הרב משה כהן | הרמב״ן על הפרשה | בהעלותך

טוב, שלום. אנחנו בפרשת בעלותך בעצם רואים, פוגשים סוף סוף את האתגרים שיש למשה רבנו בדרך של עם ישראל. זאת אומרת, עד עכשיו הם היו במעמד הר סיני, הכל היה טוב ויפה, יושבים תחת ההר. א בעצם נכון שהיה חטא העגל אבל חטא העגל זה הייתה איזה נפילה שהסתדרה כאילו בסופו של דבר עם ישראל במיוחד לפי אך שכותב הקוזרי זה לא באמת היה חטא ככה גם בן עזרא חותנו מסביר שבעצם א א כל האירוע שם היה איזה ניסיון למשהו גשמי משהו שאפשר לתפוס אותו להחזיק אותו שהוא לא מופשט כל כך ולכן בעקבות זה נוצר הצורך במשכן שהיה היה סוג של בית עם כל הקטורת והדברים הללו. אבל ביסוד הדברים לכאורה עם ישראל נמצא במקום מתוקן, במקום טוב, הוא נמצא למרגלות הר סיני. זה מה שקרה עד פרשת בעלותך. בעצם תחילת הפרשה היא סוג של התחלת הצעדה של הדרך. כן? אנחנו בעצם א מפרק י אה מתחיל האירוע שבעצם א התורה מונה שזה בכף באיר והיא בשנה השנית בחודש השני ב-20 בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות זאת אומרת עד כה הם היו במקום כשצועדים במקום או כשנמצאים במקום אז יש יציבות יש א וודאות יש בהירות אבל כשמתחילים להתקדם ופה מתקדמים לכיוון ארץ ישראל אז למרות כל ההכנות שהיו בפרשת במדבר, בפרשת נשוא, בבניין המשכן, בסידור המחנה, ב כל פרשת החצוצרות נמצאת כאן. לדעת מתי הם יכולים ללכת, מתי הם יכולים להתכנס, ההתפזרות, הזה, התרועה, התקיעה, כל הדברים הללו, מתי קוראים לנשיאים, מתי קוראים לאנשים א אפילו פסח שני הוזכרה כאן הפרשיה הזאת א ואז מתחילים ללכת, מתחילים ללכת, נהיה בעיות. אז אחת הבעיות היא מה שמופיע פה לפנינו בפרק יא פסוק י שבעקבות זה ההנהגה של משה כביכול מתפצלת. זאת אומרת יש כאן איזשהו סוג של שינוי ממה שהיה קודם. א בוא נראה. וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו. כן. זאת אומרת כאן כבר אנחנו מדברים על זה שיש לנו את האירוע המיוחד שמופיע בספר במדבר שהוא לא מופיע בשום מקום אחר. זה התופעה הזאת של הנונים ההפוכים. זאת אומרת, תחילת הפרק מתחיל בזה שעם ישראל עוזבים את הר השם וכל ה כל הפרשנים שואלים מה בדיוק העבירה בזה שהם כן להפריד בין פורנות לפורנות. מה בדיוק הבעיה של וישו מער השם? אז חז"ל אומרים כתינוק הבורח מבית הספר. זאת אומרת עצם הבעיה זה עצם זה שאתה עוזב את מקום השכינה, עוזב את מקום התורה, עוזב את ה כאילו טוב, המועקה הזאתי ירדה ממני. זה בעצם ההחלפה שנמצאת כאן ביחס ל לעם ישראל ולכן זה פורנות, זה משהו שגם עלול להפיל על עם ישראל עונש. ומצד שני, מיד אחר כך, זה כל העניין שהם התחילו להתעונן ולהתאוות לבשר עד כדי שפה אנחנו מגיעים בעצם למה שמשה רבנו מגיב בעניין הזה של שתי הפורענויות האלה. אז כדי להפריד בין הפורנויות שם הקדוש ברוך הוא שני ננים הפוכים כי נזהש וביתך נ תמיד מבטא את הפסוק נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נ זה ביטוי של נפילה וכאן בכוונה הפסוק הופך כאילו התורה שמה את הנונים הפוכים כדי להגיד לא נפלה לא גם הנפילות הללו של עם