הרב משה כהן | הכל מעלין לירושלים

אנחנו רוצים לדבר על איזשהי סוגיה שקשורה ליום ירושלים. אנחנו יודעים שירושלים היא באמת קומת הנצח של עם ישראל. זה הקומה הגבוהה יותר של ה ישמאמר המפורסם של הרב קוק על מבשרת ציון ומבסרת ירושלים שמבשרת ציון זה הצד התחתיתי של הציונות. ולאחר מכן מגיעה הקומה של ירושלים שבאמת זכינו לקומה הזאתי בגאולת ירושלים. אז א היום פחות נדבר על הדרשות הגדולות, על קדושתה של ירושלים ועל הנצח זו ירושלים על הדרך סוגיה הלכתית ננסה לחסוף את הרובד הפנימי של ירושלים. יש סוגיה מעניינת במסכת כתובות שהורד קצת עסק בנושא הזה של ה האיסור לצאת מן הארץ לחוץ לארץ סביב השאלה האם יש חיוב אנחנו תושבי באר שבע האם יש חיוב א מי שגר פה ישגרים מקומות אחרים ולומדים כאן אבל האם יש חיוב בעצם להתגורר בירושלים לקנות דירה בירושלים זה השאלה א כמובן מישהו בעל אמצעים אבל גם אם לא האם יש עניין יש כאלה שק שקונים דירות בירושלים וגרים בחוץ לארץ. אז תראו, הגמרא, מסכת כתובות מביאה את זה דרך עיסוק בנושא של אה א דין כתובה שבעל חייב לאשתו לשלם במידה והיא מתגרשת. אז אומרת המשנה, הכל מעלים לארץ ישראל ואין הכל מוציאים. זאת אומרת אם אדם אחד מבני הזוג רוצה לעלות לירושלים אז הוא יכול לקפוץ את האישה ולהפך לעלות לארץ ישראל. לארץ ישראל. הכל מעלים לירושלים ואין הכל מוציאים אחד אנשים ואחד נשים. זאת אומרת, אחד מבני הזוג יכול לגרום לכך שבן הזוג השני אה יצטרך לתת לו אם זה אישה אז היא יכולה להגיד לו תגרש אותי תביא לי כתובה והחילופין הפוך אם האישה לא רוצה והבעל רוצה הוא יכול להגיד לה אני יכול להוציא אותך בלי כתובה אם אני רוצה לגור בירושלים והיא לא רוצה לגור בירושלים מכל מיני סיבות אז הוא יכול לקפוץ אותה על זה זאת אומרת חיוב הכתובה שזה חיוב מאוד יסודי ובסיסי ביחסים בין בעישה נקבעים על פי הזכות לגור בירושלים באותה מידה כמו לגור בארץ ישראל. זאת אומרת שגם אם אני גר בארץ ישראל ואני גר בחיפה, באר שבע או מה שזה לא יהיה, אם אני רוצה לעבור לירושלים אז יש איזשהו חיוב. מאיפה מגיע החיוב לגור דווקא בירושלים? לגור בארץ ישראל זה מצוות עשה. כך כותב הרמבן בספר המצוות בשורש ד'. הוא כותב שיש מצווה לשבת בארץ ישראל כי המצוות הם מתקיימות בארץ ישראל דווקא ובחוץ לארץ הם לא מתקיימות. סיפור מאוד לפני כמה זמן היה היורטצייט של הרב ליכטנשטיין הרב אהרון ליכטנשטיין ראש ישיבת ארציון וסיפרו בשמו שהוא כמעט לא היה יוצא לחוץ עלרץ בתור ראש ישיבה זה קצת קשה כי אתה צריך כל הזמן כנסים וכאלה וכשהוא היה יוצא אז הוא חשש לשיטת הרמבן הרמבן כותב למדנו את זה בשיעור של הרמבן שאם אדם לא מקיים מצוות שבן אדם על המקום תפילין בחוץ לארץ זה לא נחשב שהוא קיים את המצווה זאת אומרת כאילו לא הניח, זה רק א חינוך באלוה, תרגול. אז באותו יום שהוא היה חוזר מחוץ על הארץ, הוא היה מניח תפילין שוב ומברך עליהם בחשש לשיטת הרמ"בן. כי באותו יום יכול להיות שהתפילין שהוא הניח בבוקר לא כאילו לא הניח אותם. אז לכן היה מניח אותם שוב בארץ ישראל. כן? וזה לחשוש שיטת זה אני יכול להבין מה העניין שאני יכול לכפות אישה. בואי תגור איתי בארץ ישראל. לא רוצה לגור בחוץ לארץ. בחוץ לארץ זה דומה כמי שאין לו אלוה. דומה שעובד לכבוד אלוהים אחרים וירושלים אני גר פה בארץ ישראל באר שבע זה חלק מארץ ישראל אברהם אבינו גר פה יצחק יעקב הם לא גרו בהר המוריה הם גרו בבאר שבע או בקריית הארבע אז למה יש מצווה לעלות ברמה כזאת שאני יכול לשלול ממנה כתובה איזה מצווה יש פה מה מה יש בזה שאני אגיע לירושלים כמובן גם צריך לשאול על איזה ירושלים בדיוק מדובר ירושלים היום עונה מיליון תושבים אבל אם אני אעבור לגיל היא לא זה גם נחשב לרמות בירושלים זה גם נחשב הרחומה או דווקא ל העיר העתיקה משהו שהוא מה על איזה ציור מדובר בכל המועד פסח עברנו א עשינו את תיילת החומות בצד של הרובע המוסלמי הרוב שעדיין איננו בידינו לגמרי וגם הנוצרי וגם המוסלמי הארמני וזה ואתה רואה שם בתים ענקיים כאילו הייתי בטוח שקורים גרים באיזה בכדרים דרים חדר עד שניים אתה רואה בתים וילוט עם חצרות וזה בתוך החומות בתוך החומות עצמן אמרתי נו אז אנחנו צריכים לקנות פה את אחד מהם או איכשהו להשיג את זה באיזשהו דרך בתור משפחת כהנים אבל באמת אם זה הכוונה דווקא דירה בתוכחי החומות גם החומה הזאתי חומה שסך הכל בנה אותה הסולטן האוטומני זה לא החומות שהתקדשו בהכרח על ידי דוד המלך על ידי שלמה המלך על ידי עזרא הסופר יכול להיות שזה עוד יותר מצומצם אולי בכלל מדובר על עיר דוד שנמצאת מעל מעיין השילוח אז על מה מדובר כאן אז בוא נראה אומרת הגמרא במסכת ערכים במקור שתיים הכל מעלין לירושלים לעטוי מנובה היפה לנו הרעה זאת אומרת גם אם יבואו ויגידו מה אני אגור בירושלים מה זה אין שם מקום לזוז אפילו ברוב היהודי אין כמעט מקום לזוז אז בתים מאוד קטנים ואתה צריך ללכת מרחוק היא לא רוצה אומר לה אין דבר כזה גם אם פה יש לך וילה של 10ה חדרים ושם שני חדרים הוא יכול לקפוץ אותה לעבור לשם ולהצטמצם במקום מצומצם ואין הכל מוציאים להטוי אמי להטוי מנובי הרעה לנו היפה גם אם אתה צר לה המקום נמאס למערב היהודי כל התיירים על הראש והערבים אם זה במקום אחר