הרב משה כהן | תקיעה בחצוצרות בעת מלחמה

טוב, שלום לכולם. א אנחנו כבר, כמו שכולנו יודעים, כבר שנה וחצי במלחמה. האמת היא שאני לא זוכר אם העברתי את השיעור הזה כבר כאן א לפני שנה וחצי, נראה לי בהזדמנויות אחרות, לא בישיבה. וזה דבר מעניין, זה ללמוד אה ללמוד על סוגיה שהיא משמעותית, היא קשורה לפרשת השבוע, פרשת בעלותך שעוסקת בענייני החצוצרות. א והשאלה היא אנחנו יודעים שכתוב בתורה בפרשת השבוע קראתם החצצרות עלותיכם ועל זבכי שלמכם והיו לכם זיכרון לפני השם אלוקיכם אז החצוצרות הם נועדו לתקיעות על גבי הקורבנות אבל יש עוד זמן שבו כתוב שתוקעים בחצוצרות וזה בעת מלחמה נכון א כשהצר הצורר אתכם אני אקרא את זה מבפ בפנים עדיף דברים שבכתבית רשי לאמרם בעל פה ככה כתוב בגמרא בגיטין אז הגמרא אז התורה אומרת ככה וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והראותם בחצוצרות ונזכרתם בפני אדוני אלוהיכם ונושעתם מאויבכם זאת אומרת הדרך שלנו להיבשה מן האויבים זה איך את זה שזה נתקע בחצוצרות זה מזכיר אותנו לפני השם ונושעתם אויבכם אז הנה התורה נותנת את הפתרון למה לא עושים את זה בעצם השאלה אם התורה אומרת שזה מה שצריך לעשות בעת מלחמה כשאתם הולכים להילחם כי תבואו מלחמה בארצכם יורים עלינו טילים נכנסים אלינו לפה כל מיני אנשי מחבלים ואחרים אז הפתרון זה להריע בחצרות זו מצווה מצוות עשה למה לא מקימים את המצווה הזאתי זה בעצם השאלה במיוחד שהתורה מתנה את הניצחון בזה שנריע בחצוצרות ונושעתם מאויבכם אז מה נגיד לא לא לעשות זה אבל זה זה המתכון בין כל מיני סגולות ותפילות קבלת מלכות שמיים וכל זה מה שכתוב לעשות נעשה את זה ובטוח התורה לא תשיב את פנינו ריקם אם ריבונו של עולם אמר שזה הפתרון ליבשה אז לכאורה זה משהו ש היה ראוי וטוב לעשות אני מזכיר לכם שבתקופת ההתנתקות הרב אליהו מרדכי אליהו כמובן א זכר צדיק לברכה היה בכל ה בכל ה איך להגיד לזה העצרות תפילה כן היו מביאים חצוצרות הוא והרב יגובדס היו תוקעים בחצוצרות תוך כדי התפילות. היו אומרים סליחות כי תמיד זה מלווה בתפילה, מלווה בסליחות ודברים כאלה, קבלת מלכות שמיים ואז תוקעים בחצוצרות, חצוצרות כסף של בית המקדש. אז למה לא לעשות את זה עכשיו? ולמה עשו לא מזמן איזשהו תפילה כללית כזאתי ולא לא תוקעים בחצרות. אם זו מצווה מהתורה? כתוב פרשת השבוע, כתוב שבזה ניבשה מאויבנו. אז צריך לעשות את זה. אז בוא נראה. אז באמת מי שעוסק בזה זה הגמרא. הגמרא בראש השנה בדף כ"ז עמוד א' מביאה את הדין הזה של תקיאה בחצוצרות כמצווה והיא אומרת לנו מתי תוקעים בחצוצרות. נלמד קצת את המקורות. משנה שופר של ראש השנה של יאל פשוט ופיב מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדים. בראש השנה יש לנו שופר באמצע ושתי חצוצרות מהצדדים. שופר מעריך וחצוצות מקצרות שמצוות היום בשופר ובתעניות בשל זכרים כפופין פי מצופי כסף ושתי חתוצרות באמצע בתעניות דווקא זה לא מיעל אלא מזכר זכר מה זה שופר של זכר אה לא אייל אייל זה הזכר של הכבשים אז בתעניות מביאים שופר של עיל והוא כפוף בכסף לא מזהב ושתי חצוצרות באמצע. זאת אומרת, העיקר של התעניות זה החצוצרות. שופר מקצר חצוצרות מעריכות שמצוות היום בחצוצרות. זאת אומרת, המשנה בתורה שבעל פה, מה שקראנו מקודם, זה היה פסוקים פרשת בעלותך. פה המשנה בתורה שבעל פה אומרת שמצוות היום בתעניות זה בחצוצרות. עכשיו תעניות מה זה תעניות? על מה מטענים? משנה בתענית אומרת שמתענים לא רק שלא יורד גשם אלא על כל צרה שלא תבוא על הציבור. אם זה דבר, רעב, מלחמה, מגפה, קורונה, לא יודע מה שלא יהיה, עושים תענית. וכתוב שמצוותן של הצעניות זה בחצוצרות. אז לכאורה, דרך אגב, סתם ראיתי ביום של אחרי יום שישי שעבר, אז רו מכל מיני ישיבות מה עשו? אז זה היו חלק מהישיבות שירקדו, חלק אמרו עלל, חלק לא אמרו הלל, כן כל מיני תמיד זה כאילו כשקורים דברים כאלה אז נכנס את המחלוקת הידועה כן להגיד עלל להגיד הלל כן סיימנו לא סיימנו אבל בשילו ראיתי שבבית הכנסת תקעו בחצוצרות של כסף רואים אותם על הבימה תוקעים בחצוצרות אה לכאורה עשו את מה שכתוב בתורה אז השאלה היא למה לא כולם עושים את זה למה לא עושים את זה בצורה יותר רשמית של ה של עם ישראל של הציבור כולו אז בוא נראה הגמרא אחרי שהמשנה מחלקת בין תעניות לבין ראש השנה אומרת ככה מה ישנעתם דזהב ומה ישנה אחסף למה בראש השנה השופר הוא מזהב ובתעניות זה משל כסף אביתמה כל כינוף יד כסף הוא דכתיב עשה לך שתי חצוצרות כסף ואתמה התורה חסה על ממונם של ישראל זאת אומרת למה דווקא כסף ולא זהב התורה חסה על ממונם של ישראל או כל פעם שעושים כינוס זה מכסף וראש שנה זה לא עניין של כינוס ראש השנה זה תקיעות תקיעות לפני ריבונו של עולם תעניות זה כל הקטע בתענית זה שכולם מתכנסים כאילו כל הציבור מתכנסים מבית הכנסת ומתפללים וכאילו מבקשים ביחד עיקר העניין של התענית זה האחדות שמתקיימת עם כולם ולכן כסף זה היה מכנס את כולם אז אומרת הגמרא אם התורה חסה על ממונם של ישראל אז גם שם תעשה בכסף את תמנה מן דכסף בראש השנה אפילו ה כבוד יום טוב עדיף בגלל שזה ראש השנה אז כיבדו את היום זה יום טוב. עשו את זה לא מכסף אלא מזהב. טוב, עכשיו הגמרא מספרת סיפור. רב פפה בר שמואל סבר למעבד עובדה כמתניתים. רצה לעשות