התכללות האדם בתפילה | עולת ראיה - שיעור 38 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אז בוא בואו נעבור בזרזות על החלק הראשון כדי שיהיה לנו רקע לחלק השני וגם א זה דברים נפלאים יש מקום גדול לחזור עליהם התפילה היא מלמטה למעלה ואמרנו שכאן הרב מסביר באופן עמוק ומחודש את המושגים למטה ולמעלה כיצד אז בהתחלה כיצד זה מה זה מלמטה מלמטה הכוונה מתוך אותו המעיין המעלה קדושה טבעית שבליבנו כלומר לא מתוך המציאות של העולם הזה עם בעיותיו אלא מעיין הקדושה הטבעית שבלב כל אחד מישראל. אז משם הראינו דולים מוציאים את הרגשותיו העדינות של אותו המעיין המלא קדושה בטבעיותנו מן הכוח אל הפועל. זה הביטוי של התפילה שכל הכמוס במעיינות שלנו יוצא לפועל. עד כאן המלמטה. עכשיו עלה לאן? למעלה מכוונים לרוממן ולסגן. כ יוצאים לפועל וצריך להעלות אותם, לא להשאיר אותם רק בדרגה של א מעיינות טבעיים שבתוכנו, לטהרן ולקדשן בקדושת הטהרה העליונה הכוללת כל הקדושות לכל הטהרות. אז אמרנו שיש פה הרבה מה לדון במילים האלה טהרה הקדשה קדושת הטהרה קדושות טהרות הרב חוזר פה על קדושה וטהרה בחזרה מרובה וזה נראה שהרב מתכוון כאן לעניין הזה ש ה רוממות העליונה יש לה שני תנאים שזה ה קומות העליונות של הש"ס. הש"ס מתחיל מענייני הארץ, ענייני הזמן, ענייני בין אדם לחברו ומגיע לענייני בן אדם למקום ב קודשים טהרות, שזה התנאי של הקדושה, שככל שעולים יותר בקדושה, כך צריך טהרה יותר גדולה. מטרה היא הדרך שבה ה עניינים של העולם הזה שחלקם חוצצים בעד הדבקות האלוקית וחלקם שייכים לדבקות האלוקית והפרדה ביניהם זה תהליך ההתעהרות תהליך התירות זה לא תהליך של אה צום ולא ייסורים ולא תבילות שלג אלא תפילות מקווה. תהליך התהרות. וביום הכיפורים שכהן גדול נכנס לקודש הקודשים יש עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם תהליך התהרות. אבל מצד שני, אם אשתו נפטרת אז צריך כהן גדול אחרך. אין דבר כזה. כהן גדול בלי אישה לא נכנס לבית קודשי הקודשים. למה? זה הטהרה. אז איזה חלק הוא שייך למעלה ואיזה חלק הוא שמפריע, זה רק בדעת כל עליון. להגיד איזה טהרה צריך כדי להתרומם לקדושה. ואיזה דבר הוא בכלל לא מטמא. לא כל דבר הוא מטמא. וגם מה שמטמא. יש תבול יום, יש שיבה, יש הזהה, יש תהליכים שונים בהתהרות כדי להגיע לרוממות של קדושה. טוב, אז להגיע למעלה עליונה שהיא לא סותרת את העולם הזה אלא מטהרת אותו כדי להתרומם לקדושה, זה הרוממות והסגב שאלהם אנחנו מדברים. זה למעלה ו אה הטהרה העליונה הזאת כוללת כל הקדושות וכל הטהרות וגם את כל הצד האנושי כל החוכמות וכל הדעות כל המינות וכל המחשבות הכל עולה לשם ובתנאי ש הוא יהיה טהור מאותם עניינים שחוצצים בינינו לבין הדבקות האלוקית ושאנחנו לא יכולים כל כך לשאר אותם הם חלק מהגילויים שהקדוש ברוך הוא מגלה לנו במצוותיה של התורה. אחרי כל זה אומר הרב הננו עולים ואז באמת אנחנו למעלה אנחנו מכוונים לשמה ואז אנחנו עולים למעלה כלומר למעלה