הרב משה כהן | הרמב״ן על הפרשה | חטא המרגלים

מעין שכל הנושא הזה של המרגלים הוא נושא שהוא א חוזר על עצמו פעמיים בתורה גם בפרשה שלנו וגם היכן שמשה רבנו מספר את הדברים מהזווית שלו אז ננסה להתבונן בהם כי באמת בזה יעסוק הרמבן היום ביחס שבין שתי הפרשיות זאת אומרת ביחס בין מה שקורה אצלנו בפרשת שלח לבין מה שקורה בפרשת דברים איך שמשה מתאר את הדברים הנושא הזה של המרגלים הוא יותר נכון מה שמופיע אצלנו אתרים הוא נושא מאוד מאוד משמעותי דווקא לתקופה הזאתי ביחס להתייחסות לארץ ישראל ולכל מה שקורה כאן עד כמה אנחנו רואים את הדברים באורך יובי ועד כמה אנחנו מנסים לחפש את הצדדים הלא טובים המקולקלים הרעים שזה בעצם מה שהמרגלים עשו וכך גרמו לעם ישראל בעצם לבכי מיותר שאנחנו יודעים שהתוצאות שלו א אנחנו חווים אותם בכל שנה ושנה בתשעה באב ככה חז"ל אומרים שהחטא הזה כל כך היה חמור שנקבעה בו יום תענית ש יותר חמורה מאשר אפילו חטא העגל כי בעוד חטא העגל היה בזים בתמוז הרי שחטא המרגלים הוא בתשעה באב והוא כן חז"ל אומרים נכפלו בו צרות אז רואים של הדבר הזה ה גם הכפיות טובה של עם ישראל בעקבות דברי המרגלים וגם הלשון הרע שהמרגלים עשו בעצם דבר שגרם לעם ישראל בעצם להפסיד את זה שכל הדור לא נכנס באותו הזמן בחטא העגל הקדוש ברוך הוא סלח ומכל והביא תורה מחדש. זאת אומרת פרשת כטיסה הוא מביא תורה חדשה לעם ישראל. למדנו על זה על הברית החדשה שהרמבן דיבר שעם ישראל קיבל. אז זה היה בעקבות חטא העגל. בעקבות חטא המרגלים אין סליחה ואין מחילה. רק שני אנשים זכו להיכנס לארץ. יהושע וכלב. וכולם הפסידו. גם משה רבנו בעצמו הפסיד את הכניסה לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים. הוא אהרון ומרים שלושתם לא נכנסו לארץ בעקבות החטא הזה אז ננסה קצת להתבונן יותר בדברים ש שקשורים לפרשה שלנו והתייחסות לפרשת דברים ואז נראה איך הרמבן מנסה ליישב בין הדברים אז תראו בפרשת שלח כתוב כך וידבר אדוני אל משה לאמור קודם כל זה מתחיל בציווי אלוקי של ריבונו של עולם שלח לך אנשים ויתורו יותר אצקנן אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטהותיו תשלחו כל נשיא בהם זאת אומרת הציווי כאן הוא ציווי על משה רבנו לכתח אנשים ומה הם צריכים לעשות לטור את ארץ כנאן כן א הציווי כאן הוא לכאורה אז נכון רשי אומר שלח לך לדעתך אבל יש כאן ציווישלח אותם משה מדבר פרן על פי אדוני כולם אנשים ראשי בני ישראל הפסוק מדגיש שזה על פי השם זה לא משהו שאנחנו יזמנו אתה אמרת לנו לעשות את זה כן אז זאת אומרת שיש פה איזשהיא בעיה למה אם באמת בסופו של דבר כל מרגלים היה הכל טעות אחת גדולה הכל היה חטא אחד גדול אז למה ריבונו של עולם משתפים זה פעולה עוד חז"ל אומרים שמשה רבנו שאל את הקדוש ברוך הוא תגיד לעשות את זה או לא? אז הוא אומר לו תשלח. איך יכול להיות שזה נשלח על פי השם ובסוף זה לא הצליח? בסוף הכל היה דבר א לא טוב. כן זה קודם כל ברמת מה שכתוב פה בפרשת שלח. עוד רגע נראה את מה שכתוב בפרשת דברים ונראה שזה בכלל לא משה. ואז התורה מפרטת את שמות האנשים אשר שלח משה לטור את הארץ ויקרא משה להושע בינוניון יהושע וישלח אותם משה לטור את הארץ ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר הוא את ההר עצמאי ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפא המעט הוא עם רב כלומר צריך לראות את טיב העם וגם את הארץ אשר הוא יושב בהטובה עם רעה ומהערים אשר יושבנה היושב בהנה הבחנים עם במבצרים ומה הארץ השמניים רזה יש בעץ עם עין והתחזקתם או לקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים. זאת אומרת יש פה שתי מטרות. עיקר המטרה היא באמת מטרה יותר א לדבר בשראות מה יש בארץ ישראל. אם היא טובה, אם היא רעה, יש בה פירות, עצים ודברים כאלה וערים לשבת בהם. כן? כלומר בהקשר הזה פה מחנים במבצרים זה באמת איזשהו האם יש לנו מגורים? זאת אומרת מגיעים למקום מיושב. אה זה נכון שהוא גם מדבר על העם היושב עליה החזק הוא ערפ מעט הוא עם רב. בואו תראו עם מי אנחנו צריכים להתמודד בארץ. א זו שאלה, האם זה לגיטימי ללכת לעשות ריגול מודיעיני על ארץ ישראל לפני הכיבוש של הארץ. זה דרישה לגיטימית או דרישה לא לגיטימית? בעיקרון לגיטימי. לכאורה זה לגיטימי, נכון? לא, כי אתה יכול לבוא ולומר מה זאת אומרת ה ריבונו של עולם כובש לכם הכל בשביל מה אתם צריכים? ואנחנו רואים שזה לא ככה, נכון? אנחנו רואים קודם כל שכבר בתחילת הספר עושים עניין והמפקד היה כל יוצאי צבא בישראל. זאת אומרת שיש תכנון צבאי לכבוש את ארץ ישראל. זה לא שנקבל אותה על מגע של כסף במתנה אנחנו צריכים לכבוש אותה. ויתרה מזאת גם אנחנו רואים שיהיה יהושע זה ה זה העניין שלו. כל הצד המלחמתי הוא הראשון שנלחם בעמלק ואחר כך הוא גם זה שנלחם בארץ והוא עושה מלחמות. אז נכון שיש עזרה אלוקית מאוד גדולה. חומות נופלות ונופלים אבנים מן השמיים ושמש בגעון דום אבל בתכלס הוא מחזיק חרב הלוחמים שלו מחזיקים מה שצריך חץ וקשת וכל מה שצריך והם נלחמים הם נלחמים בפועל אז לכאורה זה רלוונטי יתרה מזאת גם ההפטרה ההפטרה של פרשת שלח היא מה המרגלים האחרים שיש לנו בתנך איזה מרגלים של יהושע בעצמו עכשיו שמה יהושע שולח מרגלים תני כניסה לארץ כבדי באמת לדעת האם אה איך אנחנו כובשים את הארץ, האם מפחדים, האם לא, איך לנצח. והוא שולח שני מרגלים, חז"ל עוד אומרים שמי הם, אתם זוכרים מי הם השני מרגלים שחז"ל אמרו? א כלב ופנחס. זאת אומרת, שני האנשים הכי זקנים שיש, בני 80. כלב עוד פעם. מה? כלב עוד פעם. כן. כלב ופנחס. אז הם שני ה שני המרגלים הוותיקים הם הולכים והם שניהם אחד בן שניהם בני 80 כאילו כי כבר הם היו מאוד מבוגרים באותו זמן ושניהם א הולכים לרגל את הארץ אבל זה שניים זה לא 12 בדרך כלל כשאתה שולח מרגלים אתה לא שולח צי של מרגלים כי זה לא פרקטי תחשבו שולחים 12 אנשים עם חליפות וקובעים וצריכים לרגל איזה רגול זה בדיוק איזה ריגול מרגל צריך להיות סמוי כן אנחנו רואים היום את המוסד את הזה זה דברים שאתה אמור להתחבא אתה צריך להיות בכלל שאף אחד לא ישים לב אליך לא 12 עד כדי כך שחז"ל מספרים שהקדוש ברוך הוא היה צריך להסתיר אותם בכל מיני טריקים על ידי הלוויות