מעשה כמו המשנה. מה זאת אומרת? רב פפה היה תענית. הגיע יום תענית והוא רצה לעשות מעשה כמו המשנה. מה מה הוא רצה לעשות? לתקוע בחצרות. הנה סוף סוף המורה שלומד מה שכתוב במשנה אומר אני עושה את מה שכתוב במשנה. אמר לו רבא לא אמרו אליו במקדש הנה זה הפתרון מה הפתרון שחצוצרות זה רק באיפה רק במקדש כלומר מה שכתוב כאן בתורה וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורתכם והראותם בחצוצרות ונזכרתם בפני השם אלוקיכם ונושעתם מאויבכם זה רק במקדש כלומר במקדש תתקעו בחצוצרות אבל בגבולין כאילו איפה שאנחנו נמצאים באר שבע וזה לא עכשיו זה שאלה תננה מאחי במ דברים אמורים במקדש אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר מקום שיש שופר אין חצוצרות זאת אומרת מה בעצם קורה כאן האם רב פפה רצה לעשות רק חצוצרות או שהוא רצה לעשות חצוצרות ושופר מה כתוב במקדש שמה עושים בתעניות בתעניות מה עושים גם חצוצרות וגם שופר אלא שהחצוצרות באמצע והשופר בצדדים על זה אמרו לו שתיים ביחד אי אפשר. גם אם אתה רוצה גם חצוצרות וגם שופר אי אפשר לעשות אלא רק במקדש אבל לא בגבולים. אבל רגע ואם אני רוצה לעשות רק חצוצרות או רק שופר זה אפשרי? לכאורה תראו מה כתוב במרים במקדש אבל בגבולין מקום שיש לך צוצרות אין שופר איפה זה מקום שיש לך צוצרות מה רש"י אומר כגון תעניות כלומר בתעניות מה הוא אומר תתקע רק במה? חצוצרות ולא בשופר. נגיד הרב אליהו שהוא היה אומר להם תקוע בחוצרות אמר להם אבל אסור לתקוע בשופרות כלומר אף פעם לא תראו שתוקעים בשופרות ובחצוצצרות ביחד יכול אחד אחרי השני. אפשר לראות בתמונות בארכיון אם כי היה גם את השופרות הענקיים האלה הם לא תקעו ביחד. זאת אומרת זה או או כי זה במקדש. במקדש עושים גם וגם. אבל בגבולין כתוב מקום שיש לך צוצרות זה התעניות. אז זה בחצוצרות בלי שופר. מקום שיש שופר איפה יש שופר? אה ראש השנה הנה רש"י אומר ראש השנה ויובל אין חצוצרות וכך הנהיג רבי חלפתא בציפורה ובחנניה בן טרדיון בשכני ככה הנהיג זאת אומרת שרואים מפה שהתנאים היו עושים את זה שבתעניות היו תוקעים חצוצרות של כסף רק בלי שופר שופר וחצוצרות זה במקדש אבל חצוצרות לבד בעת תענית ותענית שוב זה מלחמה זה רעב זה גשמים מה שאתה רוצה זה רק חצוצרות וכשבא דבר אצל חכמים אומרים לו לא היינו נוהגים כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד אז עוד פעם בא הדבר אצל חכמים ומה הם אמרו לא בכל מקום עושים את זה רק בהר הבית ושערי המזרח אמר רב אבימר רבי יהושע בן לוי מה יקרא דכתיב בחצוצרות וכל שופר ראו לפני המלך השם לפני המלך השם הוא דבן על חצוצרות וכל שופר אבל בעלמה לא זאת אומרת אם קוראים את הסוף של של הגמרא מה עולה מה הבעיה א לעשות בגבולין? האם יש בעיה לעשות חצוצרות בגבולין יש בעיה לעשות חצוצרות וכל שופר בגבולין? לפי מה שכתוב פה בגמרא כתוב בחצוצרות וכל שופר הרי לפני המלך השם. איפה זה? לפני המלך השם שם בהר הבית בשערי מזרח. אבל זה רק אם אתה עושה חצוצרות וכל שופר. אבל אם תעשה רק חצוצרות או רק כל שופר, אין בזה בעיה. ככה משמע מתוך הגמרא. בסדר? מובן עד כאן. רואים מפה מן הגמרא שהיו תנאים שרצו לעשות גם חצוצרות וגם כל שופר בגבולין. על זה אמרו להם לא, זה רק במקדש. אבל מה כן נשאר? שבמקום שיש חצוצרות אין שופר. מקום שיש שופר אין חצוצרות. זאת אומרת שבתעניות שזה הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אנחנו לא נמצאים בראש השנה כרגע, אז לא תוקעים בשופר כי יש כ שתוקעים בשופרות. אז לא תוקעים בשופרות, תוקעים בחצוצרות. ככה כתוב בגמרא. נכון? טוב. אז זה מה שעולה מהגמרא בראש השנה. אבל הגמרא בתענית מציגה משהו אחר. הגמרא בתענית מדברת על זה שיש שלוש תעניות ראשונות שהיו מטענים. אחר כך עוד שלוש תעניות ואז עוד שבע תעניות. השלוש תעניות הראשונות היו של החסידים, אחר כך עוד אנשי מעשה, אחר כך שבע היו כולם, כל העם. אז שואלת הגמרא, מה אלו יתרות על הראשונות? כלומר התעניות האחרונות במורות מהראשונות שבאלו מטריעים ונוהעלים את החנויות. שאני פה למטה בצד ימין. כלומר, המשנה אומרת שבתעניות המאוחרות יותר היו מטריעים ונועה את החנויות. כלומר, לא היה גם איסור מלאכה. לא רק לא אוכלים ולא שותים, גם לא היו עושים מלאכה. מה זה מטריעין? מה זאת אומרת שמטריעים לפני התענית? אה, תוקעים, עושים תרועה. תרועה במה? אז תראו מה הגמרא אומרת. במה הם מטריעים? רב יהודה אמר, בשופרות. כלומר, היו מריעים בשופר בעת התענית. ורב יהודה בריד רב שמואל בר שילת משמ דרב אמר בענינו מטריים זה לא אתה לא הבנת הכוונה להריע זה להגיד ענינו אלוה אברהם ענינו ענינו אלו יצחק ענינו מי שענה לר להבינו בהר מוריה הוא יעננו מי שזה דרך אגב זה משהו מעניין אנחנו תמיד אומרים מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו איפה איפה רואים שהקדוש ברוך הוא ענה לאברהם אבינו בהר המוריה לא כתוב שאברהם אבינו אמר משהו בהר המוריה אה מה אברהם אבינו התפלל שלא תהיה עקדת יצחק? מי שענה לאבותינו על ים סוף יעננו אנחנו כתוב שהם זעקו מי שענה ליהושע בגלגל כתוב שהוא זעק להשם הוא רוצה הצלה בעי א מי שענה ליונה במהדגה אז כתוב שהוא התפלל אבל איפה כתוב שאברהם אבינו התפלל אברהם אבינו לא התפלל הרי זה בדיוק כל מה שכן