השבת כמקור להתעוררות הלב | הרב דוד דודקביץ | בכל לבבך 14

שלום וברכה. אשמח לבקשי השם כמה שמחה זה להתכנס יחד עם עניינים חשובים. הם רצים ואנחנו רצים ואשרנו שאנחנו רצים לעניינים חשובים כאלו. א מכיוון שזה גברים ולא לי את העונג הזה עם נשים אז חשבתי שטוב קצת לפתח באיזה ניגון לאור ליבי לאבתך אם זה מתאים אבל רגע נעשה איזה איזה כר מילים של הקדמה זה משפחתי קצת יותר מיקום משפחתי אז זה קצת ברשותכם אני לפני כן רק רוצה לומר כמה מילות פתיחה הפחות בשבילי אתם פה כבר כמה שעות אבל [כחכוח] את הלשם ייחוד שלי אני צריך להגיד עכשיו איתכם זה יום מרגש מידה רבה מקיימים בו הרבה מצוות עשה הלכה בתחילת א אור החיים כותב שאדם יש לו הזדמות בקודם לקיים מצוות תמידיות שבשביל לקיים מצווה תמידית זה המצוות הכי קלות והכי קשות כי אם נהיה כנים כמעט לא יוצא לנו להרהר בהם א למשל מצד איחוד השם אהבת השם יראת השם אנחנו לא מורגלים לעצור את שטף החיים נגיד את זה קצת בספרת שלנו חמש דקות פנויות מה נעשה עושה בהם אז מי שילך על בלכתך זה חמש דקות של בלכתך והאחרים ינצלו את זה אולי לאיזה מענה לשאלה או לטלפון או לעדכון כזה אבל האמת היא שיש מצוות שמקיימים אותם בערהור הלב ברגע אחד והם אהבת השם וירתו ועוד מעין אלו והכינוס הזה נועד לעורר את הלב ואם נרצה גם בהמשך צריך לדבר איך פועלים את הפעולה הזו באופן א לא רק בכנס מיו מיוחד איך מעוררים את הפעולה הזו בחיי היוםמיום השוטפים שלנו אז א מכיוון שהכותרת היא עלורר את הלב אני לא מכיר שרירי כושר ללב יש שרירי מכוני כושר היום לכל התחומים אבל מקום להפעיל את הלב אין כל כך א מכונים לזה מכיוון שזה לקוח מהפיו של ליל שבת לעורר את הלב זה הכותרת שבחו ליום הזה אז נתחיל בניגון התיק יומין יחסית נדמה לי שהוא יצא כשאני הייתי נהר חושב שנדבורנו הם אלו שהוציאו אותו לא הם הוציאו אותו זה מדבורן הנלקח א שבישמגי תמיד זה בסדר מתאים מהבוסני >> לא זה לא מספיק למה לא אני רוצה את הכן רואה את הפוס נישט רוצה לדעת שכן שולחים על זה תהיה שם >> [שירה] >> קר שתרחניון [שירה] בגללות לגליני [שירה] ושבי איתי שזקרתי שתרחמני עוד [שירה] בגללותי לגליני וליו [שירה] ליבי וליו לי ולא [שירה] הילים בי ליבתך [שירה] [זימרה] [שירה] לאלי [זימרה] [שירה] ולביך [שירה] אוי אוי אוי ושבייתי השם >> אוי לי יקר שדרך גיו >> וגלובתי לגרליני ושירי איתי השם לי קרתי [שירה] שתרמי [שירה] >> וגותי לגר עליני וליור אוירר ליבי ולירר ליבי וליורר ליבי אוי בלי אהבתך וליורלי [שירה] ולאלי ולאבי אוי מילבתך >> נפתח בסיפור קטן אחד מזקני חסידי בויין היה כל ליל שבת מבקש מהנכד שלו שיגיד בפניו אתם בוא כל העולמים שהוא היה אומר היה מאוד מתרגש עיניו זולגות דמעות מקשיב לו ככה בכל פעם כל מילה ומילה פעם אחת הוא אמר סבא תגיד לי אם זה ניגון שהכל כך מדבר אליך למה אתה לא שר אותו למה אתה לא אומר אותו בעצמך אמר לו אני הייתי אומר אותו בצהירותי מאוד אהבתי את היוט הזה אבל מה אני אעשה שהייתי פעם אחת אצל הרב שלי צרה מבויין ושם לא אומרים את זה בליל שבת שעות רגע נדבר מצד אחד אני לא רוצה לנהג לו כמו רב מצד שני נפשי יצא בדברו אני חייב לשמוע את זה אז ביקשתי ממך שתגיד את זה כל אל שבת שאני אוכל לשמוע את המילים המיוחדות הללו אז אנחנו הולכים קצת לדבר כאמור על התוכן כן שתי מילים אולי על המבנה של העניין הניגון ה והמילים בעיקר הנפלאות האלו של התפילת ריבון כל העולמים יחסית מתיקי יומין הם נמצאים בספר שנקרא תיקוני שבת אנחנו לא יודעים מי חיבר את הפיוט הזה אבל הוא מאות שנים ממי הארי זל בערך ספר שנקרא תיקוני שבת יצא בהמון מהדורות מאותם ימים יחסית ספר קדום ויש בתוכויות שבת שבמידה רבה עיצבו את שולחן השבת יחסית הרחב מכיוון שזה בימי הארי אז המשיכו ללכת עם זה ודאי גם נוסח ספרד החסידים גם חלק מהספרדים לא עם כל פיוט וכל פיו וגם חלק מהאשכנז וזה יצר במידה רבה עיצב את שולחן השבת שלנו לא את שולחן השבת הטכני אלא למעשה יצב את השבת שלנו לא כולם נהגו לומר אותם ואני מתייחס רגע הזה מכיוון שיש דון בשערי תשובה זוכר אני לא הכרתי בבית שלי לא שארו את זה אני מך שבבתים רבים שלנו לא שארו את זה היו אומרים ברוב הבתים שלנו שלום עליכם ויש את חיל וזהו והילדים שלנו אולי גם אני חלק מהילדים שלנו שהוספנו עוד ועוד ממילים מובנות לכל נפש עד מילים של הארי זל שאינם שוות בהכרך לכל נפש למי שלא למד את זה קודם ובנת יותר גם הפיוט הזה אני למדתי אותו פעם ראשונה אצל הרב דרוקמן כשהגעתי בשילי שיעור א' שלי לפני שלמה הגליל שאו את זה אצל הרב דוקמן כולל שבת רב אליעזר ואז יינתי בפוסקים וראיתי שלא פשוט לומר את זה אז הוא כןני יודע מאיפה הוא הביא את זה אם הוא הביא את זה מבית ויזניץ שעליו הוא גדל כדור חסיד ויזניץ מביתו ואויש הביא את זה מהרב נריה ואז זה אולי הוא גדל אצל הרב נריה אינני יודע לא עשיתי מחקר עד כדי כך אבל חלק מהקהילות לא אומרות אותו בגלל שארי תשובה שאומר שלא מבקשים תפילות ותחינות בשבת יש שם בקשה על חולי על בריאות על הרבה בקשות כאלו ואחרות אבל כן לא נהגו לומר אותו היו כאלו שאמרו לא הרב עוזר אמר לא זה בקשות של שבת זה בקשות לקבל קדושת שבת שבבית שלנו אור ושהחלפתי סנותיי באתי לב התחלפתחתי לפניך שתעביר הנחתי שבת זה ונעס יגון והנחה ועוד בקשות שמקשורות לשבת. זה לא בקשת צרכים רגילה, בקשת צרכים שהיא מותאמת לענייני שבת. וכך העידו בהרבה מאוד קהילות. כנראה שבאזורים רבים מאוד באירופה אומרים את זה כל שבת. יש מנהגים מאוד מעניינים שמחלקים את זה לשני חלקים. תריבון כל העלמים אומרים בליל שבת עד מורכים מלכי הקדושים והטהורים ואחרי זה את כל הבקשות את זה אומרים כבר בערב שבת. קח מנגלס, כך מן הגרוז'ין הרבה מאוד קהילות. מהם תימנים >> גם תימנים אומרים ככה חלק מפצלים לערב שבת >> מה אתזה בערב >> לא אני שואל גם האם אומרים את זה לפני מנחה בלס ורושי התכוון אומרים את זה לפני מנחה ואחרי זה אומרים בליל שבת לפני קידוש אצל תימני מה אומרים לפני הקידוש >> לפני הקידוש אז זה בסדר את הכל זה המנהג הנפוץ ראיתי שאצל התימנים גם שמים גם בלדים לא שמים >> שמים שמים לא בעלדין בל >> גם בעל הדין >> טוב לא ניקה בסדר אנחנו ביד אשרנו אז זה אני רק אספר סיפור על זה שמאוד א נגע לליבי לפני כמה שנים עשו סדרה בטלוויזיה על חסידויות תראו לזה מלכות של קדושה קיצור במסגרת ההתעניינות א בתוכן אז ראיתי לא יודע אם ראיתי איזה תוכנית אחת היה שם איזה א ליו דמויות מסוימות ודמות אחת הייתה יהודי מאוד מבוגד פריד בן 100 שנה בערך בלז ניצול שואה נפטר לפני שנתיים נדמה לי שהיה לו באותם שנים כא1000 צאי צעים [כחכוח] יצול שואה ובלזי יש אתיש כזה שהוא התיקיומין שכל זקני חזים היו מנגנים בו בכינור גנים בו בכינור לפני הרבי טוב פה בארץ ממשיכים את האירוע הזה עם אלפים אלפים אלפים ואף על פי שהזקנים לא יודעים לנגן בכינור נותנים להם כינור דמי כינור צעצוע מנגנים בכינור צעצוע משהו מוזר כאילו ואז רואים את היהודי הזה את פריד הזה עולה לבמה א אלפי אנשים בטיש עולה לבמה מה ברגש ניגון מתוך ריבון כמודה אני לפניך וניגון של בלז של מלא שמחה ועוצמה אדיר מודי אני לפניך השם אלוקיי ואלוקי הל כל החסד הימדי עכשיו אולי היהודי הזה ניצול שואה מחזיק את הכינור מרים את הקפוטה ופותח את השרבול ושר מודה עם כינור ביד אחת ועם מספר מאושביץ. אני לא אשכח את התמונה הזו. כן. היא גרמה לי ל לשיר קבוע את הנימון הזה ולחשוב באמת שזה לא סיפור אד פעמי. ליל שבת עומדים ומודים לבורא יתברך ומתוך זה אולי מבקשים לעורר את הלב באהבה. ועל זה אנחנו רוצים קצת לדבר לאן מעוררים את הלב. אז יש לפניכם דף שנעזר בו קצת. מה המשמעות של לעורר את הלב הזה? רגע, איך זה בנוי פה? יש לכם עמוד אחד או שניים? דף אחד או שניים? >> אז רק לי יש לא שלם. אה, יש לי, יש לי. שמו לי פה שניים. בסדר? אה אה סליחה סליחה סליחה. היה לי פה קודם את הדף שלב שניו. בסדר בסדר בסדר. אמרתי איזה יופי. זה יותר קצר. טוב. בכל אופן אז אה אני מבקש קצת לעסוק בעניין הזה בכל המשפט החשוב הזה שנמצא בתפילה מעוררת הלב הזו אז א יש פה כמה הנחות יסוד מאוד מעניינות בתפילה הזו הנחת יסוד ראשונה היא שכנראה הלב לא תמיד מעורר נמצא בהתעוררות קבוהה לאהבה צריך לעורר בלב בלי שנעורר אותו זה לא יקרה. כלומר המצב אם הייתי אומר מה הברירת מחדל שהלב שלנו הוא נעול עליה כשסידרו לנו אותה בהינדוס או כשהתדרה לנו זה שהלב שלנו באופן טבעי בשוטף אם נהיה כנים הוא כנראה לא נמצא במצב ארנות במצב של חיסכון בחשמל יש בדיחה אצל יקים שהם זוכים להעריך ימים כי הם לא מפעילים את הלב יותר מדי שמעת זה כי לספר על עצמם אחד מהם אמר לי שקיבלנו מקובל שמקבלים תרופות וכתוב לשים אותם במקום קריר שים את זה בכיס של החולצה מקום הכי בריא לא יודע אם זה בדיחות יפות בטח לא לאחרים על אחרים אבל מכוון שמעתי אותו במסורת פנימית מבפנים אז אמרת האמת המצב של הלב בכנות בוודאי אצל גברים ומצב של חיסכון בחשמל וצריך לעשות זה פעולות מיוחדות כדי להות בלי זה לא קורה. אם נהיה כנים זה לא קורה. זה נועד יום כזה אבל צריך לתרגם את היום הזה יהיה למהלך חיים ולא רק לאיזה כנס. זה מטרת הכנס. לתת לנו איזה קצת כלי וגם חשיבה וגם הבנה איך מוררים את ה את הלב לתוך זה. עוד קצת עולה מתוך הדברים האלו שזה נקרא גלות. כשהלב לא נמצא באירנות אז הוא בגלות. לא זוכר שכשלמדתי עם הרב דוקמן את השיר הזה, את הניגון הזה, די ניסנו בגילאים צעירים יחסית, זה קמה חבורה בתוך הישיבה, אני לא יכולתי להשאיר את זה בצורה הזאת. את המילה בגלותי הורדתי. אני חושב שהרב דוקמן עוד לא הוריד אותה, אז הוא היה שר אותה, אבל אני יותר ציוני עם הרב דוקמן ובעתי, לא ידעתי עוד באותו זמן שהרב דוקמן גם הולך עם חולצת התנועה אז יש לו הכשר. אז אני הפסקתי להשאיר בגללות כשהגעתי לעולם החסידי להכרו אמרתי זה ממש לא סתירה עם ישראל נמצא בתאריכי גאולה אבל גם בכלל נשארות צריך להיגאל מהם ובפרט זה סיפור מאוד משמעותי אצל הבעל שם טוב זה אולי סוגיית הסוגיות איך אדם נגעל לא רק בגאולה עם הבנסטרו שהיא קריטית בלי שני חסונים וחזקים ואמיצים מלי גבורה ועוז מסירות אה לא נוכל לסוד זה קיומי שבקיומי בטח שהקיומי הזה הוא לשם שמיים אבל יש עוד איזה פעולות קריטיות לגאול את הלב משממונו מהאדישות מהקרירות לב טהור ברע לאלוקים צריך לחמם את הלב הזה ומהשמע פה שכשהלב לא נמצא בהרנות ובגלות והמטרה היא