קצת בשכונת התימנים או מה שזה לא יהיה גם כן הוא לא יכול להוציא אותם היא לא יכולה להוציא אותה משם אם היא רוצה הוא יכול לתת לה גט ולהתראות התורה תמימה הרב החיל מחיל אפשטין אז הוא כותב ככה ד לפי סליחה זה החיל מחיל אפשטין זה ערוך השולחן אבל התורת ממה זה הבן שלו כתב כך דעת שלפי המבואר בכל מקום שירושלים יש לה קדושה ומעלה יתרה משער הרי ארץ ישראל למה אני יכול לקפוץ את האישה או את הבעל לעלות לארץ ישראל כי יש בזה יותר קדושה לא יודע אבל יש איזשהו סוג של תחושה כזאת שאדם עובר עושה עלירושלים אז הוא מרגיש שזה קדושה כמו שכתוב כי מציון תצא תורה ודבר השם ירושלים עכשיו זה לא ברמת הוורטים או ברמת הלא יודע דרשות זה נפסק זה יש לזה נפקמינה הלכתית אישה מפסידה כתובה על הקדושה הזאת זאת אומרת שיש בזה משהו אמיתי משהו שאפשר לחמט אותו בציווי בכסף ומנ זה אמרו בכתובות הכל מעלים לירושלים ואין הכל מוציאים כן ואין בפרק א' דכלים מה יש שם בפרק א' של כלים במשנה 10 קדושות כן 10 קדושות שנתקדשה ארץ ישראל. אז המשנה וכלים מדברת על זה שארץ ישראל קדושה מכל הארצות וירושלים קדושה יותר מזה וזה. ושמה יש את הדרשה המפורסמת של הרב צודה שארץ ישראל קדושה מכל הארץ הזאת זה לא מ היתרון אלא מיחס. זאת אומרת שכדרך שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם ומתוך קדושת א כאילו העולם כולו מופיעה קדושת ירושלים. זאת אומרת ירושלים היא בעצם השורש של הקדושה שמתפשט בכל העולם כולו. זה לא שהם לא קדושות, אלא שהקדושה של ירושלים היא הקדושה השורשית שמשפיעה לאחרים. אם כן, לפי זה התחייב דניאי ירושלים קודמים לעניי עיר אחרת. אז הוא מביא פה עוד דווקא. אם יבואו אלינו עניים בירושלים, עניים של ירושלים ויבקשו תרומות, הם קודמים לעניים באר שבע. אולי לא באר שבע כי זה היה עירחה, אבל עניים של לא יודע, של חיפה. וזה דבר חדש. ואף כי בהגעות אושר בכתובות שם כתבו בשם רבנו מאיר שבזמן הזה אין יתרון לירושלים על שר הרי ארץ ישראל. אבל לא שמענו לרוב הפוסקים שביאו דעה זו באמת אינה מתקבלת מכמה טעמים. למה להגיד שכל הדין הזה נאמר לא בזמן הזה? מה אין קדושה היום בירושלים? לפי מה הייתה האבהמינה של מישהו שלל או הדעה הזאתי שסוברת שזה לא בזמן הזה כל הדין הזה אין בית מקדש. זאת אומרת שלפי ההסבר הזה מה הסיבה שבגינה צריך לעלות לירושלים כי זה קרוב לבית המקדש. זה הסיבה ואם אין בית מקדש אז די. אז כל זה כבר לא רלוונטי. כל הדין של הכל מעלים בירושלים שייך כשהיה בית מקדש. כשאין בית מקדש זה לא שייך. הוא לא הוא חולק על זה התורה תממה. הוא אומר זה לא נכון. זה דין בקדושה. למה? כי לפי דבריו יוצא שיש קדושה בירושלים גם כשאין היום בית מקדש. כידוע מקריבים קורבנות אף על פי שאין שם בית. והרמב"ם כותב שהשכינה לא זזה משם ממקום הר הבית. למרות שאין בית מקדש השכינה לא זזה. ומה שהגמרא בסנהדרין מדברת על זה שהשכינה נדדה 10 גלויות אז כנראה שהכוונה היא שהיא נמצאת באסתר אבל זה לא שהיא לא קיימת יש שם קדושה מסוימת שהיא קיימת גם בזמן הזה לכן חייבים כרת מי שעולה למקומות האסורים בהר הבית אז הוא חייב כרת גם בזמן הזה בגוד למה שהריד אומר שלא חייבים כרת בזמן הזה ודאי ההלכה היא שחייבים כרת גם אם אדם נכנס ממש למקום האזרות אז הוא חייב כרת גם בזמן הזה כי הקדושה לא זזה מכותל מערבי של של האזרות. כן, כמובן לא כותל המערבי של הר הבית, שזה הכותל המערבי שלנו. מוסיף הזה הגאות אושר במקור ארבע. בירושלמי גרסינן הוא רוצה לעלות והיא לא רוצה קופין אותה. היא רוצה והוא לא רוצה אין כופין. זאת אומרת לפי הירושלמי למי יש עדיפות לעלות לירושלים? רק לגבר ולא לאישה. למה יש אפליות? במשנה כתוב אחד האנשים ואחד הנשים. למה ירושלמי כותב את זה לא בצורה כזאת? התפרש רבנו מאיר דעיד ירושלמי מה יראה בזמן שבית המקדש קיים שאז היה מצווה יותר לגור בירושלים מבארץ ישראל והברייתא מדברת בזמן הזה ומזה הוכיח שיפה כוח הבעל מכוח האישה אז מה הוא מסביר למה בירושלמי הבעל יש לו יותר כוח כי מדובר שהיה בית המקדש קיים ואז מה למה הבעל עדיף על פני האישה חובתה לרגל חובת העליה לרגל יראה כל זכורך זה לא לנשים זה לגברים אז נכון שגם נשים חייבות בשמחה אבל אין להם את מצוות א יראה עלייה לרגל כיוון שאין להם מצוות עלייה לרגל אז לכן א אומר ירושלמי אומר כאילו הגאותושרי שכל זה לא נאמר א בזמן הזה אבל לפי דבריו יוצא שבזמן הזה הם פיטים זה לא שהם לא כלום כלומר הם שווים הבעל והאישה שווים בזמן הזה רק בזמן בית המקדש הבעל היה יותר אבל לפי לפי זה הגאות השריפה זה כבר ראשון זה לא אחרון אז א ממנו עולה ש א שכוח האישה הוא עדיף כוח האיש הוא עדיף על פני האישה בזמן שבית המקדש קיים כן את יכול להדליק כן לא יודע מהשמ אתה יכול להדליק את זה גם לראות אם זה עובד הוא מכובה אה טוב [מוזיקה] אז הדיון באמת אם הדין הזה של ירושלים הוא משהו עצמי או שהוא קשור לזה שבית המקדש בנוי ואז יש פשוט מצווה כמו שבחס לארץ ישראל יש מצווה לגור בארץ ישראל ככה יש מצווה לעלות לרגל לעלות לירושלים לעלות לבית המקדש אז ממילא אם יש מצווה אז ממילא אני יכול לכפות אישה או איש לעלות לירושלים אבל אם אין מצווה אז בגלל קדושה ועניינים כאלה אין לה דבר סוף אז כל