הרב משה כהן | הרמב״ן על הפרשה | בהר - בחוקותי הברית החדשה

טוב שלום אנחנו פותחים את פרשיות באר ובחוקותיי בפסוקים המפורסמים וידבר אדוני על משה בהר סיני לאמור והשאלה הגדולה היא מה פתאום מה עניין שמיטה להר סיני זאת אומרת למה באמת דווקא במצוות השמיטה אנחנו מדברים על הר סיני הרי לכאורה כל התורה כולה נאמרה בהר סיני אין הבדל בין מצווה זו למצווה אחרת כש התורה כל התורה הרמבם בפירוש המשנה על הרמב"ם מסביר שכל היסוד שבגללו אנחנו עושים את התורה זה בגלל מעמד הר סיני. אפילו מצוות שניתנו כבר קודם כמו גידן הש, ברית מילה, הכל, הכל שואב את כוחו מהר סיני. אז אם ככה, למה התורה בחרה לתאר לנו את הר סיני דווקא ביחס לשמיטה? מה התירוץ של רש"י? אתם זוכרים? אז אומר רש"י ככה, תסתכלו, הוא מביא את התורת כהנים פה ברמבן. היום הבאתי בעיקר את הרמבן דרכו נראה את הדברים ודבר אדוני משה בהר סיני מה עניין שמיטה לעניין הר סיני ולא נאמרו כל המצוות בסיני דרך אגב מכאן לקחו את הביטוי כן זה זה הפך להיות איזה ניב מה עניין השמיטה להר סיני כשכאילו אין קשר בין הדברים אז שואלים מה זה קשור אחד לשני אלא מה שמיטה נאמרו קללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני יפקולה נאמרו כללותיהן ופרטיהן ודקדוקיהן מסיני כך שנויה בתורת כהנים זאת אומרת מה התשובה של רשי איך איך הבנתם? את התשובה של התורת כהנים. יש הרבה דקדוקים בשמיטה. יש הרבה דקדוקים באופן כללי בתורה. ולכן רצו ללמד אותנו שלא תחשוב שהקדוש ברוך הוא נתן רק ציווי אלוקי כללי. ומשה רבנו, איך אומרים? אה, חקק את כל שאר החוקים והמציא כל מיני הגדרות וכל מיני דינים וכל מיני עניינים. כמו שאת הדבר הגדול נתן הקדוש ברוך הוא, כך גם את כל האחותים הקטנים נתן הקדוש ברוך הוא. משה רבנו הוא אמר לנו אותם, אבל הכל הכל נאמר בסיני. אין שום דבר שמשה רבנו המציא מדעתו. עכשיו זה מעניין שבכו דווקא את השמיטה לצורך העניין הזה. יש כאן דפים? אה לא לא אלה אלה נראה לי א זה מעניין שבחו דווקא את השמיטה אבל זה על זה רש"י לא עונה זאת אומרת מה הוא אומר בשמיטה יש מצוות פרטים איזה מצוות ופרטים יש בשמיטה אז אתם רואים פה בפסוקים שש שנים תזרע שדך שש שנים תזמור קרמך וסבתה את תבואתה בשנה השביעית של שבתון יהיה לא הארץ סתך לא תזרע קרמך לא תזמור ספק צריכך לא תקצור בין זרך לא תבצור הייתה שבת הארץ לכם לא אוכלה יש פה פירוט של המלאכות ואת הנושא של הפירות שאתה צריך להפקיר בשביל שהיה לאוכלה וודין הביעור ביאור דיני פירות שביעית יש פה פירוד של מצוות זאת אומרת לא כתוב באופן כללי רק והשביעית תשמתנה הונטשתה זה נגיד בפרשת משפטים זה המקום הראשון שבו מופיע שמיטה ושמה כתוב השביעית תשמתנה הונטשתה מה זה אומר מה זה לנטוש מה זה להשמיט לא כתוב מה לעשות מה לא לעשות מה אסור מה מותר פה פרטו לנו את הכל. אז כיוון שהתורה פירטה ביחס לשמיטה את כל הדינים, אז על זה בחרה התורה להגיד וידבר השם למשה בהר סיני. זה עכשיו הוא מדבר איתו. הרי איפה הם נמצאים עכשיו כשהם א כשבאה הפרשיה הזאת? איפה איפה עם ישראל נמצא גאוגרפית וגם מבחינת הזמן? ספר במדבר זה תחילה זה אייר של השנה השנייה. סוף ספר שמות הוא נמצא ביום הכיפורים שבו קיבלו את התורה מחדש נכון אני מזכיר לכם עם ישראל צמצרים מעמד הר סיני ו סיבן אחר כך היה חטא א 40 יום עלה משה לשמיים יז בתמוז חטו בחטא העגל בעקבות החטא חטא העגל משה רבנו עולה 40 יום ו-40 לילה להתפלל על עם ישראל יורד באיזה תאריך א' אלול השם אומר לו שלחתי כי דבריך עוד 40 יום הולך חזרה יום כיפור הוא יורד עם התורה מחדש זה בשנה בחצי שנה כאילו קצת אחרי בחצי שנה שלח יציאת מצרים ואז מקבלים את הציווי לבנות את המשכן בונים את המשכן חנוכת המשכן קוראת באיזה תאריך מא' ניסן א' ניסן יש חנוקת המשכן שזה בעצם פרשיות תצווה פרש פרשת צו שמיני כל אלה זה פרשת חנוכת המשכן אז זאת אומרת זה בספר שלנו חנוכת המשכן זאת אומרת שאנחנו נמצאים בניסן ובאי חודש אחר כך כף אייר בתחילת ספר במדבר יוצאים לדרך זאת אומרת שהם כן נמצאים בהר סיני אבל כבר כמה זמן הם נמצאים בהר סיני כמעט שנה שלמה מסיוון שנה קודמת עד עכשיו אז עכשיו נזכרת להגיד וידבר השם משה בהר סיני כבר עבר זמן הרבה זמן מה אתה עכשיו נזכרת להזכיר שזה היה בהר סיני. אנחנו יודעים שזה בהר סיני. מפרשת יתרו אנחנו כבר בהר סיני. אז לכן זה היה קושיה. אומר הרב, בסדר. עד עכשיו לא הייתה מצווה מפורטת עם כל הפרטים שלה. עברנו המון מצוות פרשת קדושים, המון מצוות בחמות וזה, אבל לא היה פירוט, נכון? היה פירוט של כל האריות וזה, אבל א והיו גם הרבה מצוות, 48 מצוות הה היו בפרשת קדושים. אבל לא היה פירוד של הפרטים. ואני רציתי, אומר הקדוש ברוך הוא, להגיד שגם את הפרטים תדעו שזה מהשם. הוא לא נתן רק משהו גדול, אלא הוא הסביר ממש לפרטי פרטים כל דבר למשה רבנו. משה רבנו היה קל קליטה. כל מה שלנו לוקח 120 שנה לתקלוט, הוא קלט ב-40 יום ו-40 לילה. כי את כל התורה כולה, כולל הפרטים, כולל הכל. הוא הכניס לו ב-40 יום ו-40 לילה. ומשה רבנו לקח לו להסביר את זה לעם ישראל כמעט 38 שנה. הוא מדבר מהר סיני, הוא