ישראל זה לא ביטוי לד שעם ישראל פחות טוב, פחות חזק, פחות יציב, פחות רוחני. צריך לראות את זה בצורה אחרת. צריך לראות את זה בצורה אחרת. ולכן הנפוכה לא ליפול, אלא איך קוראים את הפסוק נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. זה הפסוק שהשמיטו מאשרשיתך. ככה הגמרא בברכות אומרת, פסוק מהנביאים והשמיטו אותו מאשרש וביתך מתהילים. והסיבה היא כי אנחנו לא רוצים שעם ישראל ייפול ועוד לא יקום, אלא צריך לקרוא את זה. נפלה לא תוסיף. קום בתולת ישראל. זאת אומרת היא לא תמשיך ליפול היא תקום ואיך אני יודע שהיא קמה כי כתוב בפרשיה שבין שנינוני מה כתוב וי בנצוא אה ארון וימשה קוה השם ויפוצץו אויבך ואינוסו מסניך מפניך זאת אומרת בעצם הקדוש ברוך הוא אומר עם ישראל צריך לא להתרגש מהנפילות הנפילות הללו הם לא ביטוי למפלה רוחנית של עם ישראל אלא יש עוצמות פנימיות של עם ישראל שלפעמים הם מתגלות בצורה לא טובה לפעמים יש פה פה תאווה לבשר. על מה מתלוננים פה? הם רוצים אוכל, רוצים בשר. כן. זה דבר לכאורה טבעי. אבל הם מצפים מעם השם. קיבלתם תורה. זה מה שעכשיו אתם מתבעים לבשר. הרי כבר בספר שמות הם התבעו לבשר. הקדוש ברוך הוא נתן להם. מה הוא נתן להם שם? כבר שם הוא נתן להם סלב. ומן? קיבלו אוכל, קיבלו מים, קיבלו הכל. אבל עכשיו הם עוד פעם מתווים ומתלוננים שאין להם אוכל וומה נוכל? זכרנו את הדגה ואת הקישויים והוטיחים. הם לא קיבלו בשר במצרים, הם קיבלו דגים, אבל מהקדוש ברוך הוא הם דורשים בשר. זאת אומרת, יש פה איזשהוק של עלייה רוחנית. זאת אומרת, כשיש תאווה גשמית, אנחנו יודעים את זה נגיד בשבת. בשבת כתוב שהנשמה יתרה. איך יודעים שיש לבן אדם נשמה יתרה? כי יש תאבון מאוד גדול בשבת. פתאום אדם שכל השבוע אוכל טיפה, בשבת הוא מסוגל לאכול המון. ככה מספרים על הרב ציודה שבשבת הוא היה אוכל או בסעודות מצווה הוא היה אוכל בלי סוף. כך שבכל יום ויום הוא היה אוכל אולי א משהו קטן, חימיים עם בסקווית. לא זוכר כבר מה היה התפריט שלו ואילו דווקא בשבת אז פתאום יש לך נשמה כזאת גדולה כי כעוצם הרוחניות כך כנגדו עוצם הגשמיות של האדם זאת אומרת יש רוחניות מאוד גדולה היא דורשת בסיס חומרי מאוד יציב אז גם כאן זה נדרש טוב בכל אופן משה רבנו לא מגיב כך התגובה של משה היא לא תגובה כל כך פשוטה זה מבחינתו סוג של נפילה הוא יצא באורות ממעמד הר סיני. כבר היה בטוח שאיך אומרים עם ישראל אמרת לקח מחגל ועכשיו הכל יזרום טוב והנה מגיעים לארץ ישראל נכבוש אותה ובפרשה שלנו הכל מתפקש. הכל מתפקש. זה מתחיל בחטאים האלה של המתוננים והמיתבים וזה עובר לפרשה הבאה שהיא פרשת שלח לך שזה חטא המרגלים שאיך אומרים כל החלום נופל למטה. גם משה רבנו לא נכנס לארץ גם עם ישראל לא נכנס לארץ. ואחר כך עוד קורח. בקיצור, אוסף של המון המון המון נפילות. אבל אף על פי כן, מה שכתוב אצלנו בפרשה הוא העיקר שהנפילות הללו הם לא עצמיות לעם ישראל. הם ביטוי ל איך אומרים? לאורות גדולים בכלים קטנים. יש כשיש אור גדול בכלים קטנים אז זה נראה לא טוב, זה נראה מכוער, זה נראה