לגעול אותו מהאדישות הזו או מהתרדמת הזו מהשמע עוד דבר חשוב מאוד שהשבת היא כלי נפלא לעשות הפעולה הזו לכן בשבת מבקשים על זה ליביך כנראה בשביל זה צריך לעשות עוד פעולה שהיו השם לקראתי צריך לדמות את הבורא יתברך מולי בדרך כלל מילים של פיוט הם מילים א שצרת את הדעת אליהם אז לכן שמתי פה את המילים ג בואו נראה אותם שוב בוא ישב קשר ציבית שרתיך וכגולת ברינה ושיויתי השם לקראתי זה יעזור לי לטובת מה שעוד רגע אני אדבר נדבר נבקש אותו בפיוט הזה גם צריך לרחמים קצת כי בלי רחמים יש את רחם עליי אז לא בטוח שנצריך לצאת מזה לא צריך להזכיר איך אנחנו נראים בליל שבת בוודאי בקיץ אחרי שעות כאלו מאוחרות זה צריך הרבה רחמים עבדנו קשה ואם ניצלנו את היום לעוד עניינים כאלו ואחרים אז אז השעות הכי טובות מגיעים אליהם עוד שעה מאוחרת להתחיל סעודת שבת בתשע איזה אתגר עם ילדים בלי ילדים זה אתגר שתרחמני תמדבר על המילה הזו עוד מכיוון שכל זמן שהלב כאמור לא ירני אז זה גלות ותורר את הלב שלי אהבתך יש פה עוד משפט חשוב מאוד שבגלל זה גם הבאתי אותו זה סגולה לזה שהמצוות תהינה בחיות כי בלי זה אז הכל יהיה בעצם בלי שהלב חם מקיימים את הדברים אבל בלי שמחה וכידוע פקודי השם ישרים סמכי לב לכן אז שמור פיקודך וחוקיך בלי עצב גם חוקים שהם נראים פקודות וחוקים פתאום מקבלים הכל חיות וגם בתפילה נראת כד קראוי וכן נכון זה המון לחנים אבל התוכן המרכזי זה זה וזי זה אני רוצה לפתוח רגע בסוגיית הגלות והגאולה יש ממר של הבעל שם שמפיע הרבה פעמים בתורותיו במבט ראשון עבורנו בני ארץ ישראל דור של גאולה תלמידי בתי המדרשות המפוארים של התורה הגואלת זה נראה קצת זר לנו בהתחלה אולי חלק מהמילים פה אמר הבעל שם טוב זל בעניין הכתוב קרבה אל נפשי געלה שהוא תפילה על גאולה פרטית זה לא רק אני מזכיר בלכה דודי על זה זה בן אחד דודי זה אומר דבר מאוד משמעותי שרבי שלמה אל כבץ את לך דודי יסד על הפסוק הזה וראה בו התמה לשבת שבשבת צריך להסוק בגאולת נפשי דהיינו אומר דוד המלך קובה נפשי געלה ואני רק מאיר קטנטנה בטעות כולם שרים לא יודע איך זה קרה שכלים לגועליני אין מילה כזו לגולי לעניין לא מכירים לך כזה לא בעברית ובשום פיוט בדקתי את כל כתבי היד של הפיוטים האלו >> אין לגועלני אני מניח שצ תימנים לאשרים לגועלני לגאוליני לגאול אותי אין אין בילה כזו בעברית >> אין בילה קרבה אין לה קורבה אלא >> אלא קורבה נכון >> קבץ יש קבץ קטן >> מה >> אחריאה נכונה לפני הקבץ קטן יש לפני קבץ חתף קבץ יש קבץ קטן >> ולכן זה מספרדים סוגיית >> סוגיית הקמץ קטן היא סוגיה כן כמו למשל בנשמת נכון קל עצמותיי תאמרנה או כל עצמותיי תאמרנה אני שגתי בקבע שנים לא יצאתי מזה טוב אולי יש בזה בסוף משנה מסודרתקרים עצמו >> שמה >> שכתוב שבקמת גדול קל אחר שנה >> כן >> אכל עצמותי תאמרנה >> שגם בכל עצמותי תאמרנה >> ומה השלישי לא חמנים >> איך >> לא חמנים >> אה בסדר בכל אופן אם נחזור רגע אלינו נדמה לי שהגיעה נכונה שרובנו לא כזו אבל אם אני מבקש רגע לחזור לדברי הבעל שם טוב [נחירות בוז] קרוב על נפשי גאלה שו תפילה על גאולה פרטית של הנפש שלו יגלו את היצר הרע שיגאל כל אחד גאולה פרטית אז יהיה אחר כך גאולה כללית ויבוא משיח וחל בשליש פר הארץ תודה רבה אז יהיה אחר כך גאולה כללית משה רבי מרבי אמנו אמן אנחנו ודאי גדלנו בעיקר שהגאולה הכללית לא יודע אם כך הציבו את המשוואה אבל בתודעה ידענו שאנחנו מוחקים את האישיות שלנו ומתקללים כמו שנוהגים לומר שקפיצה לתוך הכלל אין דבר יותר מתאר מזה אבל למענין אומרת הבעלשם אומר שהגאולה לא תהיה שלמה אם היא לא תקדם לה גאולת נפשו של אדם האמת יש בזה המון היגיון לא צריך להסביר כמה מבצעים הכי מדופלמים וההחלטות הכי כבדות משקל בגולת ישראל גם כיום סביב ישות או סביב מידות מקולקלות סביב שיקולי דעת נגועים עלולים בסיטואציות הכי אתה לא יכול להבין אותם איך אדם קיבל החלטה כזו ברור שמ גגולת הנפש הייתה מתוכנת אז המתחים והענייניות היו נראים אחרת בכל מקום הבעל שם טוב כתב את זה בכמה מקומות עוד פעם מילן גלות מצרים וגלות מצרים כמו שהיה בדרך כללות תאומה הישראלית כך יש בפטות אחד טעם אחד כמו שאמרתי פירוש הפסוק כבן נפשי גאלה כי קודם שתפלל גאולה כללית צריך להתפלל גאולה פרטית לנפשו דברי פי חכם כן האמת היא שאם נהיה כנים לא ברור איזה גאולה קשה יותר יש תורה נפלאה של הרבי מבלז אני אומר אותה בקצר צרה הוא אומר שכתוב במקרא על המילים במכות מצרים מסבתי בדות בינמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה בעל הטורים כתב הערה מקסימה דות תסתכלו רגע את בעל התורים הבאתי אותו פה נפצח אותו עוד רגע שמתי עבדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה לקטרי קודש מבל בעל התורים כתב פדות ג במסורה דן חסר מוצאים עמוד מספר שתיים עמודה ימנית למטה לקט עמרי קודש שואים בסדר אז מתחת לזה הבאתי את בעל התורים פדות ג במסורה דן חסר עוד הפעם אני רואה שהרבה מחפשים אני מראה בסדר פתחנו את הדף עמוד שתיים כתוב למטה 2 אר פה כתוב לקת עם קודש וצ מוצאים כולם בסדר כתוב פה דגש בעל הטורים מוצאים בסדר יופי פדות ג במסורה כלומר במקרא כתוב את המילה פדות דן חסר כלומר פה פדות ללא