זה לא מה קורה לתפילה אלא מה קורה לנו. אנחנו עולים כי גם הלמטה זה אנחנו זה המעייונות שמקרבנו אז גם הלמעלה זה אנחנו איך באופן שאנחנו למעלה וכמה שגדל שכלנו כלומר ההתרוממות הזאת היא נעשית על ידי התפילה אבל יש לה מערכת שלמה של כישרונות אנושיים שהקדוש ברוך הוא מצביע בנו ככל שהם יותר עשירים ככה אנחנו יותר עולים וכמה שיגדל שכלנו כמה שזדכחו מידותינו זדקחו זה חלק מהתרה המדוברת כמה שיהיה האופי של הדבקות האלוקית יותר חזק שזה נראה לי אולי יותר שייך לקדושה יזדכחו יותר שייך לטהרה בחיים ברעיון ובצון במזג ובטב כלומר בכל הדרגות כולם בתולדה ובתכונה מה רק מה אתם אומרים זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה לא ניכנס לכל ה פרטים אבל מה אתם אומרים נראה לי שפשוט זה מלמעלה למטה כאן חיים זה הכולל הכל כל המדרגות בעצם אולי נכון לומר בחיים נקודותיים עכשיו מלמעלה מה רעיון רצון מזק טבע יורד למטה ואחרי זה יציאה החוצה בתולדה ובתכונה מה היה התכונה פה צריך חיון נמשיך אז ככל כל שכל הצדדים של האישיות שלנו מהירים מהאור של הדבקות האלוקית. אולי יש כאן אה רמז צמה. צמה לך נפשי קמה לך בשרי. כמו שגם הבשר גם ה כל עצמותיי תאמרנה כל קרם וכליות יזמרו לשמך. לא רק כל שכל ורעיון והתרוממות רוכנית, אלא גם כל בשר, קרב, כליות. ככה זורכים יותר האורות המתגלים בנו על ידי הבעותינו התפילתיות. זוכים אמרנו זה נראה כמו האור הלמעלה העליון שהם מתגלים בנו על ידי הבאותינו התפילתיות וכל מה שנרד לתוך עומק העניין הנערץ והנסגב הזה של איך על ידי התפילה המעיינות הטבעיות שבנו עולות לאורות השמימיים שמאירים על ידי זה לתוך תאום פנימיות נפשנו שזה הלמטה וכל גודלו ועוזלו שזה יכול לעלות בעצמו עד הלמעלה מעלה הננו יכולים למוד בקווים יותר מדויקים את עליותנו במהלך התפילה מר כרחול אולי בעצם החלק הראשון לתוך עומק העניין הנרת המסגב הזה אולי זה לתוך ה מטא כי הרב בעצם בעצם אה אולי בעברית היום היה אפשר אחרי הנסגב הזה לשים מקף במובן של כלומר כלומר ככל מה שנרד נרד הכוונה לאן מה זה נרד פה בהקשר למטה לתוך עומק מטה העניין הנערץ הנסגב הזה של היכולת לעלות את הקדושה הטבעית להביע אותה ולעלות על ידה למעלה מעלה ואז הרב אומר כלומר לתוך תהום פנימיות נפשינו וכל גודלו והוזו כלומר כל האלוקיות הטבעית של המטא שבנו מעיינו תהום רבה של האלוקיות שמקרבנו אז ממילא אנחנו יכולים למצוא שמה את השייכות האלוקית של התהומות של המטה שמקרבנו על ידי זה איננו יכולים למוד בקווים יותר מדויקים את אליותנו במהלך התפילה כי מה בעצם עולה במהלך התפילה אותם אותו מטה אז ככל שאנחנו מבינים את המטה יותר נכון אז ממילא אנחנו יכולים להבין לאן הוא עולה איך איך הוא עולה? מה עולה? הרב פעם קונה את הטלף כביר שתהום ומעיין זה לא שתהום זה כאילו זה יותר עמוק יותר קשור למ שזה עוד אה אה זה מטה לפנים ממטה כן נכון נכון ישר כוח כי כאן הרב אומר נרד עוד יותר זה איזה חדירה לעומק העניין הנרץ הזה הנסגב הזה עכשיו א דילגנו על זה ישאר כוח וכשאנו עולים עכשיו הרב חוזר ככל שאנחנו מבינים יותר את המטה את הפלא שלו אז אנחנו יכולים להבין את העלייה יותר וכשאנחנו עולים אז אנחנו לא עולים מהמטה אלא עם המטא. ולמה המטא עולה? כי המלה שייך למעלה. עולים ממנו כל שורשי הווייתנו. אנחנו לא לבד. כל שורשי הווייתנו, כל ענפי נשמתנו, כל קווי החיים השופים ממהות וכל מקורות החיים ה מפקים עלינו. כלומר, כל זה שהמטה שלנו בא מהמון המון המון היבטים של מה שקדם לנו, מה ש גורם לטבע שלנו להיות כזה, שאולי זה נכון גם על זה שבאנו מתוך מציאות שלמה, הרי לא נבראנו בריק. יש לנו הורים, סמים וסבתות, דודים, משפחה, חמולה, שבט, אומה, 70 אומות. כל זה, כל ההיקף שכל הדצכם, של כל ההיסטוריה הוא חלק מור שמנו אנחנו הגענו. אבל לא רק זה, אלא כל השורשים העליונים של הצורה של הנשמה לפני שהיא ירדה לעולם, לפני שהיא ירדה להתלבש בגוף, שהיא המעלה, היא הייתה מעלה ואז היא ירדה מטה. והמעלה הזה שנמצא בתוך המטא אז הוא עולה איתנו כי הוא באמת שייך ללמעלה. אם כי עכשיו הוא מופיע כמטה יש פה שני צדים כל שורשי הביתנו כלפי נשמתנו כל כו החיים השופעים ממהותינו מה שאנחנו משפיעים על סביבתנו וכל מקורות החיים המפקים עלינו מה שאנחנו מושפעים מהסביבה את הכל את כל ההקשר הרחב של כל המציאות שמתנקזת כלפי עצמנו באנו כלומר אני מכיר את העולם רק מהעיניים שלי אני לא יכול להכיר את העולם מהעניין של מישהו אחר אבל מה אני מכיר בעולם עולם הובלוה אני יכול להכיר עקרונית את כולם כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כלומר כל מי שראוי להכיר איזה סיני שהוא אחד ממיליארד צינים אז זה שהוא לא מכיר אותו זה לא מעכב זה שהוא ראוי זה כבר קשר עמוקרות זה רק הופעה החיצונית אבל בעצם הקשר הפנימי לכל העולם הוא נמצא אז זה נכון על סיני זה נכון על כל המרכיבים של העולמות העליונים של הנשמה קודם ירידתה לגוף להיות להיות עם תהום תהום הרבא של טבע אלוקי שמקרבנו טוב והכל מתברך הכל מתעלה לא רק אנחנו אלא התפילה היא מזכה את כל העולם מאירה את כל העולם הכל מתברך הכל מתעלה הכל מתקדש ומתרומם הכל שמח שמחת ישרים הכל ללז על יצוד קודש והטבע של הקדושה זה המטה שמקרבנו מתעלה ומזדכך זה הטהרה מזדכך זה הטהרה ואולי מתעלה זה הקדושה עד שהוא בא לכלל אופי הכרתי זה לא רק קורה לנו אנחנו מבינים את כל זה לאפי שכלי פועל שאיננו עוד נפעל זה לא רק שאנחנו מבקשים בתפילה ואנחנו רק עומדים כמקבלים פושטי יד כלפי מעלה אלא בעצם התפילה היא שותפות. אם הכוח הלוקי זה מה שבפנימיות התורה שאנחנו יותר שותפים לה ב אה סבירת העומר ועל ידי זה יושפע שפעולות. כלומר אדם אומר שבעה ו30 יום לעומר ו סופר גבורה שבעוד ועל ידי זה שפע משפ שפע רב בכל העולמות עכשיו המקובלים כידוע בכל תפילה מכוונים איך להשפיע שפע עצום בכל העולמות באופן פרטי מדויק על פי סדרי העולמות שנגלו לבעלי הסוד. אבל כל אחד לפום שהוא רדילי הוא גם כן