שהרבה שמדברים על הנושא הזה שאברהם אבינו הולך שלושה ימים והוא לא מאסס ולא מה אתה אומר לא הבנתי איזה הבטחה אבל כתוב מי שענה לאברהם אבינו הוא יעננו. זאת אומרת שאברהם אבינו קרא, שאל ביקש והשם לו קורבן. מה זה הלת הקורבן? אה מה זה הלת הקורבן? זה השאלה כי היום אנחנו היום היום אנחנו מתפללים בתצורה שלנו כי אין קורבן. לא אבל קודם כל הוא לא הקריב בסוף את יצחק. לא את יצחק אבל את השא שהיה ש אז מה? אה הוא ענה לו על זה שהוא הקריב את השא הכוונה. מה הוא ענה? אז זה באמת שאלה מעניינת. זאת אומרת, האם אברהם אבינו בסתר ליבו רצה שזה יתבטל? וקדוש ברוך הוא קורא מחשבות וביטל לו את זה. כן, בהנחה שזה היה האירוע. א לא כתוב התורה בכוונה לא מציגה את זה שאברהם אבינו מתפלל לביטול רועה הגזירה. םמאים על זה. מה זדום והמורה התפללת? על הבן שלך אתה לא מתפלל על עם ישראל אתה לא מתפלל. איך זה יכול להיות? כי בסדר אבל זה נושא נשאיר את זה בשאלה כרגע. יש מה לענות בדבר אבל נשאיר את זה בשאלה. כאילו אנחנו פשוט אומרים את זה כל הזמן לא חושבים על הבעיה הזאתי שבעצם לא מופיע בתורה שאברהם אבינו התפלל א בכל אופן אז מה אומרת פה הגמרא הגמרא בתענית אומרת שבתעניות מריעים במה בשופרות זה מסתדר עם מה שאומרת הגמרא בראש שנה או לא מסתדר בראש שנה אמרנו שבתעניות צריך חצוצרות ופה בגמרא בתענית כתוב הפוך כתוב שבתעניות לא מרים בחצוצרות אלא בשופרות אז תחליט מרים בשופרות תענית לא לפני מה זה מה התענית מה אתה אומר ש מה שכתוב בגמרא בתענית זה לפני להטריע על זה שעומד לבוא לא בזמן התפילה אתה אומר זה כאילו איך להגיד שופר זה אמור כן אבל ענינו ענינו זה בתוך התפילה אז כנראה שגם בשופר זה בתוך התפילה בתענית אנחנו אומרים עננו נכון בסדר הכוונה היא באת אתה אומר שזה כאילו לקראת אבל אני חושב שלפי מה שכתוב פה בגמרא משמע שהיו מריים בתוך התפילה לפי הגמרא בתענית בשופר ולא באחד צוצרות אז יש פה סתירה בין הגמרות. מצד אחד בתעניות אתה אומר בחצוצרות כמו שכתוב בתורה. מצד שני פה בתענית כתוב שצריך להרע בשופר. עכשיו הגמרא אומרת כסדתן מנד אמר בענינו לא אמר בשופרות. מנד אמר בשופרות לא אמר בענינו. זאת אומרת הגמרא אומרת רגע מה יש באמת מחלוקת ביניהם או שכל אחד אומר גם וגם? ואתה פוחטים משב תעניות על הציבור שבהם 18 הטעות וסימן הדבר יריכו ויריכו שופרות אבה ותיובת למנד אמר בעינינו זאת אומרת מאיפה אנחנו לומדים שבתעניות מריים יריכו יריכו 18 פעמים הריאו שם איך הגיעו ל-18 ככה כתוב 18 פעמים היה שבע הקפות ועוד שבע הקפות ב שש הקפות בכל יום עוד הקפה אחת אבל זה כנראה לא היה התראות רק לפי לפי מספר ההקפות כי הגמרא אומרת שזה 18 וביריכו כתוב בספר ירושו שהיה שופרות אז רואים מפה שצריך להריע בשופרות אז בעצם יש פה סתירה בין שתי הגמרות לפי הגמרא בראש שנה בתעניות מריאים בחצוצרות ולפי הגמרא בתענית בתעניות מריעים בשופרות זה בעצם מה שאנחנו צריכים ליישב בין שתי הגמרות עכשיו עוד שתי שתי גמרות נוספות ואז נראה מה הראשונים אומרים כאן וזה מעניין שהראשונים עוסקים בשאלה הזאת. עכשיו תחשבו על זה שהראשונים זה לא רלוונטי אליהם. הראשונים חיים בספרד או בצרפת כשעם ישראל בגלות כבר 1000 שנה. אין מלחמה ואין כלום. אין עם ישראל, אין מדינה, אין שום דבר. אז כל הסוגיה הזאת לא רלוונטית אליהם כי לא עושים אה לא עושים תעניות של מלחמה בכלל. אז נכון יש תעניות גשמים. אז גם זה שאלה אם היו מטענים תעניות גשמים כשהיינו בחוץ לארץ. חוץ לארץ זה לא כמו ארץ ישראל. בארץ ישראל מתנים תעניות גשמים. כי ארץ ישראל צריכה ברכה, צריכה את הגשמים וזה, אבל לא שמענו שהיו גוזרים גזרות של תעניות מחוץ לארץ שלהם. כן, זה באמת גזרות א לא יודע שה גויים רצו להשמיד את עם ישראל או דברים כאלה אז היו עושים תעניות. אבל זה מעניין שהראשונים דנים בשאלה הזאתי א האם בזמן התענית אנחנו צריכים לתקוע בשופר או לתקוע בחצושרות. עוד מראה אחת אחרונה. תסתכלו מסכת סותטה פה בדף שמאל למעלה בצד שמאל למעלה וישלח אותם משה אלף למטל הצבא אותם ואת פנחס תראו מה דורשת הגמרא אותם אלו סנהדרין פנחס זה משוח מלחמה וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות התרועה בידו מה זה חצוצרות התרועה בידו מה היינו אומרים שזה חצוצרות מה אומרת הגמרא שזה אלו השופרות כבר כתוב בתורה חצוצרות ואתה אומר לי שזה לא חצוצרות אלא שופרות איך זה יכול להיות? המשהו פה לא מסתדר. אמרנו במסכת ראש השנה שבתעניות היו תוקים בחצוצרות ורק מסכת תענית כתוב שבתעניות היו תוקים בשופר. והנה כאן אומרת הגמרא בסוטה שעד שכבר הם יוצאים למלחמה היו לוקחים את חצוצרות התרועה בידו. וחצוצרות התרועה זה שופר ולא חצוצרה. איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שהגמרא מוציאה את זה מפשטה, את המילים חצוצרות התרועה. ואומרת שזה לא חצוצרה אלא שופר. איך זה חולה? אז תראו אולי יש פתרון מה שהגמרא בשבת אומרת. הגמרא בשבת אומרת שזה שינוי השם. אמר רב חיזדה א נטלת מי להשתני ושמי ומכיחרב בית המקדש. מאז שנחרב בית המקדש אנשים מחליפים במילים. חצוצות שופרה שופראה חצוצתה. זאת אומרת שהיו קוראים לחצוצרות שופר ושופר חצוצרות. אז כאילו אנחנו כבר לא יכולים לדעת על מה מדובר כי אנשים החליפו הם היו רואים שופר