ו' וב מלאים איזה מלאים פדות שלח לעמו והרבה עמו חד פדוד הסביר אני אגיד את זה בלשוני בהשפה יפה מאוד מאוד מאוד של בעל של רבי מבלז אומר שלוש סוגי פדיון יון שאדם צריך להיגאל, להיפדות. אחד זה כשישראל בין האומות גאולה שכלל ישראל בתוך האומות. שנייה זה שאדם נמצא בחברה רעה. שלישית שאדם נמצא בגללות עם עצמו. הוא לא נמצא על מקומו. אם נשאל את עצמנו איזה הכי קשה, אומר על זה הרב בלזכ אם נשים לב פדות בין עמי ובין עמך לא צריך בשגש. זה הכי קל כי ברור שאנחנו והם עולמות אחרים לא צריך פה לא ו' ולא דגש בפה פדות שהלחמו סדי פדות בין עמי ובין עמך סליחה יש שאני בתוך עם ישראל נמצא בגללות בתוך החברה הישראלית שלי זה צריך גדות [כחכוח] כבר זה צריך להיות עם ו תגושה חדות שלח לא זה צריך צריך להיות עם כוח, עם עוצמה והכי קשה זה כשזה אדם עם עצמו והרבה >> שזה האמו צריך הרבה בדות שאדם יגאל מהקשיים של עצמו ליל שבת זה נועד בכלל שבת עצמה נועדה שאדם יצא כך אומר הזוהר את הפסוק והיה ביום הניח לך השם מעוצדך ומרוגזך שזה שבת קודש היו א כמה סטודנטים נפלאים שלמדו בירושלים והגיעו בשבת קודש לרבי שלמ זלמן הגיעו ואמרו יש להם איזה בעיה הם קנו באיזה דוכן בשוק תפוחת דמה לחמין לא יודע אם יש בו תרומות ומעשרות היה תרומות ומעשרות אז עכשיו שבת בוקר לאכול את החמין או לאכול את החמין שמזמן אמר להם ש הרב אויבח למי שלא הסברתי רבי ירח אמר להם שיש איזה הצעה של רב דוד בהרן שהיה היה אחד הדמויות שהשפיעו עליו מגדולי ירושלים. עכשיו דוד אמר שאפשר להפריש תומות ומעשרות על כל מה שקורה בשוק. היה לו איזה פטנט כזה. אז אמרו לו טוב. הוא אמר הצעה כזו. מי אמר שיש מי שעושה את? אמר אומרים שיש מי שעושה את זה עד היום. טוב נראה שהבנתם את האומרים הזה. ואז הם אמרו לו טוב אבל אנחנו לא לחוצים עלם. אחד מהם שניים מהם למדנו יחד. אז לכן אני מכיר את הסיפור מהם. הוא לא לחוצים על זה. יש לנו לחם בבית, חלות בבית, הכל בסדר, הסתדר, לא צריך להקל. אמר להם לא לא זה לא ככה. אומר, תראו למה מברכים בשבת שבת שלום? אומר, כל השבוע יש מתח בין הגוף לבין הנפש. הם רבים ביניהם. [כחכוח] יום עוצך ורגזון אדם רגיז כל השבוע. שבת יש שלום בינבין הגוף. הם חיים בשלמות, בהרמוניה. אומר, איפה הרמוניה של גוף הנפש? שאוכים צ'ונט בשבת אז הגוף נהנה והנפש נהנית. על זה אומרים שבת שלום ש שלום בין הגוף לבין הנפש. אי אפשר לוותר על זה עם איזה סנדוויצ'ים רגילים בשבת. שבת נועדה למקום שבו אדם לא נמצא בפער בין הנפש לבין המוף. דעקה שימינו מעצימים באופן עצום את ההנאה הגשמית. א עד בלי גבול. אני אוהב להסתכל כשכותבים כל מיני כאילו רעיונות עם אנשים מכירים את זה שכתוב איך נראה השבוע שלך מה אתה שומע בדרך לעבודה איזה מוזיקה למה צריך להנן אחרים אינני יודע אבל אני כן מן אותי תמיד לראות שם מה איך נראית השבת שלך אותי לראות מה אנשים ישמו מה הם יגידו על השבת שלהם מה המרכז של השבת כן ורבים מהם שמים את השבת על מנוחה משפחתיות חברים תמיד תמיד אני שואל את עצמי איפה תבוא המילה קודש כלומר בתוך העונג והשם כתב באחד המקומות שכתוב וקראת לשבת עונג לא קראת לעונג שבת עונג השבת אז תתענהג על >> השם המאכלים טרתם לאפשר את זה הם לא יכולים להיות אבל תחליף לזה ובשבת מתפללים שתיתן לי בשבת תזכה תזכה אותי שבת ניגש עכשיו לסעודה בסעודה הולך להיות פה שפע גדול וככל שהשנים מתקדמות ויש גם אפשרויות ללמוד אחת מחברתה ברשתות או בכל מיני קבוצות אז מספיק שאחת תתחיל בלשים חמוציות בסלט תוך שבועיים לכולנו יהיה בסלט חמוציות ואם יהיה איך קוראים לזה בטטה מיובשת נכון כולכם עברתם את השלב הזה בחיים לא פתאום מופיע בטטה מיובשת מאיפה מי אלה בדעתו חסה עם בטא מאיפה הרעיון הזה? ברור אחת התחילה, צילמה וזה נהיה דין. אין אין אין אין עכשיו אפשרות אחרת. וגם כשגבר ישאל מה הוא אומר על שילוב הטעמים הזה אז אפילו מלאך רעב בעל כוחו יהיה חייב לענות. >> אמן זה ברור. אז אני עומד לפני הסעודה אני אומר ריבונו של עולם תעזור לי. אני חייב לשים אותך בול העיניים שלי תעזור לי. תרחמני ריבונו של עולם תרחמני שבתוך כל זה אני לא אשכח דבר חשוב מאוד. לעורר ליבי לאהבתך. ולשם צריך להיות מכוונים בכלל הלבבות. זה לא סתם מתחילת הסעודה. ולא סתם כנראה חלק מהמנהגים שמו את כל זה בתחילת הסעודה. לא השאירו את זה לערב שבת לפני מנחה. לפני מנחה זה עוד נחמד. וד מעט ידיד נפש. וגם בדין נפש נגיד חולת נפשי. נפשי חולת אהבתיך. אבל עכשיו לפני הסעודה דיקה לפני הסעודה לעורר ליבי לאהבתך. האם הסעודה הזו נצא עם לב שהוא בתעוררות או עם בטן שהיא בתרדמת? אמר לי זה יד שהרבי שלו אז הרבי ממקבה זה נקרא בכתאמקבה אמר לו הדבר הכי חמור זה בליל שבת מיד אחרי הסעודה ללכת למיטה זה אסור שיהיה מצידי אחרי הסעודה תרקוד ריקוד אחד מאחורי סביב השולחן העיקר לא לכת ישר למיטה זה כאילו המטת מטרת הסעודה הייתי קורא לזה שיש סעודות שהם בגדר איסור דאורייתא בשבת נטילת נשמה במקום שהנשמה יתרה גדלה בהם עומדים לפני כניסת סעודת שב אומרים של עולם תעזור לי שהסעודה הזאת תהיה התעוררות על אז אני אבקש רגע סביב העניין הזה לבר מה זה שתרחמני עוד הבאתי פה איזה שתי תורות על זה ואנישכם נעזר