אה משפיע השף הרב. וברגע שאתה משפיע שף הרב אז כבר התפילה היא לא רק להיות מקבל אלא גם להיות שותף בהשפעה. כמו שהילד ככל שהוא יונק הוא גורם לשפע להשפיע יותר. למרות שהוא מקבל אבל הוא נעשה גם שותף בהשפעה. אז כך ה תפילה שיש בה צד גלוי של מקבל אבל הצד הפני והנסתר זה שעל ידי התפילה אנחנו שותפים להמשכת אור מלמעלה למטה ועל ידי זה אנחנו כבר לא נפעלים אלא פועלים בתפילה תפילה רוצה להיות מלמעלה למטה מלמעלה אה מגיעים אלא למעלה הוא מלמעלה ישפ שפע השפע זה לא התפילה שפע זה התוצאה של התפילה אם אתה כבר הגעת למעלה ולא רק הגעת למעלה היה כל המטה עלה למעלה כל המים נוקבים עלו אז המים תחורן משפיעים שפ יעלה מן הארץ אז אחרי זה יש גשם שם במשל שן הגשם הוא רק העת שעלה מן הארץ נכון רק מה שעולה אין זה לא מהכוכבים יורדים א גשמים רק מה שעולה מהים יורד כאן בוא נמשל זה לא זהה אבל בכל זאת הניגלה החיצוני של התפילה הוא בקשה נפעלת כלומר ותן ברכה אתה נותן את הברכה אני רק ביקשתי, אבל בפנימיות, כשאני מבקש ותן ברכה, אז כל התאומות האלוקיים של הטבע שבי עולים למעלה ואני באמת עולה והננו עולים ואז אני למעלה ואז אני שותף להשפעה של הברכה ולא רק א מבקש שמישהו אחר יתן אותה וכמו שאמרנו בזה זה המקובלים אה עוקפים את הבעיה שכאילו יש א איזה מישהו שם שהוא נענע לזה שאני מבקש והוא עד עכשיו לא הסכים לתת אבל אם אני משתחווה ומתחנן אז טוב בסדר אז תן לך הציור המגושם הזה של דמות שהיא גם אה אריצה במידה לא מבוטלת ואורשת כבוד וטול ו מחיקה עצמית ועקרבה עצמית כזה שהיא תאות אה להענות לבקשה שלנו שזה ציור מגושע מאוד אבל אם אתה עולה למעלה ואתה משפיע אז כל זה נעלם רק שיחד עם זה מה נעלם מה עלול להעלם יחד עם זה? ברוך אתה. לכן חסידים לא כל כך נתאים לזה. זה אמת חלקית. כמו שרק נפעל זה אמת חלקי. גם רק פועל זה אמת חלקי. אפילו רק נפעל ופועל זה אמת חלקי. והקדוש ברוך הוא באמת למעלה מהקושיות האלה. הוא לא משועבד לתירוץ הזה. ולכן חסידים לא נטו למה ש אה נטו חלק מהמקורלים בעיקר הספרדים יותר לעסוק בהשפעות. למרות שיש אצל חסידים גם עיסוק לא מבוטל באשפועס, אבל באמת לא כל החסידים עסקו באלשפוס. היום יש א דרך כזאת שמאוד מאוד קשורה לזה שהמצוות שלי והתפילות שלי הן פועלות השפעות בעולם ואני עסוק בזה ואז בעצם הפכתי מפונה לשם למפעיל מערכות עליונות כדי להשפיע עליונות באמת לא שאנחנו רוצים לתאר את זה כאיזה מכניקה איזה זה שמות אחרים שמכנים את הבעיה הזאת, דוקרים את הבעיה הזאת, לא באמת התרוממות עליונה למקום שבה אנחנו שייכים ושותפים וחלק מה האור האלוקי שיורד לעלומות אנחנו אמת חלק מזה אבל אי אפשר שכל העלייה הזאת תאבד את הקשר של מן הדוד לראיה שהוא מופלא פחות גם אם הוא מסוכן שיש בו הגשמה והוא מסוכן זאת וריה זה משל מסוכן מאוד לכן כל השירים קודש יש לזה צעד שכל השירים קודש הכוונה היא עוד בטהרה ובקדושה אתה יכול להיכנס על שירי שירים קודש הקודשים זה אפילו בטהרה וקדושה אתה