוד
דבר. הגמרא שואלת
פשיטה. לכאורה הגמרא יכלה להגיד כמה שמרן
שאומרים כשוט עצמך ואחרי כשוט אחרים. זה
החידוש של המשנה. כהן גדול דען ודנים
אותו. כלומר כהן גדול דען. עכשיו נחדש
שאין אפשרות אחרת אם רוצים שהוא ידון
שידונו אותו לא הגמרא זה פשיטה זה לא צריך
שהמשנה תחדש לי למרות שזאת ממרה של המורה
קשות עצמך ואחרי כשות אחרים אז יכולתי
להגיד אולי המשנה באה לחדש את הרעיון הזה
לא זה כל כך פשיטה אומרת הגמרא שזה לא
יכול להיות שזה החידוש של המשנה בסנהדרין
בפרק
שני כי זה ברור לגמרי
אין לי שום אפשרות לא יעלה על הדעת אינה
ואמינה כזאת שהשופט
ידון בלי שאפשר לדון אותו לא עולה על
הדעת שם בהמשך הגמרא אז רוב כל בוא בוא רק
נבין שזה לפי הגמרא הזאת יש פה יסוד מוסד
בדיני דיינים ושופטים אין שום אפשרות שכל
מי
שיהיה דיין או שופט
שהוא יוכל לדון אחרים אם אי אפשר לדון
אותו. זה יסוד מוסד. כך למדנו פה. והנה
מתברר שמלך לא דן ולא דנים אותו. דווקא
מלך לא דן ולא דנים אותו. אומרת שמה זה
המשנה. אומרת שם
הגמרא לא שנו אלא מלכי ישראל. אבל מלכי
בית דוד כן דן וכן דנים אותו. למה? אומרת
הגמרא ש והפסוק אבל הרעיון היסודי שתלוי
אם המלך מצייט לדין או לא אם יש חשש שהמלך
לא יצייט לדין יש שמה סיפור נורא על שמעון
בן שטח
ועבדו של יני
המלך שמעון בן שטח היה נשיא הסנהדרין
ויני המלך היה לו עבד שהרג אדם
הזמין שמעון בן שטח את העבד לדין. נימלך
שלח את העבד שידונו אותו. אומר לו שמעון
בן שטח, לא, גם אתה צריך לבוא. למה גם אתה
צריך לבוא? כי הוא עבד שלך. חייבים בדין
להביא גם את הבעלים של העבד גם כן לדין.
מגיע ינמלך.
ואז אומר לו שמעון משטח לנא המלך עמוד על
רגליך ויעידו בך כי פה המשפט לאלוקים הוא
זה לא לכבד אותנו זה לכבד את המשפט
לאלוקים ואז נפנה ינמלך ואומר לא כמו שאתה
תגיד כמו שיגידו חברך נפנה לימין כבשו
פניהם בקרקע נפנה לשמאל כבשו פניהם
בקרקע אף אחד לא העיז לעמוד מול יני
המלך אומרת הגמרא שבא מלאך וחותן סיפור
נורא באותה שעה אמרו זה כבר לא כדאי מלך
לא דן ולא דנים אותו נשים אותו
בצ מה אני לומד מכאן
שגם אם יש מצב כלשהו שנחריג מישהו שלא
ידון או לא ידונו אותו שופט אין דבר כזה
השופט היסוד המוסד הוא ששופט חייב להיות
אחד שידונו אותו
רק אז הוא יוכל
לדו. עכשיו צריכים אבל לדעת שזה לא
פשוט. מה הכוונה לא פשוט? כי אפשר ככה
לכאורה כל שופט שאתה רק הוא לא מוצר לכם
בעיניך אתה תגיש נגדו איזשהיא תלונה אתה
תפתח לו איזשהו תיק וגמרנו השופט הזה
כבר הוא לא יכול לדון. אז האמת שגם על זה
יש לנו שני
מקורות. מקור אחד מספרת הגמרא על רבי בנה.
רבי בנא הגיע בסיטואציה מיוחדת לבית דין
של גוי.
