חובת בחורי ישיבות ות"ח להשתתף במלחמת מצוה | הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] אני חייב להגיד שמאוד קשה לי הנושא שבחרתי כל חיי אוא לא יישן יום ולילה על סוגיות בהלכה קשות יושב עליהם סוגיות יוניות קשות מאוד בכל חלקי תורה בענייני קודשים עכשיו אני הלך להביר שיעור על הדבר הכי פשוט בעולם הוא בכלל לא מסובך שהיה צריך להגיד אותו במשפט אחד ואם ביחס למלחמה יש קונספציה בעולם התורה יש גוות וחיים בגלות ולא מבינים יסודות פשוטים ביותר בתורה יסודות פשוטים ביותר בהלכה לא מבינים שאנחנו עוסקים בשאלה של גיוס תלמידי חכמים ובני תורה למלחמת מצווה אנחנו צריכים לעסוק בשני מישורים מישור אחד לשאלה הלכתית מתי אדם עוזב את דף הגמרא והולך לקיים מצווה ומתי הוא לא הולך בלי קשר למלחמה שלב שני צריך לדון בהלכות מלחמה ויש לחלק בין הדברים כולנו מכרים את הגמרא במסכת קידושים בסוף הפרק הראשון כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובים בעלית בית עיזה לוד נשאלה שאלה בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נעלה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה רב קיבא ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שתלמד מביא לידי מעשה אז מה יותר גדול תלמוד ומעשה לא אכנס כרגע לשיטת רבנו תם ולשיטת הראשונים שיש בעניין הזה מופיע גם בסוף הפרק הראשון מסכת בב קמה על חזקיהו המלך כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו 36 אל חלצי כתב דברי רבי יהודה אמר לרבי נחמ ו לפני הח כן אלא שהניחו ספר תורה על מיטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה יש פה דיון אם עושים ככה לא עושים ככה לא יכנס כי אין לנו אין לנו זמן אבל יש דבר שהוא פשוט שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה וזה לא סתם גדול אלא תלמוד ש מביא לידי מעשה זה עניין הרבה הרבה הרבה הרבה יותר עמוק בכללי הלכה פשוטים שכל ילד גן יודע אותם זה הגמרא שמדברת במסכת מועד קטן מה קורה כאשר יש מצווה האם צריך לקיים את המצווה או לא הגמרא ד קטן בדף ט עמוד ב מספרת פעם אחת אמר לליבר מי אמר ליברי רשבי בני אדם הללו אנשים של צורים זיל גבו לברוך הלך אליהם הם ביקשו פסוקים האחד חברו כתוב במשלי פסוק אחד לס מעגל רגליך בכל דרכיך קונו וכתיב אורח חים פנט פלס וקשייה כאן במצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן במצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים והגמרא ממשיכה יש לנו כלל נקו ביסוד התורה שמצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים אדם צריך להפסיק בתלמודו בלשון הרמבם עוסק במצווה וחוזר לתלמודו המאירי כותב משהו מאוד יסודי שאמנם הרמבם חולק אבל אני אסביר באיזה נקודה הרמבם חולק המרי כותב כך אף על פי שאמו ה עוסק במצווה פטור מן המצווה הרי יש כלל של עושק במצא פתור מן המצווה אם יש כלל שעושה במצא פתור מן המצווה אז למה כאשר אני לומד תורה ומישהו מבקש ממני לעשות מצווה אני יכול להגיד לו אני עושק במצו תור מן המצווה הרי מצוות תלמוד תורה היא מצווה גדולה מכל מצוות אז למה במצבה תלמוד תורה לא יהיה את הכלל הזה למה צריך להפסיק מהתלמוד ולעסוק במצווה אומר המאירי אף על פי שמ עוסק ב מסף התו מן המצווה אין תלמוד תורה בכלל זה אלא מי שהיה עוסק בתורה ורם מצווה לידו אם אפשר לאותה מצווה על ידי אחרים אין לא לבטל עליה ואל תשיב ביטול תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה שאף הם אי אפשר בח בראוי לה שהכל צריכים להם להרבות בכבוד ם אי אפשר לו על ידי אחרים כון שאם כגון שאין שם ראוי להלה אלא הוא או שהי מצווה מוטלת על גופו כגון לולב ושופר וכיבוד ואם וקבורת מת מצווה במקום שאיין לו קורים בדומה המצווה קודמת ומבטלת תלמוד תורה כדי לקיימה ואינו מבקיע חיובה מעליו קיום מצוה תלמוד תורה אפילו מצווה כלה מה עומק דברי המיר ש פסוקים כשמש בחצי השמיים תורתינו היא תורה שניתנה על מנת לקיימה התורה מ מצווה אותנו לקיים את המצוות קיימות שתי שאלות שונות שאלה אחת מה משקל הסגולי של תלמוד תורה מול מצוות כל חפציך לא ישבו בה ברור שתלמד תורה הוא יותר