אחד יגיד יש קדושה במקומות נוספים אז נכון שזה משנה וכלים אבל לא בגלל זה נשלול מאישהי הכתובה אז תראו מה כותב הרב אלישיב מקור חמש הכל מעלים לירושלים וקשה איך שייך זה בזמן הזה הרי אין בית מקדש והנה התשבץ כתב שכיוון דקימן דושת הבית לא בטלה ולא זז השכינה מכותל מערבי לכן שייך מעלת ירושלים גם בזמן הזה אכן זה כל זה לפי דעת הרמבם שלא פקע קדושת בית המקדש אבל לדעת הרייבד שפקעה הקשה כן כל זה אמרנו קודם שלפי דעת הריד אין קדושה היום בהר הבית אבל לפי דעת הרמבם באמת יש אז אני יכול להבין לפי הרמבם למה גם בזמן הזה זה קיים אבל לפי הריבד מה להגיד אז הוא מחדש פה דבר נוסף וצריך לומר שהטעם שמתניתין שמעלים לירושלים בזמן הזה נהיה דיני פרש תוספות בבבא בטרה על מה שכתוב מעשר שני למען תלמד כן כתוב שאדם יש לו מעשר שני מה הוא עושה איתו מעלה אותו לירושלים איזה עניין יש שנאכל את המעשר שני בירושלים הרי לא נכנסים לבית המקדש לוקחים את הפירות ואוכלים אותם בירושלים מה מה התועלת בזה אז כתוב למה תלמד מה תלמד אתה הולך ירושלים זה וירה של קדושה וירה של זה ואז אתה תלמד תורה והמטרה שלנו זה שלא כאילו תישאר רק בחילה וזה של האוכל של החקלאי של היבול שהוצאת אלא באמת תתרומם מבחינה רוחנית מבחינה רוחנית אם אתה תהיה בירושלים זה ישפיע עליך רוח ותורה וזה אז הוא אומר מעשר שני מביא ליראת שמיים שרואה שלומדים תורה וכהנים בעבודתם ירושלים יש באווירה של קדושה. לכן כאילו הקושי הוא שלפעמים מנסים להכניס פריצות דווקא לתוך ירושלים. כן? אז נכון שמדובר על ירושלים הבירה והיא הרבה יותר רחבה מהירושלים הבסיסית אבל באמת מי שמתקרב לכיוון א אזור העיר העתיקה וכדומה אז הוא מרגיש קדושה גם בגלל הישיבות שיש וגם בגלל כל האנשים שהם יותר ככה בסגנון אחר של א ש שיש בהם יראת שמיים לפחות מבחינה חיצונית. ולפי זה יש לומר שככה היה עדיין בזמן המשנה שהיה שם מקום תורה וכן הוא לקמן שאסור לצאת מבבל לשאר הרצות בקיצור גענו שמה במעזר השני בסוף התורה כן אמרת מה ואם מישהו לו הדרך תפאד כאילו מה פור אתה אומר בשביל זה כן גולל למקום תורה בסדר ואם היום מקום תורה אז מקום אחר אז נלך מקום אחר זה מה שאתה אומר אז למה אתה אומר זה כזה נתנו את הפתרון שליון אז למה כאילו לחתוך את זה את התורה של האישה למה להח כל כך כן בסדר אז אז בינתיים מה שמצאנו בדין הזה של הכל מעלים לירושלים קודם כל זה מחלוקת אם זה שייך בזמן הזה או לא אבל גם מה מניע מה תמורה מה רווח בלגור בירושלים אז יש שטולים את זה בזמן בית המקדש ויש שטולים את זה בקדושה של ירושלים ויש שטולים את זה בלימוד התורה שירושלים גורמת לאדם אדם שמגיע לירושלים ננסכת עליו יראת שמיים מרגישים את זה כשאתם מגיעים לירושלים או לא אה ישות בערי אין נכון אני ככה מרגיש עכשיו אתה יכול להגיד טוב אתה לא כן אתה מגיע פעם ב אם היית נמצא שם כל הזמן האם התלמידי ישיבת הכותל יש שירת שמיים יותר מתלמידי ישיבות אחרות או לא זה השאלה כי הם נמצאים שם כל הזמן אז האם הם מרגישים את זה או שזה עניין פסיכולוגי פשוט אתה מתרגש כי אומרים לך לה כאילו אתה אתה נמצא במהות של הרגשה כמו עניין של שבת האם אתה מרגיש את הנשמה יתרה בשבת או שאתה לא מרגיש את הנשמה התרה בשבת אז אז נכון שזה פעם בשבוע, אבל זה גם משהו שהוא באמת אתה חשו כמציאות ולא רק בגלל שאמרו לי להרגיש או אמרו לי שיש נשמה יתרה אז אני פתאום מרגיש משהו אלא באמת אני יש לי הרגשה אחרת כן כתוב שהאור של א של א של הפנים ביום השבת הוא שונה מאור הפנים בשאר ימות השבוע אחרת כן חז"ל מדברים על המלאכים שמלווים אותנו וכל מיני דברים כאלה אז אז א יש גם איזשהו סוג של א ודאי מזה שגם לא נוסעים יותר מכוניות ויש יש אוירות יש אוירה אחרת באופן אובייקטיבי אז זה גם כן יוצר הרגשה אחרת בנפש אבל זה נראה שיש פה גם משהו אמיתי זה לא רק בגלל ה האווירה הפסטורואלית של ירושלים אלא באמת יש משהו עצמי בירושלים שמחנך ליראת שמיים האם לפי זה יכול להיות שתיה עדיפות לישיבה אפילו בירושלים כאן מדובר על בעל ואישה אבל האם יש עניין ללמוד תורה דווקא בירושלים ולא במקום אחר בגלל הרווח הזה שכותב כאן הרב אלישיב שאולי יש בירושלים. אז בוא נראה על תמר זה פרשן על הירושלמי. הירושלמי שצטט מקודם שאומר שבעצם מי שיכול לקפוץ את מי זה הבעל על פני האישה אז אז הוא מוסיף לנו עוד עניין עוד נדבח על הנושא הזה של קדושת ירושלים. אומר העלי תמר ככה הכל מעלים לירושלים. לכאורה היה נראה שזהו דווקא לדור בירושלים לפנים מהחומר. אז עד עכשיו דיברנו מבחינה כרונולוגית. האם זה רק בזמן בית המקדש או שזה גם בזמן שלנו? עכשיו השאלה היא איפה בירושלים? כמו שאמרתי, ירושלים התרחבה פי לא יודע כמה היום מאשר מה שהיא הייתה בעבר. ירושלים של פעם, העיר ירושלים, מה שכתוב שמותר לאכול נגיד מעשר שני או קודשים קלים בכל ירושלים, זה הכוונה היא בעיר דוד. איפה שנקרא היום עיר דוד, שהיא מתחת להר הבית. מתחת להר הבית יש לנו את עיר דוד. זה נקראת ירושלים אפילו לא הרובה היהודי. כאילו הרוב היהודי הוא גם כן איזשהו מקום שהחומות של הסולטן וזה כאילו סגרו אותם בתור מתחם אבל לא אומר שיש שם קדושה יותר מפה נניח בסדר מהבחינה הזאתי א אז האם על זה מדובר או עכשיו הסוגיות בדף