ודברים כאלה שלא ישימו לב שהם נמצאים אז זה לא בדיוק ריגול צבאי קשה להגיד שזה ריגול צבאי מה שעשה יהושע זה יותר עיגול צבאי זה נכון שהם לא עשו שם יותר מדי חוץ מלכת לרחב ולחזור אבל זה הספיק להם שמעו מה עם ישראל מה העמים חוש חושבים על עם ישראל ובזה זה נגמר פה לכאורה זה לא ריגול צבאי ריגול צבאי לא עושים 12 אנשים ודאי לא האנשים הזקנים זה לא רלוונטי תביא לוחמים תביא אנשי לא יודע אנשי סיירת זה מה שאתה צריך להביא לא את הזקנים החכמים החשובים אז לכן זה נראה יותר כמו טיול ואיך זה באמת נקרא בתורה פה לטור אין המילה ריגול לא נמצאת אצלנו זאת אומרת אי אפשר להגיד שפרשת המרגלים נמצאת בפרשת שלח כי לא כתוב את המילה לרגל בכלל זה לא נמצא מרגלים נמצא אצל יהושע אצלנו כתוב תרים לא סתם הפרשה מסתיימת בלא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם פרשה ציצית זאת אומרת בניגוד לטור אחרי העיניים שעשו המרגלים שהם מסתכלים חיצונית על הדברים וגם מפרשים אותם לא נכון כי כל דבר הם רואים בצורה שלילית הם ראו את ההלוויות אז הם אמרו זה ארץ אוכלת יושביה הם ראו את הענקים אז הם אמרו וואו אנחנו עומדים להתמודד פה מול אה כוחות אדירים במקום לראות בזה ברכה שכאילו גם אנחנו יכולים להיות ענקים בארץ הזאת ועוד כהנה וכהנה ואת הפירות הגדולים שהם משונים אז הם רואים בזה שינוי במקום לראות בזה ברכה הכל הם רואים הפוך אז לכן התורה בסוף הפרשה אומרת לנו תיזהרו לא לטור אחרי לבבכם ואחרי עניכם אל תהיו כמו המרגלים שטערו אחרי עיניהם אבל לבוא ולומר שהם חופרים מבחינה צבאית קשה להגיד שזה מה שהם עשו יותר מזאת הם גם הרי אמרו בדיוק הפוך הם אמרו שהעם בארץ הוא מפחד או לא מפחד מאיתנו אמרו שהעם בארץ הוא עז העמים בארץ כאילו באמת חזקים אה נכון אה לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו אז העם יושב והרים והרים בצורות גדולות מאוד עכשיו בדרך כלל קשרים בצורות זה אומר שהעם חזק או העם חלש אה אפשר להבין את זה בשתי מובנים שמה אם הוא כאילו אם הוא מספיק חלק אז עצמו הוא לא צריך קומה על כן איזשהו סוג של עצמו מי שמסתכל קצת ביישובים ביהודה ושמרון אלה שהם מוקפים גדר זה בדרך כלל הפחות חזקים או לא דווקא לפעמים זה מדיניות אחרת אבל בדרך כלל יש יותר פחד מאלה שלא מוקפים גדר הם יותר א הערבים ואחרים הם באמת יותר נמנעים מלהתקרב לשם ויש מוקפים גדל לפעמים הערבים יושבים להם על הגדל זה גם רש"י אומר. רש"י אומר שהמחנים הם במבצרים זה בדיוק הפוך. אם הם במבצרים אז זה אומר שהם מפחדים. אם הם פרזים אז הם לא מפחדים מאף אחד. זאת אומרת ברגע שזה פרזים, ברגע שזה פרזים, אז הם לא מפחדים כי הם אומרים מה מה אכפת? אף אחד לא יכול לפגוע בנו. אנחנו לא צריכים להתחבה מאחורי חומה. ראינו את זה גם לפני א שמחת תורה שבנו את הגדר וכאילו זה סוג של פחד. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא הדרך להתמודד מול הטרור, לא באמצעות חומות ודברים כאלה. טוב אז כל זה זה באמת מה שכתוב פרשת שלח כשמגיעים פרשת דברים זה נראה אחרת לחלוטין תראו מה כתוב פרשת דברים ואני שם מחורב ונלך את כל המדבר הגדול הזה פסוק יט שמה בפרק א' וניס מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא הוא אשריתם דרך חר האמורי כאשר ציווה אדוני אלוהינו אותנו ונבוא עד קדש ברנע ואמר לכם בתדר האמורי אשר אדוני אלוהינו נותן לנו ראה נתן אדוני אלוהיך לפניך את הארץ עלי רש כאשר דיבר אדוני אלוה בותך לך אל תירא ואל תחק זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אומר יאללה קדימה תעלו תרשו את הארץ ותקרבון אליי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת ההרים אשר נבוא עליהן כלומר יוזמה של מי זה לשלוח מרגלים של עם ישראל לא של הקדוש ברוך הוא כתוב פה ותקרבון אליי כולכם ותאמרו כולם כאילו באו רגע רגע מה מלחמה השנייה אנחנו לא יודעים איפה מה מי איך לעשות ובוא והם גם מבקשים אבל ויחפרו לנו את הארץ. זאת אומרת הם מבקשים מרגלים בשביל מה? לחפור את הארץ. מה זה לחפור? חפרת זה ריגול צבאי. זה לא מה שקרה אצלנו בפרשה. זאת אומרת שכשעם ישראל מבקש הם מבקשים דברים לכאורה לגיטימים ריגול. וישיבו אותנו דבר את הדרך שנעלה בהתערים אשר נבוא עליהם. ויתב בעיניי הדבר. כאילו משה רבנו מסכים בעיניי. הוא לא אומר שאלתי את השם והשם הסכים. ויקח מכם 12 אנשים. יש אחד לשבת וינו יעלו הרב ויבוא עוד נחלשקול וירגלו אותה אז הנה המילה לרגל לחפור מופיעה בפרשת דברים אצלנו זה לא נמצא אצלנו זה לטור זאת אומרת הבקשה של עם ישראל הייתה לכאורה בקשה לגיטימית כי הם ביקשו לרגל צבאית וממילא הם ביקשו לרגל צבאית אז זה בסדר כמו גם יהושע שלח מרגלים צבעים ועובדה היא שגם משה הסכים ואצלנו בפעם כתוב שלח לך הקדוש ברוך הוא זה שיוזם והוא יוזם לטור סתם תיירים, לא מרגלים. ובגלל זה זה גם מה שקרה. אז מה היחס פה בין הדברים? מי ביקש קודם? מי ציווה? הקדוש ברוך הוא ציווה קודם ואז הם באו ואמרו. הם באו ואמרו ואז הקדוש ברוך הוא אמר מה קורה כאן? יש כאלה דווקא שרואים את הבקשה הצבאית כדבר שלילי ודווקא את הבקשה שמופיעה אצלנו בפרשה. ככה כלי יקר מפרש יותר טוב. למה? כי הוא אומר מה זה צבאית? אתה יודע שהקדוש ברוך הוא יעזור לך? אתה לא צריך לרגש בית השם אמר לך שאתה יכול שאתה תצליח לנצח אז אתה תנצח אתה לא צריך לפחד ואין לך גם מה יותר מדי לתכנן כי הוא יעשה לך את העבודה השם ילחם לכם ואתם תחרישון זה מר אמנם היה בקריאת ים סוף אבל כאילו הנחת העבודה שזה יקרה גם בארץ ישראל הראנו שזה לא כזה פשוט מה לגבי לראות אם הארץ טובה או לא מה הקדוש ברוך הוא אמר שזה מביא אתכם אלרץ טובה ארץ נחלי מים מעיינות יוצאים בביקה ובוהר אז למה ללכת לבדוק את זה אז זה הוא אומר זה לא לבדוק זה להתרשם זה כמו שמישהו הולך לקנות דירה או קונה רכב לא יודע מה והוא קונה לך מתנה וזה ואתה אומר בוא בוא תראה תראה קצת קודם כאילו בוא תראה לפני מה זה שתספר כאילו לא בגלל שאני מסופק אם זה כן טוב או לא טוב אלא יותר ברמה של להתרשם לא איך אומרים לפתוח את הלב לפתוח את הזה כאילו את ה לעורר את התיאבון מה שנקרא לארץ ארץ ישראל אז שלחו איזה כמה נציגים שיעשו את זה קודם אבל זה לא שהיה