מדבר מאוהל מועד ובספר דברים הוא מדבר מערבות מואב. איפה זה ערבות מואב? ליד יריכו בצד השני. בסדר? אז שמה דיבר שמשה אל אלמערבות מואב. אז זה לא שהוא קיבל תורה מאוחר יותר את הכל הוא קיבל בהר סיני. פשוט משה איך אומרים? הוציא את הדברים מההרדיסק שלו בשלבים כדי שעם ישראל יוכל להכיל את זה. מה שהוא מסוגל להכיל בלי שיתפוצץ לו הראש לעם ישראל זה לוקח זמן אז הוא צריך לדבר איתם לאט לאט ולהסביר להם וכולי אז לקח זמן עד שהוא אמר את כל התורה לעם ישראל אבל שלא נתבלבל ונחשוב שמשה רבנו המציא וכולי עכשיו בספר דברים בכלל זה דבר מעניין לראות שמה אור החיים הקדוש מדבר על זה שהרי כל ספר דברים מדבר בלשון אה גוף ראשון משה רבנו כאילו מדבר הוא אומר אני עשיתי ככה אני ואומר אליהם וזה אז אז כאילו יש כאלה שטוענים חושבים כן כן, כמובן לא מבית המדרש שטוענים שכאילו משה רבנו אמר את כל הספר הזה, זה לא ספר שמש שהשם נתן. האור חיים הקדוש אומר איזה משהו באמצע, זה כתוב בגוף ראשון. אמנם אבל הכל נאמר כאילו משה רבנו אמר והקדוש ברוך הוא הסכים על ידו. זאת אומרת זה כאילו משה רבנו הוא צינור של הקדוש ברוך הוא. זה לא שהוא אומר דברים מדעתו, הוא פשוט אומר את זה, אבל בגוף שלו ולא בגוף שכאילו השם מצווה. פה הכל תמוד וידבר השם אל משה. בספר דברים זה משה מדבר. לא כתוב שהשם מדבר אליו, אבל זה ברור שזה הגיע מתוך ציווי אלוקי. זה לא שהוא אמציא זה. טוב, אז זה מה שאומר רש"י בשם התורת כהנים. בגלל זה כתוב בשמיטה הר סיני. יש משהו מיוחד בשמיטה לפי זה? לא. זה רק עניין. זה דוגמה שיש בפרטים. באותה מידה. זה יכול להיות שבת, זה יכול להיות לא יודע כיבוד הורים. לא כל מצווה שלא תהיה שיופרטים שאפשר היה לכתוב עליה בהר סיני תמצא איזשהיא מצווה שמפורטת בתורה אז היו אומרים הר סיני אין משהו מיוחד בשמיטה שבגללה התקועה בהר סיני זאת אומרת השאלה הייתה מה עניין שמיטה להר סיני והתשובה היא באמת אין שום קשר בין שמיטה להר סיני יש רק עניין שיש בה הרבה פרטים באופן מקרי לא בעצם מבינים את העניין זאת אומרת בעצם אין פה תשובה אמיתית לשאלה יש רק איזשהו הסבר בר מקרי צדדי שבגלל זה במצוות שמיטה הזכירו את הר סיני באמת זה לא קשור מהותית אחד לשני אנחנו נראה ברמבן שהוא קצת רוצה להסביר פה יסוד הוא אומר פה יסוד מאוד מאוד גדול בהקשר הזה של מה קבלת התורה וזה גם חשוב לקראת חג השבועות לקראת חג השבועות שבו אנחנו בעצם מקבלים את התורה אמנם בפעם הראשונה לא בפעם השנייה כן יום כיפור זה קבלת תורה בפעם השנייה שבוע זה קבלת תורה בפעם הראשונה מה יותר טוב אה פעם הראשונה יותר טוב אבל זה לוחות שבורים פעם שנייה לוחות שלמים זה נשאר מזה משהו מזה לא נשאר כלום אז זה בעצם השאלה מה היחס בין שתי הקבלות אנחנו יודעים שיש גם סתירה בין העכשיו זה היה בדף היומי שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו זאת אומרת בין קבלת התורה בשבועות לבין קבלת התורה ביום הכיפורים היה פער כן בלוחות ראשונים לוחות שניים היה פער בלוחות כתובים דברים אחרים נכון יש כמה וכמה שינויים שב ושקר זכור ושמור למענית לך לא למענית לך ויש הבדלים אה אז בוא נראה כלומר זה היחס בין פרשת תרו לפרשת ותחנן טוב נראה לי שככ פירושו בשבועות אנחנו קוראים את עשרת הדיברות ויש כאלה שקוראים את זה בטעמים טעם עליון מה ההבדל בין טעם עליון לטעם תחתון ההבדל המהותי הוא חוץ מעבר לזה שזה לוקח יותר זמן כי זה טעם עליון וזה הרבה יותר ניגונים וסלסולים צפרדים לא יודע אסכנזים באמת זה מהותי א זה החלוקה של עשרת הדיברות זאת אומרת האם הם מחולקים לפי מצוות או לפי א פסוקים זה בעצם ההבדל ביניהם ולמעשה בעצם תמיד היה עדיף לקרוא בטעמים הרגילים אבל כאילו בגלל הכבוד ורצון לעשות את זה משהו מיוחד יותר אז קוראים בטעם עליון יש כאלה שהיו קוראים את זה רק בשבועות בטעם עליון אבל נגיד פרשת יתרו פרשת בית חנן קוראים בטעם תחתון למעשה קוראים הכל כל כל פעם שיש עשרות הדיברות זה שלוש פעמים בשנה תמיד קוראים בטעם עליון כי זה כאילו יותר מכובד זה יותר מרומם זה יותר מלהיב מהשני עושים תחתון או עליון אה בשניים מקרא שאלה מעניינת לכאורה היה מקום לעשות רק בגלל שזה בציבור ומספר תורה אז עושים בטעם מיליון אז לכאורה משנה המקרא צריך לעשות בטעם תחתון טוב אבל זה לא מעכב לכתחילה מה עדיף לעשות נראה שלפי ההיגיון הזה עדיף לעשות אותם תחתון טוב אז אז אומר הרמבן אז שמעתי מה התורת כהנים אומר אני חושב שיש לי משהו להוסיף זאת אומרת לפי דבריו אנחנו ננסה להבין האם יש קשר פנימי בין השמיטה להר סיני לא רק איזה משהו סמנטי שקשור לפרטים ונראה לי שככירושו לפי שלא מצינו שמיטת קרקאות שנשנת בערבות מואב כלומר בשמיטה יש לנו שתי שמיטות נכון יש לנו שמיטת קרקעות ומה השמיטה השנייה שמיטת כספים שמיטת כספים מופיעה בערבות מואב מה זה ערבות מואב פרשת ראה בספר דברים שמיטת קרקעות מופיעה אצלנו בסדר שמיטת קרקעות זה אומר שאתה קרקע אתה לא עובד ולא כלום שמיטת כספים זה שאם יש לך חוב אז אתה בסוף השנה השביעית אומר ביי ביי ואתה נפרד מהחוב שלך כן זה סוג של איזשהיא חנינה אז הוא אומר בגלל שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנת בערבות מואב למדנו שכללותיה ופרטיה כולה נאמרו מסיני כתוב ולימד כאן על כל דיבור שנדבר למשה בסיני שמסיני היו קללותיהן ודקדוקיהן וחזרו ונישנו בערבות מא סליחה זה עדיין המשך דברי רש"י זאת אומרת שרשי מסביר מה רצתה התורת כהנים להגיד היא רצתה לומר שבגלל שאין שמיטת קרקות בערבות מואב ויש רק שמיטת כספים אז הייתי אומר רגע אז מה קורה פה אז יכול להיות שאולי חלק מהדברים נאמרו בהזדמנות אחרת חלק מהדבר עובדה שזה מנותק שמיטת קרקעות כתובה פה שמיטת כספים כתובה שם וזה משה רבנו אמר. אז אולי גם שמיטת כספים לא נאמרה על ידי הקדוש ברוך הוא. לכן היה צריך להדגיש את זה כאן שהכל נאמר בהר סיני. גם שמיטת הקרקעות וגם שמיטת הכספים. זאת אומרת זה לא רק בגלל שבשמיטה יש יותר פרטים אלא בגלל שבשמיטה יש לנו פער בין מה שמופיע אצלנו בחומשים למה שמופיע בסכומש דברים. לכן עליה צריך היה להדגיש שהיא נאמרה בהר סינה שלא נתבלבל. איפה הוא סו? אבל שזה יותר קודם פסחים פה פה לא מופיע מופיע בראה לכן היה לנו איזה מחשבה לחשוב שאולי זה המצאה של משה רבנו כי עובדה זה לא מופיע פה אז לכן צריך להדגיש לא גם הכל הפרטים של שמיטה נאמו בהר סיני חלק אתם רואים פה חלק אתם תראו בפרשת רא מה שרשי אומר ושלא מצינו שמידת קרקעות שנשנת בערבות מואב למדנו שכללותיה עופות אותה כולה נאמרו בסיני כן הרי זה לא נאמר בערבות מואב אז איך זה מאיפה זה הגיע זה הגיע בהר סיני בא כתוב ולימד כאן כל דיבור שנדבר למשה שמסיני היו קללותן ודקדוקיה וחזרו ונישנו בארבות מואב זאת אומרת בארבות מואב משה רבנו רק חוזר על הדברים אולי מוסיף קצת ביאורים וזה אבל הוא לא הוא לא ממציא שום דבר על זה אומר הרמבן עכשיו מגיע הרמבן ואינו נכון בעיניי כלל מה זה לא נכון שהרבה מצוות כשמיטה שלא נשמו בהרבות מואב ונדע מהן שנאמרו כללותיהנון ופותותיהן בסיני ובאוהל מועד מה זה מה שמיוחד בשמיטה יש עוד הרבה קודם כל להגיד שיש לך רק פרטים בשמיטה ולא במצוות אחרות זה ודאי לא נכון להגיד שחלק נשנו ששמיטה פשוט לא כל הדברים נשנו בערבות מואב וחלק נשנה כאן אז הרמבן בספר דברים בהקדמה שלו שם מסביר שזה בכלל לא נכון יש הרבה מצוות מחודשות שנאמרו בערבות מואב ריבית וזה יש לא מעט מצוות שנאמרו דווקא בספר דברים אז למה לא בכו אותם למה בכו דווקא את השמיטה ועוד מנין שהוקשו שאר הדיברות שנשנו בערבות מואב לשמיטה ולא היו כללותיהם מסיני ופותתיהם באות בות מואב וחוץ מזה מאיפה ההקש הזה? אולי זה באמת רק בשמיטה, אולי באמת בשאר המצוות רק הפרטים, הכללים נאמרו בסיני והפרטים נאמרו בערבות מואב. קיצור, רמבן חולק על עצם ההנחה של התורת כהנים ושל רש"י. וכן היו יותר לומר כי הנשנות נשנו לבאר פרטיהם כי לא נאמרו בסיני אלא כללותיה. הוא אומר אני הייתי אומר הפוך בסיני. מה הקדוש ברוך הוא הספיק להגיד למשה? 40 יום ו-40 לילה את הכללים אבל את הפרטים זה הוא נתן. הוא לא המציא את זה משה רבנו אבל הוא נותן לו את זה בערבות מואב הוא בהמשך הוא הביא לו עוד הוא בכל זאת הוא הוא עוד חי למה אי אפשר לדבר איתו עוד הרי משה רבנו היה לו נבואה פנים על פנים אז זה לא היה רק איזה מעמד אחד שהשם דיבר איתו כל הזמן השם דיבר איתו נתן לו עוד תוספות טוב אז לכן הוא אומר מה שרשי פירש בתורת כהנים לא נכון אבל הברייתא השנויה בתורת כהנים פירושה ברור שהשמיטה נאמרו קללותיה מסיני דכתי פרשת ואלה המשפטים והשביעית תשמתנושתה ואכלו אביוני עמך ואילו דיני השמיטה בדרך כלל ואלו שדיני השמיטה בדרך כלל וכאן חזר ואמר כי בהר סיני עוד נאמרו כל פרטיה שהרי כולם נזכרו בפרשה הזאת ובסוף העניין כתיבה להמצוות אשר ציווה השם את משה בני ישראל בהר סיני להקיש כל המצוות אל השמיטה הנזכרת שכולן היו כן שנאמר בכלל הופרט והכל מסיני זאת אומרת הרמ"בן אומר כמו שהסברנו בהתחלת השיעור לא כמו שהסברנו בשם רש"י שהפער בין השמיטה כאן לשמיטה בספר בפרשת משפטים או שבפרשת משפטים כתוב רק כלל ופה כתוב לנו פרטים לכן על מצוות השמיטה אמרו לנו את הנושא של הר סיני כדי שנדע שהפרטים האלה נאמרו כבר למשה בסיני מה שמופיע לנו בפרשת משפטים שזה מיד זה במעמד הר סיני פרשת משפטים זה מעמד הר סיני סיני כביכול. אז גם הפרטים שנאמרו כאן הם גם כן נאמרו בהר סיני. כי הייתי יכול לחשוב ולומר שמה הייתי יכול לחשוב ולומר ש שאולי רק הכללים נאמרו בסיני אבל את הפרטים לא אומרים בסיני כעובדה שהם נאמרו רק פה בפרשת בהר כמה שמלן שגם הם נאמרו בסיניה אלא בפרשת משפטים אמרו רק את הכלל פה אמרו את הכל אבל הכל נאמר בסינה זאת אומרת המחלוקת בין רש"י לרמבן היא האם מצוות השמיטה המיוחד שבה זה הפער בין מה שקורה בפרשת משפטים ששם יש כלל ואצלנו יש פרטים או בזה שפה כתוב שמיטת קרקעות ורק בספר דברים כתוב שמיטת כספים רש"י בנה יותר על הפער בין החומשים האלה בין ויקרא לדברים בין הרבות מואב לפה והרמבן בונה על זה שיש פער בין מה שקורה פרשת משפטים שזה מיד אחרי מעמד הר סיני למה שקורה אצלה בסדר זה איזשהו עניין יותר פרשני עוד רגע אני רוצה להגיע לעיקר או מה שהוא אומר שזה משהו קצת יותר עקרוני בכלל על על