היו קוראים לזה חצוצרה היו רואים חצוצרה היו קוראים לזה שו שופר ואם היו רואים שופר היו קוראים לזה חצוצרה למה היא נפקמינה לשופר של ראש השנה זאת אומרת שלענייני ראש השנה צריך לדעת שמה שהתורה אמרה זה שופר וחצוצרות אבל מה שכשחז"ל מדברים הם לא באמת מתכוונים לשופרות זאת אומרת לפי זה כשכתוב חצוצרות התרועה אל השופרות על מה מה מתכוונים חז"ל להגיד שמה היה להם ביד שופר או חצוצרה חצוצרה כי לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד כשחכמים אומרים את המילה חצוצרה הם מתכוונים לשופר כשהם אומרים את המילה שופר הם מתכוונים לחצוצרה כי זה היה הלשון בזמן חז"ל אבל כשהתורה מדברת על חצוצרות היא מדברת על חצוצרות וכשהיא מדברת על שופר מדברת על שופר אז יוצא שבראש השנה צריך שופר ובתעניות צריך חצוצרות ככה משמע מתוך הגמרא גם בראש השנה וגם במסכת סותטה ככה משמע טוב אז תראו דבר מעניין תראו את בעל המאור בעל המאור רבי זרחיה הלוי על מסכת ראש השנה שהוא שואל שאלה והוא שואל את מה שאני שואל הוא אומר יש גמרא מפורשת במסכת ראש השנה שאומרת שבתעניות תוקעים בחצוצרות אז למה כל הראשונים אומרים שתוקים בשופרות תראו מה הוא כותב תניה נמיה אחי במי דברים אמורים במקדש קורה פה למטה אבל בגבולין מקום שיש לך צוצרות אין שופר. מה הסברנו שזה בגבולין מקום שיש לך צוצרות? מה זה נקרא מקום שיש לך צוצרות? באיזה זמן זה? באיזה זמן זה חצוצרות ולא שופר? איך רש"י הסביר? בתעניות נכון? ותעניות זה מקום שיש לך צוצרות אין שופר וקיימלן כי מתניתא ככה פסקנו כמו הגמרא בראש השנה ואני טמע ממה שראיתי בתשובת הגאונים נהגו לתקוע בתענית בשופר ולפי משנה זו נראה לנו שאין לנו לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצוצרות זאת אומרת בעל המאור אומר אני לא מצליח להבין לפי מה שלמדנו בגמרא בראש השנה צריך לתקוע בחצוצרות אבל אני רואה שהגאונים אומרים שצריך לתקוע בשופרות אז אני לא מבין איך הגאונים פס עסקו נגד הגמרא זה בעצם שאלתו של בעל המאור רבי זרחי הלבי זאת אומרת שהוא לפי דבריו מהשמע שבתעניות ואחד מסיבות התעניות חוץ מתעניות גשמים וכאלה זה גם תעניות על מחלות גם תעניות בעת מלחמה זה לתקוע בחצוצרות כמו שכתוב בתורה ואמרנו כבר שהתורה מבטיחה שאם נתקע בחצוצרות אז ונושעתם אויבכם סגולה יותר בדוקה מזה אין אז לכאורה זה הדבר הכי טוב למה לא למה לא להשתמש בזה זה אז תראו מביא בעל ה בעל הריד הריד אתם יודעים מאחורי הגמרא יש לנו את הריף ועל הריף יש בעל המאור וכנגדו מופיע הריד רבי אברהם בן דוד שהוא סותר את בעלמה הוא חולק עליו בדרך כלל ואת המלחמות המלחמות זה הרמבן והרמבן זה מההמשך מופיע שהוא בעצם בא להגן על דברי הריף וגם כן לסתור את דברי בעל המאור אז בעל המאור הקשה קושיה הוא אומר אני לא מבין לפי מה שכתוב במסכת ראש השנה צריך לתקוע בחצוצרות בתעניות ואני רואה שהגאונים פסקו שתוקעים בשופרות איך זה מסתדר עכשיו מה שכח בא למאור שיש עוד גמרא איזה גמרא יש במסכת תענית ששמה כתוב שבמה תוקעים בתעניות בשופר אז עד שאתה נצמד למסכת ראש השנה אתה אמור לדעת את כל השס לא רק את מסכת ראש השנה ובמסכת תענית כתוב שזה בשופר אז עד שאתה מקשה על הגאונים תקשה על הגמרא יש סירה בתוך הגמרא זה בעצם מה שמצופה מבעל המאור להקשות. אז אתה אומר הגאונים אמרו שצריך שופרות אבל זה מה שכתוב מסכת תענית בסדר היה ליל לוח הייתי מראה לכם אז כן אז יש לנו את ה את א את מסכת ראש שנה שממנה עולה שצריך צוצרות ויש לנו את מסכת תענית שממנה עולה שיש שופרות והגהנים פסקו כמו השופרות אבעל המאור שואל למה לא הלכו כמו הגמרא בראש השנה אז תראו מה אומר פה ה אמר אברהם פה בצד ימין למעלה בעמוד השני אמר אברהם ואני טמא יותר אם אין שופר בגבולים למה מזכירים שופרות על החצוצרות לפי כך יש לנו לומר שאי אפשר לתעניות בלא תקיעת שופר. זאת אומרת אומר בעל הריבד אין דבר כזה תענית בלי שופר אין דבר כזה חייבים שופר אה אבל כתוב אפשר לעשות שופר וחצוצרות ביחד אי אפשר לעשות שופר וחצוצרות ביחד ראינו שזה רק במקדש זה כולם מסכימים זה כתוב מפורש בגמרא אי אפשר לעשות את זה ביחד אז אם אתה אומר לי שבתעניות צריך שופרות אז איך נעשה אז הוא אומר ככה לפי שלנו לומר שאי אפשר לתעניות בלא תקיעת שופר אלא שלא הייתה בכהנים כי החצוצרות בלבד ובמקדש הכל בכהנים פני שהוקשו זה לזה ואין לישראל תקיעה במקדש אז קודם כל מי אמור לתקוע בחצוצרות? אומר הריבד, כהנים צריכים לתקוע בחצוצרות. לא סתם כי זה היה במקדש. אז ממילא רק הכהנים. ועוד כתוב במסכת תענית במטריעים, רבי יהודה אומר בשופרות ורבי פלוני אומר בענינו. אז הנה הריבד אומר יש גם מסכת תענית ושמה כתוב שהיו תוקעים בשופרות והסיקנה בשופרות דכול פליגה כי פליגה בענינו. זאת אומרת כולם מסכימים שבתעניות תוקעים בשופר כי ככה היה ביריכו. וגם יש אומרים שהיו אומרים ענינו עלמה בתעניות היא כשופרות ואפילו בגבולים זאת אומרת אומר בעל אומר הרי ואנחנו רואים מפורש שבתעניות תוקעים בשופר גם בגבולים שאם במקדש איך אומרים כסל קדתח מנד אמר בענינו לא אמר בשופרות והרי המשנה אומרת שיש שופרות וחצוצרות במקדש אלא לו מדובר בגבולין זאת אומרת המשנה בתענית מדברת אפילו בגבולין ובכל זאת היא אומרת שתוקעים בשופר ולו בתקיעות דברכות אלא