איזשהו ספק כן ככה כל היקר מפרש ולכן הוא אומר הקדוש ברוך הוא אומר אני רוצה לשלוח אנשים לא מרגלים צבאיים בגלל זה הוא שולח 12 אנשים ואת הזקנים אני לא חושב שצריך ריגול צבאי אני יודע מה זה אני לא חושב ריבונו של עולם אומר אני אני אראה ממילא זה שיהיה לכם אז לא צריך פה ריגול צבאי כן צריך עם ישראל הם כרגע יצאו ממצרים הם לא יודעים בדיוק הם לא מכירים לא זה לא יודעים איזה ארץ הם התרשמו ממצרים צריך שיהיה איזה פרומו. הפרומו זה המרגלים. הם ילכו, יראו את הארץ כמה היא טובה, יבואו, יספרו להם ואז ירם חשק לבוא ולהיכנס. זה היה הרציונל. ככה מסביר הכלי יקר. נראה איך הרמבן מסביר. אבל בכל אופן יש פה סתירה בין שתי הפרשיות. הסתירה מובנת. בכמה בכמה מובנים יש פה סתירה. זה בכלל לא אותו דבר. משה רבנו מספר פה סיפור אחר לחלוטין ממה שמסופר אצלנו. אצלנו זה בציווי אלוקי. אצלנו זה טרים. אצלנו הם רוצים לראות אם היא טובה או רעה בדברים זה עם ישראל מבקש והם מבקשים מרגלים צבעים והם אלה שפונים וזה נראה שגם משה רבנו מסכים הוא לא שואל את השם ולא כלום טוב אומר הרמבן שלח לך אנשים לדעתך אני איני מצווה לך אם תרצה שלח לפי שזה עד כאן רשי לפי שבאו ישראל ואמרו נשלחה אנשים לפנינו כמו שנאמר ותקריבון אליי כולכם ומשה נמלך בשכינה אמר אני אמרתי להם שהיא טובה שנאמר אלה אתכם מעניונים מצרים אלרץ טובה חייכם שאני נותן להם מקום לטעות בדבר המרגלים למען לא יוע לשון רשי מדברי אגדה אז איך רשי מיישב את הסתירה בין מה שקורה בפרשת דברים למה שקורה בפרשת שלח רשי אומר מה קדם למה דברים לשלח או שלח לדברים דברים לשלח יפה דברים היה קודם קודם כל עם ישראל בא והתבכיין ואמר אנחנו רוצים הרגלים אנחנו נו זה מה עשה משה רבנו פנה אל השם ואז השם אמר לו בסדר אבל הוא אמר לו בסדר כדי להכשיל אותם הוא לא אמר לו בסדר כי הוא רוצה בזה הוא אמר לו בסדר כדי שיקשלו אני הרי הבטחתי לכם שהיא טובה אז בשביל מה אתם באים לבדוק כי הפוך ממה שהכלי יקר אמר מה הבטחתי לכם שהיא טובה בשביל מה אתם באים לבדוק ולכן הוא אומר לו שלח לך לדעת לך אני לא מצווה תשלח אם אתה חושב אני חושב שהם יכשלו בלשונם וממילא אני לא מעוניין בזה אבל אם אתה רוצה אז תעשה את זה. זאת אומרת כשכתוב אצלנו וידבר שם משה לאמור זה אחרי כבר שעם ישראל ביקש. זה כאילו הקדוש ברוך הוא נענה לבקשתם. זה לא ציווי לכתחילאי של הקדוש ברוך הוא לעניין הזה. זה מה שמסביר כאן רש"י. ואז שכתוב אצלנו בפרשת דברים בפרשת דברים ויתב בעיניי הדבר זה אומר שאחרי שמשה אמר השם אמר למשה בוא תשלח לדעתך אז משה אמר בסדר ויתב בעיניי הדבר ניתן להם שאיך אומרים היום השבוע למדנו בשיעור של השפת אמת דבר מרתק הוא אומר שהקדוש ברוך הוא ציווה אותם ללכת כי הוא רצה להציל אותם לא כמו שרשי פה אומר חייכם שאני נותן לכם מקום לטעות אלא הוא ציווה אותם כדי ששאני מצווה אותך משהו אז כוח המצווה יסיע לך אתה תהיה שליח מצווה אם אתה שליח מצווה כן הרבה אנשים שנו בכללפ במשפחה שמישהו יוצא לדרך אז אנחנו נותנים לו איזה שקל צדקה אומר לו לך תהיה שליח מצווה ואז אתה כשתגיע למקום שלך תיתן את הצדקה ככה כי יש כתוב בגמרא שלוחי מצווה אינם ניזוקים אז איזה שלוח מצווה הוא סתם הולך ללא יודע חוזר הביתה או משהו כזה הולך לישיבה בתחילת המלחמה נותנו את זה לחיילים אז התעצבנת לזה כן למה הם גם ככה שתי מצו מן א שיציר אותם כן כן לא בסדר נכון מזה לא אז אז אז אני אגיד יש א יש פה אמירה או זה מה שאומר השפת אמת מתי המצווה מגינה עליך כשאתה שליח רק מצד המצווה אבל אם אתה הולך מדעתך בלבד אז זה שאתה שליח יכול להיות שאתה תיפגע לכן בגלל זה זה מה שהוא אמר למה הם האם הם שלוחים מצווה אז למה הם בסוף טעו? למה הם חטאו? למה הם נפלו? כי הם לא התבטלו לשליחות האלוקית. הם לא אמרו הם לא הלכו בשם השם. הם הלכו בשם עצמם. השם אמר להם בואו תלכו. אבל הוא כיוע שהם יקחו את זה וירימו את זה על נס ויראו שהמצווה תרים אותם וממילא גם תשמור עליהם גם גופנית וגם רוחנית. יאוש חם מהצת הרגלים. משה רבנו רוצה שיהושע יקבל ליווי אלוקי כדי שהוא לא ייפול בפח שיצר הרע לא יטאה אותו. אז הרבה פעמים שמה השפת אמת מדבר הרבה על הנושא של עבודת השם בהקשר הזה של להיות שליח מצווה להרגיש שבכל חיינו אנחנו שליחים פה בעולם וככל שאתה יותר נאמן ומתבטל לשליחות האלוקית כשליח מצווה אז אתה יותר מוגן יותר מוגן מיצר הרע יותר מוגן גם מדברים אחרים אה כן אנחנו יודעים רבי חניה בן הקדשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל ככ בא להם תורה ומצוות השאלה המפורסמת היא איך זה בדיוק מזכה את ישראל אם הוא מרבה להם תורה ומצוות הפוך ככל שיש לך יותר מצוות, יש יותר סיכוי שאתה תעבור עליהם. אז זה לא זכות, נכון? אז איפה ה רצה לזכות את ישראל? לא, אתה לא מזכה אותי בכלל. אצדדים שמה לקיים לקיים או אז אתה אומר, אבל מה הסיכוי יותר? אנחנו בני אדם, קרוצי חומר עם יצר הרע, יש לכאורה יותר סיכוי שנפסיד ולא נזכה. אז יש שיטה אחת של הרמב"ם בפירוש המשנה בסוף מכות לא ניכנס אליה עכשיו אבל לכאורה לפי ההסבר עכשיו שאמרנו בשם השפת אמת אז זה מובן כי בעצם הקדוש ברוך הוא כאילו כל צעד ושעה שאתה עושה הוא כבר אומר אתה ממילא עושה את זה בוא תעשה את זה כמצווה אז זה גם יגן עליך וזה גם כן אתה צריך להתחתן להוליד ילדים בוא נעשה לך איזה מצווה גם את החתונה גם את הילדת ילדים אתה הולך לפרנס בוא נעשה לך את זה כמצווה של חסד אתה הולך כל דבר שאתה עושה ממילא הוא כבר כלול בתוך מצווה אז אתה הופך את כל דברי הרשות להיות מצווה. אז ממילא זה יגן עליך מכל מכל מיני נפילות. אז למה זה לא תמיד מגן עלינו? כי לא תמיד אנחנו בטלים למצווה. אנחנו עושים את זה יותר בשביל הקישקה, בשביל עצמנו ולא בשביל המצווה. ואז ממנו אנחנו מפסידים. זה בעצם העניין. זאת אומרת שכל מה שהוא כל מה שלמדנו שם בשיעור הוא באמת איך אנחנו יכולים יותר לבטל את עצמנו לכיוון המצווה או לדבר האלוקי שבדבר ולא להתמקד בדבר החיצוני שלו. אפילו באכילה, שתייה, משחק כדורסל, אפילו שינה. כן? איך איך עושים את זה באופן כזה שהכל יהיה עטוף במצווה? כן? ולא לא רק בגלל שאני כאילו הולך לישון שיהיה לי כוח ללמוד. זה זה כאילו מה שהרמב"ם כותב ובכל דרכךדו, אלא אפילו משהו יותר פנימי. טוב, אז עד כאן רש"י. רש"י בעצם מתרץ שספר דברים קדם לספר במדבר. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא סידר את התורה באופן לא כרונולוגי. כדרכו של הרשי. אין מוקדם מאוחר בתורה וזהו כדי להבין את הסתירה תקרא קודם את ספר דברים אחר כך תבוא לפרשה שלה בוא נראה אם הרמבן גם יגיד כך ויש כאן לשאול אם כן משה עצמו חטא בעניין שנאמר ויתב בעיניי הדבר אם רש"י צודק שכל זה היה רק בשביל להפיל את עם ישראל לא כמו שאמרתי מקודם בשפת אמת אלא רש"י אומר שזה נועד בשביל להכשיל אותם הם מדברים רע יאללה שיקשלו בדרך שאדם רוצה להלך במוליכים אותו ואז צדקת הצדיק יש לו פסקה מאוד יסודית בנושא הזה רב צדוק הכהן מלובלין שהוא אומר לפעמים אדם רואה שמצליח לו שלא יחשוב שבהח יש לו סיעתא דשמיא שלא יחשב הנה הקדוש ברוך הוא מסכים איתי עבדה אני מצליח אומר לו לפעמים בדרך שאדם רוצה ללך בא מוליכים אותו אתה רוצה ללכת בצורה לא טובה אז יכול להיות שיהיה לך הצחות בסוף אתה תתרסק כי זה שיש לך סיעתא דשמיא לא אומר בהכרח אלא אם כן זה בוודאות אתה עושה דברים נכונים מוצדקים וטובים אבל זה שיש לך סמ זה לא אומר שאתה שאתה באמת הולך בדרך טובים כי בדרך שאדם רוצה להלך בולכים אותו אז זה שהקדוש ברוך הוא נתן להם פלומבה לעשות את זה זה לא אומר שהוא מסכים לזה להפך הוא רואה בזה דבר רע ויכול להיות שהם יפלו בזה יש לנו את זה בעוד מקום גם בסיפור של פילגש בגיבא אם אתם זוכרים בסוף ספר שופטים הייתה שם מלחמת אחים בין כל עם ישראל לשבת בנימין ועם ישראל הולכים שואלים את השם האם לעלות ולהילחם בהם הקדוש ברוך הוא אומר להם עלו והם מפסידים עוד פעם והם מפסידים איך זה יכול להיות שאלנו בהורים וטומ איך יכול להיות שהפסדנו? בסדר זו פרשיה שצריך להעמיק בה, אבל רואים משם שלא בהכרח שיש לך סיעתא דשמיא אז זה אומר שהקדוש ברוך הוא איתך. כאילו סיעתא דשמיא, אתה מדמיין שזה סיעתא דשמיא. כן. זה יכול להיות גם צדדים אחרים במציאות. טוב, ויש כאן לשאול, אם כן, משה עצמו חטא בעניין של מה ויאה בני הדבר? אז אז דבר ראשון הוא אומר, לא יכול להיות. כתוב שקראנו מקודם שמשה רבנו היה מרוצה. אז למה אתה מרוצה? הרי השם אמר לך שזה ניסיון. אז היית מנסה לשכנע אותם, להגיד להם לא כדאי, בוא נבטל את זה. ולמה אמר להם בניין הארץ הטובה היא רעה? כאילו למה אתה אומר להם בואו תבדקו אם הארץ טובה או רעה הרי אתה אמרת הרי הקדוש ברוך הוא אמר לך שהיא טובה אז בשביל מה צריך לבדוק את זה אחר שנאמר לו מתחולה שהיא טובה ורחבה ועוד מה עשו המרגלים משה אמר להם הרוטם את הארץ מאייבתם יושב עליה חזק הוא עוררפיה מעתם רב ואמר להם בערים אב מחנים ומבצרים ועל כל פנים היו צריכים להשיבו על מה שציווה אותם ומה פישם ומה חטתם הרי משה רבנו אמר להם נתן להם ליסט רשימה של מה הם צריכים להגיד אז הם אמרו את מה שאמרת שאלת אם זה מחנים או מבצרים אמרנו לך שאלת מה העם אמרנו לך שהוא חזק שאלת אם היא טובה או רעה אז אמרנו לך שיער את זה בהתחלה עבודה מה כאילו מה הבעיה לכאורה הפרשיה לא מובנת פרשת שלח שלנו לא מובנת מה מה הבעיה כאילו אם באמת הכל פה היה להכשיל אותם והכל פה היה בעבירה והכל פה לא היה נכון אז זה לא מה שנראה כאן באיך שמשה מתנהג א וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותה מה ציפית שהם יגידו לך שקר אז אפשר להגיד הרי זה לא ציפיתי שהם יגידו שקר ציפיתי שהם יראו את הדברים נחוחה ויגידו את האמת זה מה שציפיתי אבל הם ראו את הדברים עקום ולכן הם גם אמרו שקר יש פה עוד הפיל אפשר לקח ואל תחשוב כי היה פשאם באומרם ארץ אוכלת יושבה בלבד כן יש כאלה שיגידו מה הבעיה במה שאמרו הרגלים הם קראו לארץ ארץ אוכלת יושביה והיא לא היא ארץ טובה היא ארץ ברכה כי טרם שאמרו להם כן היה מריבת כלב עמהם. זאת אומרת הבעיה היא לא בזה שהם רואת. איך זה כתוב? כשהם באים לדבר אז הם אומרים אפס. כי אז העם יושב בארץ והרים בצורות וגם לידי הענק ראינו שמה מלק יושב בארץ הנגב ואז ויעס כלב את העם. זאת אומרת כלב משתיק אותם משתיק את העם ואומר הלא נעלה כי נאכל לה. ואז עוד פעם הם מוסיפים מוסיפים חת על פה שהמרגלים ויוציאו דיבת הארץ לאמור הארץ אשר עברנו וטור אותה ארץ אוכלת יושביי. זה הם רק אמרו בפעם השנייה אבל כבר בפעם הראשונה כלב כועס עליהם אבל מה הבעיה במה שהם ארומים אמרו נתונים הם אמרו שהארץ זה בהתחלה ודבעש וזה פרייה הם אמרו אפס כי אז העם יושב בארץ והרים בצורות גדולות מאוד מה הבעיה במשפט הזה הקצינו את ה הקצינו מה עוד לפי מה שאמרנו קודם מה הוא אז העם היושב בארץ והרים בצורות גדולות מאוד אם הערים בצורות גדולות מאוד אז העם אז או העם חלש חלש אמרנו שעם חלש זאת אומרת הם הפכו את מה שצריך להיות אם ישרים בצורות זה אומר שהעם פחדן יתרה מזאת מה האמת העם פחד או לא פחד פחד איך אתה יודע אחרי זה בירושה נכון יהושע הם שלחו שני מרגלים במרגלים האורים שכולם משקשקים וזה 40 שנה אחר כך פה אנחנו בשנה השנייה 40 שנה אחר כך יהושע שולח שני מרגלים מה הם לא עושים כלום למה כי אומרים להם תקשיבו אין לכם מה לחפש פה כולם משקשקים כולם מפחדים כולם שמ שמו מה אתם עשיתם בקריאת ים סוף, במבצע ביפרים, בזה, בזה, בזה. אף אחד לא יאז להתעסק איתכם. זה בעצם מה ש אמר אמרו מרגלי יהושע. אז ברור שהם משקרים כבר עכשיו הם משקרים או מדמיינים, אבל אתם אומרים בדיוק הפוך ממה שנכון. אז לכן בהקשר הזה אפשר היה לענות לרמבן על מה שרשי ענה. זה לא שהם אומרים נתונים יבשים. זה כמו שהתקשורת היום מדברת וכביכול מדווחת עובדות וכל העובדות מסולפות על פי זה אג'נדה זה בעצם מה שעשו המרגלים הם הביאו עובדות אבל העובדות ממש כאילו שינו אותם השיפוטיות של העובדות הם שינו אותם לפי התחושה שלהם לפי מה שהם רצו דרך אגב למה הם התנגדו למה המרגלים כל כך היו אנטי הם לא היו ראשים שם נכון הזוהר הקדוש אומר שבגלל שהם א היה להם טוב במדבר זה תירוץ אחר אבל התירוץ שהזוהר קומתב זה בגלל שהם פחדו על הג'וב. זאת אומרת הם ידעו שבארץ הם כבר לא יהיו נשיאים כי כבר לא צריך אותם וזה. ויש כאלה שאומרים שהם כאילו רצו את ה את כל הניסים שיש במדבר. יש מן, יש עננים, יש זה לא יהיה בארץ ישראל. ידו שזה לא יהיה בארץ ישראל. כן. כי בארץ ישראל אמרו להם שזה עובד להיות ארץ טבעית שלמת השמיים תשתה מים ושכאילו צריך לגדל בהם תבואה וכל זה. זה לא יהיה בארץ ישראל. אז לכן הם לא רצו להיכנס. טוב, נמשיך. אז לכן הוא אומר, הבעיה שלהם זה לא שהם אמרו ארץ אוכלת יושביה, כי תרם שאמרו להם כן היה מריבעת כליה עמהם. לכן כתוב אכנו אמסו את לבבנו לאמור עם גדול ורע ממנו. רואים פה שהמסת הלב הייתה על זה שאמרו שהעם שגר בארץ נן הוא מאוד חזק ולא נצליח. גם במלחמה הזאת. דרך אגב היו לא מעט אלופים שאמרו אין לנו סיכוי לנצח את חסבלה. אין לנו סיכוי לצחת איראן. רק נתעסק איתם. הם ייפלו פה מתכים של 10,000 טילים ביום. באמת על פי דרך הטבע זה אמר הרב שנוולד לפני בתחילת השנה. הוא אמר שבאמת בהסתכלות טבעית זה היה הנתון. הנתון היה ש000 חיילים אמורים למות במלחמה הזאתי א ו-15,000 טילים היו צריכים ליפול עלינו כל יום. אבל עם ישראל הוא לא עם טבעי. אז לכן כל התחזיות הטבעיות זה לא שהם טעו בתחזית שלהם הם פשוט הסתכלו רק בפרספקטיבה טבעית. ולא פרספקטיבה אלוקית. כשאתה מסתכל, אתה בכל זאת אלוף בצהל, אבל אין חירת שמיים, אז אתה מסתכל רק בפרספקטיבה טבעית צבאית. אז ממילא אתה רואה בזה מה? אתה רואה בזה? השמדה סו טוטלית. אין סיכוי בכלל. אבל הם שוכחים את המה, את הסיעתא דשמיא שיש לעם ישראל ואת הניסים ואת כל ה עזרה הנוספת שיש שמספרים על דוד בן גוריון שבאכרזת המדינה. אז הוא הלך לשאול את המומחים הצבאים, מה הסיכוי שלנו לנצח מול כל הערבים? ידעו שכאילו ברגע שנחריז אז זה הערבים זה אז אמרו לו פיפטי פיפטי או שנצליח או שנמות כאילו 50% הוא בא לעם וסיפר בבית הנבחרים 80% שאנחנו מנצחים אמרו לו איך אתה אומר 80% המוחים הצבעים אמרו 50 אז הוא אומר המוכים הצבעיים לא שקלו את רוח העם הוא לא דיבר על הקדוש ברוך הוא דיבר על רוח העם אז אז כבר דוד בן גוריון התנגד לגורמי הצבא והידוע שהיה ביניהם ויכוחים מאוד גדולים היום זה מתחיל סוף סוף לחזור חזרה לאותו מצב א בניגוד למה שהיה לנו כבר 30 שנה שהם מומחי הצבא הם אלה ששלטו עלינו ואז ממילא הם הכל פרספקטיבה חילונית פרספקטיבה ארצית טבעית בלבד בסדר זה המשימה שלהם בסופו של דבר בשביל זה הם בצבא הם לא רבנים בישיבות אבל צריך להיות גם איזון של הצד הרוחני זה מה שקורה שהמרגלים לא מביאים את הצד הרוחני של היראת שמיים ולכן מבחינתם העם בארץ ישראל הקנען הוא מאוד מאוד קשה ולכן הם אוסיפים לנפול בחרב נשנו ותפנו יה לבז והנה משה רבנו אמר לבניהם כדברים האלה והפליג להם בחוזק העם ובמבצר הריהם וכוח הענקים יותר מאוד ממה שאמרו המרגלים לאבותם כי תכתיב שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת דואים אומר תסתכל אפילו משה רבנו בעצמו כשהוא מספר לעם ישראל הרי הם עומדים בערבות מואב אחרי 40 שנה בתחילת ספר במדבר בא' בשבט הם עומדים כדי להיכנס לארץ אז אז מה תגיד? א אנחנו קסח אותם. זה לא מה שהוא אומר. משה רבנו אומר, אנחנו לא עומדים לקסח אותם בקלי קלות. הוא אומר להם ככה, היום, שמע ישראל, אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גדועים. אני פה בצד שמאל באמצע, לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממק. הוא מודיע לנו, תדעו, זה עמים הרבה יותר חזקים מכם, הרבה יותר גדולים מכם. אשר אתה ידעת ואתה שמעת הרים גדולות ובצורות בשמיים. הוא מדבר על זה שיש שם הרים ענקיות, עם גדול ורם בני ענקים. זה מה שאתם עומדים להילחם איתו, שלא יהיה לכם ספק, שאתה ידעת ואתה שמעת מי התייצא לפני בני ענק, כאילו איך אנחנו נעמוד בזה? אז משה רבנו בעצמו אומר את זה. אז אם זה הייתה הבעיה של המרגלים, אז בסוף משה בעצמו אומר להם את הדבר הזה לעם ישראל, אז אז כנראה שזה לא בעיה להגיד את זה. דרך אגב, אם מישהו היה בשמורת נחל דן, א אני אחרונה הייתי שם לפני שנתיים לפני שהיה כל הבלגן, אז אז יש שם את העיר ליש שאברהם אבינו הרי רדף את המלכים עד דמסק אז בדרך הוא עד דן כתוב עד דן הוא רודף דן זה בצפון לא בגושדן ושבט דן היה בגושדן אבל הוא עבר בספר שופטים לצפון ושמה רואים ערים ענקיות גדולות קיימות מאבני בזלת כל אבן כזאת ובגובה אדיר, זאת אומרת בגובה של איזה לא יודע נראה לי 10 מטר 15 מטר חומות כאילו ממש כמו חומות העיר ירושלים אבל אפילו קצת יותר של עיר אתה רואה עיר שלמה שהשתמרה א אני לא יודע אם זה ממא אברהם אבינו ממי השופטים אבל זה מהתקופת הנכית כלומר לא מבית ראשון אפילו א סליחה תקופת הנכית הקדומה יותר לא מבי ראשון קנענית זה נקרא אני לא לא זוכר כרגע את לפי איך איך הם מגדירים את התקופות אבל זה ממש ואתה אתה רואה ערים בצורות בדרך כלל בעתיקות לא רואים כלום הכל חרב אומרים לך תדמיין פה היה ככה פה היה ככה פה היה ככה שם אתה ממש רואה מבנה אדיר כאילו ממש אפשר היה להיכנס צילמתי את הילדים שלי ליד זה כאילו זה כאלה ככה כזה ענק כאילו גם אני הייתי נראה אותו דבר ביחס לחומה הזאתי זאת אומרת זה ממש מבנה ענק טוב אז אז הוא בקיצור אומר מה אתה רוצה מעם ישראל מהמרגלים משה רבנו בעצמה אומר להם את זה אז ברור שזה לא החטא ועוד מה טעם למשה רבנו בשליחות הזאת עם הארץ טובה ועם רפא הרי טוב ואם ראה או שעם חזק סבור שיחזירם למצרים בכלל הרמבן אומר אם זו הייתה המטרה אז כאילו מה מה מה אלטרנטיבה כן מה אסטרטגיה מה אלטרנטיבה בזה שאתה שולח מרגלים לא יצור שהמרגלים יגידו תקשיב הארץ לא משהו העם של יותר מדי חזק אז מה נעשה אחורה הפני נלך לאוגנדה כאילו מה נעשה זה הברירת מחדל לכן הכלי יקר אמר שזה לא באמת מת בשביל שנבדוק זה רק בשביל פרומו כדי איך אומרים להיות מתעבן כזה כדי לפתוח את התיאבון לעם ישראל להיכנס לארץ זה לא באמת היה לבדוק כי אין מה לבדוק זה לא זה לא שאנחנו נווותר כאילו נחליט טוב אז לא הולכים לכבוש את הארץ טוב אז עד כאן היו קושיות על רש"י עונה הרמ"בן אבל ישוב העניין בזה כן הוא צריך להסביר לנו מהחס של פרשת דברים לפרשת שלח בצורה אחרת מרשי אז הוא אומר ככה ישוב העניין בזה הזה כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להילחם בארץ נוכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוארים ובשובם ילכו אתרים בראש הצבא להראות לפניהם