ויקרא תשפ"ו - הרב יורם כהן | מפירות הכרם

שלום לכולם השם עליכם וחיו כל אחד ואחד באשר הוא שם השבת אם ירצה השם אנחנו מתחילים את החומש השלישי חומש ויקרא נקרא בפי רבותינו תורת כהנים העוסק בענייני עבודת הכהנים בבית המקדש הכהנים בעבודתם אין בהקרבת הקורבנות, אין בכל המעשים האחרים הקשורים לעבודת המקדש. פרשתנו מתחילה בפסוק ויקרא אל משה וידבר השם אליו מואל מועד לאמור. דבר את בני ישראל ואמרת עליהם אדם כי יקריב מכם קורבן לשם מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאון תקריבו את קורבנכם. הקדוש ברוך הוא מצווה את משה ואומר לו, תדבר עם בני ישראל, תאמר להם אדם כי יקריב מכם קורבן לשם. ואז התורה מפרטת את סוגי הקורבנות. וכאן בעצם נשאלת שאלה. כתוב אדם כי יקריב מכם קורבן לשם. בהבנת פשט דברי התורה, הקורבן הוא בעצם האדם עצמו. אדם כי יקריב מכם קורבן לשם. אבל אנחנו יודעים שבהמשך הפסוק נאמר מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאון תקריבו את קורבנכם. אז מן הראוי היה לכתוב הפסוק אדם מכם כי יקריב קורבן ולא אדם כי יקריב מכם קורבן כי הקורבן הוא לא מכם. הקורבן הוא מן הבהמה מן הצאון. תקריבו את קורבנכם. אז מדוע כותבת התורה אדם כי יקריב מכם קורבן לשם היא משנה את סדר המילים אולי נוסיף עוד שאלה בתחילת פרשת צו שנקרא בשבת הבאה בעזרת השם מתחילה התורה ואומרת צב את אהרון ואת בניו לאמור זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה כשאנחנו קוראים בתורה אנחנו קוראים היא תורת העולה על מוקדה אבל בכתיב לא כתוב אי יא אלא בכתיב כתוב א שבעצם זה הוא אז מדוע לכתובא א ולקרוא יא מדוע לכתוב הוא ולקרוא אי מן ההתחלה אולי מן הראוי שהתורה הייתה כבר כותבת יא העולה וגם כתוב היא העולה וגם קוראים היא העולה. כדי להבין זאת אולי נוכל להשתמש בדבריו הקדושים של הרמבן שמסביר בעצם מה היא מטרת הקורבנות. כי כידוע יש מחלוקת גדולה בין הראשונים מה העניין בכלל הקוונת הקורבנות במשכן ואחר כך בבית המקדש. הרמבן בדבריו בפסוק ט בפרשתנו מסביר שבאמת העניין הקורבן הוא בא כחלופה לאדם. אדם שחטא בעצם הוא היה צריך לענש מדין המורד במלכות חייו מיתה אבל הקדוש ברוך הוא ברחמיו המרובים חס עלינו ובמקום שאדם יענש ויהרג חלילה אומר הקדוש ברוך הוא אדם תביא קורבן ובזה יתחפרו מעשיך לכן האדם הביא קורבן סומך את ידו על הקורבן מתוודה על לקורבן. למה? כדי להרגיש שבה שבעצם עושים לקורבן מה שעושים לה בהמה היה צריך לעשות לאדם עצמו. אם לוקחים ושורפים את הקרביים ואת הקליות זה בעצם כנגד המוח והמחשבה שהייתה צריכה להיות אצל האדם. אם מעלים את הקרעין זה כנגד ידיו ורגליו של האדם. אם זורקים את אדם אז זה כנגד נפשו של האדם וכן על זה הדרך ואולי נשתמש בכמה מילים של הרמבן שהוא כותב לולי חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וחיפר הקורבן הזה שיהיה דמו תחת דמו נפש תחת נפש במילים אחרות אומר הרמבן שכל מטרת הקורבן זה אמצעי לאדם לעורר אותו על תיקון המעשים, חשבון נפש, כי מה שאדם רואה שעושים לה בהמה היה אמור לעשות עליו. אבל בורא עולם ברחמיו המרובים חס עלינו ואומר נביאו בהמה במקום שאני אקח אתכם. ואולי עכשיו נוכל להסביר את השאלות ששאלנו קודם. שאלנו מדוע כתוב ואמרת להם אדם כי יקריב מכם קורבן לשם מן הבהמה ומן הצאון תקריבו את קורבנכם הרי שאנו לא מקריבים מכם אלא מקריבים מן הבהמה והיה צריך להיות כתוב אדם מכם כי יקריב קורבן סדר המילים היה צריך להות הפוך אלא בזה שהתורה כתבה אדם כי יקריב מכם קורבן לשם מן הבהמה ומן הבקר ומן הצאון התורה רומזת לנו שבעצם הקורבן היה צריך להיות מכם האדם שחטא הוא היה צריך להיות הקורבן הוא היה צריך להענש אלא הקדוש ברוך ברוך הוא ברחמיו המרובים חס עלינו ואומר הקורבן הוא לא יהיה מכם אלא מן הבהמה מן הבקר ומן הצאון תקריבו את קורבנכם ואם עכשיו נפלא השינוי בכתיבה הזאת שהתורה כתבה אדם