בהם רגע א אני רוצה להתחיל בדברים תראוים ליקוטי אמרים בצד שמאל בעמוד השני יש שם ליקוטי אמרים זה תורה של רבון מבל על פי דברי אדוני אביזקניזל שאומרים אחרי שלום עליכם לפי מנהגנו אומרים התפילה הזאת בערב שבת קודש קודם תפילת מנחה שתחמני עוד בגלותי לגעליני דקדק מה הוא לשון עוד בגלות אבל אלמי מר שתרחמני לגעליני מה זה עוד ואמר דכשיעזור השם יתברך שתהיה גאולה שלמה בוודאי יהיה הכל בשלמות שלמות גמורה וחסדי ורחמי הינו מבקש רשים שגם ביותנו בגלות ימשכו עלינו חסדים מהגאולה העתידה זה מה שנקרא לבו עליי בניי כבר ללוות עכשיו רבחי אומר שלובים מהעתיד כבר עכשיו כדי לשמוח בעתיד אני בחסך בטחתי עוד לפני הישועה אני לוקח הלוואה על חשבון העתיד זה שתרחמני עוד בגללותי נשים לב גם מה הוא אמר הרוב מפרשים את זה שתרחמני איך איך אנחנו קוראים את זה שתרחמני עוד עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד כדי שגם שאני בגללותי לגל אומר לא לא תרחמני כשאני עדיין נמצא בגלות עוד לא הצלחתי לצאת מהגלות הדעת הזו אני עוד נמצא קצת תרדמת כזו עייפות כזו נראה קצת כמו מנחה של ערב שבת שלפעמים צריך לעור גבות כבר עכשיו תן לי קצת לטעום מהטעם של שבת זה שתרחמני עוד בגלותי לגלש ביותינו בגלות שכו לנו מיסים וחסדים וגאולה עתידה אני רוצה לחתום את הפתיחה הזו בדברי הרבי מסלונים דרכי נועם תחתית העמוד הזה אתם בטח מכירים מכיוון שאצל הרבי מסלונים ענייני שבת זה המרכז כשהוא מברך את החסידים שלו אני חילק לו מזמן ברכה סביב מי שיש אותו בזה עניין גדול והברכה הייתה שתזכו להרגיש את טעם שבת ברכה טובה לא קונים אותה >> כמה מוכנים לשים על ה שראיתי את משהו בערך אמרתי וואלה שווה הוראת קבע הורת קבע הייתה חודשית אבל לקבל כזו מתנה והוא בגלל נועם שבת על הספר של דרכי נועם וזה עיקר העבודה שלו באמת באופן מיוחד אה שמעתי פעם תיאור שרבא של טבריה רבאון רבון רבי מושה קלירס סליחה היה חסיד קרלין והוא נסע לשבת נסע לחוצה לבקר את האדמור מקרלין וגם נסה לבקר צלנים כי היו בטבריה גם חסידי סלונים כשהוא היה שם אז הוא נהיה חסיד סלונים אמר בסלונים אפשר למש את השבת בידיים כלומר העבודה הזו על הנעימות והגאולה הזו עליה דרכי המדבר פה צד שמאל למטה דרכנו מבאר זאת על דרך העבודה לגבי שבת וזה לשונו יהודי מבקש בלשבת שבית נגדיל לקרטיש רחמי בגללותי לגעלי ור ליבי לאבתך יש גולת הכלל יש גולת הפרט כמה אמר הבעל שם טוב על פסוק רבה אל נפשי גאלה יש קודם שהתפלל לאדם על גאולה כללית צריך להתפלל גאולה פרטית לנפשו ראינו את זה בבקשה רחמנות בגלותי שגם אם אינו ראוי להיגאל הוא עדיין בגלות אבל לכל הפחות בשבת יזכה לגאולת הנפש כי בשבת מאיר אור הדעת ליהודי לדעת כי אני השם. הגלות זה בעיקר הלם של מודעות לרוח השם שמקיר בהם. אני מבקש את זה לחתום מקבה שפרט קטן. אנחנו הרי לא בשנים רגילות ואני מציע כשמכוונים את זה בשבת. כששרשארים זה לכוון לעוד כוונה. כל משך המלחמה ודאי שנו חברים בעזה אז כל ערב שבת שהייתי טובל הייתי מוסיף לו טבילה אחת לכבוד חבריי או תלמידי שנמצאים בעזה ואין להם מקרה ובם הייתי מבקש שכשהם טובלים בים הזהה שיכוונו עלינו אינני יודע איזה מקווה מתאר יותר אנחנו לא יכולים להסתפק בגאולה פרטית כשנכנסת שבת כל כך הרבה לוחמים משפחות בוודאי לחשוב שבת האחרונה שאנחנו אנחנו היינו בשבת, ארבע משפחות נוספו למעגל הכאב אמנם אנחנו מעריכים מאוד את התורה של הבעל שם אותו וחיים אותה אבל אנחנו גם חיים בדור שהתפקיד שלנו לבקש שגם הגאולה הזאת תתגלה בכל עם ישראל וזה בקשה בערב שבת זה מתאים יש עת רצון ולעת רצון הזה אני מבקש את כעת לדבר מה מתעורר בעבר טוב אני רוצה אולי להציג רגע איזה דלג רגע על סוגיית הפיוטים ששמתי פה בגלל הזה הזמן רגע אולי לפתוח נעזור רגע את הפיוט הזה לברכה אחרת אנחנו מבקשים מהכהנים לברך אותנו קנים מברכים כך ברוך אתה שתשם אותה וציונו מה >> צה של ארון וציונו ל >> מו ישראל >> באהבה מה מה הכוונה בברכה מה זה לברך אתמו ישראל באהבה נרצה להצי צא את הפירוש הראשון וחייב עוד שני פירוש ש נוספים לקחת את עמו ישראל באהבה נפסק בשולחן ערוך שכהן למשל שהרג את הנפש לא יש כפיו ובזוהר כתוב שכה שיש לו שנאה על מישהו לא יכול לברך תשמעו זה אבוידה רצינית מאוד עבודה קשה מאוד מה עושה כהן כשמישהו הרגיז אותו נמצא עכשיו בקהל לא יודע איזה החנות הרבה יותר מסובך מלהוריד את הנעליים והם זה נעליים גבוהות וליטול ידיים איך מחוללים את התהליך הזה אולי זה הסיבה שהרב ציוד היה כל כך מסור לענייני ברכת כהנים. אני לא ראיתי אבל שמעתי מחברים שב פה מריו ורבי הרב פרינס שבטח עוד זכה לראות איך הרב צודה היה מתאמץ על ה ברכת כהנים הרב עוד ראה את זה בטח לא ולראות אותו איך הוא היה עוד בשנים שהרגליים הול כואבות שמעתי תיאורים מובילים מי שראה את אבא של הרב יהושע אבא של הרב יהושע רב מוישה אי אפשר לר הוא היה במסירות אדירה ירה הוא היה מתכנן הוא היה עולה לעתים שעה לבית כנסת בבוקר בשתיו האחרונות שעה אמר לי בנו שהיה מלווה אותו תמין מתניה אמר לי אבא שלי היה מוכבון לדבר אחד בעיקר כל כוחות התפילה היו מקום אחד לברכת כהנים הוא היה אומר את זה בחיות אדירה הוא כבר לא יכל בשנתיו האחרונות