הימי של שבועות זה האפשרות להרחיב את קדושת ירושלים מה כתוב על ירושלים עתידה להתרחב עד דמסק כן אז מה זאת אומרת שהיא עתידה להתרחב עדמסק ירושלים היא בירושלים היא לא תהיה בדמ עסק אלא קדושת ירושלים אפשר למשוך אותה עד דמסק ובעצם לקדש את כל ארץ ישראל בקדושת ירושלים אז עושים את זה עם שתי תודות ועם חלילים ועם פר ושתי פרות וכל הדבר הזה אז זה השאלה שלו של תמר כלומר מילא אתה אומר לי בזמן הזה בזמן של פעם איפה גילו רמות כל השכונות האלה א הם גם כן שואפת שהיום ה נקראת רמת שלמה מו א גבעה צרפתית כל אלה הם גם או רק העיר העתיקה אז הוא אומר ככה לכאורה נראה שזהו דווקא לדור בירושלים פנימה החומה אבל חוץ לחומה שאינו קדוש בקדוש ירושלים לעניין אכילת קודשים קלים ומעשר שני אינו קדוש יותר משאר הרי ארץ ישראל זאת אומרת הוא אומר לנו מה הסיבה שבגינה ירושלים קדושה לא בגלל בית המקדש ולא בגלל הלימוד תורה ויראת שמיים ולא בגלל הקדושה היתרה אלא בגלל הדין של אכילת מעשר שני וקודשים קלים יש איזה דין עכשיו ממילא זה קיים רק במקום מסוים וכן ידוע שכשבנו את 100 שערים מחוץ לחומת ירושלים זה כ70 שנה לא רצו כמה חסידים ואנשי מעשה להתיישב שם כדי שלא לדעו מחוץ החומה זה לא בגלל שהם לא היו פטריוטים היו פטריוטים אבל הם לא רצו להפסיד את המעלה של קדושת ירושלים אני לא יודע אם עשיתם סיור פעם משכנות שעננים וכל זה יש שם הרבה סיפורים מעניינים של איך קוראים לו אה מי זה העביר לנו אז אה א אלידה בר שאול אז הוא מספר המון סיפורים על כאלה שיצאו לבד אז יש כאלה שתמיד מייחסים את זה לצד הכאילו הפטריוטי הציוני כמה אתה מוכן להסתכן כי מחוץ לחומות היו את הערבים ואת כל הזה אבל הוא אומר לא הבעיה שלהם הייתה שאתה מחוץ לקדושה אני לא רוצה לצאת מחוץ לקדושה למרות שזה כאילומטר וסיפר לי אחד מאנשי ירושלים שהרב רבי חיים ישעיהו הכהן בעל מסגרת השולחן שביקר ב100 שערים לאחרי הצהריים הפית דחופות על שעונו אם התקרב השעה לזמן שקיע החמה בכדי לחזור לעיר העתיקה לפני השקיעה כי מעולם לא עבר עליו שקיעת החמה והוא מחוץ החומות ירושלים תראו מה הוא כותב אני לא רוצה לצאת כמו אמרנו מקודם לצאת לחוץ על הארץ מה בער לצאת לחוץ עלרץ אז יש גנאי של ארץ ישראל וזה ויש ביטול מצוות התלויות בארץ או מצוות שאינם תלויות בארץ זאת אומרת אנשים לא חיים במודעות כזאת סיפרתי לכם מקודם את הסיפור של הרב יכטשטן אז הוא היה ברמה הזאת ביחס לירושלים הוא אמר אני לא רוצה שתשכע לי חמה אני יכול לצאת לכמה דקות ואחזור לכן נראה לי שכמו שכתב בספר כפתור ופרח א בעל האשטורי שמצווה לדור גם בכיבוש עולה מצרים וכן בעבר הירדן אף שאמרינן בחגיגה הרבה כרחים כבשו עולה מצרים ולא כבשום עולה בבל ולא נתקדש בקדושת הארץ הרי אנחנו יודעים שיש כמה קדושות לארץ ישראל יש קדושת עולה בבל שזה המקום שאנחנו גרים בו עכשיו א יש קדושת עולה מצרים שזה מקומות שלא נכבשו על ידי אה עולה בבל אבל נכבשו ש ל מצרים שזה כל הצד הדרומי מבאר שבע ויכול להיות גם המערבי לכיוון עזה וגם חלק מרמת הגולן מקומות שנתקדשו על ידי עולה מצרים זאת אומרת יהושע ולא נתקדשו על ידי עזרה וכדומיו האם שם מותר לגור יש הרבה קונטרסים האם מותר האם טוב לגור ברמת הגולן או טוב לגור באילת שזה אולי סוג של חוץ על הארץ כן זה שזה מדינת ישראל זה לא אומר שזה קדושת ארץ ישראל לעניין קיום המצוות ואולי יש בזה בחינה שלא לגור בחוץ לארץ. אז הוא מאיר משם על הסיפור של ירושלים. אז שאב שם רינן בחגיגה, הרבה כרחים כבשו עולה מצרים ולא כבשו עולה בבל ולא נתקדש בקדושת הארץ. שהקדושה הראשונה קידשה לשעת ולא קידשה לעתיד לבוא. כן? הגמרא אומרת שמה שיהושע קידש את הארץ זה היה זמני. אחר כך היה צריך לבוא עוד פעם עזרה ולקדש את הארץ מחדש. הקדושה פקעה. ברגע שהארץ נכבשה על ידי נבוכד נצר. זהו קדושת ארץ ישראל פקעה עכשיו זה משהו צריך הסבר כי למה היא פקעה זה קדושת ארץ ישראל זה משהו עצמי מה זה משנה אם אנחנו פה או לא פה רואים פה משהו מאוד יסודי שבשיבת עם ישראל לארצו חוזרת הקדושה של ארץ ישראל כשעם ישראל לא בארץ הקדושה פוקעת זאת אומרת זה לא קדושה בחפץ גשמי אלא זה קדושה שנובעת מזה שהגוף שהוא הארץ הוא כלי לנשמה שזה עם ישראל אז אז כל עוד שהגוף עם הנשמה אז הוא מתקדש. ברגע שהנשמה הלכה אז זה כלום. זה כמו גוף בקבר. מה הוא שווה? כלום. אין מה לעשות איתו. הוא לא קדוש ולא שום דבר. גם על הצדיקים כתוב שדבריהם הם חייהם. כן. צדיקים מתתתם קרועים חיים בגלל שיש את הדברים שלהם, את הדברי תורה שלהם, אבל לא את הגוף שלהם. הגוף שלהם הפיזי הוא לכאורה לכאורה חסר משמעות. טוב. אז א אז לכן הוא אומר קדושה ראשונה כיצל שאתה ולא כיצתיד לבוא. זה דווקא בנוגע לתרומות ומעשרות ושביעית, אבל בנוגע לקדושת הארץ, לדירה, לקבורה, גם כיבוש עולה מצרים בכלל. אז הוא אומר כאן יסוד חשוב שיש הבדל בין תרומות ומעשרות ושביעית לבין דירה וקבורה. לאיפה אני גר, איפה אני בוחר לגור? זה במה שקוי שם ארץ ישראל. שם ארץ ישראל קראוי עד אלט. קראוי גם רמת הגולן, קראוי גם לבנון, קראוי גם עברן המזרחי. מה קדוש פרקטית בענייני מצוות התלויות בארץ זה יכול להיות שזה יותר מצומצם יכול להיות שזה אזור יהודה ושמרון וקצת צפונה קצת דרומה