הרב קלמן בר שליט"א רב העיר נתניה / אזכרה לרה"י הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל, ז' אדר א' תשפ"ב

[מוזיקה] ברשות ראש הישיבה ברשות מורי ורבי הרב הרב בר שליטה הרב הראשי של העיר נתניה דוד המלך פותח את ספר תהילים אשרי האיש אשר לא הלך בארצת רשעים ובדרך הוא מושב לצים לא ישב כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה אנחנו נמצאים היום ביום השנה לפטירתו של ראש הישיבה המייסד של קרן ביבנה הרב גולדוירט זצל ש יסד את הישיבה על ני הפרק הזה בתהילים לא הולכים בכל מיני דרכים הכלכלות בלי מושב לצים בלי שום דבר כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה וברוך השם זכתה ישיבה בכמעט 70 שנה להעמיד תלמידי חכמים לומדי תורה בעלי בתים בני תורה וכל אהבת התורה הזו התחילה כבר מהרגע הראשון של היסוד של הישיבה כשראש הישיבה הרב הרב סרב שליטה ואנוכי הגענו לישיבה אז עדיין היה הרב גולדוירט עוד היה בשנים האחרונות שהוא כיהן פה כראש ישיבה וזכינו גם ללמוד תורה מפיו וגם זכינו ללמוד ור מ מורנו ורבנו הרב הרב קלמן בר שליטה שהיה הרם שלנו בשיעור ג כשלמדנו כאן בישיבה וכמו שהרב שלמד גם כן פה בישיבה וקיבל מ מרבותיו כך גם הרב הרב ברר שליטה הכניס בנו למדנות אהבת תורה מסירות לתורה מרכזיות של תורה מסורת של תורה וחדשנות של תורה ואהבת השם ושמחה באהבת השם והישיבה מכירה את ה את הרב בר הרב בר הוא ממשיך להיות חלק מהישיבה בשמחת תורה שזה באמת היום ש היום של התורה וגם בימים נוראים כשהיינו היינו זקוקים אז אין מתאים א לדבר על אה ע לימוד התורה וביום כזה של א זה לדבר על ישיבת קרן ביבנה ועוד דברים ממורינו רבנו הרב באר שליטה חבוד רשות ראשי הישיבה ראש הישיבה הרב סרב שליטה רשות ראש הישיבה הרב פרידמן הרבנים המשגיח הרב יוסט הרבנים אברכי הכולל היקרים החי ה תלמידים חי ורעי בחורי הישיבה קודם כל אני עומד כאן נרגש ז אדר א' לפני 27 שנים ת שנוני ראש הישיבה זכר צדיק לברכה נפטר לבית עולמו ראש הישיבה היה פה ראש הישיבה אבל למעשה הוא אפשר לומר יסד אולי הראשון שיסד את עולם הישיבות הייתי אומר ה הוא היה מכנה את זה של היישוב החדש אבל עולם הישיבות היה בדרך כלל עד אז באותו בציבור האחר לגמרי ואני רוצה לומר אינני בעל חלומות בדרך כלל גם לא זוכר את החלומות שאני חולם בטח לא יכול לכתוב כמו רב צודק קונטרס דברי חלומות על משהו יש אישים גדולים אלל ציטלין יש לו בספרן של יחידים חלומות שממש אבל אני אולי זוכר שתיים אולי שלוש חלומות שהם היו בהירים לי ואני רוצה לומר לכם על חלום אחד כאילו בעל החלומות הזה בא אבל שהוא ברור לי שהוא נהיר ו היה ברור זה היה ליל ליל שישי יום חמישי בלילה הייתי פה וישנתי פה הייתי זרם כבר בישיבה כמובן זה היה אחרי פטירתו ו בהודי ב ככה בא אליי ראש הישיבה בחלום כשהוא בא אליי הדור בלבושו כפי שהוא היה ככה רגיל וישר ידעתי גם שהוא הגיע מעולם האמת זאת אומרת זה היה לי ברור וא אמרתי לו שאני רוצה לשאול אותו שתי שאלות בראשונה הוא ענה לי בשנייה אחרי זה שקמתי עכשיו איך אני יודע שהחלום תשאלו אותי אמת מחרת יום שישי הלכתי לטבול לפני שבת במקרה קצת מוקדם אולי יותר והיה שמה אדם אחד הרב צבי צרפתי אני חושב שהבן שלו פה נכון יהודה צרפתי אני אומר כי אני יודע שהוא פגשתי לו מזמן אותו את אחותו והוא אמר אבא היה מספר את הסיפור הזה אז אני מספר את הדבר ו ככה כ אם אני אשתמש בביטוי הנביא הוא רואה אותי היינו גם חבותה בהלכה ניגשנו על כמה דברים ל למבחנים תרומות ומעשרות מצוות התלויות בארץ עוד לא חשוב ואז הוא כאילו כדברי הנביא דבר השם לי אליך כ בסוד אז אני הוא הלך סגר את הדלת אומר לי אתה יודע ככה הוא מספר לי ראש הישיבה בא אליי בלילה אתם יודעים אני מי שקצת מתעסק קצת בספרים א לא חשוב זה שנה ראשונה נפטר הוא פה ושם ונמצא והוא מגיע מסביב ליקירה כדומה וכולי והוא אומר לי הרב צבי צרפתי אז היה היה לו ארבע בנות או חמש בנות לא זוכר אבל זה המספר שפחות או יותר ואז הוא אומר לי אתה יודע ראש הישיבה בא אליי ככה הוא אומר לי ואמר לי שהוא לא ידע אפילו שאשתך בהיריון וגם יש לך בן אומר אני לא יודע אני אומר לו זה אמת אומר אני לא יודע אבדוק את הדבר אחר כך הוא בא להגיד לי בסוד שיח ששני הדברים נכונים גם היא באמת הרה והיא גם א באמת נולד זה וזה הבן יהודה שנמצא פה עם מותר לי לספר כי אני יודע שהוא סיפר את זה אז את הדבר לא ביקשתי את הרשות אבל אחד אז אני מקיש בגזירה שווה באותו לילה הוא בא אז בגזירה שבה החלום היה גם פה חלום אמת פשוט אני מקיש את זה מכאן לכאן ולא אני אני אומר באמת זה אין אני לא לא אדם שחולם ויודע כמו כולנו ושאלתי את ראש הישיבה את השאלה הראשונה את השנייה תרשו לי לא להגיד כי לא חושב ש היה צריך ובאמת הוא גם לא ענה ו שאלתי אותו איך מעריכים את הישיבה שלך שם למעלה בשמי שמיה ידעתי שהוא נמצא שם אני גם אגיד לכם למה שאלתי את השאלה הזאתי והוא אמר לי אתה הוו ככה עשה בתנועת היד הרגילה שלו רר מאוד למה שאלתי כי ראש הישיבה היה ככה אתם יודעים הוא הגיע מעולם אחר איך אמר לי ראש הישיבה רב פרידמן שליטה מינויים זה הקדוש ברוך הוא מסובב לא יודע אם זה היה הדבר אבל ריבונו של עולם הוא הממנים אפילו ריש גר גותה הכל והוא הגיע מעולם אחר מעולם שהיה קרוב באמת לגדולי ישראל לחזון אש ול רב מבריסק ו וכשהוא רצה לבוא לפה החזון איש שהיה באמת מנהיג הציבור החרדי בוודאי את הזרם המרכזי של הציבור הוא לקח על עצמו החזון איש הרב מבריס חל קצת יותר אז החזון איש נתן לו את הברכה והרב מבריסק לא במפורש לא ואני חייב לומר לכם לא פעם היה ממש היה שבור ורצוץ מהדבר הזה שרבו הרב מבריס לא נתן לו אני יכול לומר לכם שבשבועות האחרונים פה בישיבה הסתובבתי איתו פה הרבה סיבובים ככה מסביב פה