הוא התקשה לעמוד הוא היה נשאן עם רגל אחת על הקיר היה לו גם ככה היה לו פוליו אז רגל אחת הייתה קצרה יותר מחברותה נשאן על הקיר ומברך רואה ראית את זה בטח לא מי שראה את זה בהופרה כשה מגיע לרמתגן כשהיה מגיע אלינו זה היה מדהים וברור שאחד כזה זה אהבה לעם ישראל בערה בוערת בלב א כהנים אומרים להיות מלא אהבה כמו אהרון טוב זה פירוש הכי טבעי אני רוצה להגיד עוד שני פירושים אולי תעזרו לי תחשבו קצת יצירתי אני מניח שעד עכשיו חשבתם כך אני מציע רגע לפתוח את המחשבה תגידו לי עוד שתי אפשרויות לפחות יש לי יותר אבל שתיים לפחות מסתפליה לנו >> או במה ריבונו של עולם רוצה שהכהנים יברכו אותנו מה לברך אותכם מה לברך אותכם מברך אותנו ש שנה אוהבים מי יכול לברך את זה רק מי שאהב הוא יכול לברך על אהבה מי שאין לו חשבון מה יכול לברך מי שמלא אהבה יכול לברך אותנו תאהבו כל אפשר עוד משהו כשצה צבענו לברך את עמו ישראל מתוך זה באהבתו שלו אלינו מתוך מה הוא ציווה כתם אותם ציווהנו את עמו ישראל באהבה שהוא אוהב אותנו מתוכה הוא ציווה אותם לברך אותם. ואם נגיד כל הפירושים אלו יחד, כיוון שהכהנים מצווים לאהוב ואכן אוהבים כמו אהרון, אוהב את הבריות, הם הצטו לברך אותנו שנהיה אוהבים כמוהם. ומתוך שהשם יתברך אוהב אותנו, אבל מבקש רגע עוד משפט אחד לברך בתוך זה. הם מברכים אותנו שנוהב, שנוהב את מי, שאת מי? שיהיה בתוכנו אהבה שאת מי נוהב >> מסתבר שאת כל האבות שנוהב אחד את השני שנאהב את עצמנו שנאהב את השם יתברך ברור שזה זה ברכה אדירה יש סגולה נדירה מ רבי אלופיין המשגיח האגדי של שבת כפר חסידים שבאים נוראים היה אומר שהשעה לקבל בה שפע זה בראש השנה לכוון בשעת ברכת כהנים עם ידיים פתוחות לקבל את השפע של הבורא יתברך לאדם ואכי הוא אמר לכוון בזה על אחרים שד מה שיש לי תן לאחרים והפשט הוא שבליל שבת לאור ליבי לאהבתך אם אני עובר רגע לאהבה אז להור ליבי מה הכוונה לאהבתך הפירוש הראשון זה לא ליבי לאהוב אותך אבל נראה לי שהכוונה היא לא רק זה. זה שבת מטרתי לעורר את ליבי ל להיות מודע לך >> אהבתך אליי. לזה ששבת זה מועד של אהרה. לא בכדי כל השבת אפופה בזה. מאיפה לקח את זה אותו פיתן עלום שם? די ברור לי שהוא לקח את זה משיר השירים. שבשיר השירים יש אני מבקש להזכיר איסור לא לעורר את האהבה באופן מלאכותי. אבל אם השיר השיר משמע כשמגיע החפץ אז בוודאי תערוה אם תירו טעותו אהבה או אל תהיו תורות אהבה עד אבל כשיש חפץ מה תעשו כן תעוררו את האהבה מתי יש חפץ מתי כל שבוע מתעורר זה חפץ הדדי של אחד דודי לקראת כלה כל שבת זה מתורה מחדש ולכן בערב שבת אחרי שיר השירים אחרי שיר השירים באופן טבעי המון קרות ישראל כי בלו שיר גיד נפש שמעתי פעם מהגאון הגדול רבי שלום פישר שהוא לא היה מוכן לשיר ידיד נפש אומר מה אני שקרן נפשי חולת אהבתך מי שהכיר אותו את הגאון העצום זה רב שלם מפישר באמת היה גאון אדיר הוא לא אוכל הוא לא ישאר את זה מה ספו כל לישראל ששארים את השיר הזה שנמען האמת כן ככה מורים את הלב עוד קצת ועוד קצת צריך להרגל את הלב לעורר אותו תרגילנו באהבתך לא בתורתך זה הרגלים כמו שהרמב"ם כתב איך מגילים את הלב לתת צדקה ולעשות פעולות יש דברים שמעוררים את הלב אני מבקש טובת האנרגיה לתת איזה כלי קטן תוך כדי אני רוצה לומר שהכלים האלו הם בדוקים זה בדוק אתם בטח מכירים את זה גם אפילו עשינו את זה קצת תרגולת קטנה פה רק לא אמרתי קודם כי זה לא היה תרגולת זה היה אמיתי א לניגון ולפיוטים בליל שבת יש כוח שאין כמוהו לא בכדי יש חתום לדיד נפש זה רבי אלעזר הזכרי שבספר חרדים שנמצא פה לפניכם הוא פיתח מה שכתוב בקוזרי אני מניח שלא מאמינים שהוא כתוב בקוזרי כי זה נראה ממש אנטזה למה שאנחנו רגילים מבתי המשות שגדלנו בהם שהיו מאוד מאופקים נדמה לי אז הנה תראו את הכוזרים כללו של דבר שלושהם יסודות עבודת האלוואה על פי תורותינו הירה ואהבה והשמחה וכפי שאתם שמים לב אהבה והשמחה תמיד הולכים ביחד התקרב אלוקיך בכל אחת מאלה ואכן תשימו לבטוי החריף מאוד שלו סוף מאמר שני באמצע מאמר השני ואכן בקניעתך בימי התענית לא תקרא ולאה יותר מאשר בשמחתך בשבתות ימים טובים זה חידוש גדול זה נשמע משהו שמתאים רבי אלימלך מיז'נסק הבעל שם טוב חתום עליו רבי יהודה הליבי אם שמחתך זו זה תנאי באה מתוך מחשבה וכוונה כי כשם שהתחנונים צריכים מחשבה נכונה כך גם השמחה בדבר האלוה ובמצוותו צריכה מחשבה וכוונה למען תשמח במצווה עצמה מתוך אהבתך למצווה עליה למצווה עליה סליחה ותכיר מה מאוד היטיב לך וכאילו באת לביתו כקראו אל שולחנו ומנעמיו זה סעודת ליל שבת רבנו של מפנק אותנו ותן שבח על כך בפיך או בלבך. תשמעו את המשפט הבא. ואם תעלה על יזותך במצוות אל מדרגות הזמר והריקוד, יהיו לך גם אלה עבודת אלוקים. אף על אדם תדבק בעניין האלוקי. נדמה לי שאת היתר הזה של הקוזרי למחיית כפיים ולריקוד. בליל שבת הפוסקים שהביאו התר לזה לא הביאו את הכוזרי הזה כי הם לא למדו כנראה קוזרי או למדו ולא שמו לב למילים. אם תוך כדי הסעודה או העונג או השמחה בשבת כתוב פה על השולחן נכון כקראו אל שולחנו מנעמיו [כחכוח] אם באמצע הסעודה פתאום קמים לרקוד זה חלק מעבודת אלוקים כי המטרה של שבת זה האהבה לא סתם לליל שבת כל שיר