הדרכים כלומר מה הוא מסביר באמת זה מתחיל בפרשת דברים עם ישראל ביקש סתם מרגלים צבעים רצו לדעת איך נכנסים מאיפה הולכים מאיפה לא לא כרגע בקטע הרע שבדבר בקטע הטכני שבדבר צריך את ה כן נגיד אתם הולכים לטיול אז יש הרבה אנשים שמכינים את הטיול מראש ושולחים שליחים ואז בא המדריך והוא מדריך אותנו במה שהוא עשה אתמול והרבה פעמים שהם של בית ספר שדה אז הרבה פעמים מתבלבלים למרות שהם עשו הכנה היום קודם אבל א אבל ככה יש הרבה שעושים עושים את המסלול עם עצמם ואחר כך לוקחים את המשפחה אז אותו דבר גם פה אתה צריך לקחת עכשיו עם שלם עם ילדים תינוקות זה צריך בכל זאת לדעת איך לנוות איפה ללכת מה מה לעשות זה הכוונה לדעת מבוא הערים והדרכים כן שמר הרנונה את מבוא העיר מי אמר מי א מבוא העיר יש לכם פה את המקורני מבוא העיר קדימה יש חידון תנח לבוגרים אני מצפה זה נציג באיזה עיר מדובר בוא נשאל ככה לא מי י אמר למי בעיר בית אל בתחילת ספר שופטים הולכים לכבוש את העיר בית אל והעיר בית אלוז כמו אגוז לוז לא יודעים איפה הכניסה מצאו עשו איזה מישהו שיצא אומרים לו בוא תראה לנו והוא מראה בזכות זה משאירים אותו בחיים והוא הולך ובונה עיר אחרת שנקראת לוז במקומה אבל זה העיר בתל אז זה כתוב שמה שכשבאו לכבוש את העיר בתל אז הוא רצה להגיד הנה אתם רואים צריך לדעת איפה מבעיר סתם איך נכנסים כאילו מאיפה מויבוס מאיפה היה צריך לגעת בצינור ולהיכנס מלמטה לא תמיד אתה יודע זה זה לא עניין של או כן או לא סתם פרקטית זה מה שעם ישראל רצה שיתנו להם עצה באיזו עיר י לחמות תחילה גם לבחור ללכת על הפעולה או ללכת על לא יודע מה על שכם ומאיזה צד יהיה נוח לכבוש את הארץ וכך אמרו בפירוש וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה ביו את ההרים כלומר ההרים אשר נבוא עליהם תחילה ומשם נבוא בכל הארץ כלומר אנחנו רוצים קודם כל איך אומרים לכבוש את המעוז כמו שעכשיו בהתקפה האחרונה אז תקפו קודם כל את המאוזים העיקרים ועכשיו איך אומרים עושים ניקוי של כל ההשאר אבל קודם כל אתה תוקף את הכי הכי חזקים כדי שתגמור אותם ראשונים גם דרך אגב ספר יהושע זה ככה בספר יהושע אם אתם תראו יש ארבע מלחמות סך הכל גדולות יריכו אי מלכי הדרום מלכי הצפון זה לא שזה נגמר עכשיו כל שבט ושבט צריך לעשות מלחמה מקומית ולנקות את מה שמסביבו דרך אגב הם לא עשו את זה בגלל זה יש לנו את כל הבלאגן של ספר שופטים הם לא עשו את זה היו עצלנים רובם נשארו במקום הם לא התקדמו הם לא הגיעו לשום מקום שהיו צריכים להגיע ויהושע גם אומר להם הארץ עוד נשארה הרבה לרשתה קדימה תתחילו להזיז את עצמכם כם אתם תקועים בתל אביב כל המדבר כל א זה הכל פנוי הכל מלא המקנן אתם צריכים לגרש אותם צריכים להעיף אותם צריכים לרשת את הארץ ועם ישראל לא עושה את זה הם לא מזיזים את עצמם גם היום אה כן בסדר בגלל זה ספר יהושע הוא ספר חשוב בהקשר של ההתנחלות כאילו לדעת איך לכבוש איך לרשת נכון כל תוצאה של ספר שופטים הוא תוצאה של מה שקרה בספר יהושע ויהושע לא היה מספיק אסרטיבי בשביל להזיז אותם הוא נאנש על זה גם קצת טוב אמ וזו עצה הגונה אז הרמבן אומר מה שעם ישראל ביקש בפרשת דברים זו עצה אגונה זה לגיטימי זה טוב וכן עשה עוד משה עצמו שנאמר וישלח משה לרגל את יעזר הנה אז אפילו משה או זה שאלה בחידון התנך איפה רואים שמשה שלח מרגלים אז זה מופיע ביעזר עוד מרגלים שלא הכרנו לא זכרנו אותם וכן בושיה בן שניים אנשים אנשים מרגלים זה ידוע על כן היה טוב בעיני המשה זאת אומרת למה היית בעיין המשה כי משה שומע וזה מה שאמרנו מדייקנו את זה מהפסוקים פרשת דברים כתוב שהם רוצים חפירה צבאית ריגול אז משה רבנו אומר בסדר נראה לי הגיוני כאילו לגיטימי בואו נשלח אצלנו זה לא מה שכתוב לא כתוב מרגלים לא כתוב חפרנים לא כתוב כלום כתוב טרים כי הכתוב לא ישמוך בכל מעשיו על הנס או זה גם ביטוי חשוב של הרמבן הכתוב לא ישמוך בכל מעשיו אנחנו לא סומכים על הנס אבל יצווה בנלחמים להחלץ ולהישמר ולארוב בצבא. צריך ללמוד איך נלחמים כאילו אין הקדוש ברוך הוא וצריך לסמוך שהקדוש ברוך הוא זה שמציל אותנו כאילו לא נלחמנו אבל כן צריך לדעת איך לעשות את הטכניקות אי אפשר לבנות על זה סמוך סמוך על אי אפשר לסמוך צריך לדעת להחלץ להישמר ולאוב כאשר בא כתוב מלחמת האי שהייתה על פי השם מקומות רבים אז נמלך משה בשכינה טוב אז אחרי שמשה ראה שזה דבר טוב ללכת ולבדוק א צבאית סתם פרקטית איך להיכנס מה לעשות וזה אז הוא הלך עכשיו שואל את הקדוש ברוך הוא. אז זה היה טוב בעיניו ואז מתחיל הפרשה שלנו שהוא הולך ונמלך בשכינה ונתן לו השם רשות. השם אמר לו שלח לך אנשים וטורו את ארץ קנן וידעו ויגידו לכם ועל פיהם תתייעצו בעניין הכיבוש. שלח לך אנשים כתוב ויתורו את ארץ קנן אבל הרמבן אומר שלח לך אנשים באמת כמו שביקשת. ביקשת אנשים שילכו יבדקו צבאית סבבה. זה לא מה שכתוב אצלנו. כתוב שהם לא הלכו לבדוק צבאית. כתבו שהם הלכו לטור. אז זה הרמבן צריך עכשיו להסביר. הנה משה אמר להם אלו זה בנגב ותעמו עלו זה הדרך בנגב. אתם יודעים איפה המרגלים עומדים כרגע? באיזה מקום אנחנו עומדים בארץ? בקדש קדש ברנאה. מה קדוש? אפשר. כן. אנחנו אומרים מקדש ברנאה. איפה זה קדש ברנאה? בין אל לבאר שבע. כן. יפה. בין אל לבאר שבע זה בעצם המקום. נכון אפשר לומר שזה באזור מחתש רמון ככה אני רוצה לטעון או משאר א יש מפות כאלה של מכלל יותר צעוג שהם עשו באתר שלהם אתר התנך אז שמה הם ממקמים מיקומים היסטוריים ואז כאילו אפשר לראות את ה את הפרשה עם בעצם א זה אתה יודע עם מפה עכשיו זה מאוד מאוד גם הגיוני כי מה הוא אומר להם עלו זה בנגב מקווה שיראו את זה כן אבל אם אנחנו אנחנו כאן. אם אנחנו כאן זה קדש ברנעה בסדר עם ישראל מגיע מפה פה זה איפהשהו פה זה סיני אנחנו לא יודעים זה החידה ואז הם מגיעים לפה עלו זה בנגב כן פה זה הרד ופה זה עלו למה צריך לעלות כי יש פה את כל העלייה של מצפי רמון וכל זה אז הוא אומר להם תעלו תעלו קדימה תכבשו אפשר להגיד עלו זה בנגב כאילו תעלו לארץ ישראל אבל יכול להיות שזה באמת עלייה פיזית שצריך לעלות אז לכן הוא אומר להם עלו זה הדרך בנגב שידעו העם היושב בארץ הנגב מפאת הרוח אשר ישראל שמה חזקו והצטרכו בעניינם להשתמר מאוד ולהחלץ זאת