איפה שהבית ספר ככה את הרבה הרבה מסביב לקיבוץ וכל פעם כמעט כל פעם היה מסיח את הדבר אבל הוא מה הרגיע אותו הוא היה מאוד א הוא היה חסיד מבית אז אדמור זה אז הוא גם את מה שהוא הסיח לנו הוא היה מסיח הסיח פעם לאדמור מחבד זכר צדיק לברכה ו הרבי אמר לו תדע שאם החזון אש הוא גם אמר לי איך הרבי היה אומר את זה אבל אם החזון איש אמר לך שהוא נותן הוא גם לקח על עצמו את כל האחריות כולל מה שהרב מבריז וזה מאוד מאוד לפחות הרגיע אותו אחרי הדבר הזה בכל זה למה אני אולי רוצה לאחרות ציפה רב ראש הישיבה אמר כמה מילים קצרות קראנו השבת שעל פרשת תרומה המשכן אבל את החומר הגלם של המשכן צא השיטים אז חזל אומרים יש כמה אבל זה אדם הראשון הביא לאברהם אברהם ליצחק יצחק ליעקב יעקב וישא הלך לקוץ את ה השאלה למה מה באמת אי אפשר היה לעשות ככה להעביר את אותם העצים מאברהם אבינו ליצחק ככה חזל אומרים הבן עזרא מביא את זה עד יעקב אבי ככה צריך לעשות את את כל המסע הזה והתשובה כשאתה בא לבנות משכן להשם אל תתחיל לבנות אותו מהתחלה יש מסורת והמסורת עוברת כל דבר יש לו מסורת והמסורת היא עוברת עולם הישיבות גם הוא יש לו מסורת את העולם הישיבות שאנחנו רגילים לו רב חיים מוולוז'ין אסד אותה וככה אנחנו הולכים אמר לי רב אברום שפירה זכר צדיק לברכה כשמרן הרב זצל הקים את תשבת מרכז הרב הכל גם היום יש לנו דברים היה בנוי איך שהיה בוולוז'ין הרב קוק למד בלוזי צל הנציב וכך הוא הקים את הישיבה אי אפשר להתחיל לייצר כל מיני דברים תכף אנחנו נדבר גם על היצור החדש הדבר אבל כך מיצרים את את הדבר והמסורת הזאת של איך ישיבה צריכה להיראות מה ההדגשים של ישיבה אפילו מה המסכתות של הישיבה מה הצורת הלימוד של הישיבה חשב הביא אותה מ על פי גדולי ישראל ישקו איך שנהגו הישיבה זה אני רוצה לומר לכם שזה לא רק בנושא הזה המסורת הזאת שה צריכה להיות על פי כך הטביע בישיבה מסורת גם מסורת של פסיקה גם מסורת של הנהגה יש לזה מסורת יש מסורת איך עושים וכאן ונחנו כן היום הרבה פעמים מייצרים איזהשהו כל אחד חושב אה אולי הגיע הזמן בואו נכניס את הרפורמים לכותל המערבי בוא ניתן להם זה באמת דבר שנוגע לכלל ישראל להנהגה של כלל ישראל כל אחד ואחד יכול יש מסורת ך פסיקה גדולי ישראל הם העומדים בראש בראש המעיינים לא כל אחד יכול לבוא ולפסוק מילא עוד לבית שלך למשפחה שלך אולי לקהילה אבל בדברים שנוגעים בגיורים לעשות יש מסורת של פסיקה מה שנוגע לכלל ישראל אתם זוכרים את רשי בתחילת דברים ממש בפסוקים הראשונים שמשה רבינו מוכיח את ישראל אז רשי אומר למה מוכיח אותם לפני פטירתו ארבע דברים אומר רשי יש סיבה שהוא מוכיח א' שלא יהיה חוזר ומוכיח ב שלא תבייש ממי הוא למד מיעקב אבינו שהוכיח סמוך אני לא מבין אם יש ארבע דברים הגיוניים שצריך להוכיח לפני המיה מה אתה צרך ללמוד את זה מיעקב אבינו יש הגיון ההגיון אומר שצריך להוכיח לפני הפטירה מה אתה צריך ללמוד התשובה מצוין הגיון סברות הכל טוב אבל אם אין לך מסורת מה שנוגע לכלל ישראל אתה לא יכול לעשות ושה רבנו מוכיח סמוך למיטה כי כך יעב אבינו נהג זה מה שרשי אומר ממי הוא למד מיעקב ארבע סיבות יש זה בסדר אבל אם לא היה יעקב אבינו הוא לא היה עושה את זה משה רבנו אחרי זה אומר גם שמואל נהג ככה גם דוד נהג כך אומר אומר רשי יש הנקודה של להעביר מסורת בכל דבר ודבר ולא לחינם אני אולי רוצה עוד לומר וגם לאחרות עוד נקודה אחת בנקודה הזאתי קראנו על ה פרשה שבת המשכן אתם יודעים המשכן היה מחד גיסה יש שני הרים אולי נגיד ככה יש הר המוריה והר סיני הר סיני הר שניתנה בו תורה הר המוריה הר של בית המקדש הגמרא בתענית אומרת מהי הר המוריה למה נקרא שמו הר המוריה פלי גב חד אמר אומרת הגמרא ממנו יוצאת הוראה ברור אחד אמר ממנו יוצא מורה פחד למה יוצא פחד מהר המוריה אומר רשי תוספות שני פירושים פירוש אחד תוספות אומר את זה בפירוש הראשון תוספות שממנו יצא מורה בישת מתן תורה ארץ ירה ושק שואל המרשה סליחה זה נאמר במעמד הר סיני ארץ ירה מה זה קשור להר המוריה הר המוריה זה בירושלים כתוב והר סיני מה התשובה כל התפקיד של המשכן כל התפקיד הי בעצם אנחנו צריכים לזכור את מעמד הר סיני את התורה למען יש לנו ציווי לזכור למען תזכר יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב וזה נמצא בזכירת שאנחנו אומרים בסוף התפילה שש סחירות 10 סחירות כל אחד לפי מנהגיו וזה הציווי אבל איך זוכרים את זה בנו את המשכן כמו [מוזיקה] וכל המשכן היה בעצם בצורה של הר סיני שלוש קדושות היה בהר סיני ה וענן הענן ואיפה שכל ישראל כך היה גם בשלוש קדושות בבית המקדש מה פתאום לשקת הגזית נמצאת בבית המקדש ואם לא היא לא יכולה לפסוק בדיני כי במעמד הר סיני היה 70 סנהדרין עולה עם 70 הזקנים חזל אומרים שבסוף פרשת משכת כתוב ויקריבו עולות איזה אולות מה איזה עולה זה הייתה אומרים בית הלל מחלוקת בית הלל בית שמי אומרים בית הלל עולתה תמיד בית שמי אומרים עולה תריה אומרים בית הלל ודאי עולתה תמיד כתוב שאנחנו מקריבים בבית המקדש עולת התמיד העשויה בהר סיני לכן זה עולה כל בית המקדש דרך אגב גם העבודות אתם יודעים יש הקרבת קורבנות אבל בבית המקדש היה גם אזהה על המזבח לא משנה פים שתיים אבל מה הרעיון של הזהה אומרים המפרשים הזהה כי במעמד הר סיני היה הזהה מה זה הזהה סוף פרשת משפטים הית ההגנות מזים עעל ההם ומז על המזבח הוא נשבע שהוא לא ימיר אותנו הקדוש ברוך הוא אנחנו נשבעים לו הוא את השבועה לא אנחנו משחזרים את זה כל פעם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם לכן יש זהה על המזבח אז כל המשכן היה אך ורק לדבר אחד כדי לזכור ואיך אומר הרמבן בסוף פרשת בסוף ספר שמות שהענן שכן אותו ענן שאותו כבוד השם כבוד השכינה שהייתה במעמד הר סיני חזרה כאן בעל המשכן והמשכן צריך להגיד העיקר זה התורה ולכן יש את המשכן יש לחם יש שולחן הפנים וצריך פרנסה צריך הכל אבל צריך לדעת מהי המטרה אמר כמו שאני אחרי מחזיק אחרי מה שאמר ראש הישיבה המשכן שראש הישיבה בנה כאן להנחיל להסביר את המרכזיות של תורה זה הצורך אשר בחר בנו מכל העמים זה בנתן לנו את תורתו אני זוכר שהייתי שואל פעם הרבה פעמים את ראש הישיבה לא פעם אבל ראש הישיבה יודע שלא כולם ממשיכים בתורה וראש הישיבה יודע את זה מה הולכים לפה והולכים לאוניברסיטה והולכים לאקדמיה אז מה למה ראש הישיבה לא מדבר על עוד דברים וזה וזה היה באמת סליחה שאני אומר לכם זה היה מסר ביום העצמאות זה היה מסר בפורים וזה היה ובטח בראש השנה שנה הבן יכיר לי אפריים ביוקר הם עומדים לי וכל אז ואני שאלתי אותו אומר זה לא משנה אדם שהוא ילך לאקדמיה אבל שהוא יהיה בן תורה וזה לא פלא שמי שראה את הבחורים של קרן ביבנה הם היו נראים אחרת גם באוניברסיטה וגם היום אתה יכול לראות אותם בעיר כובים כל הזמן יכול להיות הוא עוסק בפרנסתו אבל הוא יודע שהללו והדבר העיקרי זה עולם של תורה עולם של תורה מסביב במה שאתה עוסק אבל הפרנסה זה האמצעי וזה בסדר אדם צריך לעסוק בהרבה דברים ואת זה ראש הישיבה הכניס ושידר באותה מסורת שהוא קיבל מה אבל יחד עם זה אני רוצה לומר אני רוצה קצת א לשכלל את הדברים אתם יודעים שהמשנה אומרת ש בפרק ב' מסכת ות רבי יוחנן בן זכאי כשהוא גלה מירושלים במיד ביבנה את ה בית המדרש וחמישה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי והוא היה מונה שבחן אני רוצה לקצר פה אבל רב לזר בן הורקנוס כ בורסות שאינו מאבד טיפה רב לזר בן ארח כמעיין המתגבר רבי יהושע אשרי יולדתו וכולי אומר יוחנן בן זכאי אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מזניים ורבי אלעזר בן אורקוס בכף אחרת מכריע את כולם אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל ישראל כשמו ש רבי יוחנן בן זכאי אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מזניים ורב לזר בן ארח הוא מכריע את כולם כמובן שכל אחד שלומד את המשנה שואל תגיד מה זה חשוב מי מכריע את כולם מה מי היה התלמיד הכי טוב בכיתה מהידע וב מה נפק מינה לנו מה זה משנה אם היה רב לזר בן הורקנוס הוא החי תלמיד חוכם או רב לזר ב בן עזריה מה זה משנה כמובן שהם לא מדברים פה על מי היה התלמיד מדברים פה איך צריכה להיות הצורה השיטה של בית המדרש ויש פה מחלוקת גדולה רב ליזר בן אור קנוס אני לא עכשיו הזמן אבל לכל האורך שלו הוא התחיל אמנם ללמוד בגיל מבוגר מאוד אבל רב ליזר בן הורקנוס בור סוד הוא מעביר את התורה בשלמותה בלי שום דבר בלי שום שינוי צד אחד זה מצויין לא יהיה שום רפורמה כלום אבל לפעמים קצת חסר בזה איזשהו יצירתיות לפעמים הרבה פעמים כשהרבה פעמים אתם יודעים היה אדמורים היה פעם מפגש של אדמורים וכש האדמורים א לא יודע מישהו כדאי ללכת לפעמים לטיש אם אתם מבינים קצת יידיש אבל האדמור בדרך כלל אומר זיד עלי בשולם הסבא שלי עליו השלום היה אומר כך וכך ואני מסביר אכתי תשמע הפשט ככה זה אז ככה כל אחד א אמר שמה את מה הסבא שלו אמר ואיך הוא מסביר וקם אז קם אדמור מאוסטרובצה אדמור מאוסטרובצה צריך לדעת שאבא שלו לא היה רבה אבא שלו היה נחתום היה לו קונדיטוריה מאפיה ובזה הוא עבד אז הוא קם ועמד אבא שלי עליו השלום כולם הסתכלו האבא שלך אמר שלחם טרי זה יותר טוב מלחם ישן והוא התחיל להגיד משהו טרי שלאב את הדבר הזה אז באמת יש הרבה פעמים כשאתה רק אומר צריך ורבי לעזר בן הרח מעיין המתגבר מה פתאום צריך יצירתיות וחדשנות ואי אפשר להגיד מה שהוא אמר נכון אבל מצד שני זה גם מסוכן היצירתיות וחדשנות האלה אם אין להם קווי בלימה הם א עלולים להגיע דרך אגב זה מה שקרה ל רב ליזר בן ארח כשרבי יוחנן בן זכאי נפטר לבית עולמו אז א אמרה לו אשתו הגמרא בסוף שבת ו בקוף מז אני אגיד לכם את האמת אני עכשיו אומר אבל בדרך כלל שאני צריך לדעת תף אני נמצא ב באמת בדרך ואין לי זה אז אני מצלצל הרב סרף אני שואל אותו איזה דף זה כן אני אומר לכם את האמ אבל עכשיו אז א אז א הגמרא אומרת שרבי לעזר בן הרח אה נסע ל כן לדיו קמיט שמה כן דיוס קמיט בקיצור והיא אמרה לו כולם צריכים אותך מה אתה צריך הם צריכים אותך הם יבואו אליך אבל הם לא באו שכח את כל תלמודו חזל הרי אומרים עד כדי כך שבמקום החודש הזה לכם קרן החרה שהיה ליבם אלי ש פעם ראיתי את זה בשפת אמת מה אם הוא טעה אז הוא טעה בהכל מה חדשנות החודש זה מש שון החידוש ההתחדשות שהיא לא צמודה לבית המדרש תראה לאן היא אובי לאן הובילה זה שום דבר זה רפורמה אמיתית זה רפורמה מה אתה מה חדשנות זה טוב אם זה מוגבל אם זה בתוכו ואני רוצה לומר לכם ראש הישיבה בזמנו באמת עשה את הדבר כמו שהיה צריך באו אחרי כך ראשי ישיבה אבל בצמוד חפרו את המעיינות עולם התורה שלנו שורש תורה שבעל פה כמו שרב צודק כב זה רבי עקיבא התלמיד של רבי עקיבא היה רשבי כשרבי שמעון בר יוחאי בורח למערה הקדוש ברוך הוא צריך לזון אותו הגמרא בשבת נו אתם יודעים שלריבונו של עולם יש הרבה דרכים אכ לזון ולפרנס כן שהוא צריך את אליהו אז הוא יודע איך לזון אותו ב כל מיני צורות כל אחד וכאן ריבונו של עולם אברלי חרובה ין דמיה מעיין של מים חרוב ומעיין של מים ומזה הוא אכל כמובן כל אחד למה דווקא את זה ריבונו של עולם רצה להגיד שבאמת תורה שבעל פה צריכה להיות מורכבת משני הדברים חייבים את המעיין את הנביאה את היצירתיות את החדשנות כל אחד ואחד אבל זה חייב להיות ליד עץ החרוב עץ החרוב תמיד מסמל את שרשרת הדורות את מסורת הדורות חוני המגל פגש מישהו שאל אותו בשביל מה אתה שוטל בשביל בשבילך לא בשביל הבן שלך לא בשביל הנכד שלי זה שרשרת הדורות חשוב מאוד שרשרת הדורות אבל צריך לזכור ליד זה כשיש הגבלות כשיש הנחיות שיש