השירים מלא בתיאורי אהבה לא סתם לימים רבי שלמה כבץ כתב על זה אחד נקראת כלה זה הזמן של ההתאחדות יחד טוב זה הרקע הזה אני מבקש רגע לשים לעיניים איזה כמה מילים שהוקדשו לשבת אם תמרים בעמוד השלישי תחת כותרת ליבי לאהבתך יש פה תור עד כמה האהבה הזו בוערת מספר שרבי רבי ישראל מרוז'ין לא היה ישן בליל בליל שבת. אמא שלו שאלה אותו למה הוא לא ישן בליל שבת? אז הוא סיפר לה שכש פה לאון התמנה להיות מלך אז אה הוא לא ישן לילה שלם. אמא שלו אמרה לו למה אתה לא ישן? אז הוא אמר כשאני ישן אני לא מלך אני לא רוצה להפסיד עם את הכות המלכות האלו. אמר רבי ישראל מרוז ליל שבת אני לא רוצה לישון. אני לא קוד של מלכות שמיים לא רוצה לאבד אותה. טוב, אני לא ממליץ כי רבנו נראה בהתאם בתפילה בהמשך השבת. זה לא פתרון [כחכוח] אבל זה לפחות מציג איזה לאן הלב נמשך. כן? לאן הלב בוער. ולא סתם בליל שבת או בערב שבת בדרך אגב היה מנהג עתיק יומין גם אצל הרב המגיד שהוא קוראים שיר השירים בליל שבת. בליל שבת אחרי הסעודה. יש תיאור מבהיל כזה שהרב המגיד א הרב המגיד יכול זה מלובלין היה אצל הרב המגיד ובליל שבת החוזה מלובלין אמר שיר השירים היה חושב בבית המדרש הוא לא יכל ללמוד אז אמר שיר השירים פתאום הגיע הגבאי של העוזר של המרב המגיל אמר איפה החוי זה פה איפה החוי זה פה הגיע אליו אמר הרב המגיד ביקש למסור ששיר השירים שלך עושה כזה רעש בשמיים מים והוא לא יכול להרדם בליל שבת בגללך תפסיק את שיר השירים נוהגים לומר שחסידים פשוטים אומרים תראה עד כמה הגיע מירת שיר השירים של החוי זה חסידים יותר מקצוענים אומרים תראה עד כמה הגיעה השינה של המגיד ששווה להשקיט את השיר הזה העיקר שהוא יוכל לישאון למרות שיש רעש בשמיים מזה טוב אנחנו לא במדרגה הזו המדרגה של אחד דודי ליקת כלה זה אמירה כן וצריך בשביל זה להורר את הלב זה לא בא מעצמו. אמרתי קודם שיש כלי לזה והכלי הוא באמת שאדם נותן את ליבו לתוך העניין הזה מניגון ואני רוצה להמחיש את זה מחשק קטנטנה בסדר זה ממש בדוק ומנוסא אה אם אני אגיד פה באיזה מסגרת כזו קצת משפחתית אז הביקורת אולי הביקורות אולי ההכרת הטוב הכי גדולה ששמענו בניגונים שהוצאנו כישיבה היה לה ניגונים לחנוכה ניסיתי לפצח למה מה מה הסיבה השיק אותי ברוך שבזה כן לא בכמה ציונים יהיה והתשובה הייתה מכולם לא ידענו איך לגש למצווה הזו ופתאום קיבלנו איזה כלי שעומדים לפני מצווה כמה דקות ומכינים את הלב מכינים את הלב בניגון שקט ונעים שפותח את הלבבות וזה היה שיעור גדול גדול מאוד בשבילי לימים ראיתי שבחופות וזה לא משנה מי הציבור שמגיע לחופה ממש לא משנה ממש בדוק כששרשארים איזה ניגון של פתיחת הלבבות קודם כמעט כל הלבבות מתעוררים זה לא יאומן איזה ציבורים כי הלב בנוי הוא מצפה שיוררו אותו ולעורר את הלב בליל שבת לפני הסעודה זה בדיוק במקום בכניסת שבת איפה שמים את הדגש על עורר את הלב בבות כיוון שזמננו די לקראת אה למי שבאת להטריע בפנינו לא אז אני רוצה לדלג פה לזוהר בצד שמאל בעמוד השלישי אמר רבי יהודה סדר זוהר לשמות אמר רבי יהודה אילמלא אבו ידו בני נשם הוא יודעים בני אדם רחימות הדרכים קודשברך הוא לישראל זה לעורר ליבי ל אהבתך שאתה אוהב אותי אם הם יודעים כמה אהבה אוהב השם ידח אותנו אבו שגן כיכיריה היו שוהגים כמו אריות ככפיר אריות למירדף הבטרי באמת בסלונים הלכינו ניגון למילים העיקרות האלו נתניה בשעת בשעת יעקב למצרים קרא קוש לפמדילי אמר לו כולכון חוטו למצרים כל פמליה שלמעלה תרדו למצ ישראל ואנא איכות עם החוב אני לא יכול להשאיר את בניי שם בגלות בלדיכם אמרה שחיטה ריבונו דעלמה אי צבעות בלא מלכה מה את רוצה להישאר בשמיים בלדיך אמר לה איתי מלבנון כלה מלבנון מעטרה דעדן דמלובן גן עדן מלובן בכל ובדוי כלה איתי מלבנון כלה תה שכינתה בואי איתי הכלה ואז לה היא יורדת יחד איתו כמו שנאמר דת אמר רבי יהודה מה היא דכתיב היי ביום קלות משה כלת כתיב ביום דעלת כלה לחופה ושכנתא די קלת על זה התייסד כנראה לך דודים שאנחנו בלחד הודים מבקשים כל שבת שהגילוי הזה שהשם שורה בתוכנו יהיה מלא [כחכוח] מלא בנו אני רוצה להראות את זה ברב צדוק כמה זה יהיה חזק רב צדוק פה לשבת הגדול אומנם הוא כותב כך בזוהר הקדוש סימני כחותם עליבך דח אותם של תפילין דנך ברנש עליבי אדם הניח על ליבו תפילין היינו תפילין שיש בהם ארבע פרשיות שתי פרשיות מאבת ישראל הקדוש ברוך הוא ואהבת ויהיה הם שמוע לאהבה את השם באים לתורך אנחנו אוהבים אותו אבל אחר כך שתיים מיציאת מצרים שבא מצד אהבת הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל בתפילין אנחנו מדי יום חוקקים על הלב ועל הראש מודעות שזה אהבה של פנים פנים בפנים שתי פרשיות ממנו אלינו שתי פרשיות סליחה שתי פרשיות ממנו אליו שתי פרשיות של אהבתו אלינו טוב זה עושים במשך השבוע מה עושים בשבת אני מדלג לעמוד האחרון ובשבת יכולים לזכות לשבת התעה בשבת הילה השבת הגדול דהיינו בשבת הפעולה הזו קורת מזה שהיא עצמה מאותגלך לאחד הודי לקראת כלה איך אנחנו הולכים לקראתו אולי לטובת העניין נסביר שם איזה משמעות בלחד בדליקת כלה פני שבת נקבלה אגב אצל התימנים אומרים פני שבת >> לקבילה אני צריך לדבר בנוסח לא של התימנים אגב פני שבת נקבלה