המעמד הר סיני. עוד נמשיך קצת בדבריו. וכן שנו שם בתורת כהנים אלה המצוות אין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה. אשר ציווה השם את משה כדאי השליח לשלחו את משה אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה בהר סיני שכולם נאמרו מסיני. כן? אלה המצוות זה פסוק שנאמר בסוף הפרשיה. בסוף הפרשה שלנו כתוב אני חושב שזה בסוף פרשת באמצע פרשת בחוקותיי כתוב את זה רגע א אלה המצוות אשר ציווה השם את משה אל בני ישראל בהר סיני זאת אומרת רק בסוף פרשת בחוקותייים מסתיים הקטע הזה כאילו זה נראה כאילו שתי פרשות לא קשורות אבל בעצם זה כן קשור כי פרשת באר מתחילה את השמיטה אחר כך עוברים לכל הדיני מכר ודברים כאלה שחוזרים ביובל אנשים שהם מסכנים את הבית שלהם קללות ברכות ובסוף חוזרים עוד הפעם לדיני ערכים וחרמות ואז מסכמת התורה ואומרת אלה המצוות אשר ציווה השם את משה בני ישראל בהר סיני זאת אומרת זה כאילו סיום לכאורה של פרשת בהר בחוקותי יכול להיות שזה סיום של כל חומש ויקרא הכל נאמר בהר סיני לכן אומר הרמבן רגע אם ככה אז יש פה משהו יותר עקרוני מהשמיטה הזאת יש פה משהו שרוצה להגיד לנו משהו גדול על כל הנושא של קבלת המצוות אה א כן א אבל עניין ערבות מואב שנצטווה שם משה לבאר התורה לבנים כך נראה לי וזה כפתור ופרח בסדר זאת אומרת המצוות נצטווה בהם משה מסיני בערבות מואב הוא מבאר את זה הוא קצת מרחיב יותר הוא מסביר להם הוא לא מחדש בעניין הפרשה הזאת שנכתב בכאן אמר רבי אברהם עכשיו הוא מביא את האבן עזרא כי זאת הברית הכתובה בפרשת ואלה המשפטים וכשקיבלו על נפשם נעשה ונשמע אז נכתה הברית ואמר להן כל הפרשה הזאת והזכירה במקום הזה לחבר תנאי הארץ כי כאשר אמר על האריות כי בעבורם תקי אותם הארץ כן אמר פרשת בחוקותי על שבתות הארץ והוא צרך תחילה להזכיר השבתות אז מה הוא אומר כאן לפי אבן עזרא איך הוא מסביר את מה שקרה אומר הברית הכתובה כן כתוב אלה המצוות אה עם ישראל עשו ברית שמות כד זה בעצם פרשת משפטים שם קרטו ברית עם הקדוש ברוך הוא בהגנות לקחו את הדם של השלמים הזו על עם ישראל קרטו ברית ואמרו נעשה ונשמע נכון זה היה בפרשת משפטים אומר היבן עזרא בעצם הרי מה אמר הרמבן שם כתוב השביעית שמתן לנו את השתה פה כתוב הכל כל הפרטים אז רצו להגיד לנו תדע כמו שהכללים נאמרו בהר סיני שמה זה מעמד הר סיני גם פה זה חלק ממעמד הר סיני רק פשוט משה אמר להם את זה יותר מאוחר אומר רבן עזרא לא הפרשה פרשה שלנו בעצם נאמרה לעם ישראל מתי שם בפרשת משפטים בפרשת משפטים כשהוא קרט את הברית עם עם ישראל הוא הביא את כל פרשת שמיטה אז למה זה כתוב פה בסוף ויקרא כן אמר להן כל הפרשה הזאת והזכירה במקום הזה למה זה מוזכר אצלנו לחבר תנאי הארץ מה זאת אומרת לחבר תנאי הארץ שאם לא נשמור את השמיטה מה יקרה נפסיד את ארץ ישראל. זאת אומרת אומר, אומר היבן עזרא הסיבה שזה באמת כתוב כאן, מה עניין שמיטה להר סיני? כי זה באמת נאמר בהר סיני. אז למה זה תקוע אצלנו פה בסוף ספר ויקרא? כדי ללמד אותך שאם לא תשמרו את השמיטה אתם לא תהיו פה. בדיוק כמו שאם עם ישראל ינהג באריות שזה הפרשת א חרמות וקדושים אז הם גם לא יהיו פה. כתובות הארץ כתובות ארץ לא תעשו. כי אם תעשו לא תהיו פה. אין לכם שום הצדקה מוסרית להיות בארץ ישראל אם אתם נוהגים בתואבות הגויים. כל הצידוק המוסרי של עם ישראל לכבוש את הארץ וכולי זה בגלל שאנחנו מוסרים אתם. אנחנו ערכיים יותר. זה רש"י הראשון על התורה. אנחנו אנשים ששומרים את דבר השם. אנחנו קדושים וטהורים. ממילא אנחנו ראויים להיות בפלטין של מלך. אם אנחנו לא ראויים, אנחנו טמאים כמוהם, אז הקדוש ברוך הוא אומר, אז אז לכו מפה, אל תהיו פה. זה לא המקום שלכם. בסדר? זה בעצם האמירה כאן. כן. היום המאבק הוא הרי 70 שנה, אבל היום הוא עוד יותר מתחד. המאבק על הצדק, הצידוק בעצם על המידתנו בארץ ישראל. יש לא מעט יהודים לצערנו הרב שלא לא מרגישים שהם צודקים בזה שהם צריכים להיות כאן. מבחינתם אנחנו עם כובש וכל מיני קשקושים כאלה ואחרים שאנחנו בעצם שתמיד שואלים אותם נו אז למה אתה לא מפנה את הבית שלך בתל אביב? אז הוא אומר כי הבית שלי בתל אביב זה היה בלת ברירה. ברחנו מהשואה, היינו לא היה לנו מקום לגור ובגלל זה הגענו וזה לגיטימי. האומות נתנו לנו, בלפורה הבטיח לנו זהו. אז באנו אבל מכאן וילך להתחיל להתרחב ליהודה ושמרו, להתחיל להתרחב לרמת הגולן, ללבנון, למה? יש מספיק מקום פה, לא צריך יותר. זה סתם לגרום צער לעם הנכבש. להפך אנחנו גם צריכים לתת להם את זה כי אז נרגיש יותר מוסרית טוב שכאילו גירשנו אותה מפה נביא נביא להם מקום אחר חליפי זה תפיסה הם מישהו שמע קצת הרצאה של הרב לויט זה התפיסה של רוב העולם ה כן היהודים ה איך נגדיר את זה השמאל של המפה אלה שהקימו את המדינה שבאמת הם לא סבורים שמבחינה מוסרית מותר לנו להיות באמת השתלטנו להם שטחים שלו שלנו נו אף על פי שזה מובטח בתנך והכל זה לא הם לא חיים על פי התנך אז מה הסיבה הסיבה היא כי אין מה לעשות אנחנו מסכנים אנחנו סובלים וצריך שמישהו ידאג לנו עכשיו למה הם צריכים לסבול בגל אז הם לא יסבלו הם יקבלו משהו אחר בתמורה