ובאמת איך אומר אולי רב חיים מבלוגים ברוח חיים הוא כותב על המשנה יי ביתך בית וד לחכמים והבי מטבק בעפר גליים אז הוא אומר מה זה אפר מתאבק אז אנחנו וששים מלשון אבק רב חיים וולוזין אומר לא ברוח חיים פירוש שלא על מסכת אבות מתאבק מלשון מאבק יש לך בית וד אומר יש לך ספרים יש לך אחרונים יש לך הכל מותר לך ליבק מותר לך לעמוד על שלך מותר לך להיות כזה אבל תזכור שאתה גם מפר רגלים תזכור איפה הוא עומד אני זוכר שפעם ב בחורים איזה לא הרבה סייפר אני יכול לחלוק בטח שאתה יכול לחלוק עליו אבל בוא נראה קודם כל מה הוא אומר ומה עם אם הקטע בכלל מובן מה זה בוודאי שאתה יכול מותר לך מר לך לחלוק על הקצות על הכל אבל תזכור מי זה היה הקצות מי זה היה רבינו התז אנחנו אחרי הכל איפה אנחנו ואיפה פחות מעפר עפר רגליים וכך זה גם בפסיקה בפסיקה אתה הולך לשאול את גדולי ישראל אתה הולך ל הישיבה באמת בראשותם של ראשי הישיבה יצרה את המעיין ליד החרוב היה חרוב רוש הישיבה שתה ל פה חרוב אמיתי וזה עץ הוא בנה לא רק את הישיבה ממנה ניזונו הר הרבה ישיבות וזה היה הסמ הסממן הימני איך איך לבנות ישיבה אבל אחרי זה עשו פה התאמה התאמה גדולה של נביעה של יצירתיות של התאמה לדור ואני רוצה לומר לכם לצערי אני לא בולה של תורה היום יש קולל זה אבל לא התורה היום של קרן ביבנה צריכה להיות מופצת מחכים לה תורה מצד אחד במסורת תורה מצד שני עם יצירתיות עם התאמה הציבור היום העם שבשדות מחכה לכ לכאלה דברים יש יש באמת אנשים של תורה ובאמת ושקדים שוקדים על תורה אמר לי לא מזמן האדמור מצאנז שליטה אני מעריך אותו מעד מאוד אומר אבל אני לא מוצא באמת הוא אמר את זה אברא חסידי אחד שלי ויש לו הרבה והם יודעים המון והם נבחנים וצן זה חסידות של תורה ממש שיכול אבל לדבר הרבה פעמים עם הבעלי בתים זה לא השפה שלהם והם באמת תלמידי חכמים ועוברים ומקבלים אבל שפה יש כאלה שיודעים את השפה אבל הם מדברים דברים אחרים שצריכים לשמוע התורה הזאת צריכה להיות היום מופצת צריכים לצאת כן מחכים לזה אני אגיד לכם עוד יותר ראש הישיבה היה גם הומן איך לתת תורה שיעור היה בנוי לתלפיות שיעור כללי תורה צריכה להיות דבש וחלב תחת לש צריך להרגיש את את המתיקות היה לי את הזכות להכין איתו זמן רב שיעורי קשורים כלליים ולפעמים זה פשוט אני בתור בחור לא הבנתי לא לא לא נשאל את השאלה הזאת עכשיו פה נשאל אותה אחר נגיד אותה אחר כך בתור ראייה המבנה והצורה ואייך צריך להיות גם היה חשוב הרב שביב זכר זכר צדיק לברכה רם בגוש באלון שבות למד פה כותב בהקדמה לספר שלו באחד הספרים כתב כמה בציר אביעזר הוא כותב תודה רבה לראש הישיבה רב גול יר צצל שממנו למדתי ש איך להגביר שיעור ובכל שיעור גם צריך להיות דבר חדש אני אומר לכם את האמת אני הרבה פעמים שומע דרשות כן אתה נמצא בהרבה ציבור שלנו אני לא יודע באיזה ישיבה הדרשן דרש אבל אני יודע אם הוא למד בקרם יבנה או לא זה אני אומר לכם שאני יודע הצורה ברוך השם ראשי הישיבה הרבנים פה ממשיכים בדיוק באותה הדרך ואני שומע אותם הרבה את אותה אותה הצורה שיעור הלכה שיעור גדה זה שיעור זה לא איזה סברה שככה נראה לי זה בראיות זה בשאלות זה בחידוש שבדבר ואולי בדבר האחרון לפני שאני רוצה באמת והוא גם רצה ושאף ודיבר על האמביציה של תורה אל תוותר לעצמך אל תשף נמוך תשף גבוה תשף גבוה הוא היה מספר על עצמו ואת השאפתנות הזאת הוא הכניס אני חושב לא בדקתי לפני שבאתי לפה אבל אני חושב שאולי אין ישיבה שיש בה כל כך הרבה דיינים כל כך הרבה רבנים כל כך הרבה ראשי ישיבות זה מכוח גם השאפתנות לתורה תצמח איך הוא היה אומר אנחנו רצינו כל אחד להיות רבי רזל מן מלצר זה היה כמובן אדם לא הולך להיות רבי קוגר זה לא בדור שלו אבל בדור שלו רבי סזם זה חי בדור שלו כן רצינו להיות בעל אבן האזל כל אחד דיבר להיות כמו חזון אייש כל אחד דיבר אז גם אם בסוף לא תהיה חזון איש תהיה חלק מזה אבל אם כן שאפתנות ואני אומר את זה באמת תדעו לכם התורה הזאת חייבים יותר טוב מכולם ללכת בצורה בטעם העם מחכה העם צמא צמא להורה הזאת ויש בקרם ביבנה מה שאין בשום מקום אחר איך שהתורה הזאת מש לבת ואיך שהיא מתחברת לציבור הרחב ואיך שהיא נאמרת והמסרים הנכונים ולזה מצפים ה ראש הישיבה ז הדר בתש נה ליל ז נדר אמר שיעור בירושלים בביתו של צבי סנד צבי סנד בוגר הישיבה והוא אמר אצלו שיעור אחר כמה שעות הוא נפטר לבית עולמו ו בבוקר ממש בבוקר מוקדם ואני רוצה אולי לגעת בנקודות שהוא אמר לפחות לשזור את ה בדברים שהוא אמר שם באותו דבר ויהיו לעילוי נשמתו הדברים האחרונים של דברי התורה שהוא אמר אני מתכוון אנחנו זוכרים שיש לנו את המשנה במסכת מגילה מגילה נקראת ביא ביב יג בוד ואנחנו זוכרים שבני הכפרים מקדימים ליום הכניסה מה הם מקדימים ליום הכניסה אז המשנה אומרת ביא ביב ביג מה זה יום הכניסה יש לנו מחלוקת גדולה בין רשי ותוספות רשי לומד שיום הכניסה הכוונה שהם היו נכנסים לעיר וזה מלשון כניסה למה היו הולכים לבתי הדין ומר רשי במשנה אבל מי היה קורא להם בני הכפרים ככה רשי אומר הם לא היו יודעים לקרוא כפרים לא ידעו לקרוא אז מי קרא להם אחד מבני העיר התוספות באיב אמות בדף יד אומר מה פתאום איך התוספות שם בסוגיה של לא תתגודדו אני מקצר אומר לא מי קרה להם תוספות אומר הם היו סליחה זמן הכניסה הכניסה זה לא שהם היו היו מלשון התכנסות היו מתכנסים יום שני וחמישי כניסה מלשון אחרת ש שהי מתכנסים שם בכפרים ואחד מבני הכפר היה קור להם אומר תוספות אבל לפי רשי אי אפשר לומר ום הדבר למה כי בן העיר איך הוא יכול להוציא את בן הכפר בן ביום יא יב יג הוא לא יכול לקרוא הוא לא יכול להוציא את ידי החובה אז איך הוא יכול לקרוא כך אומר התוספות אלא בוודאי ממשיך התוספות ואומר אחד מבני הכפר היה קורא להם אבל רשי לא אמר כך אז