שתוקעים אחר התפילה עם דברי תחנונים כמו שכתוב בירושלמי למה תוקעים בקרנות לומר גויים אנו לפניך כבהמה על זה אמרו הגיאונים וכן פרשתי מסכת תענה איך מישב הריבד את הסתירה אז תראו פה כתבתי בהערה אחת מה שמסביר הריבד זה דבר כזה בניגוד הבעל המאור שאומר שבתעניות תוקעים רק בחצוצרות הרבד אומר אין מה לעשות יש סירה בגמרא בין הגמרא בתענית לגמרא בראש השנה איך הוא מיישב את זה הוא אומר ככה יש תקיעות שבתוך התפילה תתקיעות בתוך התפילה בברכות פשוט כמו שאנחנו עושים בראש השנה. בראש השנה הוא תוקעים בתוך התפילה עצמה במלכויות, זכרונות ושופרות. אז את זה תוקעים בתעניות עם חצוצרות. כי ככה כתוב בגמרא בראש השנה. מה שהגמרא בתענית אמרה בניגוד מה שאמרת אדם מקודם שהיו תוקים לפני בשופרות אומר הרב במה היו תוקים בשופרות? מה שהגמרא בתענית מדברת זה אחרי התפילה. אנחנו אומרים אלוהי צורשנים מרב. נכון בסוף התפילה אחרי שים שלום יש מלא מלא תחנונים. שמה תוקעים בשופרות. כלומר, לפי מה שהרבד אומר, בתעניות צריך גם וגם, אבל לא ביחד, במקביל, אלא בזמן התפילה תוקעים בחצוצרות ואחרי התפילה בתחנונים תוקעים בשופרות. ולמה מזכירים את השופר? אז הוא מביא פה את הירושלמי שציטתנו קודם שלמה תוקעים בקרנות לומר חשבינו כאילו גויים כבהמה לפניך. אנחנו פונים לקדוש ברוך הוא עם קול של בהמה כדי להגיד אנחנו באיש בנו. בוא תכונן אותנו כמו שאתה מכונן כמו שאתה מרחם על הבהמות שאין להם מצוות ואין להם כלום והם פונות אליך לקבל פרנסה לקבל הצלה לקבל זה ואתה שומע בכל אז אנחנו לפחות בהמות לפחות תרחם עלינו כמו בהמות אז אנחנו מביאים שופר שזה קול של בהמה אבל זה בזמן התחנונים בזמן התפילה עצמה חצוצרות אז זאת אומרת שמה יוצא לפי בעל המאור במה תוקעים בתעניות לפי בעל המאור מה הוא אמר? שתוקים תעניות. אה אמרתי לפי בעל המאור הוא שאל על הגאונים. הגאונים אמרו בשופרות הוא אומר לא יכול להיות. כתוב בגמרא בראש שנה חצוצרות. לפי הריבד במה תוקעים בתעניות גם וגם בחצוצרות בזמן התפילה ובתחנונים בשופרות. זאת אומרת שיש כבר שני ראשונים שאומרים שצריך לתקוע בחצוצרות בזמן התפילה בתעניות. בסדר? גם בעל המאור וגם הריב. עכשיו תראו מה אומר הרמבן וזה ראיתי קונטרס כשהכנתי את השיעור הזה לפני לא יודע כמה חודשים כי באמת זה הטריד אותי אמרתי כתוב בתורה אז למה אנחנו לא עושים זה א'ב באמת לפעמים כל הזמן מחפשים כל מיני מתחת לעצים התורה אומרת לך מה לעשות כדי להיבושע אז למה לא לעשות את זה ואני גם רוצה לקדם את זה א שיעשו את זה כדי שניבשע סוף סוף אז א אז קראתי קונטרס שלם שכתב הרב ישראל אר אתם יודעים שהרב ישראל אריה ראש המכון של המקדש הוא מאוד אוהב כביכול את כל הדברים שקשורים לענייני המקדש. עכשיו פה בהקשר הזה לכאורה זה לא קשור למקדש בכלל. כי הגמרא מדברת על הגבולים. היא לא מדברת על המקדש. במקדש היו עושים גם בשופרות וגם בחצוצרות. אבל בגבולין זה לא קשור. אפשר לעשות את זה בלי קשר. הנה בעל המאור והריבד אמרו בתעניות עושים בחצוצרות. מה שהגמרא בתענית אמרה היא מדברת על זמן התחנונים של סוף התפילה. שמה עושים עם שופרות כדי להראות שכאילו אנחנו גויים לפניך כבהמה. אבל בזמן התפילה שזה העיקר, אתם יודעים שהתקיעות בראש השנה העיקריות הם בזמן בתוך התפילה לא אלה שלפני ולא אלה שאחרי רק בתוך התפילה מלכויות זכרונות ושופרות למרות שזה רק 10 10 זה התקיעות העיקריות הם מעלות את התפילה זאת אומרת התפילה שלנו עולה על ידי תקיעה בשופר בתעניות אומר פה הריבודד התקיעה שלנו עולה על ידי החצוצרות אנחנו זקוקים החצוצרות האלה למה כי ככה הקדוש ברוך הוא אמר אפשר למצוא לזה כל מיני סבורס אבל זה העיקר בעל המלחמות מתרץ אחרת את הסתירה בין הגמרא בתענית לגמרא בראש השנה בא הרי תראת שזה בתוך התפילה וזה אחרי התפילה בעל הרמבן תראו מה הוא כותב במלחמות כתוב בספר המאור תניהמחי במ דברים במקדש אבל בגבולין וכולי עד החצוצות המר כותב כמה הרבה שנים כרגיל הבעל כשהרמבן מתחיל את הדברים שלו הוא מסתלבט על בעל המאור אז תראו מה הוא אומר אמר הכותב כמה הרבה שנים גדל בעל המאור בבית המדרש ולא שמע שהם סומכים על אותה הלכה שהיא במסכת התעניות מה לא מבין אתה לומד בבית המדרש ואתה לא מכיר את הגמרא בתענית הרי בעל המאור אלין על הגאונים אומר איך אתם אומרים שזה שופרות כתוב במסכת ראש השנה שזה חצוצרות אז אומר א רמבן לא הבנתי מה אתה לא למדת הגמרא לא ראית את מסכת תענית מצופה ממך אם אתה מפרש את הגמרא שאתה לפחות עברת על כל הש"ס אז כתוב בגמרא בתענית שתוקעים בשופרות אז איך אתה מקשה על הגאונים קודם כל הגאונים יש להם את הגמרא בתענית מה הם יעשו עם הגמרא בראש צטרכו להסתדר אבל יש להם גמרא להסתמך עליה. איך אתה כאילו מקשה עליהם בלי להזכיר את הגמרא בתענית? כאילו נעלמה מעיניך גמרא. זה לא איזה שח קצות או אני לא יודע מה. גמרא נעלמה מעיניך כביכול. אז זה מה שהוא אומר לו. זה סתם מוסר כזה. במטריאים רב יהודה אמר בשופרות ותנינח וסימן הדבר יריכו ויריכו בשופרות אב הוא מפרש גם בירושלמי. כתוב בירושלמי שהיו תוקעים בשופר תוקעים בתענית רבי בא ויתקאון קומה בחצוצרתא ולא שמי דתניה חצוצרות במקדש ואין חצוצרות בגבולין זאת אומרת הירושלמי גם שואל אולי נתקע גם וגם אומר לו לא זה רק במקדש היו