ויחי תשפ"ו - הרב עומרי קראוס

שלום לכולם. אחד מהנושאים שנמצאים עכשיו במרכז השיח הציבורי זה הנושא של הקמת ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר, שמחת תורה וכמובן שיש לנו רצון גדול בלי להיכנס כמובן לפוליטיקה א לחקור ולבדוק את הטעויות שעשינו בעבר וגרמו לאסונות גדולים צריך גם לדעת שאולי גם ראוי לחקור את ההצלחות ברוך השם מאז שמחת תורה עם ישראל חווה הרבה הרבה הצלחות בהרבה תעוזה בהרבה הרבה תחקום כמובן בהרבה סיעתא דשמיא וגם אותם אולי ראוי לחקור כדי שנדע לחזור גם על ההצלחות ולא רק להימנע מהכישלונות אבל כנראה שהפחד מהכישלון הוא מאוד מאוד גדול ולכן דווקא אותו יש לחקור במיוחד ואנחנו באמת מצפים מאנשים מכל אדם ובמיוחד מאנשים גדולים שלא יחזרו עוד פעם על אותם טעויות בטח לא טעו פעם ופעמיים ושלוש שילמדו מהעבר א יעקב אבינו מעיד על עצמו מעט וראים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם החיים של יעקב היו לא פשוטים ובאמת היו הרבה קשיים שהוא עבר במאח החיים שכאשר נחשוב על אותם קשיים אפשר אולי למצוא איזה חוט מקשר בין רוב הקשיים של יעקב כמובן זה מתחיל כאשר יעקב נאלץ לרדוף לברוח מעשו ועשו רודף אחריו בעקבות זה שיעקב לוקח ממנו את הברכות אחרי זה יעקב נאלץ עוד פעם לברוח. הפעם זה מלבן ומבניו בגלל ההצלחה הגדולה של יעקב ובני לבן מקנאים בו. הם חושבים שאת כל הכבוד הזה נעשה בזכותם ולא בזכות יעקב. כמובן אולי שיא הקושי זה היה מחיית יוסף שנמכר מצרים בגלל הקנאה של האחים ביוסף. א גם מעשה של שמעון ולוי בשכם זה נבע מקנאה מסוימת. קנאה מסוג אחר שהאחים שמעון ויביא מקנאים לאחותם וגם חלק [‏צחוק] לפחות מהקושי של רחל שהיא לא ילדה ילדים נבה מהקנאה באחותה כתוב ותיקנה רחל באחותה ותאמר ל יעקב אב לי בנים ואם עין מת אנוכי קנאה באחותה אז אם כן החוט אולי המקשר בין כל הקשיים האלה זה בעצם קנאה שהייתה בתוך המשפחה שהקנאה הזאת גרמה למקנה לרדוף את מושג קנאתו א ובמקרום מסוים אפילו לפגוע בו. ואם כן זה המסר הנלמד אז דווקא עכשיו כאשר יעקב מגיע למנוחה ועל הנחלה שברוך השם הוא נמצא עם 12 ילדיו הוא מברך אותם לפני מותו מיתתו של יעקב שלמה דווקא עכשיו כשאפרים ומנשה מגיעים ליעקב וגם כן א צריכים לקבל את הברכה אז יעקב עושה דבר שלכאורה חוזר לאותו חשש לקינה כתוב וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואצמא על ראש מנשה סיקל את ידיו כי מנשה הבכור יעקב אבינו מסכל את הידיים שלו ושם את ימינו דווקא על האח הצעיר א למה למה אחרי כל כך הזיכרון שיש לנו אחרי ההיסטור שיש לנו על הקושי שיש כשיש מאבק בין האחים למה דווקא עכשיו יעקב חוזר לזה דווקא בסוף ימיו ועוד פעם יוצר אולי משהו מתח מסוים בין האחים אז באמת יוסף שם לב לטעות הזאת של יעקב ויוסף מנסה לתקן את זה את הטעות הזאת ויה יוסף כישית ישיט אביו יד ימינו על ראש אפריים וירא בעיניו ויתמוך יד אביו להסיר אותם מעל ראש אפריים על ראש מנשה אבל א יעקב איתן בדעתו וימאן אבי ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחרי הקטן יגדל ממנו וזהו יהיה מלא הגויים אז אומר יעקב אני עדיין איתן בדעת דעתי שלשים את הידיים על ידו על ראשו של אפרים. למה יעקב לא למדעויות של העבר? למה לחזור על אותה שגיעה לכאורה? אז אני רוצה להציע שלוש דרכים שאפשר ללכת בהם. למה יעקב לא עמד מהעבר? אז האמת היא שאולי ללמוד מבני לבן או מעשיו שקינאו. הוא לא חשב שהבנים שלו הם אחרים, אבל בתוך המשפחה שלו הוא יודע שיוסף נמכר בגלל אותה קנאה. אלא שאולי יש פה סימוכין קצת לשיטתו של הרמבן שהאם באמת יעקב ידע למכירה על זה שיוסף נמכר. לא בטוח. אנחנו רואים בברכות שכאשר יעקב אבינו מברך את השבטים אז הוא גם מזכיר אירועים קשים מעבר. גם את מעשה ראובן ובלאה, גם את שמעון ולא, מעשה אנשי עם אנשי שכם. הוא מזכיר את זה והוא מקלל אותם פחז כמים על ראובן א ההוא הפעם כאזמעון ולוי. ודווקא ביחס למחרת יוסף יש שתיקה. יעקב לא מתייחס לזה. שום