יתנו להם את ירדן יתנו להם את זה יתנו להם את היהודה ושמרון עכשיו ברגע שאנחנו זאת אומרת בעצם כל המהפך הזה קרה במלחמת ששת הימים פשוט לפני יום ירושלים גם אז כל כל המהפך הזה קרה בששת הימים שאז כבשנו עוד שטחים וזה גרם להם זעזוע מה אתם אתם עושים מה אתם מקופשים עד כדי כך שמה עשה משה דיין הוא החזיר את הר הבית הוא מסר אותו חזרה על ידי הועקף זה לא שלנו יהודה ושמרון לא שלנו הגולן לא שלנו שום דבר לא שלנו סיני לא שלנו כל זה לא שלנו אז אם זה לא שלנו אז אחת המשתלטים אז מה שצריך צריך יותר מזה אסור סתם לנסות להרוויח עוד זה לדקה עם אחר האמירה של התורה היא לא הסיבה שאנחנו כאן הרי ישבו פה עמים שבעה עמים ישבו פה קודם גירשנו אותם בכוח מה? לא בכוח הזרוע וגם לא בכוח הבטחה האלוקית אלא בכוח זה שאנחנו מוסרים יותר. זה מה שהתורה אומרת. אם תשמרו את המצוות אז רשתם את הארץ כי מגיע לכם. מגיע לכם לא כפרס אלא כי אתם היחידים שיכולים להוציא מן הארץ הזאת את הגודל שיש בה. כמו שהכוזרי אומר שזה ארץ הנבואה. אז עם ישראל שמוסרים וערכיים וכולי ראויים לשבת בארץ הזאת שהיא פלטין של מלך. וממילא לשלוט בה. אבל אם חס ושלום לא יגרשו אותנו. אומר הבן עזר, זה בדיוק הסיבה שבגלל זה מצוות השמיטה נשנת פה. היא באמת לא נאמרה פה. היא נאמרה בהר סיני. היא נאמרה שם בפרשת משפטים. אבל בגלל שכאן בפרשת בחוקותי מה כתוב? שאם לא נקיים את המצוות, מה יקרה לנו? זה פרשת כל הקלות והשימות וכולי. כן. הקדוש ברוך הוא פה אומר קללות לא פשוטות. כן. קשלו איש באחי ועבדתם בגויים ואחלה אתכם ארץ אויבכם. אזזה זה כתוב פה דברים נוראים והשימות ינית הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה והייתה ארצכם שממה והרכם יהיו חורבה ראינו מה זה נקרא ארצכם יהיו הריכם יהיו חורבה לפני שנה וחצי אז תרצה הארץ את שבטותיה כל ימי הושמה זאת אומרת אם אתם לא תשביטו את הארץ בשנה השביעית הארץ תשביט אותכם מפה ואת זה היה צריך להסמיך כי מה שהיה לדבר עכשיו אז תרצה הארץ פתות כשאתה לא מדבר לא אומר לי מה זה שבתותיה. אז לכן עוד פעם מופיע בתורה כל העניין של מעמד של שמיטה וכל הדינים כדי שתבין מה הקללה הזאת אומרת. זה מה שאומר האבן עזר. בסדר? אז בעצם ראינו שלושה הסברים רש"י, רמ"בן ואיבן עזר. רש"י אמר שהחס הוא בין זה למה שקורה בערבות מועד. הרמ"בן אומר זה היחס בין זה למה שכתוב בפרשת משפטים אבל זה נאמר כאן. היבן עזר אומר לא. זה באמת קשור למה שקורה בפרשת משפטים אבל זה בעצם נאמר שם. למה כתבו את זה פה? רק בגלל הקללות. עכשיו הרמ"בן עושה איזשהו סוג של א סינתזה של הפירושים ונותן פה רעיון גדול. ולפי דעתי כדרכו של הרמ"בן הוא לא אוהב את הקטע הזה של אין מוקדם ומאוחר בתורה ושבעצם דברים נכתבו שם ודחפו אותם פה מכל מיני סיבות. הוא אומר לא זה נאמר פה כי זה צריך היה להמר פה ודווקא עכשיו ולא שם בפרשת משפטים. מה ההבדל בין פרשת משפטים מבחינה כרונולוגית לזמן שלנו כאן? מה קרה באמצע? חטא העגל. חטא העגל. זאת אומרת, פרשת משפטים זה עוד לוחות ראשונים. פרשה שלנו זה לוחות שניים. אומר הרמ"בן, תשימו לב איזה הבדל גדול היה לעם ישראל מבחינת קבלת תורה בין הפעם הראשונה לפעם השנייה. והוא ממציא ביטוי שהשתמשו בו הנוצרים שנקרא הברית החדשה. הברית החדשה הם קוראים לספר שלהם הברית החדשה כי כאילו הם טוענים, הנוצרים. אנחנו באנו להחליף את עם ישראל. השם קראת ברית חדשה איתנו ואותכם הוא זרק לכל המדרגות. כמובן אמרנו כבר שמדינת ישראל תקומתה הוכיחה גם להם שכל זה שקר נחלו אבותיהם. הכל קשקוש בלבוש. ריבונו של עולם לא עזב אותנו. הברית איתנו נשארה לנצח ואותם איך אומרים בעזרת השם ההיסטוריה א תשכח. בכל אופן אז מה זה קשור לענייננו? אז תראו מה הוא אומר. הוא ביאור העניין כי לפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר נכון כי פירוש בהר סיני בעלותו שם לקבל לוחות שניות וברור העניין עכשיו הוא עושה לנו קצת סדר מבחינת התאריכים כי בתחילת 40 יום הראשונים של לוחות הראשונות כתב משה בספר הברית את כל דברי השם ואת כל המשפטים הנאמרים שם ויזרוק דם הברית על העם זה קרה באיזה פרשה תחילת 40 ימים הראשונים זה קרה בפרשת משפטים בסדר הוא עלה בפרשת יתרו שמימה פרשת משפטים נאמרת עוד לפני לפני שהוא עלה, יש אומרים לפני, יש אומרים אחרי אה הוא זורק את הדם ואז כתוב בסוף הפרשת משפטים שהוא עולה שישה ימים מחכה ונשאר שם 40 יום ו-40 לילה אז זה כאילו פרשת משפטים מאיזה משהו באמצע כזה לא ברור אם היא לפני או אחרי הרמבן אם אני טועה אומר שזה קרה לפני יש מחלוקת בגמרא ביום איך מסדרים שם את הפסוקים בכל אופן זה היה לפני מתן תורה הראשונה וכשחטו בעגל ונשתברו על לוחות שורה רביעית פה מלמעלה כאילו נתבטלה הברית ההיא אצל הקדוש ברוך הוא. אומר ריבונו של עולם ביטל את הברית עם עם ישראל. עובדה הוא אמר מה הוא אמר למשה? ארב ממני ושמידם ויעשה אותך לגוי גדול. אומר לו תעזוב אותי. משה רבנו לא החזיק אותו. זה כאילו כשאתה רוצה שמישהו יחזיק אותך, אתה אומר תעזוב אותי אבל אף אחד לא מחזיק אותך. מה הבעיה? אז כאילו אמרנו שמשה רבנו בעצם נרמז