ורואה שכתוב
שם בשער של בית הדין כך מספרת הגמרא שכתוב
שמה שכל דיין שמעמידים אותו לדין הוא לא
יכול להיות לא יכול להיות דיין. כך כתוב
שם.
אמר להם רבי בנה טעיתם לא יכול להיות כי
אז כל אחד
שלא הדיין לא ימצא חן בעיני מישהו יבוא
יטבע אותו לדין וגמרנו עכשיו הוא לא יאכל
הדין אלא אמר רבי בנה העניין הוא אחר כל
דיין לא רק שדנים אותו אלא שמוציאים ממנו
ממון בדין כלומר העמידו אותו לדין והצליחו
להוציא ממנו את את הממון אז
אז רק אז אה הוא לא יוכל להיות דיין.
מספרת הגמרא
שבאותו בית משפט של גויים כתבו כך. היה
המשפט המקורי לא מחקו אותו. כתבו כל דיין
שמעמידים אותו לדין הוא לא דיין. ואז הם
כותבים בהמשך ברם סווה דודי אמרו ברם. אבל
זקני היהודים אמרו שכל דיין שמוציאים ממנו
מהמון בית דין לא שמי דיין. זהו כך כתוב
שמה. כלומר באמת חז"ל כבר הבינו שלפעמים
זה שאתה יכול להגיד שדיין שופט הוא לא
בסדר ולפתוח כנגדו באיזשהי חקירה זה עוד
לא אומר שום דבר. צריכים לבדוק קצת יותר
טוב.
רק אם התברר באמת שהוא לא ראוי אז צריכים
להוציא אותו.
ומצאנו עוד עוד
גמרא גמרא בבא
מציע. אמר בב מציע מספרת עוד
סיפור. הסיפור הוא על שוב אחד
המוראים
שהיה לו בשפת הנחל היה לו הרבה עצים. יער
של עצים.
הבעיה כשיש יער של עצים משפת הנחל זה
מפריע לאלה שרוצים להשיט את הספינות זה
מפריע לשיט בנהר
ופנו
אליו מה העצים עליהם מפריעים הוא אמר להם
אבל תסתכלו מלפניי
ומאחוריי יש גויים שיש להם עצים בדיוק
באותו מקום שם ובאותו מקום מאחריי אני לא
לא העניין. אם הם יסכימו לקצוץ את העצים
שלהם גם אני אקצוץ עץ
שלי. הגיוני אין אם אם אתה קטע נהר מסוים
ששם אתה כן תיתן את האפשרות להיות ששפת
הנהר תהיה פנויה זה לא יעזור אם לפני כן
ואחרי כן זה תפוס. כך כך היה הסכימו הכל
טוב ויפה והנה מגיע אחד המוראים כל זה
גמרא ב במציא בדף קז מגיע אחד
המוראים
ו
הוא רואה שיש פה עצים פה הוא שואל של מי
החלקה הזאת אומר זה ש אותו
המורה הוא אומר
מה
המורה יש לו עצ עצים בשפת הנאה זה מפריע
איך זה יכול להיות אמר את הפסוק
מנחמיה הסגנים
ראשונים
במעל זה מה איך יכול להיות אמר למשרטים
שלו תקצצו את כל העצים
האלה קצצו את
העצים אחרי זה מגיע הבעלים של העצים או מה
זה מה מה עשו פה אז סיפרו לו באה המורה
אמרו לו ש שזה שלך. אז הוא אמר לחצוס את
הכל
מיד. הוא מאוד כעס. אה אמר גם אה שמי שעשה
את זה
ש א שם ביטוי והוא גם אותו אחד שקצץ נאנש.
אנחנו לומדים מכאן שלא כל פעם שדבר נראה
בעיניך שהדיין לא בסדר, שהשופט לא בסדר,
הוא באמת לא
בסדר. איך כתוב במסכת אבות? ממש בהתחלה של
מסכת אבות, אנשי כנסת הגדולה אמרו, הבו
מתונים בדין. לפני שאתה דן ואתה שופט ואתה
עושה, קודם כל תחשוב אולי יש פה איזה צד
זכות. כן, מה אנחנו לומדים משתי משני שתי
הסיפורים שהבאתי לפניכם? אנחנו לומדים
שאמנם ברור לחלוטין
שחייבים לאפשר לדון את הדיינים, אם יש כל
ביקורת כלשהיא, לבדוק אותה.