ראיתי בוסס רבי קוגר על המשניות אז תוססות אומר רבי קוגר אומר ש מנסה לתרץ את זה אז הוא אומר שכל אחד היה קורה לעצמו בין העיר היה קורה וכל אחד היה קורה לעצמו אבל לכאורה זה דבר פלא עצום מה זאת אומרת כל אחד קרא לעצמו אם הוא קרא את זה סתם בעל פה אז קרא על פה לא יצא ואם הוא קרא את זה מגילה אז מה לכל אחד היה מגילה נו היום אין לכל אחד אז בסדר איך אמרנו אנחנו אבק אבל את האבק אבק של רבי ק פחות מאבק אבל בסדר לא לא ברור בישיבות אומרים בשם הרב מבריסק בריסק רוב שהיה רשב החזיק אותו כתלמידו אני האמת מתפלא קצת אני חושב שזה כתוב בריטבה אבל בישיבות רגילים להגיד את זה בשם הרב מבריסק הרב מבריסק אומר ש א יש הבדל טוסו אומר למה אי אפשר להוציא הוא אומר זה כמו כתוב בירושלמי שבין עיר בן ירושלים לא יכול להוציא בין קרח בן קרח לא יכול להוציא בין עיר למה כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים מדי חובתו אז לכן הוא לא יכול להוציא כך אומר התוספות אומר הרב מבריסק יש הבדל בין עיר ובין קרח הם שני חיובים שונים לכן הם לא יכולים להוציא אחד את השני זה בחיוב ביד זה ב בין עיר ובין כפר הם באמת אותו חיוב בסדר הוא הקדימו לו אבל זה אותו חיוב בעצם בפוטנציאל ב ב בזה הם אותו חיו לכן הוא יכול להוציא ככה אומר האמת זה כתוב ברטבה כן אולי לא במילים הללו אבל זה כתוב מי שיראה את הרטו בתחילת המסכת כתוב בריתו קודם כל יש לי שאלה אחת טכנית שלא ראיתי שר אות אבל מה זאת אומרת אם יש בן כפר שהוא צריך לקרוא ביד סליחה אני יודע צמוד לירושלים אבל הוא צריך לקרוא ביד אני יודע מה נגיד במבשר ציון עשב שהם קוראים ביד לא בטוח אני חושב שכן נו אז לאן הם היו הולכים לירושלים אז הם כבר לא אותו חיוב ברור שהם ילכו לעיר הקו הם לא ילכו לתל אביב אז מה מה זה יעזור ב אני חושב שפעם ראיתי את השאלה הזאת בסנייפר בליקון הוא שואל זה לא מספיק שאתה חיוב בתיאוריה אנחנו יודעים וככה נפסק להלכה בשולחן ערוך הרן מביא את זה נפסק בשולחן ערוך ש אדם לועז יוצא בלועזית אדם שמבין רק אנגלית רק אנגלית יוצא באנגלית אדם יוצא מבין רק רוסית יוצא קוראים לו את המגילה באנגלית אדם שמבין גם לשון הקודש וגם אה לועזית יוצא ככה ככה זה והמשנה בור אומר שזה יש שם שתי דעות בשולחן ערוך ככה המשנה בור אומר ככה לפסוק להלכה אומר אז הוא יוצא רק בלשון הקודש בלשון הקודש אומר המשנה בורה וזה בעצם הרן משנה בור אומר ואם קרא אחד שמבין גם עברית גם אנגלית הוא קרא לציבור שמבינים רק אנגלית הוא קרא להם באנגלית הוא עצמו מבין אומר המשנה ברורה זה רן שלא יצא כי אומר המשנה ברורה למה זה כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים אתה לא יכול לצאת בקריאה הקריאה שלך זה לא קריאה של מצווה אז אם הקריאה שלך היא לא קריאה של מצווה כי אתה לא יוצא אתה לא יכול להוציא אחרים אז מה יעזור מה שהרב מבריסק אומר הבן הבן עיר הוא חיוב נגיד של אותו בן כפר אבל אתה יוצא בזה לא יוצא בזה ידי חובה אז איך את אתה יכול להוציא אחרים ידוע מאוד אבל פשוט אני רוצה לומר אנחנו יודעים בחנוכה למשל יש שתי מצוות הדלקת הנרות משום פרסום מניסה חוץ מזה אנחנו אומרים הלל הלל בגלל אמירת הלל הם שתי שתי מצוות שונות בפורים למה אנחנו ב במגילה בעצם יש שתי מצוות הגמרא אומרת הלועז ששמע בלשון אחד שמבין רק אנגלית אבל אם הוא שמע בלשון הקודש יצא אבל הוא לא הבין שום מילה שואלת הגמרא הגמרא שואלת הרי הוא לא הבין הוא מבין רק אנגלית לא מבין עברית מה הוא יצא אומרת הגמרא מי דד ואנשים ועמי הארץ למה פרסום מניסה למה הוא שואל אחרי זה תגיד מה מה מה היה פה מה זה סיפר לנו מה סיפרו פה בדבר מתחיל לספר לו ככה אומר רשי אומרת הג מי דד ואנחנו מבינים כל מילה רנים בני הרמכים אנחנו מבינים לא מבינים אומרת הגמרא אז זה פרסום מניסה כלומר אדם שבעצם במגילה יצא פרסום מניסה אבל יש עוד מצווה למה אנחנו הגמרא שואלת אומרת כמה טעמים למה אנחנו לא אומרים הלל בפורים הרי צריך לומר אומר אז אחד אומר נס בחוץ לארץ אחד אומר הקת יעב די אחשוורוש אנחנו רב נחמן אמר קריאת זוללת הקריאה זה הלל זאת אומרת תיקנו את עד כדי כך שמירי כותב ש שמי שאין לו מגילה אנחנו לא פוסקים ככה כמו המאירי אבל מי שאיין לו מגילה יקרא הליל בפורים למה כי זה הקריאה וככה הרמבם גם הביא להלכה אז בעצם כשאדם קורא מגילה בפורים ושיבה דיבר על הדבר זצל כי מקיים שתי מצוות אחת פרסום מניסה ואחת הלל עכשיו אני רק רוצה להוסיף תגידו איך מקיימים הלל ביא יב יג מילא פרסומי ניס אני יכול לעשות זה אני אפרסם את הנס תנאי של הלל זה צריך להיות ימי משתה ושמחה יא הוא לא יום משתה ושמחה דנאי של הלל הרמבם כותב למה לא אומרים הלל בראש השנה כי הם לא ימי שמחה הם ימי פחד וירה אז אי אפשר להגיד הלל אומר החכמת שלמה בשולחן ערוך ות מגילה בתרפט חוכמת שלמה בשולחן ערוך זה של מ קלוגר זה לא המרשל זה אותו שם של ספר אומר החכמת שלמה לא יוצאים ידי חובת הלל ברור אז למה אז מה הם יוצאים פרסום מניסה וזו היייתה התקנה כך כותב החכמת שלמה בשולחן ערוך אז בני ה בני הכפרים נכון כיוון שרצו לתקן להם כיוון שיעסקו בספק מזון פרנסה ליהודי זה גם חשוב אז ממילא תקנו להם אבל הם לא יוצאים אומר הרגע צ'ובר בתופת פענח אנחנו יודעים כתוב בגמרא אמר רבה בדף יט במגילה בן כפר שבא לעיר הוא הוא חשב להזמן בסוף א אשתו אמרה לו מה לך אל תלך לעבוד תלך לזה אז הוא בא לעיר בין כך וובין כך קורה עם הם למה הוא צריך לקרוא עוד פעם הוא כבר קרא הוא היה ביא אחרי זה אשתו סבבה לה את הראש תלך גם ביום יד צריך לקרוא עוד פעם אומרת הגמרא למה אומר הרגע צ'ובר כי על לא יצאת אז אז אם אתה זה ביום י יום יא בסדר אבל אם אתה כבר בעיר יש פה עוד חובה של חובה של הלל מעתה זה ברור בן עכשיו אפשר להסביר למה לפי