מכל דבר אחר בעולם אבל אותה תורה שה גדולה מכל דבר אחר מה היא אומרת היא מחייבת אותנו לקיים אותה אדם לא יכול להגיד אנימד תורה ואני לא אקיים אותה ולכן מי שלומד שלא על מנת לעשות מופיע בירושלמי בשני מקומות בשבת ובברכות שמדברים על רשבי שהוא גדול המתמידים בעולם וחלומו ד רשבי שמפסיקים לעשות סוכה לעשות לולה ולעשות תפילין שמי שדייק עוסקים אפילו בהכשר מצווה כי אחרת אי אפשר והאם הוא לא מודה כך של ירושלמי ותשובת ירושלמי לא תחיית השאלה אלא הסיבה שהוא לא התפלל כי תלמוד תורה של רשבי הוא כמו תפילה זה שינון וזה שינון כלומר הלכה פסוקה לכל ישראל כולל רשבי שאם יש מצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים אדם צריך להפסיק בתלמודו על מנת לקיים את המצווה זה הלכה שכל ילד בגן צריך לדעת אם אדם בא ואומר אני לא רוצה לקיים את המצווה מה או הירושלמי א ירושלמי נוח לו שנתה שתו ל ני ח שנת שתו עלפ זה לא כללה זה משו מדוק ביר יודי יוצ לעולם עלמנת ללמוד תורה לקיימה מ שלא רו לקיים יש לו טעות בכתובת לא בעולם הזה נוח לו שנתה שתו על פניו ממילא מה אנחנו צריכים לדו האם קיימת מצווה או לא קיימת מצווה אם קיימת מצווה של תלמידי חכמים ובני תורה מחויבים במלחמת מצווה כי הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וקלה מחופתה מי שלא עושה את זה הוא כלול בכלל שנוח לו שנהפכה שיתו על פניו ובזה אנחנו צריכים לדוק רק למען הדיוק הרמבם חלוק על המיר הרמבם חלוק למיר והרמבם סובר שגם במצוות תלמוד תורה יש דין עושה את המצוה תן המצווה אבל צריך לדייק הרמבם הלכות תלמוד תורה כותב אין לך מצווה בכל המצוות כולן שהיא שפולה כנגד תלמוד תורה אלא התלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן שהתלמוד מביא לידי מיס לפי כך התלמוד קודם למזה בכל מקום היו לפניו עשיית מצווה למוד תורה אם אפשר למצוה לעשות ידי אחים לא יפסיק תלמודו ומלו יעשה המצווה ויחזור לתלמודו ידוע הסיפור החביב שחנן פורד זכר צדיק לברכה למד במרכז רב ואכן לכם ששת הימים ביקשו ממנו שיבוא להקים את קיבוץ כפר עציון והוא הלך למורו ורובו לרב ציודה ושאל אותו אם לעזוב את הישיבה חנן היה אילוי גדול מי שהכיר אותו אבל אילוי לא רק בשכל גם בתורה בעומק זה ב יודה פתח לו את הגמרא במועד קטן פתח לו את הרמבם אר לו מצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים תלך זה הלכה פשוטה לכל איש הלכה שאם יש מצווה שלא יכולה לעשות על ידי אחרים הרמבם לכות רשות כותב האיש מצוה על פריה ורבייה ולא האישה ממתי איש נתח מצוה זו מבן 17 מכיוון שעברו 20 שנה ולא נסה אישה הרי זה עובר ומבטל מצוות הסר ואם היה עוסק בתורה רוד בה והיה מתיירא מליסא אישה כדי שלא יטרח במזונות ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר שהעושה במצו פתור מן המצווה בניגוד למאירי שאומר שבאופן כללי לא קיים כלל עוסק מצב פתור מן המצווה ביחס לתלמוד תורה רואים ברמבם שהוא אומר אבל כל מי שיקרא את הרמבם על מה הוא אומר שנאמר ושה במצר בטור מן המצווה על פריה ורבייה פריה ורבייה אין לה זמן מוגדר יעקב אבינו בגיל 63 הלך להקים את יב שבטי ישראל ועוד היה לו זמן ללכת ללמוד 14 שנים בבית מדרש של שם ועבר בשביל להתכונן לקראת בניין יב שבטים וברור שהוא קיים מצוות קריה ורבייה למצוות קריה ורבייה אין זמן מוגדר ומה לשון הרמבם לשון הרמבם א טל ת מותר לו להתאחר הרמבם לא לא לקיים ודאי שהרב מסכים עם המהרי שביחס לקיום תורה קיים כלל שמי שלומד תורה שלא על מנת לקיימה זה לא תורה הגמרא בבמות אומרת מי שאומר שיש לו רק תורה גם תורה אין לו הפילוסופיה שנמצאת במילה אחת שחוזרים עליה שלוש פעמים תירה תירה תירה וכל דבר אחר הוא לא תורה הוא מנוגד לגמרא בבמות הוא מנוגד לתורה תורה ומצוות זה דבר אחד אין בזה דבר כזה שני דברים פרייה ורבייה אין לה זמן ומכיוון שאין לה זמן מותר להתאחר ואחרי זה אדבר על התפיסה ההלכתית של רבצ יהודה שלעניות דעתי מדוקדקת מאוד בלשונות הרמבם ולכן אנחנו צריכים לדום כרגע בשאלה מה הגדרת המצווה ואם הגדרת המצווה שחייבים מי שלא עושה את זה הוא בכלל נוח לו שנתו שנהפכה שלייתו על פניו בואו רגע נעסוק בזריזות