אבל לא עד למטה ולא לכיוון עזה ולא אבל מה יותר גבוה הקדושה של שם ארץ ישראל או קדושת ארץ ישראל ענייני מצוות התלויות בארץ מה נחשב יותר בעל משמעות בעל חשיבות הנושא של איפה נוהגים דיני שמיטה ותרומות ומעשרות אומן עכשיו ארץ ישראל ענייני הדירה והקבורה אז הוא אומר זה יותר גבוה ודאי שם ארץ ישראל רב חיים גם כן ככה חטב שאין אלימה בין שני הדברים זאת אומרת יכול להיות שאם תלמד מסכת שביעית במשנה כדאי לעבור על שס משנה א וגם אם תלמד את זה במסכת דמאי או במסכת תרומות ומעשרות ותגלה שם שארץ ישראל התחלקה לשלושה חלקים ויש כאלה שמקודשת פחות מקודשת יותר זה לא נפקמין על עניין המגורים שלך זה לא נחשב שאתה יורד לחוץ לארץ אם אתה הולך לגור ברמת הגולן או אפילו בירדן של היום שזה עברן המזרחי לא זה לעניין מצוות התלויות בארץ מאיזשהיא סיבה א שמה הדינים יותר קלים זה לא אומר שזה קדוש פחות לכן אין בעיה שאתה תגור שמה פיזית ממילא כןכיב או אז זה שאלה טובה יכול להיות שדין כיבוש זה באופן זמני א או שיכול להיות שלצורך המלחמה אחר כך מה נעשה אולי מישהו אחר צריך לגורה כן זה שאלה טובה אם זה ככה כולם יגור בירושלים ארץ ישראל נכון יש כאלה שחושבים שיש איזה מצווה לגור בתל אביב גם כן כולם גרים בתל אביב שמה אין מצווה לכאורה יש מצווה כללית וזה אפשר לגור בכל המקומות אולי לעתיד זה לשמוע שהאידה הוא שכל עם ישראל יגור בתק ירושלים או שלחילופין תרחיב את ירושלים עד המסק זאת אומרת בעצם יש פה איזשהו משחק כזה קדושת ירושלים יכולה להתרחב היא לא חייבת להישאר דווקא בעיר העתיקה אבל א כאילו בעיר דוד עד באר שבע ואח כן, יכולה להתרחב לכאורה לכל הארץ. אז זו שאלה, זה בעצם הניסיון להבין מה אתה רוצה בעצם מה יש שמה. כאילו אם זה פרקטית בית מקדש, בסדר, בית מקדש עובדה שהקדוש ברוך הוא אם תסתכלו פרשת אמור עברנו על פרשת החג אז אין שם מצווה לעלות לרגל. לא כתוב שם שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך. איפה זה כתוב? זה כתוב רק בפרשת ראה. כשעם ישראל נכנס לארץ במדבר לא היה מצווה להראות לרגל. למה? כולם ישבו כל היום על המשכן. זה המשכן היה באמצע וכולם מסביב. אז הם קרובים. כשנכנסים לארץ זה הולך צפונה זה הולך דרומה אז אומרים להם בסדר זה טוב לגור גם בדרום וגם בצפון רק שלוש פעמים בשנה תעלה לירושלים ומי שלומד ספר יהושע רואה שהייתה שם תקיעה באיזה מובן הייתה שם תקיעה כי לא זזו לא זזו הרבה מהשבטים לא הזיזו את עצמם שבט יהודה הזיז את עצמו חם חכם גדול הוא קודם כל זה כלב אבל גם הוא גר קרוב לירושלים ושבט אפרים אבל אלה שגרו בצפון אם זה דן ונפטלי ואיסכר לא עשו שום דבר. הם לא זזו. יהושע היה צריך לדחוף אותם בידיים וגם זה לא עזר לו. הם לא זזו כי הם אמרו אנחנו רוצים שאר קרוב, לא רוצים ללכת רחוק. מה אנחנו נתרחק ממקום המשכן? המשכן נקבע בגלגל. גלגל זה במרכז. טוב אז זה מה שהוא אומר שיש הבדל בהיבט הזה לעניין קדושת ארץ ישראל בין דירה וקבורה לבין תרומות ומעשות ושביעית. כלומר אפשר לגור גם באילת מהבחינה הזאתי אף על פי שהיא לא מעולה בבל. ואין בשוט לא כולם מסכימים זה דרך אגב הוא כותב ככה אבל לא כולם מסכימים ככה ואין בשוט ישועות מלכו יורד דעה נגיד נראה לי שאמרו בשם הרב ליאור שזה עכשיו חוץ לארץ זה עכשיו לצאת לחוץ לארץ סה לאילת צריך לנהוג שם שני ימים טובים בקיצור כל מיני דברים בסגנון הזה יום טוב שני של גלויות וכולי עיין בשוט ישועות מלכו יורד דהיה סו ועל כן מפני ששם ארץ ישראל עליו גם ירושלים מחוץ לחומתה אף על פי שלא נתקדשה בכל הדברים שמוסיפים על העיר כמו שכתוב בשבועות שם ירושלים עליה אז לכן הוא אומר גם כן זה אותו דבר בירושלים יש אתיר דוד ששמה זה למעשר שני וכשים קלים אבל שם ירושלים התקבל על כל מה שנקרא ירושלים מי מחליט אם קוראים לירושלים ירושלים או לא מדינה לא יודע למדינה ראש העיר איפה שמשלמים ארנונה כן כמו בפורים כזה כאילו מה נחשב מוקפין ומה לא נחשב מוקפין אז הוא אומר שם ירושלים וגילו נחשבת חלק מירושלים רמות של ירושלים נחשבת חלק מירושלים אז זה נחשב ירושלים הוא מביא שהרי אמרו חז"ל תדע ירושלים שתתפשט אז אפשר להגיד טוב היא תתפשט בתנאי שיקדשו אותה עם כל הסדר הזה עם הכהן והורים ותומים וכל זה אבל אם לא לא יש לה מעלת ירושלים כל הדברים לדירה ולקבורה והכל מעלים בה מלבד בנוגע לאכילת קודשים קלים ואכילת מעשר שנה זאת אומרת על זה אי אפשר זה רק איפה שיתקדש איפה שלא לא ונראה לי ראיה עכשיו הוא מביא ראיה לדבר הזה שואלים אותו מאיפה אתה יודע שירושלים נחשבת ירושלים לעניין דירה בכל מקום שקוראים לירושלים אז הוא מביא ראיה במסכת שמחות מביא סיפור רב שמעון בן אלעזר אומר קבר שאול היה לו לרבן גמליאל שאול היה לו לרבן גמליאל ביבנה שהיו מכניסים את המת לתוכו ואחר כך מעלים אותו לירושלים מסופר פה סיפור שבן אדם לפני שהוא נקבר אז כדי לקבור אותו לכאורה עד עבר זה איך אומרים לקנות בית עולמים בירושלים אז מה היו עושים קוברים אותו ביבנה אחר כך מוציאים את הגופה ומעבירים אותה לירושלים מותר לפנות את המת במקום מקום הקבורה שלו בעיקרון אסור אלא אם כן זה לכבוד המת נגיד לא יודע עושים שם כבישים או או בסיפור של גוש כתיף אז גם כן פינו את הקברים כדי