אומרת משה רבנו באמת אומר להם עלו זה בנגב מבחינה צבאית כי עכשיו אנחנו בעמדה נחותה כן כמו אז במלחמה עם רמת הגולן אז כאילו כל עוד שהיינו בדגניה ובכנרת והם ירו עלינו אז היינו תמיד בהפסד ברגע שכבשנו את רמת הגולן אז עכשיו אנחנו צופים על הסורים ולא הסורים עלינו אז זה בעצם מה שהוא רצה לוודא שהשאלה היא בכל זאת מגיע לא עם חיילים אני מגיע עם כל עם ישראל זה חתיכת אירוע וכן הערים הם הם בצורות שיסגבו בהן ויצטרכו לבנות דייק וסוללות או שיבואו מצד אחר זאת אומרת האם אנחנו צריכים לעשות איזה כזה מין דייק א ואמר עוד שידעו בארץ א סוללה ואמר עוד שידעו בארץ עצמה הטובה עם ראה כי אם היא ראה אךבשו תחילה מן המקומות האחרים כי הם היו תרים הר האמורים מצד חברון כי גם יהושע לא כבש את כולם וזה טעם הארץ אשר הוא יושב בה על העם היושב בנגב. זאת אומרת, כשהוא שואל מה הארץ היא טובה היא רעה, זה לא את כל ארץ קנן, אלא את הארץ של הנגב, זאתי שקרובה אלינו. הטובה אמרה, כי אולי אולי עדיף לבוא להגף ולבוא ממקום אחר. הקדוש ברוך הוא הבטיח שזה ארבתחלה בודש. אבל בסדר? יש בה כל מיני. אנחנו יודעים שארץ ישראל בנויה מהקלימים שמשתנים בכן כל ה-400 קילומטר שלה. משתנים מאוד מאוד. אין קשר בין מה שקורה בנגב למה שקורה במישור החוף למה שקורה בהר למה שקורה בחרמון זאת אומרת זה ממש כאילו שינוי הקלים מאוד מאוד גדולים בכאילו אתה יכול ללכת להגיע לשלג כאילו זה לא כמו מקומות אחרים שאתה צריך ללכת מאות קילומטרים כדי להחליף איך אומרים להחליף נוף פה הנופים משתנים בצורה מאוד משמעותית אז הוא אומר אני שאלתי על הארץ הכוונה התכוונתי לא ארץ הנגב ידוע שארץ הנגב היא פחות מכל שארץ ישראל אז על זה הוא שאל הוא לא שאל על הכל. הוא לא ציפה שהם יגידו שכל ארץ ישראל היא רעה והכל לא טוב בה ובהכל יש הרים בצורות. אלא במה שעכשיו עומד להיות לנו ההתמודדות הראשונה. וייתכן כי משה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה הוא ידע את זה כי השם אמר לו אלרץ טובה ורחבה ואבור כן אמר להם שיתנו לב לדעת כן כדי שיגידו לעם יסמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה. אז הנה זה דומה מאוד למה שהכלי יקר אמר שכאילו הוא ידע שהיא טובה ולכן הוא ציפה שהם יחזרו עם תשובות חיוביות לא עם תשובות שליליות והמטרה הייתה רק בואו כאילו הנה הם יאמטו את מה שהקדוש ברוך הוא אמר זה לא אמור היה לבדוק אם כן או לא זה ברור שזה כן והוא ציפה שהם יבואו ויעשו סוג של מתאבן לעם ישראל ויגיד תקשיבו הארץ חבל על הזמן ואז הם יעלו בשמחה לכן אמר להם והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ כדי שיראו בעיניהם בשבח הארץ. זאת אומרת ממש לא כמו שרשי פירש. רש"י פירש שכל השליחות פה היא שליחות לרעה והקדוש ברוך הוא נתן להם את זה לניסיון להפיל אותם. ראינו שהשפת אמת אמר שנכון זה היה ככה אבל הוא ניסה לתת להם מצווה כדי להציל אותה מהעבירה. הרמבן אומר לא זה בכלל לא האירוע. משה רבנו רצה א מרגלים צבעיים וגם רצה איך אומרים לפתות אותם לפתות את עם ישראל. שעל ידי זה שהם נראו שהארץ טובה הם יספרו את זה לכולם והכל יהיה טוב והם בגלל שהיה להם עיניים רעות אז הם הפכו את כל העסק ושיקרו וסיפרו דברים לא טובים זה בעצם מה שהוא מפרש כאן א ומני ידוע כי אין מצרים רחוק מאוד מחברון רק כמהלך שבעה ימים וארץ קנן מגעת בתחומה קרוב למצרים אה יפה אז קודם כל רואים מפה שלשיטתו ארץ קנן מגיעה עדנילוס ולא עד כן יש דיון נחל מצרים האם זה נחל מצרים פה נחל הפסור או שזה כאן הדלטא של מצרים כן האם עד לכאן ארץ ישראל מגיע או לא יש כאלה שאומרים שזה עד לפה יש כאלה שאומרים שזה עד לפה א רש"י אומר שזה עד לפה עד הנילוס ממש כולל סיני כ כל סיני כן זה היה דיון א מנחם בגנז קיבל מכתב מהרב צוודה והרב שלמה גורן שהיה דיון האם החלק הזה שייך לנו לא שייך לנו כדי שלהחזיר אותו לא למסור אותו אז שאלו רבנים אה לא יודע מה היום א אבל עיקרון זה מה ששאלו אז האם כן או לא בנחם בגין בנה על הרב שלמה גורן ואז הרב ציודה כעס ואמר מה פתאום זה ודאי חלק מארץ ישראל למיסא לא הקשבו לו רב ציודה ומסרו את סיני למצרים בתמורה לשלום הכפו שיש בינינו לבינם טוב א בקיצור אז פה הוא אומר שארץ קנן קרובה מגעת בתחומה למצרים אני ידוע כן מצרים רחוק מחברון אבל כוונתו של משה לדעת את הדרך אשר יעלה בה ואת ההרים אשר יבוש תחילה כאשר פירשתי ואמנם היו ישראל במצרים עבדים בעבודת פרח לא ידעו ולא יבינו על כן רצה משה שיגידו להם כל ענייני הארץ לסמחם במעלותיה כי יודע היה בהם כן אומר אז אם זה כל כך קרוב אז מה למה הם צריכים לספר להם על ארץ ישראל הם בטח הכירו אומר לא מי שהיה במצרים בתור עבד לא יודע שום דבר מה קורה בחוץ כן כמו באר שבעים שלא מכירים שום דבר שנמצא מסביב לא יודעים איפה אפילו עוד כמה ערים ליד מישהו שאל אותי איפה זה מיתר אמרתי לו זה פה רבע שעה אין לו מושג על מה כאילו הם גרים פה טוב ואני אז זה מה שהוא אומר לכן אמר בוא ניקח אותם ידעו נראה להם את העולם הגדול מה שנקרא ונראה באלי בלשון הכתוב כי לא נמלך משה עכשיו אז עד כאן הוא אומר ישוב העניין בזה עכשיו הוא אומר מה נראה בעיניי אז נראה את זה וזה נסיים מה נראה בעיניי בלשון הכתוב כי לא נמלך משה בשכינה אז הוא אומר בכלל משהו אחר כי בפרשת דברים לא כתוב שמשה שאל זה החלק החסר בסיפור זה שעם ישראל פנה למשה זה כתוב זה שוויית בעיני משה זה כתוב זה שהשם אמר למשה לך תשלח זה כתוב החלק האחרון שמשה שואל את הקדוש ברוך הוא זה לא כתוב זה לא כתוב זה רשי אמר והרמבן ניסה להסביר איך אפשר אולי לאכול את מה שרשי אמר אבל עכשיו אומר הרמבן אבל זה לא כתוב לא כתוב שהוא נמלך בשכינה הוא אמר והיתב בני דבר אבל טעם שלח לך אז אם ככה אז למה הקדוש ברוך הוא אמר לא שלח לך כי הסכימו לשלוח מרגלים והיה במנהג ששלחו שניים אנשים מרגלים חרש כמו אצל יהושע כלומר משה רבנו אמר אין בעיה נשלח מרגלים אבל בוא נשלח שניים לאמור וישלחו מקצתם והשם יודע עתידות ציווהו שישלח איש אחד איש אחד מכל מתות בני ישראל ושיהיו נשיאים בהם כי חפץ השם שיהיו שווים בעניין כל הגדולים אולי יזכרו וישובו אל השם ועם עין שתהיה הגזירה שווה בכל העם זה הטעם על פי השם שיו במצת