נכון, זה כאילו לא מחזיק את עצמו וזה הכל כזה מתפוצץ אבל זה לא מגיע מקטנות כי אפשר היה להגיד אנשים קטנים אנשים קטנים מה הם מחפשים בשר וזה בואנה משה רבנו המנהיג שלכם תרוצו אחריו מה מה אתם מתעסקים בהבלים ושטויות ודגים וירקות ושומים אבל באמת יש פה אור גדול של עם ישראל חז"ל אומרים שזה דור דעה כלומר אנחנו דור העקב שזה הכי למטה הם היו דור דעה הם הכי למעלה זאת אומרת יש פה באמת אנשים שראו מראות אלוקים בקריאת ים סוף ראתה שפחה על הים שלא ראה יחזקאל בן בוזי אה ראו את עשרת המכות ראו את מעמד הר סיני גם אנחנו אבל כי כתוב שכל הנשמות היו שם אבל הם ראו את זה בחוש כאילו ש אנחנו לא יודע ו לא הם הדור הראשון אז הם הדור הכי גדול לא לא כאילו ה זה שעכשיו סתם כל אחד בא ונותן את הדעת שלו על א ואומר משהו לא אצלנו היתרון היתרון הוא שהדור בכללותו יש ביותר דעה בעבר היו אנשי דעה אבל אנחנו יודעים שהגמרא שבת אומרת ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם ראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים ולא כחמור חמורות של פנחס בן יאיר זאת אומרת יש ירידת הדורות דווקא כאילו אם היו גדולים אדירים בהתחלה ממשה רבנו זה לאט לאט מצטמצם זה לא עולה כלומר הגדולים של הדור שלנו הם פחות מהגדולים של הדור הקודם. אבל בכללות עם ישראל יש הרבה יותר דעת. יש יותר ישיבות הרבה אנשים יותר יודעים לומדים תורה הרבה אנשים יודעים יותר יש להם דעה ועומק. התקשר כזה כן יש פה איזה סוג של כיזוז כאילו שברמת הכמות יש הרבה יותר ברמת האיכות או הגדלות אז זה קצת פחות בסדר אז זה פחות מה עושה משה רבנו אז כאילו איך מתמודדים עם השבר הזה שפתאום הוא מגלה שעם ישראל הם לא איך אומרים לא כאלה זה נראה בעיניו בכל אופן שהם לא כל כך אה לא קלטו את האירוע הם לא הבינו שלא כדאי להסתבך עוד פעם לא כדאי עוד פעם לרדת למקומות נמוכים כמו שהיה בחטא העגל והם עוד פעם דורשים ממנו דברים גשמיים חומריים כשיש להם הכל כן זה גם חלק מהבעיה יש לכם מים יש לכם עננים יש לכם מן שתעמוק אתם א לשד השמן ובכל זאת אתם בוכים אז תראו ופסוק י וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו ויש לפתח האולו ויחרף אדוני מאוד ובעיני משה רע ומשה שומע את הבכי בכי זה דבר שהוא על מה בוכים את בכי זה דבר שהוא כשיש חיסרון עמוק אז אתה בוכה אדם נפטר אז כתוב שלושה ימי בכי אבל אתה לא בוכה על שטויות כאילו תינוק בוכה שות אומר מה אתה בוכה מה אתה נכון כי כאילו וכשהוא שומע את העם בוכה למשפחותיו חז"ל אומרים מה זה בוכה למשפחותיו בוכים על עזקי האריות כלומר למה נאסרו עלינו האריות זה הבעיה יש פה כאילו מבחינת איך שתופסים את הבכי הזה רואים איזה איזשהו ירידה רוחנית זה לא רק קושי טוב תראה במדבר קשה אוכל אוכל חם מהשעמם וזה אנחנו רוצים יש פה כאילו מהפך עם ישראל רק עזב את הרסינה את רע חזרו כאילו למדרגה הרוחנית שהיו במט שערי טומאה זה מפח נפש זה סוג של א באמת סוג של יאוש קצת משה רבנו ויחרף אדוני מאוד ובעיני משה רע הקדוש ברוך הוא חורע פה הוא כועס והד ומשה נראה לו