בעניין המלחמה שאנחנו מצוים בה מלחמת מצווה כולנו מקרים את פרשת כי תצא אני לא אקרא את כולה זמנינו דל כי תצא למלחמה לבך וראית סוס ורכב אמר אמך לא תירא מהם כי אדנ אלך אמך מלך מארץ מצרים יש לנו פה פרשה אה ש פשט התורה לכאורה היא לא מלחמת רשות ושם יש חזרה מאורחי המלחמה ויש לנו דבוע שוטרים אלי מי האיש אשר בנה בית חדש ומי האיש אשר רס אישה יש לנו כל מיני פטורים מעורכי המלחמה באיזה מלח באיזה מלחמה מדובר על פי פשוטו של מקה לכאורה מדובר במלחמת מצווה ראית סוס ברכב אב רב עמך לא תירא מהם זה ראה יש לא תירם במצב הזה כי אדני אלוהיכם הולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם תודה אמכם להושיע אתכם אבל מקובלנו במדרשי חזל תודה מקובלנו במדרשי חזל ובמשנה שהוחל שהפרשה הזאתי במלחמת רשו אין לי זמן להעריך מדוע אמרו לא כפיו של מקרא אולי בגלל שכתוב כי אבל יש מקום לדון בזה מופיע בספרי כ תצא למלחמה לובר מלחמת הרשות הכתוב מדבר על אויבך כנגד אויבך אתה נלחם זה רק מלחמת רשות תקרי חזרה מוכי המלחמה חזרה מאורחי המלחמה נאמר רק במלחמת רשות במלחמת מצווה אין חזרה מאורחי המלחמה במשנה ובתוספתא במסכת סוה יש שם דיון על מלחמת רשות שלא מוציאים על פי בידים של 71 יש פירוט במשנה בסוטה של כל החוזרים ולכי המלחמה יש את הדיון מה זה ירה ורח לבב שזה מאוד מרתק מתיירא מעבירות שבידו ומה כתוב במשנה וזה חשוב לכאורה אני לא עושק מלחמת רשות אבל זה מאוד חשוב א רבי יוסי אדרי אומר הר זהו המתירה מן הבות ש פרך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בם רב יוסי אומר אלמנה לכהן גדול קרושה וחלוצה לכהן אדיות ממזרת ונתינה לישראל נפסק ברמבם מורי ורבותיי כהן גדול וכהן אדיוט יוצא למלחמה זוהי משנה מפורשת אי אפשר לעקום משנה מהמקום משנה מפורשת שיוצא למלחמה תכף נראה שגם הגריז הבין את זה זאת משנה מפורשת שכהן יוצא למלחמה וזה מלחמת רשות קל וחומר מלחמת מצווה והמשנה אומרת ומד ור מלחמת רשות המלחמת מצווה ה הכל יוצאים אפילו חטם מחדרו וקלה מחופתה ואז יש פה את רבי יהודה יש שאלה מצווה או חובה אין לנו זמן לדון בשאלת מצווה או חובה אני חושב שהדברים פשוטים אבל שיש כלל מלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו כלה מחופתה לא כתוב בשום כתב יד של המשנה שתלמידי חכמים פטורים בערוך כתוב והרוך הזה מופיע בסה בדף י אפילו ל הדף המודפס חתן מחדרו בקלה מחופתה וגם תלמידי חכמים יוצאים למלחמת מצווה כלומר מי שילמד משנה ומי שמאמין לאותיות המשנה ולמה שכתוב במשנה למלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו קלה מחופתה דברי הארוך הם פשוטים כשמש בחצי השמיים גם תלמידי חכמים יוצאים לחמת מצווה המשנה אומרת כהן גדול וכהן אדיו יוצאים למל מה ממילה אם זה מצווה והכל יוצר היא ודאי מצוות מלחמת מצווה מיד ת מדבר עזרת ישראל מיד סר אי אפשר להתאחר אי אפשר להגיד לאויב תקשיב אני עדיין לא גמרתי את השס בעיו שזה אני מקווה כל אחד מכאן כל אחד מהציבור פה שואף לדעת את כל השס על כל חלקיו ביון לא רק עשרה דפים ובכמה ו1 דפים במציאה מי שלא יודע תרות קודשים אין דעתו דעת תורה בכלל כך אומר החפץ חיים שיפה שלנו זה לדעת את כל התורה כולה אבל האם זה דומה למצוות בריאה ורבייה שאפשר להתאחר מה נגיד לאויב תמתין תמתין כרגע יש לנו בעיה מלחמת מצווה הכל יוצאים ברור שפשט משנה ברור שדברי האבו כם פשוטים כשמש בחצי השמיים אני מרגיש טיפש כאני עוסק בדברים כל כך פשוטים אני רוצה לומר משהו אני לא בא כרגע לעסוק בשאלה הפוליטית המסובכת של ההתעבות של החברה הישראלית ם המציאות החרדית הבעיה שהתפיסה הזאת פוסה לציבור שלנו ואם ראש ישיבה אצלנו יכול לכתוב ברור שלא נפגע בלומדי התורה של הער לומדי התורה שיושבים פה לימוד תורה שלהם פחות חשוב אני לא מבין לנו אין אחריות על התורה על מה אנחנו מדברים מה יש בירושלמי בירושלמי הופע יותר מזה אחרי ו בגדר מלחמת רשות מלחמת מצווה מלחמת חובה שמביאים המלך עשה ישמ את כל יהודה יה נקי מה הוא יהה נקי רבי סמון ורבנן רבי סימון אינ כי לביתו שעה אחת רבנן אן לית רבי ורבי כלומר מי מי צריך לד למחבת מצווה זה לא הרוך זה ירושלמי זה לא