שלא הערבים לא יבזו אותם אז במקרה כזה מודובר כן היה סיפור גם במלחמה שהצבא לא הסכים לשים שם כלום דבר כברים נכון חלק מהמשפחות שקלו להוציא את הגופות בשביל לעשות את זה קבורה פרטית נכון נכון לקחת אותם למקום אחר ולא בהר הרצל אז זה מה שהוא מתאר שהייתה מציאות שהיו קוברים את המת באופן זמני ואחר כך מכניסים אותו, מעבירים אותו לירושלים. טוב, וכן היו מהדרים צדיקים וחסידים בכל הדורות להיכבר על הרזית. הריתים זה קדוש בקדושת ירושלים. זה קרוב, אבל זה לא חלק מהאזור. זה בחוץ. ועל ועל כוח משום שכל השטח הנושא שם ירושלים מעלת וקדושת ירושלים עלה. טוב, הוא מביא מיסר. הוא לא מביא ראיה מן הגמרא אבל הוא מביא שהיו נקברים בהר הזיתים. סבא שלי קבור בהר הזיתים. ומה שכמה וכמה חסידים ואנשי מעשה לא רצו להתיישב במשרים שנבנת מחוץ החרומה מתוך חסידות יתרה עשו כן כן זה הסיפור שראינו בתחילת הדברים מה זה חסידות יתרה מעיקר הדין כל מה שנכלל בירושלים מעלת וקדושת ירושלים עליו ועוד נראה לי שטעם אחר היה להם בזה מפני שבהתחלת דניית 100 שערים לא נבנת כשכונה בירושלים אלא לפי התוכנית הייתה עיר בפני עצמה אז הוא מביא לה פה איזה פרט היסטורי שמאש שערים הייתה אמורה להיות עיר עצמאית לכן הם לא רצו אם היו אומרים שזה שכונה בירושלים אז זה בסדר זאת אומרת הכל תלוי בהגדרה אם אתה תגדיר שב באר שבע יר התאומה של ירושלים באיזשהו אופן אז יהיה בסדר גם לגור באר שבע כן אז זה בעצם מה שהוא אומר עכשיו מי מחליט את זה לא יודע ראש העיר המדינה ראש הממשלה לא יודע מי מחליט על זה זה קצת זה קצת מוזר כן אבל ככה הוא אומר ראה בספר שואל כעניין לרב כי מאיפה הוא למד את זה משם ארץ ישראל שם ארץ ישראל מי נתן את השם שמה מי נתן את הגבולות ההבטחה או הגבולות של פרשת מסא ריבונו של עולם זה כתוב בתורה אבל ירושלים מ מי מי יחליט? ראש העיר משה לאון יחליט אם זה חלק מירושלים או לא. ראש הממשלה יחליט. מי יחליט את זה? מה זה אם קוראים לזה ככה? מה זה משנה מה קוראים לזה? שם ירושלים זה הכוונה שיש לזה קדושה מיוחדת של ירושלים. זה שגילו החליטו מבחינה כלכלית להתחבר לירושלים מבחינת הארנונה והשירותים לא יודע. זה רחוק מאוד. זה ליד קבר רחל בכלל. אז מי אמר שזה בדרך הפרטה? מי אמר שזה חלק מירושלים? כל הארץ הם יהיו בשם ירושלים זה יהיה ארץ ירושלים נכון בסדר רוצים אנחנו רוצים שזה יהיה במקום ארץ ישראל איזה שאלה טובה הרב קוק הרב קוק רוצה שהיא היתה תנועה הוא חכתר שתהיה תנועת דגל ירושלים זאת אומרת מבחינתו ירושלים זה מעלה עוד יותר גבוהה לא קצת מוחקת אבל את הכבוד של ארץ ישראל אני לא חושב זה גילוי של הקדושה של ארץ ישראל ארץ ישראל בניסטר נראית כארץ כשאר העמים אבל בשורש שלה היא ארץ הקדושה היא ארץ הנבואה כמו שאומר רבי יהודה הלוי. אז ממילא זה רק יחסוף את הקדושה שיש בה גם פה. גם פה. אה מאיזה בחינה? השם של ארץ ישראל היא לא נקראתה לא נקראת ככה בשום מקום בתנ"ך. נקראת ארץ קנן או הארץ. היא נקראת הארץ בעיה הידיעה. היא לא נקראת ארץ ישראל. זה המצאה של האנשים בעקבות ה שהיינו בגלות. כאילו הרי בספר שואל כעניין לרב שאול חנן הלוי יפה. בהסכמת הרב רבי שאול חיים הלוי הרב מדבורנה מישה ישיבת 100 שערים שחותם שאול חיים הלוי כעת מושבי בעיר הקודש 100 שערים בתוכחי ירושלים יר הקודש תובבה כן אז הוא כאילו אומר אני הייתי בזה וראשית הסכמתו הוא כותב התלמוד תורה והישיבה שריסתי בעזרת השם ב100 שערים תיבנה ותיכונן הסמוכה לקרט הקדיש ירושלים זאת אומרת רואים מפה שבהתחלה זה הייתה עיר בפני עצמה לכן היה חשש לגורבה ואחרי שבהתחלתה הייתה עיר מיוחד בפני עצמה ודאי המקום ספק בזה אם יש עליה מנ קדושת ירושלים אבל אחרי שנעשתה השכונה בירושלים מעלת ירושלים עליהם טוב אז כאן מחדש כאן על תמר שלפי מה אני מגדיר מה זה ירושלים לפי מה שקוראים תראו הדבר הזה הוא נפקמינה גם לזמן הזה עוד מעט נביא פסקי דין רבנים של זוג שהתווכח על הנושא הזה הוא רצה לעבור למקום מסוים בירושלים והיא לא רוצה עכשיו דווקא מינה אם שוללים לה את הכתובה או לא אז איך נעשה דבר כזה אם מדובר דווקא על מקום מסוים ואולי רק בזמן בית המקדש ואולי רק זה. אז זה משהו שהוא ממש יש לו יש לו שורש. כן אה השולחן ערוך פוסק את זה להלכה. שוב זה לא רק נמצא במשנה זה נמצא בהלכה. אתם רואים מקור שבע אומר השולחן ערוך באבן העזר אמרה היא לעלות זה ביחס לארץ ישראל והוא לא רוצה יוציא ויתן כתובה והוא הדין לכל מקום מארץ ישראל ירושלים כל מקום גם אם הוא גר בצפת או אני לא יודע איזה עיר קודש בחברון שהכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאים משם הכל מעלים לירושלים ואין הכל מוציאים משם זאת אומרת פשט לשון שולחן ערוך יכול לגרש אותה ולהפסיד אותה את הכתובה אבל להגיד לה את "את רוצה להישאר אן בעיה את מפסיד את הכתובה לא זה הוא לא יכול אה אז אז תראו מה כותב פה ה במקור שמונה בפסקי דין רבניים שהוא דן למעשה בשאלה על איפה בדיוק הרי מי יכול לקנות היום דירה בעיר דוד זה חסר משמעות זה חסר כאילו התכנות כמעט אז מן הסתם הוא רוצה לגור בסנהדריה רוצה לגור ברמות רוצה לגור בשכונת לוי יש קול לא משנה במקום כזה האם יכילו עליו את דין השולחן ערוך או לא לפי מה שכתב