אבל כל עוד לא בדקת, מצית את הבדיקה,
ביררת לחלוטין שאכן יש פה בעיה. יש את
חזקת לא רק החפות חזקת הצדקות היושרה של
הדיין ושל
השופט כן כך צריכים לנהוג במקום מתוכן
במדינה מתוכנת בחברה מתוכנת כך חייבים
לעשות אני רוצה אבל להוסיף עוד נקודה לא
מה שלמדנו פה אמרתי זה עניין מוסרי של כל
אחד שבא לשפוט אבל זה עניין אישי שלו זה
גם עניין מערכתי לא לאפשר לאף דיין לאף
שופט לשפוט כל עוד יש איזה חשש ואין
אפשרות לבקר אותו זה בלתי
אפשרי אני רוצה לדון ומה קורה עם גורמי
האכיפה האחרים יש לך משטרה יש לך א גורמים
נוספים שהם גם צריכים לאחוף את המשפט עליך
האם גם הם בעצם חייבים שיו נתונים לביקורת
אחרת אי אפשר לתת לתת
להם לנסות לתקן אחרים. ובכן התשובה היא
פשוטה. התכוששו קושו לא נאמר על דיינים,
זה נאמר על כל מי
שבא לבדוק
אחרים. זה המקור. לכן כל גורם שהוא אמור
לאחוף עליך בצורה כזאת או אחרת את החוק,
הוא חייב להיות נקי. כלומר, הוא חייב
להיות מועמד לביקורת. כי אם אין ביקורת על
האוכפים אז אנחנו הגענו למצב של אין
התכוששו וקושו אין קשות עצמך מערכתי לפני
שאתה אה בודק אחרים כך זו הדרכתה זה
העיקרון של התורה של רבותינו ומצאתי לזה
גם רמז אם כי כאמור אין לא אין אין מספיק
דיונים בעניינים מערכתיים כי זה לא היה
בידינו עד ברוך השם שזכינו ינו א לתקומת
המדינה אבל מצאתי הכלי יקר בפרשת שופטים
על הפסוק שופטים ושוטרים תיתן לך בכל
שעריך אומר הכלי יקר מה זה שופטים ושוטרים
תיתן לך בכל שעריך לך הכוונה גם על
השופטים עצמם שהרי נאמר קשות עצמך ואח
כשותט אחרים יוצא ששופטים ושוטרים תיתן לך
הכוונה עליך על השופט עליך גם על השוטר אם
כן אנחנו מוצאים שגםזה רמז הרי זה לא דרשה
של חז"ל אבל רמז נאה שגם על השוטרים צריכה
להיות האופציה של לשפוט אותם לדון אותם
לבקר אותם קשות עצמך ואחרי הקשות אחרת
עכשיו כמו זה יסוד מוסד שני אני קשה להבין
איך יכולים לחשוב אחרת זה מוזכל מאוד
הגמרא בזה פשיטה זה לא צריכים חידוש בשביל
זה. כך צריכה להיות המערכת. אני עכשיו
רוצה
אבל להתקדם הלאה
ולומר
שמערכת של משפט היא אמורה להיות א מאוד
מאוד
א אשרה. יושר מוחלט. זה
קריטי לחיים
בארץ. מערכת המשפט. שוב אני אומר, יש
אפשרות שהמלך, אם יש איזה
בעיה לא ידונו אותו. לא נכון, לא צריך אבל
מלכי ישראל הם לא היו בסדר. אפילו את זה
אפשר היה לספור. באופן נורמלי. מלכי בית
דוד דן ודנים אותם. אבל מערכת המשפט חייבת
להיות מנוקה לחלוטין לחלוטין.
הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת אבות
אומר למה בכ מסכת אבות נאמרת פני דחי
סנהדרין מה הקשר בין מסכת אבות למסכת
סנהדרין מסכת אבות זה מידות זה לא זה לא
ה זה לא שיך לנזיקין בכלל מה זה קשור
לנזיקין סדר נזיקין אני מבין שיש את הבבות
אני מבין שיש סנהדרין
ומכות מה מסכת אבות עושה שם. אומר הרמבם,
הדיינים חייבים להיות נקיים לחלוטין. מסכת
אבות קודם כל נאמרת לדיינים, השופטים. הם
צריכים להיות תניקיים לגמרי. זה ברור. אני
רוצה אבל גם להסביר את זה קצת
יותר. מעניין שבעשרת
הדיברות לא תענה בראך עד שקר.
האיסור הזה שלא להיות עד שקר הוא ברובד
הכי גבוה. הגמרא אומרת, דבר הלמד מעניינו
לא תגנוב בעשרת הדברות זה בגונב נפשות. כי
כתוב שם לא תרצח, לא תנף, אז גם לא תגנוב.
זה דבר נורא גונב נפשות. לא תענה ברכה את
שקר זה יחד
איתם. למה? למה זה כל כך חמור? אבל באמת
שזה עוד יותר חמור.
אנחנו יודעים
שכתוב
שהרגו אין נהרגים. כלומר, אם יש לנו עדים
שמעידים על אדם, נניח שהוא
רצח. יש דיון משפטי והחליטו שאכן התברר
שהוא רצח ופסקו את דינו והוציאו אותו
להורג. מיד אחרי שהוציא אותו להורק באים
שני עדים אומרים איך אתם עדים אם אנו
הייתם באותו מקום בזמן אחר במקום אחר
באותו זמן במקום אחר עדים זוממין לחלוטין
הוזמו כבר לא עושים ועשיתם לו כשר זמם
לעשות
לאכיו הרגו אין נהרגים רק אם נפסק הדין
להוציא להורג ואחרי שנפסק הדין להוציא
להורג אז אה באו הידים והזימו אותם ם אז
להפך ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחים אבל
ברגע
שהרגו זהו לא נהרגים זה דבר שהוא מאוד
מאוד קשה להבנה ולב קל וחומר הוא איך זה
יכול להיות הרי הרבה יותר נורא אם כבר
הרגו אותו לא רק שזממתם להרוג את החף מפשע
אלא גם בסוף גם ביצו את זה והרגו אותו זה
נורא והיום לא
ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. אחיו זה
כשהוא חי כשהוא מת לו גזרת
הכתוב אמלו גדולי רבותינו להבין למה למה
זה באמת
ככה ונתנו כמה תשובות אני אתייחס לתשובתו
של הריבה ריבה על התורה מבעלי
התוספות ויש עוד ראשונים שאמרו בכיוון הזה
אני מביא את דבריו של הריבה אומר
הריבה זה לא מספיק
זה לא
מספיק העונש להרוג אותו. זה לא
מספיק. זה כל כך נורא. העדתם בשקר על אדם,
הוציאו אותו להורג. מה שירגו אתכם זה
יספיק? זה לא מספיק. מסורת דינו לשמיים.
הקדוש ברוך הוא יעניש אותו עוד יותר. עד
כאן דברי הריבה מבעלי
התוספות. נשאל את השאלה מה
רוצח אני הורג אותו. זה
מספיק. עובד עבודה
זרה. עונש מוות זה מספיק. רק הם שאפילו לא
הרגו בידיים אלא הם העידו על מישהו, הזימו
אותם. העונש שלהם הוא כל כך נורא היום
ונורא
זה לשמיים. זהו מה כל כך חמור. זה זאת
מדרגה יותר מכל עונשי המוותים. אתם הייתם
שואלים מישהו? תגידו לי מה הדבר הכי חמור
ביהדות? העונש הכי חמור ביהדות. אז אתה
אומר, העונש הכי חמור זה עונש מוות. ומה
הכי חמור בעונש מוות? סקילה. סקילה וכרת.
בסדר? זהו. יש משהו יותר חמור
מסקילה. עדים זוממים שהעידו על אדם
שצריכים להרוג אותו ובדין הרגו אותו. זה
הכי חמור. הו נשך העולם הזה כל כך נורא.