תוקעים גם וגם אז לכן אומר הרמבן איך נפרש בסדר נכון יש את הגמרא בתענית אבל מה נעשה עם הגמרא בראש שנה בגמרא בראש שנה כתוב מקום שיש שופר אין לך צוצרות מקום שיש לך צוצרות אין שופר מה זה מקום שיש שופר אין לך צוצרות מה הסברנו מתי זה מקום שיש שופר ראש השנה מתי זה מקום שיש לך צוצרות תעניות תראו איך הרמבן עכשיו מפרש את המילים מקום שיש שופר מקום שיש לך זות ככה רש"י פירש אבל הוא מפרש אחרת וזה הגדלות שלו אומר הרמב"ם ויש לנו לפרש לדעתם מקום שיש שופר זה ראש השנה וטעניות כלומר גם תעניות הם מקום שיש שופר ולכן לכן הגאונים אמרו מקום שיש שופר זה תעניות גם תעניות צריך מה לעשות לתקוע לא בחצוצרות אלא בשופר כלומר הוא לא מבדיל בין ראש השנה לתעניות אלא אומר מקום שיש שופר זה ראש השנה וגם תעניות כי כתוב במסכת תענית שתוקים בשופר אז רגע אז מה זה מקום שיש לך צוצרות לפי הרמבן אם גם את ראש השנה וגם את התעניות שמת במקום שיש עופר אז מה זה נקרא מקום שיש לך צוצרות וכ וכאן הרמבן שהוא אביא אבות מצוות יישוב הארץ וזה שרואה בדבר הזה של ההורשה של הארץ והכיבוש של הארץ מצווה גדולה אומר כאן זה החידוש שלנו עם כל מה שדיברנו בעל המאור והרייבוד יכלו להסתדר עם מה שקורה בגלות כי בגלות היו תעניות על גשמים ודברים כאלה אני אומר לכם שמקום שיש לך צוצרות זה לא סתם תעניות מקום שיש חצוצרות כגון מלחמה כלומר לפי דברי הרמבן מתי כן תוקעים בחצוצרות אם אם יש תענית על הגשמים יתקעו בחצוצרות לא לפי הרמבן לא אם יש תענית על קורונה יתקעו בחצוצרות לא שמה בקונטרס הרב אריאל רוצה להגיד שגם בקורונה גם בזה יתקעו בחצוצרות בסדר זה אולי שנוי במחלוקת של מי כי הרמבן פה אומר לא בתעניות רגילות תוקעים בשופר אבל במלחמה כולם מודעים גם בעל המאור גם הרייבד וגם הרמבן בעצמו אומר שפה כולם מסכימים שזה יהיה בחצוצרות זה הכוונה מקום שיש חצוצרות זה כגון מלחמה מלחמה. זאת אומרת במלחמה ודאי שיתקו בחצותצרות. למה? אז תראו מה הוא אומר כאן דבר יפה. דכתיב על הצר הצורר אתכם והראותם בחצות וכשיש חצרות אין שופר. ואומרים במסכת תעניות שאין אומרים זכרונות השופרות על בראש השנה ויובלו ובשט מלחמה אומר כסדר הזה עושים במלחמה והיו תוקעים בחצוצרות ולא בשופר. זאת אומרת לפי דברי הרמבן בעת מלחמה צריך לעשות כסדר הזה. מלכויות זכרונות ושופרות להוסיף בתפילה ולתקוע בחצוצרות. מלכות זכרונות ושופרות אומרים שם את הפסוקים. מסיימים זוכר הברית וכל זה מלך ישראל מלך על כל העולם ושומע כל עמו ישראל כל עמו ישראל ברחמים ותוקעים אחוסרות ככה הוא אומר צריך לעשות בית מלחמה ואמרנו זה יוצא מפרשת השבוע זה כתוב במפורש הרמבן לומד את זה כפשוטו כלומר הוא אומר במלחמה צריך עוצרות תעניות אחרות גשמים קורונה וזה זה שופר מה זה יותר מלחמה אם לא עכשיו ולמה מסביר הרשבא את מה שאומר הרמבן למה דווקא במלחמה התורה אמרה שם רק חצוצרות הוא אומר דבר יפה הנכון דשמעתין כפשטה בשופרות ממש ובגבולין ולא במקדש כדעת מקצת החכמים והטעם שלא נאמרו בחצוצרות אלא בכינופיה דכל ישראל מתי תוקעים בחצוצרות ולא בשופר כשזה כינוס של כל ישראל מתי זה זמן של כינוס של כל ישראל בעת מלחמה אנחנו מרגישים את זה עכשיו אנחנו רואים את זה עכשיו כגון בשעת מלחמה דכתיב הראותם בחצוצרות שכן היו אומרים שם ברכות של זכרו חרונות ושופרות ובגבולין וחצותרות בלבד להעלות התפילה בתרועה אבל בתענית צרה של עיר אחת או במדינה אחת אפילו בארץ ישראל הם תוקעים אלא בשופרות ובזה נתקיים יפה מנהגנו כמו שניגו הגאונים זאת אומרת אומר הרמבן כאן דבר מאוד גדול מלחמה זה זמן של כינוס של כל ישראל אנחנו רואים את זה אפילו עכשיו איך אפילו היריבים הכי גדולים פתאום לוחצים ידיים לראש הממשלה יש איזשהו גם בששת הימים ראינו את הכינוס הזה כשעם ישראל נלחם והמלחמה היא מלחמה משמעות מהותית גם בתחילת המלחמה הזאת זה היה עד שהעסק התפרק אבל בעיקרון זה זמן של כינוס של כל ישראל זמן של כינוס של כל ישראל תוקעים בחצוצרות וזה שונה מתעניות כי בתעניות יכול להיות שבאיזה עיר אחת יש פתאום דבר בעיר אחרת יש איזה מחלה גזרו איזה גזירה של מסים פרטיים דברים פרטיים זה בשופר אבל כשאני מדבר על כלל ישראל אתה תוקע בחצרות אז אנחנו התלמידים שעוסקים כל הזמן בהיבת של כלל ישראל ושל ההבנה שיש פה משהו אחרצ ציבוריות ישראלית אחרת ושונה. כי הרמ"בן הזה אומר את זה בזמן שהוא נמצא בחוץ לארץ. אין מלחמה ואין שום דבר. הוא נמצא בספרד, הוא עלה בסוף לארץ ישראל, אבל עם ישראל לא היה פה כאומה שנלחמת בשום דבר. אז לכן הדין הזה של הרמבן בעצם מחכה להתקיים בדור שלנו. כי מלא באה שבעל המאור והרייבד אמרו זה יכול להיות גם בחוץ לארץ. כי הם אומרים שגם בתעניות רגיל לא תוקים בחצוצרות. אבל לפי מה שאומר בעל המלחמות זה רק בעת שלנו. בזמן של מלחמה, בזמן של כינוס תוקעים 11שרצרות. אז למה הגאונים אמרו לתקוע בשופר? כי הגאונים דיברו שתוקעים בשופרות באיזה זמן? לא בעת מלחמה, אלא באיזה זמן? בזמן של תעניות רגילות. תעניות רגילות במתוקים בשופר. ממילא אומר הרמבן, הכל מתיישר. אני אחזור. הייתה לנו סתירה בין הגמרות. מסכת ראש השנה היה כתוב שתוקים בחצוצרות. במסכת תענית כתוב שתוקים בשופרות. איך מיישבים את זה הראשונים? אז בעל המאור קשה לו. הוא לא יודע. הוא