לא נכנס אתה מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא וגם רק ברגלים גולל לים את הפרוכת ואתה יכול לראות ואתה חושב על קודש הקודשים אתה משתחווה מול בית קודשי הקודשים אתה נתון בבית קודשי הקודשים בלימך ברעיוניך זה השיבתי בבית השם שלך אבל בית קודשי הקודשים זה לא מקום שבו אתה יכול להגיע אז הדוד והראיה זה משהו שהוא מופלג ממך כי מה קורה אם אתה נכנס לשמה למה זה כרת זה אתה עוקר הכל ונתכנס לשמה זה לא רק במציאות ה אלא גם בנמשל אם אתה נכנס לדוד והראיה עם ה הגשמה אז זה נורא והיום לכן היה מלחמה עצומה נגד התפיסות האלה והרב היה שותף שותף מלא ותקיף למלחמה הזאת. ואף על פי כן, הרב רצה לא חינך את התלמידים שבסוף אתה צריך לתפלל עם כוונות. גם גדולי הצדיקים מתלמידי הרב לא התפללו עם כוונות בגלל שהרב לימד אותם. נדמה לי. לפחות אני לא שמעתי מודי על דבר כזה אבל כאן זה כל זה היה לאופי שכלי פועל שאיננו עוד נפעל. וכאן אמרנו שכנראה צריך להיות אלא הוא פועל הוא חופשי ושליט ורודה בכל מערכות בכל מרחבי החיים זה לא אני מבקש צדקה זה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית חופשי ושליט ורודה בכל מרחבי החיים זהו משפט התפילה אז כל זה עד עכשיו זה תפילה לכאורה מה צריך יותר ובתורה ענינו עוסקים בשילובי חיים מלמעלה למטה אז מה זה המעלה אז עכשיו העולמות העליונים והמטה עם התאומות האלוקיים שבטבענו אז מה זה מלמעלה למטה מירום פסגת השכל האלוקי לא שלי שכל אלוקי כשהוא לעצמו ממקור מחצב התורה שוודאי שזה לא השכל הפרטי שלי, זה לא הסבור שלי בסדר בוקר, לא על זה מדובר. הסבור שלי בסדר בוקר היא מושכת ממקור מחצב התורה עוד נתיב של אור על ידי הסברה שלי ברשבה. אבל מה עיקר המעלה של מה שקורה שמה? שאני זוכה להבין רשבה שהוא זכה להבין גמרא שהיא זכתה לכוון לרצון השם בתורה והיא המשכה ממכור מחצב התורה זה לא הטבע שלנו זה לא הסבור שלי מתחילת כל זה אלא הספורה שלי זה איזה הערה והשתקפות של השכל האלוקי של התורה כמו שהיא אצלו יתברך לא כמו שהיא הטבע שלנו, זה מלמעלה, מרום פסגת השכל האלוקי, ממקור מחצב התורה. ועכשיו כמו שהיה איננו עולים, עכשיו יש פה איננו לוקחים, זוכרים את ההיננו עולים? עכשיו יש את העינינו. הננו לוקחים את מנות החיים. אנחנו עליתש שבי לקחת מתנות באדם 30 יום קודם החג מה זה שווית שבי לקחת מתנות זה לא שלך זה לא פה זה לא הטבע שלך זה הרע ממקום עליון ממקור עליון יותר ממהטבע האלוקי שלנו לא רק במקור עליון מהטבע הגשמי שלנו זה בכלל לא מדברים זה בסוף זה מגיע גם לזכך ולהעיר את זה אבל לא לא זה מדובר על המלמטה אצל הרב אז מה זה מלמעלה למטה שנאמר על התפילה זה כמו משה רבינו שכל אחד שלומד תורה הוא המשך משה רבינו שעולה לשמיים הוא שובה שבי הוא לוקח ח מתנות זה לא שלי זה קיבלתי ממישהו אחר ממקום אחר ואצלי הוא שבוי כלומר גם כשזה אצלי זה משהו שהוא למעלה מטבעי שמאיר בי זה תורה תורה היא תמיד למעלה מהטבע שלי אז הננו לוקחים את