רע זה רע זאת אומרת הוא לא מצליח לראות את המקום של הגד גדלות בדבר הזה בדיוק אני קורא פה פסקה מאוד מרשימה של הרב קוק בשמונה קבוצים בקובץ ח פסקה קנז שהרב שם מבחין בין משה רבנו תורת משה לתורת משיח אצל משה רבנו הדבר הזה הוא ביטוי לרדידות הוא ביטוי למדרגה ירודה נמוכה רוחנית ואילו לעתיד לבוא אומרים לנו הפוך מה אומרים לנו כשמה יהיה בעקבות דמשיכה חוץ פהסגה פתאום פתאום אתה רואה אנשים ש אין אין שום בושה, עושים דברים מופקרים, עושים דברים מתחצפים גם וזה חוץ פהגה. כן, יש הרבה הרבה נהנתנות, הרבה עיסוק בעולם החומר. זה בדור שלנו, זה עקבות דמשיכה. כלומר, אנחנו בדור העקב, זאת אומרת, זה הדור ההפוך מדורו של משה רבנו. במדרגתו של משה רבנו לראות דבר כזה זה מה זה? זה שפלות. זה צריך תקומה, זה צריך להרים אותם. זה רע. אבל לעומת זאת בדור של משיח זה דווקא ביטוי לגדלות שרוצה להתפרץ אלא שהיא מתגלת בצדדים נמוכים. בדדים נמוכים. זה כל מאמר הדור המפורסם של הרב קוק ששם הוא בעצם אומר שכל הגילויים השליליים והנמוכים שיש בדור שלנו הם לא גילויים. הם לא נובעים מדלות. הם לא נובעים רדידות. הם לא נובעים להפך הם הם נובעים מבקשת אמת מאוד גדולה הם באמת רוצים גדלות הם רוצים גודל ונמאס להם כבר מכל התורות הקטנות ומכל הדברים הנמוכים הם רוצים משהו שהוא באמת א הרבה יותר עוצמתי הרבה יותר גדול הרבה יותר מרשים ואיך הם מגלים את זה הם מגלים את זה בצורה מכוערת בהרבה הרבה פריצות בהרבה מאוד רוע לפעמים בחוצפה גדולה בהרבה התבהמות כזאת זה מה שאנחנו נתקלים אנחנו אומרים כאילו מה זה עם ישראל זה כאילו א הגדלות של עם ישראל המיוחדים שהם כולם א מינם נביאים בני נביאים הם חז"ל אומרים א תראה איך זה איך הם מתנהגים כי לפעמים אתה הולך ברחובות אתכול לך וזו אתה לא יכול להסתכל בכלל אתה לא יכול גם שאתה שומע את השיח זה נראה לך מאוד מאוד רדוד וכאילו האמירה כאני שזה זה העיניים שצריך לפתח א בדור משיח אבל בדורו של משה אי אפשר אפשר זה מבחינתו רע בעיניו הם הם בוכים לעסקי משפחות עסקי משפחותיהם בוכה למשפחותיו לעסקי משפחות על עריות זאת אומרת אפילו הדברים האלה שלכאורה הכי בסיסיים מצדי גאווה ברחובות בחוצות בירושלים מה זה הדבר הזה זה נורא והיום לאן הגענו לאיפה הדרדרנו כן כי בחוץ זה נראה הזוואה וזה נראה הכי נמוך שאפשר כן על זה הרב מדבר א במון פסקאות שם בורות התחיל מפסקה מ ואח לט אפילו הוא מדבר באריכות על העניין הזה של האפיונים של דור של עקבות דמשיכה ומה שאנחנו אומרים פה אז אז אז באמת זה כאן זה לא ההסתכלות כאן זה דורו של משה ומשה רבנו על פי תורת משה הדבר הזה אסור מה פתאום סכי עריות ואם אתם מתלוננים ואם אתם מתאבים ואם אתם זה אתם צריכים להענש אז משה רבנו מיד פונה להשם והם משה לא אדוני למרות עלבד דך למה לא מצאתי חן בעיניך לסום את מסע כל העם הזה עליי אנוכי הרייתי את כל העם הזה עם אנוכי ילדיתו כי תאמר אליי סאו בחיקך כאשר ישע אומן את הענק על האדמה שנשבעת לאבותיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבקו אליי לאמות נה