רובנו מבינים שפני שבת נקבלה הכוונה היא שאנחנו יכולים לקבל את פניה של השבת כמו נקביל אשר התמימנים לא אמרתי את זה בהגיעה התימנית אבל זה המשמעות מגביר אבל מאוד יכול להיות שלחד אחד בדיקת כלה כדי שאנחנו נקבל פנים של שבת שאנחנו נשתקף בפנינו פניה של השבת תזור ריבונו של עולם שבאהבה האדדית הזו ישיר ישראלי חשוב כזה כי בפניך משתקפות פניי שעל הפנים שלנו נראה את פניה של השבת לך דוד קלה על פני שבת שאנחנו נקבל לא רק את פניה שלשבת נקבל אנחנו פנים שניירות אחרת כי כשיש אהבה בין הדוד לבין הראיה שם נהיה באותו רגע אהבה עצומה אני רוצה לחתום את זה כתנתי עוד קצת אבל לחתום את זה ברשותכם בדברים של הרב זצל באורות התשובה הרב גם מדבר על ההכנה הזו שהקדמנו לה קצת סוגי הכנות והייתי [כחכוח] אומר שזה לא רק הכנה מי שיודע הרמב"ם קורא להבדלה בכינוי מאוד מעניין. איך הוא קורא להבדלה? מי שיודע? >> קידוש. >> תודה רבה. מקדשים את השבת בכניסתה וביציאתה. תמיד מגיע איזה ילד קטן בבית ורואה אותנו הולכים לד להבדיל ואז הוא אומר שים קידוש ואז ביד אנחנו מתקנים אותו אבוגרים ואומרים לו לא קידוש הבדלה. זה ילד כנראה רמבמיסט. הוא למד את הרמב"ם והוא מתעקש והוא צודק כי איך מקדשים את השבת לזה שמייחדים אותה מימות החולין לפניה ממות החולין אחריה מקדשים אותה קדושה זה מופרש מובדל מקודש בסדר עכשיו זה מאוד מעניין שבדרך כלל הקניסה לשבת היא הרבה יותר בנחת מאשר היציאה מהשבת בטח בקיץ נכון זה משהו בכלל הזוי שאנחנו לא החלטנו אסטרטגית כציבור שאנחנו לא מתחילים לשעון קיץ את יום ראשון בלימודים בשא בת זה משהו לא נורמלי זה לא נורמלי אין בו היגיון מלבד ששאר המערכות עובדות על שמונה אז צריכים להשי לשים את הילדים להפקיד אותם כדי לברוח לעבודה שלנו וזה הרי לא נורמלי אדם דתי ששבת אהובה עליו עד שהוא מתניע את האירוע אם אם הוא זוג צעיר לא צריך להסביר. אם הורים לילדים לא צריך להסביר. אם הוא סבא וסבתא שירחו את הילדים גם לא צריך להסביר מתי נגמר את המוצאי שבת. זה דבר הזוי. מה לנו ולשעון המוזר הזה שלא מתכתב עם מהיהדות שלנו בכלל? באירוע הזה הבנתי כן היא האישר חיילי הייתי אומר אין הכל נתחה בשעה. סידרתם אותנו עם השעה המוחרת יותר. נחזיר לכם בראשון בבוקר. ישראל כדית בצבא לכל שבת יש מוצא שבת כך כתוב בספרים הקדושים לא אז צריך לעשות את זה גם ב א בכל אופן על מוצאי שבת זה תופעה מעניינת מאוד שאנחנו כמעט לא המעבר שם חד ודי מהיר מדי שמעבר והוא די מהיר הרב זצל כותב כך באורות התשובה פסקה אחרונה שנמצאת פה בערב שבת קודש צריכים לעסוק בתשובה איזה תשובה על כל העבר ממות החול היה פירוש ממות החול הלב היה רדום ואם נהיה קנים עוד קרוע מזה שהלב היה רדום הוא היה עירני לדברים אחרים כל השבוע ארני לעניינים אחרים שיקרים לליבו כביכול אז צריך לעשות תשובה כדי לקבל קדושת שבת בלא שום מניעה מכל דבר חטא ועוון זה מה שגם מבקשים נכון ב בפיוט הזה [כחכוח] שאנחנו רוצים להסיר מאיתנו שלא יהיה לנו לא חט ולא אבות במוצאי שבת קודש כמה צריכים לשוב בתשובה על מה על מה? על לא יודע מה זה הט פה של הערת שבת שיהיה נקי בלא שום תערובת כדי שאותם העניינים שפני קדושת השבת הם מתבטלים ולא מיכים לפעול להזיק ויפו את מהלך הקשרות של ימות החול שאין בהם את אותה הגנה נסביר רגע בשבת אנחנו חיים באיזה אופוריה כזו כל אחד שמתענג אוהב שבת בבוקר מוקדם הוא בטוח שגם ביום ראשון תפעל באותו יישוב הדעת כמו בשבת בבוקר מקריב את ההשליה הזו זה השליה מתסכלת אתה אומר וואל אחי מקווה כל העולם שקט הלב כוסף לתפילה ואתה אומר לעצמך אני אהיה מלאך טוב אני אגיד כן אזכה גם לשנה הבאה לשבת הבאה לא לשבת גם ביום ראשון נתפלל אותו דבר אומר הרב צריך לעשות תשובה על ההשליה הזו כי בשבת אמורים להכין את הלב איך במשך השבוע שהוא לא יהיה שבת לא נשכח את האהבה שהיא תעורה בשבת אני רוצה לומר את זה על משקל הכנס הזה. הכנס הנפלא הזה הוא אופוריה. צריך לת ידיים לפניו, צריך לת ידיים גם אחריו. כי יש איזה השליה כזו. יש שיעורים טובים, יש חברים טובים, יש שאיפות משותפות של כל האנשים פה, יש ניגונים טובים ברקע, אפילו בהפסקה יש ניגונים טובים. אתה חי באיזה בועת גן עדן כזו. ברגע שנצא החוצה לשעון החיים, לרכבת הקלה או לכל מה שיש מסביב או נרוץ למכונית מפני הפקקים כדי לא להיתקע ביציאה מפה מהחניה הכל פתאום משתנה כשנראה את הוואטסאפ שוב כל העולם משתנה זה צריך לא לחתוב את זה לא לחשוב שמה שאנחנו סובגים פה הוא יהיה כל השבוע אבל כן אנחנו מקבלים פה כלים נפלאים שלם מזל מנה אומר שתמיד לכת בכל אירוע הגדול איזה כלי קטן איזה משהו שאיתו אני פועל כדי שהלב שתעורר היה אומר הרבי מקוץ מה זה מותרים לשח צבך היום על לבבך למה על הלב תשים אותם בתוך ליבי אומר הלב לפעמים סגור צריך לשים על הלב שכשיה רגע רגע שהוא יפתח יפול פנימה דברים חיוביים אז לשים לעצמנו שנזכה אחרי היום החשוב הזה שבוודאי אתם כבר ספוגים בחלק ממנו ולא תספגו בעוד שאת הטרות הלב הזו נקרא קח אותה יחד איתנו ושנדע להנכיח אותה בוודאי בשבתות שעניינם נפשי חולת אהבתך ושמזה יהיה טעם של תועמי החיים זכו גם גם במשך השבוע לפני שבת הבאה וגם בימים שאחרי שבת קודש בשורות טובות Вот.