לא מבין איך הגאונים אמרו שתוקעים בשופרות. כשכתוב הגמרא בראש השנה שתוקעים בחצוצרות. בא ריבד אמר זה לא סותר. בתעניות אתה תוקע בו בחצוצרות בתוך התפילה ובשופרות אחרי התפילה. בא הרמבן ואומר לו באמת גם בראש השנה וגם בתעניות תוקעים בשופרות. ככה כתוב בגמרא בתענית. הגמרא בראש השנה כשמדברת על חצוצרות זה רק לזמן של מלחמה. כי בזמן של מלחמה זה כינוס של כולם. יש פתאום איזה אחדות מאוד גדולה. יש איזשהו ערבות מאוד גדולה שכולם ביחד. והחצוצרות כל עניינם זה לחנס. ככה הגמרא אומרת בתחילת מסכת ראש השנה. היא אומרת שלמה החצוצרות כסף? כל כינוף יה כסף הוא. כסף הוא משהו שמחנס. בניגוד לזהב. אפשר לחשוב למה אבל הוא מחנס. כן. אגיד לזהב יצר פירוד בעם ישראל. אבל הכסף דווקא הוא משהו שמחנס את עם ישראל. ולכן חצוצרות הכסף נדרשות בעת מלחמה. אז יוצא שגם בעל המאור וגם הריבד וגם הרמבן נראה לי מספיק ראשונים משמעותיים שאומרים לתקוע בחצוצרות והם מדברים על הגבולים. הם לא מדברים על בית המקדש והם מדברים גם בזמן הזה. הם לא מדברים רק ב בזמן שיש מקדש או משיח או אני לא יודע מה. הם מדברים גם בזמן הזה. ומי הכי גדול שמדבר תמיד צריך לבדוק את דעתו של מי בנושא בעניינים כאלה. הרמבם. הרמב"ם בספר משנה תורה הוא הרי עוסק בכל התורה כולה. מה דעתו בעניין? בוא נראה מה כותב הרמב"ם. אומר הרמב"ם ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הציבור עד שירוכמו מן השמיים. ובמי התעניות האלה זועקים בתפילות ומתחננים ומריעים בחצוצרות בלבד. זאת אומרת הרמב"ם פוסק שבמה צריך להריע? בחצוצרות לא בשופרות. כלומר הוא לומד כמו בעל המאור וכמו הריבד אפילו יותר מהרמבן הוא אומר שבכל התעניות צריך להריע בחצוצרות לא בשופרות ואם היו במקדש מריעים בחצוצרות ובשופר שופר מקצה בחצרות חרות שמצוות היום בחצוצרות ואין תוקעים בחצוצרות בשופר כאחד אלא במקדש אז אפילו הרמבם פוסק שצריך להתקרב חצוצות אה מדבר על תעניות תעניות זה גם חלק מזה זה גם על מלחמה גם על מלחמה עושים תענית אז יוצא מה זה לא כי הרמבן אמר שזה כאילו שתי נכון נכון בסדר בגלל הגאונים אבל פה רואים שהרמב"ם יצא נגד הגאונים הגאונים אומרים בשופרות הוא אומר לא חצוצרות ככה כתוב בגמרא ואני פוסק ככה מה עושים הגמרא בתענית הגמרא בתענית מדברת בסיטואציה אולי כמו הרבת שעושים את זה אחרי או א או באופנים אחרים אולי הוא פוסק שבעצם מריים בענינו ולא בשופרות בכל אופן יוצא מתוך הדברים הללו ש שהנה גם הרמבם בעצמו אומר שצריך לתקוע בחצוות עכשיו נראה לי שהדף שלי הוא לא מעותקן רגע יש לכם שולחן ערוך גם סליחה מחילה אז אני לוקח רגע את השולחן ערוך תראו מה השולחן ערוך פוסק השולחן ערוך אומר ככה כשם שמתענים ומטריעים על הגשמים כך היו מתנים על שאר צרות כגונקוטים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל מטענים ומטריעים שולחן ערוך פוסק שבעת שיש מלחמה לישראל צריך להטענות ולהרע במה מריעים אומר השולחן ערוך יתרים אלו שמטריעים בהם בשופר על הברכות שמוסיפים בהם זאת אומרת השולחן ערוך אומר שבהלכות תעניות של גשמים הוא אומר שמריעים לכאורה בשופר לא בחצותוצרות אז למה אני אומר שצריך להריע בחצרות הנה לכאורה גם הרמבם גם הריבות גם הרמבן כולם אומרים שצריך להרע בחצוצרות לא בשופרות אז תראו מה המשנה ברורה אומר כתב הרמבם מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהרע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא על הציבור שנאמר על הצער הצורר אתכם והרותם בחצוצרות ועיין במגיד משנה שהכריע לדין השלב דווקא בחצוצרות הוא הדין בשופר המגיד משנה חי בחוץ לארץ והוא מפרש את הרמב"ם באופן שלו דווקא חצוצרות אלא גם אפשר בשופר העיקר לא ביחד זה לא פשט דברי הרמבם ברמבם כתוב מפורש חצוצרות ותמ מגן אברהם למה לא נוהגים המגן אברהם אומר רגע אז אם ככה אז למה באמת לא תוקעים בחצווצרות מגן אברהם שואל שאלה אם זה הדין זה הלכה ככה פוסק הרמבם ככה פוסקים כל הראשונים אז למה לא באמת מראים בחצוצרות בדאורייתא מצווה לתקוע כתוב שיש מצווה ונשאר בצריך נשאר בצריך ויש מאחורנים שתרצו שמדאורייתא מצווה הזו נוהגת רק בארץ ישראל זה עוזר לנו לא כי אנחנו עדיין בארץ ישראל ובכל זאת לא תוקעים בחצוות אז הוא מסביר מה עשו בגלות למה בגלות לא תקעו אז נניח שזה בארץ ישראל בסדר גם אנחנו בארץ ישראל אפשר ויש שכתבו שאפשר שגם בארץ ישראל דווקא שהיה תחת רשותנו אז זה תחת רשותנו או לא תחת רשותנו תחת רשותנו ואפשר דווקא כשהגזירה הוא על רוב ישראל אז מצווה תעשה לתקוע אבל בלו אחי לא עכשיו זה גזרה על רוב ישראל או לא כולם מאוימים על ידי הטילים ועל הכל קיצור אז בעצם בעצם יש פה לכאורה אם המגן אברהם מתרץ למה לא תוקעים בחצוצרות ש מצד השם מדאורייתא כל התרוצים שלו לא רלוונטים לזמננו בזמננו זה מלחמה אז גם הרמבן מודה שצריך בזמננו זה צרה של כל ישראל וזה בארץ ישראל והיא תחת רשותנו אז בעצם כל המדדים מראים שיש לנו מצווה לתקוע בחצות שרות כן זה גם תקף על רוב ישראל כן הוא אומר מצווה על רוב ישראל אבל שיש סכנה של רוב ישראל אבל אנחנו לא רוב ישראל פה בארץ לא וודאי שישראל מוגדרים רק אלה שבארץ ישראל. כך כותב הרמב"ם במסכת הוריות. מה שקורה וחוץ לארץ זה לא רלוונטי בהקשר הזה ענייני יובל ודברים