ירושלמי זה משנה זה כל בר שכל מבין את זה ומי שאומר אני לא מקיים הוא בגדר מי שלומד שלו על מנת לעשות את הדברים הפשוטים האלה כתב רב רבינוביץ פשוט מלומדי מלחמה ולו הייתי נותן שיעור פשוט הייתי גומר את השעור בזה אין מה לדון יותר אבל מכיוון שתולים בבוקי סריקי של סברות גלותיות שאין בהם ממש אין לי ברירה ואני צריך להמשיך לדון וכל הדיון הוא בשביל שאנשים פה ידעו שהם הולכים בדרך עליונה בדרך של תורה בשלמות של תורה הם לא פחותים מעלה כמו שכתב עזרו על ישיבות ההסדר אלא זאת הדרך האמיתית של קיום תורה באמת זה לא מעלה זה חובה הלכתית לא הולכים לצבא מדין חסד כמו שכתב מורי ורבי הרב ליכטנשטיין אצל הדתים כל דבר זה חסד פותרים סופר יש חסד מה חסד למלחמה הולכים כ חייבים זה לא מדין חסד מוריי ורבותיי לא אני בעד חסדים אבל אנחנו עושים את זה כ אנחנו אנשי הלכה כ חובתנו ללכת בהלכה אומר הירושלמי אפילו רבי ברבי א אתם יודעים שהיה פירוש המשניות של הרמבם שמודפס בכתב רשי בדפוס וילנה מי שתרגם אתזה זה עם הארץ גמור הוא אמר שמלחמת מצה זה אחרי שהורגים אותם פלפלו בזה גדולי עולם בא הרב קח תרגם ואין שום דבר זה ברור שלא מ עכשיו מהיא מלחמת מצווה היום אני קצר מאוד הרמבם כותב דברים ורים איזו מלחמת מצווה בהלכות מלכים זו מלחמת שבעת הממין לא רלונטי היום מלחמת עמלק לא רלונטי לפי הרב סלוצק עלפי אביב רמוש הוא מבדיל בין שבעת תממן שכתוב אבד זכרם ואלו מלחמת עמלק הוא לא אומר אבד זכרם ולכן הוא תן שכל מלחמה ש כל אומה שנלחמת באומה הישראלית יש לה גדר של עמלק גם הנזיר במגילת ח שלום כתב דברים דומים ועוד חדים וחריפים יותר מהרב סולוביץ ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואחר כך נלחם מלחמת הרשות ה המלחמה שנלחם משר הים כדי להרחיב גבול ישראל ורי ורבותיי לפי הרמבם המלחמה שלנו ה מלחמת מצווה כי זה זרת ישראל מיד שר הבעלי אין פה שום ספק גם ל מתפללי פלפולי סרק על פי הגמרא בבבלי שדלתו עובדי כוחבים ליתו עליהם וכאילו צריך לחכות עד שהוא יפתח זה חוסר הבנה תסתכלו בזרוע ובעוד ראשונים אבל גם למי שרוצה פה מדובר ששמחת תורה ה פתחו עלינו במלחמה גם לפי המתרגם העם הארץ זה מלחמת מצווה אין ספק שאנחנו עוסקים במלחמת מצווה ולכן אין ספק שלדבר הזה יש גדר של מלחמת מצווה הרמבן בניגוד לזה בתוספות לספר המצוות במצווה רביעיית סבר שגם כיבוש ארץ ישראל זה מלחמת מצווה בפועל בכל שנות קיומינו ממלחמת השירו ועד היום לא היה פעם אחת שהמטרה הייתה כיבוש ברוך השם הקדוש ברוך הוא שמסובב המסיבות דעג שנכבש את ארץ ישראל ועדיין הריבונות אלינה מלאה אבל בכל המלחמות מלחמת השחור גם מלחמת ששת הימים ממשלת ישראל אמרה להם אל תפתחו זה הזרת ישראל מדס מלחמת יום הכיפורים אני מדלג כל המלחמות זה גדר עזרת ישראל מידר הב עליהם המציאות שאנחנו חיים בוודאי עזרת ישראל מיד סר הבא עליהם אין ספק שגם לדעת הרמבן אין ספק שגם לדעת הרמבן א הדברים פשוטים שזה מלחמת מצווה אלא לדעתו יש גם את ירושת הארץ כלומר אין ספק שאנחנו מדברים במלחמת מצווה יש שוטים שאומרים שמלחמת מצווה זה רק על ידי מלך ואם אין מלך אין מלחמת מצווה אין לי זמן להעריך בש אחנו ידעים סנהדרין אני מוכן להעריך זה זה רמבן מפורש שכותב שגם בלי מלך יש גדר מלחמת מצווה דברים פשוטים זה גם נגד השכל שהאויב בא בא להרוג אותי אומר לו תמתין אין לי איזה חפצה של מלחמת מצווה כי חסר לי תנאי של מלך באמת מי שאומר את זה הוא חסר שכל כנראה הוא לא מתפלל טוב אתה חונן לאדם דעת מעבר לזה אני לא רוצה כרגע להעריך הרב קוים משבט כהן כותב שכל שכוח המלך הוא מכוח האומה ובזמן שאין מלך הכוח חוזר לאומה דברים פשוטים זה בנוי על גדולי הראשונים על בבנל על הרן ועל עוד כרגע אין מעבר לזה למי שיש לו עו צבקות כי זה לא מלחמת מצווה כל מיני אנשים שיש להם דמיונות מנותקים מהמציאות הרב שילת במלחמת יום הכיפורים מוציא חוברת יפה תוך כדי המלחמה והוא אמר אני לא נלחמתי ממש אז לכן הוא הוציא הוציא חבר שנקרא דורין דעי מסכת ברכות ושם יש מכתב של שם יש מכתב של הרב אלישיב שכותב דברים ברורים שאנחנו זכים מלחמת מצווה אז גם למי שרוצה שמות אין פה שום ספק שאנחנו עוסקים במלחמת