מנות החיים ונו ממשיכים אותם באיזוז גודלם זה לא שכשאני לוקח אותם ומוריד אותם למטה אז אני נלץ לקצץ לחתוך למה לעשות תספורות מה שנקרא כדי שהם הצליחו להיכנס להגדרים של המטה שלי לא לא לא נכון שאני אומר סבור מוגבלת וגם יכול להיות שבהמשך הסדר אני אחזור בי מהסור של ההסברה הזאת ברשבא הסברתי הסבר ברשבא ואחרי זה ראיתי שזה לא מדויק בלשונו ויינתי יותר והסברתי הסבר אחר ברשב והוא נראה לי הרבה יותר מיושב והראשון נתח זה מצאתי בחוינים כדבריי שוודאי אי אפשר להסביר כמו ההסבר הראשון לרשבא ואף על פי כן ודילוגו עליי אהבה זה לא שהלימוד תורה ברשבא הראשון שון בגלל שהמסקנה שלי שזה לא נכון אז הוא לא תורה והדבר הזה לומדים מ ענק שבענקים שמעון העמסוני שמעון העמסוני היה דורש כל עטין שבתורה שזה ריבוי עד שיגיע לעת השם אלוקיך תראה הוא פרש אי אפשר לרבות עם השם אלוקיך עוד ריבוי. טוב, בא רבי עקיבא ואמר שלרבות תלמידי חכמים. אז דרשנים אומרים שהוא ראה את שמעון העמסוני שלמד את כל התורה ואחרי זה הגיע את השם פרש מהכל. אז בוא הנה זה גילוי אלוקי. מה הגילוי אלוקי? שהוא ביטל את דעתו וכל הפיתוח של השכל שלו הוא ביטל מפני רצונו יתברך. הוא הנה זה לרבות תלמידי חכמים. הנה אתה רואה שזה מופיע גם בתלמידי חכמים בשמעון מסוני עצמו. על כל פנים שמעון המסוני אומר כשם שקיבלתי שכר על הדרישה ככה קבל שכר על ה פרישה וזה דבר תמוע ביותר כי הדרישה התגלתה כ לא נכונה והפרישה היא האמת אז כשם שקיבלתי שכר על הטעות ככה קבל שכר על האמת מה מה ההשוואה זה תלי תניה וזה לא תניה זה טולה אמת וטעות אלא שכשדרשתי היה לימוד תורה שתסתבר כטעות זה לא הפסיק להיות תורה בגלל הירתו שקודמת לחוכמתו אז חוכמתו מתקיימת אף על פי שיכול להיות שחוכמתו תוכרה כאבה מין הנדחת היא מתקיימת כוהמין הנדחה אם הייתה ירתו כי יש פה גילו אלוקות וגם האבאמין נדחת היא גילו אלוקות אבל כשפרשתי הרי באותה שעה לא למדתי מי יאמר שבלא ללמוד יש גילוי אלוקות או כן אם זה חלק מהתבהרות התורה אז גם ב לא ללמוד רק לדחות את אהבה מינה זה גם כן כן כשם שקיבלתי שכר על הדרישה ששם ודאי יש גילוי לקות וחוכמה מתקיימת והראיה שחוכמתו של שמעון הנושיני התקיימה שאנחנו פוסקים כרבי עקיבא שאת השם אלוקח תראה לרבותחמים אז יוצא שלפי זה כל הדרישה של העתים של שמעון העמסוני נשארו גם למסקנה בדעת רבי עקיבא אבל בלי ששמעון המסוני דכה אותם אבל המינה של שמעון העמסוני כיוון שירתו קדמה לחוכמתו מאיפה אנחנו יודעים שירתו קדמה לחוכמתו מהפרישה אז אם כן זה גילוי אלוקי למעלה מדעתי לא ההבנה שלי היא גילוי אלוקות, אלא האלוקות שבהבנה שלי היא הלמעלה. וההבנה שלי היא למטה והיא מורידה את כל המעלה כמו שהוא למטה. גם אם בסוף ההבנה שלי מתגלת כמו ט. יש אבל בין האמת לבר הגילוי. למה לחוץ לך לדבר על זה? אתה מרגיש שהכל השתבש. אם כך אין לי אינטרס לברר את הרשבה באמת. צודק. לא חששתי שיש מישהו שיתה בזה. החשש הגדול הוא ש שאדם ירגיש גם אם בלא מודע