תתפלל על עם ישראל שזה לא יקרה, שאני לא אשמיד אותם. אז כאילו נתבטלה הברית היצל הקדוש ברוך הוא. כשנתרצה הקדוש ברוך הוא למשה בלוחות שניות זה בפרשת מתי קיבלו לוחות שניות? באיזה פרשה? אה לא כי קיבלו הם מופיעות בבית חנן אבל בספר שמות מתי אחריך את העגל אז כתוב שמשה רבנו עולה ויורד עם הלוחות. באיזה פרשה זה? פרשת כיטיסה מופיח את העגל. בפקודי כתוב שהוא יורד עם הלוחות. אז כשהתרצה הקדוש ברוך הוא למשה בלוחות שניות ציווהו בברית חדשה אז הרמבן משתמש כבר בביטוי הזה ברית חדשה הוא אומר כביכול הברית הישנה התבטלה אבל הברית החדשה עם מי נחתמה איתנו איתנו זה בדיוק הקונטר לנצרות הרמבן כל כולו היה בספרד הנוצרית כל המאבקים שהיו לו היו מולם הוא אפילו באיזשהו ויכוח אחד אה הייתה כאילו היה לו איזשהו אה אה א סתירה פנימית מה לעשות כי במה נפשך אם הוא ינצח אם הוא יפסיד אז אוי ואבוי היהדות הפסידה ואם הוא ינצח אז הכלל היה שמי שמנצח את הכומר הורגים אותו אז ממה נפשך אין אין אפשרות לנצח ב בקרב מה שנקרא בוויכוח ויכוח הרמבן זה נקרא ואז הוא היה צריך לברוח בקיצור היה איזה סיפורים מעניינים לראות מה מה חוו רבותינו הראשונים שאנחנו בכלל לא מגרדים את מה שהם חוו והתמודדו בכל אופן כי אנחנו בארץ ישראל וזה ועם כל הקצרות שיש אין מה להשוות בכלל אבל בכל אופן מה שהוא אומר כאן אני מסביר לכם מה זה ברית חדשה ריבונו של עולם קראת איתנו ברית חדשה לא איתכם שנאמר הנה אנוכי קוראת ברית נגד כל עמך עשה נפלאות והחזיר שם המצוות החמורות שנאמרו בסדר ואל המשפטים בברית הראשונה מי שהסתכל בפרשת כטיסה רואים שעוד פעם הקדוש ברוך הוא חוזר על כל המצוות שוב כדי להגיד אני קראתי אתכם ברית חדשה ואין לי שום כפיידה עליכם על מה שעשיתם בדרך כלל שאדם מסתכסך עם מישהו, גם אם הם עושים שולם הוא נגמר, לא מדברים יותר יותר מדי. כאילו תמיד יש איזשהו יחסים קרים. ריבונו של עולם אמר לא, אנחנו חוזרים עוד הפעם בדיוק מההתחלה. אבל אומר הרבן, עדיין יש שינוי מסוים. מה השינוי עכשיו? ואמר כתוב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה קראתי איתך ברית את ישראל. ורצה הקדוש ברוך הוא להחמיר עליהם בברית הזאת השנייה, שתהיה עליהם בעלות ובקללות ושתהיה כראשונה על כל המצוות הראשונות ועל כל המשפטים, כמו שנאמר בברית הראשונה, את כל דברי השם ואת כל המשפטים. לפי כך אמר כאן בסוף התוכחות אלה החוקים והמשפטים והתורות שנתן השם בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה הוא רומז כל המצוות והמשפטים שנאמרו בברית הראשונה בסדר ואלה המשפטים שהיו כולן בברית הזאת מה ההבדל לפי הרמבן בין הברית הראשונה לברית השנייה מה הוסיף הקדוש ברוך הוא הרי כל המצוות היו אותו מצוות עלות וקללות עלות וקללות מה זאת אומרת בברית הראשונה הקדוש ברוך הוא אמר תעשו את המצוות זה טוב לכם יש סנקציות אם לא נעשה אין סנקציות בסדר אין סנקציות בברית השנייה ראה הקדוש ברוך הוא שזה לא עובד עם ישראל עם אהבה לא עובד צריך גם יראה אי אפשר רק אהבה ולכן הוא אומר אם לא תעשו כל הקללות שמופיעות פה פרשת בחוקותיי זאת אומרת ההבדל בין הברית הראשונה לברית השנייה זה שהברית השנייה היא הייתה כבר עם איך אומרים פנים זועפות קצת לא פנים זועפות בהיבת שכאילו אני בקסח איתכם, אלא בשבילכם זה טוב. כמו שאתה לא יודע אם הייתם פעם באתם ללמד בבית ספר או כיתה או משהו כזה אז מורה בתחילה דרכו הוא בא הוא מלמד הוא רוצה להיות נחמד אז הוא מדבר איתם יפה וזה הם רואים שהוא כזה נחמד עושים ממנו קרקס ואז הוא מבין אי אפשר לעשות אי אפשר רק להיות נחמד צריך גם עונשים צריך להעמיד בפינה צריך לתת עונשים צריך זה לא בגלל שהוא רוצה להעניש בגלל שזה מה שמחזיק את האנשים מה לעשות יש זה המצב אז אומר הקדוש ברוך הוא הברית הראשונה הייתה רק אהבה שום שום דבר לא כתוב ותסתכלו גם אפילו בשמירת השבת לא כתוב שם שום דבר כתוב ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת וי נפש כן ברך אדוני את יום השבת ויקד השם כן זאת אומרת לא לא סברן סליחה יום השישי ולשמיים ועץ וכל צבעם חל אלוהים זה כתוב בפרשת בראשית וכשכתוב בפרשת יתרו אני פה כרגע תנך לקרוא מתוכו אבל א לא כתוב שם ואם נחלל את השבת מה יקרה לא כתוב כתוב לא כתוב שתה חייב מיתה לא כתוב כלום רק אחרי חטא העגל הקדוש ברוך הוא אומר פרשת יקל כי טיסה שמה כתוב מי שמחלל אותה חייב מיתה אל תשחקו איתי זה לא המלצה מה שאני נותן זה לא המלצה זה שאני מדבר בלשון נעימה ומסביר לכם שזה לטובתכם איך אומרים כמו שיש שלט ההתנדבות ההתייצבות להתנדבות חובה זאת אומרת זה לא התנדבות זה חובה אבל זה קוראים לזה התנדבות אז אותו אותו רעיון גם כאן שבעצם אני נתתי לכם תורות למען שזה יהיה לכם טוב והכל אבל אין מה לעשות כדי שאתם תבינו אז לפעמים אני צריך להסביר לכם את זה בדרך קשה כדי שאתם תבינו בשבילכם לא בשבילי לפעמים כמו שתלמידים אמרתי צריכים לפעמים את העונשים כדי שזה יאפס אותם אז זאת אומרת אומר הרמבן זה הפער בין ברית ראשונה לברית שנייה ברית ראשונה זה בלי תוכחות ועלות ברית שנייה זה עם תוכחות ועלות יותר מזה אומר הרמבן