מצווה לגבי העניין של מי יוצא למלחמת מצווה דיברתי על זה שהכל יוצאים דיברתי על הדברים הפשוטים שגם כהנים אני רוצה להראות לכם דבר מרתק מחידוש ושי הגריז הגריז לא חדוש לא חשוד כידוע על ציונות ואנטי ציוני ג אבל אני רוצה לומר לכם משהו לי יש אמון בתורה ולכן בואו נראה מה כותב מה ותב בקדושי הגריז זה אומנם בסטנסיל זה פחות אמין אבל אלו שהן חוזרים למחזיר את גרושתו על מנה לכהן גדול דרושה חלצו לק הרמבם פק זה מלכים הלך הח ס כ מתנית דרז אישה אסורה לו כגון אלמנה לכהן גדול ושב אח צן ותנו חוזר ומבואר כהנים יוצאים למלחמה ואח מלחמת רשות מלחמת במצווה הרי כולם היו יוצאים המבואר במתניתין כל יוצאים אפילו חתן מחדרו וקלה מחופתו ול כוח המבואר ד כהנים יוצ אף במלחמת רשות הגריז אומר מילה במילה מה שאני אומר א מחמת הרשות וכבר תמהו האחרוני מכאן מה שכתב הרמבם בפרק יג משמת ויובל אני אדבר על הרמבם הזה בכו מתה ויוב מיד ביתר פירות לשבט לוי לא אורכים מלחמה כי שער ישראל מפני שהוגלו לעבודת אדוני לשרתו לכך הבדלו מדרכי העולם איין שם הרי דרקונים לא הו יוצא ממלחמה אחמ עשי כם הלכו למלחמה וצריך יון הרמבם שהולכים ונתלו בו שבח שעות פורים זהר בסוף לכות שמיטה ויובל מיד אני אתייחס ישירות לרמבם הזה וגם בו תלו בוק סריקה בחוסר הבנה למדנית איך לומדים רמבם כותב הגריז תקשיבו טוב ונירה ומר בזה מה שכתב הרמבם דשבת לוי לא הוכן מלחמה כשער ישראל אין הכוונה שמופקים כלל יציאה למלחמה דנראה דך שצריכים להם בשעת מלחמה גם הם היו יוצאים שמעתם איפה שצריכים להם בשעת מלחמה גם הם הינו יוצאים התורה שלנו זה לא היסטוריה דבר השם זה מה תגלה היום אומ הגידם צריכים לחמה מה הי יוצאים דברים פשוטים כל עיקר כוונת הרמבם הוא שהן מוצאים אם לכתחילה להיכנס למלחמה כי שר כל ישראל כיוון שהם חיל השם וגדלו לעבו את השם ושפתו ולות דרכי השם משפטיו א בוודאי אם היו צריכים לכהנים בחת המלחמה גם הם היו יוצאים אם כן לא שמד מה שכתב הרמבם שקידש אלמנה וכהן דיות שקידש גרושה אינם חוזרים מעורכי המלחמה כונת באמת אינם הופכים כלל מצעת המלחמה אני חושב ששת בר הוא אחר אבל דברי הגי זה דברי אלוהים חיים דברים פשוטים שגם הוא הבין את המשנה בדיוק כמו שארוך הבין את המשנה גם הוא ידע ללמוד משנה שכהן גדול וכהן דיות יוצאים ממלחמת רשות כל וחומר למלחמת מצווה אק הוא מסייד את זה שאם אפשר לא לא ועל זה אני מיד אדון ביתר פירוד בסיק במלחמת מדיין אומר הספרי ששבט לוי יצא למלחמה קרן הורה על סוטה ומו אומר את הדברים שו לא צריך את קרן הורה דברים פשוטים אני רק אומר את הדברים זה דברים פשוטים לגמרי בעניין הזה דל כי זמנינו דל אולי אני אקלייר רק משפט אחד מקרן ההוראה מתפלפל על מלחמת מצוה ומה שמח נקרא את הלשון שלו ד מלחמת מצווה הכל יוצא ואפילו תלמידי חכמים צריכים להיבטל בלימודם ואם כן יש לדקדק מעד שבע בן בכרית אני מדלג כי אין לנו זמן כרגע להתפלל יש שם מצת הגמרא בסוטה שאומרת מפני מה נהנה ששה מפני שעשה הגרה בתלמידי חכמים א' זה לא מתחיל אבל גם אם זהלא מתחיל תגידו לי ממתי פוסקים על פי מדרשים כולם יודעים לצטט את החתם סופר שלא מערבבים הלכ גדה פתאום יש פה שאלה של כלל ישראל כל דרוש יכול לבנות נגד רמבם נגד פוסקים נגד הכל אבל מה אפשר לעשות שזה גם לא מתחיל בכלל כותב המרשה על זה החלו מלחמת מצווה היה כומר המשה אומר בצורה גורה בגמרה הזאת אין שום בסיס עכשיו אני רוצה להוסיף בהיסטוריה גדולי ישראל ייצאו למלחמה מלחמת עמלק מי יצא יהושע בנ משה קיבל תורה שרה ליהושע יש שאלה למה משה רבנו לא יצא כמו שמשה רבנו יצא במלחמת מדיין מופיע במלחמת ד רשבי שהוא שואל את השאלה למה משה רבנו לא יצא והוא לא שולל את השאלה הוא שואל יותר חריף וכי משה אומר לו יהושע צה ילחם במלת למה הוא לא יוצא התשובה של המדרש מכיוון שקיים הבדל מלחם במלא קשורה לבניה של רחל יש פה מלחמה מוכנית ולכן יהושע היה צריך להילחם במלא ושאול מבניה של רחל היה צריך להילחם במלק זה לא אומר המדרש את זה אנחנו אומרים בספרי כפי שאמרתי לכם קודם אני אצטט אותו שלא תגידו שאני אומר את הדברים מליבי לכל מטות ישראל תשלחו לצבא זה נאמר על מלחמת מדיין להביא את שבטו