לנו בשר ונוכלה לא אוכל אנוכי לבדי לשת את כל העם הזה כי כבד ממני פסוק טו אם ככה את עושה לי אורגני נהרוג אם מצאתי חן בעיניך וא לרבי ראתי משה רבנו רוצה אומר למות כאילו זה שור מבחינת תו זה עושה לו דשבול לאיזה חטא לחטא העגל גם שם הוא אמר מכן מספר ש כתבת ובלבד שתשאיר את עם ישראל חי כאן הוא אומר עזוב תשאיר אותם חיים רק תפטר אותי די לא רוצה לא רוצה לסבול את זה זה לא מסוגל לקחת את עם ישראל כי בפרספקטיבטיבה של משה רבנו משה רבנו צריך לזכור הוא איש האלוקים הוא נמצא מאוד מאוד גבוה והכל אצלו ישר זאת אומרת העומק שלו גם מתגלה עם הצד החיצוני ולכן הוא חי את התורה בצורה הכי שלמה שיכולה להיות ומול השבר הזה של איך שעם ישראל מתגלה זה לא עובד. אומר אני לא יכול לבד כי בפרספקטיבה שלי שהיא פרספקטיבה של נבואה מאוד מאוד גבוהה אני לא יכול לראות את זה ולא לסבול את זה. לא יכול לסבול את זה. הוא לא יכול לסבול את זה. זה הסיבה דרך אגב שבסוף הוא גם לא נכנס לארץ ישראל כי הוא במדרגה מאוד מאוד גבוהה שב שבארץ ישראל צריך את הדברים גם לעשות עם המציאות הטבעית. צריך לחפור, צריך לחוץ, צריך לבנות בתים, צריך לזרוע, צריך לנטוע. אז כל הדברים האלה פחות א מעסיקים את משה רבנו. משה רבנו נבדל מן החומר. פרש מן האישה וזהו. הוא כאילו כבר הפך להיות איש רוחני לחלוטין א ממקום של כמובן התרוממות רוחנית, לא חס ושלום ממקום מעוץ כמו של הנוצרים וכאלה. אז לכן הוא אומר, אני לא יכול להנהיג את עם ישראל לבד. אני זקוק לסיוע. מה אומר הקדוש ברוך הוא ויאמר אדוני משה אין בעיה אספה לי 70 איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני ושותם ולקחת אותם אלוהל מועד והתייצבו שם עמך זאת אומרת אם בפרספקטיבה של משה רבנו שכמו שאמרנו זה פרספקטיבה מאוד מאוד גבוהה הספקלרה שאינה מהירה שספקלרה מהירה הוא מדרגה רוחנית מאוד מאוד גבוהה הוא לא יכול לסבול את כל העיבוטים והשקר וכל ה כל ההתבעמות והגשמיות שמופיעה כאן אצל עם ישראל שרק לפני רגע עזבו את הר סיני וכבר כבר עברו שלושה ימים וכבר המצב כזה קטסטרופה אז הוא דורש 70 אנשים מה יש במספר הזה 70 למה דווקא 70 תביא עוד אחת שיהיה לך סגן קודש שבטבע אה קודש שבטבע לות את הטוב שיש ב קודש שבטבע למה קודש שבע זה טבע שמונה זה מעל הטבע אז איך שב זה קודש 7 כפול 10 בתוך הטבע כאילו כן למה כי זה כפול 10 איך הגעת לקודש אז בוא נראה אז לכאורה יש 10 ספירות, יש 10 צדדים למציאות שבהם הקדוש ברוך הוא מתגלה ושבע זה כמניין הטבע זה שבעת ימשבוע אז אתה אומר יש פה איזשהו סוג שלמות להסתכל בתוך כל הרבדים של המציאות טוב על זה ידבר הרמבן עוד רגע נקרא אותו מאיפה הגיע מספר 70 אנחנו מכירים 70 מאיפה לפני הסגולות האלה מהדרין אבל סנהדרין זה פה סנהדרין יצאו מזה 70 ועוד א משה רבנו אבל מה יש לנו 70 יעקב באו למצרים ו70 בא 70 נפשו ישראל למצרים נכון ולפני כן 70 אז 70 פרים 70 פרים כנגד כנגד א 70 70 70 אומות העולם כן 70 אומות העולם נכון יש לנו 70 אומות העולם ועם ישראל הם אחד זה הפר של שמיני עצרת זאת אומרת שיש לנו את