זה ההבדל דל בין ברית ראשונה לשנייה. ברית ראשונה נאמרו כללים, ברית שנייה יורדים לפרטים. בסדר? כמו שמישהו אומר, "טוב חבר'ה, אני רוצה שתעשו תורנות מטבח. הולכים זה תעשה ככה וככה, ככה וככה. טק טק טק טק טק טק טק טק. נותנים לך הוראות. אחרי שהוא רואה שהכל כבר לא מתפקד, אז יש הוראות מאוד מפורטות. את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה. כאילו זה מאוד מאוד מסודר. ככה גם פה השביעית תשמתנה הונטשתה. ומה זה? אני מצפה מכם להבין. או לשאול, לברר, להיות ראש גדול, מה שנקרא. אתה לא ראש גדול, אז בסדר, אז אני אסביר לך בפרטים, פרטים, פרטים, פרטים, פרטים, בסדר? זה לא רק תלוי בראש גדול וראש קטן, זה לפעמים כאילו זה הרבה יותר לא נעים לשמוע מיליון חוקים. כשאתה אומר לי זה משהו גדול, בסדר, הבנתי אתה רציונל, אבל אם אתה מתחיל לסדר, לנהל אותי, זה יותר קשה לי. אז הוא אומר, זה גם ההבדל בין הברית הראשונה לברית השנייה. והנה בספר הברית הראשון נאמרה השביעית בכלל, כמו שהזכרתי ונאמר והשביעית תשמנטשתה. אתה בברית השנייה נאמרה בפרטיה ודקדוקיה. זאת אומרת אומר הרמ"בן, מה העניין שמיטה להר סיני? זה לא סתם יש בה איזה פרטים, מצאנו מצווה עם פרטים. השמיטה היא מלמדת אותנו בהר סיני כבר שריבונו של עולם נתן את הברית החדשה, הוא נתן אותה עם פרטים. הברית הראשונה הייתה בלי פרטים, הברית השנייה היא עם פרטים. זה באמת לא נאמר בברית הראשונה, אבל זה נאמר בהר סיני, אבל בפעם השנייה, לא בפעם הראשונה. כלומר, הדיון הוא לא ביני אם זה נאמר בהר סיני או בארבות מואב או יותר מאוחר, אלא אם זה נאמר בברית הראשונה או בברית השנייה. זה מה שמסביר הרמבן. הברית הראשונה הייתה רק כללים. הברית הראשונה הייתה רק פנים יפות ונחמד והכל טוב ויפה. הברית השנייה החדשה הייתה עם תוכחות, עם סנקציות, עם סנקציות וממילא גם עם פרטים. ובעת הברית הראשונה שהוא ב-40 יום הראשונים נצטווה משה על המשכן וכשנתרצה לו הקדוש ברוך הוא וציוהו לכרות להם ברית שנייה ירד משה ויצם את כל אשר ציווה השם אותו בהר סיני והיה מעשה המשכן מכללם ואז הקיל משה את כל הדת בני ישראל ואמר להם כתחילה אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם במלאכת המשכן והנה קיבלו הדבר בשמחה עם ישראל קיבלו את זה בשמחה ויצאו מלפניו מיד ובאו כולם נתנו הדדבה עשו המשכן והשלמו מלאכתו וכשהוא קם כתוב ויקרא אל משה וידבר השם אליו מעולם עכשיו עכשיו הוא כאילו עוזר לנו לסדר את את החומש כן כל ציווי המשכן זה תרומת איזה ויקל פקודי הוא הקיל את כולם הם עשו את המשכן הגענו לתחילת פרשת ויקרא ויקרא שם משה מועל מועד ואז הגיע הזמן שמשה רבנו יגיד להם את כל התורה של הברית החדשה לא של הברית הישנה וציוה בקורבנות בכל תורת כהנים ומשה ציווה אל אהרון ואל בניו ואל כל בני ישראל מיד וכאשר השלים אמר להם עוד ציווה אותי השם בהר סיני לפרש לכם את השמיטה ואת היו אתם זוכרים שאמרתי לכם את השמיטה בברית הראשונה שזה השביעית תשמתן לנו את השתה לא לא זה יש לזה עוד הרבה הרבה פרטים ויש לזה גם סנקציות אם לא תעשו את השמיטה לא תהיו פה ולכרות להם את כל המצווה והמשפטים ברית חדשה בעלה ובשבועה לפי זה אומר הרמבן כל זה נאמר למשה משה רבנו אמר את זה אמר את זה לא רק נאמר לו זה נאמר לו בסיני אבל הוא אמר את זה מיד אחרי שהם בנו את המשכן כאילו זה לא זה נראה לנו רחוק כבר עברנו איזה זה 10 פרשיות מאז מאז פרשת כיטיסה אבל זה בעצם נאמר מיד בסמוך אחרי המשכן הוא אמר להם את הקורבנות ואז אמר להם את ה את הנושא של השמיטה ולא הוצרחתה שזבח זבוחים ויזרוק חצי אדם על העם וחצי אדם על המזבח כאשר הסבא ראשונה איך הברית נחרטה בברית הראשונה עושים שלמים זה נחמד אוכלים שר והכל בסדר פה זה לא פה הברית נחרטת עם קללות אבל קיבלו עליהם הברית הראשונה בעלות ובקללות אלה וזה זה הטן השם בינו ובין בני ישראל בהר סיני כי הוא נותן להם בברית הזאת כי מחל להם על פי התנאים האלו וכן ברית ערבות מואב כן היה עכשיו הוא אומר גם בערבות מואב עשו עוד ברית לפני הכניסה לארץ זה דור חדש אז עשו עוד ברית עם הקדוש ברוך הוא קיבלו עליהם התורה בעלות ובקללות איפה זה כתוב בספר דברים הברית הזאת באיזה פרשה דברים לא איפה כתוב העלות והקללות בפרשת דבר בספר דברים איפה לא מה המקבילה בחוקותי כי תבוא בסדר כי תבואו אל הארץ אז שמה הוא משביע אותם יש את כל המעמד של הר גריזים והרי ריבל הוא משביע אותם ונותן להם את כל הקללות והברכות אז גם שם יש ברית זאת אומרת הברית היא תמיד מגיעה עם סנקציות והי הברית כמו שנאמר אלה דברי הברית אשר ציווה השם את משה לחוד בני ישראל באר צמם מלבד הברית אשר קראת איתם בחורב באמת אמרו שבתנאי הארץ השמיטה והיובל כאשר הזכיר בתוכחות בקיצור מסביר הרמבן כשאני עונה מה עניין שמיטה להר סיני לא אומר זה מקרי פה יש פרטים פה אין פרטים זה מהותי שמיטה היא היצוג של הברית החדשה. למה היא העיצוג של הברית החדשה? כי הברית החדשה, כל החידוש שבה זה שיש בה תוכחות ועלות. ובמה תלוי שנקבל חס ושלום את אותם תוכחות ועלות? בזה שלא נשמור את השמיטה בארץ. כי יש בזה אמירה עקרונית שאנחנו