של לוי שבט לוי יצא במלחמת מדיין זה ספרי מצדת איזה מדרש הגדה ש גם הוא אין בורא היה אלה אל למטה אל למטה ששליש נשארו ללמוד שאלה כמה ה צריך למלחמה במציאות שלנו שחסרים 7000 חיילים האם על זה נאמר אל למטה כך פוסקים הלכה איפה שמענו שפוסקים הלכה ממדרש שאפילו לא מבינים אותו נגד ספרי נגד רמבם כיבוש הארץ מי כבש יהושע בנוד מלחמת דבורה מה אומרת דבורה אור ומרוז אמר מלך א אור יושבה כי לא באו לעזרת אדוני בגיבורים קללה שיש מלחמה הכל יוצאים מיד אני אסביר את מה כל חלות בית דוד דוד המלך נים זמירות ישראל נראה לי ה תלמיד חכם הייתי רוצה להגיע למדרגתו הגמרא ברכות מספרת עליו ששליש לבעלה מספרת שוש בית המד מחצות לילה היה הולך הוא לא אמר אני בן תירה אני נוסא בעול יש מלחמת מצווה כל יוצאים דברים פשוטים מאוד אני יכול להעריך עוד דבר עכשיו אני רוצה להתייחס לשני דברים לטענה המשעשעת שאין בה שום בסיס ש א רבנן לא צריך תיותה שבאמת זה דברים שאין בהם אפילו תחילת בסיס והרמבם בסוף הלכות שמיטה ויובל ועליו אני רוצה להתייחס ואני אסביר לכם מדוע כי היה [מוזיקה] הסיפור הרב קוק שהיה הרב בלונדון בזמן מלחמת העולם הראשונה כתב גרת לפתור בחורי ישיבות מהמלחמה בין הגויים ולא רק זה אלא הוא חילק שמיכה לכל הדורש כי לפי החוקים הבריטים הם מי שהיה לו שמיכה היה פתור ולא סתם אלא פנו אליו המשטרה שעקבו אחרי אחד שאפילו להתפלל לא מתפלל בדינו של הרב קוק עונש מוות והמשמש שלו אמר לו תפסיק וא אמר אני לא אפסיק ויש עוד הרבה לספר על זה אין לנו זמן בזמן מלחמת השחרור בישיבת מרכז הרב תלו את האיגרת הזאת תלמידי חכמים גדולים בזמן מלחמת השחרור הרב שר ישוב כהן באותה תקופה שר ישוב כהן נסיך בית הרב בנו יחידו של הנזיר רב סודה לא היה ילדים אבת רב זודה כדוד היה בברית חשמונאים במחתרות הוא נלחם על ירושלים והוא מגיע לישיבת מרכז הרב ורואה על הלוח מדעות את האדרת של הרב קוק שבחי ישיבות פטורים כולו בשערה נוראה שהוא רוצה לעשות את מה שהרב קוק רצה גדל בבית הרב ממש גדל בבית הרב על הברכיים שם והוא יורד מבית הרב לקי קרציון פוגש אותו רבצ יהודה רבצ יהודה פוגש אותו והוא מבין שהוא בשערה שואל אותו שרשוב מה קרה לך הוא מספר לו רב ציודה צעק שכל ירושלים שמע מזוייף מזויף מזוייף ולא רק זה אומר לו הרב שער ישוב אני אומר שער ישוב שתבינו שה בחור בשערה לא בגלל שאני חס וחלילה לא מכבד אותו מחבד אותו מאוד מאוד מאוד הלך אותו בחור שרשו אומר לו הרב אם זו דעתך תכתוב באותה תקופה היה מצור על ירושלים ולא היה בתי דפוס ואפילו דיו לא היה אמר לו שרשו רב סודה אתה תכתוב ואני אפרסם בינתיים היייתה מלחמה לירושלים הרב שרל שוב נפל בשבי פצוע ברגלו ורצ יודה התפיס את החוברת שהודפסה אחר כך בנתיבות ישראל הה לי פעם את החוברת גודל כזה תבינו זה הה צנה לא היה כלום גודל כזה היה גודל החוברת והרב שרשוב יצא מהשבי והיה בבית אבה במרכז רב יהודה נסע אליו ונתן לו מתנה נדמה לי ש את הקדשה הוא כתב אפילו בזמן שהוא היה בשבי ופדויי אדוני ישובון הואב ציון ברינה חיבק אותו וברך שם א את הרב שע שובק יותר מזה אה נגד אותה תפיסה שלצערי הרב גדולי תורה תלו אותה כתב ציודה הודעה גלוייה ראיתי כעת שנתפרסם לחוצות ירושלים קטע מכתב של אבי אדוני מורי ורבי הרב זצל כ שאילו הוא מסייע חלילה להשתמטות ממלוח יוב של העמידה על נפשינו ועל נפש כל כל ישראל הנני מחוייב ומודיע בזה למען המיטה של תורה כי המכתב הזה נכתב ממנו בחודש אדר שנת תרז בלונדון השתדלות לשבור תלמידי חכמים מלחמת אנגליה ור ניה שלאה שום נין לחיוב הצ ר ר ישראל כגון זהר חזל שאן למדים הלכה מפי מזה ועל השימוש בדברי קטע מכתב קודשו זה בלמת הענין שהוד סבת דעת קל כאילו יש דברים הללו איזה שייכות למצבנו עכשיו יש להצטער שהוא כמו סילוף מן המינה ווא המחפיר ביותר וכבר היו כמה פעמים מעשה יפנים אני מדלג בעזרת השם שזה הצטרף למהלך סורנו מרק ד לתנו ות נפשנו וכולי נכון היו כאלה שחלקו עליו אבל אפשר להוכיח בעליל שאותם גדולי תורה שחלקו עליו טעו בהבנת הרב קוק זה לא שתי דרכים כמו בעולם הפוסטמודרני שלנו יש נרטיב כזה נרטיב כזה רבצו דה צדק ברב קוק גדולי ישראל שלצערי הרב