רשי בן עיר גם הוא יכול לצאת בפרסום מניסה דרך אגב זה גם להלכה השולחן ערוך פוסק המפרש בים מי ששת לא יכול לקרוא בפורים מה נפסק בשולחן ערוך בהלכות מגילה קורה ביא ביב יג למרות שאין היום כפרים אבל השולחן ערוך פסק ואם לא מראש חודש אדר יכול ראיתי השנה השאלה אם בל שבט כבר אפשר לקרוא את המגילה אבל מראש חודש אדר אומר סליחה כותב מרן בשולחן ערוך אפשר לקרוא את המגילה והוא יוצא ידי חובה איך אפשר לקרוא בבית או בז אדר הרי זה אי אפשר עלל התשובה גם אני יוצא פרסום מניסה גם אני יכול לצאת אז ממילא בן עיר יכול להוציא בן כפר לפי רשי למה כי את הפרסום מניסה הוא גם מוציא אותו ראש הישיבה על מה הוא לא דיבר על זה על מה הוא דיבר הוא רצה ליישב אבל למה בהלכות פורים יש הבדל בין הלכות חנוכה בשני דברים בהלכות פורים ה כתוב השולחן ערוך פוסק וזה הדה הראשונה וככ אנחנו משנ בורי אומר ככה לנהוג כמו ה בהג שאישה לא מוציאה איש יש דעה אחרת שכן מוציאה בקריאת מגילה הרי גם הם היו חייבות ובהלכות חנוכה אישה מוציאה את האיש בהדלקת נרות אז מה ההבדל אז המגן אברהם משנ בורים הביא אותו גם להלכה ש פה זה קריא כבוד הציבור אז אז גם כיוון שזה כבוד הציבור אז כבר גם ביחיד ככה תיקנו את הדבר אבל אמר ראש הישיבה אפשר להגיד פשוט לי שה מרחשת ככה רוצה לומר אישה פטורה מהלל גמרא המשנה בסוכה בדף לח אישה פטורה מהלל אז ממילא הגבר חייב גם פרסומ מניסה וגם הלל האישה חייבת רעג פרסומ מניסה לכן הוא לא יכול להוציא אותה בבקשה של או אז המרחשת אומר נכון המרחשת עצמו כותב לכאורה לפי זה ככה המרחשת רוצה להשיק שבקריאה של הלילה כיוון הרבנים פה זה כיוון שבלילה לב זמן הלל הגמרא הרי אומרת שממזרח שמש עד מבואו רק עד מבוא גמרא מפורשת אז אולי אישה כן תוכל להוציא את הלילה וככה רוצה המרחשת הבחנו יגיש לפסוק להלכה שבאמת יהיה מותר להוציא את הלילה שון לא כתב ככה אבל הזאת הוא שאל ובזה אני רוצה זה הוא שאל ראש הישיבה את השאלה שהנושא כלים על השולחן הרוך נשארו בקושי אז למה בקטן גם יש הבדל קטן במגילה קטן לא מוציא את הגדול שולחן ערוך מפורש ובהלכות חנוכה אנחנו פוסקים שקטן כן מוציא בהדלקת נרות חנוכה אז מה ההבדל המגן אברהם שואל נשאר בצריך חיון אמר ראש הישיבה אני אומר את הדברים ז הדר תשנה לפני 27 שנים ואז הוא אמר אפשר להגיד ולכאורה זה גם המשב פוסק ככה ע הלכה אם נגיד למה במגילה הוא לא מוציא הרי קטן גם זה דרבנן וזה דרבנן קטן זה טרי דרבנן זה גם מגילה זה דרבנן וגם חינוך זה גם דרבנן אז זה טרי דרבנן האיש זה חד דרבנן אז טריד רבנן אבל אז לכן הוא לא מוציא אבל בחנוכה יש מחלוקת גדולה כנראה אפשר לחקור ואני לא רוצה להיכנס כי אנחנו לא עוסקים בחנוכה אנחנו עוסקים בפורים האם הדלקת נרות חנוכה זה מצווה האיש או מצווה על הבית על על ה לשון הרמבם זה שכל בית ובית חייב להדליק דיקו מכאן ש החובה היא על הבית דרך אגב גם בור הלכה אני רואה שככה משנה בורה פוסק כיבור הלכה שואל למה איך רב זירא סמך על אשתו שהיא תדליק רות הרי כתוב שמי שאשתו מוציאה אותו המשנה בסוכה תבוא מהרה זה לא ברכה גדולה אוי ואבוי זה שאשתו צריכה להוציא אותו שמה כתוב על הלל באמת אז איך אתה אומר המשנה הבור הלכה שואל את זה אומר הב זה אבל הדלקת נרות חנוכה זה לא נאמר כי זה חובה על הבית כשאתה מוציא אותי זה ביור הלכה אומר כשאתה מוציא אותי אז ממ אז אז אתה לא אבל אם אתה מדליק הבית הבית זה נר של מצווה אז קטן נכון זה טריי רבנן ל מה זה משנה זה נר של מצווה דולק בבית לעומת זאת בהדלקת א קטן שיוציא את הגדול זה לא הדלקת ממילא לכן הוא לא יכול להוציא את הדבר כך אמר ראש הישיבה והדברים ששפתו יהיו מדובבות בקבר אני רק רוצה להוסיף אולי עוד נקודה הוא גם דיבר בהגדה פה אנחנו יודעים אם כבר דיברנו על פורים הוא גם דיבר בז אדר ז אדר א' על בהלכה למרות שאין שום ספק שהוא הטביע חותם גדול באגדה באמת את המושג של שיעור באגדה יצר ושיעור לגמרי ממקום אחר כאשר רבותיו בנקודה הזאתי הוא אמר שזה הכל בזכות קרן בבני הוא בכלל התלמידים עשו הוא אמר הוא היה בהתחלה נותן מה שהוא שמע באו התלמידים הוא לא תשמע זה לא מתאים לנו השיחות מוסר האלה וזה ואז הוא התוודה ל שפת אמת אדמור מגור השני לרב צדוק הכהן מלו בלין לשם משמואל ובאמת שם הוא יצר יצירה אסופת מערכות ואכל הדברים באמת שמה הוא היה באמת את החלק אבל הוא ידע שההלכה היא קודמת להגדה גם את הדבר ולכן כל שיעור היה תמיד נותן חתן היה רוצה לדרוש היום זה כבר לא כזה לא לא אתה באירוסין שלי אתה תדרוש בהלכה מה אתה חייב לדרוש אם ראש הישיבה היה צריך לדרוש בהלכה בלימוד מי הציבור ששומע לא יודע מי יכול אבל ככה הוא רצה אבל כן להכשיר את החשיבות אני אני רק רוצה לומר אנחנו באמת בערב פורים אנחנו יודעים שכל דבר שקורה בעולם יש לו סיבה טבעית וסיבה אמונית דרך משל כן על זה הרמבם כותב בהלכות תענית שאל תגיד ששרה זו נ נקרא נקראת זה בתחילת אלא תבין שה זה בא משמיה דרך אגב אדם הולך עלינו נפגע בתאונה אז נש שאל מה קרה ברור הוא שיחק בפלאפון שלו אז פגע בו צריך להענש אבל אותו אחד שקרא לו ישאל מה קרה למה זה קרה כל אחד עושה את החשבון נפש שלו כן כמו שדוד המלך אומר השם אמר לו כלל יש סיבה כנראה לכל דבר אם נשאל במגילת אסתר מה מה באמת הסיבה אולי הטבעית מה העיתונאים שהיו שם כתבו למה המן רוצה להשמיד להרוג את כל היהודים התשובה כתוב ויער המן כין מרדכי קורא משתחווה לו וימלא המן חמה אז למה הוא לא הורג את המן ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי כי גילו לו את ה מרדכי אז כל נצנוצי האנטישמיות א נדבקו בו והוא לא רוצה אבל השאלה היא על מרדכי למה מרדכי באמת לא קורע כל עבדי המלך אשר בשער המלך אומרים חזל שער המלך זה אסוציאציה של ועלתה יבמתו השרה אז אפילו הדיינים