זה ברור שזה נורא.
והיום אז האמת שאני חשבתי לתת
הסבר אה אבל אני חושב שיש הסבר קצת יותר
עמוק. ההסבר שחשבתי
לומר אתה רשע. לא רק שהרגת אדם אלא גרמת
לדיינים לגרום למישהו להוציא לעורג. מה
עשית? אתה יצרת מעצב שאנשים הצדיקים
הוציאו לעורק בן אדם חף מפשע. זה יותר
גרוע. זה אני חושב סברה אחת, אבל יש פה
סברה שנייה שעליה אני רוצה
לדבר. המערכת
המשפטית אמורה להיות
הסרגל
של החברה. כך זה חייב להיות. סרגל ישר. אם
אתם יצרתם שהמערכת המשפטית יצרה עונש מוות
לכף מפשע, הרסתם את המערכת. זה נורא
והיום כאשר יש פסק דין על פי כללי ההלכה
ומוציאים אותו לפועל לא רק שרצחתם בגרם
אבל רצחתם בן
אדם אתם הרסתם את המערכת מערכת
המשפט כתוב בפרשת שופטים אני חוזר לשופטים
ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר לוקח נותן
לך לשבטך ושבטו את העם משפט צדק צדק צדק
תרדוף למען
תחיה וירשת את הארץ אשר השם אלוקיך נותן
לך מה שכתוב פה שהדבר שמאפשר לך לחיות
ולרשת את הארץ זה משפט צדק אם יהיה משפט
צדק תוכל לחיות בארץ אם לא אז
לא מה הנקודה
פה יש פה נקודה אחת שאני רוצה להבליט
המערכת, הדבר היחיד שיכול ליישר מערכת זה
מערכת משפט מסודרת הוגנת
לחלוטין. צריכים לדעת שאנחנו כבני אדם
עלולים לעשות כל מיני דברים לא
טובים. משהו צריך להיות
ישר. צריך איזה סרגל שלאורו אנחנו הולכים.
הסרגל
הזה אליו אני מודד כל דבר
ודבר
והנה הסרגל שאמור להיות בחברה זה מערכת
המשפט מערכת המשפט היא הסרגל הישר הישר
הישר וכל מי שקצת סותטה אז המערכת אמורה
לבדוק שאכן זה כך שאכן זה ישר ואם זה לא
ישר אז שצריכים
לפעול ברגע שאתה את הסרגל דל הזה מעקם אז
מה נשאר לך אז הכל עקום הרעיון של צדק צדק
תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ זה אומר אם
אתה רוצה חברה מסודרת אז קודם כל מערכת
המשפט חייבת להיות
סרגל צדק צדק תרדוף פעמיים ולרדוף את זה
זה קריטי זאות הסיבה שזה נמצא לא תענה
ברכה את שקר זה נמצא ב בעשרת לדיברות זה
כל כך חשוב לחברה בלי זה אי
אפשר אנחנו
יודעים שעדים זוממים יש להם את הדין
ועשיתם לו כאשר זמם לעשות
לאחונש חמור רק דיברנו תכנענו כן קודם
דיברתי על מצב שהעדים זומים הוציאו את
הוציאו את ה בית המשפט הוציא להורג את
הנידו אחף מפשע. עכשיו בוא נגיד לא הוציא
אותם
לא תפסו אותם בזמן ועשיתם לו כאשר זמם
לעשות לאחים. אין לנו בכל התורה עונ או
כמעט כמעט בכל התורה עונש כזה שאדם רק
דיבר ועשה וזה עוד לא בוצעה ואני מעניש
אותו בעונש מוות. זה מה שקורה. הדים זה רק
היה פסק דין להוציא את האדם להורק. הזימו
אותם אנחנו עוד לא עשינו כלום אבל היה פסק
דין להוציא מישהו להורג ועשיתם לו כאשר
זמם לעשות לאחים זה אנחנו מבינים שעדות
בבית דין זה לא דבר פשוט בית משפט צריך
אתם ניסיתם שבית המשפט יפסוק משהו העונש
יצל עליכם אם כן נסכם את הנקודה
שאנחנו עומדים עליה
למדנו קודם כל בהיבת המוסרי לא יעלה על
הדעת זה פשיטה דפשיטה איןמינה שלהגיד שזה
אפילו חידוש
שמערכת משפטית
כלשהיא לא יעלה לדעת שאין עליה ביקורת
אחרת היא לא יכולה לדון זה מתחיל מהיבת
מוסרי כל אדם שרוצה לבקר צריך להיות נקי
כל שופט ששופט ודן צריך להיות נקי זה
ברור, אבל המערכת חייבת להיות כזאת. מערכת
שלא מבינה שקודם כל הדיינים, השופטים,
השוטרים, גורמי האכיפה, כולם צריכים להיות
עם ביקורת מוחלטת שאפשר לבדוק אותם הדק
היטב היטב
הדק. אז המערכת הזאת היא לא היא לא בריאה.