רבים הם טעו ומיד אוכיח לכם את זה אומר הרמבם למה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל זת אחו פני שעובדה לעבוד את אדוני לשרתו ולור רכ ישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב את תורתך לישראל לפיכך הוגדלו מדרכי עולם לאורכי מלחמה כשר ישראל ולא נוכלים ולא זוכים לעצמם בכוח גופן אלא העם חל השם שנאמר ברוך אד חלו וברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך לא שב ד בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אזה רמבם נפלא שדברו אותו ובבד למוד לפני לשרתו ובדו לד אדו והלך ישר כמו שעו אלוהים ופרק מעל ו אול החשבונות הרבים אשר בשו בני אדם הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהי א חכו נחלתו לעולם ולעולמי עולמים זכה לו בעולם הזה דבר מספיק לו כמו שזכ לכהנים לים הי דוד עליו השלום עלי אומר אדוני מנת חלקי כוסית אומר גור מזה ואים בני לוי אני רוצה לטעון כמה טענות קודם כל גם למי שחושב את זה לעמוד לשבטו פרק מעל צברו אול החשבונות הרבים אשר קשו בני אדם אני לא מכיר עשרה כאלה בדור דבר שני כותב הרב קוק בשבת הארץ ונראה שאף על פי שאין שבט לבחי מלחמה היינו לעשות מלח פרטית כמו שאפשר שהזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל התנחלות שלו שימצא לו בזה אבל כשכל ישראל יוצאים למלחמה מחוייבים גם הם לצאת ומלחמה של כלל ישראל זאת היא גם כן עבודת השם תקשיבו טוב זוהי גם כן עבודת השם כל משהו מיוחד יותר לעבודת השם הוא שייך לה יותר מכל שאר העם מה אומר הרב קוק זה מדבר על מלחמה פרטית לא על מלחמה כללית תלמידי חכמים שהם שייכים הם יותר מכל העם ולכן ברור שההבנה של ודה באי שימוש באגרת היא נכונה אלה שהשתמשו נהגו בחוסר יושרה זכותה להם לחלוק על הרב קוק לא זכותה להם אין להם זכות להד את הר פ אנחנו נמצאים בבעיה קשה שנו לא הפננו שאנחנו באר ל ם ר וא י ם ד ם ו בשיבה צ במל שב אלי איזה יוד ו עם לב וב נת לו איזה כמה שקל תיקח את זה שתהיה שליח מצה אמר לו אני לא אקח ממך מה שא עושה זה מוה אבל הסיפור הזה מבטא את הר הדלה של חסר הבנה אנחנו אומרים תירה תירה תירה והמצוות הם לא תיירה פשוט מזעזע וסיפרו לי את זה עוד כמה אנשים התורה היא כלום מה זה הדבר הזה את מלחמות אדוני אדוני נלחם אומר דוד המלך הרמבם כותב שמי שנלחם בעם ישראל זה מלחמה על ייחוד השם נותנים לו ח שק לצדקה זה נשמע לכם נורמלי אז כד כ ואים ע הנזיר כתב את זה בצורה יותר חביבה תלמידו של הרב קוק במגילת מלחמה ושלום ואמר שבט לוי לא נוכל מכיוון ששבט לוי לא נוכל הוא לא צריך להילחם אבל במלחמה של עזרת ישראל מיד צר גם שבט לוי נלחם ולא צריך לזה דרשות זה ספרי מפורש הדברים פשוטים אני מוסיף יותר מזה ור ורבות כל ראש ישיבע טעים ליגה ד יודע שאחד הכלים ללימוד רמבם זה לשאול איפה ההלכה מצוייה למה אזה קרייה נמצא בספר קניין ולא נמצא בספר נזיקי כל גדולי רשי השיבות דנו בזה פתאום מגיעים להלכות סיבוב של פיקוח נפש של כלל ישראל אפס למדנות האם הלכה כל כך חשובה לא צריכה להיות בהלכות מלאכים גם אם כל מה שאמרתי לא היה נכון אפ שהוא ודאי נכון כך פוסקים הלכה מה חושבים שראש ישיבה זה ליצן שמשחק למדנות לא מאמינים ב למדנות דברי הגלה עכשיו יותר מזה הרמבם לשיטתו מי שרוצה להיות למדם מכיוון של הרמבם אין מלחמת כיבוש כמלחמת מצווה אלא רק שבעת טמים למלק בעזרת ישראל מיצר והיום איין מלחמת נחלה ממילא הרמבם חות שמצות רחות שמיטה ויובל לא רלונטי בא הנזיר ומשתעשע לפי המדרש שלעתיד ל שבת יקבל מחלה האם אז שת לבי ישראל יילחם או לא ילחם זה באמת פלפול נחמד ויפי אבל זה דבר פשוט תרשו לי בשלוש דקות לומר לא יש התולים את זה וגמרא בבב בטרה ואפילו אחד כתב ספר שלם על זה רמת לי תלמיד חבר של ה של ה של הרמחל אומר יש ספרים שיש בהם אולי נקודת אמת אחת ויש ספרים שאפילו נקודת אמת אחת אין בהם כך הוא כותב אה לגבי הזה רבנן לא צריך תירות כותב אחתם סויפר זה לא נאמר במלחמה מדובר שם בחיי שגרה כותב הרב אלישיב בחידושים שמודפסים חידושים מדהימים מורי חמים הרן הרן אלישיב שליט האיר כל מה שד ךח טורים הנו כשעדיין לא באה מכת הגנבות שאז תורתה תגן