קוראים ומשתחווים אז למה למה למה למה הוא לא קורא ומשתחווה לא רק זה המהרל מסביר שם את הפסוקים יך כתוב מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה בלשון עתיד היה צריך מרדכי לא קרא לא השתחווה אומר לא הוא יודע גם היום שגם מחר הוא לא יכרה גם מחרתיים הוא לא כרה זאת אומרת הוא היה פרובוקטור אמיתי הוא יוצר פרובוקציות אמיתיות הוא הולך כל מקום ונאמן מי התיר לך את הדבר הזה על מה למה איך אתה אנחנו יודעים שהיה פינטה אבל מה אתה עושה אפשר ללמוד את ה לללמוד את הסוגיות ביבמות זה לא כל כך קל אפשר לעשות חזרות וזה אפשר לשבת בבית לא חייבים ללכת לעשות פרובוקציות לאמן מה למה למה למה הוא עושה את הדבר הזה יתרה מכך דרך אגב אנחנו היום מתפלים אבל הגמרא אומרת שגם כנסת ישראל באותו זמן גם היא לא הבין כי כתוב הרי איש יהודי ה ב מרדכי ו שמו מרדכי ב איש יהודי איש יהודי הה בשושן אבירו שמו מרדכי בן איש ימיני אז יהודי בזמן התנך זה משבט יהודה ימיני זה שבט בנימין שואלת הגמרא איך זה מסתדר אז י כמה תירוצים תירוץ אחד כנסת ישראל אמרה לאח גיסא ולאח גיס הגמרא אומרת במגילה כנסת ישראל השימה שני אנשים בדבר הזה האחד זה מבנימין שהוא השם מי זה שאול שהוא לא הרג את הגג ונוצר ממנו המן והשני מי מי השני דוד שמה שהוא לא הרג את שימי ובגלל שמי נולד מרדכי דמקני באמן הוא מתגרה באמן ככה אומרת הגמרא אז גם עם ישראל אז לא הבין השמו את איזה השוואה בין השמו את המן והאשימו את מרדכי הוא מקנ בהמן הוא מתגרה בו אז באמת איך מותר אז זה דבר שהוא לא מובן אבל גם הסיבה הרוחנית הגמרא אומרת מה באמת למה נגזרה להם גזרה אז הגמרא אומרת שאלו תלמידיו הגמרה במגילה שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה א נתחייבו שונם של ישראל שבאותו הדור אז הוא אומר להם אמרו אתם אומרים להם מפני שנהנו מסעודתו של אותו אותו רשע אמר להם אם כן שבשום יהרגו שב אמר מה אתה אומר אומר מפני שהשתחווה בקם אבל אנחנו יודעים ויש על זה אני לא רוצה בגלל הזמן מנות הליוי בעל על אחד דודי היה חתן רב שלמה אל קבץ רצה לשלוח מנות משלוח מנות לחותן שלו אבל לא היה לו כסף מה אישלה בונ בונייר הזה אז הלך כתב ספר על פירוש על מגילת אסתר ואני אומר שמזל שלא היה לו כסף אז ככה עם ישראל יתברך באולי בפירוש הנפלא ביותר מנות הליוי והוא מוכיח שזה שני הדברים וגם רשי כותב במרדכי ידע את כל אשר נעשה אז בעל החלום גילה לו שהסכימו שנהנו מסעודתו של אותו רשע השאלה מה קרה אז האם ה נהנו בגלל זה עם התחייב קליה לא לא לדבר שחז אומרים משמה חזל והבית יוסף אמר במגיד שהסוד הייתה על טהרת הכשרות היה פה לפני כמה וכמה שנים בז אדר הזמינו את ראש ישיבת אר ציון הגאון הרב ליכטנשטיין זכר צדיק לברכה והוא בר על הנושא הזה והוא הרב ליכטנשטיין אמר לא כתוב שהם אכלו נהנו והוא הנהנתנות הוא דיבר נגד הנהנתנות נעים הדברים למי שמרם באמת אדם שהיה אציל נפש אבל אם תורה הי ללמוד אני צריך בסדר אסור להיות נהנתן ואסור להיות אבל בשביל זה דור מתחייב קליה איפה הפרופורציות בין החטא לבין העונש כך אמר פה פה בעל הבמה הזאת כך אמר א ה הרב ליכטנשטיין זכר צדיק לברכה אבל באמת איפה על נהנתנות על זה דור מתחייב ובאמת נתחייבו בעל החלום גילה שהסכימו עליונים לכך אולי אפשר אנחנו יודעים הרי בעצם צריך לזכור כמה שנים בודדות לפני זה אולי נגיד קודם ישעיהו ניבא 150 שנה קודם שעוד 150 יהיה מלך אומר את שמו קורש והוא יתן רשות לעם ישראל לעלות ואכן באמת קורש בא ונותן פשוט לעלות כמה עולים כמה עולים אז לעזה בשמה לבנות את בית המקדש לעשות את הכל דרך אגב גם אלה שעלו בסוף לא בנו על זה יש ספר חגאי אבל לא חשוב עכשיו וכמה עלו התנך מציין את המספר המדויק 40,000 630 כך כתוב בספר עזרא וכל השער איך אומר הכוזרי נשארו בבבל הוא בלבד שלא יפרדו משכנות ומסכם אף אחד לא רצה לעלות עם ששכח מה התפקיד שלו רצה להשאר בבורסה רצה להישאר בנדלים זה היה חשוב שכח את התפקיד שכח את היעוד שלו ובא עכשיו בכפל כפליים אנחנו יודעים מה שהגמרא במגילה אומרת מה היה הסיפור של הסעודה הזאתי על מה למה מה היה הסעודה בשביל מה כי היייתה נבואה וד 70 שנה הפקוד אפקוד אתכם אחרי 70 שנה ישעיהו סליחה ירמיהו מנבה על הנבואה הזאת שבעוד 70 שנה רק לא יודעים ממתי מתחילים לספור אז הגמרא עושה חשבון שם ב גילה בל שצר עשה שלוש שנים קודם נהרג באותו לילה כתובת של האש לא חשוב אני מקצר בגלל לוח הזמן ואחשוורוש לפי החשבון של הגמרא בשנת שלוש למלכו עושה סעודה וכל הסעודה הזאת הי על מה אין בית מקדש אין גאולה ועם ישראל שנמצא בנמ אחות קומה שכח מה התפקיד שלו שכח מה היעוד שלו ש שכח בשביל מה הוא נעשה מה שהוא מסתכל עכשיו זה איך אמרנו על האמצעים יש לו פה הכל ואולי אפילו מויסס ואם הוא חלילה יעלה לארץ ולא יבוא לאחשוורוש יסגרו לו את הכספים יסגרו לו את כל התקצוב והעם שוכח את התפקיד שלו והאכילה בסעודה זה לא נהנתנות וזה לא אכילה זה עם ששכח את היעוד שלו שהוא יש לו מקום והוא צריך להיות אני כל ואתם מדי נאום השם ואת זה העם שוכח העם שוכח ועל זה ה מתחייבים וכאשר מרדכי אומר מרדכי היחיד דרך אגב הגאון אומר אשר גלה עם הגולה אשר הוגלתה שלוש פעמים הוא ניסה כך אומר הגאון מבינה לעלות ודחפו אותו בחזרה את אומר הגאון מבינה ועל זה החיוב ועכשיו אנחנו מתחילים להבין למה מרדכי מוכן לא לכרוע מרדכי איך אומר אני מוכ יוסף סנהדרין כותב אנחנו יודעים יש שלוש מצוות של ירג ואל יעבור מה יהיה הדין אם אדם רוצה להרג לא אז י מחלוקת ראשונים הרמבם מק אומרים שאסור ככה הרמבם כותב י מחלוקת אסור לא סליחה לא על המצוות ה טעיתי ירג ואל יבור על המצוות שער אחרות אסור לו אז הרמבם אומר שאסור לו להרי אומר אני מוכה יוסף אבל אם גדול הדור רואה שיש איזה מצווה שכולם מזלזלים