העלי תמר כן שם ירושלים על אז בתור ורט יפה ונחמד להגדיר את זה זה יפה מאוד אבל בתור משהו שעל פיו אנחנו נפסיד אישה כתובה, זה לא כל כך פשוט אז תראו מה הוא כותב פה. אולם מה שיש עדיין להסתפק הוא האם מה שכופ לעלות לירושלים, האם זה לאותו שטח שידוע שהיה מקומה של העיר ירושלים בבית ראשון או בבית שני על כל פנים? פתאום יש בספרה שלישית. זה לא עיר דוד וזה גם לא כל מקום אבל אולי לא יודע מה היה נקרא ירושלים בזמן בית ראשון בית שני. בית שני הרחיבו יותר אז אולי זה גם זה. אבל השכונות החדשות שהם למעשה רק סמוכות ונראות ונחשבות אומנם כעיר אחת עם העיר העתיקה לכמה דינים לאיזה דין לדוגמה שלו שבירושלים שבית המקדש היה לימוד תורה יכול להיות מצד הסברה הזאתי כן כי זה לא רלוונטי מבחינת מסר שני ו קודשים קלים נכון אבל תראו סך הכל משנה וגמרא לא כתוב לא כתוב כלום בדינים זאת אומרת איך איך מממשים את הדין הזה על בסיס מה וגם מה הייתה המצווה אז נתנו פה בית מקדש וקדוש קדושה ויראת שמיים ומעשר שני וקודשים קלים כל אחד מהם יש נפקמינה זמן הזה לא זמן הזה ואיפה בדיוק בירושלים אז הוא אומר שלעניין כמה דינים כן מחשבים זה ירושלים לדוגמה לפורים כל השכונות האלה הם נחשבות מוקפים גם שם זו שאלה למה והטענה היא שכאילו זה יהיה חוכבת תלולה שפתאום בשכונה אחת יחגגו טו שכונה אחת יחגו יד אז כאילו כל הסמוך ונראה א מקיימים את פורים באותו יום שמה זה לא בגלל בכ בגלל שונראה כן אבל אבל גם ב גם בזה היה יש כאלה שהגדירו שמשלמים מיסים ככה אני חושב הריטבה כותב שכאילו כתוב כל הכפרים שהם סמוכים ונראים לא תמיד זה סמוך בהבת הזה כאילו הם אותו תחבורת ציבור פעם זה היה כאילו קווים בין ארוניים וארוניים אז לפי זה היו קובעים מי נחשב בתור שגר במעלה אדומים הדיון היה עם מעלה אדומים נחשבת חלק מירושלים זאת אומרת זה עיר בפני עצמה כן אבל זה סמוך ונראה רואים רואים את הגבעה הצרפתית ממעלה דומים אז מה תגיד שזה גם חלק מירושלים בזקת זאב אה פסגת זאב פסגת זאב זה גם יש רכבת קלה אבל היא חב מירושלים מהמש על כל הזה אין א בסדר אז זה שאלה אם אין תק וודאי אבל הם מדברים אפילו בשכונות הרי היה דיון גדול על הסיפור של רמות עם הרב שלמה אמר והרב יצחק יוסף אז שמה יש פער של כביש מספר אחד שעובר ביניהן וכאילו דנו שם עם מפות עם יש שם את המיל מאח קילומטר אם יש קילומטר זה לא זה אז עד כדי כך הביאו כמה אנשים לגור באיזה אי תנועה באמצע כדי לחבר את ירושלים. זה היה משהו כזה מוזר. כאילו מצאו כאילו ממש שמו בתים, לא בתים, כזה קרבנים באמצע בו בין ה בתוך ה אני לא יודע בדיוק שומרים לא אנשים שגרים ממש כדי שזה יחשב באמת מחובר מצד הדין לעניין פורים. א היום זה כבר כאילו התרחב. רמות עוד התרחבה וזאת התרחבה זה כבר ממש התחבר. טוב. ואבל עניין לחוף אפשר שאין לחופה אלא רק לאותו מקום שהייתה ירושלים בזמן הבית ולא מה שנקרא אתה ירושלים ואפשר שמכיוון שהוא הובטח לישראל די נביא זכריה שפרזות תשב ירושלים מה זה פרזות מחוץ לחומות אז מה זה אומר פרזות הנה הוא אומר הנביסכר יהיה קורא לירושלים ירושלים שמחוץ לחומות אמרתי מקודם מה ראש העיר יחליט ראש הממשלה יחליט איפה איפה זה כתוב בתורה זה לא כמו ארץ ישראל שזה כתוב כתוב איפה בדיוק ארץ ישראל נמצאת גם אם עולה מתבבל לא הגיעו לשם התורה מתארת אבל פה איפה אז הוא אומר הנה בנביס זכריה כתוב פרזות תשב ירושלים פרזות זה אומר שהם יפרצו מחוץ לחומות ותשב מירושלים זאת אומרת שזה עדיין עיקרי ירושלים ברוך השם אננו רואים היום את ירושלים מבניה ואפשר שכל זה בכלל ירושלים יקרה תראו זה לקחת דברים כאלה ולהכניס את זה בפסק דין רבני זה פלא הוא מסתפר לצד הראשון שמה שצריך משהו שזה רק השכונות הקודמות א בסופו של דבר א טוב נקרא עוד קצת יומבחות בבית הבחירה מה שכתוב לין קדישת ירושלים והמקדש שקדושתם קיימת היום שקדושתם בני השכינה ושכינה לא בטלה לעולם כן החילוק הזה בין קדושת ירושלים קדושת ארץ ישראל הוא חילוק מפורסם שהרמבם כותב שקדושת ארץ ישראל נובעת מהכיבוש שלנו וכשאנחנו לא נמצאים הקדושה הולכת אה ולעומת זאת קדושת ירושלים היא לא נובעת מהשעות שלנו שם אלא מבגלל השכינה לכן גם אם אנחנו לא שם הקדושה של ירושלים קיימת ושל הר הבית קיימת גם בלי תלוט אם עם ישראל שם או לא בסדר זה יש כאלה שטוענים שאין עניין כיבוש בהר הבית כיבוש זה רק בארץ ישראל לא בהר הבית הר הבית כן מה שהרב ליור אומר וזה זה לא שייך בהר הבית בכל אופן אז אז הוא אומר כיוון שקדושת ירושלים קיימת גם בזמן הזה אז לכן נסתבר שכל זה במקום שקידשו שלמה אז קדושה ראשונה קידשה וקדשה עתיד לבוא אבל בשכונות החדשות שמחוץ לתחומי חומת ירושלים יש להסתפק טובם יכול לחופה שהרי אי אפשר להוסיף לירושלים אלא על פי מלך ונביא ואירועים בטומים. כן ודאי כל השכונות החדשות להם קדושת ירושלים וממילא צריך עיון אם יש מקום לחייב לעלות לירושלים מקומות האלה ואפשר שגם למקומות שמסופקים אם היו בכלל בירושלים בזמן הבית לא יכול לחולפה מספק א ואולם יש לומר שמספק פטור ממזונותי אם היא לא עולה ואפשר כיוון שהיה בספק ואין יכול לקופה יש חזקת חיוב מזונות אז נשאר בחיוב בקיצור אחרי הכל זה נראה שכל זמן שלא הוכיח דבר זה ברור לא יכול לעקור אותה