דבר הוא לא אומר על זה. טוען הרמבן שיעקב לא ידע על מכירת יוסף. ואולי יש בו דבר נפלא. לא רק האחים חוזרים בתשובה על מכירת יוסף והם מוסרים את נפשם להציל את בנימין אלא גם יוסף שבעבר הוציא את דיבתם של אח של האחים שלו ראה. אז עכשיו הוא לא מספר לאבא שלו על זה שבעצם האחים הם אלה שמכרו אותו. שניהם חוזרים בתשובה. וכשאתה לא מכיר את ההיסטוריה אז כמובן אין לבוא בטענות ליעקב שלא למד מאותה מכירת יוסף כשהוא לא ידע שבעצם המכירה נבעה מהקינה של האחין. זו דרך אחת שאפשר ללכת בה. אבל דרך שנייה שהיא אולי לא פחות חשובה שיתכן שנכון יש סכנה מסוימת בזה ש אולי סכנה אפילו גדולה בזה שאתה יוצר קנאה בין האחים אבל מצד שני יש גם דבר אמיתי יש שאפרים צריך לקבל את הברכה הוא נצרך לברכה הזאת יותר ממנשה החשיבות לתת עליו את ה את היד ימין ולכן צריך לדעת ש שחשוב מאוד ללמוד מעבר אבל לא פחות חשוב לא לפחד פחד מוות מהעבר אסור שעבר ישתק אותנו שגם דברים אמיתיים שאנחנו מאמינים בהם אנחנו לא נעשה נכון צריך ללמוד אבל אבל לא ללכת גם לקיצוניות השנייה יעקב אבינו אומר נכון עם ישראל נפל נכשל האחים קנאו ביוסף אבל זה לא אומר שמעכשיו לא נעשה שום דבר לא נעשה דבר שהוא גם כשהוא אמיתי ולכן אומר יעקב שאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה על הנצח לא על הנפילה שקרתה עכשיו ולכן כן אין מה לעשות לפעמים צריך לגעת גם סיכונים סיכונים מחושבים שכאשר יש לנו צורך היסטורי לתת את יד ימין על ראשו של אפרים למרות העבר גם כשלומדים מהעבר צריך לא להיות משותקים מהעבר זו אפשרות שנייה וזו דרך שנייה ואפשרות שלישית שאולי יש הבדל בין הסוגי הקנאה שקנו יוסף באחים זה מאוד מעניין שיש הרבה סיבות למה היה לקנה ביוסף אולי הסיבה העיקרית שאנחנו רואים שכאשר א אה בא יוסף אז הוא נקרא בן זכו קונים של יעקב רש"י הביא את דבריו של אונקלוס ואונקלוס תרגם ברחקים אולי כל מה שלמד משם ועבר מסר לו אז כל התורה של יעקב הוא מסר ליוסף האם בזה לא ראוי לקנות וזה מאוד מעניין שכשהגמרא אומרת שאחים קינו ביוסף מה הנקודה שהגמרא מזכירה מה היא מביאה את זה בתור דוגמה אומרת הגמרא במסכת שבת לעולם אל ישנה אדם בין בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלאי מילד שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו בגלל קטונת הפסים נתקנו בו אחיו ונתגגי הדבר ורדו אבותינו ממצרים הם לאו דווקא קנו בו בגלל החוכמה שלו על מה הם קינאו בו על קטונת הפסים זה מה שהמדרש מדגיש למה כי יכול להיות שאדם נורמלי מבין שיש הבדלים בין האחים ולא כל אחד מגיע לו את אותו יחס לא בגלל ש שאני לא אוהב את כולם אלא כל אחד יש לו את הכישרונות שלו יכול להיות שיוסף יש לו חוכמה מיוחדת צריך ללמד אותו את התורה בצורה מיוחדת אבל מה האחים היה להם מאוד קשה קשה הנושא של קטונת הפסים הרי קטונת הפסים גם לנו קר בלילה גם אנחנו רוצים להתלבש יפה למה דווקא יוסף מקבל קטונת הפסים את זה הם לא יכלו לסבול כל עוד שהם הרגישו שאולי היחס הוא ענייני תלוי כישרונות כל אחד מה שמתאים לו אולי זה פחות גרם אולי זה קצת גורם לקנאה אבל זה פחות גורם לקנאה האזה אבל כאשר ראו שאפילו קטנת פסים אפילו דברים שהם לא קשורים להבדלים בינינו יעקב העדיף את יוסף את זה הם לא יכלו לסבול אבל באפריים ומנשה יעקב עשה כלי ביכולתו שלא לפגוע במנשה. אומר החזקוני הוא לא שם את מנשה בצד שמאל ואת אפריים בצד ימין. הוא סכל את ידיו שמצד אחד מנשה אתה עומד בצד ימין, מצד שני יד ימין על ראשו של אפרים. כל אחד מקבל חלק מהימין. כאשר מרגישים שהאבא נותן לכל אחד את המקום שלו והיחס הוא ענייני על פי הצורך על פי המה שבעתיד הם יצדרכו הכינה היא הסכנה היא הרבה פחות גדולה בעזרת השם שאנחנו נזכה לקיים את מה שנאמר מה שאומרת התורה מה שאומר יעקב ושמחה אלוהים כאפרים כמנשה שהאחדות של בין אפרים ומנשה שלמרות המתח המסם שיכל להיווצר הם לא רבו חיו באהבה אחווה ושם ורעות שנזכה גם אנחנו ללמוד מזה שבת שלום