כי הקריב מכם ללמד אותנו את היסוד הגדול של הקורבנות שבעצם במקום האדם שהוא הקורבן הקדוש ברוך הוא חס עלינו ומביאים את הקורבן מן הבהמה ומן הצאון תקריבו את קורבנכם על פי זה נוכל להסביר את מה ששאלנו בתחילת פרשת צו מדוע כתוב היא העולה על מוקדה מדוע כתוב אי א' זה בעצם הוא ואנחנו קוראים. שאלנו מדוע לא לכתוב מלכתחילה A יא שיהיה כתוב אי ונקראי. אלא התורה רוצה לרמוז צו את אהרון ואת בניו לאמור. זו תורת העולה. כתוב הוא העולה. הוא העולה. התורה רוצה לרמוז שאדם היה צריך להיות העולה. אבל הקדוש ברוך הוא ברחמיו המרובים חס עלינו. ובמקום שיהיה אדם הוא העולה. הופכת להיות הבהמה היא העולה. וזה שוב פעם רמז מתוך הכתובים בתורה שבמקום שאדם יהיה בעצם הקורבן אלא בא הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו חס [נחירות בוז] עלינו כי אנחנו בניו בנים אתם לשם אלוהיכם ובמקום האדם מביאים את הבהמה נמצאנו למדים שבעצם הקורבן הוא אמצעי להביא את האדם לחשבון נפש לתיקון המעשים ולחזרה בתשובה עלי פי זה נוכל להבין שאלה מאוד קשה נאמר בסוף תורת הקורבנות זאת התורה לעולה למנחה ולחטת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים על כך נאמר על המילים זאת התורה במסכת מנחות בדף קי עמוד אמר רבא מה היא דכתיב זאת התורה לעולה וגומר כל העוסק בתורה אין צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם. רבא מלמד אותנו יסוד. אדם שלומד את דיני קורבן העולה לא צריך להקריב עולה. אדם שלומד את דיני קורבן החטאת לא צריך חטאת. וזה מה שכתוב. זאת התורה לעולה. לא צריך עולה. ברגע שלמדת את התורה וזה ברגע שאתה לומד את ההלכות של אותו קורבן זה כאילו שקרבת את אותו קורבן ויש פה שאלה מאוד קשה לא מצאנו בשום מצווה שאם אדם לומד את הלאכות של אותה מצווה זה כאילו שקיים את המצווה עצמה למשל קריבים אנחנו לחג הפסח שנחוג אותו בעזרת השם בדיצה ובצעלה יש חובה אכילת מצות אם אדם בליל הסדר ילמד הלכות אכילת מצה ולא יאכל מצה לא יצא בזה ידי חובה. לימוד התורה לא מוציא אותו בזה ידי חובה. אותו הדבר הלכות תפילין. אדם שילמד הלכות תפילין ולא יניח תפילין לא יוצא בזה ידי חובה כי הוא צריך לקיים את המצווה. וכן בכל המצוות כולם. מדוע כאן בתורת הקורבנות יש שינוי מהותי? שפה התורה במפורש אומרת וככה הרב אומר שמי שלומד את התורה של אותה קורבן זה כאילו הקריב את אותו קורבן לפי דברנו הדברים מאוד מוזרים כל המצוות הם בעצם תכלית העשייה לאכול מצה התכלית אכילת המצה להניח תפילין התכלית הנחת התפילין וכל מצווה ומצווה התכלית היא עשיית המצווה בקור קורבן כפי שאמרנו המצווה היא הקורבן אבל הקורבן הוא לא תכלית זה לא תכלית המצווה אלא התכלית זה שאדם יפשפט במעשיו זה אמצעי להביא את האדם לתיקון המעשים ולחשבון נפש ולכן אנחנו נוכל להבין נפלא עכשיו אם אדם לומד את תורת העולה ועל ידי לימוד התורה של קורבן העולה הוא מגיע לחשבון נפש ולתיקון המעשים אז הוא הגיע לאותה מטרה של חשבון נפש ותיקון המעשים על ידי לימוד התורה. זאת אומרת אדם יכול להגיע לאותה מטרה או על ידי הקרבת הקורבן או לצערנו הרב עכשיו שאין בית המקדש הוא יכול להגיע לאותה מטרה על ידי לימוד התורה של אותו קורבן. ולכן רק בדיני הקורבנות יש לנו את ההלכה הזאת. שמר רבא מה היא דכתיב זו תורת העולם כל העוסק בתורה אין צריך לעולה ולא חטאת למה כי הקורבן הוא בעצם אמצעי ולא מטרה נמצאנו למידים אחים יקרים שכל נושא הקרבת הקורבנות הוא בעצם אמצעי ולא מטרה אמצעי להביא את האדם לחשבון נפש על גלקול המעשים שלו כדי שיחשוב במה הוא לא היה בסדר כדי שיתקן ויחזור למותב. מי יתנו בעזרת השם נזכה כולנו לביאת משיח צדקנו ולבניין בתפרתנו ונוכל באמת לאכול מן הזבחים והפסחים ח פסח הקרב ובעלני טובה ונזכה כולנו לשפע טובה וברכה אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לבניין בית המקדש במרה בימינו אמן ואמן ‏M