עם ישראל כנגד 70 אומות כל ה-70 האלה לא שווים כעם ישראל שהוא הוא אחד אז האם ה-70 הזה קשור 70 אומות העולם או אולי לא בכדי זה 70 אומות העולם למה הם נפלגו בפרשת נוח פרשת נוח מופיע שכל האנושות התחלקה משם חם ואיפת ל70 אומות ועם ישראל הוא אחד מהם האם כולם נמצאים היום היום לא בדיוק כי היום זה לא אומות זה יותר ארצות זאת אומרת לפי הארץ נקבע כאילו אלה שבאו לאנגליה הפכו להיות אנגלים כאילו אין פה באמת משהו טבעי הטבעיות של העמים נעלמה כבר בסנחריב כי הוא בלבל את כל האומות ואז כל מי שהתיישב איפה שהתיישב אז הוא קיבל את השם של אותו מקום כן לכן ה א לכן כאילו כל כל מי שבאמריקה הוא אמריקאי למרות שהוא יכול להיות יהודי הוא יכול להיות זה הוא יכול להיות זה הוא יכול להיות פה הוא יכול להיות שם כי זה נקבע לפי האזרחות שאתה בא נמצא א עם ישראל הוא לאום שהוא הוא הוא לא תלוי המקום הספציפי שבו אתה נמצא לה משהו גנטי יותר נגדיר את זה ככה בכל אופן אז הפתרון כביכול ההסתכלות של משה רבנו שהסתכלות שלכאורה כרגע לא עומדת זה גם ההסתכלות האלוקית כן הקדוש ברוך הוא ויחרף השם זה לא שסתם משה רבנו זה באותו שלב זה לא רלוונטי להסתכל אחרת ולכן כי שוב זה דור דעה זה לא דור עקבות דמשיכה כן אז לכן כל ההסתכלות של המשיח מה שהרב כאן מעריך המון בשביל דורינו לא רלוונטי ממה שקרה כאן כאן זו הייתה התגובה והראויה צריך 70 אנשים ומזקני ישראל וירדתי ודיברתי עמך שם ועצלתי מן הרוח אשרה לך ושמתי עליהם ונשאו איתך במסעם ולא תיסעת לבדך בסדר כאילו בוא יהיה לך חצרמים זאת אומרת לא תהיה לבד יהיה עוד כל מיני בשביל כל ההתבכבשות וההתקשקשות עם ישראל אתה כאילו תהיה הראש והם מתחתיך ולעם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בחיתם באוזני אדוני לאמור מי יחילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן לכם בשר ר ואכלתם בסדר אז הוא אומר התקדשו מה זאת אומרת התקדשו תכוננו כן כל כך כאילו מתרגשים תכינו את הגכלים את הפחמים את כל הזה את הצ'יפס כי עוד מעט אני אביא לכם בשר ולא רק יום אחד אלא עד חודש ימים עד אשר יצא מפכם ויהיה לכם לזרה יען כי מעסתם את אדוני אשר בקרבכם ותבקו לפניו לאמור למה זה יצא ממצרים זאת אומרת הקדוש ברוך הוא רואה בזה מיסה של הקדוש ברוך הוא לא רואה בזה איזה חיפוש של אורות גבוהים אורות גדולים שמתגלים בצורה כי גם היום היום זאת אומרת יש המון יציאה כנגד הדעת, המון יציעה כנגד התורה, שוב יש גם המון הפוך אבל יש הרבה כאילו בקשקשת גדולה הרבה כאילו רמיסת הדעת ודברים מסוימים שהם מאוד א בוטים שזה לא היה בעבר רק על ידי גויים לבזות תפילין, לבזות ספרי תורה, לעשות כל מיני זה דברים שלא חלמנו עליהם שיהיהודים יכולים לעשות אותם ופתאום תעוזה כזאת אז יש אפשרויות לראות את זה עוד זה אנשים כל כך רקובים והתגובה החרדית לדבר הזה בדרך כלל זה ערב רב וגם אמרנו או לחילופין זה לומר יש פה איזשהו ניסיון באמת אה משהו לא לא מודע כן הרב כותב שזה לא מודע כל כך אבל זה איזשהו חיפוש של אמת גדולה שאומרת אני מועסת כבר בכל