ש ברכתי ברכת התורה. אבל אם נגיד ברכתי ברכת התורה ביום ראשון וכל יום ראשון עסקתי רק ברשבא. שמעתי בשם החזון איש ששאלו אותו מה זה גודל? אז אמר גודל זה אחד שיכול ללמוד 40 דפים ביום ו40 ימים את אותו דף. כלומר יש לו כושר של בקות עצום ושל איון עצום. אז אדם למד את ההבהמינה שלו בהבנת הרשבה יום שלם ברך ביום ראשון בבוקר. ברכת התורה ולמד רשמע כל היום ברך יום שני חזר רשמה הסתבר שהכל היה טעות אז הברכה של יום ראשון בבוקר לו לי ברכת כהנים ו הברייתה המשנה לאולי כל זה אז הברכה הייתה ברכה לבטלה לא ברכה לא הייתה לבטלה חס ושלום נגיד בכגון שגוי עונס אותו להנעתו של הגוי שלא להגיד את הברכת כהנים ומיד אחרי ברכות התורה ללמוד את הרשבא כל היום עד שהוא הולך לישון וזה אני ירג ואני אעבור יעבור ואל ירג אז הוא לא אומר למרות שאם זה היה גזירה אז לא להגיד את זה קטמסנה אבל זה לא היה גזרה זה להנעת עצמו הוא למד רשא כל היום כולו והכל היה הטעות למחרת הוא קם בבוקר חוזר על הרשבע מסתבר הכל היה טעות אז מה ברכת התורה הייתה לבטלה חס ושלום זה תורה באמת מצד זה שלאירתו קודמת לחוכמתו זה אולי תורה יותר מאשר ביום שני כי ביום שני אני עלול להיכנס את התורה לזה שהבנתי טוב אז ההבנה שלי אני נותן את התוקף לתורה חס ושלום גם תורה אבל שאלה אם א זה לא יותר גבוה למה למה לא להגיד את זה כי אתה עכשיו מייחס את האמת להבנה שלי כלומר שאני הבנתי שזה אמת אז זה התוקף שלי מה שנאמר פה אבל כשאני אומר שזה שהקדוש ברוך הוא נתן את זה ואני עוסק בזה מצד המקור האלוקי כמו שזה בשבי שמיים למעלה מכל גדר והבנה כמו שאמרנו עכשיו בבר שמי שפותחים את ארון הקודש הדבר הראשון שאתה אומר זה שהשמות האלוקיים שזה שורש כל התורה ויהיה אצלו שעשויים מזה אני מתחיל ברך שמי כמו שהתורה היא שמותהיו יתברך עכשיו מצד כמו שהתורה ישמותיו יתברך אז אתה קורא בראשית בראה אתה יכול לקרוא בראש התברא כמו שאומר הרמבן בהקדומה לתורה ובראש התברא זה לא פחות נכון מבראשית ברא אבל אם מישהו יקרא בתורה בראש יתברא נתקן אותו ואם הוא לא יתקן אז זה הכל מהתחלה אין בראש יתברא בקריאת התורה אבל מצד בריך שמי שמותם של הקדוש ברוך הוא אומר הרמבן יש בראש התברא אז מצד שורש התורה, האמת האלוקית שבה, שלמעלה מגדרי ההבנה שלנו, האמת לא נמדדת בסמרה שלנו שאומרת שזה אמת. ואתה רוצה להעמיד שכאילו הסברה שלנו שאומרת שמשהו אמת, זה עיקר התורה. וכאן אנחנו מדברים על הירתו שקודמת לחוכמה הזאת. וודאי שאדם צריך להחקים בתורה וללמוד ולהבין נכון וישר ולהכריע על פי זה. ואם הוא יכריע בראש יתברא אז צריך לחזור ואם לא חזר צריך לברך עוד פעם. וכאן ברכתו לבטלה. אם אדם קרא בראש יתברא והקהל יתקן אותו הוא לא חוזר. וברך ברכה אחרונה של ברכות התורה זה ברכה למתלה צריך לברך עוד פעם ולקרוא עוד פעם למרות שהאמת מצד השורש של התורה בראש התברו גם כן אז מה מה הגדר של האמת לא חוכמתו עיקר האמת שבתורה זה ירתו אבל אנחנו למישה על פי החוכמתו את מה