לא שומרים את השמיטה. אם אדם לא שומר את השמיטה, מה הוא בעצם מעיד? לא הוא לא מכיר בזה שלי הארץ שהשם השם הוא שולט פה בארץ הוא חושב כוחי ועוצה מידי מגיע לי וכדומה אבל אם אתה מתוך תודעה שכל הארץ הזאת במיוחד לא יוון סוריה סיני א סין וכדומה ארץ ישראל היא של ריבונו של עולם כך שגם אם אתה קנית את זה בטאבו אתה בעצם מכיר שזה של ריבונו של עולם אז ממילא גם ההתנהגות שלך תהיה בהתלם אתה תבוא מתוך תודעה כן כן, הרב קותב בתחילת שבת הארץ שמה שעושה השבת פעם בשבוע לכל אדם פרטי עושה שמיטה לאומה בכללה. הרי למה ישבת כל שבוע? כי הוא כותב לזה כדי להזיז קצת את האדם מכל ענייני הזעף והענייני העיסוק שלו החומרי כל השבוע מתעסק בפרנסה ודברים כאלה אז פעם בשבוע הוא שוכח את הכל וחושב שכל מלאכתו עשויה. הוא בעצם מתרומם קצת למה אני עושה פה בעולם. בשביל זה באתי כל היום רק לעבוד ולעשות. יש תכלית לכל הדברים האלה. לרומם את הנפש, לרומם את הנשמה, להידבק בקדוש ברוך הוא, אולי להיות אדם טוב יותר וכדומה. זה בעצם מטרת השבת. היא לרומם את המעלה של האדם. ואז הוא מבין שכל מה שהוא עושה כל השבוע זה רק אמצעי בשביל להגיע למדרגה הזאת של הדבקות בריבונו של עולם ושל עשיית הטוב וכולי. ככה עושה השמיטה ביחס לעם ישראל. עם ישראל שש שנים נלחם, עושה הכל, הוא בונה, מצכלל. בשביל מה אתם עושים את כל זה? כדי להיות המעצמה מספר אחת במזרח התיכון כדי להיות מתחרים בלא יודע מה בטכנולוגיה ורפואה ותייירות וכדומה זה רק אמצעים בשביל שתוכלו לעשות את היהוד האמיתי שלכם שמה שאתם עם השם אתם עם השם וממילא אתם מייצגים את השם בעולם אז כל זה אם הייתם רק מדברים טוב ראיתם כולכם לבושים כמו חסידים וכל היום רק לומדים תורה מי היה מקשיב לכם הגויים זה לא מעניין אותם אבל ברגע שאתם מעצמה טכנולוגית חומרית וכדומה. אז אומרים, "רגע, אם יש לכם את היכולת הזאת, מה הערכים שאתם יכולים לתת לנו?" שם באותה שיחה הרב לביט מספר שאנשי צבא מגרמניה באו אליו למכינה ושאלו אותו, תגידו איך אתם עושים את זה? איך אתם נלחמים ועדיין שומרים על המוסריות שלכם? הרי כשהם נלחמו מה הם עשו? היו המושחטים שבאדם. הפכו להיות ב חוליגנים, הפכו להיות חיות טרף, רצחו וזה בלי בלי בכלל להניף אף. כשאדם נלחם הוא הופך להיות לא מוסרי. אז איך אתם שומרים על המוסריות שלכם? ואז הוא יראה לו את בית המדרש ואמר לו בזכות זה שאנחנו לומדים תורה והעומק של זה הוא בעצם שכל הכוח והעוצמה שלנו היא נובעת ממקום של תורה. כל הלאומיות שלנו, זה הרב קוק כותב באורות ישראל היא נובעת ממוסר של קודש. אנחנו רוצים להיות אומה ולשלוט בארץ ישראל לא בשביל להשתלט, לא מכוחות לאומניים שמופיעים בכל הימין שנמצא בכל הארצות באמריקה וזה. הימין שם זה מגיע ממקום אגואיסטי, מקום שאני רוצה שיהיה לי יותר כסף, שאני אשלוט ושאני אוכל לעשות מה בא לי. אצל עם ישראל הימין הוא ימין ערקי. באיזה מובן? הוא ימין שמגיע ממקום מוסרי. הסיבה שאנחנו רוצים להדבק בארץ ושאנחנו רוצים לשלוט כאן זה בשביל שנוכל להופיע את השליחות שלנו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. אין לנו דרך אחרת. אין אפשרות אחרת לנצח את הרע. רק הטוב יכול לנצח והוא לא יכול לנצח אם הוא לא שולט כאן. זה הסיבה. לכן החיילים שלנו מסוגלים להילחם בכל הרוע בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות. אבל להיות אנשים מאוד מאוד מוסרים, אנשים מאוד עדינים. הוא מספר כאילו יש להם איזה כמעט 29 נופלים. אני לא טוע 30 נופלים וכל אחד מהם כשאתה שומע סרטון עליו אתה שומע איך הוא אדם היה מנגן יש כאלה היו צעירים איך הוא היה במשפחה מאוד מאוד עדין מצד שני אתה רואה איזה לוחם מאוד מאוד ככה חזק וזה לכאורה סתירה בנפש אבל כשזה מגיע ממקום מוסרי זה לא סתירה בנפש השורש הזה זה דוד המלך שאומר הדינו האצני כן שהוא היה עדין כתולעת בתורה אבל כשהוא היה הולך למלחמה מי שקורה אני מלמד שמואל ב במיתר אז אתה רואה דוד המלך צך לא עושה חשבון הוא מעמיד את כל המהבים את כל השבועים הוא מותע חבל את כל אלה הוא הורג עוד חבל את כל אלה הוא הורג משאיר רק את החבל השלישי ממשיך הלאה ככה הוא עושה שבועים הוא הורג את כולם כדי להרתיע מה זה אין לך לב איפה אנשים שבועים אתה לא יודע כל המנה ג'נבה לא הייתה בימי דוד המלך אבל בסדר אז באופן עקרוני אבל הוא היה צריך להרתיע אז איך אדם שלומד תורה משורר תהילים כאילו רוצח ככה בצורה בלתי רואה ממתר כדי בשביל להעמיד את כוח האומה זה נדרש בשביל לנצח את הרע בעולם זה נדרש אז זה בעצם היסוד השמיטה בעומק שלה מבטאת את זה שאתם מכווני מטרה אתם יודעים מה המטרה מה התפקיד שלכם אתם יודעים שלהשם הארץ שאתם עמו של הקדוש ברוך הוא ולכן מותר לכם לשלוט פה אבל אם חס ושלום תתבלבלו אז תפסידו את הכל תפסידו גם את ארץ ישראל זה בעצם היסוד שהרמבן פה מלמד אותנו ולכאורה זה עמוק יותר מכל הפירושים שנאמרו קודם. זה לא עניין טכני כרגע של איפה זה כתוב בארבות מו וזה. זה קשור בשורש של מצוות השמיטה. הנושא של הר סיני בהיבט של הברית החדשה שנכרטה עם התוכחות והסנקציות של איבוד הארץ. טוב, אפשר כוח חזק וברוך.