ההסכנות הדתית ההתעסקות כל הזמן באיך אנחנו לוקחים כסף או כל מיני דברים כאלה ובאמת מחפשים את האור האמיתי של התורה שוב אבל אור אמיתי של תורה במלא מובן המילה לא רק עניינים של א כן תמיד יש את האלה שאומרים מה התורה היא דרכי הדחינום וכל נתיבותי השלום זה רק שלום והכל רק להיות נחמדים ואין קדושה ואין טהרה ואין שום מחויבות למצוות לא התורה היא כוללת את הכל אבל וגם כאילו המוטו שלה הוא ודאי השלום אבל שלום לא במובן של חייב ותן לחיות אלא שלום במובן שלמות של באמת איזשהו בניין רוחני שלם של חיים תוקנים והכל וזה לא תמיד מתגלה לכן יש תביעה כזאת טוב אז אם כן זה מה שנדרש כאן ובאמת בסופו של דבר דבר יש פה עוד איזה קטע מעניין שאחרי שמשה רבנו בוחר את ה-70 אנשים, זה לא הבאתי לכם פה בפסוקים אבל אני מקריא רגע פה היו שניים שלא שלא נבחרו למה כי 70 זה לא מתחלק ב-12 אז איך תבחר 70 אתה צריך לבחור מכל שבט אה שש נכון 6 6 * 12 זה 72 זאת אומרת ששניים לא יבחרו מי יש שניים שלא יבחרו אז חז"ל דנים איך עושים את זה במסכת סנהדרין דנים על זה מה עשו אז משה רבנו מה הוא יבחר את כולם ויד אתם לא נעים כאילו להוציא מישהו ככה להגיד לו אתה לא קוד שכן אם הוא היה כבר ומוציאים אותו אז ודאי לא שייך אבל נניח שהוא עוד לא הגיע ומוציאים אותו אז אז מה עשה משה רבנו אז הוא עשה קרה עשה פתקים הוא חילק 70 פתקים של זקן שתי פתקים של חלק מי שיצא לו חלק אז הוא לא נבחר מי שיצא לו זקן הפך להיות זקן זה כאן החוכמה הפך להיות חלק מההנהגה של עם ישראל אז חלק אה חלק פתק חלק כאילו פתק ריק אתה מקבל א ריק אז מה זה אומר שלא נבחרת מה לעשות אז כאילו זה היה העניין שני האנשים האלה שלא נבחרו הם אלדד ומידד אלדד ומידד מתנבאים בתוך המחנה ותן אחי אלהם הרוח והם הבכתובים ולא יצאו אללה זאת אומרת מה זה בכתובים העמידו אותם בוועדה לבחירת דיינים העמידו אותם אבל פתאום הם לא נבחרו בסוף מה יעשו איתם? אז א אז ולא יצאו באוהל אבל התנבו במחנה. זאת אומרת הם מתנבים, הם אנשים גדולים הם מתנבים במחנה וירוץ הנער ויגד למשה ויאמר אל דד ומדד מתנבים במחנה. מי זה הנער הזה שרץ? זה הנער של משה יהושע. אומר הלו יש פה אלטרנטיבה על ההנהגה שלך משה רבנו. יש פה שניים שהחליטו להתנבלא לבד. מה זאת אומרת? אתה בעל הבית? אתה הרוח? אתה זה ש המתווך הצינור בינינו לבין ריבונו של עולם ומכוחך 70 מזקנים מקבלים אלה שניים רוצים ללכת לבד על מה הם מתנבים על מה הם מתנבים הם מתנבים אז חז"ל אומרים משה מת ויהושע מכניס לארץ כן זה מה שרשי אומר שהם התנבו על זה שמשה רבנו עומד למות ושלא ושזה לא ימשיך ככה ויהושע זה שיכנס אז יהושע אומר אני מקנה לכבוד הרב שלי לא מסכים אני אני לא מסכים שהם יגידו את זה. הוא מבקש לקלוא את אותם אלדד ומידד. זה דרך אגב ה בסיס למושג שנקרא כלא. כן? אין לנו בתורה עונש כזה להכניס לכלא. רק פה שכאילו עד בינתיים יעשה לו. כן. זה בינתיים להכניס לאסגר. מעצר יש לנו. בית כלא. בית סוהר אין דבר כזה. או שצריך להרוג אותו או שצריך לשחרר אותו. אין דבר כזה ביניים. מה אתה שם אותו