כאלה כן אבל כשדברים על ציבור בעם ישראל זה הרב חוץ מזה שהצרה קיימת על כל העולם לא כל היהודים בחוץ עלרץ עכשיו מאוד מאוימים זה לא שזה כן אולי באמצת המסורת של מצרים צריכה להיות או אז כל מיני כאלה תמיד יבוא זכריה בן אבקולס ויגיד כן א זה לא בדיוק כסף טהור אולי זה רק זה לא יודעים את הצורה אז הצורה הידועה הנה אתם רואים זה כזה מין כלי אחד ארוך בלי חורים, בלי כלום א החצוצרות האלה הם ידועות, הם יש אותם במכון המקדש גם את יכול להגיד טכנית, מאיפה אני אביא עכשיו חצרות כסף? זה צריך להשיג עכשיו כל בית כנסת חצוצרות אז אני מדבר טוב כותל המערבי כאילו הדבר הכי איפה שיש תפילה ייצוג של עם ישראל אז באמת הרב אליהו מספר הרב שמואל אליהו אמר שכשהרב מרדכי אליהו נפטר אז את החצוצרות הוא קיבל בירושה עם שני אחים אז את החצוצרות הוא קיבל בירושה כי אח שלו הרב יוסף אליהו ראש כולל אז הוא אמר אתה יש לך יותר מה לעשות עם זה אני מלמד בכולל אני לא מתעסק בדברים האלה אז הרב שמואל זכה בירושה עכשיו זה חצוצרות שהיו שייכות לרב מרדכי אליהו הוא הכין אותם אתם יודעים הרב אליהו היה מאוד מאוד פרקטיס זאת אומרת בכל המצוות גם באפיית מצות גם בניכור גם בכל הדברים הוא עשה אותם בעצמו וגם בנושא הזה הוא הכין שתי חצוצרות כאילו מן הסתם ביקש מישהו להכין לו שיעו שלא זאת אומרת כדי לקיים את המצווה הזאת של תקיעה בחצוצרות אז לא נותר לנו אלא באמת איך אומרים את את הפסוקים הללו אנחנו קוראים ביום העצמאות כן את הכי תבוא מלחמה מה בארצכם בחצוצרות ואז אנחנו תוקעים בשופר אז זה פדיחה כי בסופו של דבר לא צריך לתקוע בשופר צריך לתקוע בחצוצרות זה המצווה רק כשזה לשון חז"ל הגמרא בשבת אומרת שחצרות התחלפו בשופר ושופר התחלף בחצוצרות אבל כשזה לשון תורה זה כפשוטו בחצוצרות ולכן אה זה בעצם מה ש מה שמשמע שצריך לתקוע בחצרות אני כן אתן כן אנחנו אומרים למען הכנות תראו פה מה הנציב כותב הנציב טוב אבל הנציב א תמיד יודעים ראש ישיבת בולוז'ין בחוץ לארץ אז הוא מפרש שמשהו שלא נתקלנו בו לא בראשונים ולא בגמרא אבל הוא דורש דרשה של התורה והוא אומר דבר כזה למה באמת לא תוקעים המגן אברהם נתן תירוצים שאולי לא משהו ואנראה כי דברנו דחצוצרות אינו אלא בפני האהרון שהוא לפני השם כי מה כתוב ותקתם בחצוצרות לפני השם אלוקיכם מה מוגדר לפני השם כשיש ארון הברית אין ארון הברית אז כיוון שאין ארון ארון הברית אין לנו תקיעה בחצות צרות אינו בפני אהרון שהוא לפני השם דכתיב כי השם אלוקיכם הה הולך לפניכם ותנה מסכת סותטה זה מחנה אהרון וירושלמי מדבר בזמן הזה שאין ארון אז הירושלמי אין ארון ירושלמי גם היה בארץ ישראל זה אבל לא היה ארון בית שני אין ארון אז בגלל שאין ארון תקו בשופרות ולא תקעו בחצוצרות ככה הוא מנסה לתרץ את הכל אלא מה היא שזה לא כתוב בשום מקום כלומר זה דרשה יפה לבוא לדייק לפני השם שזה לפני אהרון הברית אבל איך יכול להיות שאף אחד מהתנאים המוראים הראשונים לא אמר דבר כזה לדרוש דרשה מהפסוק זה חידוש ולהפקיע מצווה מדאורייתא על ידי דרשה מהפסוק זה חידוש אבל אתם רואים הוא איך אומרים הביאו אותו לפינה אז הוא אומר לפני השם עכשיו אנחנו יכולים להגיד שבארץ ישראל מחוץ לארץ זה נכון אבל בארץ ישראל אנחנו עומדים לפני השם כן א מה זה נכון אין ארון יש גם את הנושא של ארבעת המינים ושמחתם בפני השם אלוקיכם שכל מי שנמצא בעיר העתיקה בכל המועד אז הוא גם כן מקיים מצד הסמ דאורייתא כשהוא נותן ארבעת המינים אין ארון זאת אומרת לבוא ולהגיד שאין ארון אז אני כן יכול אולי לקבל את מה שאומר הנציב בזה שזה צריך להיות בירושלים בסדר בגבולים הרגילים לא אבל באזור העיר העתיקה זה כן כי זה לפני השם אבל גם שוב אני אומר לאור זה שלא הרמבן צמצם את זה לא הרשבא לא כל הראשונים הקלאסיים אנחנו לא הבנו פה ראשונים ראשוני אשכנז כאלה נדחים או משהו כזה אלא באמת את הראשונים הכי בסיסיים והם אומרים שהמצווה הזאתי מדאורייתא הרמב"ם כותב שזה דאורייתא המגן אברהם אתם רואים איך הוא מנסה לתרץ למה לא אז באמת חבל למה לא יוצאת מפה קריאה באמת גדולה להוביל את המצווה הזאת שהיא מצווה שלמדנו בפרשת השבוע היא אקטואלית להיום היא הבטחה אלוקית להיבוש מאויבנו למה זה אז זה בסדר זה אפשר להגיד הרבה על הנושא של התקיעה למה התקיעה יכולה להושיע את עם ישראל הכינוס שבה השפה שבה וגם קריאה לפני השם שם א כדי א להביא את גאולתנו בעזרת השם כן רוצה לשאול משהו אבל יש אומרים שאנחנו כן יודעים איפה ה פשוט בעניינים פוליטיים מדיניים אנחנו לא הגמרא אומרת שאנחנו לא יודעים הגמרא אומרת שזה או ברומי או מתחת לבית המקדש אנחנו הגמרא בעצמה חלוקה בזה במסכת יומא וידוע מה שעשה הרב ג שהוא חפר שמה ועד שבאו ערבים וחסמו לו את זה עם בטון כאילו מדינת ישראל חסמה לו את זה עם בטון וזהו וזה והוא הצטער על זה מאוד על זה שהוא לא הצליח כאילו להביא את הישועה על ידי זה שיגיעו לפני אהרון השם אז אתה אומר עוד יותר אתה אומר אהרון נמצא אז זה נחשב לפני אז ודאי בכותל המערבי זה לכאורה לפני הש לכאורה גם לפי הרכב דבר נציב אם תוקעים ברחבה של הכותל המערבי בתפילה הציבורית אז ודאי שצריך להביא חצוצרות כי זה המצווה זה מצווה מדאורייתא ואז זה יביא לישועתנו כן משהו טוב חזק וברוך שבע בעזרת השם ישמע בשורות טוב