שאתה אומר זה כל כך פשיטה שאין חשש שמישהו אה ידלג על זה היה דורות שלא זכו אותך סיאת האמת א לא הם חיפשו אמת רק הם חיפשו את זה במקום שהוא חשב שלא תמצא את זה שמה הם אמרו מסברתם רק הם אמרו מסברתם הם היו בעלי סברה להפך הוא תוקף אותם שהם היינו היו מפלפלים יותר מדי, לא פחות מדי, היו יותר מדי ספרות, לא היו פחות מדי סורות מספרים שהיה להגאון תלמיד שדבק מאוד ברבי יונתן איבשיץ, שה גאון הגאונים והוא לחץ על הגאון סוק בתורת רבי יונתן הגאון אה א תורה נפלאה מהגון שהרב זצל מעיד על עצמו שרבו פעם על ידי איזה שאלה סימל לו את העניין הזה ושו שזה היה כאילו אולי עיקר לימודו מרבו אז פעם אחת הגאון ראה שהוא מאוד כואב את זה אז אמר לו טוב תביא איזה חידוש גדול של רבי יונתן זה הבין ואז כשהוא גמר להגיד את החידוש אז מיד הגאון המשיך לפלפל כדרך רבי יונתן עוד ועוד שלבים אז התלמיד היה בהלם הוא חשב שזה הגיונות של רבי יונתן ושהגראה לא זכה לה פתאום מסתבר שזכה לה בשפע עצום אז אז איפה הבעיה הגאון אמר שהעיקר החוכמה בתורה זה איפה לעצור. כלומר, מאיפה הפלפול הוא כבר יותר מדי? עד איפה זה האמת? וזה הרב מעיד שהוא בא לרבו, רבי רובן קראו לו, שהוא אה רצה להגיד איזה פלפול בסוגיה והוא אמר לו אי דיקינן כולי לא תנינן. אם תדייק כל כך אז לא תוכל לשנות. כי לפל פלפולים אתה יכול עד אין חקר. והכישרון הגדול הוא לא לדעת לפלפל אלא לדעת עד איפה הפלפול אמת ומאיפה הפלפול כבר יתר על המידה. זה שיקול דעת. אתה צריך להחזיק כאילו את כל כישרון הפלפול ואחרי זה עוד כישרון יותר עמוק מזה ולדעת מה הגבול. ושם חלק המרל על אותם פלפלנים, שזה משהו מסוג אחר לגמרי. להפך, הוא אמר, אתם אתם בא לסבור יותר מדי ואיבדתם את ההקשבה למה האמת שמתגלה אליכם. למרות שגם זה סברה בסוף זה הכל בתחום חוכמתו. אבל אנחנו מדברים ודילוגו עליי אהבה שאפילו אדם טעה בהבנת התורה עירתו נשאר זה כשם שקיבלתי זכר על הדרישה זהמינה מותת אבלירתו שם זה ודאי גיל קות אבל פרישה לא עשיתי כלום במקום זה נחשב לימון אז נכון לפי הסברה שלי עכשיו זה האמת זה בדרגת החוכמתו אבל בדרגת העירתו לא, זה לא העיקר. מה שאני עכשיו הבנתי שצריך להבין פשיטה. אבל צריך לדעת שזה רק נותן התורה, אבל ברוך אתה השם. גידלוקות שבתורה הוא יותר עליון מהכראה שלי שהבנתי נכון בסוף. זה לעסוק בדברי תורה. עצם העסק המשמוש. לא הכראה הסכלית של בשר ודם. ברור נתקדם. אז הננו לוקחים את מנות החיים והנינו ממשיכים אותם לא על ידי קיצוצם אלא באיזוז גודלם המלא כל היש. תורה היא סדר העולם. כל העולם הוא מהתוכנית של התורה. הגדול מכל קץ ותכלה. איך לכל ראיתי קץ? רחבה מצוותך מאוד הגר גדול מכל קצב תכלה ומשרישים אותם תכלה כן זה כמו קלות לסיים ומשרישים אותם בתוך מעמק טבעיותנו מה זה מעמק טבעיותנו המטא המדובר וטבע הקודש שלנו ביסוף חוסנו מתברך ברכת שמיים אור שמ ממי נכנס לתוך טבנו וגורם לטבע שלנו להתברך על ידי שיפת ההורה הבא לנו זה מפגש שמיים וארץ