זה מערכת שלא יכולה להתקיים. צדק צדק
תכדוף למן תחייה ורשתה את הארץ. עכשיו אני
עוד לא מדבר, ברור שאנחנו עוד מקווים לא
רק להשבת המשפט שיהיה לפי הכללים הללו,
אנחנו רוצים גם שיהיה משפט משפט המשפט
לאלוקים הוא על פי כל דיני התורה אבל אני
עכשיו מדבר על על איך מערכת משפטית ואכיפה
צריכה לפעול אם כן הרעיון היסודי הוא שאם
אין ביקורת על כל אחד מגורמי אכיפת החוק
אז המערכת הזאת
מוגדרת, מערכת מושחטת, מערכת שהיא לא עושה
את עבודתה כראוי. אי אפשר לסמוך עליה. למה
זה נורא? כי זה הסרגל של החברה. אם אין לך
סרגל, אין שום דבר
ישר. זה הכרכי.
ולכן כל כך חשוב ויסודי שתהיה לנו את
האפשרות הזאת
ל לבדוק ולבחון כל דבר. אבל הבאנו יחד עם
זה וזה דבר מאוד קריטי עם כל האפשרות
לבדוק
ולבחון
ולחפש
חייבים להגדיר את הצד השני. אתה חייב
להבין
שברור שאנשים ממורמרים, אנשי העולם
התחתון, אנשים מושחטים כאלה ואחרים, ינצלו
את זה וירצו איךשהוא א לפעול כנגד
הדיינים. אנחנו מכירים את זה משמעון בן
שטח בעצמו.
אז שמעון בן שטח שעשה דין בנשים כשפניות
אז קרוביהם באו והלילו על הבן שלו
שהוא חייב עונש מוות והצליחו להוציא אותו
להורה צריכים להבין יש אנשים שליליים אסור
להיות תמימים כשאני כשה הגמרא מדברת על
החשיבות על ההכרחיות שיהיה לנו את ה אה
ביקורת על כל מערכת אכיפה. יחד עם זה היא
אומרת שהכרחי שכל עוד אין ידיעה מוחלטת של
100% שאכן הייתה פה בעיה. אז הוא נקי
לגמרי כי יש חשש כזה. אם כן נסכם שאנחנו
רוצים ש שמערכת המשפט תהיה מתוקנת. אנחנו
צריכים לעמוד על שתי הנקודות הללו. כל גוף
יהיה בית דין רבני, יהיה בית משפט, תהיה
משטרה, תהיה פרקליטות,
יהיה כל גורם שהוא מגורמי האכיפה חייב
להיות עומד בפני ביקורת של גוף שיבקר אותו
ויוכל לדון אותו. אחרת אסור לו לדון, אסור
לו להיות קשול את עצמך ואחרי כשאול את
האחרים. אבל באותה נשימה צריכים לדעת שכל
חקירה ובדיקה בנושאים הללו היא כל עוד הוא
לא מוצה עד 100% והתברך שאדם הזה באמת לא
ראוי אסור לה א לקכל את העניין אנחנו
זקוקים לסרגל סרגל משפטי בעזרת השם תקיים
בנו השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו
כבתחילה
[מוזיקה]