בכלא? מה מה זה רלוונטי? אז כל עוד שאתה צריך שהוא לא יברח לך עד שידונו אותו, בסדר? זה נקרא מעצר באמת. א אבל בית סוהר אין דבר כזה, זה לא עונש שמופיע בתורה. אה אבל יש מה לדבר על זה. לא עכשיו. בכל אופן, אז מה אומר משה? איך משה מגיב לדבר כזה? יש פה שני אנשים שמתנבים ומתנבים עליו שהוא ימות. היינו מצפים שהוא לא מסוגל לראות דברים שהם כאילו כאלה שליליים. הוא יגיד הוא לא אומר אומר הרב קנה אתה לי. מי יתן כל עם השם נביאים כי יתן השם את רוחו עליהם זה משה רבנו מאוד מעריך את זה הוא רואה בזה גדלות בשני אלה יכול להיות שזה לא הזמן שלהם בסדר זה לא הזמן שלהם כרגע ההנהגה נבחרה אני ועוד 70 זקנים אבל השניים האלה זה דבר גדול וחז"ל אומרים שהם לא התנבו רק על משה מת ויהושע מכניסם לארץ חזקוני פה מביא בשם חז"ל שהם התנבו על עסקי גוג ומגוג זאת אומרת הם מתנבים על העתיד לבוא הם לא מתנבים על עכשיו, הם מתנבים על דברים שלעתיד לבוא. ומשה רבנו אומר, כנראה צריך אנשים כאלה שיתנבו על העתיד לבוא. זה גם הרב מזכיר כאן בתוך כל הפסקה הארוכה הזאת על אלד ומידד, שהם בעצם סוג של הביטוי של תורת משיח. משה רבנו תורה של הזמן הזה. כרגע האנשים האלה צריכים לטפל בהם כל המתבים והמתוננים וכולי. אבל אומר, התעוררות קדושת משיח בנבואה בא לל דד ומידד שניבו על עסקי גוג ומרגוג. ובזה נכללים כל ענייני הערת משיח וזה בחוצפה זה נעשה בחוצפה יש פה הרב שלך נמצא פה איך אתה מתנבא לידו אבל כאילו זה זה חלק מאותה חוצפה של עקבות דמשיכה שרמוזה כאן בתוך כל הפרשויה הזאת בסדר זה אני אומר קודם כל סתם ברמת מה שכתוב פה במקראות איך שהרב מפרש את זה פה יש פה הרבה הרבה סוד בתוך כל הפסקה הזאת זה פסקה ארוכה מאוד מה זה שהם התנבו לבד כאילו מה זאת אומרת אם הקדוש ברוך הוא רצה לנבא אותם אבל נכון אתה צודק זה מצד אחד לכאורה נבואה מגיעה מאת השם אבל אסור לך להגיד כאילו אתה צריך אתה צריך להיות יש לך כמו אדון הנביאים זה שמואל יש לו תלמידים וזה אז אז יש איזשהו מקום שבו אתה חולק כבוד למי שהוא הרב כרגע אמר הדטרה של עם ישראל זה משה רבנו הם צריכים לעשות את זה בשקט פשוט כן לא אתם לא אתם עושים את זה במחנה מול כולם זה לא שזה באוהל ושומרים את זה לעצמכם אז נכון שכתוב שאסור לנביא לכל את נבואתו אסור לנביא לכלו את נבואתו הוא צריך צריך כאילו לפרסם אותה אבל פה בהקשר הזה לא כל דבר של נבואה אנחנו שומעים אצל שמואל כתוב ששאול רודף אחרי דוד אז הוא רואה שם מלא נביאים שמתנבים וזה לא כל נבואה כתובה לא כל נבואה נאמרת א והם מתנבים במחנה זאת אומרת הם הולכים ומפיצים את זה לכולם בוא'נה כאילו אתם פותחים פה א אלטרנטיבה כאילו נבואית למשה רבנו זה לא יעלה על הדעת בזמן שמשה רבנו הוא אדון הנביאים אף אחד לא התנבק כנגדו טוב אז בעצם זה היסוד של מה שקרה כאן גם ההיבת של כל התלונות של עם ישראל שמשה רבנו בעצם רואה בזה דבר רע וממילא הוא אומר מה שצריך לעשות זה לתקן את זה התיקון של זה לפי מה שהקדוש ברוך הוא אומר כאן זה לבחור 70 זקנים מה זה ה-70 האלה זה מה שעוסק בזה רק הרמבן ‏H