ממקומה וחייב במזונותיה ונראה מסברה וכן הדעת נוטה שמקום שלא נתקשר בקדושת ירושלים לא יכול לחופה לעלות לארץ ישראל לאותו מקום זה תלוי בפשיטות בקדושת מעלת ירושלים בקיצור הוא אומר עם כל הכבוד ליראת שמיים שדיברה עליו הרב ולישיב וכל הנושאים של הקדושה וזה תכלס אם זה התקדש בקדושת ירושלים הרחיבו את זה כמו בימי שלמה אפשר לקפוץ את האישה ולהפסיד את הכתובה אם לא זאת אומרת גילו סנהדריה כל אלה זה לא בכלל החיוב של המשנה זה בניגוד למה שעלת אתמר אמר אבל אתם רואים שהוא בפסק דין בפועל הוא אומר עכשיו מצאתי איזה דבר מעניין שכותב הרב חיים דוד הלוי בשוט עשה לך רב שהוא כותב אתה מדבר איתי הרבה על קדושת ירושלים ואז אמרו מה אז מה עם ארץ ישראל מה אין שום מקום קדוש בארץ ישראל אתה רק בירושלים שואים צפת צפת כל גדולי המקובלים איפה הלכו לגור בצפת למה הם לא הלו לגור בירושלים למה בית יוסף גר בצפת ולא בירושלים למה הארי הקדוש גר בצפת ולא בירושלים הרמקורדוברו לא כולם א רבי שלמה אלקבת שכתב את אה לחד קיצור כולם אז זה משהו מוזר האבות הקדושים למה לא טרחו לגור בירושלים אז הם גרו בחברון זה עוד עניין זה שיעור על חברון זה לא עכשיו אבל למה יש פער בין שפת לירושלים אם זה מצווה איך הם נמנעו מהמצווה הזאת כל הגדולים האלה אז פה אומר רב חמד דבד הלוי אומר משהו מעניין אומר יש קדושת נגלה יש קדושת נסתרת. מה שהמשנה דיברה זה ברמת הקדושה הנגלת. הקדושה הנסתרת. יש מקום בארץ ישראל שהקדושה שם נסתרת גבוה יותר עמוק. אז תראו מה הוא כותב וזה מסיים. הנה קדושת ירושלים מקור תשע. ידועה מפורסמת בהלכה ולא צריכה לפנים. משנה ארוחה 10 קדושות הם. כבר פסק הרמב"ם שקדושת המקדש בירושלים קידשה גם לעתיד לבוא. קדושת המקדש ירושלים פני השכינה. מה הם לא רצו להיות ליד השכינה? והר אומר ושימות את מקדשכם ששמים בקדושתם הם עומדים על כל פנים זו פשוט שקדושת ירושלים במקום הקדישה קדישה לירושלים לעולמים וזו דעת כמעט כל גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים עד כאן ברור זה מה שראינו עכשיו הרב חיים דוד הלוי היה הרב של תל אביב בסדר אז הוא לא נוגע בדבר משני הכיוונים מעטה קדושה כזאת כפי ששוכנת בירושלים לא מצויה ולא יכולה להיות בשום מקום בעולם כולל בארץ ישראל ואשרי אדם הזוכה לקבוע מקום דירתו בירושלים בייחוד בעיר העתיקה במקום סמוך לרחבת הכותל המערבי כל אחד שיהיה לו איזשהיא תקווה להגיע מתי שהוא לקנות משבצת על משבצת ירושלים כן מה זה במקרה טוב במקרה טוב ואילו צפת לא מוזכרת כלל בתנך שכן אותה צפת שנזכרה בשופטים אינה צפת הגלילית אלא צפת שבנגב יהודה וגם לא בבלי רק בירושל בירושלמי נזכרת בקשר למשואות שנהגו להדליק שם בראש חודש ואיך יעלף לדעת לשוות לקדושה כקדושת ירושלים השואל שאל אותו את זה אומר איך אתה בכלל משווה אמת שהיא קריה אחת מארבע הרים הקדושות וריה צפת חברון ירושלים אבל איך בכלל אפשר להשוות אותה לירושלים שקדושתה על כן נראה לי שדעת חכמי האמת היא זה המקובלים שאכן ישיבת שפת מעולה מישיבת ירושלים אתם יודעים שכל הסיפור של אחד דודי זה מאבק בין אנשי ירושלים לאנשי צפת מי שכתב את זה זה איש צפתי שהוא מדבר על ירושלים וגם כל הדיון דיון על א הנושא של מה הנושא של השמיכה מהש כן נכון זה המארי בירב שהוא רצה שישמחו אותו ואנשי ירושלים המהרלבך חלק עליו קיצור בלאגן בין אנשי צפת לאנשי ירושלים אז הוא אומר חכמי האמת ידעו שישיבת צפת מעולם ישיבת ירושלים וזו איפה הסיבה שגדולי חכמי התורה עלו וישבו דווקא בצפת ולא התאמצו לשבת בירושלים משום שצפת מוכנת ומזומנת להשיג בסוד עומקה של תורה וסודותיה למה? אולי צפת מלשון צפון. אחד שמכוון תחת כיסא הכבוד. שום מה הוא טוען שזה כנגד כיסא הכבוד. ואחרי שחכמי הנסתר גילו, יש שם עוד שלוש נקודות, אפשר להסתכל. ואחרי שחכמי הנסתר גילו שקדושת שפת נובעת מאותה מכוונת תחת כיסא הכבוד ועוד מעלות שמנינו לאל, שלא הבת כי זה לא שיעור הצפת, זה שיעור על ירושלים. הגיעו למסקנה שמעלת צפת היא נגד כל הרי ארץ ישראל, כולל ירושלים. טוב, אז שמה יותר זול. כן במונופול לקנות דירה בצפת יותר זול מלירושלים אז אלטרנטיבה אז הנה יש אלטרנטיבה נאנשה על זה גםצפת נשה כן אולי היה שם רידת הד כיוון שאפילו חכמי הנגלה לא קבעו שום חיוב מפורש למרות שכתוב בשולחן ערוך או אפילו מצווה להתיישב בירושלים דווקא כפי שקבעו לגבי יישוב ארץ ישראל למשכן להם את שפת שלפי תורת הנסתר גדולה קדושתם מאוד כמבואהר להם טוב אז זה איזשהו קוריוז שאפשר לחס להסתכל מה כותב הרב חייב בן דוד לבי למה כל כך מיוחד לגור בצפת? אה, היה לנו דווקא אחד ביישוב במיתה והוא עבר לצפת. טוב, מאיפה הוא הגיע? פתאום איך נחת דווקא על צפת? אני לא אמר הוא קצת ברסלבי כזה. אז יכול להבין שזה אולי בגלל זה, אבל אולי גם בגלל הקדושה של צפת. אה כנראה שזה איזשהי מלה על מה שרואים מפה וזה מה שהוא פותח שקדושת ירושלים היא קדושה עתידית, קדושת השכינה. ולכן בעצם המשנה והשולחן ערוך פסקו שיש עניין שבן אדם יקח עד כדי הפסד כתובה. למיסה אתם רואים פה בפסקי דין רבנים שזה לא כל כך קל להפסיד את הכתובה בגלל סיבות כאלה אלא באמת משהו מאוד מאוד ספציפי בעיר דוד וכולי טוב אשרנו שנזכה להתגבע בקומה של ירושלים ‏So