בה מותר לו למסור את נפשו עליה מותר לו למסור את נפשו כדי לצרוב את זה בתודעה הוא מביא כמו אלישה בעל כנפיים אתם זוכרים את הגמרא בסוף שבת שהמלכות הרומאית גזרה לו להניח תפילין והולך איזה אלישע אחד כנראה ה גדול הדור אומר אני מוכי יוסף ו הולך עם הנף עם התפילין שלו ובא עם בא בא בא איזה קסדור רומאי אומר לו מה יש לך אומר לו כנפי יונה ככה הוא החביא את זה אתה רואה היה לו נס אומר אני מכ אבל איך היה מותר לו למסור זה תפילין מ ראה שכבר כולם שכחו מה זה תפילין כולם שכחו את המצווה והוא רצה לצרוב את זה אז מותר לעשות ואז כמובן הוא מביא כמו חנניה מישאל ועזריה שהתוספות אומרים וגם אני מוכ יוסף שזה לא היה עבודה זרה אז למה הם לא השתחוו לצלם אומר היה כולם היו פגומים בעבודה זרה אז חנניה זה רק היה אנדרטה לכבוד מלכים לכן הם חנניה מישאל ועזר רצו אצל מרדכי לא היה עבודה זרה ולא היה תפילין עםש שכח את היהוד איך אומר הרב קוק אומר הרב קוק כל אומה למה אנחנו עם נצחי כי כל אומה גומרת את התפקיד יורדת מבמה מהבמה מבמת ההיסטוריה השחקן זה מי שיש לו תפקיד עם ישראל התפקיד שלו נצחי אבל שגריר ששכח את מי הוא מייצג אומרים לו תשאר במדינה שם אל תחזור וזה היה קרה לעם ישראל קרא לעם ישראל את אותה הבשורה הגרועה הזאת שכחת את התפקיד אתה לא מייצג אתה לא אני אתם אתה לא אתם מדי תישארו שם והנס קורה אין בצבא אומרים אין מתנות חינם כשעם ישראל מתהפך שהוא מבין לך קנוס את כל היהודים מאם מפוזר ומפורד ששכח אומרת אסתר לך קנוס וצומו אומרים חזל זה עבור הסעודה הזאת הם מתחילים להבין ואתם יודעים שחז אפשר שתי דקות א שתי דקות חזל הרי אומרים שאתם יודעים שכש בפרק ג' שמה שמרדכי סליחה נדדה שנת המלך אז המלך מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ בעיקרו אז המן חשב לך תעשה את זה למרדכי חזל מוסיפים שם כל כך הרבה צבע חזל אומרים מגיע מרדכי חלק זה כתוב בגמרא במסכת מגילה מגיע מרדכי המן למרדכי אומר לו טוב אחרי כל השיעור שמה בהלכות קמיצה אומר לו טוב טוב אומר לו קח את הבגדים תעלה על הסוס אומר לו מה אתה מדבר אני לא לא הסתפרתי כבר א לא התגלחתי אנחנו הלכה אסתר סגרה את כל הספרים אז אומר מה אתה עשה אומר היית ספר פעם בכפר קרצו היה שלט גדול איך קוראים לזה היום מכון יופי וזה ככה זה מה אז תפתח מוציא שמה יתה לו דרקה של ספרים מספר אותו וזה מסתכל יפה כ לא את הפאות שכחת לסדר מסדר לו את הפאות הכל יפה כן נו אז עכשיו תשמע אני רוצה לגמור את זה מה אתה מדבר עם כל השערות האלה בגדי המלך צריך בית מרחץ הלכה אסתר סגרה את כל הבנים את כל הביי בני את כל המרחצאות היא סגרה והולך המן ו אין בריירה הוא פותח והוא המסאז והוא הבלן והוא עושה לו שמה הכל מנגב אותו מלביש אותו ואז הוא אומר לו טוב איך אני יכול להלוות אני אחרי צום שלושה ימים הסוס כזה גבוה טוב אז מה תעשה הוא מכניס לו שם בעיטה אומר ו מה זה בנפול יבך ואתה על במות מו תדרוך עוד תגיד ו מה סליחה מרדכי חלילה חלילה חלילה מה הוא סדיסט ה וע הוא לא עושה את זה בשיל המן מה זה חשוב המן העם איפה אתם שכחתם מה התפקיד ממי אתם מתרגשים מהספר של כפר קרצו אנחנו בני כל חי אנחנו בניו יחידו של בורא עולם אנחנו שיש לנו שליחות קודש לכל העולם כולו אנחנו מתרגשים מהמה הספר הזה מ מי יגיד לנו ורק שהעם מבין קורה ונהפוכו כשעם מבין את הדבר וחוזר ליוד וגדולה השרת טבת יותר ממח נביאים רק אז זה קרה דרך אגב אתם יודעים איך קורה ש בפורים יש שחוק מתי יש שחוק תחשבו מתי בדיחה מצחיקה כאשר הבלתי צפוי קורה זה תמיד בדיחה זה מספרים משהו בלתי כל הבלתי צפוי המן נלחם נגד בית המקדש אחשוורוש סליחה מאיפה לקחו חזל אומרים מאיפה לקחו את הכסף לבית המקדש מאיפה היה המ אחשוורוש אמר המן אמר לאחשורוש הרי הכסף הוא ידע אמא לה כסף טוב יתן איך כתוב שמה א כמה 10,000 כיכר כסף טוסט עושה חשבון שזה מחצית השקל כנגד 60 ריבו עשיתי פעם את החשבון זה מיליוני דו עשרות מוני מיליוני דולרים תעשה 60 ריבוע מחצית השקל כמה זה שווה לא משנה זה 10,000 כיכר אבל אחשוורוש אמר לו הכסף נתון לך מה עשו עם הכסף נשאר בבית של המן על מי נתנו לו את הבית של המן למרדכי ובבית בכסף הזה הלכו לבית המקדש מי בנה את בית המקדש לאחשוורוש ולאסתטיקה בנה את הכל כשאתה חוזר בחזרה אתה חוזר הקדוש ברוך הוא מחזיר את הכל זה הב נפחו כשאדם מבין את היהוד שלו את הצפי שלו ואני רוצה לחתום מנה הפתיחה שדיברנו בה ישיבה זצל הסביר מה היהוד דרך לא להתבלבל כל אדם בסוף בכל מה שהוא יעסוק אבל הוא חייב להיות תלמיד חכם כל אחד ואחד כמו יבנה היא התורה שצריכה להיות מופצת היא התורה שהציבור מחכה לה ההם צמ לה אנחנו צריכים עם התורה הזאת ואיין כזה דבר תדעו לכם את זה אין בכל מקום לכו עם האור הגדול הזה תעירו את ההורה הגדולה הזאת והמ צמה להורה כל השטויות כל התקשורת אני נמצא בשדות אני נמצא בהרים המ צמ לתורה לתורה בצורה יפה בצורה נקייה לא בצורה מתלהמת בצורה מסודרת בתורה עם מסרים גדולים העם רוצה לראות את המסורת של הדורות לא רוצה לראות את הרפורמות תדעו לכם כרוב העם רוצה לראות תורה ככה מסורה מדור לדור רוצים רובם שלא יספרו לכם סיפורים חתונות כמו שזה נורמליות זה אני אומר לכם ויום יום באים אצלנו אתם אני אומר את זה אנחנו קרם ביבנה מייצגים את הדבר גם את אותה הצורה שורשית גם שיודעים איך ליישם אותה לחזק לכו תדליקו את ההוראה הגדולה הזאתי עד שב בעזרת השם כמו שאז היייתה ליהודים הייתה הורה ושמחה אנחנו נפיץ את ההורה פורים זה מלתת אנחנו נפיץ את זה ובעזרת השם כן תהיה לנו אמן ואמן זכותו של ראש הישיבה תעמוד לנו יליץ טוב על הישיבה שפתחתי בה שהוא כל כך אמר שמעריכים אותה שם בשמי שמיא יליץ על הישיבה יליץ על ה ראשי הישיבה על הרבנים על כל כלל עם ישראל אמן ואמן