שלא יפגעו שהמכה החלה הגנבים השתלטו על המקום מקירים כל ותם אין צורכים נס חים להשתתף עכשיו אני רוצה להביא לכם שני דברים שיש בחזון אש החזון איש בהלכות רובים שואל שאלה טובה למה צריך לכות מלכים הרי יש דין לא תעמוד על דם רך עונה החזון אש כך נראה הד נד מצו אפילו חתם חדו לאי בזמן שצריכים לעזרתם לנצחון המלחמה וזה פשיטה זה בשביל פיקוח נ והצלתם כולם חייבים אלא אפילו בזמן שאין צורך אלא למספר מסוים וכך היו ברוב מלחמותיה שלא היה מקום לחיל הצבא לוחמים אלא למספר מסוים היה רשות לקחתם מחדרו שאינה חוזרים שום זח במלחמת מצווה טואר החזון איש מלחמה זה דבר של ציבור אותו חזון איש בבב בטרה כותב לגבי רבנן צריך תותה יש לפרש עלו גם רבנן צריך לנהוג מנהג עולם ולא לסמוך על הנס הוא מצטט את גמרות רבות הזה ויש ביניהם ולכן הוא אומר שלא מדובר במציאות של שכה תסתכלו בחזון אש בבטר בסימן הסקט יח כלומר מה שאני רוצה לבוא ולומר לא נשאר לי הרבה זמן יש הרבה מקום לדון בזה יסוד תורתינו הקדושה שצריך לקיימה לא כי מצווה יותר מתלמוד תורה חוק הגיו שרצו לעשות לפני המלחמה שלימוד תורה שרך לאפשרות צבאי הוא מנוגד לתורה הוא טרט רותה מה למוד תורה שווה שמו זרעי הם לא יודעים שעל התורה נאמר יקרי מפנינים יותר גדול מכהן גדול שנכנס לפניים ולפנים תורה יותר מכל דבר אחר דבר שני יכול להיות חוק שלא נקיים את התורה אתם יודעים איזה חילול השם זה שהתורה אומרת שאנחנו לא נהייה שותפים אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פ ך אש נו לא טעה ב שם נו בארץ הם לא ל לכן הוא אומר אני לא מסכ אנחנו יודעים שרוש חה היתה רק אחר כך בשבי שזהה מל של כלל ישראל ולא מלחת כיבוש ום עוש ס כל זה במלחמת כיבוש צריך לדעת שזאת תורתנו הקדושה רשבי גדול המתמיד אומר בג מנחות צט עמוד ב שקריאת שמע בבוקר וקריאת שמע בערב אתה מקים מצוות תלמוד תורה מדיק בובר בקידושין שאני מקיים מצווה אני לא דוחה תלמוד תורה לא חל עלי מצווה הגר גדול המתמידים בדורות האחרונים אומר לא צריך את כל קריאת שמע תיבה בבוקר ותיבה בערב הוא מדבר על עיסוק בישובו של עולם יש לי את זה פה אין לנו זמן נות א על המשנה בפאה אדם הולך לקיים מצוות מלחמה הוא לא עוזב את הישיבה האדמור הזקן תיק בלשון הרמבם בעושה במצ במצר שאי אפשר לעשות לעשותה על ידי אחרים הרמבם לא אומר מפסיק מטרו אלא מה כותב הרמבם עוסק במצווה וחוזר לתלמודו אני לדוגמה מנביא לא לזבו את הגמרא ר מזעזע איך אדם סוגר גמרא משאיר אותה פתוחה תגידו לי אשח אומר שיש ש שמשיח את הדפים יש לי מסורת מרבי רוחם ומר שהופכים את הדף השן לא משליח את הדף אחר המחשב עושה לי דבר אדיר משאיר את הכל פתוח יהודי שיוצא למלחמה הוא יוצא מתוך תורה זה לא הפסד זה לא דרשות גלותיות מי שאומר שיש לו רק תורה גם תורה אין לו מלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו רבי ברבי ירושלמי תלמידי חכמים הערוך תלמידי חכמים כרה נורה שבט לוי יוצא למלחמת מדיין הרמבם בסוף לכות מתה לא רלוונטי כך כותב הרב קוק ודאי הלכתית לא מופיע בהלכות מלכים אן צריך לדעת שאנחנו הולכים בדרך המלך של תורה ואין כוח לאף רב למרוד בתורתנו הקדושה וכל הדיבורים שתלמידי חכמים פטורים חמת מצווה הם אינם שווים אפילו כקליפת אשוב הם לא דעת תורה אם יש קונספציה של עברים בצבא יש קונספציה של עברים בבתי המדרש שלא פנימו שבאנו לארץ ישראל ואנחנו צריכים לחזור לדוד המלך שבשעה שיושב בית המדרש היה מעדן עצמו כול אני מבקש מכם מי שהבין ממני פחות שאיפה תורה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו זה זה מדיג אותי מאוד לחזור לישיבה לעשרות שנים לשכו על מנת לגדל תלמידי חכמים אמיתיים אנחנו לא מוותרים על תורה בשום פנים ואופן לא זה לא טור בנימה אחת על עומק בתורה במגילה אומרת שבא המלאך ליהושע אתה באתי על לימוד תורה אומר רשי בלילה שלא נלחמים בזמן שאדם נלחם הוא מקיים מצווה הוא מקיים תורה וזה קיום תורה תרו זמני נגמר אני גומר אני מצר שברתי שיעור דבר שאן בו שום חידוש פשוט כשמש בחצי השמיים כל ילד בגם צריך להבין אותו אבל הרמחל לימד אותי ממסילת אשרים שיש לפעמים שצריך לעשוק בדברים [מוזיקה] השטים ‏l