השם נשיאים וראשי בני ישראל. זאת אומרת למה השם התערב? בשביל מה השם התערב? הרי משה החליט לשלוח את המרגלים. אז למה הקדוש ברוך הוא אמר לו שלח לך? מה התחדש בשלח לך? 12 12 במקום שתיים שיש 12. למה? כדי שאיך אומרים או שכולם ימותו או שכולם יחיו. לא שחלק ימותו וחלק יחיו. אם הוא היה שלח שני מרגלים נגיד משבט ראובן ומשבט לא יודע דן והם היו מלכלכים אז בסוף שבט ראובם ושבט דן היו סובלים כל השאר לא. אז לכן אמר הקדוש ברוך הוא או שנעשה תשועה ברוב יועץ יבואו 12 אולי זה יעזור שהם יחזירו אותם בתשובה או לחילופין שכולם יסבלו ובאמת זה מה שקרה שכל העם נגזר עליהם כליה כאילו לא לא להיכנס לארץ ישראל זאת אומרת שלפי הרמבן מה שהתחדש בפרשה שלנו זה ה-12 לא זה ששולחים רגלים זה ששולחים הרגלים זה יוזמה של עם ישראל ובהסכמה של משה רבנו ומשה רבנו לא שאל אותו כלום אבל השם שיודע עתידות כבר אמר אמר לו תקשיב תשלח 12 אל תשלח שניים ונראה אליי לפי פשט הכתוב כי לא הזכיר השם למשה שאלתם ששאלו לשלוח מרגלים ולא הסכמת משה עמהם שילו היה כן היה כתוב מספר בכאן ויקרבו בני ישראל אל משה ויאמרו נשלכה אנשים לפנינו ויתב הדבר בעיני משה ואחר כך היה כותב ידבר השם למשה שלח לך אנשים עכשיו תראו כמה שלבים יש פה ברמבן זאת אומרת הוא נתן כבר שתי אפשרויות את רשי ועוד שתי אפשרויות ועכשיו השלישית לפי פשט הכתוב לפי לפי פשט הכתוב הוא אומר גם זה לא נכון. לא נכון שפרשת דברים מלפני פרשת במדבר כי לשיטתו הכל מסודר פי הסדר. זה לא שיש מוקדם ומאוחר בתורה. ואם זה היה נכון אז היה כתוב אצלנו שבאו עם ישראל וביקשו מרגלים והתבדבר בעיני השם בעיני משה ואז שלח לך אנשים. זה לא מה שכתוב אבל היה עניין כך ששאלו ישראל השליחות והייתה הדבר בין המשה. אחר כך בא הדיבור אל משה כשאר הדברות ואמר לו סתם שלח לך אנשים וזה טעם וטור את הצנן אשר נותן לבני ישראל כי הוא מדבר בניין חדש לא סופר בו כלל ויה כל זה כי השם חפץ למען צדקו שתהיה השליחות במצוותו ושתהיה בכל שבטיהם ובגדוליהם למען ינצלו לא למען ימותו למען ינצלו זה מזכיר לנו את מי שהשם עשה את זה בכוונה בשליחות שלו כדי שאולי זה יציל אותם מי הסברנו שאמר ככה מקודם בשם אחד האחרונים בעלי החסידות השפת אמת. כן, השפת אמת הסביר שהסיבה שהשם ציווה זה כדי להציל אותם, לא כדי להפיל אותם. הקדוש ברוך הוא לא רוצה ברעתינו. אז הוא לא אומר יאללה שילכו וילכו לעזזל. זה לא בדיוק מה שהוא התכוון. כן. ורשי זה היה נראה על פי המדרש חייהם שאני נותן להם מקום לטוות למען לא יירשוע. כלומר כל מה שהשם הסכים זה כדי להפיל אותם. אבל כאן אומר הרמבן לא. השם אוהב את עם ישראל וחפץ למען. השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר. מה זה השם חפץ למען צדקו? הוא רוצה שיצדקו. הוא לא בכוונה מנסה להכשיל אותנו. הוא מנסה כל הזמן לתת לנו כביים שלא ניפול. והשאלה אם אנחנו עולים עליהם או לא. אז זה מה שהוא אמר שתהיה בכל שבטיהם וגדוליהם למען ינצלו. לא למען יפסידו. וכן נראה עוד שהם שאלו ממשה נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ והוא חיפוש בדרכים וזה טעם לפנינו שילכו הם אחראיהם על דרכם אבל השם ציווה ויתורו יותר ארץ קנן וכטעם ברירה כבאים לקנות דבר כן תטורו תלכו לראות כמו איזה באנו לקנות כן ציווה אותם משה לפרות הטובה והכל לסמחם כי צבי לכל הארצות ויעלו בחפץ גדול והנה נאמר כאן העניין בסתם כי כן היה בשני תורה הזכיר להם משה כל הדברים מתחילתם להגיד להם פשאם כחטו במה שביקשו ושאלו על עצמם. טוב, אז זה בעצם הפירוש שלו. הוא אחד מהפירושים שכבר אמרנו. הוא בעצם אמר אותם יותר כמו שבאמת הכלי יקר, אז מסתבר שגם הכלי יקר, גם משפת האמת, הכל כתוב פה ברמבן. כאילו אני הבאתי את זה בשם האחרונים אבל לפעמים אתה לא שם לב כי הרמבן הוא כל כך כאילו בסיסי ויסודי שהרבה פירושים מאוחרים יותר כבר כתובים אצלו בפנים בלי ששמים לב. כאילו בכל האריכות פה זה יכול ללכת להיבלה. אנחנו עכשיו לומדים ממש פסקה אחרי פסקה אז פתאום אתה מגלה שהוא באמת מביא פה כמה וכמה אפשרויות ש שמפרשים אחרים מביאו אותם כאפשרות בלעדית לפירוש הוא מסיים בפירוש של חז"ל על דעת רבותינו חטאו באומרם נשלחה אנשים לפנינו בעבור שהם רואים את ישועת השם אשר יעשה להם תמיד והיה להם ללכת אחרי הענן לא צריכים לשאול שאלות לאשר יהיה שמה הרוח ללכת ומשה קיבל מהם למלות אהבתם והיה אתם ויד סבלתי רעתכם והורתי לעשותו השם ציווהו שישלח איש אחד יש אחד למתי אבותיו כנין שנאמר בשמואל שמע בכל העם הנה גם אצל שמואל הקדוש ברוך הוא אומר לך תביא להם מלך למרות שאני לא רוצה את זה והנה האנשים האלה לא נקבו בשמות על פי השם כאשר היה בפקודים ובחילוק הארץ כי מצוות השם לא תבוא בתקלה לעושע ושומר מצווה לא ידע דבר רעו יתברך ציווה למשה איש אחד למטה אבותיו תשלח ושיהיו נשיאים ומשה מדעתו ברר את אלה ושלחם והם גמלו לנפשם רעה מר פה הערה אחת מעניינת שאם תסתכלו על הנשיאים האלה אלה זה לא הנסים שמופיעים בתחילת החומש זה סך הכל עבר אה אנחנו בכח סיוון שולחים את המרגלים נכון כי הרי מגיעים בתשעה באב 40 יום כח סיוון המפקד היה בא' באייר זאת אומרת לפני חודשיים היו נשיאים אחרים פתאום לשליחות הזאת יש נשיאים חדשים אז אומר ה אומר הרמבן זה לא אלה שנקבו בשמות הם לא באמת הצדיקים הגדולים משה הקדוש ברוך הוא הוריד פקודה למשה רבנו לך תבחר כמה אנשים משה בחר אותם אבל זה לא על פי השם וזה לא נקבו בשמות זאת אומרת הם לא נקבו בשמות מסוימים הוא בחר מי שהיה נראה לו והם גמלו לנפשם רעה בזה שהם הסכימו ללכת לזה וללכת לזה בצורה שלילית יהושע וכלב הצליחו לתקן אבל השאר א גמלו לעצמם רע טוב אני חושב שמה שצריך בעיקר זה לתקן את חטא המרגלים זה לדבר בשבחה של ארץ ישראל לדעת שאנחנו יכולים לנצח שלמרות כל העמים מסביב אנחנו יש בנו עוצמה וכוח אלוקי שאנחנו נוכל לנצח, לא, לא לבכות בחייה של חינם ולא לפחד כמו שהם פחדו, שכאילו עם בני ענקים ואיך אנחנו נצליח איתם. כל אלה הם סוג של מרגלים. כל אלה שמחלישים ומפחידים אותנו הם סוג של מרגלים. והתיקון הוא להתגבר. התיקון הוא חס ושלום לא להיקנע לפחדים הללו ולא לשום דבר. כי ריבונו של עולם איתנו ורוצה בהצלחתנו. שר כוח חזק וברוך.